קורסי החוג להיסטוריה כללית

בקורס זה, שלושה מרצים יסקרו את התפתחותה של ההיסטוריוגרפיה המודרנית מאז המאה ה-19 ועד ימינו בשלושה תחומי-מחקר: תולדות הציוויליזציה האירופית, תולדות עם ישראל, ותולדות המזרח התיכון והעולם המוסלמי. נתמקד בארבע תקופות מוגדרות – המאה ה-19 הארוכה (1914-1815); עידן מלחמות-העולם (1945-1914); עידן המלחמה

להמצאת הדפוס במאה החמש-עשרה היו השפעות מרחיקות לכת על האדם, החברה והתרבות בעולם המערבי, בזיקת גומלין אל תהליכים אחרים שהתחוללו באותה תקופה. החברה היהודית מיהרה לאמץ אף היא את הטכנולוגיה החדשה, שחוללה גם בקרבה שינויים חשובים ביותר. עולם האסלאם, מסיבות שונות, נמנע מלאמץ את "ההעתקה המלאכותית" עד

בהתבסס בעיקר על מחקרים חדשים משני העשורים האחרונים נדון בשיעור בהיסטוריה של אושוויץ דרך נקודות מבט שונות. בין היתר נתאר את ההיסטוריה הגיאו-פוליטית שלה מאז 1270 בכלל ואת מקומה ומעמדה בהיסטוריה הגרמנית בפרט. נדון בהיסטוריה של המחנה כחלק אינטגרלי מההיסטוריה של מחנות הריכוז המודרניים. הראשונים הוקמו

הקורס דן בארועים מרכזיים ותהליכי יסוד שעברו על החברה האמריקאית מהשליש האחרון של המאה ה-19 ועד להפיכתה של ארה"ב למעצמת-על בתום מלחמת העולם השניה. זוהי התקופה שבה הפכה ארה"ב למדינה מודרנית ברוב המובנים של המושג. היא צמחה מבחינה כלכלית והפכה מתועשת ובעלת אוכלוסיה המתגוררת בערים, היא יצרה מערכות

הקורס יתמקד בהגות ובפרקטיקה של הזרמים הפוליטיים המרכזיים בגרמניה, מסוף המאה ה- 18 ועד להתמוטטותו של הרייך הגרמני השני ב- 1918, תוך בחינת ההקשר ההיסטורי הרחב של התקופה. במסגרת הקורס נעמוד על התפתחותה של ההגות הפוליטית הרומנטית בגרמניה מראשית התגבשותה אצל הרדר וכחלק מהזרם הרומנטי האמנותי הכללי.

במפנה המאות ה-19 וה-20 הגיעו לשיא תהליכי המודרניזציה והאורבניזציה במערב אירופה. בעקבות המהפכה התעשייתית צמחה אוכלוסייתן של הערים הגדולות באופן דרמטי ונולד הכרך המודרני, על פיתוייו וקללותיו. לצד תאורת גז, רכבות תחתיות ותרבות עירונית חדשה של שוטטות, קניות ובתי קפה נוצרו פרברי מצוקה ובהם המוני

התהליכים והאירועים המרכזיים בחיי הדת הנוצרית למן ימי הביניים המאוחרים ועד ימינו: כיצד סיגלה עצמה הדת לשינויים החברתיים ובאיזה אופן שרתה את הצרכים המשתנים של החברה. מניסיונות התיקון שנעשו בין המאה ה-14 למאה ה-16, דרך הרפורמציה הפרוטסטנטית, הקונטרה-רפורמציה, השפעת תנועת 'ההשכלה' על תפישה

תכנית השיעור:

1. היסטוריה חברתית וכלכלית: גישות, היסטוריוגרפיה, מקורות ומתודולוגיות

2. דימוגראפיה היסטורית של העת החדשה המוקדמת: הריבוי הטבעי ובלמיו

3. חברת האיכרים בין פיאודלים לקפיטליזם: תיזת ברנר ומבקריה

4. עולמם של הסוחרים

5. דת וכלכלה בראשית העת החדשה:

מה יהיה בסופנו? האם ההיסטוריה של בני האדם היא רצף אקראי של אירועים, תוצר המפגש בין תשוקות אנוש ליד המקרה או שהיא מובילה ליעד כלשהו? האם ההיסטוריה מובילה לאיזה פתרון של הסבך שבו, כך נראה, אנו נתונים? האם ניוושע באחרית הימים מן האקראיות, מאי הצדק, מהיעדר הפשר? מה יהיה גורלם של הטובים ומה יעלה

התמוטטותו של הרייך הגרמני ב- 1918 ציינה לא רק את המעבר למשטר חדש כי אם גם שינוי בתרבות הפוליטית בכללה ובצורת השיח הפוליטי הציבורי. אמנם דפוסים מסוימים של השיח האמור מהתקופה הוילהלמינית המשיכו להתקיים גם בשנותיה של רפובליקת ויימאר, ואולם חלק מהמפלגות הפוליטיות בתקופה אימצו כלים חדשים לפנייה אל

סקירה של תולדות יוון מן השורשים של הדמוקרטיה האתונאית ועד לתקופה ההלנסטית (מאה שישית – מאה שניה לפנה''ס). משטר, מבנה חברתי, דת ופולחן, הגות פוליטית, היסטוריוגרפיה, תוך כדי הדגשה של התמורות החברתיות והתרבותיות שחלו בעולם היווני לאורך התקופה הנידונה.

איך נראו אלף שנות ההיסטוריה האירופית, שאנו מכנים 'ימי-הביניים'? האם היו תקופה של יציבות מעמדית, שבה ידע כל אדם את מקומו? האם היה זה עידן האמונה, בשליטת הכנסייה הקתולית? האם האיכרים היו שמרנים שעולמם מוגבל בניגוד לתושבי העיר הדינמית? האם נשים היו משוללות זכויות והן נאלצו להמתין

במהלך השעורים נציג את המאה ה-19 מנקודת מבט של מורשת המהפכה הצרפתית, המאבק בין כוחות ההמשך לכוחות השינוי ונעקוב אחרי תהליכי המודרניזציה באירופה כפי שבאו לידי ביטוי במהפכה התעשייתית – ומכלול השינויים הדרמטיים אשר היא חוללה- השפעת המהפכה הדמוגרפית, תהליך העיור, גיבוש המעמד הבינוני, צמיחת

השיעור יעסוק בתולדותיה של רומא העתיקה בין השנים 753 לפה"ס (תאריך יסוד העיר על-פי המסורת הרומית) ועד לרציחתו של יוליוס קיסר בשנת 44 לפה"ס. בין השאר ידונו הנושאים הבאים:

בעיית המקורות, רומא בתקופה הארכאית – ארכיאולוגיה והיסטוריה; יסוד הרפובליקה; המאבק בין פטריקים לפלבאים; כיבוש

השיעור בנוי על הנחת היסוד, שהעת החדשה המוקדמת היתה בעיקרה תקופה של "סקולריזציה" (חילון) של כל אורחות החיים והחשיבה באירופה. לאור הנחה זו נבחן את הארועים והתהליכים העיקריים שהתחוללו בה: הרנסאנס האיטלקי; ההומניזם הנוצרי; הרפורמציה הפרוטסטנטית; תגובת-הנגד הקתולית; המהפכה המדעית וביטוייה בתורת

מטרת השיעור היא להקנות לתלמידים ידע ותובנות בסיסיות בתולדות התרבות הפוליטית של המאה העשרים. תוך בדיקת מעלותיו וחסרונותיו של חקר ההיסטוריה הקרובה, יעסוק השיעור בסדרה של תהליכים ומאורעות שעיצבו ועדיין מעצבים את פניה של המודרניות החברתית, הפוליטית והתרבותית. יערך בירור של מכלול ההקשרים שהביאו

הקורס יעסוק במקורותיה של ארה"ב ובעיצוב החברה והמשטר האמריקני הייחודי. נבדוק את הווצרות החברה הקולוניאלית בצפון אמריקה ונתמקד בעיקר על תקופת העיצוב והכינון של ארצות הברית. נברר את מרכיבי הצהרת העצמאות האמריקאית ואת אפיונה ומעמדה של החוקה האמריקנית כמסמך בונה משטר ומעצב זהות. כמו כן נעסוק בארועים

שיעור זה יתווה את הקווים הכללים לההתפתחותה של ההיסטוריה הלטינו- אמריקנית במאות ה-19
וה-20, תוך ציון המשותף והשונה בין המדינות השונות בהיסטוריה זו.
השיעור יתמקד במספר נושאים מרכזיים: הרקע והגורמים למלחמות העצמאות; מלחמות האזרחים והמאבקים סביב עיצובן של מסגרות מדינתיות; מערכת

כללי: מבוא היסטורי ומתודולוגי לתולדות יוון העתיקה בתקופות הארכאית (מאות 8-6 לפנה"ס) והקלאסית (מאות 5-4 לפנה"ס).

ד"ר סילבי הוניגמן
סקירה של תולדות יוון מן השורשים של הדמוקרטיה האתונאית ועד לתקופה ההלנסטית (מאה שישית – מאה שניה לפנה''ס). משטר, מבנה חברתי, דת ופולחן, הגות

כללי: מבוא היסטורי ומתודולוגי לתולדות יוון העתיקה בתקופות הארכאית (מאות 8-6 לפנה"ס) והקלאסית (מאות 5-4 לפנה"ס).

ד"ר סילבי הוניגמן
סקירה של תולדות יוון מן השורשים של הדמוקרטיה האתונאית ועד לתקופה ההלנסטית (מאה שישית – מאה שניה לפנה''ס). משטר, מבנה חברתי, דת ופולחן, הגות

כללי: מבוא היסטורי ומתודולוגי לתולדות יוון העתיקה בתקופות הארכאית (מאות 8-6 לפנה"ס) והקלאסית (מאות 5-4 לפנה"ס).

ד"ר סילבי הוניגמן
סקירה של תולדות יוון מן השורשים של הדמוקרטיה האתונאית ועד לתקופה ההלנסטית (מאה שישית – מאה שניה לפנה''ס). משטר, מבנה חברתי, דת ופולחן, הגות

כללי: מבוא היסטורי ומתודולוגי לתולדות הרפובליקה הרומית מסוף המאה ה-6 לפנה"ס ועד תחילת המאה ה-1 לפנה"ס.

ד"ר אבשלום לניאדו /ד"ר פייג-וישניא
המבוא עוקב אחר הפיכתה של רומא מעיר קטנה על גדות הטיבר לאימפריה רחבת ידיים השלטת על כל אגן הים התיכון והתגבשותו של המשטר הרפובליקני. נושאים מרכזיים:

כללי: מבוא היסטורי ומתודולוגי לתולדות הרפובליקה הרומית מסוף המאה ה-6 לפנה"ס ועד תחילת המאה ה-1 לפנה"ס.

ד"ר אבשלום לניאדו /ד"ר פייג-וישניא
המבוא עוקב אחר הפיכתה של רומא מעיר קטנה על גדות הטיבר לאימפריה רחבת ידיים השלטת על כל אגן הים התיכון והתגבשותו של המשטר הרפובליקני. נושאים מרכזיים:

כללי: מבוא היסטורי ומתודולוגי לתולדות הרפובליקה הרומית מסוף המאה ה-6 לפנה"ס ועד תחילת המאה ה-1 לפנה"ס.

ד"ר אבשלום לניאדו /ד"ר פייג-וישניא
המבוא עוקב אחר הפיכתה של רומא מעיר קטנה על גדות הטיבר לאימפריה רחבת ידיים השלטת על כל אגן הים התיכון והתגבשותו של המשטר הרפובליקני. נושאים מרכזיים:

הסמינר עוסק ברדיפות הנוצרים באימפריה הרומית מן המאה הראשונה לספירה ועד ראשית המאה הרביעית. בין הנושאים: המקורות העוסקים ברדיפות הנוצרים; הסיבות לרדיפת הנוצרים; הבסיס המשפטי לרדיפות; השפעת הרדיפות על הנצרות; יחס האימפריה הרומית לנוצרים לפני הרדיפות ולאחריהן; מה ניתן ללמוד מהרדיפות על האימפריה

הסמינריון יעסוק בהשתקפותה של החברה באתונה במאה החמישית לפנה"ס, התפתחות מוסדותיה הפוליטיים והתגבשות מערכת המושגים הקשורה בהם, בטרגדיות נבחרות של איסכילוס, סופוקלס ואוריפידס, וכמו-כן בקומדיות נבחרות של אריסטופאנס.

בסמינר זה נבחן את אופייה של הרפואה בעולם הרומי על ידי בחינת זהותם של המרפאים למיניהם ועמידה על מקורות הסמכות שלהם. לכל אורך העולם העתיק אלו שסומנו כמתאימים לרפא נעו בין מרפאים כריזמטיים, שרפאו באמצעות מלת מרפא, תפילה ומגע יד, דרך בעלי נסיון באיחוי שברים וקיבוע נקעים עד אלו שנשענו על מסורת

ד"ר אבשלום לניאדו
הסמינר עוסק בנזירות בחלקה המזרחי של האימפריה הרומית ובאימפריה הביזנטית מראשיתה, במחצית השנייה של המאה השלישית , ועד המאה העשירית. בין הנושאים: הסיבות לצמיחתה של תנועת הנזירות; אורח חייהם של הנזירים כחלופה; הנזירות כאתגר לכנסיה; תגובת המדינה; תפקידם של נזירים בעת

ההיסטוריוגרפיה הומצאה אחרי רוב הסוגיות האחרות בספרות יוונית עתיקה. מחשבה היסטורית, כלומר, הבנת הקשר שבין אירועים בעבר וגם בין העבר וההווה, ניתן למצוא כבר בהומרוס. המחשבה ההיסטורית הלכה והתפתחה כאשר היוונים העמיקו וחידדו את זהותם הפרטית והאתנית/קולקטיבית; כאשר גילו עמים ותרבויות זרים ורחוקים;

הסמינר יעסוק בעלייתו לשלטון של אוקטאביאנוס, מרגע שנודע לו על שדודו יוליוס קיסר אימצו לבן, ועד לגיבוש משטר היחיד שעיצב , הפרינקיפאט (44 לפנה"ס עד 14 לספירה), צורת שלטון שחיסלה סופית את הרפובליקה הרומית בת חמש מאות השנה. בין הנושאים שיידונו: הטריאומוויראט השני, מלחמות האזרחים והניצחון על אנטוניוס

הסמינריון יעסוק בתפקיד שמילאה דת המדינה הרומית במאבקים החברתיים והפוליטיים בתקופת הרפובליקה ובשימוש שנעשה בה לביסוס מעמדו של השליט היחיד בתקופת הפרינקיפאט. כמו כן יעסוק הסמינריון במתח שבין דת המדינה הממוסדת להתפשטות פולחני דתות זרות בחברה הרומית עם התרחבותה של האימפריה הרומית, בשיטות שננקטו

כללי: תקופת ימי הביניים באירופה משתרעת על פני כאלף שנים, מן המאה ה-5 לספירה ועד למאה ה-15. בכמה מקבוצות התרגיל יידונו ימי הביניים המוקדמים, באחרות ימי הביניים התיכונים או המאוחרים. מורים מסוימים מתמקדים בזירה גיאוגרפית אחת (למשל, ספרד או אנגליה), מורים אחרים מדגישים היבט מסוים של החברה האירופית

כללי: תקופת ימי הביניים באירופה משתרעת על פני כאלף שנים, מן המאה ה-5 לספירה ועד למאה ה-15. בכמה מקבוצות התרגיל יידונו ימי הביניים המוקדמים, באחרות ימי הביניים התיכונים או המאוחרים. מורים מסוימים מתמקדים בזירה גיאוגרפית אחת (למשל, ספרד או אנגליה), מורים אחרים מדגישים היבט מסוים של החברה האירופית

כללי: תקופת ימי הביניים באירופה משתרעת על פני כאלף שנים, מן המאה ה-5 לספירה ועד למאה ה-15. בכמה מקבוצות התרגיל יידונו ימי הביניים המוקדמים, באחרות ימי הביניים התיכונים או המאוחרים. מורים מסוימים מתמקדים בזירה גיאוגרפית אחת (למשל, ספרד או אנגליה), מורים אחרים מדגישים היבט מסוים של החברה האירופית

כללי: תקופת ימי הביניים באירופה משתרעת על פני כאלף שנים, מן המאה ה-5 לספירה ועד למאה ה-15. בכמה מקבוצות התרגיל יידונו ימי הביניים המוקדמים, באחרות ימי הביניים התיכונים או המאוחרים. מורים מסוימים מתמקדים בזירה גיאוגרפית אחת (למשל, ספרד או אנגליה), מורים אחרים מדגישים היבט מסוים של החברה האירופית

הסמינר יעסוק בשלוש הקהיליות שחיו בחצי האי האיברי לאורך ימי הביניים: נוצרים, מוסלמים ויהודים. חלקו הראשון יוקדש לח'ליפות המוסלמית, ובמסגרתו ייבחנו יחסי השילטון עם שתי קבוצות המיעוט, בין שיתוף פעולה עד לגירוש במחצית המאה השתיים עשרה. חלקו השני של הסמינר יתרכז בגיבוש הממלכות הנוצריות, בהשפעת

בסמינר נדון במאפיינים החברתיים, הכלכליים, התרבותיים והפוליטיים של האצולה. כמו כן נברר מה היו השורשים של מעמד זה וכיצד התפתח במהלך ימי הביניים. הסמינר יתבסס על מקורות ראשוניים ספרותיים, מנהליים, משפטיים ועל יצירותיהם של אומני התקופה.

הסמינר יעסוק בהתפתחות החברה, המדע וההשכלה באירופה המערבית בין המאות השתיים-עשרה לארבע-עשרה. הדגש יושם על המדיקאליזציה של החברה; תפקידי הרופאים בעיר ובאזורים הכפריים; מוקמן של המאגיה והאסטרולוגיה במערך הרפואי; הקמת האוניברסיטאות והפקולטות לרפואה ופיקוח השלטונות על מערכת הרפואה. חלקו האחרון של

בספרו רב ההשפעה והשנוי במחלוקת מ – 1860 על תרבות הרנסנס באיטליה, קבע ההיסטוריון השוויצרי יעקב בורקהרדט כי תפיסת האדם בימי הביניים אופיינה בעיקר בעיוורון: נתון ברתמות הדת והמסורת, נמנע האדם הימי ביניימי לפי בורקהרדט מלהכיר במהותו האינדיבידואליסטית האמיתית ובמורכבותה של נפשו. ואולם, בעשורים

ד"ר אבשלום לניאדו
הסמינר עוסק בנזירות בחלקה המזרחי של האימפריה הרומית ובאימפריה הביזנטית מראשיתה, במחצית השנייה של המאה השלישית , ועד המאה העשירית. בין הנושאים: הסיבות לצמיחתה של תנועת הנזירות; אורח חייהם של הנזירים כחלופה; הנזירות כאתגר לכנסיה; תגובת המדינה; תפקידם של נזירים בעת

כללי: התמורות שהתחוללו במערב אירופה ובמרכזה בין שלהי ימי הביניים למהפכה הצרפתית (מאות 15-18) הן שעיצבו את העולם המודרני והניחו את היסודות להגמוניה המערבית. הקורס נועד להבהרת מושגי יסוד, ניתוח תעודות, היכרות עם אסכולות היסטוריוגרפיות שונות ואימון בקריאה ביקורתית ובכתיבה אקדמית.
חוברת תעודות:

כללי: התמורות שהתחוללו במערב אירופה ובמרכזה בין שלהי ימי הביניים למהפכה הצרפתית (מאות 15-18) הן שעיצבו את העולם המודרני והניחו את היסודות להגמוניה המערבית. הקורס נועד להבהרת מושגי יסוד, ניתוח תעודות, היכרות עם אסכולות היסטוריוגרפיות שונות ואימון בקריאה ביקורתית ובכתיבה אקדמית.
חוברת תעודות:

כללי: התמורות שהתחוללו במערב אירופה ובמרכזה בין שלהי ימי הביניים למהפכה הצרפתית (מאות 15-18) הן שעיצבו את העולם המודרני והניחו את היסודות להגמוניה המערבית. הקורס נועד להבהרת מושגי יסוד, ניתוח תעודות, היכרות עם אסכולות היסטוריוגרפיות שונות ואימון בקריאה ביקורתית ובכתיבה אקדמית.
חוברת תעודות:

המסורת של תורות הנסתר הייתה זרם אינטלקטואלי מתמשך, ששורשיו במטאפיסיקה, קוסמולוגיה ודת. במסורת זו נעשו ניסיונות לחבר בין הצדדים השונים של הבריאה האלוהית במסגרת מבנה מורכב שהיה בנוי על קשרים, זיקות וקווי דמיון. היא תכלול במרוצת הזמן את הרכיבים העל-טבעיים של הדת הנורמטיבית, כגון השגחה עליונה, נבואה

הנחת היסוד של הסמינר היא כי המעמד המיוחד של ה"אינטלקטואלים" כהוויתו בימינו - הווה אומר כציבור של משכילים חופשיים המעורבים בפעילות חברתית-פוליטית - עלה והתגבש למן המאה השש-עשרה והגיע לשיאו בעידן ההשכלה. בסמינר נדון בסוגיה הכללית של ה"אינטלקטואלים" ונבחן את הנסיבות המיוחדות

הקורס בוחן בשלב ראשון את רעיון הסובלנות והמשמעויות התיאולוגיות והפוליטיות השונות שמונח זה מקבל על רקע הקונפליקטים הדתיים שמתרחשים מהמאה ה-17 בצרפת. בשלב שני, נתמקד בפריז של המאה ה-18, ונבדוק את הגורמים שהביאו לקראת המהפכה הצרפתית להתערערות של הסמכות הכנסייתית.
חשיפת הסוגיות התיאולוגיות

במהלך מאות השנים חצו מיליוני אירופאים את האוקיינוס האטלנטי ככובשים וכמהגרים והתיישבו באמריקה הלטינית. מי היו המהגרים ומדוע בחרו לעבור לאמריקה? כיצד השפיעה ההגירה על עיצובן של האימפריות הספרדית והפורטוגלית והמדינות העצמאיות שירשו אותן? מה היו ההשלכות הכלכליות והתרבותיות של גלי ההגירה ההמונית של

סוגיות מרכזיות בתולדות סחר העבדים באוקיינוס האטלנטי החל מאמצע המאה החמש-עשרה ועד ראשית המאה התשע-עשרה: פורטוגלים, ספרדים, הולנדים, אנגלים ובני לאומים אחרים שהשתתפו בסחר; ההשפעות על יבשת אפריקה מבחינה דמוגרפית, כלכלית ומוראלית; מדוע לא שועבדו האינדיאנים באמריקה; הבדלים בדפוסי כלכלת העבדים בחלקים

אחת התופעות המאפיינות את המאה ה-18 וה-19 באירופה הינה התפתחותן של האגודות הוולונטריות. אגודות אלה היו שונות זו מזו: מועדוני חברים, אגודות מדעיות, לשכות הבונים החופשיים ועוד מגוון ארגונים אחרים נכללו תחת הגדרה זו. המכנה המשותף ביניהן היה התגבשותן על בסיס מטרות ואינטרסים משותפים, ולא על בסיס

המהפכה הצרפתית נתפסה על ידי אוהדיה ומתנגדיה כאחד כמאורע מכונן. המהפכה הולידה פוליטיקה מסוג חדש, שעסקה במרחב הפרטי לא פחות מאשר בזה הציבורי, והתיימרה לברוא אדם חדש, שאמור היה להתנתק מעברו בדרך להגשמת עולם אוטופי. ההבטחה האדירה שהיתה טמונה בה, לצד האכזבה הגדולה שעורר האופן שבו התגשמה הלכה

כללי: במאה ה-19 התעצבו באירופה דפוסי חיים, מסגרות פוליטיות ואידיאולוגיות חברתיות המהווים את הבסיס לחברה המודרנית המוכרת לנו. התרגיל בוחן את תהליכי המודרניזציה מהמהפכה הצרפתית ועד לפרוץ מלחמת העולם הראשונה.

דד"ר רפי ואגו
נושאים עיקריים: מורשת המהפכה הצרפתית; העידן

כללי: במאה ה-19 התעצבו באירופה דפוסי חיים, מסגרות פוליטיות ואידיאולוגיות חברתיות המהווים את הבסיס לחברה המודרנית המוכרת לנו. התרגיל בוחן את תהליכי המודרניזציה מהמהפכה הצרפתית ועד לפרוץ מלחמת העולם הראשונה.

דד"ר רפי ואגו
נושאים עיקריים: מורשת המהפכה הצרפתית; העידן

כללי: במאה ה-19 התעצבו באירופה דפוסי חיים, מסגרות פוליטיות ואידיאולוגיות חברתיות המהווים את הבסיס לחברה המודרנית המוכרת לנו. התרגיל בוחן את תהליכי המודרניזציה מהמהפכה הצרפתית ועד לפרוץ מלחמת העולם הראשונה.

דד"ר רפי ואגו
נושאים עיקריים: מורשת המהפכה הצרפתית; העידן

כללי: "המאה העשרים הארוכה" משתרעת משנת 1870 ועד ימינו אלה. התמורות בתקופה זו התרחשו בקצב מהיר ביותר ואין דרך לכלול את כולן במסגרת קורס סמסטריאלי אחד. לפיכך, חלק מן המורים שמים את הדגש על זירה גיאוגרפית מסוימת (רוסיה ומזרח אירופה, מרכז אירופה או מערבה), חלקם מתרכזים רק בחלק מן התקופה;

כללי: "המאה העשרים הארוכה" משתרעת משנת 1870 ועד ימינו אלה. התמורות בתקופה זו התרחשו בקצב מהיר ביותר ואין דרך לכלול את כולן במסגרת קורס סמסטריאלי אחד. לפיכך, חלק מן המורים שמים את הדגש על זירה גיאוגרפית מסוימת (רוסיה ומזרח אירופה, מרכז אירופה או מערבה), חלקם מתרכזים רק בחלק מן התקופה;

כללי: "המאה העשרים הארוכה" משתרעת משנת 1870 ועד ימינו אלה. התמורות בתקופה זו התרחשו בקצב מהיר ביותר ואין דרך לכלול את כולן במסגרת קורס סמסטריאלי אחד. לפיכך, חלק מן המורים שמים את הדגש על זירה גיאוגרפית מסוימת (רוסיה ומזרח אירופה, מרכז אירופה או מערבה), חלקם מתרכזים רק בחלק מן התקופה;

כללי: "המאה העשרים הארוכה" משתרעת משנת 1870 ועד ימינו אלה. התמורות בתקופה זו התרחשו בקצב מהיר ביותר ואין דרך לכלול את כולן במסגרת קורס סמסטריאלי אחד. לפיכך, חלק מן המורים שמים את הדגש על זירה גיאוגרפית מסוימת (רוסיה ומזרח אירופה, מרכז אירופה או מערבה), חלקם מתרכזים רק בחלק מן התקופה;

כללי: "המאה העשרים הארוכה" משתרעת משנת 1870 ועד ימינו אלה. התמורות בתקופה זו התרחשו בקצב מהיר ביותר ואין דרך לכלול את כולן במסגרת קורס סמסטריאלי אחד. לפיכך, חלק מן המורים שמים את הדגש על זירה גיאוגרפית מסוימת (רוסיה ומזרח אירופה, מרכז אירופה או מערבה), חלקם מתרכזים רק בחלק מן התקופה;

ד"ר מיכאל זכים
התרגיל עוסק בהיסטוריה של ההתיישבות האירופאית בצפון אמריקה, החל מהניסיונות במאה ה-17 להעתיק את הסדר החברתי מהעולם הישן אל "החדש", ועד העימות הגורלי באמצע המאה ה-19 בין הצפון לדרום על אופי המדינה הלאומית האמריקאית. נתמקד במושגים המרכזיים המתבנתים את החוויה

ד"ר מיכאל זכים
התרגיל עוסק בהיסטוריה של ההתיישבות האירופאית בצפון אמריקה, החל מהניסיונות במאה ה-17 להעתיק את הסדר החברתי מהעולם הישן אל "החדש", ועד העימות הגורלי באמצע המאה ה-19 בין הצפון לדרום על אופי המדינה הלאומית האמריקאית. נתמקד במושגים המרכזיים המתבנתים את החוויה

ד"ר מיכאל זכים
התרגיל עוסק בהיסטוריה של ההתיישבות האירופאית בצפון אמריקה, החל מהניסיונות במאה ה-17 להעתיק את הסדר החברתי מהעולם הישן אל "החדש", ועד העימות הגורלי באמצע המאה ה-19 בין הצפון לדרום על אופי המדינה הלאומית האמריקאית. נתמקד במושגים המרכזיים המתבנתים את החוויה

ד"ר חררדו לייבנר
במהלך הקורס נבחן סוגיות מרכזיות בעיצובן של ארצות אמריקה הלטינית מההתמוטטות של האימפריה הספרדית בראשית המאה ה-19 ועד למחצית השניה של המאה ה-20: הרקע והגורמים למלחמות העצמאות; המאבקים לעיצובן של מסגרות מדינתיות; מערכת התלות הניאו-קולוניאלית והפרויקט המודרני של האוליגרכיה;

ד"ר חררדו לייבנר
במהלך הקורס נבחן סוגיות מרכזיות בעיצובן של ארצות אמריקה הלטינית מההתמוטטות של האימפריה הספרדית בראשית המאה ה-19 ועד למחצית השניה של המאה ה-20: הרקע והגורמים למלחמות העצמאות; המאבקים לעיצובן של מסגרות מדינתיות; מערכת התלות הניאו-קולוניאלית והפרויקט המודרני של האוליגרכיה;

הסמינר יציג גישת "רטרו" לתולדות המשטרים הקומוניסטיים אשר קרסו לפני קרוב לשני עשורים. לאור תהליך נפילת המשטרים – בעקבות ההתפתחויות בברית המועצות – נבדוק את הגישות ההיסטוריוגרפיות המבוססות על מסמכים שלא פורסמו בזמנו – וננתח את מאפייני המשטרים, החיים תחת המשטר הקומוניסטי, מקומו של הפרט מול

להיות מודרני ברפובליקת ויימאר (סמינר לתואר ראשון)

בסמינר נדון בנושאים שונים הקשורים למודרניות הגרמנית כפי שבאה לידי ביטוי מראשית מלחמת העולם הראשונה ועד לקריסת רפובליקת ויימאר ועליית הנאצים לשלטון. נעלה שאלות ממוקדות על מצבם הקונקרטי של בני אדם בחברה מודרנית. נבחן מספר נושאים מתחומים

הסמינר יעקב אחרי ההיסטוריה הפוליטית והחברתית של הדמוקרטיה האמריקאית, הן כערך רעיוני והן כמנגנון שלטון, למן סוף המאה ה-18 ועד הלום. תמורה מהותית התחוללה במעמדה של הדמוקרטיה במשך תקופה זו, בהפיכתה מכינוי גנאי וסכנה מוחשית לסדר הציבורי בימי המהפכה וכינון הרפובליקה, למותג עולמי המייצג את הנשגב

הסמינר יתמקד בסוגיות היסוד בהסטוריה של מדינות הדרום בארצות הברית, מהתגבשות משטר עבדות בליבה של הדמוקרטיה המודרנית הראשונה, דרך פירוק הברית ומלחמת האזרחים, ועד ליצירת משטר ההפרדה הגזעית ותחילת ההגירה של השחורים צפונה. נעסוק בשאלות תרבותיות, חברתיות ופוליטיות ונתעמק בתופעות הבדלנות, הגזענות

:
Nineteenth-century Brazil: From a slavocratic Empire to an advanced republic בשנת 1808, תחת איום הפלישה הנפוליונית, העתיקה חצר המלוכה הפורטוגלית את מושבה אל ריו דה ז'ניירו. מהלך זה הכתיב לברזיל מסלול ייחודי בהיסטוריה של אמריקה הלטינית. בעוד שהאימפריה הספרדית בעולם החדש התפוררה, לאחר

ארבעה סיפורי חיים של לטינו-אמריקאים עניים בני המאה ה- 20 יעמדו במרכזו של הסמינר. שלושה מהם סופרו במסגרת של ראיונות עם אנתרופולוגים ואחד נכתב כאוטוביוגרפיה-יומן אישי. במשך הסמינר נקרא בצורה מעמיקה את סיפורי החיים, ננסה לשחזר את ההקשרים החברתיים שלהם, נבחן את נקודות המבט המגוונות הקיימות בטקסטים

במרכזה של המהפכה הסוציאליסטית עמד הרצון ליצור אדם חדש, אדם חופשי ומאושר שעצם קיומו הוא שיהפוך את החברה הסוציאליסטית השיוויונית והחופשית לאפשרית. פרוייקט האדם החדש נתפס ונחקר לרוב כפרוייקט אידיאולוגי ופוליטי באופיו. עם זאת נבקש לבחון את האדם החדש כפרוייקט אסטטי בעיקרו– חילוץ האדם היפה מתוך

המהפכה הצרפתית נתפסה על ידי אוהדיה ומתנגדיה כאחד כמאורע מכונן. המהפכה הולידה פוליטיקה מסוג חדש, שעסקה במרחב הפרטי לא פחות מאשר בזה הציבורי, והתיימרה לברוא אדם חדש, שאמור היה להתנתק מעברו בדרך להגשמת עולם אוטופי. ההבטחה האדירה שהיתה טמונה בה, לצד האכזבה הגדולה שעורר האופן שבו התגשמה הלכה

אחת התופעות המאפיינות את המאה ה-18 וה-19 באירופה הינה התפתחותן של האגודות הוולונטריות. אגודות אלה היו שונות זו מזו: מועדוני חברים, אגודות מדעיות, לשכות הבונים החופשיים ועוד מגוון ארגונים אחרים נכללו תחת הגדרה זו. המכנה המשותף ביניהן היה התגבשותן על בסיס מטרות ואינטרסים משותפים, ולא על בסיס

הסמינר ידון ביצירתו של קיקרו "על הרפובליקה" תוך הערכתה כיצירה השייכת לסוגה של הספרות הפילוסופית-פוליטית של התקופה. בשל הידיעה הברורה כי חיבורו של קיקרו אינו דומה במאומה לרעיון האוטופי של אפלטון העוסק במדינה דמיונית, אלא ברומא של ימיו, ננסה לבדוק כיצד מנתח קיקרו של חולייו של המשטר הרפובליקאני בן

מטרת הסמינר הינה סקירה ודיון בקולוניזציה של העולם ההלניסטי בהיבטיה ההיסטוריים והארכיאולוגיים. במסגרת הסמינר נסקור את אתרי המזרח ההלניסטי לסוגיהם (אתרי ייסוד הלניסטיים, אתרים "מזרחיים" שלהם התווספה אוכלוסייה יוונית, ערים מזרחיות שקיבלו על עצמן שם יווני וחוקה יוונית, אתרי מנהל ארמוניים ועוד),

התיקוף המסורתי של תולדות יוון העתיקה מבחין בין שלוש תקופות: הארכאית, הקלאסית וההלניסטית. באופן מסורתי, התקופה הארכאית והתקופה הקלאסית נלמדות ונחקרות יחד, תוך הדגשת רצף התפתחותה של הציביליזציה של הפוליס, מהיווצרותה ובתקופה הארכאית ועד לשיאה בתקופה הקלאסית. לעומת זאת, התקופה ההלניסטית נתפשת

ההדרכה תעסוק בשאלה האם ניסו האחים הגראקכים לחולל מהפכה, או שמא רצו להנהיג רפורמה שתשמר את המשטר הרפובליקאני תוך התאמתו למציאות החדשה שנוצרה ברומא בגין הכיבושים מעבר לים.

הסמינריון יעסוק בתרבות הסוחרים בתקופת הרנסאנס והעת החדשה המוקדמת (מאות 17-14), במיוחד באגן הים התיכון. במוקד הדיון תעמדנה הקבוצות החברתיות שהיו מעורבות בסחר הבין לאומי, הימי והיבשתי, בעיקר הסוחרים האיטלקיים שהיו חיל החלוץ בכל הקשור לצמיחת הקפיטליזם בראשית העת החדשה.

נברר את מבנה הסחר הבין

בסמינר נדון בחיבורים של טובי ההיסטוריונים החברתיים של ימי הביניים מבלוך ועד לדיבי וננתח את המקורות ואת המתודות בהם השתמשו.

למשפחה יש היסטוריה – וחקר המשפחה, שזכה לתנופה עצומה במהלך שלושים השנים האחרונות, הולך וחושף את מורכבותה. הסמינר יציע היכרות עם המחקר העכשוי על ההיסטוריה של המשפחה בשלהי ימי-הביניים ובעת החדשה המוקדמת. במרכזו קריאה משותפת במקורות העוסקים בשורת משקי-בית בני התקופה – של איכרים ומלומדים, של משפטנים

הסמינריון יעסוק בתרבות הסוחרים בתקופת הרנסאנס והעת החדשה המוקדמת (מאות 17-14), במיוחד באגן הים התיכון. במוקד הדיון תעמדנה הקבוצות החברתיות שהיו מעורבות בסחר הבין לאומי, הימי והיבשתי, בעיקר הסוחרים האיטלקיים שהיו חיל החלוץ בכל הקשור לצמיחת הקפיטליזם בראשית העת החדשה.

נברר את מבנה הסחר הבין

מדוע נוסחו התביעות הראשונות לסובלנות דתית דווקא בשיאו של עידן מלחמות הדת? באיזו מידה גילו בני אירופה יחס אוהד לתרבויות שהתגלו בפניהם ביבשות אחרות? אילו גישות התפתחו בזמן ההוא אל יהודים ומיעוטים אתניים אחרים באירופה המערבית? על סמך מבחר של טקסטים מן המאות השש-עשרה והשבע-עשרה, נדון בסמינריון

סיר ישעיה ברלין (1997-1909) נחשב כאחד מהוגי-הדעות החשובים ורבי-ההשפעה של המאה העשרים. הגותו הקיפה תחומים רבים: פילוסופיה פוליטית, תולדות הרעיונות, היסטוריה אינטלקטואלית, ספרות רוסית, ועוד. כמו כן נודע ברלין בפעילותו הדיפלומטית ובתרומותיו לויכוחים האידיאולוגיים הגדולים של תקופתנו, שבהם

אני מתעניין בהיסטוריה ובהיסטוריוגרפיה גרמנית במאה העשרים בדגש על המחצית הראשונה של המאה. אשמח לקיים הדרכה אישית בנושאים רלבנטיים בדגש על יצירות שמעבר לתזה ההיסטורית, מבקשות גם לטעון טענה היסטוריוגרפית/מתודולוגית. עדיפות תינתן למשתתפי השיעור "מבוא לנאציזם" והסמינר "להיות ברפובליקת

מטרתו של הסמינר היא להבהיר ולהשוות מבטים שונים על ההיסטוריה. הדיונים ייסובו על ייצוגיו המגוונים של העבר - כתיבה היסטוריוגרפית, קולנוע וספרות – והתמורות שחלו בהם בשנים האחרונות. בסוגיות המרכזיות ננסה ללבן את תרומתו הייחודית של כל ייצוג בעיצוב הזיכרון הקולקטיבי, וזיקתו להבניית התרבות

"הגוש המזרחי והתפרקותו – מבט על היום יום " "חיי יומיום בחברה הפוסט-סובייטית"
הסמינר יבחן את התפרקות הגוש המזרחי מבחינה אנתרופולוגית תוך דגש על חיי היומיום בחברה הסוציאליסטית והשינויים בהם בעקבות אירועי 1989-91. נעסוק במרקם חייו של האזרח מהשורה, מידת הזדהותו עם הרעיון הקומוניסטי והקריסה

במסגרת ההדרכה האישית תובהר אופייה של הלאומיות הצרפתית ומקורותיה האידיאולוגיים והפוליטיים. סוגיות כמו מעמדה של האזרחות וזיקתה לתפיסת הלאום, יחסי כנסייה ומדינה, אופני הקבלה השונים של גלי ההגירה ועוד יהוו צירים ראשיים לדיון וכתיבת העבודות. במקביל ילובנו מרכיבי התרבות השונים המגדירים את הזהות

הסמינר יידע אתכם למושגי יסוד בתחום מרכזי זה - וביניהם "שוני", "דמיון", "בינתרבותיות" ו"אוריינטליזם", וכן אף לספרות המחקר המובילה בתחום ולדיונים והמחלוקות החשובים שבו. ביחד עם זאת יציע הסמינר בחינה מחדש של שאלות מרכזיות ושינויים מרכזיים או "תחנות יסוד" בהיסטוריה האירופית של המאות ה - 18 - 20. כל

בשיעור נציג ונבחן באופן ביקורתי נושאים וסוגיות בחקר הנאציזם משני העשורים האחרונים. בין היתר נדון בנושאים הבאים: שואת היהודים כג'נוסייד; מיניות בגרמניה הנאצית; נאציזם ואקולוגיה; המקרה של מרטין היידגר; מחקרים חדשים בהיסטוריה של אושוויץ; סוגיות היסטוריוגרפיות ומתודולוגיות ביחס לשפה הנאצית;

סיר ישעיה ברלין (1997-1909) נחשב כאחד מהוגי-הדעות החשובים ורבי-ההשפעה של המאה העשרים. הגותו הקיפה תחומים רבים: פילוסופיה פוליטית, תולדות הרעיונות, היסטוריה אינטלקטואלית, ספרות רוסית, ועוד. כמו כן נודע ברלין בפעילותו הדיפלומטית ובתרומותיו לויכוחים האידיאולוגיים הגדולים של תקופתנו, שבהם

”פרוגרס” ו”אבולוציה” הן שתי הנחות-על מרכזיות בתרבות המאה ה19 ומיוצגות האחת בשיח על החברתי, האחרת בשיח על הטבע החי. במהלך המאה שני מיני השיח משפיעים ומושפעים הדדית ונשזרים זה בזה . הסמינר ידון בשזירה זו בהקשר תהליכי התיעוש, התגבשות מוסדותיה של מדינת הלאום הריכוזית ושלוחותיה הקולוניאליות וכינונם

בסמינר נקרא מחקרים וחומרים ראשוניים שיאפשרו לנו לדון בשלל שאלות בנושאים שלכאורה לא קשורים ביניהם:
האם הנשים באנדים יותר אינדיאניות מהגברים?, האם הן תמיד היו יותר אינדיאניות?, האם הקהילות האינדיאניות באמריקה הלטינית היו פעם מסורתיות?, האם התפתחות הקפיטליזם במאה ה- 20 חולל בהן תהליכי

במסגרת זו יעסקו הסטודנטים שיתקבלו להדרכה אישית בנושאים שיבחרו ושעניינם יהיה סוגיות המקשרות בין היסטוריה דיפלומטית לכלכלה או/ולסוגיות הקשורות באימפריאליזם.
הערות: