קורסי אשכול

שרידים פיסיים של העבר וצרכי ההווה נפגשים תדיר במציאות הישראלית, ומטבע הדברים ארכיאולוגים ניצבים במקומות המפגש: בחפירות, באתרי עתיקות פתוחים לקהל, במוזיאונים, או בייצוג חזותי וסמלי של העבר. מטרת הקורס לחשוף את התלמידים להקשר החברתי שבו פועלת הארכיאולוגיה ואשר ממנו היא מושפעת: לאופנים שבהם משמשת

הקורס יעסוק במעמדן הפוליטי של ערי המקדש בצפון בבל ומרכזה, במבנה אוכלוסייתן, באינטראקציה בינן לבין עצמן ולסביבתן הקרובה וכן בפעילות הכלכלית הענפה שבאה לביטוי בתעוד העצום מהן (רבבות לוחות בכתב היתדות).

מטרת הסמינר הינה סקירה ודיון בקולוניזציה של העולם ההלניסטי בהיבטיה ההיסטוריים והארכיאולוגיים. במסגרת הסמינר נסקור את אתרי המזרח ההלניסטי לסוגיהם (אתרי ייסוד הלניסטיים, אתרים "מזרחיים" שלהם התווספה אוכלוסייה יוונית, ערים מזרחיות שקיבלו על עצמן שם יווני וחוקה יוונית, אתרי מנהל ארמוניים ועוד),

הסמינר יעסוק בספרות ההיסטוריוגרפית שבה מתוארים ימי שיבת ציון. לאחר מבואות קצרים, יתמקד הסמינר בקריאה, לימוד וניתוח של הטקסטים העיקריים, בעיקר בספר עזרא-נחמיה. בעזרת כלים בסיסיים של חקר המקרא, ננתח בסמינר את מקורותיו של התיאור, את שלבי חיבורו ואת תהליכי עריכתו. המטרה העיקרית תהיה לנתח את מגמותיו

מטרות הקורס:
הקורס מפתח את הקשרים שנצפים בין מרחב, תחלואה ובריאות בעולם המודרני; מלמד שיטות וכלי מחקר אפידמיולוגיים; ומסביר כיצד משלבים בהם שיטות מגיאוגראפיה.

הקורס מתמקד במחלות של הזמן החדש. מחלות כרוניות של העולם המודרני (מחלות לב, סינדרום מטאבולי, סרטן); מחלות חדשות (פרה

השיעור בוחן את מבנה המרחב החברתי בעיר ואת האופנים לפיהן קטגוריות חברתיות שונות מארגנות את חיי היומיום שלהן במרחב העירוני. מבחינה תיאורטית נבחן את המעבר מהישענות על התיאוריה של האקולוגיה העירונית לפי אסכולת שיקגו להתבססות על מודל לוס אנג'לס ולמחקרים מקוריים השואפים לגבש מודל אלטרנטיבי

היחידה למחקר התרבות, הפקולטה למדעי הרוח, אוניברסיטת תל-אביב טקסטים בסמיוטיקה של התרבות סמסטר א', תשס"ז, ב' 14:00-10:00 פרופ' זהר שביט הקורס מנתח את הארגון והמבנה של מכלול הפעילויות האנושיות ותוצריהן כמוצרים סמיוטיים – כלומר מכלולים שארגונם והמבנה שלהם תלויים במודלים וברפרטוארים של תרבות\יות של

מבוא למחקר התרבות שו"ת פרופ' איתמר אבן-זהר הקורס מציג מפה כללית של המקצוע: הוא מנסה לברר את השאלות המרכזיות ואת אפשרויות המחקר. תלמידי היחידה למחקר התרבות חייבים לשמוע גם את התרגיל במחקר התרבות.

קריאת טקסטים במחקר התרבות ד"ר דפנה הירש התרגיל יוקדש לרכישת מושגי יסוד תיאורטיים במחקר התרבות: סטרוקטורליזם וביקורת הסטרוקטורליזם, סמיוטיקה, רפרטואר ודגם, שדה והביטוס, אידיאולוגיה והגמוניה ועוד. מטרת הקורס היא לספק לתלמידים את היסודות המושגיים והתיאורטיים כהכנה לקורסים המתקדמים בתכנית וכבסיס

המקרים של פרויד

סמינר זה יוקדש לקריאה אינטנסיבית במקרים החשובים של פרויד: המקרה של דורה, "איש הזאבים", "איש העכברים", "הנס הקטן" והמקרה של הגנרל שרבר. דרך חקירה של כל אחד מן המקרים הצליח פרויד להבנות את היסודות של המבנים הנפשיים השונים: מן המבנה ההיסטרי דרך הפרברסיה, האובססיה ועד

אנשים מדברים על חיי היומיום" – סמינריון, סמסטר א', 4 ש"ס פרופ' רקפת סלע-שפי מחקר הדיבור האותנטי (ולא הטקסט הכתוב) בהקשרים היומיומיים הוא תחום המתפתח מאד בעשורים האחרונים במסגרת שדה המחקר הרחב של 'ניתוח השיח' בכלל. בהנחה שהדיבור הוא פעולה ככל פעולה אנושית אחרת, הסמינר יתמקד בשאלות של הבנית הזהות,

שם הסמינריון: בין ספרות ואינדוקטרינציה: ספרות הילדים הפועלית בארץ ישראל, 1930-1939
Between Literature and Indoctrination: The Hebrew Labor Movement's Impact on Children's Literature in Palestine, 1930-1939
ד"ר יעל דר
2 ש"ס, סמסטר ב, תשס"ט

תיאור הסמינריון:
לסילבוס המלא

היחידה למחקר התרבות
הפקולטה למדעי הרוח
פרופ' זהר שביט

מה דיברו העברים
סמינריון, סמסטר ב, תשס"ט, יום ג 12:00-10:00

תיאור הקורס:

הפרויקט המכונה "תחיית העברית", נחשב ובמידה רבה של צדק, סיפור של הצלחה טוטלית, אולי ההישג הגדול ביותר של התנועה הציונית.

"מבוא למחקר התרבות – מסורות ובעיות; סמינריון מ.א." – סמינריון חובה, סמסטר ב', 4 ש"ס פרופ'רקפת סלע-שפי הסמינריון נועד להציג בפני תלמידי מחקר התרבות כמה כיווני מחקר בסיסיים במחקר התרבות, ולדון בחלותם וביעילותם באופן משווה, בזיקה לשאלות כלליות על טיבן של תיאוריה ומחקר, וההבחנה בין גישות פרשניות

שם הסמינריון: תרבות הפנאי של ילדים
Children's Leisure
שם המרצה: ד"ר יעל דר
סמסטר ב, תשס"ט
4 ש"ס

תיאור הסמינריון:
במסגרת הקורס נתחקה אחר תפישות שונות של המושג "פנאי" ו"תרבות פנאי", כפי שהתבססו בחברה המערבית במאה העשרים. הקורס יתמקד בתרבות הפנאי של ילדים.

מטרתו של הסמינר היא להבהיר ולהשוות מבטים שונים על ההיסטוריה. הדיונים ייסובו על ייצוגיו המגוונים של העבר - כתיבה היסטוריוגרפית, קולנוע וספרות – והתמורות שחלו בהם בשנים האחרונות. בסוגיות המרכזיות ננסה ללבן את תרומתו הייחודית של כל ייצוג בעיצוב הזיכרון הקולקטיבי, וזיקתו להבניית התרבות

"הגוש המזרחי והתפרקותו – מבט על היום יום " "חיי יומיום בחברה הפוסט-סובייטית"
הסמינר יבחן את התפרקות הגוש המזרחי מבחינה אנתרופולוגית תוך דגש על חיי היומיום בחברה הסוציאליסטית והשינויים בהם בעקבות אירועי 1989-91. נעסוק במרקם חייו של האזרח מהשורה, מידת הזדהותו עם הרעיון הקומוניסטי והקריסה

הסמינר יידע אתכם למושגי יסוד בתחום מרכזי זה - וביניהם "שוני", "דמיון", "בינתרבותיות" ו"אוריינטליזם", וכן אף לספרות המחקר המובילה בתחום ולדיונים והמחלוקות החשובים שבו. ביחד עם זאת יציע הסמינר בחינה מחדש של שאלות מרכזיות ושינויים מרכזיים או "תחנות יסוד" בהיסטוריה האירופית של המאות ה - 18 - 20. כל

בעת החדשה המוקדמת (שלהי המאה ה-15 עד המאה ה-17) התחוללו שינויים עמוקים בתולדות אירופה הנוצרית, ובאזורי האסלאם באסיה ובצפון-אפריקה. באירופה נפתחה התקופה בגילויים הגיאוגרפיים הגדולים, ובהופעת זרמים רוחניים חדשים כמו הרנסאנס, ההומניזם והרפורמציה הדתית. בקדמת אסיה ובצפון-אפריקה השתלטה מעצמה חדשה,

סמינריון זה יתמקד בתופעה ובספרות של הפולמוס היהודי-נוצרי, החל מתקופת אבות הכנסייה ולאורך ימי הביניים. ננסה להכיר את הפולמוס הבינדתי בהקשרו החברתי והתרבותי, להבין דרכו את היחסים המורכבים בין הנצרות והיהדות משך התקופה הנדונה, ולבחון את ערכה של ספרות הפולמוס הדתי בחקר ההיסטוריה.

בסמינר זה ידונו המשתתפים ביחסה של הכנסייה

מטרת הסמינר היא לתרגל מחקר היסטורי בתולדות המזרח התיכון בעת החדשה תוך שימוש במקורות ראשוניים, רובם ככולם בערבית, והתמודדות עם בעיות מתודולוגיות ומחקריות. נעשה זאת באמצעות בחינת סוגיות בהיסטוריה של הספר הערבי, ייצורו, שיווקו, וקריאתו בעשורים שלאחר כניסת הדפוס לאזור, מאמצע המאה התשע-עשרה ואילך.

מהפכות ומלחמות אזרחים הנן תופעה נפוצה בקורותיו של המזרח התיכון בעידן המודרני. הסמינר מתחקה אחר שורשיהן ומהלכיהן של מרידות ומהפכות באזורנו ובדינאמיקה של מלחמות אזרחים במזרח התיכון. מרד עראבי, המהפכה הכמאליסטית, הפיכות הקצינים במדינות ערב השונות, המהפכה האסלאמית באיראן, האנתפאדה ומלחמות האזרחים

הקורס ינתח את קשרי הגומלין בין לאומיות לדת במזה"ת המודרני, תוך דגש על סוגיות המעבר מזהות דתית לזהות לאומית, על אופן גיוס הדת לצרכיהן של תנועות לאומיות שונות, וכיצד התייחסו תנועות דתיות לאתגר הלאומי. בין היתר יעסוק הקורס במתח שבין זהות מצרית פרטיקולרית המתייחסת לעבר הפרעוני מול הדגש על

הקורס עוסק בעיצוב המדינה הערבית וקשיי הקיום שלה. הסברים תיאורטיים והדגמות מעשיות הם מוקד הדיון, תוך הדגשת השיח המקובל והתפיסות החדשניות הקשורות בו.

סילבוס: הסמינר יוקדש כולו לקריאה בטקסטים של אדורנו על אמנות, מוסיקה וספרות ולדיונים בהקשריהם הסוציולוגיים והפילוסופיים

קבלת קרדיט:
עבודה סמינריונית או עבודת רפרט

הסמינר יעסוק במתודולוגיות שהיו מובילות במדעי הרוח במהלך המאה העשרים (כגון מרקסיזם, פרוידיזם, סטרוקטורליזם) ויישום ופיתוח של המתודולוגיות הללו בתחומים שונים של הלימודים הקלאסיים. דגש מיוחד יושם על מתודולוגיות פוסטמודרניסטיות שפותחו בעשורים האחרונים. במהלך הקורס ידונו עבודותיהם של גיורגי טומסון,

הסמינר יעסוק ביחסים בירת האמפריה לבין הפרובינקה במנהלה. יחסים חברתיים ויחסי תרבות. ארגון צבאי ממשל מקומי ומתחים חברתיים.

The Bible and/in Cultural Studies
לחקר המקרא הקלסי ( שעניינו בין השאר בטקסט, מקורות, לשון, סוגות, הסטוריה) נוספו בשנים האחרונות דרכי עיון חדשות. דרכים וגישות אלה מסייעים להצבת המקרא וקריאתו בתוך המערכות המתפתחות בתרבויות מודרניסטיות ופוסט-מודרניסטיות עכשוויות ובדיונים הרחבים יותר של

Jehoyachin Exile and its Reflections in the Biblical Historiographic and Prophetic Literature
גלות יהויכין נזכרת במקרא ובמקורות היהודיים הבתר מקראיים מעט, למרות היותה אירוע דרמטי מכריע בתולדות ישראל של תקופת המקרא. מן הראוי לבדוק את הסיבות להדחקתה ולברר מה בכל זאת ניתן ללמוד עליה

War, violence, gender and conflict-solving in the Hebrew Bible
מהם הקשרים והשפעות הגומלין בין אלימות, דת כפי שהיא משתקפת או מתועדת בכתבי הקודש שלה, מלחמה ויחסי מגדר?
האם וכיצד ניתן לפתור קונפליקטים אלימים בעזרת הוראות דתיות?
שאלות אלה, רלוונטיות היום כמו בעבר לדורותיו, ייושמו

פרשנות המקרא היהודית שהתפתחה בימי הביניים בארצות האסלאם והנצרות משקפת תהליכי חשיבה חדשים על המקרא: מבנהו הספרותי, דרכי עיצובו והיבטיו ההיסטוריים. בקורס נשאל מה מקומה של האוריינות החדשה ומודל האינטלקטואל החדש שצומחים בקרב היהודים במאות העשירית ואילך, במיוחד בארצות האסלאם, בפריצת הגבולות המוכרים

'Though He slay me, yet will I trust in Him' - Theodicy and Protest in the Bible and Jewish Philosophy

התאודיציה, הצדקת האל, היא כוח מניע מרכזי בהתמודדות של היחיד והציבור עם
משברים לאומיים. למן ימי הבית הראשון, ובמיוחד נוכח חורבן ירושלים ויהודה
וראשית הגלות

Reading Jewish Magical Texts

מטרת הסמינר להכיר את עולמה של ספרות הכישוף היהודית בעת העתיקה, בימי הביניים, ובראשית העת החדשה. לשם כך, נתמקד בקריאה של מבחר גדול של ממצאים ארכאולוגיים וכתבי יד מאגיים יהודיים - החל בקערות ההשבעה הבבליות

הסמינר יעסוק בריטואלים המיוחדים המקדשים זמן ומקום. הנחת העבודה היא שאין הזמן והמקום מתקדשים מעצמם, אלא יש ריטואלים מיוחדים העושים זאת. בנוסף לכך ידון הסמינר בריטואלים המשמרים את הזמן ואת המקום בקדושתם. המקורות שישמשו את הדיון הם מקראיים ואחרים במסגרת היהודית, ויובאו בחשבון גם ריטואלים מקבילים

Body/Soul/Heart: A Chapter in Rabbinic anthropology
יחסי גוף-נפש הן מן החידות הגדולות בספרות חז"ל. מחד, מקורות רבים מניחים חלוקה זו כמובנת מאליה, מאידך ברי כי חז"ל אינם שותפים לדואליזם ההלניסטי, שבו הגוף הוא אויב (או קבר) של הנפש. מהו סוג הדואליזם החז"לי? מהו יחסם לגוף? האם יש בהקשר זה

יחסי מורה תלמיד עומדים בבסיס אורחות החיים של תרבויות אסיה. בין אם זה מורה הדת, המורה הפילוסוף, מה שאנחנו קוראים המורה הרוחני, מורה הזן, או המורה לאמנות הלחימה, קדרות, או ריקוד – היחסים המיוחדים והמורכבים הללו נמצאים במרכז החיים של הודו, טיבט, סין ויפן. יחסים אלה נוגעים לא רק לתלמיד עצמו אלא גם

בסמינר זה נעסוק בקשרים הדתיים, הדיפלומטיים, והמסחריים בין הודו לסין באלף הראשון לספירה. לקשרים אלה נודעה השפעה כבירה על התפתחותה של הציביליזציה הסינית, והם אף הותירו את חותמם על הציביליזציה ההודית. בין השאר נקרא בסמינר זה (בתרגום לאנגלית) מיצירות המופת של הספרות הסנסקריטית והסינית ונדון בשאלה

בעבר הלא רחוק, במיוחד כאשר המושג "הנס הכלכלי היפני" היה שגור בפי כל, ובמיוחד בתקופת "הבועה הכלכלית" בשלהי שנות השמונים, היו שיחסו למנהל ("הבירוקרטיה") ולמדיניות הציבורית ביפן תרומה מכרעת לסיפורי ההצלחה של יפן וראו במנהל ומדיניות ציבורית ביפן מודל ראוי לחיקוי. בימינו, בעקבות התבקעות הבועה בסוף

הסמינר יעסוק בקשרים בין טראומה חברתית (טראומה שהגורם לה הוא מבנה חברתי דכאני: סקסיזם, הומופוביה, גזענות וכד') לבין בושה, כרגש דומיננטי בפסיכופתולוגיה פוסט-טראומטית.
טראומה ובושה יבחנו במסגרות השיח הפסיכואנליטי, הפמיניסטי, הפוסט -קולוניאלי והקווירי. את רגש הבושה נבחן גם במסגרת השיח

הסמינר יעסוק בקשרים שבין עגנון לבין העולם המזרח אירופי שבו גדל ואותו תיאר ביצירתו רבת הפנים, תוך שימת דגש על תנועת החסידות. תנועה דתית וחברתית זו עיצבה במידה רבה את פניה של ה'חוויה' היהודית בעת החדשה, בין מתוך התלהבות או הערצה בין מתוך הסתייגות או איבה. על בסיס עיון בסיפורים נבחרים

הסמינר יעסוק בספרות ההיסטוריוגרפית שבה מתוארים ימי שיבת ציון. לאחר מבואות קצרים, יתמקד הסמינר בקריאה, לימוד וניתוח של הטקסטים העיקריים, בעיקר בספר עזרא-נחמיה. בעזרת כלים בסיסיים של חקר המקרא, ננתח בסמינר את מקורותיו של התיאור, את שלבי חיבורו ואת תהליכי עריכתו. המטרה העיקרית תהיה לנתח את מגמותיו

בעת החדשה המוקדמת (שלהי המאה ה-15 עד המאה ה-17) התחוללו שינויים עמוקים בתולדות אירופה הנוצרית, ובאזורי האסלאם באסיה ובצפון-אפריקה. באירופה נפתחה התקופה בגילויים הגיאוגרפיים הגדולים, ובהופעת זרמים רוחניים חדשים כמו הרנסאנס, ההומניזם והרפורמציה הדתית. בקדמת אסיה ובצפון-אפריקה השתלטה מעצמה חדשה,

סמינריון זה יתמקד בתופעה ובספרות של הפולמוס היהודי-נוצרי, החל מתקופת אבות הכנסייה ולאורך ימי הביניים. ננסה להכיר את הפולמוס הבינדתי בהקשרו החברתי והתרבותי, להבין דרכו את היחסים המורכבים בין הנצרות והיהדות משך התקופה הנדונה, ולבחון את ערכה של ספרות הפולמוס הדתי בחקר ההיסטוריה.

בסמינר זה ידונו המשתתפים ביחסה של הכנסייה

עוסק בעיון בלשון חז"ל על שני רבדיה – לשון התנאים ולשון האמוראים. בסיס העיון הוא קריאה בטקסטים מספרות האמוראים של ארץ-ישראל (בראשית רבה, ויקרא רבה, התלמוד הירושלמי) ודיון בסוגיות הלשוניות העולות מהם תוך השוואתם למצוי בלשון התנאים. חלקו השני של הסמינריון ייוחד להצגת רפארטים שבהם יציגו המשתתפים את

Reading Jewish Magical Texts

מטרת הסמינר להכיר את עולמה של ספרות הכישוף היהודית בעת העתיקה, בימי הביניים, ובראשית העת החדשה. לשם כך, נתמקד בקריאה של מבחר גדול של ממצאים ארכאולוגיים וכתבי יד מאגיים יהודיים - החל בקערות ההשבעה הבבליות

THE BIBLICAL DICTIONARY AND ITS HEBREW TRANSFORMATIONS
מטרת הסמינר להפגיש את התלמידים עם כלל הסוגיות הסמנטיות והמילונאיות הכרוכות באוצר המילים של המקרא. במהלך המפגשים מתוודעים התלמידים אל כל מילוני המקרא, קדומים ומאוחרים, עם תרגומי המקרא לארמית וללשונות אחרות, עם ספרות חז"ל הנוגעת

The innovative language and style of H. N. Bialik

הסמינר יבחן את החדשנות בלשון ובסגנון של ביאליק בסוגות השונות של כתיבתו: שירה, עריכה, מסות, שירי ילדים, אגדות, שיר עם, תרגומים, ועוד. תיבחן השפעתו הרבה של ביאליק על העברית בני דורו ועל הבאים אחריו.

'Though He slay me, yet will I trust in Him' - Theodicy and Protest in the Bible and Jewish Philosophy

התאודיציה, הצדקת האל, היא כוח מניע מרכזי בהתמודדות של היחיד והציבור עם
משברים לאומיים. למן ימי הבית הראשון, ובמיוחד נוכח חורבן ירושלים ויהודה
וראשית הגלות

הסמינר יעסוק בריטואלים המיוחדים המקדשים זמן ומקום. הנחת העבודה היא שאין הזמן והמקום מתקדשים מעצמם, אלא יש ריטואלים מיוחדים העושים זאת. בנוסף לכך ידון הסמינר בריטואלים המשמרים את הזמן ואת המקום בקדושתם. המקורות שישמשו את הדיון הם מקראיים ואחרים במסגרת היהודית, ויובאו בחשבון גם ריטואלים מקבילים

Tradition, Exegesis and Revolution in Tannaitic Halakhah
הקורס יעסוק באתגרים הדרשניים שהציבו פרשות מקראיות שונות, על היבטיהן ההגותיים וההלכתיים, בפני תפיסות העולם והערכים של התנאים. נסקור את דרכי התמודדותם של חז"ל במדרשי ההלכה, במשנה ובתוספתא, עם הכתובים ועם עולם הערכים הנשקף מהם

Body/Soul/Heart: A Chapter in Rabbinic anthropology
יחסי גוף-נפש הן מן החידות הגדולות בספרות חז"ל. מחד, מקורות רבים מניחים חלוקה זו כמובנת מאליה, מאידך ברי כי חז"ל אינם שותפים לדואליזם ההלניסטי, שבו הגוף הוא אויב (או קבר) של הנפש. מהו סוג הדואליזם החז"לי? מהו יחסם לגוף? האם יש בהקשר זה

הספרים – תיקוני זוהר ורעיא מהימנא (=הרועה הנאמן) נכתבו ככל הידוע לנו על ידי מחבר אחד, זמן קצר לאחר כתיבתו של ספר הזוהר בספרד ובסגנון דומה – לכאורה מתוך המשך ה'תופעה הזוהרית'. בקורס זה נקרא בספר המאוחר מבין השנים – הרעיא מהימנא. ספר זה נדפס קרעים קרעים בתוך ספר הזוהר. אנו נעיין בגרסה

Secular Religiosity and the Quest for Meaning in Modern Jewish Thought

הסמינר יעסוק בהבנתן של תפיסות עולם חילוניות המחפשות גשר אל עולם הדת מבלי לוותר על הנחות יסוד של המחשבה החילונית. תפיסות המעוגנות בהגות הפילוסופית של המאה התשע עשרה בכלל וזו האקסיסטנציאליסטית בפרט. הסמינר יתמקד במיוחד

Philosophical Interpretations of the Book of Job In Medieval Jewish Philosophy
Professor Sara Klein-Braslavy

ספר איוב, אחד מספרי החכמה במקרא, מיוחד מבין ספרי המקרא בכך שהוא עוסק בעיקר בשאלה תיאולוגית אחת, שאלת 'צדיק ורע לו'. זהו גם ספר מיוחד במינו מבחינת

Don Isaac Abravanel, leader and Jewish humanist
בסמינר זה נעקוב אחרי התפתחות חייו ויצירתו של יצחק אברבנאל (1437-1508) בפורטוגל, קסטיליה ואיטליה. יצחק אברבנאל היה סוחר, איש פיננסים ומנהיג קהילתי שידע לשלב עשייה והגות על פי המודל החדש של האציל ההומניסטי. בסמינר ננסה לעמוד על יחסי הגומלין

Aspects of biblical redaction and composition in pre-modern exegesis

הקורס מתמקד באופיה של לשון מדוברת בכלל והלשון העברית בפרט, תוך קריאת ספרות מתאימה. התלמידים יתנסו בהקלטה ובתמלול של טקסט דבור ספונטני, ולאחר מכן נעמוד על תופעות מיוחדות ללשון המדוברת העולות מתוך הטקסטים. התופעות

The Bible and/in Cultural Studies
לחקר המקרא הקלסי ( שעניינו בין השאר בטקסט, מקורות, לשון, סוגות, הסטוריה) נוספו בשנים האחרונות דרכי עיון חדשות. דרכים וגישות אלה מסייעים להצבת המקרא וקריאתו בתוך המערכות המתפתחות בתרבויות מודרניסטיות ופוסט-מודרניסטיות עכשוויות ובדיונים הרחבים יותר של

Chronicles as Laboratory
ספר דברי הימים, שהוא אחד הספרים המאוחרים באסופת המקרא, הוא בעל זיקה ברורה לספרים שקדמו לו. פעמים הוא מעתיק מהם, פעמים משנה אותם, פעמים הוא מתעלם מהכתוב בהם ופעמים מוסיף עליהם. במילים אחרות, ספר זה מהווה מעין מעבדה שמאפשרת לנו לעקוב אחרי דרכי הכתיבה של סופרי

Legal proceedings in ancient Israel
חוק ומשפט - במסגרת הסמינר נעסוק בהיבטים מגוונים של ספרות החוק ושל המשפט המקראי. נבחן את מעמדם של קבצי החוקים בתורה ואת תוקפם - באיזו מידה החוק המקראי היה גם החוק של החברה הישראלית הקדומה; נעסוק בשלל זיקות הגומלין הקיימות בין החוק המקראי לבין הסיפור

Jehoyachin Exile and its Reflections in the Biblical Historiographic and Prophetic Literature
גלות יהויכין נזכרת במקרא ובמקורות היהודיים הבתר מקראיים מעט, למרות היותה אירוע דרמטי מכריע בתולדות ישראל של תקופת המקרא. מן הראוי לבדוק את הסיבות להדחקתה ולברר מה בכל זאת ניתן ללמוד עליה

War, violence, gender and conflict-solving in the Hebrew Bible
מהם הקשרים והשפעות הגומלין בין אלימות, דת כפי שהיא משתקפת או מתועדת בכתבי הקודש שלה, מלחמה ויחסי מגדר?
האם וכיצד ניתן לפתור קונפליקטים אלימים בעזרת הוראות דתיות?
שאלות אלה, רלוונטיות היום כמו בעבר לדורותיו, ייושמו

פרשנות המקרא היהודית שהתפתחה בימי הביניים בארצות האסלאם והנצרות משקפת תהליכי חשיבה חדשים על המקרא: מבנהו הספרותי, דרכי עיצובו והיבטיו ההיסטוריים. בקורס נשאל מה מקומה של האוריינות החדשה ומודל האינטלקטואל החדש שצומחים בקרב היהודים במאות העשירית ואילך, במיוחד בארצות האסלאם, בפריצת הגבולות המוכרים

?What Remains of the So-Called ‘Priestly’ Sources
בחקר המקרא ’הקלסי‘ נחשב זיהוי הרבדים המכונים ’כהניים‘ לאבן פינה מרכזית, בצד הרובד החוקתי הקשור בספר דברים. אך בעוד שזיהוי הרובד הדברימי נתאשר שוב ושוב לאור ממצאים חדשים שונים, הרי שאפיון הרובד הספרותי המזוהה עם חוגי הכהונה נתקל

King and Prophet in 1-2 Samuel: Dialogue and Conflict
בספר שמואל ממלא החזון הנבואי תפקיד מרכזי ביותר, בייחוד כאשר הנביא מתייצב לצד המלך או כנגדו. הפרשיות הנוגעים בעניין זה תופסות מקום חשוב בחקר המקרא ובייחוד בחקר הנבואה והמחשבה המקראית, אם כי הניתוח היה על פי רוב רעיוני או

Don Isaac Abravanel, leader and Jewish humanist
בסמינר זה נעקוב אחרי התפתחות חייו ויצירתו של יצחק אברבנאל (1437-1508) בפורטוגל, קסטיליה ואיטליה. יצחק אברבנאל היה סוחר, איש פיננסים ומנהיג קהילתי שידע לשלב עשייה והגות על פי המודל החדש של האציל ההומניסטי. בסמינר ננסה לעמוד על יחסי הגומלין

הטענה המקובלת על ידי היסטוריונים היא שההתייחסות לשואה עד ראשית שנות הששים נשלטה על ידי עמדות אידיאולוגיות שיפוטיות (העדפת מורדי הגטאות והפרטיזנים על פני ההולכים "כצאן לטבח", לדוגמה), ואילו מאז שנות הששים החלה להופיע צורות התמודדות אישיות יותר עם השואה. מטרתו של הסמינר היא לבדוק לא רק

החברה הים-תיכונית היהודית של המאות העשירית – השלוש עשרה היא חברה אוהבת וצורכת שירה שהיקפה מפתיע את הקורא המודרני. בסמינר נתמקד בבחינת ההקשר החברתי של יצירות שירה ופרוזה אומנותית שנתחברו במרכזים הגדולים של אגן הים התיכון: ארץ ישראל (כולל סוריה ועיראק), מצרים, איטליה ספרד וצפון אפריקה בתקופה זו.

הסמינר יעסוק בקשרים שבין עגנון לבין העולם המזרח אירופי שבו גדל ואותו תיאר ביצירתו רבת הפנים, תוך שימת דגש על תנועת החסידות. תנועה דתית וחברתית זו עיצבה במידה רבה את פניה של ה'חוויה' היהודית בעת החדשה, בין מתוך התלהבות או הערצה בין מתוך הסתייגות או איבה. על בסיס עיון בסיפורים נבחרים

הסמינר יתמקד באפקטים שיש לשלילה על היצוג בזיכרון של המושגים בטווח השלילה. תיבחנה התאוריות המרכזיות בתחום. אחת התאוריות גורסת שהמושג הנשלל נמחק מהזכרון ומוחלף בהיפוכו. אבל סקירה שיטחית של האופן שבו דוברות ודוברים משתמשים בשלילה לא מתישבת עם ההנחה הזאת כמו שהדוגמא הבאה מראה (מתוך Santa Barbara

סמינר המ.א. בסמנטיקה ופרגמטיקה פורמאליות עוסק כל שנה בנושא שונה - בדרך כלל נושא על גבול הסמנטיקה והפרגמטיקה - תוך לימוד הנושא הנבחר לעומקו. שימו לב שהוא גם נושא מספר שונה כל שנה, כך שסטודנט/ית יכול/ה בהחלט לקחת מספר סמינרי מ.א. כאלה, והם יכולים להחשב כולם במניין השעות (ניתן לקחתם או כסמינר או

הקורס יעסוק בהתפתחויות שחלו בתיאוריה התחבירית בעשור האחרון. לאחר דיון קצר במבנה העץ, ובעיקר בקטגוריות הפונקציונאליות השונות שהוצעו במהלך השנים האחרונות, ובויכוח הנטוש סביב שאלת קיומן, נתרכז במפנה המינימליסטי, שחל בשנות התשעים. נדון ברקע לצמיחת הפרוגרמה המינימליסטית, ובעקרונות המנחים אותה. במהלך

בסמינר נדון בחלוקת העבודה בין הלקסיקון לרכיב התחבירי. הנחה מקובלת וטבעית היא שערכים הקשורים זה לזה קשר תמאטי (מושגי), כגון קִפּל, קֻפּל, התקפל או קִפּול, קשורים זה לזה באמצעות תהליכי גזירה. ישנם חילוקי דעות בנוגע לרכיב הדקדוקי שבו מתרחשת הגזירה. בלשנים המצדדים בגישת הלקסיקון הפעיל טוענים

סמינר זה יעסוק במספר נושאים בעלי חשיבות מרכזית בסמנטיקה של שפה טבעית, ויכלול קריאת מאמרים מקוריים בתחומים אלה. נעסוק בתיאוריה של קמפ והיים ) Theory Discourse Representation), באינטנציונאליות ומודאליות (נקרא מעבודתה של אנגליקה קרצר), בגנריות, ברגישות לפולאריות, ואולי בעוד נושא או שניים, כפי

הסמינר ידון בשלוש גישות המאפיינות את שלל התיאוריות בתחום הפרגמטיקה. נפתח בתיאוריות המסבירות אינטרפרטציות על בסיס היסקים פרגמטיים (גרייס, ניאו-גריסיאנים ורלבנטיות). תיאוריות אלה מפרידות הפרדה מוחלטת בין הדקדוק לפרגמטיקה. נעבור לתיאוריות המשלבות היבטים פרגמטיים מסויימים לתוך הדקדוק: יחסי

הקורס יעסוק בתהליכי הבנה של הומור מילולי וויזואלי. נתבונן בהבנת אירוניה ובדיחות ומה שביניהם. יבדקו התאוריות השונות מתחומי הפרגמטיקה, הבלשנות, והפסיכולינגויסטיקה ותבחן היכולת שלהם להסביר את הממצאים השונים בתחום.

המטרה של הקורס היא לעמוד על השינויים שחלו בתפיסת לשון הספרות עם הופעתם של הז'אנרים החדשים בספרות הערבית החדשה. הקורס יבליט חלק מהשינויים האלה דרך קריאה של טקסטים מז'אנרים מגוונים.

עיונים בערבית-בינונית ובערבית-יהודית (מ.א.)
החלק העיוני: סקירה לתולדות השפה הערבית מלווה בקריאת ספרות מדעית. דגש מיוחד על הערבית-הבינונית ומקומה בתולדות השפה הערבית, תיאורה ומאפייניה לעומת הערבית הקלאסית. מקומה של הערבית-היהודית בתוך הערבית הבינונית.
החלק המעשי: קריאת טקסטים

עד לאמצע המאה העשרים נחשבה ספרות ההלכה והמדרש הביטוי הכתוב היחיד של היצירה העברית מימי החשמונאים ואילך. עם גילוי מגילות מדבר יהודה נתברר שחטיבות ספרות גדולות נתחברו בימים ההם, וללשונותיהן ייחוד ניכר. ועוד נתברר שהארמית והעברית דרו בכפיפה אחת והפרו זו את זו. המגילות משקפות חברה דו-לשונית שיצירות

עוסק בעיון בלשון חז"ל על שני רבדיה – לשון התנאים ולשון האמוראים. בסיס העיון הוא קריאה בטקסטים מספרות האמוראים של ארץ-ישראל (בראשית רבה, ויקרא רבה, התלמוד הירושלמי) ודיון בסוגיות הלשוניות העולות מהם תוך השוואתם למצוי בלשון התנאים. חלקו השני של הסמינריון ייוחד להצגת רפארטים שבהם יציגו המשתתפים את

THE BIBLICAL DICTIONARY AND ITS HEBREW TRANSFORMATIONS
מטרת הסמינר להפגיש את התלמידים עם כלל הסוגיות הסמנטיות והמילונאיות הכרוכות באוצר המילים של המקרא. במהלך המפגשים מתוודעים התלמידים אל כל מילוני המקרא, קדומים ומאוחרים, עם תרגומי המקרא לארמית וללשונות אחרות, עם ספרות חז"ל הנוגעת

The innovative language and style of H. N. Bialik

הסמינר יבחן את החדשנות בלשון ובסגנון של ביאליק בסוגות השונות של כתיבתו: שירה, עריכה, מסות, שירי ילדים, אגדות, שיר עם, תרגומים, ועוד. תיבחן השפעתו הרבה של ביאליק על העברית בני דורו ועל הבאים אחריו.

Reading Jewish Magical Texts

מטרת הסמינר להכיר את עולמה של ספרות הכישוף היהודית בעת העתיקה, בימי הביניים, ובראשית העת החדשה. לשם כך, נתמקד בקריאה של מבחר גדול של ממצאים ארכאולוגיים וכתבי יד מאגיים יהודיים - החל בקערות ההשבעה הבבליות

Body/Soul/Heart: A Chapter in Rabbinic anthropology
יחסי גוף-נפש הן מן החידות הגדולות בספרות חז"ל. מחד, מקורות רבים מניחים חלוקה זו כמובנת מאליה, מאידך ברי כי חז"ל אינם שותפים לדואליזם ההלניסטי, שבו הגוף הוא אויב (או קבר) של הנפש. מהו סוג הדואליזם החז"לי? מהו יחסם לגוף? האם יש בהקשר זה

הקורס נועד להקנות לסטודנטים מושגים בסיסיים במילונאות. מטרת המילון וקהל היעד שלו. סוגים שונים של מילון – מבחינת התוכן, מבחינת ההיקף. מהו מילון דו לשוני לעומת מילון חד לשוני. בחירת הלקסמות. הרכב הערך: מילה, אפרט מדעי, תרגום, דוגמאות. בעיות הנובעות מהבדלי שפות: הבדלים בעולם המושגים, הבדלים

Aspects of biblical redaction and composition in pre-modern exegesis

הקורס מתמקד באופיה של לשון מדוברת בכלל והלשון העברית בפרט, תוך קריאת ספרות מתאימה. התלמידים יתנסו בהקלטה ובתמלול של טקסט דבור ספונטני, ולאחר מכן נעמוד על תופעות מיוחדות ללשון המדוברת העולות מתוך הטקסטים. התופעות

תיאור הלשון מתבסס בדרך כלל על נתונים מן הלשון הכתובה. לדוגמה, מושגים תחביריים כגון "משפט" או "נושא" ו"נשוא" נתמכים על ידי המבנה הסולידי של הלשון הכתובה. הלשון המדוברת שונה במבניה מן הלשון הכתובה. מטרת הסמינר לבדוק במה. נשאל את עצמנו האם כדאי לנו להשתחרר מכבלי העיון בלשון הכתובה כדי להכיר

The Bible and/in Cultural Studies
לחקר המקרא הקלסי ( שעניינו בין השאר בטקסט, מקורות, לשון, סוגות, הסטוריה) נוספו בשנים האחרונות דרכי עיון חדשות. דרכים וגישות אלה מסייעים להצבת המקרא וקריאתו בתוך המערכות המתפתחות בתרבויות מודרניסטיות ופוסט-מודרניסטיות עכשוויות ובדיונים הרחבים יותר של

The Teacher of Righteousness and Community Formation in Qumran
כת-מדבר-יהודה היא אחת הקבוצות המעטות מימי הבית השני אשר ניתן לראות בה
ארגון קבוצתי, תאולוגיה מובחנת ובהתאם גם פרשנות-מקרא משלה. לפי העדויות
של ה"כת" עצמה נועד תפקיד בולט לדמות בלתי ידועה ממקורות אחרים: מורה
לסילבוס המלא

King and Prophet in 1-2 Samuel: Dialogue and Conflict
בספר שמואל ממלא החזון הנבואי תפקיד מרכזי ביותר, בייחוד כאשר הנביא מתייצב לצד המלך או כנגדו. הפרשיות הנוגעים בעניין זה תופסות מקום חשוב בחקר המקרא ובייחוד בחקר הנבואה והמחשבה המקראית, אם כי הניתוח היה על פי רוב רעיוני או

הסמינר יעסוק במתודולוגיות שהיו מובילות במדעי הרוח במהלך המאה העשרים (כגון מרקסיזם, פרוידיזם, סטרוקטורליזם) ויישום ופיתוח של המתודולוגיות הללו בתחומים שונים של הלימודים הקלאסיים. דגש מיוחד יושם על מתודולוגיות פוסטמודרניסטיות שפותחו בעשורים האחרונים. במהלך הקורס ידונו עבודותיהם של גיורגי טומסון,

הז'אנר העממי הקרוי "אגדה", ליווה את התרבות העברית מאז ראשיתה במקרא, דרך כל התקופות הראשיות של התפתחותה. ייחודו של ז'אנר זה היא שהוא מעוגן באירועים ההיסטוריים, אך בונה עלילה סיפורית המבוססת על דימיון ועל תפיסות עממיות על-טבעיות. האגדה היא חומר הגלם העיקרי של הזכרון הקולקטיבי של החברה.

במסגרת הקורס נדון במחזות מרכזיים של המחזאי זוכה פרס נובל ל-2005, הארולד פינטר. נבחן עקרונות פואטיים במחזותיו, המייצרים אפקט אניגמטי ומאיים. כמו כן נבחן את ה"דיאלוג" החמקמק ורב התהפוכות בין המחזאי לבין הביקורת – מחד, תגובות המבקרים ליצירותיו בשלבים שונים בקריירה שלו ומאידך, תרומתו של המחזאי

הטענה המקובלת על ידי היסטוריונים היא שההתייחסות לשואה עד ראשית שנות הששים נשלטה על ידי עמדות אידיאולוגיות שיפוטיות (העדפת מורדי הגטאות והפרטיזנים על פני ההולכים "כצאן לטבח", לדוגמה), ואילו מאז שנות הששים החלה להופיע צורות התמודדות אישיות יותר עם השואה. מטרתו של הסמינר היא לבדוק לא רק

החברה הים-תיכונית היהודית של המאות העשירית – השלוש עשרה היא חברה אוהבת וצורכת שירה שהיקפה מפתיע את הקורא המודרני. בסמינר נתמקד בבחינת ההקשר החברתי של יצירות שירה ופרוזה אומנותית שנתחברו במרכזים הגדולים של אגן הים התיכון: ארץ ישראל (כולל סוריה ועיראק), מצרים, איטליה ספרד וצפון אפריקה בתקופה זו.

הסמינר יעסוק בקשרים שבין עגנון לבין העולם המזרח אירופי שבו גדל ואותו תיאר ביצירתו רבת הפנים, תוך שימת דגש על תנועת החסידות. תנועה דתית וחברתית זו עיצבה במידה רבה את פניה של ה'חוויה' היהודית בעת החדשה, בין מתוך התלהבות או הערצה בין מתוך הסתייגות או איבה. על בסיס עיון בסיפורים נבחרים

בשיעור זה ננסה להגדיר ולאפיין את המסלולים השונים של תהליכי הגרמטיקליזציה והקשר בין אלה לבין תופעת האיקוניזציה. בהמשך נבחן את השפעתם של כל אלה על התפתחות השפה. בין היתר נדון בסוגי התהליכים, שיטתיות התרחשותם, בקשר בין גרמטיקליזציה ללקסיקליזציה ובמסלולי התפתחות סמנטית. בחלקו השני של השיעור נעסוק

הסמינריון יוקדש לבירור המושג "משפחה" כפי שהוא עולה מפרשנותן של יצירות ספרות שונות. היצירות יהיו משל סופרות וסופרים שכתבו בתקופה של מאה השנים האחרונות, וביניהם: נחמה פוחצ'בסקי, דבורה בארון, י"ד ברקוביץ, יעקב שטיינברג, לאה גולדברג, ש"י עגנון, ע' עוז, עמליה כהנא-כרמון, רות אלמוג, יואל

תיאור הקורס: בספר הקלאסי של ביקורת הספרות הפמיניסטית The Madwoman in the Attic, מפרקות סנדרה גילברט וסוזן גובר את הדרכים להבניית הסובייקט הנשי בספרות: " Thus, because he is an author, a 'man of letters' is simultaneously, like his divine counterpart, a father, a master or ruler, and

הסמינר ידון בשלוש גישות המאפיינות את שלל התיאוריות בתחום הפרגמטיקה. נפתח בתיאוריות המסבירות אינטרפרטציות על בסיס היסקים פרגמטיים (גרייס, ניאו-גריסיאנים ורלבנטיות). תיאוריות אלה מפרידות הפרדה מוחלטת בין הדקדוק לפרגמטיקה. נעבור לתיאוריות המשלבות היבטים פרגמטיים מסויימים לתוך הדקדוק: יחסי

בקורס זה ינותחו חיבורים קצרים מג'נר העקידה, בהם מתארים תיאולוגים מוסלמים את עקרונות אמונתם. בין היתר נקרא את העקאאיד של אבו חניפה, אבן חנבל, אבן בטה, אבן אבי זייד אלקיירואני, אלאשערי, אבן חזם, ואלע'זאלי, ונשוה ביניהן. בסוף הקורס כל סטודנט יכין עבודה סמינריונית בה הוא ינתח עקידה של

Reading Jewish Magical Texts

מטרת הסמינר להכיר את עולמה של ספרות הכישוף היהודית בעת העתיקה, בימי הביניים, ובראשית העת החדשה. לשם כך, נתמקד בקריאה של מבחר גדול של ממצאים ארכאולוגיים וכתבי יד מאגיים יהודיים - החל בקערות ההשבעה הבבליות

Secular Religiosity and the Quest for Meaning in Modern Jewish Thought

הסמינר יעסוק בהבנתן של תפיסות עולם חילוניות המחפשות גשר אל עולם הדת מבלי לוותר על הנחות יסוד של המחשבה החילונית. תפיסות המעוגנות בהגות הפילוסופית של המאה התשע עשרה בכלל וזו האקסיסטנציאליסטית בפרט. הסמינר יתמקד במיוחד

Don Isaac Abravanel, leader and Jewish humanist
בסמינר זה נעקוב אחרי התפתחות חייו ויצירתו של יצחק אברבנאל (1437-1508) בפורטוגל, קסטיליה ואיטליה. יצחק אברבנאל היה סוחר, איש פיננסים ומנהיג קהילתי שידע לשלב עשייה והגות על פי המודל החדש של האציל ההומניסטי. בסמינר ננסה לעמוד על יחסי הגומלין

Philosophical Interpretations of the Book of Job In Medieval Jewish Philosophy
Professor Sara Klein-Braslavy

ספר איוב, אחד מספרי החכמה במקרא, מיוחד מבין ספרי המקרא בכך שהוא עוסק בעיקר בשאלה תיאולוגית אחת, שאלת 'צדיק ורע לו'. זהו גם ספר מיוחד במינו מבחינת

הסמינר יעסוק בריטואלים המיוחדים המקדשים זמן ומקום. הנחת העבודה היא שאין הזמן והמקום מתקדשים מעצמם, אלא יש ריטואלים מיוחדים העושים זאת. בנוסף לכך ידון הסמינר בריטואלים המשמרים את הזמן ואת המקום בקדושתם. המקורות שישמשו את הדיון הם מקראיים ואחרים במסגרת היהודית, ויובאו בחשבון גם ריטואלים מקבילים

Tradition, Exegesis and Revolution in Tannaitic Halakhah
הקורס יעסוק באתגרים הדרשניים שהציבו פרשות מקראיות שונות, על היבטיהן ההגותיים וההלכתיים, בפני תפיסות העולם והערכים של התנאים. נסקור את דרכי התמודדותם של חז"ל במדרשי ההלכה, במשנה ובתוספתא, עם הכתובים ועם עולם הערכים הנשקף מהם

'Though He slay me, yet will I trust in Him' - Theodicy and Protest in the Bible and Jewish Philosophy

התאודיציה, הצדקת האל, היא כוח מניע מרכזי בהתמודדות של היחיד והציבור עם
משברים לאומיים. למן ימי הבית הראשון, ובמיוחד נוכח חורבן ירושלים ויהודה
וראשית הגלות

הספרים – תיקוני זוהר ורעיא מהימנא (=הרועה הנאמן) נכתבו ככל הידוע לנו על ידי מחבר אחד, זמן קצר לאחר כתיבתו של ספר הזוהר בספרד ובסגנון דומה – לכאורה מתוך המשך ה'תופעה הזוהרית'. בקורס זה נקרא בספר המאוחר מבין השנים – הרעיא מהימנא. ספר זה נדפס קרעים קרעים בתוך ספר הזוהר. אנו נעיין בגרסה

Body/Soul/Heart: A Chapter in Rabbinic anthropology
יחסי גוף-נפש הן מן החידות הגדולות בספרות חז"ל. מחד, מקורות רבים מניחים חלוקה זו כמובנת מאליה, מאידך ברי כי חז"ל אינם שותפים לדואליזם ההלניסטי, שבו הגוף הוא אויב (או קבר) של הנפש. מהו סוג הדואליזם החז"לי? מהו יחסם לגוף? האם יש בהקשר זה

The Bible and/in Cultural Studies
לחקר המקרא הקלסי ( שעניינו בין השאר בטקסט, מקורות, לשון, סוגות, הסטוריה) נוספו בשנים האחרונות דרכי עיון חדשות. דרכים וגישות אלה מסייעים להצבת המקרא וקריאתו בתוך המערכות המתפתחות בתרבויות מודרניסטיות ופוסט-מודרניסטיות עכשוויות ובדיונים הרחבים יותר של

Chronicles as Laboratory
ספר דברי הימים, שהוא אחד הספרים המאוחרים באסופת המקרא, הוא בעל זיקה ברורה לספרים שקדמו לו. פעמים הוא מעתיק מהם, פעמים משנה אותם, פעמים הוא מתעלם מהכתוב בהם ופעמים מוסיף עליהם. במילים אחרות, ספר זה מהווה מעין מעבדה שמאפשרת לנו לעקוב אחרי דרכי הכתיבה של סופרי

Legal proceedings in ancient Israel
חוק ומשפט - במסגרת הסמינר נעסוק בהיבטים מגוונים של ספרות החוק ושל המשפט המקראי. נבחן את מעמדם של קבצי החוקים בתורה ואת תוקפם - באיזו מידה החוק המקראי היה גם החוק של החברה הישראלית הקדומה; נעסוק בשלל זיקות הגומלין הקיימות בין החוק המקראי לבין הסיפור

The Teacher of Righteousness and Community Formation in Qumran
כת-מדבר-יהודה היא אחת הקבוצות המעטות מימי הבית השני אשר ניתן לראות בה
ארגון קבוצתי, תאולוגיה מובחנת ובהתאם גם פרשנות-מקרא משלה. לפי העדויות
של ה"כת" עצמה נועד תפקיד בולט לדמות בלתי ידועה ממקורות אחרים: מורה
לסילבוס המלא

Jehoyachin Exile and its Reflections in the Biblical Historiographic and Prophetic Literature
גלות יהויכין נזכרת במקרא ובמקורות היהודיים הבתר מקראיים מעט, למרות היותה אירוע דרמטי מכריע בתולדות ישראל של תקופת המקרא. מן הראוי לבדוק את הסיבות להדחקתה ולברר מה בכל זאת ניתן ללמוד עליה

War, violence, gender and conflict-solving in the Hebrew Bible
מהם הקשרים והשפעות הגומלין בין אלימות, דת כפי שהיא משתקפת או מתועדת בכתבי הקודש שלה, מלחמה ויחסי מגדר?
האם וכיצד ניתן לפתור קונפליקטים אלימים בעזרת הוראות דתיות?
שאלות אלה, רלוונטיות היום כמו בעבר לדורותיו, ייושמו

פרשנות המקרא היהודית שהתפתחה בימי הביניים בארצות האסלאם והנצרות משקפת תהליכי חשיבה חדשים על המקרא: מבנהו הספרותי, דרכי עיצובו והיבטיו ההיסטוריים. בקורס נשאל מה מקומה של האוריינות החדשה ומודל האינטלקטואל החדש שצומחים בקרב היהודים במאות העשירית ואילך, במיוחד בארצות האסלאם, בפריצת הגבולות המוכרים

הסמינר יעסוק בראייה רחבה של מגוון סוגיות מחקריות בדתות יפן, בדגש על אפיין
הקומבינטורי, ובדגש על הקונטקסט ההסטורי שלהן. בין הנושאים שיידונו:
* "שינטו" מול "בודהיזם": בעיות הגדרה ואנכרוניזם בחקר הדתות ביפן.
* קאמי, בודהא, גונגן? תפיסת האלוהות והפנתאון ההררכי במסורת הקומבינטורית של

בסמינר זה יידונו תפיסות העצמי והזולת באסלאם דובר הערבית בהקשרים שונים. הנושא ייבחן במיוחד מנקודת המבט של תרומת מושגים אלה לתפיסת סכסוכים, נהולם ויישובם. בין שאר הנושאים שייבדקו: מושגי יסוד של קולקטיביזם ואינדיבידואליזם, הכלל האסלאמי, הכלל הערבי, מושג האחר בקריטריונים דתיים, לאומיים, פוליטיים

סמינר לתלמידי תואר שני (ולאשכול פילוסופיה)
מרכזי הסמינר: ד"ר רינה לזר ופרופ' שלמה בידרמן.
הסמינר יעסוק במספר מאמרים של פרויד שעניינם הרישום הנפשי; באמצעותם נעקוב אחר המודל הנפשי המוצע על ידו בשלבים שונים של חשיבתו. אין זה קורס מקיף במחשבתו של פרויד ואף לא קורס מבואי . המטרה היא

"מפת העולם שאין בה ציון לארץ 'אוטופיה', אינה ראויה שנביט בה, שכן אין בה ציון של חוף המבטחים הנצחי של האנושות. הקידמה היא מימושה של האוטופיה" (א.וַילד);
"דווקא משום שתיקווה נכונה מהלכת בעולם, דרך העולם, ופועלת במיצוע תהליכו האובייקטיבי, הרי היא עומדת יחד עם התהליך הזה בתוך מעשה

כעוסקים בפילוסופיה אנו מנסים להבין רעיונות יסוד בתרבותנו, בתרבויות אחרות ואף מושגים "אוניברסליים." לא תמיד אנו ערים למגבלותינו, בפרט באשר לאפשרות ההבנה של צורות חיים שאיננו לוקחים בהן חלק. אנו נשענים על הנחות בדבר שותפות השפה והיכולת להבין זה את ניסיונו של זה, כאילו היו בסיס לדיאלוג פורה

סילבוס:
הסמינר יעסוק בהיבטים שונים של הגותו של הארי פרנקפורט הנוגעים agency, ובכלל זה דיוניו בזהות עצמית, מחוייבות נורמטיבית, רצון חופשי ושכילה מעשית. נעיין במבחר מכתביו בנושאים אלה, בדגש על עבטודותיו האחרונות, ובכתבי חלק ממבקריו הבולטים.
הסמינר מיועד לתלמידי מוסמך בעלי רקע בפילוסופיה

סילבוס: הסמינר יוקדש כולו לקריאה בטקסטים של אדורנו על אמנות, מוסיקה וספרות ולדיונים בהקשריהם הסוציולוגיים והפילוסופיים

קבלת קרדיט:
עבודה סמינריונית או עבודת רפרט

פילוסופיה של המתמטיקה
הקורס עוסק בבעיות הפילוסופיות היסודיות שעניינן בידע המתמטי: מה טיבו של הידע הזה? איך הוא מן האפשר? מה שונה ומה משותף לידע המתמטי ולידע המדעי בכלל? מה בינו לבין סוגי ידע אחרים? האם הידע המתמטי הוא ידע וודאי, ואם כן, מה המקור לוודאות זו? מהו נושא המחקר המתמטי ומהו מושא

מקובל לראות בפיסיקה המודרנית, ובמיוחד בתורת היחסות, מעבר מתפיסה אבסולוטית של הטבע לתפיסה יחסותית בה אין נקודת השקפה אחת המוצדקת יותר מן השניה ו"הכל יחסי". גם תורת הקוונטים, עם הדגש המקובל (אסכולת קופנהגן) על מקומו של הצופה המשפיע (ומשנה) את תוצאות המדידה, נתפסת כתורמת לכיוון זה. ברצוני להראות כי

מטרות הקורס:
הקורס מפתח את הקשרים שנצפים בין מרחב, תחלואה ובריאות בעולם המודרני; מלמד שיטות וכלי מחקר אפידמיולוגיים; ומסביר כיצד משלבים בהם שיטות מגיאוגראפיה.

הקורס מתמקד במחלות של הזמן החדש. מחלות כרוניות של העולם המודרני (מחלות לב, סינדרום מטאבולי, סרטן); מחלות חדשות (פרה

השיעור בוחן את מבנה המרחב החברתי בעיר ואת האופנים לפיהן קטגוריות חברתיות שונות מארגנות את חיי היומיום שלהן במרחב העירוני. מבחינה תיאורטית נבחן את המעבר מהישענות על התיאוריה של האקולוגיה העירונית לפי אסכולת שיקגו להתבססות על מודל לוס אנג'לס ולמחקרים מקוריים השואפים לגבש מודל אלטרנטיבי

העיר אדירנה שימשה כבירתה השנייה של האימפריה העת'מאנית, בשנים 1421 (בקירוב) ועד ל-1453, שנת כיבוש קונסטנטינופל. גם לאחר מכן, המשיכה אדירנה להיות עיר חשובה במישור הפוליטי, צבאי, כלכלי-מסחרי ותרבותי, ואף לשמש כמקום מושבו של הסלטאן, לפעמים לתקופות ארוכות. בעיר היה ארמון אימפריאלי בהיקף

מהפכות ומלחמות אזרחים הנן תופעה נפוצה בקורותיו של המזרח התיכון בעידן המודרני. הסמינר מתחקה אחר שורשיהן ומהלכיהן של מרידות ומהפכות באזורנו ובדינאמיקה של מלחמות אזרחים במזרח התיכון. מרד עראבי, המהפכה הכמאליסטית, הפיכות הקצינים במדינות ערב השונות, המהפכה האסלאמית באיראן, האנתפאדה ומלחמות האזרחים

הקורס ינתח את קשרי הגומלין בין לאומיות לדת במזה"ת המודרני, תוך דגש על סוגיות המעבר מזהות דתית לזהות לאומית, על אופן גיוס הדת לצרכיהן של תנועות לאומיות שונות, וכיצד התייחסו תנועות דתיות לאתגר הלאומי. בין היתר יעסוק הקורס במתח שבין זהות מצרית פרטיקולרית המתייחסת לעבר הפרעוני מול הדגש על

מבוא למחקר התרבות שו"ת פרופ' איתמר אבן-זהר הקורס מציג מפה כללית של המקצוע: הוא מנסה לברר את השאלות המרכזיות ואת אפשרויות המחקר. תלמידי היחידה למחקר התרבות חייבים לשמוע גם את התרגיל במחקר התרבות.

קריאת טקסטים במחקר התרבות ד"ר דפנה הירש התרגיל יוקדש לרכישת מושגי יסוד תיאורטיים במחקר התרבות: סטרוקטורליזם וביקורת הסטרוקטורליזם, סמיוטיקה, רפרטואר ודגם, שדה והביטוס, אידיאולוגיה והגמוניה ועוד. מטרת הקורס היא לספק לתלמידים את היסודות המושגיים והתיאורטיים כהכנה לקורסים המתקדמים בתכנית וכבסיס

"מבוא למחקר התרבות – מסורות ובעיות; סמינריון מ.א." – סמינריון חובה, סמסטר ב', 4 ש"ס פרופ'רקפת סלע-שפי הסמינריון נועד להציג בפני תלמידי מחקר התרבות כמה כיווני מחקר בסיסיים במחקר התרבות, ולדון בחלותם וביעילותם באופן משווה, בזיקה לשאלות כלליות על טיבן של תיאוריה ומחקר, וההבחנה בין גישות פרשניות