קורסי החוג להיסטוריה של עם ישראל

בקורס זה, שלושה מרצים יסקרו את התפתחותה של ההיסטוריוגרפיה המודרנית מאז המאה ה-19 ועד ימינו בשלושה תחומי-מחקר: תולדות הציוויליזציה האירופית, תולדות עם ישראל, ותולדות המזרח התיכון והעולם המוסלמי. נתמקד בארבע תקופות מוגדרות – המאה ה-19 הארוכה (1914-1815); עידן מלחמות-העולם (1945-1914); עידן המלחמה

להמצאת הדפוס במאה החמש-עשרה היו השפעות מרחיקות לכת על האדם, החברה והתרבות בעולם המערבי, בזיקת גומלין אל תהליכים אחרים שהתחוללו באותה תקופה. החברה היהודית מיהרה לאמץ אף היא את הטכנולוגיה החדשה, שחוללה גם בקרבה שינויים חשובים ביותר. עולם האסלאם, מסיבות שונות, נמנע מלאמץ את "ההעתקה המלאכותית" עד

במרכז הקורס תעמוד שאלת ייצוגה של השואה בתרבות הישראלית (ספרות, שירה, מחזאות ועוד) תוך מעקב אחרי התמורות והשינויים בדימויה השואה שחלו מאז תום מלחמת העולם השנייה ועד עצם הימים האלה. בין הנושאים שידונו: "הפלנטה האחרת: עדותו של ק. צטניק", "חנה סנש: לידתו של מיתוס", "חיים גורי נוכח משפט

בשיעור זה תידון שאלת המתח בין האירועים בתקופת השואה כפי שהתקבעו בתודעה הציבורית היהודית, לבין ההיסטוריוגרפיה, כלומר כתיבם וניתוחם של אירועים אלה על ידי היסטוריונים וכותבי היסטוריה. בפגישות הראשונות יושם דגש על אופיו של חומר התשתית של הכתיבה לרבדיו – יומנים, מכתבים, עדויות, תעודות, עיתונות, ספרי

מטרת התרגיל לתאר את הספריות השונות המרכיבות את 'ארון הספרים היהודי', למן הספרות הבתר-מקראית, עבור בספרות חז"ל ובספרות הרבנית, בספרות הפילוסופית, הליטורגית, ספרות הקבלה והסוד, וכלה בספרות ההשכלה, העיתונות היהודית והספרות המודרנית. תיאור הספריות יובא בהקשר של השימוש שעשוי חוקר תולדות

העידן המודרני, משלהי המאה ה-18 ואילך, הוא תקופה של זעזועים נמרצים בתולדות האוכלוסיות בעולם. לצד תהליכי התיעוש, העיור וההגירה התפתחו אידיאולוגיות זהות חדשות. יהודים נדרשו להגדיר את זהותם מחדש ועמדו בלחצים שלא ידעו לפני-כן. בשיעור נתמקד באירועים ובתהליכים מעצבים בתולדות המקומות שבהם חיו

שיעור המבוא נועד לפרוש בפני הסטודנטים תמונה מקיפה של ההיסטוריה של עם ישראל למן כינון מוסד הממלכה ועד לחורבן הבית ראשון וימי גלות בבל. במהלך השיעור נדגיש את האפשרויות ואת המגבלות הכרוכות בשימוש בטקסט המקראי לצורך המחקר היסטורי, ונשלב את המקורות המקראיים (ובעיקר את ספר מלכים, בצד ספרי הנביאים וספר

מה בין התיאור המקראי למציאות ההיסטורית? עד כמה ניתן לסמוך על תיאורי המקרא על אודות יציאת מצרים, ימי הכיבוש וההתנחלות, ימי השופטים ותקופת המלוכה? מה הן אמות המידה ומה הן שיטות העבודה של ההיסטוריון כשהוא בא לבחון שאלות אלה? כיצד ניתן לבחון את המהימנות של הטקסט המקראי בכלים היסטוריים?
בקורס

התנצרותה של הקיסרות הביזנטית במחצית הראשונה של המאה הרביעית יצרה תקדים היסטורי רב משמעות: לראשונה שלטה בארץ ישראל אימפריה, שארץ זו עמדה במוקד עולמה התרבותי והדתי.
אלא, שארץ ישראל לא היתה ריקה והמשיכו לחיות בה קבוצות אוכלוסייה אחרות: יהודים, שומרונים ופגאנים.
היהודים והשומרונים, ראו

השיעור יעסוק בתקופה רבת-תהפוכות בתולדות העולם הקלאסי ובתולדות ישראל: תקופת שקיעתן ונפילתן של הרפובליקה הרומית, הממלכות ההלניסטיות ומדינת החשמונאים, שאירעו בעת ובעונה אחת במאה הראשונה לפני הספירה. ארץ ישראל היתה אחת הזירות המרכזיות לתמורות אלו. את מה שהתחולל בה מתארים ההיסטוריונים בני הזמן

לימוד תולדות היהודים באירופה הנוצרית בין המאות 10 – 12, באזורים של צפון – צרפת, אנגליה וגרמניה של ימי הביניים. נעמוד בהרחבה על הרקע התיאולוגי של היהדות בגולה ושל הנצרות במאות הראשונות לספירה. נעמוד על תהליך הגירת היהודים לצפון- צרפת, גרמניה ואנגליה, על הקמת הקהילות היהודיות בארצות אלה ועל דרכי

תקופה זו מכונה בתולדות עם ישראל תקופת הגאונים. הגאונים עמדו בראש ישבת ארץ ישראל, והנהיגו חלקים רבים מהעם בארץ ישראל ומחוצה לה. עד גילוי גניזת קהיר לא ידענו דבר על מרכז הנהגתי חשוב זה. המקורות שברשותנו מלמדים גם על מערכת היחסים שבין ישיבת ארץ ישראל לשלטונות המוסלמים. הכיבוש המוסלמי פתח את

שיעור: היישוב היהודי בבבל מראשית הכיבוש המוסלמי עד נפילת הח'ליפות העבאסית.
הכיבוש המוסלמי חיסל את האימפריה הפרסית הסאסנית ששלטה בבבל ובפרס. עם הכיבוש המוסלמי נפתחת בבבל תקופת הגאונים בהיסטוריה היהודית. הבולט מבין גאוני בבל היה ללא ספק סעדיה גאון, שבחשיבותו נדון. במסגרת שיעור זה יעלו

לימוד תולדות היהודים באירופה הנוצרית בין המאות 12 – 14, באזורים של צפון – צרפת, אנגליה וגרמניה של ימי הביניים. נכיר את אורחות החיים של היהודים באזורים אלה, את הדרך בה התמודדו עם סביבתם הנוצרית המתחרה בהם, נתעכב על המאמץ החינוכי תחרותי של היהדות בגולה עם הנצרות המנצחת. נעמוד על תהליך התפתחות

לאחר משבר גירוש ספרד בשנת 1492 עברה החברה היהודית שינויים דמוגרפיים, תרבותיים וכלכליים רבים. חלק גדול מהעם היהודי שם פעמיו אל תחומי האימפריה העות'מאנית שקלטה בסבר פנים יפות את המגורשים ואת אחיהם שסבלו מרדיפות בארצות אחרות. הנדודים והתלאות, כמו גם המיפגש בין יוצאי גלויות שונות, יצרו חברה

השיעור יעקוב אחרי פרקי יסוד בהתהוותה של הקהילה היהודית הגדולה בהיסטוריה היהודית, למן המחצית הראשונה של המאה הט"ז, שעה שגלי הגירה מן קהילות העתיקות של גרמניה, בוהמיה ומורביה מבססות את התרבות הקהילתית העירונית בפולין, דרך התבססות המרכז היהודי הגדול באוקראינה שהתבסס על משק האחוזה הפולני, ועד

היישוב היהודי בארץ ישראל, 1905 – 1947
במרוצת המחצית הראשונה של המאה העשרים עוצבו היסודות ונקבעו קווי המתאר של מדינת ישראל. השיעור יעסוק בסקירת ובחינת הסוגיות העיקריות אשר עמדו על סדר היום היהודי והציוני בארץ ישראל בתקופה האמורה. יידונו במסגרתו העלייה וההתיישבות בארץ ישראל, יצירת המערכת

הקורס משמש מבוא ראשוני להכרת ההיסטוריה של מדינת ישראל בעשור הראשון. בקורס יידונו הקשיים והאתגרים שהציב המעבר מדפוסי הארגון והחברה היישוביים אל מוסדות המדינה משזו קמה. כן יוצגו בקורס בעיות היסוד שעמן התמודדו המדינה והחברה והפתרונות לבעיות אלה, שבאו לידי ביטוי במדיניות הממשלה בתחומי העשייה

בשנות המדינה הראשונות נתון היה הציבור הישראלי במתח של מלחמה, עלייה ובניין אומה. מטרת הקורס היא להתחקות אחר תפקידן ומקומן של נשים בהוויה הלאומית בשנים אלה. בקורס נדון במעמדן של נשים, בדימוין העצמי ובתדמיתן הציבורית ונראה כיצד ביקשו נשים לקדם את מעמדן באמצעות השתלבות באתוס הלאומי ובשיח הלאומי.

What is Judaism and who are the Jews?
An Introduction to Modern Jewish Thought

לשיעור מבוא זה להגות היהודית בעת החדשה שני מוקדים מרכזיים:
א. דיון בשאלה מי הם היהודים. שאלה זו תבחן לאור התפתחות החילוניות המודרנית והשינויים במקומה של הדת בעת החדשה

השיעור ייתמקד בהסטוריה התרבותית של יהודי גרמניה, כפי שהיא עולה מסדרה של עימותים תרבותיים רחבים במאות ה- 19 וה- 20: העימות בין זרמים יהודיים שונים במהלך המאה ה- 19, העימות בין הקהילה היהודית והסביבה הגרמנית, כמו העימות בין אדאולוגיות ופרשנויות תרבותיות, פוליטיות ואינטלקטואליות, בקרב המשכילים

קורס זה יעקוב אחרי חוויותיהם של יהודים ביבשת הצפון אמריקאית. בין השאר, יועלו בקורס השאלות הבאות: מתי ואיך הגיעו יהודים לאמריקה ואיך חוויותיהם משקפות את השינויים בחברה האמריקאית במהלך המאות ה-18, ה-19 וה - 20? האם החברה היהודית באמריקה באמת הייתה שונה משאר הקהילות היהודיות בעולם? או, האם גם

What is Judaism and who are the Jews?
An Introduction to Modern Jewish Thought

לשיעור מבוא זה להגות היהודית בעת החדשה שני מוקדים מרכזיים:
א. דיון בשאלה מי הם היהודים. שאלה זו תבחן לאור התפתחות החילוניות המודרנית והשינויים במקומה של הדת בעת החדשה ולאור השפעת

בקורס זה נעסוק בבחינת מאורעות ותהליכים שהתרחשו עקב המעבר החד מחרדת ימי "תקופת ההמתנה" לשיכרון הניצחון שהושג במלחמת ששת הימים. מלחמת ששת הימים משמשת את קו פרשת המים בהתגבשותה של מפה פוליטית חדשה. אלבומי הניצחון, הספר "חשופים בצריח", וקובץ השיחות "שיח לוחמים" מהווים

תרגיל: תולדות היישוב היהודי בירושלים תחת שלטון האסלאם מראשית הכיבוש עד 1260.
הכיבוש המוסלמי פתח את שערי ירושלים להתיישבות יהודית לאחר פרק זמן ארוך של היעדרות יהודים מממנה. במחצית השנייה של המאה התשיעית התיישבו הקראים בעיר, והקימו בה מרכז רב חשיבות. ברבע הראשון של המאה העשירית עברה ישיבת

לימוד שיטתי של שיטות המחקר להתמודדות עם סוג זה של מקור, והצלבתו עם המקורות האחרים של היהודים בימי הביניים. ברור מקיף על מגבלותיו ויתרונותיו של המקור לחקירה ההיסטורית. הנושאים שילמדו: ענייני קהילה ומוסדותיה, ענייני אישות. המקורות שיבדקו הם מהאזור הצפון-צרפתי/ גרמני במאות עשירית עד הארבע-עשרה.

תרגיל זה יעקוב אחרי דמותם של יהודים בקולנוע האמריקאי, המזרח אירופאי והישראלי במהלך המאה העשרים. בנוסף לצפייה ודיון בסרטים אילמים מתחילת המאה, נצפה גם בסרטים ביידיש שנעשו בפולין ובאמריקה בין המלחמות וגם בסרטים הנוגעים בדמותם של יהודים, שהופקו בפולין, בישראל ובאמריקה במחצית השנייה של המאה העשרים.

המחלוקת בין תנועת העבודה לתנועה הרביזיוניסטית, 1940-1918
הקורס יעסוק בהתמודדות בין שני הזרמים הרעיוניים והמחנות הפוליטיים המרכזיים בתנועה הציונית ובארץ ישראל בתקופת המנדט – תנועת העבודה והתנועה הרביזיוניסטית. במוקד הקורס יעמדו התחרות והעימות ביניהן על השגת ההגמוניה בציונות בארץ ובתפוצות.

התרגיל יתמקד בתיאור של החיים בעולם היהודי במשך חודש אוגוסט 1939 – החודש שלפני המלחמה – וזאת על רגע החודשים שקדמו לו – ומהפרספקטיבה של החודשים שבאו אחריו.
הכוונה היא לתת תמונה רחבה ככל האפשר של ההיבטים השונים של "חיי היום יום" ושל המאורעות הפוליסטיים כאחת.
התמונה הזאת גם תבליט את הפער

בשנת 970 כבשו הפאטימים השיעים את מצרים ואת ארץ ישראל. הפאטימים הקימו את קהיר והפכוה לבירת ח'ליפותם. בארץ ישראל נמצאה באותה עת ישיבת ארץ ישראל. עולה השאלה אם הגאון, ראש הישיבה, היה ראש היהודים בח'ליפות הפאטימית. יש הגורסים שהנגיד שישב בקהיר שימש ראש היהודים. בעקבות כיבוש ארץ ישראל על

התוצאות המדיניות, הצבאיות והפוליטיות של מלחמת העצמאות עיצבו את דמותה של מדינת ישראל. הקורס יתמקד בבחינתן של שורת עימותים והחלטות במרוצת השנים 1949-1947: מי "גירש" את הבריטים?; החלטת החלוקה; "משבר השיירות" ומבצע "נחשון"; פינוי האוכלוסייה הלא לוחמת מיישובים מותקפים; "מעטים מול רבים"?; דיר יאסין

מטרת הקורס:
להקנות ידע על התחייה והתקומה של התנועה הלאומית היהודית בבריה"מ ועל שינויי האידיאולוגיה שלה מסיום מלחמת העולם השנייה בשנת 1945 עד תקופת הדמוקרטיזציה בעידן גורבצ'וב בשנות ה- 80 ותחילת העלייה ההמונית.
בקורס זה נדבר על גורמי ההתעוררות הלאומית של יהודי בריה"מ", על מדיניות

בסמינר תידון הזיקה בין תנועת ההשכלה, האידיאולוגיה והפרוגרמה שלה, ותוצריה, ובין תהליכי השינוי שעברו על החברה היהודית במערב אירופה ובמזרחה במשך המאה – 19. שאלת הייסוד שתידון היא האם תהליכי השינוי ("מודרניזציה") היו פועל יוצא מפעילות המשכילים, או שהיו תוצר של תהליכים "אובייקטיביים".

הסמינר ידון בנושאים הבאים:
א. ההיסטוריוגרפיה על הנושא.
ב. המקורות הפנימיים.
ג. המקורות החיצוניים.
ד. הפרובלמטיקה של הזהות.

בשנת 66 לספה"נ פרצה מלחמת החורבן ועיקרה הסתיים בשנת 70 עם חורבנם של ירושלים ובית המקדש.

כשישים שנה מאוחר יותר פרצה מלחמת בן-כוסבה, המרד הגדול ביותר של יהודי ארץ ישראל כנגד השלטון הרומי.

מה ארע בין שתי המרידות הגדולות הללו? מה היו תוצאות מלחמת החורבן? אילו לקחים הסיקו יהודי ארץ ישראל

החברה היהודית האשכנזית (צפון-צרפת, גרמניה, אנגליה) בימי הביניים הייתה כמעט נטולת יכולת של כפייה. לא היו לה כלים של משטרה, צבא והיא אף נזהרה מאוד מלהכניס את השלטון הנוצרי כמרכיב במלאכת האכיפה. אנו נבחן מקצת מן הנורמות שעיצבו אנשי התקופה, נגדיר את הצורה בה החליטו מהי הסטייה מן הנורמה, נבחן את היחס

בקורס זה תוצג ותיבחן הזיקה שבין המקום הקדוש לבין יסודות תרבותיים מרכזיים כמו האמונה, הפולחן, היצירה העממית, העליות לרגל. הדיון יתקיים על בסיס טקסטים שנוצרו סביב המקומות הקדושים בימי הביניים וראשית העת החדשה.
הדיון יערך על סמך טקסטים גאוגרפיים ימי-בינימיים העוסקים בארץ-ישראל ובמקומות

הסמינר יעסוק בשלביה הראשונים של תנועת החסידות ויבחן את תהליכי התגבשותה וצמיחתה על רקע החברה היהודית המסורתית בפולין במאה הי"ח. הקורס יתמקד בשני הדורות הראשונים של החסידות – הבעש"ט ובני דורו; ר' דב בער המגיד ממזריץ' ותלמידיו. תשומת לב מיוחדת תינתן לשאלות בעלות אופי היסטורי-חברתי:

הסמינר יפתח בסקירה על תולדות יהודי מרוקו לאורך הדורות. נעבור לדיון בהיבטים תרבותיים האופייניים לארץ ולתושביה ערב החדירה הקולוניאלית לצפון-אפריקה במאה ה-19. משם להשפעת ההתפשטות של רשת כי"ח (החל מ-1862) והכיבוש הצרפתי (1912), שהכניסו את יהודי מרוקו לחוג התרבות הפרנקופונית.
בהמשך הקורס נתמקד

הסמינר יעסוק בעלייתה של צפת במאה השש-עשרה, על רקע התמורות החדות שהתחוללו בעולם היהודי האירופי: גירוש ספרד ועליית המרכז הספרדי באימפריה העות'מנית מזה שקיעת המרכז האשכנזי הימי ביניימי בגרמניה ועלייתו של המרכז בפולין מזה. מלבד ההיכרות עם שאלות היסוד, כגון התהוות הקהילה ומעמדה החברתי, הכלכלי

בעת החדשה המוקדמת (שלהי המאה ה-15 עד המאה ה-17) התחוללו שינויים עמוקים בתולדות אירופה הנוצרית, ובאזורי האסלאם באסיה ובצפון-אפריקה. באירופה נפתחה התקופה בגילויים הגיאוגרפיים הגדולים, ובהופעת זרמים רוחניים חדשים כמו הרנסאנס, ההומניזם והרפורמציה הדתית. בקדמת אסיה ובצפון-אפריקה השתלטה מעצמה חדשה,

הקורס ישמש כמבוא ללימודי התואר השני בכל תחומי ההיסטוריה של עם ישראל, ויתמקד בשלושה נושאים עיקריים:

• ציוני דרך בתולדות ההיסטוריוגרפיה היהודית; המשגת המקצוע בדורות האחרונים; ההיסטוריה היהודית וההיסטוריון הפוסט-מודרני.

• התמצאות ביבליוגרפית: כתבי עת וספרי עזר בסיסיים, דרכים לביצוע

תופעת התפוצות, כלומר חיים קהילתיים של יהודים מחוץ לארץ ישראל, החלה כבר לאחר חורבן בית ראשון ורבתה במהלך תקופת הבית השני ולאחריה. אך בתקופה שבין חורבן הבית השני לבין הכיבוש המוסלמי רק שני מרכזי חיים יהודיים מדברים בשם עצמם: יהודי ארץ ישראל ויהודי בבל.
עובדה זו משקפת גם את חשיבותם ועוצמתם

בשנת 970 כבשו הפאטימים השיעים את מצרים ואת ארץ ישראל. הפאטימים הקימו את קהיר והפכוה לבירת ח'ליפותם. בארץ ישראל נמצאה באותה עת ישיבת ארץ ישראל. עולה השאלה אם הגאון, ראש הישיבה, היה ראש היהודים בח'ליפות הפאטימית. יש הגורסים שהנגיד שישב בקהיר שימש ראש היהודים. בעקבות כיבוש ארץ ישראל על

הסמינר יעסוק בספרות ההיסטוריוגרפית שבה מתוארים ימי שיבת ציון. לאחר מבואות קצרים, יתמקד הסמינר בקריאה, לימוד וניתוח של הטקסטים העיקריים, בעיקר בספר עזרא-נחמיה. בעזרת כלים בסיסיים של חקר המקרא, ננתח בסמינר את מקורותיו של התיאור, את שלבי חיבורו ואת תהליכי עריכתו. המטרה העיקרית תהיה לנתח את מגמותיו

הסמינר יעסוק בקשרים שבין עגנון לבין העולם המזרח אירופי שבו גדל ואותו תיאר ביצירתו רבת הפנים, תוך שימת דגש על תנועת החסידות. תנועה דתית וחברתית זו עיצבה במידה רבה את פניה של ה'חוויה' היהודית בעת החדשה, בין מתוך התלהבות או הערצה בין מתוך הסתייגות או איבה. על בסיס עיון בסיפורים נבחרים

בקורס נעקוב אחר כמה מן האירועים הבולטים שעוררו עניין רב בחברה הישראלית בעשורים הראשונים. נציין במיוחד אירועים שהציתו מחלוקות ציבוריות ופוליטיות ונדון בהכרעות שעיצבו את משטר המדינה, את מעמדם של אזרחיה וזכויותיהם ואת זהותם הקולקטיבית. אירועים אלה נחרתו בזיכרון הקולקטיבי ומציינים אבני דרך בסיפורה

סמינריון זה יתמקד בתופעה ובספרות של הפולמוס היהודי-נוצרי, החל מתקופת אבות הכנסייה ולאורך ימי הביניים. ננסה להכיר את הפולמוס הבינדתי בהקשרו החברתי והתרבותי, להבין דרכו את היחסים המורכבים בין הנצרות והיהדות משך התקופה הנדונה, ולבחון את ערכה של ספרות הפולמוס הדתי בחקר ההיסטוריה.

בסמינר זה ידונו המשתתפים ביחסה של הכנסייה

הסמינר המוצע יתנהל בשני צירים. הציר הראשון יעסוק בהתהוות דף התלמוד, למן הדפסתו בראשונה בוונציה בשנים ר"פ – רפ"ג והלאה בדפוסים מאוחרים לו, תוך מעקב אחרי כלי העזר שאפשרו את הפיכתו לטקסט תקשורתי, העומד בלב השיח התרבותי היהודי בחברה המסורתית. הציר השני יעסוק במעמדו המרכזי של התלמוד הבבלי במערכות

האם יהודים במרכז ובמזרח אירופה תמיד חלמו לחיות אך ורק בארץ-ישראל? אם לא, מתי ואיך התגבשה האידיולוגיה הקרויה היום "ציונות"? יתרה מזו, איזה סוגים שונים של "ציונויות" ולאומיות יהודית התפתחו באזורים אלו ומתי? שאלות אלו ושאלות רבות אחרות יהוו את מוקד הדיון בסמינר זה. בנוסף לקריאה אינטנסיבית של

הסמינר יעסוק ביצירתה של התרבות העברית בארץ ישראל בשנים 1882 – 1948 – במצע האידיאולוגי שלה, במוסדות התרבות, בתוצר הספרותי והאומנותי, ובמערכת הנורמטיבית החדשה – תוך נסיון להבחין בין מה שהוגדר כ"תרבות עברית" ומה שהיה "תרבות בעברית".