קורסי החוג לארכיאולוגיה ותרבויות המזרח הקדום

הקורס עוסק במהותה של הארכיאולוגיה כדיסציפלינה מדעית, בטבעו של המידע הארכיאולוגי, בשיטות המחקר בשדה, בקשר שבין הארכיאולוגיה ומדעים אחרים, בשיחזור ארגונן החברתי, כלכלתן ועולמן הקוגניטיבי של חברות קדומות, במגוון הגישות לפירוש הממצא הארכיאולוגי ובמגמותיה של הארכיאולוגיה בת-זמננו.

הקורס עוסק במהותה של הארכיאולוגיה כדיסציפלינה מדעית, בטבעו של המידע הארכיאולוגי, בשיטות המחקר בשדה, בקשר שבין הארכיאולוגיה ומדעים אחרים, בשיחזור ארגונן החברתי, כלכלתן ועולמן הקוגניטיבי של חברות קדומות, במגוון הגישות לפירוש הממצא הארכיאולוגי ובמגמותיה של הארכיאולוגיה בת-זמננו.

הקורס עוסק בתולדות האדם הקדמון בארץ ישראל וסביבתה וסקירת עקרונות הארכיאולוגיה הפרהיסטורית החוקרת את התנהגות האדם הקדמון ותרבותו.
הלימוד מתמקד באדם ותרבותו החל מראשית הופעת בני אדם יוצרי כלים, לפני כשניים וחצי מיליון שנים ועד למהפכה החקלאית והתקופה הנאוליתית, לפני כ 10,000 שנים.
סקירת

הקורס עוסק בסקירה שיטתית של הממצא הארכיאולוגי בארץ-ישראל למן המהפכה החקלאית של התקופה הניאוליתית (האלף השמיני לפנה"ס) ועד לסוף תקופת הברזל (המאה הו' לפנה"ס): הממצא החומרי, דגמי היישוב ושחזור המבנה החברתי, הכלכלי והפוליטי של החברות הקדומות. בחלקו הראשון של הקורס תידון בעיקר תקופת הברונזה

הקורס עוסק בסקירה שיטתית של הממצא הארכיאולוגי בארץ-ישראל למן המהפכה החקלאית של התקופה הניאוליתית (האלף השמיני לפנה"ס) ועד לסוף תקופת הברזל (המאה הו' לפנה"ס): הממצא החומרי, דגמי היישוב ושחזור המבנה החברתי, הכלכלי והפוליטי של החברות הקדומות. בחלקו הראשון של הקורס תידון בעיקר תקופת הברונזה

מבוא כללי לתולדות המזרח התיכון הקדום מראשית ציביליזציות הכתב באלף השלישי לפני הספירה ועד הכיבוש ההלניסטי בסוף האלף הראשון לספירה. מבט על יינתן על ההתפתחויות התרבותיות וההיסטוריות של האזור כולו, תוך התמקדות במספר דמויות מפתח כגון סרגון מלך אכד, אחנאתון המונותיאיסט הראשון, חתושילי מלך חת ונבוכדנצר

שעור מבוא המציג את יחסי הגומלין בין תוכנן של כתובות עתיקות לבין הממצאים הארכיאולוגיים. יוצגו עקרונות היסוד לפענוח ופרשנות טקסטים מסוגים שונים (היסטוריים, ספרותיים, דתיים, וכו') ומתרבויות שונות במזרח הקדום, תוך בחינת תרומתם להבנת הממצאים הארכיאולוגיים ולשחזור העבר.

שעור מבוא המציג את יחסי הגומלין בין תוכנן של כתובות עתיקות לבין הממצאים הארכיאולוגיים. יוצגו עקרונות היסוד לפענוח ופרשנות טקסטים מסוגים שונים (היסטוריים, ספרותיים, דתיים, וכו') ומתרבויות שונות במזרח הקדום, תוך בחינת תרומתם להבנת הממצאים הארכיאולוגיים ולשחזור העבר.

שיעור זה מהווה שילוב בין הארכיאולוגיה הקלאסית של העולם היווני והרומי בכלל וזאת של ארץ-ישראל. מטרת השיעור היא להציג את ההיבטים השונים של הארכיאולוגיה בשילוב עם המטען התרבותי של העולם הקלאסי, היווני והרומי. השיעור מחולק לשלושה חלקים. החלק הראשון (הקצר יותר) יעסוק בהיבטים המקצועיים של הארכיאולוגיה

היבטי התרבות יוצגו ברמה בסיסית. הארץ, שכנותיה בימי קדם, המלך, האלים, הדת והפולחן, פולחן המתים, כתבים ולשונות, עקרונות האמנות, הצבא, נקודות ציון בהיסטוריה של התקופה, חיי יומ-יום.

בשעור זה נבחן את ההיסטוריה והתרבות של מסופוטמיה למן המצאת הכתב ועד לנפילת האימפריות הגדולות של אשור ובבל. השעור ישרטט את המהלכים הפוליטיים המרכזיים של התקופה תוך מתן תשומת לב לממדים חברתיים וכלכליים של החברה המסופוטמית. לצד נצחונות מלכים ועלייתן של אימפריות, נתבונן בחיי יומיום של האנשים הפשוטים

השיעור יעסוק בחיתים ובשכניהם. בין היתר השיעור יטפל:
-בתרבות ארץ חתי לפני הקמת הממלכה החיתית (1700-2000 לפנה"ס - תקופת הנסיכויות)
-אופיין של מושבות הסוחרים האשוריים באנטוליה
-מבוא גיאוגרפי-מדיני והיסטורי של התקופה
-מאפייני התרבות החיתית (1200-1700 לפנה"ס)
-אתרים

השיעור יעסוק בתרבות הניאוליתית והכלקוליתית של אנטוליה, צפון מסופוטמיה וסוריה בין השנים 4000-10000 לפנה"ס ויכלול את הנושאים הבאים:
מבוא גיאוגרפי ותולדות המחקר.
המעבר מהתקופה האפי- פליאוליתית לתקופה הניאוליתית הקדם-קרמיקה.
התקופה הניאוליתית הקדם -קרמיקה במרכז ובדרום מזרח

מה בין התיאור המקראי למציאות ההיסטורית? עד כמה ניתן לסמוך על תיאורי המקרא על אודות יציאת מצרים, ימי הכיבוש וההתנחלות, ימי השופטים ותקופת המלוכה? מה הן אמות המידה ומה הן שיטות העבודה של ההיסטוריון כשהוא בא לבחון שאלות אלה? כיצד ניתן לבחון את המהימנות של הטקסט המקראי בכלים היסטוריים?
בקורס

שיעור המבוא נועד לפרוש בפני הסטודנטים תמונה מקיפה של ההיסטוריה של עם ישראל למן כינון מוסד הממלכה ועד לחורבן הבית ראשון וימי גלות בבל. במהלך השיעור נדגיש את האפשרויות ואת המגבלות הכרוכות בשימוש בטקסט המקראי לצורך המחקר היסטורי, ונשלב את המקורות המקראיים (ובעיקר את ספר מלכים, בצד ספרי הנביאים וספר

החפירה הלימודית כוללת עבודה מעשית בשטח, תרגול בתחומים שונים של טיפול בממצאים, והרצאות. בדרך כלל הלינה במחנה החפירה, כשהפעילות נמשכת משעה מוקדמת בבוקר ועד שעות הערב. בתום החפירה יגיש התלמיד עבודת סיכום.העבודה תוגש עד תחילת שנת הלימודים שלאחר החפירה.
פרטים על מיקומה ומועדה של החפירה

השעור יעסוק במהפכה הכלכלית- חברתית שהתרחשה בתקופה הניאוליתית. נתמקד באזורינו שהיה מרכז חשוב של המהפכה החקלאית.
נדון בארכיאולוגיה של התקופה הניאוליתית ובנושאים נבחרים מתוכה המבטאים את המהפכה.
נרחיב בעיקר בתחום ביות הצמחים ובעלי החיים, הארכיטקטורה והבית, הטכנולוגיה והאמנות.

אתרים ארכיאולוגיים נבחרים בעלי חשיבות מכרעת בארכיאולוגיה של ארץ-ישראל בתקופה הפרסית, בתקופה ההלניסטית, בתקופה הרומית ובתקופה הביזנטית יילמדו וינותחו בראי הביקורת דרך פרסומיהם.

נסקור את בנייתם של מונומנטים אלו במצרים ואת קבורת המלכים ובני משפחותיהם, למן הראשון שבהם, פירמידת המדרגות של ג'וסר, עבור בפירמידות הגדולות של גיזה ובנות דמותן הצנועות יותר מסוף הממלכה הקדומה, ועד שירת הברבור של מבני קבורה מלכותיים אלו בראשית האלף השני לפני הספירה. באמצעות נושא הפירמידות

הקורס מהווה מפגש ראשון עם אחד מן הממצאים הארכיאולוגיים החשובים והנחקרים ביותר: כלי החרס, המתגלים באתרים בארץ ובסביבתה. הקורס יפגיש את התלמידים עם כלי החרס הקדומים של ארץ ישראל מראשית הופעתם, באמצע האלף השישי לפנה"ס, ועד לתחילת האלף השני לפנה"ס. דרך לימוד והכרת הטיפוסים העיקריים של כלי

כלי החרס הם הכלי העיקרי בניתוח ממצאי החפירה הארכיאולוגית. במהלך הקורס נלמד באופן פרטני את צורות כלי החרס האופייניים בתקופות הברונזה המאוחרת והברזל. הלימוד מתבסס על אימון בשרטוט כלי החרס בכיתה. בנוסף ללימוד טיפוסי הכלים נעסוק בשאלות הקשורות לכרונולוגיה של מכלולים קראמיים, למשמעות הממצא ביחס

כלי החרס הם הכלי העיקרי בניתוח ממצאי החפירה הארכיאולוגית. במהלך הקורס נלמד באופן פרטני את צורות כלי החרס האופייניים בתקופות הברונזה המאוחרת והברזל. הלימוד מתבסס על אימון בשרטוט כלי החרס בכיתה. בנוסף ללימוד טיפוסי הכלים נעסוק בשאלות הקשורות לכרונולוגיה של מכלולים קראמיים, למשמעות הממצא ביחס

כלים בשימוש האדם הקדמון החל מראשית הופעת כלי צור ואבן, לפני כשניים וחצי מליון שנים ועד לתקופת הברונזה.
הקורס יתמקד בשיטות הייצור של כלי הציד והעבודה, בשינויים ובשכלולים שחלו בשיטות אלה במהלך הזמן. מגוון רחב של כלים אפיין את "ארגז הכלים" של האדם הפרהיסטורי. בעזרת כלים אלה התמודד האדם עם

כלי החרס כממצא הארכיאולוגי השכיח ביותר מהווים אמצעי מרכזי בניתוח חפירות ארכיאולוגיות. התרגיל יעסוק בהכרת כלי חרס מייצור מקומי וכלי חרס מיובאים מהתקופה הפרסית, ההלניסטית, הרומית והביזנטית, אופן ניתוחם, עיבודם, והמידע הכרונולוגי והחברתי הטמון בהם. הלימוד יתבסס על סקירת הכלים והמכלולים האופייניים

הקורס עוסק במהות והכרת הסקר הארכיאולוגי, שהוא כלי מחקר בעל חשיבות רבה לצד החפירה הארכיאולוגית ומאפשר יצירת מפות יישוביות ולימודן. לקורס צד עיוני שבו נתוודע לאופיו של הסקר הארכיאולוגי, תכונותיו ושיטותיו, וצד מעשי שבו נבצע תרגיל סקר בשדה. הצד העיוני יילמד בכיתה ואילו הצד המעשי יילמד בימי שדה

נלמד על ראשית הכתב העברי והתפתחותו במחצית הראשונה של האלף הראשון לפני הספירה, זאת על רקע הכתיבה האלפביתית השמית–מערבית בכלל ומקורותיה באלף השני. נבחן את ההקשר הארכיאולוגי של הכתובות שהתגלו ואת התהליכים החברתיים והמדיניים שהובילו להתפתחותם של הכתבים הנזכרים. אם ייוותר זמן נעסוק גם בצאצאיו

הקורס יעסוק בהצגת אסכולות החשיבה העיקריות בארכיאולוגיה. בתחילה, יוצגו בקצרה שלבי ההתגבשות של הארכיאולוגיה כדיסציפלינה אקדמית. אחר כך נדון בארכיאולוגיה המסורתית, בארכיאולוגיה חדשה\תהליכית ואחר כך בארכיאולוגיה בתר-תהליכית. ננסה לראות כיצד ועל איזה רקע התפתחה כל אסכולה, מה היו עקרונותיה, ומה היו

במסגרת הסמינר נסקור את טיפוסי הקברים ונוהגי הקבורה באתרים נבחרים בארץ-ישראל ובאגן הים התיכון בתקופות הפרסית, ההלניסטית, הרומית והביזנטית. דגש יושם על ההשלכות החברתיות והכלכליות הנלמדות מטיפוסי הקברים וסוג הקבורה.

אבני יד מהוות אתגר אמיתי למחקר הארכיאולוגי של התקופה הפלאוליתית הקדומה והתרבות האשלית. מקובל לראות באבני היד את הסממן התרבותי המשמעותי ביותר לגבי פעילותו ויכולותיו של ההומו ארקטוס, האב הקדום של האדם המודרני שפעל ברחבי העולם הישן במשך למעלה ממיליון שנים. בסמינר נכיר את אופיו המגוון מאד של מחקר

הסמינר יעסוק בתולדות הארץ תחת שלטון האימפריות הגדולות ששלטו בה למן אמצע המאה השמינית לפנה"ס ועד לכיבושה בידי אלכסנדר מוקדון. לאחר מבוא היסטורי מקיף, נעסוק במקורות השונים ללימודה של תקופה זו: הממצא הארכיאולוגי, המקרא, הכתובות השונות שנמצאו בארץ ישראל ובשכנותיה, והתיעוד שהשאירו האימפריות האשורית,

הכפר החקלאי מהווה אבן יסוד בחברה הים תיכונית בכלל, וזו של ארץ ישראל בפרט. בשיעור זה נלמד את התנאים החברתיים והאקולוגיים שבהם מתקיימת חברה כפרית בתקופות הברונזה והברזל, בין בזיקה ליישוב עירוני, בין אם לאו. לאחר ביסוס הגדרה של החברה הכפרית כ"חברה קטנה" (על פי המינוח של רדפילד), ולאחר לימוד שיטות

סוגיות חברתיות, כלכליות, רוחניות וטכנולוגיות בפרהיסטוריה ובפרוטו-היסטוריה של אנטוליה

הסוגיות לדיון תיבחרנה ע"פ כישוריהם של הסטודנטים ומתוך דיון איתם.
סוגיות אפשריות:
האבסטרקט באמנות המצרית
אינטראקציה בין היצירה לצופה בה.
אפקטים של אור וצל
שילוב טקסט – סצינה
ארגון השטח באסטלות
ארגון השטח בסצינות קרב
תנועה
סיפוריות
עיטורי צלחות

הסמינר יבחן סוגיות בנושאי הדת והפולחן כפי שהם באים לידי ביטוי במקורות הכתובים, כגון ריטואלים, תפילות ולחשים, ובמקורות הארכיאוליגיים והאומנותיים, כגון מקדשים, פסלים, חותמות גליל ואבני כודורו.

קורס זה מיועד לשיפור יכולת הקריאה, התרגום, הניתוח וההבנה של טקסטים
במצרית קלאסית. זהו קורס המשך למצרית למתחילים ונסמך על המיומנויות
שנרכשו בו. נתמקד בטקסטים היסטוריים, כתובות מלכותיות (כמו "קרב מגידו")
וגם טקסטים ביוגראפיים מקברי האליטה (כגון "האוטוביוגראפיה של יעחמס בן
לסילבוס המלא

חיתית היא שפה הודו-אירופאית שהיתה שגורה בפי תושבי מרכז אנטוליה (תורכיה) באלף השני לפני הספירה. היא נכתבה בכתב היתדות על גבי לוחות חימר, אשר נתגלו באלפיהם בחתושה, בירת האימפריה החיתית, ובאתרים אחרים. במבוא יילמד הכתב עד ליכולת קריאה בסיסית, וכן יסודות הדקדוק החיתי. דוגמאות הקריאה לקוחות מתוך

האכדית הוא שם כולל ללשונות הענף המזרחי של משפחת הלשונות השמיות. ענף זה כולל בעיקר את הבבלית ואת האשורית על כל תקופותיהן וניביהן. האכדית, שנכתבה בכתב היתדות, מתועדת החל מהאלף השלישי לפסה"נ ועד למאה הראשונה לספה"נ. במרוצת האלף השני לפסה"נ היתה האכדית לשון התקשורת הבינלאומית של המזרח התיכון הקדום.

האכדית הוא שם כולל ללשונות הענף המזרחי של משפחת הלשונות השמיות. ענף זה כולל בעיקר את הבבלית ואת האשורית על כל תקופותיהן וניביהן. האכדית, שנכתבה בכתב היתדות, מתועדת החל מהאלף השלישי לפסה"נ ועד למאה הראשונה לספה"נ. במרוצת האלף השני לפסה"נ היתה האכדית לשון התקשורת הבינלאומית של המזרח התיכון הקדום.

האכדית הוא שם כולל ללשונות הענף המזרחי של משפחת הלשונות השמיות. ענף זה כולל בעיקר את הבבלית ואת האשורית על כל תקופותיהן וניביהן. האכדית, שנכתבה בכתב היתדות, מתועדת החל מהאלף השלישי לפסה"נ ועד למאה הראשונה לספה"נ. במרוצת האלף השני לפסה"נ היתה האכדית לשון התקשורת הבינלאומית של המזרח התיכון הקדום.

שעור המשך לחיתית למתחילים. הקורס ירחיב את תשתית הידע החיתי תוך קריאת תעודות וניתוחן הלשוני והתוכני. כמו כן, יוצגו עזרי העבודה הביבליוגרפיים השונים. במידת האפשר, יכלול הקורס גם מבוא קצר לחיתית לובית) היירוגליפית, הכתב השני של אנטוליה אשר נכתב על כתובות אבן באלף השני ובאלף הראשון לפני הספירה).

החלק השלישי ברצף מונוגרפיות המתאר את המחזור הראשון של העירוניות בארץ ישראל. הקורס יעסוק במציאות היישובית שלאחר קרוס המערכת העירונית הראשונה, ובתהליך הולדתן מחדש של הערים בראשית האלף השני לפסה"נ. התקופה מתאפיינת בקשר הולך ומתהדק עם צפון הלבנט, ובמהלכו מתעצבת הזהות הכנענית, שהיא הזהות הדומיננטית

אין עוד מקום בעולם הקדם-קלסי בו ביטאה הצורפות באופן כה מובהק את הדר המלכות כמו במצרים הפרעונית. ההשוואות המתבקשות מהעולם העתיק נדירות במסופוטמיה או באנטוליה, ובוודאי בכנען; הן מצויות בתכשיטי בתי המלוכה במאות השנים האחרונות – המוגולים בהודו, פרס של השאה, רוסיה הצארית ובריטניה הגדולה; נסקור

ארץ-ישראל נכנסה למעגל התרבות והשליטה הרומית בימיו של המצביא פומפיוס הגדול, באמצע המאה הא' לפנה"ס אך שולבה בה באופן מעשי רק אחרי שלטונו של המלך הורדוס, בשנת 6 לספירה. תחילה היא כונתה יודיאה (יהודה בלטינית) אך בבוא הזמן שמה הוחלף לסוריה-פלאיסטינה, וכך היא התקיימה עד למאה הד' לספירה.

הקורס יציג מבט רחב על תהליכי שינוי כלכלי וחברתי שהתרחשו בתקופה הניאוליתית באזורינו. לאחר סקירה מהירה של הארכיאולוגיה של התקופה, יידונו נושאים מרכזיים בתחום הכלכלה והחברה. לדוגמא, ביות צמחים ובעלי חיים, דייטה, בריאות האוכלוסיה, ביות המים, התפתחות תעשיות פירוטכנולוגיות, פעילויות האדם על פי ממצא

באמצעות הממצא הארכיאולוגי נסקור את אמנות ארץ ישראל מהכלקולית ועד סוף תקופת הברזל ואת קשריה של אומנות זאת עם שכנותיה של ארץ ישראל.

השיעור יעסוק בארכיאולוגיה, היסטוריה ובגיאוגרפיה היסטורית של תקופת הברזל באנטוליה (1200-550 לפנה"ס) עם דגש על
- תולדות הממלכות הניאו-חיתיות בקפדוקיה ובצפון סוריה.
- מאפייני התרבות פריגית.
- ממלכת לידיה ותרבותה.
- תרבות ליקיה
- ממלכת אוררטו ותרבותה.
במהלך הקורס

עצמות בעלי חיים מאתרים ארכיאולוגיים מסייעות בחקר יחסי אדם-סביבה ובהבנת הכלכלה והחברה בתקופות היסטוריות ופרה-היסטוריות. בקורס יוצגו שיטות המחקר בתחום תוך לימוד סוגיות נבחרות בארכיאוזואולוגיה של א"י.
הקורס יכלול 12 מפגשים עיוניים.

שבוע נושא
1 דרישות הקורס ומטרותיו.

הקורס עוסק בהופעתן ודרכי התפתחותן של מגוון הטכנולוגיות המורכבות המופיעות בשלב הפרוטו-היסטורי של הלבאנט ומיד לאחריו. יידונו הרקע החברתי והתרבותי להופעתה של כל טכנולוגיה מורכבת והשימושים המשוערים שלה בחברה יוצרתה. הקורס ינתח את מאפייניה של כל טכנולוגיה, אופן הופעתה והתפתחותה. כמו כן ייערך ניסיון

המונוגרפיה תתמקד בטביעות היהודאיות על ידיות של קנקנים, ברצף שבין טביעות 'למלך', הטביעות ה'פרטיות', וטביעות הרוזטה שמתוארכות לשלהי ימי הבית הראשון (מאות שמינית-שביעית לפנה"ס) ועד לטביעות האריה, טביעות 'יהוד', וטביעות 'ירושלים' מהתקופה הפרסית וההלניסטית

האימפריה האשורית שלטה במשך למעלה ממאתיים שנה על שטחים נרחבים ועל עמים שונים, המרוחקים עד מאד מערי הבירה שלה שעל גדות החידקל במסופוטמיה (עירק הקדומה). מן המקרא מתקבל באופן מובן רושם שלילי אודות המלכים האשוריים ומעלליהם, אך מקורות התקופה מלמדים אותנו על מורכבותה של מערכת אימפריאלית זו: על השגייה

בעולמינו המודרני המושגים "חומרי גלם" ו"משאבים" שכיחים מאד ומרבית בני האדם רואים בטבע משאב בלתי מתכלה בשרות האדם. השאלה המרכזית אשר תעמוד למבחן בקורס זה היא האם לבני אדם קדומים היתה מודעות אקולוגית שונה מזו המקובלת בעולמינו המודרני ומה היה יחסם של בני תרבויות קדומות לסביבה ולטבע. במחקר

השיעור יעסוק בפרוטו-היסטוריה של אנטוליה בשישה אזורים גיאוגרפיים:
-מערב אנטוליה והעולם האגאי
-הרמה המרכזית של אנטוליה
-עמקי הים השחור
-מזרח אנטוליה וטרנס-קווקז
-מישור קיליקיה ואזור הים התיכון
- הפריפריה של סוריה ומסופוטמיה בדרום מזרח אנטוליה

השעור ידון בחפצי אמנות בתקופה הניאוליתית בארץ ישראל וסביבתה ובמשמעותם.
נפתח בסקירה קצרה על הפוטנציאל הטמון בניתוח חפצי אמנות, על התנהגות סימבולית וארכיאולוגיה קוגניטיבית. אחר כך נסקור מאד בקצרה את חפצי האמנות שנמצאו בתקופות הפרהיסטוריות באזורינו ונרחיב מעט בממצאי התרבות הנאטופית.
בלב

בקורס הזה נתמודד עם בעיות של יישום תיאוריות של מגדר על שרידים
ארכיאולוגיים, כתובים ואומנותיים מתרבויות עתיקות בכלל, וממצרים העתיקה בפרט.
נבחן דמויות של נשים וגברים מקבוצות שונות בחברה המצרית העתיקה, נדון בשאלות
כמו מה היו הקשרים בין
נשים וגברים, איך החברה הציעה והכתיבה דפוסי

מוות וקבורה הן תופעות כלל-אנושיות שהעסיקו את האדם מאז התקופה הפרהיסטורית ועד לימינו. כיצד מטפלת הארכיאולוגיה בתופעות אלה על היבטיהן התרבותיים החשובים? הקורס יעסוק בגישות הארכיאולוגיות המגוונות שהתפתחו בעשורים האחרונים בנוגע לעולם המוות והקבורה. יידונו היבטים אנתרופולוגיים וסימבוליים של המוות

השיעור יעסוק בבדיקת סוגיות שונות של סממני תרבות חומרית יוונית בתקופות הפרסית וההלניסטית בארץ-ישראל ובמזרח הקרוב. בין הנושאים שיידונו אדריכלות עירונית על מרכיביה השונים (ביצורים, מבני ציבור, מבני פולחן, מבני מידות ומבני פרט), אדריכלות כפרית (כפרים ואחוזות חקלאיות), אדריכלות צבאית (מבצרים, מצודות

הקורס יעסוק במגוון רחב של נושאים שקשורים לדת ומאגיה במצרים העתיקה, כגון:
*מיתוסי בריאת העולם
*מקדשים ופולחן
*בעלי החיים הקדושים
*מאגיה ורפואה
*הריון ולידהן בדת המצרית
* אהבה וסכנה – שני פנים לאלות המצריות
* פרעה – שליח האלים
*העולם הבא – הרפתקאות הנפש

סקירה נרחבת של התקופה המתחילה בגרוש החיקסוס ועד סוף תקופת הביניים
השלישית (1550-664 לפנה''ס). הקורס ישלב בין טקסטים היסטוריים ויומיומיים
לבין הרקורד הארכיאולוגי. בין הנושאים שילמדו בקורס: שיקום מצרים אחרי עידן
החיקסוס,
חאתשפסות, האישה ששלטה בתור פרעה, מלחמות תחותמס

1. דנדרואכיאולוגיה:
א.המבנה התלת מימדי של העצה כמפתח להגדרת עצים בחפירות.
ב. שיחזור הנוף העצי ותנאי המאקרואקלים לפי שרידי עץ בחפירות.
ג. סחר בעץ בעת העתיקה לפי שרידי עץ מחפירות.
ד. שימוש בעץ במבנים עתיקים – מקורות עץ: מקומי ומיובא – כמאפיין תקופתי.
2.

הקורס עוסק בארכיאולוגיה של קפריסין מאז ראשית הופעת האדם באי (באלף התשיעי לפנה"ס) ועד לתקופה הקיפרו-ארכאית (המאה הו' לפנה"ס). במהלך הקורס מודגשת ההתפתחות התרבותית הייחודית של האי מחד, והיותו מתווך תרבות בין המזרח למערב מאידך. הקורס סוקר את הממצא הארכיאולוגי באי שלב אחר שלב, תוך הבלטת

נפתח בשאלות: מהי לשון; מה חשיבות הלשון ככלי בסיסי לקיום התקשורת האנושית; מהי בלשנות; מהם הכלים הנתונים לנו ללימוד הלשון; מהי משפחת לשונות; מהי לשון שמית. נדון גם בנושאים כגון: דמיון ושוני בין לשונות; משפחת לשונות, פרוטו-שפה ולשונות אחיות; מבני לשון מיוחדים ומאפיינים ללשונות השמיות.

במהלך שנת הלימודים יתקיימו שישה סיורים לימודיים לאתרים ארכיאולוגיים ולמוזיאונים ברחבי הארץ סיורים אלה יודרכו על ידי מורי החוג ויתמקדו בנושאים הנלמדים במסגרת החוג לארכיאולוגיה ותרבויות המזרח הקדום.

כללי
הקורס מיועד לתלמידים מתקדמים מן החוג לארכיאולוגיה ותרבויות המזרח הקדום (הפקולטה למדה"ר) ומתכנית החומרים (מטעם הפקולטה להנדסה), והוא יתמקד בנושא הנדסת החומרים הארכיאולוגיים. מטרת הקורס להפגיש בין הנדסת החומרים לארכיאולוגיה ולעסוק בטכנולוגיות שרווחו בעולם העתיק, בדגש על קרמיקה

שרידים פיסיים של העבר וצרכי ההווה נפגשים תדיר במציאות הישראלית, ומטבע הדברים ארכיאולוגים ניצבים במקומות המפגש: בחפירות, באתרי עתיקות פתוחים לקהל, במוזיאונים, או בייצוג חזותי וסמלי של העבר. מטרת הקורס לחשוף את התלמידים להקשר החברתי שבו פועלת הארכיאולוגיה ואשר ממנו היא מושפעת: לאופנים שבהם משמשת

נפתח בהקשר המצרי מהאלף השני של האלפבית השמי ונמשיך במהלך השנה לחידושי המחקר בהיבטים אחרים של נושא הסמינר, לפי הצעות התלמידים בתיאום עם המרצה.

הקורס יעסוק במעמדן הפוליטי של ערי המקדש בצפון בבל ומרכזה, במבנה אוכלוסייתן, באינטראקציה בינן לבין עצמן ולסביבתן הקרובה וכן בפעילות הכלכלית הענפה שבאה לביטוי בתעוד העצום מהן (רבבות לוחות בכתב היתדות).

הסמינר יתרכז בהכרה ובניתוח התפתחויות תרבותיות בשלבים המאוחרים של תקופת הפלאולית התחתון באזורינו ובעולם.
ייבחרו ויוצגו אתרים בארץ, ירדן, סוריה ולבנון ואולי ארצות נוספות בסביבה (סעודיה, תורכיה, הקווקז) ולאחר מכן נכיר אתרים נבחרים באירופה ובאפריקה כדי להרחיב היריעה.
באזורינו נשים דגש על

מטרת הסמינר הינה סקירה ודיון בקולוניזציה של העולם ההלניסטי בהיבטיה ההיסטוריים והארכיאולוגיים. במסגרת הסמינר נסקור את אתרי המזרח ההלניסטי לסוגיהם (אתרי ייסוד הלניסטיים, אתרים "מזרחיים" שלהם התווספה אוכלוסייה יוונית, ערים מזרחיות שקיבלו על עצמן שם יווני וחוקה יוונית, אתרי מנהל ארמוניים ועוד),

הסמינר יעסוק בספרות ההיסטוריוגרפית שבה מתוארים ימי שיבת ציון. לאחר מבואות קצרים, יתמקד הסמינר בקריאה, לימוד וניתוח של הטקסטים העיקריים, בעיקר בספר עזרא-נחמיה. בעזרת כלים בסיסיים של חקר המקרא, ננתח בסמינר את מקורותיו של התיאור, את שלבי חיבורו ואת תהליכי עריכתו. המטרה העיקרית תהיה לנתח את מגמותיו

הסמינר המחלקתי יציג השנה מגוון מחקרים עדכניים המאירים באור חדש סוגיות שנדונו רבות בארכיאולוגיה של ארץ ישראל וסביבתה, וזאת בעזרת שיטות מחקר מודרניות המספקות מידע מקורי וחיוני. הסמינר יארח חוקרים מתחומי חקר החומרים האורגאניים, DNA קדום, מיקרומורפולוגיה של רבדים ארכיאולוגיים, מטלורגיה בהיבטיה