קורסי החוג ללימודי הערבית והאסלאם

קורס זה הינו קורס יסוד שמטרתו להקנות את הכלים הדקדוקיים הדרושים להתמודדות עם טקסט בערבית ספרותית חדישה ובערבית קלאסית. יושם דגש על קריאה מדויקת והבנת הטקסט. בין הנושאים שיועלו: הפועל הערבי על גזרותיו השונות, צורות הריבוי השלם והשבור, צורות הזוגי, כללי ההתאם הדקדוקי, סימני היחסות, המספר

סקירת מערכת ההגאים בערבית ספרותית, דיון מפורט במעתקי ההגאים כפי שהם באים לידי ביטוי בצורת הפועל בגזרות השונות, דיון מפורט במשקלי השם השונים. חלקו האחרון של הקורס מוקדש לקריאת טקסט ודיון במבחר בעיות דקדוקיות המוצגות בו.

סקירת מערכת ההגאים בערבית ספרותית, דיון מפורט במעתקי ההגאים כפי שהם באים לידי ביטוי בצורת הפועל בגזרות השונות, דיון מפורט במשקלי השם השונים. חלקו האחרון של הקורס מוקדש לקריאת טקסט ודיון במבחר בעיות דקדוקיות המוצגות בו.

דיון שיטתי בתחביר הערבית הספרותית הקלאסית והחדישה. בשעורים הראשונים מוצגים שלושה טיפוסי יסוד של המשפט הערבי, המהווים מודל לזיהוי וניתוח של משפטים ברמת מורכבות גבוהה בהמשך. לאחר מכן מתקיים דיון מפורט בשורה של תופעות תחביריות. התרגול מבוסס על זיהוי טיפוסי המשפט והתבניות השונות, ניתוח המשפט עפ"י

דיון שיטתי בתחביר הערבית הספרותית הקלאסית והחדישה. בשעורים הראשונים מוצגים שלושה טיפוסי יסוד של המשפט הערבי, המהווים מודל לזיהוי וניתוח של משפטים ברמת מורכבות גבוהה בהמשך. לאחר מכן מתקיים דיון מפורט בשורה של תופעות תחביריות. התרגול מבוסס על זיהוי טיפוסי המשפט והתבניות השונות, ניתוח המשפט עפ"י

תרגיל המתמקד בקריאת טקסטים מתוך עיתונים וכתבי עת ערביים.
התרגיל נועד לשיפור הקריאה בשפה הערבית, הניקוד הסופי, חזרה על יסודות הדקדוק הערבי, הקפדה על תרגום תקין לשפה העברית, השימוש במילונים הקלאסים וניסיון לנהל דו שיח בשפה הערבית השימושית הספרותית בת ימינו.

תרגיל המתמקד בקריאת טקסטים מתוך עיתונים וכתבי עת ערביים.
התרגיל נועד לשיפור הקריאה בשפה הערבית, הניקוד הסופי, חזרה על יסודות הדקדוק הערבי, הקפדה על תרגום תקין לשפה העברית, השימוש במילונים הקלאסים וניסיון לנהל דו שיח בשפה הערבית השימושית הספרותית בת ימינו.

התרגיל נועד להקנות מידע בסיסי על מקורות האסלאם וספרות העזר שצמחה סביבם. במסגרת זו יילמדו לקראת סוף הקורס כללי הכתיבה של עבודה מדעית, אשר ייושמו בעבודת הסיכום.

המטרה של התרגיל היא לעמוד על טקסטים ספרותיים מהמאה ה19- וה20-, לעקוב אחרי התפתחותם של ז'אנרים חדשים בספרות הערבית החדשה, לנתח את היצירות מבחינה תמאטית וצורנית ולהצביע על התלבטויות ופתרון בעיות אצל סופרי תקופה זו. כמו כן לאתר תופעות השפעה מהספרות הקלאסית והספרות המערבית והאירופית.

הקורס סוקר את התפתחות הספרות הערבית מאז אמצע המאה ה-19 עד ימינו. הסקירה מתמקדת בשלושת הז'אנרים המרכזיים, הסיפורת, השירה והדרמה; בגורמים החברתיים והתרבותיים שהביאו להתחדשותם ולהתקבלותם; בזרמים, באישים, ביצירות, ובהשפעות הבין-ספרותיות שסייעו לעיצובם ולהתגבשותם; ובמאפיינים התמאטיים והסגנוניים

הקורס ידון בהיסטוריה של הערבים מהתקופה הפרה-אסלאמית (המאה ה-6 לסה"נ) ועד לנפילתה של השושלת העבאסית (במאה ה-13 לסה"נ), כפי שהיא מתוארת הן ע"י היסטוריונים מוסלמים מהתקופה הקלאסית והן ע"י חוקרים מודרניים.
בנוסף לאירועים ההיסטוריים (כגון מלחמות, כיבושים, מהפכות, עלייתם ונפילתן של שושלות שונות)

עיון בפרשנות האסלאמית המסורתית על מספר פרקים בקוראן, ועמידה על מעמדו של הקוראן בדת האיסלאם, ועל דרכי פרשנותו.
האתר המקוון של הקורס (הוירטואל) ילווה את הלימוד בקורס.

עיון בפרשנות האסלאמית המסורתית על מספר פרקים בקוראן, ועמידה על מעמדו של הקוראן בדת האיסלאם, ועל דרכי פרשנותו.
האתר המקוון של הקורס (הוירטואל) ילווה את הלימוד בקורס.

הקורס יעסוק בהתפתחות השירה המודרנית בעת החדשה, מתחילת המאה ה- 19 עד ימינו, תוך דיון בהיבטים והאסכולות השונים, הצגת צורות שונות של השירה, והתייחסות לשינויים מבניים וגם תוכניים מתקופה לתקופה. הקורס גם יספק לסטודנטים מושגי יסוד וקווים מנחים בניתוח השירה המודרנית.

הסיפורת ובעיקר הרומאן, הנובלה והסיפור הקצר, תזכה במסגרת הקורס לדיון נרחב שיתמקד בהתפתחותה ההיסטורית, מעמדה ביחס לז'אנרים אחרים בספרות הערבית המודרנית, הזרמים המרכזיים, היוצרים והיצירות הבולטים וכיו"ב. הדיון ילווה בקריאת וניתוח פרקים מתוך רומאנים ונובלות וסיפורים שלמים, תוך הדגשת מאפייניהם

מבוא להכרת בניין הספרות הקלאסית בשפה הערבית: ממסדיה - דוגמת שירת ערב העתיקה ותמורות האסלאם, וכן השפעות הגות יוון, תרבות פרס והודו (וכו'..) - ועד לעילית הטפחות הקשוטות של השירה והפרוזה מזמן השושלת העבאסית ולאחריה. סקירת הכוחות הפועלים בהעמדתה של יצירה ספרותית עשירה ומגוונת (למשל, מדבר

קריאה מתוך כתבי שלושה מחשובי המחברים של הפרוזה הערבית בימי הביניים: אבן אלמקפע, אלג'אחט' ואבן קתיבה, כהכרה ראשונית עם אבני היסוד של ספרות ה"אדב". בחינת הצורות, התכנים והרעיונות הספרותיים, וכהדגמות לקורס "קווים מאפיינים בספרות הערבית הקלאסית". תוך כך תרגול בתרגום, בהבנה ובניתוח של

קריאה מתוך כתבי שלושה מחשובי המחברים של הפרוזה הערבית בימי הביניים: אבן אלמקפע, אלג'אחט' ואבן קתיבה, כהכרה ראשונית עם אבני היסוד של ספרות ה"אדב". בחינת הצורות, התכנים והרעיונות הספרותיים, וכהדגמות לקורס "קווים מאפיינים בספרות הערבית הקלאסית". תוך כך תרגול בתרגום, בהבנה ובניתוח של

התרגיל יוקדש לעיון בטכסטים מתוך המסורת המוסלמית הקדומה (חדית') על גווניה: ספרות ה"סירה" (תולדות חיי הנביא), ההיסטוריוגרפיה וההלכה המוסלמית הקדומה. העיון בטכסטים יכלול ניתוח תוכני של מסורות על שלשלת המוסרים שלהן, לצד דיון באופיין של המסורות ודרך גיבושן, מבנה המסורות, מסורות מקבילות, מוסרי

התרגיל יוקדש לעיון בטכסטים מתוך המסורת המוסלמית הקדומה (חדית') על גווניה: ספרות ה"סירה" (תולדות חיי הנביא), ההיסטוריוגרפיה וההלכה המוסלמית הקדומה. העיון בטכסטים יכלול ניתוח תוכני של מסורות על שלשלת המוסרים שלהן, לצד דיון באופיין של המסורות ודרך גיבושן, מבנה המסורות, מסורות מקבילות וקובצי

קריאה מתקדמת באסופות ספרותיות בערבית מימי הביניים. הכרות עם חומרים ספרותיים מגוונים, קביעה וביאור של הקשרם, ניתוח מבנה הטקסטים ושפתם, ומתן הרחבות למיניהן.

קריאה מתקדמת באסופות ספרותיות בערבית מימי הביניים. הכרות עם חומרים ספרותיים מגוונים, קביעה וביאור של הקשרם, ניתוח מבנה הטקסטים ושפתם, ומתן הרחבות למיניהן.

הקורס יעסוק בניתוח השירה הקלאסית לתקופותיה השונות: הג'אהלית, הראשדייה, האומיית, העבאסית, האנדלוסית. שירים מכל התקופות יידונו וינותחו, תוך התמקדות בהתפתחות המבנית, הרטורית וגם התוכנית של השירה הקלאסית. ייעשה שימוש במונחים ביקורתיים ערביים קדומים וחדשים, בין היתר בתורת המשקל וגם ברטוריקה

הקורס יעסוק בעיקר בפרוזה הערבית הקלאסית, והתפתחותה לאורך הדורות על סוגותיה השונות: רטוריקה, איגרת, מקאמה (מחברת), מעשייה, ביקורת ספרותית, פרשנות וכו', תוך התמקדות במבנה ובתוכן של הטקסטים והתבוננות מיוחדת ביחסה של הביקורת הערבית הקדומה כלפי הסוגות השונות.

הקורס דן בחייו וחיבוריו של אבן חזם, הסופר, התיאולוג וחכם ההלכה המפורסם והשנוי במחלוקת מקורדובה (מת 456/1064). אחרי סקירה היסטורית של הח'ליפות האומיית באל-אנדלוס ותקופת מלוכ אלטוואיף, נקרא מספר ביוגרפיות של אבן חזם שנכתבו על ידי בני דורו, ובהמשך קטעים נבחרים מחיבוריו הספרותיים והדתיים של אבן

המטרה של הסמינריון היא לעמוד על הקשר בין הספרות הערבית החדשה והתמורות הפוליטיות בעולם הערבי ובישראל. התלמיד יכיר יצירות שונות של סופרים ערביים וגם מאמרי ביקורת שיש להם זיקה לתפיסות אידיאולוגיות-פוליטיות, יבחנו דרכי השפעה הדדית בין ספרות ופוליטיקה ונצביע על סממנים ספרותיים וחוץ ספרותיים ברב

הקורס יעסוק, בעיקר, במאפייניה של המודרניזציה הערבית, ויתמקד בעניין השפה המדוברת והספרות העממית כשני היבטים חשובים במודרניזציה. בקורס ייעשה ניתוח מבני, אומנותי ותוכני למספר רב של טקסטים המושפעים במידה זו או אחרת מהשירה העממית. כמו כן, יבואו לידי דיון בקורס תרומתה של השירה העממית להתפתחות השירה

הקורס מתמקד ברקע התיאורטי של העיסוק בדמות "האחר" בתיאוריות הפוסט-קולוניאליות, הפמיניסטיות והפוסט-מודרניות. בקורס זה ייבחנו ייצוגים שונים של האחר בסיפורת הערבית המודרנית, ובעיקר ביצירותיהם של סופרים מובילים בעולם הערבי. עיקר תשומת הלב תופנה לייצוגים של האישה, היהודי/הציוני/הישראלי, ובני התרבות

מטרת הסמינר היא להאיר היבטים בהתפתחות תפיסת דמותו של מוחמד כפי שהיא עולה מתוך קריאה השוואתית של הקוראן ושל המקורות החוץ קוראניים (תפסיר, סירה וחדית').
השיעור יכלול דיון בכמה פסוקי מפתח בקוראן המגדירים את מעמדו של מוחמד כנביא בזיקה לנביאי היהודים והנוצרים. הקשרם הקוראני הפנימי של

קורס זה מציג ללומד את יסודות החשיבה התחבירית של

הקורס יעסוק בסוגים שונים של אומנות ההגדה העממית הערבית, תוך דיון במאפייניו הייחודיים של כל סוג, קריאת טקסטים סיפוריים עממיים וניתוחם מבחינה מבנית ותוכנית, תוך התייחסות לחשיבות ההיסטורית, החברתית, הפוליטית וגם הנפשית של סיפורים אלה. בקורס יבואו לדיון גם תיאוריות של הספרות העממית בכלל.

המטרה של הקורס היא לעמוד על השינויים והתמורות שחלו בסיפורת הערבית החדשה החל מהמחצית השנייה של המאה העשרים. עיקר הקורס יתמקד על ניתוח טקסטואלי של זרמים חדשים שהופיעו בספרות זו: מודרניזם, אנטי מודרניזם ופוסט-מודרניזם. איך השתקפו תפיסות אלו בתמות, במבנה ובלשון וגם בהיווצרותם של ז'אנרים חדשים

ז'אנר זה יזכה במסגרת הקורס לדיון נרחב שיתמקד בהתפתחותו ההיסטורית, מעמדו ביחס לז'אנרים אחרים בספרות הערבית המודרנית, הזרמים המרכזיים, היוצרים והיצירות הבולטים וכיו"ב. הדיון ילווה בקריאת וניתוח מחזות שלמים או קטעים מתוכם, תוך הדגשת מאפייניהם הסגנוניים והלשוניים, ייחודם של המחזות ותרומתם

מטרת הקורס היא ללמוד על ההבדלים הבולטים בין כתיבה של נשים לבין כתיבה של גברים. לשם כך נדון בתיאוריות הנוגעות לסוגיה זאת. נעיין גם בטקסטים ספרותיים מודרניים של יוצרים ושל יוצרות ונעמוד על אסטרטגיות הכתיבה השונות.

המטרה של הקורס היא להכיר את יצירותיהן של כמה סופרות ערביות בולטות שהחלו לכתוב במאה ה-20 ולעמוד על תכנים וסוגיות שהעסיקו את הסופרות הערביות. האם ישנה מיוחדות לספרות נשים, דילמות, מוטיבים, אתגרים וכו'?

הקורס מתמקד בבעיות שונות שנתקלים בהן מתרגמי הספרות הערבית לעברית, כגון רמות לשון, מטפורות, חריזה, יסודות תלויי תרבות, צמדי לשון וכיו"ב. בעיות אלה יעלו לדיון בשתי דרכים: א. קריאה וניתוח של תרגומים ידועים בהשוואה למקורותיהם הערביים. ב. תרגום טקסטים ספרותיים ערביים בידי הסטודנטים.

הקורס מאפשר להכיר בצורה מעמיקה את הסיפורת הערבית שנכתבה בסוריה במהלך המאה ה-20. בשיעורים הראשונים הדיון מתמקד בסקירה היסטורית להתפתחות סיפורת זו ובזיהוי האסכולות, הסופרים והדגמים הבולטים בתוכה. לאחר מכן נעסוק בקריאה ובניתוח של יצירות המייצגות את מגוון הסגנונות והתמות שאפיינו את כתיבתם של

הזמן והמרחב הם מוקד למחלוקות בין פרשני הקוראן. הם אינם מסכימים ביניהם בשאלה האם פסוקים מסוימים בקוראן עוסקים בשמים או בארץ, בעבר או בעתיד, בעולם הזה או בעולם הבא. מחלוקות אלה כרוכות במחלוקת נוספת בנוגע לקהל שהפרשנים חושבים שהקוראן פונה אליו: האם אלה בני דורו של מוחמד או שמא כלל המאמינים

בשלהי המאה ה- 19 וראשית המאה ה- 20, הולך ומתפתח במצרים ובמקומות נוספים זרם הגותי רב השפעה- המודרניזם האסלאמי- החותר למציאת מענה אסלאמי לאתגרי המפגש הטעון עם המערב וערכיו.

בקורס נקרא מכתביהם של שניים מההוגים המרכזיים של זרם זה- מחמר עבדה ורשיד רדא (תוך ניסיון לעמוד גם על ההבדלים ביניהם),וכן

"האחים המוסלמים" הם ללא ספק התנועה החשובה והמשפיעה ביותר בעולם האסלאם בעשורים האחרונים. נקרא מכתבי כמה מראשי התנועה במהלך 80 שנות קיומה , וננסה להבין את התייחסותם לסוגיות יסוד בעולמה הרעיוני.
כמו כן נתחקה ,גם בעזרת מחקרים, אחר מקורות כוחה.
נדרשת ידיעת ערבית ברמת מתקדמים

הקורס מתמקד בבעיות שונות שנתקלים בהן מתרגמי הספרות הערבית לעברית, כגון רמות לשון, מטפורות, חריזה, יסודות תלויי תרבות, צמדי לשון וכיו"ב. בעיות אלה יעלו לדיון בשתי דרכים: א. קריאה וניתוח של תרגומים ידועים בהשוואה למקורותיהם הערביים. ב. תרגום טקסטים ספרותיים ערביים בידי הסטודנטים.

בקורס זה יידונו סוגיות נבחרות הנוגעות להלכה האסלאמית (השריעה) ולמערכת המשפט של האסלאם. ביניהן: אופיו של החוק ונסיבות התפתחותו, מעמדו באסלאם, מקורות החוק, ההבדלים בין החוק הסוני לחוק השיעי, אסכולות ההלכה, חכמי ההלכה וקשריהם עם השלטון, הקאדי, המופתי והפתוות.

שיעור זה מיועד לתלמידים אשר סיימו בהצלחה את הקורסים "דקדוק א'" ו"דקדוק ב'". הקורס מבוסס על קריאת קטעים ברמת מורכבות גבוהה הן בערבית ספרותית חדישה והן בערבית קלאסית. התרגול מתבסס על ניתוח הקטעים, ניקודם בצורה מדויקת ותרגומם לעברית. במהלך הקורס מטופלות בעיות תחביריות מורכבות אשר לא נדנו

עיונים בערבית יהודית
החלק העיוני: מקומה של הערבית-היהודית בתולדות השפה הערבית, ייחודה כשפה יהודית בעלת מאפיינים מיוחדים בתוך הערבית הבינונית. היסודות העבריים בתוך הערבית-היודית והשתקפות הדיאלקטים המדוברים בפי היוצרים היהודים.
בשלב השני ייקראו וינותחו טקסטים בעיקר מתקופת ימי

החלק התיאורטי: סקירת מאפייניה העיקריים של הספרות הערבית-יהודית ולשונה.
לצד הדיון התיאורטי ייקראו וינותחו טקסטים בערבית-יהודית, למשל כתבי
רבי תנחום הירושלמי (1291-1219). זאת לצד הקניית כלים בסיסיים לסטודנט
בבואו לעסוק בתחום זה, כגון השימוש במילון לטקסטים בערבית-יהודית

הקורס יעסוק במאבקן של נשים מוסלמיות לשיפור תנאי חייהן במדינות הערביות והאסלאמיות במזרח-התיכון ובמדינת ישראל. במובחן מן המאבק הפמיניסטי שהתנהל במערב במקרים שלפנינו מדובר בנשים הנאבקות להשגת חירויותיהן כשהן רעולות ובתוך המסגרות הדתיות כשלטענתן הרעלה מהווה עבורן סממן לעוצמה ולא לחולשה. הן מצהירות

Dialectology and the living Semitic Languages

הקורס יחל בהקניית מושגי יסוד ובעיון תאורטי בדיאלקטולוגיה כתחום בלשני, וימשיך בסקירה של מרקם הלשונות והלהגים השמיים בני זמננו במרחב הדיבור הארמי, הערבי, הדרום ערבי והחבשי. ייבחנו תהליכים ותופעות הנוגעים

הקורס ידון בהיסטוריה של הערבים מהתקופה הפרה-אסלאמית (המאה ה-6 לסה"נ) ועד לנפילתה של השושלת העבאסית (במאה ה-13 לסה"נ), כפי שהיא מתוארת הן ע"י היסטוריונים מוסלמים מהתקופה הקלאסית והן ע"י חוקרים מודרניים.
בנוסף לאירועים ההיסטוריים (כגון מלחמות, כיבושים, מהפכות, עלייתם ונפילתן של שושלות שונות)

מטרות הקורס הן הקניית מיומנות קריאה (הקפדה על ניקוד פנימי וסופי) והבנת הנקרא של טקסטים בערבית; הכרת המבנים התחביריים של המשפט הערבי; הכרת הפועל הערבי (9 בניינים); הרחבת אוצר המילים.

קורס זה, המהווה המשך לקורס "ערבית א'", יתמקד בקריאת טקסטים ברמות שונות ובנושאים שונים, יחד עם השלמת מספר נושאים דקדוקיים שלא נלמדו ב"ערבית א'". כמו-כן יתרגל הסטודנט את השימוש במילונים השונים תוך כדי לימוד הטקסטים. הטקסטים שיילמדו יכללו קטעי עיתונות ברמות שונות, סיפורים קצרים, קטעים

התרגיל נועד להקנות מידע בסיסי על מקורות האסלאם וספרות העזר שצמחה סביבם. במסגרת זו יילמדו לקראת סוף הקורס כללי הכתיבה של עבודה מדעית, אשר ייושמו בעבודת הסיכום.

בקורס זה יידונו סוגיות נבחרות הנוגעות להלכה האסלאמית (השריעה) ולמערכת המשפט של האסלאם. ביניהן: אופיו של החוק ונסיבות התפתחותו, מעמדו באסלאם, מקורות החוק, ההבדלים בין החוק הסוני לחוק השיעי, אסכולות ההלכה, חכמי ההלכה וקשריהם עם השלטון, הקאדי, המופתי והפתוות.

בקורס זה יוצגו מושגים בסיסיים בתיאולוגיה האסלאמית, כגון: אופיו של האל ויחסו לאנושות, המלאכים והנביאים שנשלחו על ידיו, כתבי הקודש, סוגיית הגזירה האלוהית, תחיית המתים, יום הדין, גמול ועונש, גן עדן וגהינום.

בשלהי המאה ה- 19 וראשית המאה ה- 20, הולך ומתפתח במצרים ובמקומות נוספים זרם הגותי רב השפעה- המודרניזם האסלאמי- החותר למציאת מענה אסלאמי לאתגרי המפגש הטעון עם המערב וערכיו.

בקורס נקרא מכתביהם של שניים מההוגים המרכזיים של זרם זה- מחמר עבדה ורשיד רדא (תוך ניסיון לעמוד גם על ההבדלים ביניהם),וכן

"האחים המוסלמים" הם ללא ספק התנועה החשובה והמשפיעה ביותר בעולם האסלאם בעשורים האחרונים. נקרא מכתבי כמה מראשי התנועה במהלך 80 שנות קיומה , וננסה להבין את התייחסותם לסוגיות יסוד בעולמה הרעיוני.
כמו כן נתחקה ,גם בעזרת מחקרים, אחר מקורות כוחה.
נדרשת ידיעת ערבית ברמת מתקדמים

עיונים בכתבי טברי ומסעודי ההיסטוריים
החלק העיוני: הקדמה ארוכה על התפתחות כתיבת ההיסטוריה בעולם המוסלמי החל מן כתיבת המסורות ועד לכתיבת היסטוריה ממש בכתבי טברי ומסעודי. בשלב השני קריאת חיבורים עתיקים המבוססים על מסורות בלבד. בשלב השלישי קריאת קטעים נבחרים מכתבי טברי ומסעודי, קטעים שיהיו

הקדמה עיונית על לידתה והתהוותה של הספרות הגאוגרפית הערבית, על התפתחותה ועל סוגיה. עיונים בטקסטים מגוונים מן הספרות הגאוגרפית הערבית של ימי-הביניים: ספרות נוסעים, תיאורי ארצות וערים וענייני אקלים. הקריאה מלווית בניתוח מקיף של הטקסטים.

הקורס ייוחד לסקירה מפורטת של המקורות עליהם נשענת דת האסלאם (קוראן ומסורת) ולהכרת ספרות העזר שצמחה סביבם. במסגרת הקורס יוקנו כלים ומיומנויות לשימוש ולעיון במקורות ויידונו גישות המחקר הרווחות בחקר האסלאם. המיומנויות שיוקנו במהלך הקורס, ייושמו בתרגיל טכסטואלי מסכם בנושא מסוים מן המסורת המוסלמית

במרכז קורס זה תעמוד קריאת טקסטים שיעים מימי הביניים. אם הזמן יאפשר יתווספו אליהם טקסטים נציירים וטקסטים של האחמדיה. באמצעות טקסטים אלה יידונו מאפיינים עיקריים של כיתות אלה, וההבדלים ביניהן לבין האסלאם האורתודוכסי.

עיון בפרשנות האסלאמית המסורתית על מספר פרקים בקוראן, ועמידה על מעמדו של הקוראן בדת האיסלאם, ועל דרכי פרשנותו.
האתר המקוון של הקורס (הוירטואל) ילווה את הלימוד בקורס.

עיון בפרשנות האסלאמית המסורתית על מספר פרקים בקוראן, ועמידה על מעמדו של הקוראן בדת האיסלאם, ועל דרכי פרשנותו.
האתר המקוון של הקורס (הוירטואל) ילווה את הלימוד בקורס.

התרגיל יוקדש לעיון בטכסטים מתוך המסורת המוסלמית הקדומה (חדית') על גווניה: ספרות ה"סירה" (תולדות חיי הנביא), ההיסטוריוגרפיה וההלכה המוסלמית הקדומה. העיון בטכסטים יכלול ניתוח תוכני של מסורות על שלשלת המוסרים שלהן, לצד דיון באופיין של המסורות ודרך גיבושן, מבנה המסורות, מסורות מקבילות, מוסרי

התרגיל יוקדש לעיון בטכסטים מתוך המסורת המוסלמית הקדומה (חדית') על גווניה: ספרות ה"סירה" (תולדות חיי הנביא), ההיסטוריוגרפיה וההלכה המוסלמית הקדומה. העיון בטכסטים יכלול ניתוח תוכני של מסורות על שלשלת המוסרים שלהן, לצד דיון באופיין של המסורות ודרך גיבושן, מבנה המסורות, מסורות מקבילות וקובצי

מטרת הסמינר היא להאיר היבטים בהתפתחות תפיסת דמותו של מוחמד כפי שהיא עולה מתוך קריאה השוואתית של הקוראן ושל המקורות החוץ קוראניים (תפסיר, סירה וחדית').
השיעור יכלול דיון בכמה פסוקי מפתח בקוראן המגדירים את מעמדו של מוחמד כנביא בזיקה לנביאי היהודים והנוצרים. הקשרם הקוראני הפנימי של

הקורס דן בחייו וחיבוריו של אבן חזם, הסופר, התיאולוג וחכם ההלכה המפורסם והשנוי במחלוקת מקורדובה (מת 456/1064). אחרי סקירה היסטורית של הח'ליפות האומיית באל-אנדלוס ותקופת מלוכ אלטוואיף, נקרא מספר ביוגרפיות של אבן חזם שנכתבו על ידי בני דורו, ובהמשך קטעים נבחרים מחיבוריו הספרותיים והדתיים של אבן

קורס זה מציג ללומד את יסודות החשיבה התחבירית של

על פי החוק האסלאמי הריגה או פציעה מחייבות פיצוי כספי, שתשלומו מוטל על קבוצת הסולידריות של הפוגע. הקורס סובב סביב השאלה מי הם האנשים המרכיבים קבוצה זו. על בסיס טקסטים הלכתיים והיסטוריים, פרשנות קוראן וחדית' יידונו שינויים בהרכב הקבוצה המשלמת. אלה משקפים שינויים פוליטיים וחברתיים, ובאמצעותם

מוות הוא אולי האירוע הדרמטי ביותר בחייו של אדם ובחיי קהילה. זו נקודת המוצא של הקורס שעוקב אחרי המשמעויות הדתיות, החברתיות והתרבויות שיוחסו למוות בקהילות מוסלמיות מזרח תיכוניות בתקופות שונות בהיסטוריה. המוקד שלנו יהיו שאלות של זהות, קהילתיות, מאבקי כוח, גבולות חברתיים, וכיצד כל אלו נקבעו תוך

תקופה זו מכונה בתולדות עם ישראל תקופת הגאונים. הגאונים עמדו בראש ישבת ארץ ישראל, והנהיגו חלקים רבים מהעם בארץ ישראל ומחוצה לה. עד גילוי גניזת קהיר לא ידענו דבר על מרכז הנהגתי חשוב זה. המקורות שברשותנו מלמדים גם על מערכת היחסים שבין ישיבת ארץ ישראל לשלטונות המוסלמים. הכיבוש המוסלמי פתח את

שיעור: היישוב היהודי בבבל מראשית הכיבוש המוסלמי עד נפילת הח'ליפות העבאסית.
הכיבוש המוסלמי חיסל את האימפריה הפרסית הסאסנית ששלטה בבבל ובפרס. עם הכיבוש המוסלמי נפתחת בבבל תקופת הגאונים בהיסטוריה היהודית. הבולט מבין גאוני בבל היה ללא ספק סעדיה גאון, שבחשיבותו נדון. במסגרת שיעור זה יעלו

המטרה של הקורס היא לעמוד על השינויים שחלו בתפיסת לשון הספרות עם הופעתם של הז'אנרים החדשים בספרות הערבית החדשה. הקורס יבליט חלק מהשינויים האלה דרך קריאה של טקסטים מז'אנרים מגוונים.

הקורס יעסוק בהשפעת אגדות "אלף לילה ולילה" על השירה המודרנית. ינותחו מספר רב של טקסטים של משוררים מודרניים ידועים, תוך התבוננות מיוחדת באלמנטים, דמויות, מאורעות ועוד, השאובים מיצירת המופת הנ"ל. בקורס נקרא מאמרים נבחרים שנכתבו אודות "אלף לילה ולילה" וגם טקסטים נבחרים מתוך היצירה. כן נקרא וננתח

בקורס זה ינותחו חיבורים קצרים מג'נר העקידה, בהם מתארים תיאולוגים מוסלמים את עקרונות אמונתם. בין היתר נקרא את העקאאיד של אבו חניפה, אבן חנבל, אבן בטה, אבן אבי זייד אלקיירואני, אלאשערי, אבן חזם, ואלע'זאלי, ונשוה ביניהן. בסוף הקורס כל סטודנט יכין עבודה סמינריונית בה הוא ינתח עקידה של

עיונים בערבית-בינונית ובערבית-יהודית (מ.א.)
החלק העיוני: סקירה לתולדות השפה הערבית מלווה בקריאת ספרות מדעית. דגש מיוחד על הערבית-הבינונית ומקומה בתולדות השפה הערבית, תיאורה ומאפייניה לעומת הערבית הקלאסית. מקומה של הערבית-היהודית בתוך הערבית הבינונית.
החלק המעשי: קריאת טקסטים

הקורס עוסק בתולדות שני קבצים של לילות-ערב, המפורסם יותר והמפורסם פחות. המשתתפים יקראו סיפורים מפורסמים בבית וינתחו וישוחחו בכיתה. מקום מיוחד יוקדש לסיפורים דמויי-אלף לילה ולילה, שלא זכו להיכנס לאוסף הידוע והנמצאים עדין בכתבי-יד שטרם ראו אור.