קורסי תכנית הלימודים הכלליים והבין תחומיים

השעור יכשיר את התלמידים למיומנויות למידה ולכתיבת עבודה דיונית. תחום הידע שבו אנו עוסקים הוא פולקלור, ולכן 'יציאה לשדה' לשם ריאיונות תהיה חלק מחובות הקורס. הנושא שיעמוד במרכז השעור הוא תהליך הסתגלותם והתחדשותם של פסטבלים וקרנבלים ציבוריים בארץ ישראל ובישראל מאז תקופת העלייה הראשונה

הקורס יעסוק באמנות הנאום ביוון העתיקה. באמצעות קריאה משותפת של מבחר נאומים ייבחנו סוגי נאומים בהקשרם הספרותי וההיסטורי. נעסוק בסוגיות רטוריות שונות ונבחן את חשיבותם של נאומים בעת העתיקה ואת תפקידם הפוליטי-חברתי. על בסיס חומרי הקריאה לשיעורים משלב הקורס הקניה של מיומנויות למידה בסיסיות הנחוצות

בשנותיה הראשונות חיברה מדינת ישראל בין השואה לגבורה, והתקשתה להפריד ביניהן: לא היתה 'שואה', במובן של חורבן יהדות אירופה במלחמת העולם השנייה, ללא 'גבורה', ששיאה המרד שפרץ בגטו ורשה באביב תש"ג (1943). שורשי חיבור זה בימי היישוב, וביטויו ניכר לפחות עד פרשת משפטו של אדולף

השיעור יעסוק בהשפעות תהליכי החילון המודרני על היהדות הישראלית. ראשית, אנו נדון במשמעויות המרובות של המונח 'חילוניות'. שנית, נגדיר את האתגרים המרכזיים אותם מציב תהליך החילון כלפי החברה הדתית, בדגש על האתגרים המוסדיים והתרבותיים (נרטיביים). חלק מרכזי בשיעור יתמקד בדרך בה הקהילות

לטקסטים המופנים לילדים ולנוער תפקיד מרכזי בעיצוב תודעתו ההיסטורית של הדור הצעיר. באמצעות התמקדות בטקסטים לילדים ולנוער שבמרכזם תיאור של העבר ההיסטורי נבחן כמה מבעיות היסוד של הכתיבה ההיסטורית בכלל ושל הכתיבה ההיסטורית לילדים בפרט. בין היתר נעמוד על הדומה והשונה בין כתיבה היסטורית ספרותית לילדים

הקורס יעסוק במודלים של ארגון העולם שהוצעו לילדים ולנוער בטקסטים כדי להנחיל להם תשתית תרבותית מוגדרת וזהות לאומית משותפת בשלבי התגבשותן של אומה או של מדינה, וכן בעתות שינוי ומשבר. במהלך הקורס יתקיים דיון באופן שבו ביקשו חברות וזרמים אידאולוגיים מסוימים לעצב את תפיסת הזהות של הדור הצעיר במציאות

ב-1961 התכנסה האגודה הסוציולוגית הגרמנית בטובינגן כדי לדון בטיבן של שיטות המחקר של מדעי החברה והפגישה בין שתי דמויות מפתח משני קטבים אינטלקטואליים בחשיבה המערבית: התיאורטיקן החברתי-ביקורתי תיאודור אדורנו ופילוסוף המדע הרציונליסטי-ביקורתי קרל פופר. במפגש מסוכסך זה עלתה בעיית המתח בין ערכים

מטרת הקורס: היא להציג תפיסות אינדיווידואליות שונות של קיום יהודי, באמצעות פניה להוגים יהודים שונים – שפינוזה, בובר, רוזנצווייג, סולובייצ'יק, פרוייד ואחרים – ולשזור אותן בסיפורי חסידים, אגדות, משלים ומדרשים מן המקורות היהודיים.

נושאי הקורס: במסגרת הפילוסופיה הקיומית

הקורס ישרטט את תהליך התפתחותו של קורפוס ספרי הלימוד מאז המאה ‏ה-16 ועד ימינו, בעיקר בהקשר של התרבות העברית. ספרי לימוד מהווים צומת תרבותי חשוב בין ‏מערכת החינוך, לבין מערכת הטקסטים לילדים ולנוער, ולבין דיסציפלינות ידע שונות. ספרי הלימוד מנחילים ידע, ערכים ומסורות תרבותיות, ומבטאים את מטרות

בקורס נסקור המשגות פילוסופיות שונות של מושג הצדק כמושג מערבי מודרני. נערוך דיון בקשר בין צדק לשוויון. בנוסף נבחן אלו תפיסות שונות של צדק רווחו בקרב מעצבי המדיניות בחברה הישראלית לאורך השנים. לאחר מכן נעסוק באופן בו יושמו התפיסות השונות ואת השלכות התפיסות שונות של מעצבי המדיניות הישראלית על החברה

קולנוע הוא חוויה אנושית. ככזה הוא מכוון לפעול על המנגנונים התפיסתיים, המחשבתיים וההכרתיים של הצופה. המדעים הקוגניטיביים מנסים להבין מהם כלים אלו. התיאוריה הקוגניטיבית של הקולנוע היא תחום חדש המבקש לשפוך אור על החוויה הקולנועית, באמצעות חשיפת המנגנונים הסמויים והגלויים העומדים מאחורי הצפייה

הקורס מציע הזדמנות ללמידה "אחרת" המבוססת על התנסות חוויתית כחברי קבוצה.
מטרותיו: הכרות ולמידה של תהליכים בקבוצה קטנה. בדיקה, הכרה והבנה של מחשבות, רגשות והתנהגות של המשתתף בקבוצה, בהתייחס להשפעה ההדדית של הפרט על הקבוצה ושל הקבוצה על הפרט.

דרישות הקורס וחובות התלמידים:

מטרת הקורס: הצגת תשובות שונות לשאלת משמעות החיים: אושר, אמונה, מוסר, אהבה, כסף ועוד.

נושאי הקורס: התחלת הדיון בשאלות: למה לחיות? בשביל מה ואיך ראוי לחיות? מבחינה פילוסופית יוגדרו: משמעות המשמעות, קיום בעל משמעות והיחס שבין המשמעות לבין הקיום בפועל. תוצגנה גישות פסיכולוגיות שונות להתמודדות

הקורס יעסוק במעשיות כספרות עממית ובגלגוליהן עד ימינו. במהלך הקורס יתמקד הדיון באופן שבו העלו האחים גרים את המעשיות על הכתב במאה ה-19 ובאופן שבו הם התאימו אותן לילדים, בהשוואה לאופן שבו מעובדות מעשיות אלה לילדים בימינו, ובייחוד למדיום הקולנועי באולפני וולט דיסני כתופעה תרבותית.
ההשוואה תמחיש

תיאור הקורס
מתי נולד הילד המודרני ומתי נוצרו הטקסטים עבורו? מה קרה לכיפה אדומה בדרך למאה העשרים? למה כתב לואיס קרול שלושה נוסחים ל"הרפתקאות אליס בארץ הפלאות"? את מי צריכה ספרות הילדים לרצות? לאן נעלמים המבוגרים בספרות הילדים הפופולרית? מה מייחד את הפואטיקה של ספרות הילדים מהפואטיקה של ספרות

מטרת הקורס לפתח דיון בטשטוש ההבחנה בין עולם של מושגים מופשטים, שמקורם בסובייקט, לבין עולם חיצון של אובייקטים פיזיקאליים ובצורך לאפיין מחדש את יחסי הגומלין ביניהם על רקע קיומה של מציאות וירטואלית, שבה כל דבר מתפרק בסופו של דבר לרמה של ביטים. מהו ייצוג של אובייקט שאינו קיים בשום מובן פיזיקלי רגיל

בקורס נעסוק בטלוויזיה החינוכית הישראלית, שהיא הטלוויזיה הראשונה ששידרה במדינת ישראל.
ממבט תיאורטי כולל נדון, בין היתר, בשאלות, מהי טלוויזיה חינוכית? האם ניתן ללמוד מטלוויזיה כמדיום? כיצד צופים ילדים בטלוויזיה? האם זה יומרני ואף פוליטי לחנך באמצעות טלוויזיה או שמא זהו עניין ערכי ראוי?
לסילבוס המלא

1.המצב המודרני והעולם המערבי: תפיסת המציאות הריאלית והרומנטית
2.המצב הפוסט-מודרני: מות האדם ופרוק הערכים במסורת, במדינה ובאמנות
3.המפנה ה- I בפילוסופיה המודרנית: ביקורת המחשבה על ההווה ועל הקיום
4.המפנה ה II : ביקורת הסוביקט של דיקארט והצו הקאטגורי של קאנט
5.פרידריך

הקורס יתמקד בהגות ובפרקטיקה של הזרמים הפוליטיים המרכזיים בגרמניה, מסוף המאה ה- 18 ועד להתמוטטותו של הרייך הגרמני השני ב- 1918, תוך בחינת ההקשר ההיסטורי הרחב של התקופה. במסגרת הקורס נעמוד על התפתחותה של ההגות הפוליטית הרומנטית בגרמניה מראשית התגבשותה אצל הרדר וכחלק מהזרם הרומנטי האמנותי הכללי.

תופעה חדשה הולכת ומתרחבת לאחרונה בחברות המערביות תחת הכותרת "העידן החדש" (New Age), ובעשור האחרון משגשג הניו אייג' גם בישראל, הן ב"ייבוא" של תוצרים תרבותיים קיימים והן בסינתזות חדשות המייצגות את האופי היהודי-ישראלי הלוקלי. תופעה זו היא בעלת השפעה פוטנציאלית אדירה על

"היהודי החדש", "העברי", "האדם החדש", "הצבר" הם מושגים המגלמים את ניסיונה של המהפכה הציונית לעצב זהות אלטרנטיבית ל"יהודי הישן" - "היהודי הגלותי".
קורס זה עוסק בתיאור סוכני השינוי שלקחו חלק בפרויקט בינוי הזהות הישראלית החדשה. בקורס נתמקד בתיאור קווי המתאר ומאפייני היסוד של דמות "האדם החדש"

במפנה המאות ה-19 וה-20 הגיעו לשיא תהליכי המודרניזציה והאורבניזציה במערב אירופה. בעקבות המהפכה התעשייתית צמחה אוכלוסייתן של הערים הגדולות באופן דרמטי ונולד הכרך המודרני, על פיתוייו וקללותיו. לצד תאורת גז, רכבות תחתיות ותרבות עירונית חדשה של שוטטות, קניות ובתי קפה נוצרו פרברי מצוקה ובהם המוני

אובדן האמון באמיתות מוחלטות ובקידמה והמשבר העמוק בערכי היסוד של תרבות המערב, כפי שהם באים לידי ביטוי בסרטים מרכזיים בקולנוע. בחינת דרכי מבע ועקרונות אסתטיים, הנותנים ביטוי הולם לתחושת העולם הפוסטמודרניסטית: אינטרטקסטואליות תוך דיאלוג פארודי בין טקסטים, סימולציה תוך רידוד המציאות, התבוננות

מטרת הקורס היא להקנות כלים לניתוח והבנה של התהליכים החברתיים, הכלכליים והתכנוניים – כפי שבאים לידי ביטוי בתל-אביב בת זמננו והשלכותיהם על הסביבה. הקורס כולל: הרצאות, דיונים וסיורים והוא יתמקד בארבעה צמתים של העבר, ההווה ואף העתיד של תל-אביב: תכנון העיר, הסביבה האורבאנית, שאלת מהגרי העבודה והעיר

הרטוריקה היא אומנות הנאום, ואכן באופן מקורי זוהתה עם הנאומים ואומנותם. אך הוגים שונים לאורך תולדות המחשבה המערבית הציגו השקפות שונות ביחס למהותה, לתכליתה ולתחומי הדיון בהם היא לוקחת חלק.
הקורס מציג, באופן היסטורי ורעיוני, השקפות בולטות בתולדות הרטוריקה מהעת העתיקה ועד "הרטוריקה

שלוש פגיעות ספגה האנושות בגאוותה; אחרי המהפכה הקופרניקאית והדרוויניזם - הפסיכו-אנאליזה היא אולי המכאיבה מכולן. היא עימתה את האדם עם העובדה שלא זו בלבד שעולמנו אינו מרכז היקום ולא זו בלבד שהאדם איננו נזר הבריאה אלא שהוא "אינו אדון אפילו בביתו שלו". כך פרויד (1917) המכוון לכך ש"האני" האמור לנהל

הקורס ינתח את השפעת טכנולוגיות המידע והתקשורת, החל מהדפוס והטלגרף וכלה באינטרנט ובטכנולוגיות הסלולאריות , על תופעות ותהליכים מרחביים בני זמננו. הקורס יתרכז בשלושה תהליכים חברתיים בעלי היבט מרחבי מובהק: תהליך הגלובליזציה והפיכתו של העולם ליחידה מאוחדת אחת, תהליך הרישות והמעבר ממבנים חברתיים

עד לא מכבר היתה "מגילת הזכויות" של גולש האינטרנט מפוארת. ליצור, להחליף, לקשר, לתכנת, לפרסם, להביע, ואפילו להשתגע. לא עוד. בשנים האחרונות עברה האינטרנט שורה ארוכה של תמורות. חוקי זכויות היוצרים, הופעתה של גוגל, עידן הדוט.קום, תופעת האקטיביסטים ושאלות באשר למעמד חופש הביטוי, אנונימיות, החלפת קבצים

זיגמונד פרויד, פרנץ קפקא וגרשם שלום : שלושה אישים, שלושה סיפורי חיים שונים על רקע הסיפור של שלוש ערים מיוחדות :וינה, פראג וירושלים.
אישים אלה שינו את פניה של התרבות המערבית המודרנית.
במתח בין השתלבות במודרנה לבין השאלה הספציפית של הזהות היהודית פרויד, קפקא ושלום שאלו את השאלות

חלק ניכר מההבנות שיש לגבי ההתפתחות והתפקוד הפסיכולוגי של האדם הבריא נובע מבחינה דקדקנית של עולם הפסיכופתולוגיה. הקורס עוסק במונחי ייסוד שמניעים את פסיכולוגיית הנורמלי, וזאת- מתוך לימוד פסיכולוגיית הלא נורמלי. לצורך כך, נסקור במהלך הקורס את ההפרעות הפסיכיאטריות המרכזיות (הפרעות בספקטרום הפסיכוטי,

הקורס יעסוק בהשפעתן של האינטרנט וטכנולוגיית המידע על מוסדות חברתיים ויחסים בין אישיים. נתמקד בניתוח התפתחות תפיסת הקהילה והרשת החברתית של הפרט ובהון חברתי כמושג מרכזי בשדה זה.

דרישות הקורס וחובות התלמידים:
קריאה שוטפת של הפריטים הביבליוגרפים
השתתפות פעילה בדיונים
בסיום

במהלך מאות השנים חצו מיליוני אירופאים את האוקיינוס האטלנטי ככובשים וכמהגרים והתיישבו באמריקה הלטינית. מי היו המהגרים ומדוע בחרו לעבור לאמריקה? כיצד השפיעה ההגירה על עיצובן של האימפריות הספרדית והפורטוגלית והמדינות העצמאיות שירשו אותן? מה היו ההשלכות הכלכליות והתרבותיות של גלי ההגירה ההמונית של

תיאור הסמינריון:
המחקר הספרותי מחלק את סיפור השואה כפי שסופר באמצעות הספרות היפה ע"פ שלושה דורות של כותבים שחוו אותה וסיפרו עליה: הדור ראשון, שכלל את הניצולים ובני דורם, ששתק בצל הטראומה או סיפר סיפור עדות שבור וקשה; הדור השני, בני הניצולים ובני דורם, שחיו בצל השתיקה, הפנימו בדרך זו או

רציונל הקורס ומטרותיו:
המפגש בין חלשים (עניים, מיעוטים אתניים וגזעיים, מיעוטים לאומיים, קבוצות פריפריאליות, נשים, צעירים, זקנים) לחזקים (קבוצות הגמוניות למיניהן), יתפתח כמעט תמיד על בסיס יחסי כוח ומאבק. במקרה הטוב יסתיים עימות ביצירת קווי שיח משותפים. במקרה הרע הוא יסתיים בפרצי התקוממות

בסמינר נעקוב אחר גלגוליו של מושג הלא מודע בפסיכואנליזה מימיו של פרויד ועד זמננו. בעזרת המושג ננסה לזהות ולאפיין כמה מהתחנות המרכזיות בהתפתחות הפסיכואנליזה כתיאורייה קלינית וכתיאורייה ביקורתית.
חלקו הראשון של הסמינר יוקדש לקריאת עומק בחיבורים אחדים של פרויד שבהם מסתמן הלא מודע כתגלית המרכזית

לטקסטים המופנים לילדים ולנוער תפקיד מרכזי בעיצוב תודעתו ההיסטורית של הדור הצעיר. באמצעות התמקדות בטקסטים לילדים ולנוער שבמרכזם תיאור של העבר ההיסטורי נבחן כמה מבעיות היסוד של הכתיבה ההיסטורית בכלל ושל הכתיבה ההיסטורית לילדים בפרט. בין היתר נעמוד על הדומה והשונה בין כתיבה היסטורית ספרותית לילדים

הקורס יעסוק במודלים של ארגון העולם שהוצעו לילדים ולנוער בטקסטים כדי להנחיל להם תשתית תרבותית מוגדרת וזהות לאומית משותפת בשלבי התגבשותן של אומה או של מדינה, וכן בעתות שינוי ומשבר. במהלך הקורס יתקיים דיון באופן שבו ביקשו חברות וזרמים אידאולוגיים מסוימים לעצב את תפיסת הזהות של הדור הצעיר במציאות

ב-1961 התכנסה האגודה הסוציולוגית הגרמנית בטובינגן כדי לדון בטיבן של שיטות המחקר של מדעי החברה והפגישה בין שתי דמויות מפתח משני קטבים אינטלקטואליים בחשיבה המערבית: התיאורטיקן החברתי-ביקורתי תיאודור אדורנו ופילוסוף המדע הרציונליסטי-ביקורתי קרל פופר. במפגש מסוכסך זה עלתה בעיית המתח בין ערכים

מטרת הקורס: היא להציג תפיסות אינדיווידואליות שונות של קיום יהודי, באמצעות פניה להוגים יהודים שונים – שפינוזה, בובר, רוזנצווייג, סולובייצ'יק, פרוייד ואחרים – ולשזור אותן בסיפורי חסידים, אגדות, משלים ומדרשים מן המקורות היהודיים.

נושאי הקורס: במסגרת הפילוסופיה הקיומית

הקורס ישרטט את תהליך התפתחותו של קורפוס ספרי הלימוד מאז המאה ‏ה-16 ועד ימינו, בעיקר בהקשר של התרבות העברית. ספרי לימוד מהווים צומת תרבותי חשוב בין ‏מערכת החינוך, לבין מערכת הטקסטים לילדים ולנוער, ולבין דיסציפלינות ידע שונות. ספרי הלימוד מנחילים ידע, ערכים ומסורות תרבותיות, ומבטאים את מטרות

מחשבתו של ז'אן פול סארטר – אחד מההוגים הצרפתיים החשובים של המאה העשרים – מאופיינת על ידי ניסיונו לחדש את מחשבת המוסר על בסיס שונה מזה עליו ניסו ההוגים הקלאסיים של אירופה המודרנית לבססה, וזאת בלב ליבה של אירופה הקרועה של אחרי מלחמת העולם השנייה. אולם בד בבד, הגותו של סארטר מתאפיינת בכך שהיא

התמוטטותו של הרייך הגרמני ב- 1918 ציינה לא רק את המעבר למשטר חדש כי אם גם שינוי בתרבות הפוליטית בכללה ובצורת השיח הפוליטי הציבורי. אמנם דפוסים מסוימים של השיח האמור מהתקופה הוילהלמינית המשיכו להתקיים גם בשנותיה של רפובליקת ויימאר, ואולם חלק מהמפלגות הפוליטיות בתקופה אימצו כלים חדשים לפנייה אל

התיאוריה הפסיכואנליטית מתרכזת בפענוח הכוחות המניעים אותנו ובניתוח התהליכים המתרחשים בבסיס קיומנו הנפשי. תהליכים אלו נוגעים בכל צד של חיינו, החל מתחושות קיומיות כגון: מימוש עצמי, חרדה, סיפוק, תסכול, שלווה, סבל ואשמה; עבור דרך: דפוסי התנהגות, חוויתנו את עצמנו ואת המציאות הסובבת, תכונות אישיות, קשר

אומנות הרטוריקה הוגדרה עוד מקדמת דנה כמרכיב חיוני בחינוכו של כל אדם משכיל ובן חורין. היא הייתה כלי רב עוצמה בעולם הפוליטי , הרשיעה וזכתה דמויות ידועות באולמות המשפט, אך יתרה מכך, אומנות הנאום והשכנוע גם תפסה מקום מרכזי בהתנצחות בין תורות אקדמיות, היוותה כלי חינוכי מרכזי ושמשה כמושא הערצה והשראה

בתחילת הקורס נתחקה אחר מושגים תיאורטיים בסיסיים, כ"מנגנון" ו"שדה", "קנון ספרותי" ו"קנון ספרותי לילדים", "תהליך קנוניזציה", "מחוללי שינוי" ו"קובעי טעם".
בהמשך נמפה את ההיסטוריה של ספרות הילדים העברית, משנות השלושים של

זהו קורס בין-תחומי הקשור הן לנושאים של לאומיות, תרבות וזהות והן להיסטוריה היהודית והישראלית. במוקד הקורס תיבחן שאלה מרכזית בזהות הישראלית והיא שאלת יחסי הישראליות והיהודיות כסיפור של רצף והמשכיות מול סיפור של ניתוק והתחלה חדשה. הקורס ידון בשאלות אלה כפי שהן משתקפות בעבודות האמנות הפלסטית (בעיקר

בקורס זה נעסוק בבחינת מאורעות ותהליכים שהתרחשו עקב המעבר החד מחרדת ימי "תקופת ההמתנה" לשיכרון הניצחון שהושג במלחמת ששת הימים. מלחמת ששת הימים משמשת את קו פרשת המים בהתגבשותה של מפה פוליטית חדשה. אלבומי הניצחון, הספר "חשופים בצריח", וקובץ השיחות "שיח לוחמים" מהווים

סוגית כתיבת נשים כשונה מן הכתיבה "האוניברסלית", קרי הגברית, נמצאת כבר כמה עשרות שנים במקום מרכזי בתורת הספרות. הקורס יבדוק את האיפיונים הייחודיים ביצירות מאת הסופרות הבולטות ה "משתבות" את הנושאים המרכזיים הקשורים לנשיות בהקשר החברה ההיסטוריה והתרבות של אמריקה הלטינית במאה

בקורס יילמדו נושאים מתוכם עולות סוגיות שונות בהקשר למקומה ומשמעותה של ארץ ישראל בתרבות ובהוויית החיים בארץ מאז ראשית מפעל התחייה הלאומית. וכן יוצגו מבעיו של הפער שבין משאת הנפש והחזון למציאות כפי שהם מתגלמים ביצירה התרבותית.
נושאים אלו ואחרים יידונו, באמצעות תוצרי תרבות ממגוון

למרות שהיסטוריונים רבים רואים את ראשית העת המודרנית כבר במאה ה-17, בדרך כלל כאשר מדברים על התקופה המודרנית, מכוונים למערך של שינויים חברתיים, פוליטיים, תרבותיים, טכנולוגיים ודיסיפלינאריים שהחלו באמצע המאה ה-19. בקורס זה נבדוק מהם המאפיינים המרכזיים של המודרניזם – המהלך האסתטי שיוצא לדרך בתקופה

הקורס "מצ'ה גווארה להוגו צ'אבס – אמריקה הלטינית מול הגלובליזציה" יסקור את דברי הימים של תת-היבשת הרחוקה ב- 50 השנים האחרונות, אך תוך שימת דגש על תקופה שבין סוף שנות ה-80 של המאה שעברה ועד ימינו. מטרת הקורס היא להקנות לתלמידות ולתלמידים ידע בסיסי על אמל"ט ובניסיון של

כדי לגדול צריך לאכול. אולם יחד עם החלבונים, הפחמימות, הפלפל והמלח אנו סופגים לתוכנו את ההיסטוריה, האידיאולוגיה והמערך התרבותי-כלכלי שאפשרו את הכנת המאכל. במהלך הקורס ייבחנו הקשרים בין מזון למיניות, מוסר וזהות לאומית כפי שהם משתקפים בספרי ילדים מאת ח.נ. ביאליק, רואלד דאל, קורניי צ'וקובסקי

ז'אק לאקאן ידוע כפסיכואנליטיקאי השנוי ביותר במחלוקת מאז פרויד, וכזה שהוא "קשה" להבנה. בקורס זה ננסה להתמודד עמה כשנציג את עיקרי מחשבתו, במספר תחנות חשובות בהתפתחותה: הדיון המוקדם על שלב המראה, הדיון בשנות ה-50 על הסדר הסימבולי והיחס בין שפה ללא-מודע והעניין ההולך וגובר אצל לאקאן

הקורס יעסוק בסיפורת העברית של ראשית המאה העשרים. שילוב של תנאים: יוצרים גדולים, פואטיקה ודרכי ביטוי מורכבים, השפעות של הספרות האירופית בת הזמן, אמצעי פרסום וקהל קוראים הביאו ליצירתו של פרק מפואר של הספרות העברית המודרנית. החידוש הבולט ביותר של ספרות ראשית המאה הוא הופעתה של דמות

הקורס יעסוק בהבנת מושג החרדה מפרספקטיבות תיאורטיות וטיפוליות מגוונות. נעסוק בחוויית החרדה מתוך עמדה אקזיסטנציאליסטית, ונלמד להבחין בין חרדה נורמאלית ופתולוגית. נלמד על מקומה של החרדה בהתפתחות החשיבה הפסיכואנליטית, מזיגמונד פרויד, דרך מלאני קליין, לעבר דונלד וויניקוט והיינץ קוהוט. בהמשך נסקור את

הקורס יעסוק במאבקן של נשים מוסלמיות לשיפור תנאי חייהן במדינות הערביות והאסלאמיות במזרח-התיכון ובמדינת ישראל. במובחן מן המאבק הפמיניסטי שהתנהל במערב במקרים שלפנינו מדובר בנשים הנאבקות להשגת חירויותיהן כשהן רעולות ובתוך המסגרות הדתיות כשלטענתן הרעלה מהווה עבורן סממן לעוצמה ולא לחולשה. הן מצהירות

היבטים בהיסטוריה התרבותית של האינטרנט: קיברנטיקה, תרבות-הנגד והסייבר כתרבות אמריקאית.
מטרת השיעור לבחון את "המצב הדיגיטלי" מנקודת מבט היסטורית ותרבותית. השיעור יתמקד בשורשים התרבותיים של התרבות הדיגיטלית קרי, במקורות ובתכני השיח שהזינו את המאמץ המכונן של תרבות הסייבר. לעניין זה יוצג ההקשר

מאז היווצרותו והודות למבנהו הייחודי, מרחב הסייבר מתאפיין בעיצוב מחדש של קהילות מצד אחד, וביכולת משוכללת להשתלבות כלכלית של חברות ויחידים למטרות רווח. הקורס יעסוק ביחסי הגומלין של שני ממדים מרכזיים אלה של מרחב הסייבר. טענת המחקר בקורס זה היא שלשני ממדים אלה, הממד הקהילתי והממד העסקי שורשים

התמודדותה של החברה הישראלית עם שאלת שילובן של נשים (מעמד האשה במדינת ישראל) נפתרה לכאורה באמצעות הצהרה על שוויון זכויות דה יורה, לפיה נשים התקבלו כשוות ערך בחברה הישראלית; שוויון זה לא היה דה פקטו, לא מבחינה חוקית ולא מבחינה חברתית. הנחת היסוד היתה שכל אשה יהודייה בישראל היא אם, בפועל ובפוטנציה;

השעור יכשיר את התלמידים למיומנויות למידה ולכתיבת עבודה דיונית. הנושא שיעמוד במרכז השעור הוא תהליך הסתגלותם והתחדשותם של פסטבלים וקרנבלים ציבוריים בארץ ישראל ובישראל מאז תקופת העלייה הראשונה ועד ימינו, זאת תוך התייחסות להקשרים ההיסטוריים-חברתיים של המציאות שסבבה וסובבת אותם. נדון באירועים

הסמינר מבקש לבחון את גבולות ישימותה של המחשבה האובייקטיבית בפסיכואנליזה. בעשורים האחרונים, הודגש הפן היחסי, ותלוי ההקשר, בחשיבה הפסיכואנליטית. זאת, עד לכדי סובייקטיביזם המונע הגדרתה של חוקיות ברורה. בסמינר, ננסה לבדוק האם ניתן להגדיר, בעולם התוך-נפשי, חוקים אשר אינם תלויי הקשר. בשלושת המפגשים