קורסי מדעי היהדות

Secular Religiosity and the Quest for Meaning in Modern Jewish Thought

הסמינר יעסוק בהבנתן של תפיסות עולם חילוניות המחפשות גשר אל עולם הדת מבלי לוותר על הנחות יסוד של המחשבה החילונית. תפיסות המעוגנות בהגות הפילוסופית של המאה התשע עשרה בכלל וזו האקסיסטנציאליסטית בפרט. הסמינר יתמקד במיוחד

The Bible and/in Cultural Studies
לחקר המקרא הקלסי ( שעניינו בין השאר בטקסט, מקורות, לשון, סוגות, הסטוריה) נוספו בשנים האחרונות דרכי עיון חדשות. דרכים וגישות אלה מסייעים להצבת המקרא וקריאתו בתוך המערכות המתפתחות בתרבויות מודרניסטיות ופוסט-מודרניסטיות עכשוויות ובדיונים הרחבים יותר של

Philosophical Interpretations of the Book of Job In Medieval Jewish Philosophy
Professor Sara Klein-Braslavy

ספר איוב, אחד מספרי החכמה במקרא, מיוחד מבין ספרי המקרא בכך שהוא עוסק בעיקר בשאלה תיאולוגית אחת, שאלת 'צדיק ורע לו'. זהו גם ספר מיוחד במינו מבחינת

The Bible and/in Cultural Studies
לחקר המקרא הקלסי ( שעניינו בין השאר בטקסט, מקורות, לשון, סוגות, הסטוריה) נוספו בשנים האחרונות דרכי עיון חדשות. דרכים וגישות אלה מסייעים להצבת המקרא וקריאתו בתוך המערכות המתפתחות בתרבויות מודרניסטיות ופוסט-מודרניסטיות עכשוויות ובדיונים הרחבים יותר של

Aspects of biblical redaction and composition in pre-modern exegesis

הקורס מתמקד באופיה של לשון מדוברת בכלל והלשון העברית בפרט, תוך קריאת ספרות מתאימה. התלמידים יתנסו בהקלטה ובתמלול של טקסט דבור ספונטני, ולאחר מכן נעמוד על תופעות מיוחדות ללשון המדוברת העולות מתוך הטקסטים. התופעות

תיאור הלשון מתבסס בדרך כלל על נתונים מן הלשון הכתובה. לדוגמה, מושגים תחביריים כגון "משפט" או "נושא" ו"נשוא" נתמכים על ידי המבנה הסולידי של הלשון הכתובה. הלשון המדוברת שונה במבניה מן הלשון הכתובה. מטרת הסמינר לבדוק במה. נשאל את עצמנו האם כדאי לנו להשתחרר מכבלי העיון בלשון הכתובה כדי להכיר

The Teacher of Righteousness and Community Formation in Qumran
כת-מדבר-יהודה היא אחת הקבוצות המעטות מימי הבית השני אשר ניתן לראות בה
ארגון קבוצתי, תאולוגיה מובחנת ובהתאם גם פרשנות-מקרא משלה. לפי העדויות
של ה"כת" עצמה נועד תפקיד בולט לדמות בלתי ידועה ממקורות אחרים: מורה
לסילבוס המלא

Yerushalmi-Baba Kamma
לימוד שיטתי במסכת בבא קמא עם המפרשים הקלאסיים ופירושו של פרופ' שאול ליברמן ז"ל בספר: "ירושלמי נזיקין".
השיעור כולל מבוא הדן, בין היתר, בסגנונה המיוחד של המסכת, בזמן עריכתה, ובמחלוקת אפשטיין וליברמן בנוגע למקום עריכתה; וכן דיון בכ"י אסקוריאל,
ובחשיבותו

Reading Jewish Magical Texts

מטרת הסמינר להכיר את עולמה של ספרות הכישוף היהודית בעת העתיקה, בימי הביניים, ובראשית העת החדשה. לשם כך, נתמקד בקריאה של מבחר גדול של ממצאים ארכאולוגיים וכתבי יד מאגיים יהודיים - החל בקערות ההשבעה הבבליות

הסמינר יעסוק בריטואלים המיוחדים המקדשים זמן ומקום. הנחת העבודה היא שאין הזמן והמקום מתקדשים מעצמם, אלא יש ריטואלים מיוחדים העושים זאת. בנוסף לכך ידון הסמינר בריטואלים המשמרים את הזמן ואת המקום בקדושתם. המקורות שישמשו את הדיון הם מקראיים ואחרים במסגרת היהודית, ויובאו בחשבון גם ריטואלים מקבילים

Tradition, Exegesis and Revolution in Tannaitic Halakhah
הקורס יעסוק באתגרים הדרשניים שהציבו פרשות מקראיות שונות, על היבטיהן ההגותיים וההלכתיים, בפני תפיסות העולם והערכים של התנאים. נסקור את דרכי התמודדותם של חז"ל במדרשי ההלכה, במשנה ובתוספתא, עם הכתובים ועם עולם הערכים הנשקף מהם

Body/Soul/Heart: A Chapter in Rabbinic anthropology
יחסי גוף-נפש הן מן החידות הגדולות בספרות חז"ל. מחד, מקורות רבים מניחים חלוקה זו כמובנת מאליה, מאידך ברי כי חז"ל אינם שותפים לדואליזם ההלניסטי, שבו הגוף הוא אויב (או קבר) של הנפש. מהו סוג הדואליזם החז"לי? מהו יחסם לגוף? האם יש בהקשר זה

Mesopotamian Texts and Biblical Research for Beginners


לימוד יסודות הדקדוק האכדי. קריאת מבחר מחוקי חמורבי בלשון האכדית ובחינת זיקתם לחקר המקרא. בנוסף, נסקרים בקורס טקסטים מסופוטמיים מז'אנרים נוספים, כגון: ספרות החכמה, מיתוסים, אפוסים והתכתבויות רשמיות.

קריאה בתעודות אכדיות שיש להן זיקה לחקר המקרא.

Chronicles as Laboratory
ספר דברי הימים, שהוא אחד הספרים המאוחרים באסופת המקרא, הוא בעל זיקה ברורה לספרים שקדמו לו. פעמים הוא מעתיק מהם, פעמים משנה אותם, פעמים הוא מתעלם מהכתוב בהם ופעמים מוסיף עליהם. במילים אחרות, ספר זה מהווה מעין מעבדה שמאפשרת לנו לעקוב אחרי דרכי הכתיבה של סופרי

The Teacher of Righteousness and Community Formation in Qumran
כת-מדבר-יהודה היא אחת הקבוצות המעטות מימי הבית השני אשר ניתן לראות בה
ארגון קבוצתי, תאולוגיה מובחנת ובהתאם גם פרשנות-מקרא משלה. לפי העדויות
של ה"כת" עצמה נועד תפקיד בולט לדמות בלתי ידועה ממקורות אחרים: מורה
לסילבוס המלא

Jehoyachin Exile and its Reflections in the Biblical Historiographic and Prophetic Literature
גלות יהויכין נזכרת במקרא ובמקורות היהודיים הבתר מקראיים מעט, למרות היותה אירוע דרמטי מכריע בתולדות ישראל של תקופת המקרא. מן הראוי לבדוק את הסיבות להדחקתה ולברר מה בכל זאת ניתן ללמוד עליה

War, violence, gender and conflict-solving in the Hebrew Bible
מהם הקשרים והשפעות הגומלין בין אלימות, דת כפי שהיא משתקפת או מתועדת בכתבי הקודש שלה, מלחמה ויחסי מגדר?
האם וכיצד ניתן לפתור קונפליקטים אלימים בעזרת הוראות דתיות?
שאלות אלה, רלוונטיות היום כמו בעבר לדורותיו, ייושמו

פרשנות המקרא היהודית שהתפתחה בימי הביניים בארצות האסלאם והנצרות משקפת תהליכי חשיבה חדשים על המקרא: מבנהו הספרותי, דרכי עיצובו והיבטיו ההיסטוריים. בקורס נשאל מה מקומה של האוריינות החדשה ומודל האינטלקטואל החדש שצומחים בקרב היהודים במאות העשירית ואילך, במיוחד בארצות האסלאם, בפריצת הגבולות המוכרים

?What Remains of the So-Called ‘Priestly’ Sources
בחקר המקרא ’הקלסי‘ נחשב זיהוי הרבדים המכונים ’כהניים‘ לאבן פינה מרכזית, בצד הרובד החוקתי הקשור בספר דברים. אך בעוד שזיהוי הרובד הדברימי נתאשר שוב ושוב לאור ממצאים חדשים שונים, הרי שאפיון הרובד הספרותי המזוהה עם חוגי הכהונה נתקל

King and Prophet in 1-2 Samuel: Dialogue and Conflict
בספר שמואל ממלא החזון הנבואי תפקיד מרכזי ביותר, בייחוד כאשר הנביא מתייצב לצד המלך או כנגדו. הפרשיות הנוגעים בעניין זה תופסות מקום חשוב בחקר המקרא ובייחוד בחקר הנבואה והמחשבה המקראית, אם כי הניתוח היה על פי רוב רעיוני או

הקורס ישמש כמבוא ללימודי התואר השני בכל תחומי ההיסטוריה של עם ישראל, ויתמקד בשלושה נושאים עיקריים:

• ציוני דרך בתולדות ההיסטוריוגרפיה היהודית; המשגת המקצוע בדורות האחרונים; ההיסטוריה היהודית וההיסטוריון הפוסט-מודרני.

• התמצאות ביבליוגרפית: כתבי עת וספרי עזר בסיסיים, דרכים לביצוע

הסמינר יעסוק בספרות ההיסטוריוגרפית שבה מתוארים ימי שיבת ציון. לאחר מבואות קצרים, יתמקד הסמינר בקריאה, לימוד וניתוח של הטקסטים העיקריים, בעיקר בספר עזרא-נחמיה. בעזרת כלים בסיסיים של חקר המקרא, ננתח בסמינר את מקורותיו של התיאור, את שלבי חיבורו ואת תהליכי עריכתו. המטרה העיקרית תהיה לנתח את מגמותיו

הספרים – תיקוני זוהר ורעיא מהימנא (=הרועה הנאמן) נכתבו ככל הידוע לנו על ידי מחבר אחד, זמן קצר לאחר כתיבתו של ספר הזוהר בספרד ובסגנון דומה – לכאורה מתוך המשך ה'תופעה הזוהרית'. בקורס זה נקרא בספר המאוחר מבין השנים – הרעיא מהימנא. ספר זה נדפס קרעים קרעים בתוך ספר הזוהר. אנו נעיין בגרסה

Life at home' in the yard and in the street according to sabbtcal laws
הקורס יתמקד בסוגיות מן התלמוד הבבלי בהם נידונו עניינים אורבניים,כגון:דרכים רחובות מבואות שבילים, בתים חצרות, מבואות גגות אכסדרה,שערים , חומות, אמת מים בארות ,מוקצה, קרפף , דיר, סהר, שדה גינה ועוד.
בקורס

The Bible and/in Cultural Studies
לחקר המקרא הקלסי ( שעניינו בין השאר בטקסט, מקורות, לשון, סוגות, הסטוריה) נוספו בשנים האחרונות דרכי עיון חדשות. דרכים וגישות אלה מסייעים להצבת המקרא וקריאתו בתוך המערכות המתפתחות בתרבויות מודרניסטיות ופוסט-מודרניסטיות עכשוויות ובדיונים הרחבים יותר של

Don Isaac Abravanel, leader and Jewish humanist
בסמינר זה נעקוב אחרי התפתחות חייו ויצירתו של יצחק אברבנאל (1437-1508) בפורטוגל, קסטיליה ואיטליה. יצחק אברבנאל היה סוחר, איש פיננסים ומנהיג קהילתי שידע לשלב עשייה והגות על פי המודל החדש של האציל ההומניסטי. בסמינר ננסה לעמוד על יחסי הגומלין

עד לאמצע המאה העשרים נחשבה ספרות ההלכה והמדרש הביטוי הכתוב היחיד של היצירה העברית מימי החשמונאים ואילך. עם גילוי מגילות מדבר יהודה נתברר שחטיבות ספרות גדולות נתחברו בימים ההם, וללשונותיהן ייחוד ניכר. ועוד נתברר שהארמית והעברית דרו בכפיפה אחת והפרו זו את זו. המגילות משקפות חברה דו-לשונית שיצירות

עוסק בעיון בלשון חז"ל על שני רבדיה – לשון התנאים ולשון האמוראים. בסיס העיון הוא קריאה בטקסטים מספרות האמוראים של ארץ-ישראל (בראשית רבה, ויקרא רבה, התלמוד הירושלמי) ודיון בסוגיות הלשוניות העולות מהם תוך השוואתם למצוי בלשון התנאים. חלקו השני של הסמינריון ייוחד להצגת רפארטים שבהם יציגו המשתתפים את

Mesopotamian Texts and Biblical Research for Beginners


לימוד יסודות הדקדוק האכדי. קריאת מבחר מחוקי חמורבי בלשון האכדית ובחינת זיקתם לחקר המקרא. בנוסף, נסקרים בקורס טקסטים מסופוטמיים מז'אנרים נוספים, כגון: ספרות החכמה, מיתוסים, אפוסים והתכתבויות רשמיות.

קריאה בתעודות אכדיות שיש להן זיקה לחקר המקרא.

'Though He slay me, yet will I trust in Him' - Theodicy and Protest in the Bible and Jewish Philosophy

התאודיציה, הצדקת האל, היא כוח מניע מרכזי בהתמודדות של היחיד והציבור עם
משברים לאומיים. למן ימי הבית הראשון, ובמיוחד נוכח חורבן ירושלים ויהודה
וראשית הגלות

Legal proceedings in ancient Israel
חוק ומשפט - במסגרת הסמינר נעסוק בהיבטים מגוונים של ספרות החוק ושל המשפט המקראי. נבחן את מעמדם של קבצי החוקים בתורה ואת תוקפם - באיזו מידה החוק המקראי היה גם החוק של החברה הישראלית הקדומה; נעסוק בשלל זיקות הגומלין הקיימות בין החוק המקראי לבין הסיפור

War, violence, gender and conflict-solving in the Hebrew Bible
מהם הקשרים והשפעות הגומלין בין אלימות, דת כפי שהיא משתקפת או מתועדת בכתבי הקודש שלה, מלחמה ויחסי מגדר?
האם וכיצד ניתן לפתור קונפליקטים אלימים בעזרת הוראות דתיות?
שאלות אלה, רלוונטיות היום כמו בעבר לדורותיו, ייושמו

King and Prophet in 1-2 Samuel: Dialogue and Conflict
בספר שמואל ממלא החזון הנבואי תפקיד מרכזי ביותר, בייחוד כאשר הנביא מתייצב לצד המלך או כנגדו. הפרשיות הנוגעים בעניין זה תופסות מקום חשוב בחקר המקרא ובייחוד בחקר הנבואה והמחשבה המקראית, אם כי הניתוח היה על פי רוב רעיוני או

הז'אנר העממי הקרוי "אגדה", ליווה את התרבות העברית מאז ראשיתה במקרא, דרך כל התקופות הראשיות של התפתחותה. ייחודו של ז'אנר זה היא שהוא מעוגן באירועים ההיסטוריים, אך בונה עלילה סיפורית המבוססת על דימיון ועל תפיסות עממיות על-טבעיות. האגדה היא חומר הגלם העיקרי של הזכרון הקולקטיבי של החברה.

הטענה המקובלת על ידי היסטוריונים היא שההתייחסות לשואה עד ראשית שנות הששים נשלטה על ידי עמדות אידיאולוגיות שיפוטיות (העדפת מורדי הגטאות והפרטיזנים על פני ההולכים "כצאן לטבח", לדוגמה), ואילו מאז שנות הששים החלה להופיע צורות התמודדות אישיות יותר עם השואה. מטרתו של הסמינר היא לבדוק לא רק

הסמינר יעסוק בראשיתו של המודרניזם העברי באירופה שלפני מלחמת העולם הראשונה. השאלות המרכזיות שיעלו במהלך הסמינר: כיצד הם התמודדו עם נוסח הכתיבה של מנדלי ועם העולם החווייתי והאידיאי שלו; אילו חידושים פואטיים הוכנסו לסיפורת העברית בתקופתם; מהו דיוקנו של האדם ושל היהודי כפי שעולה מיצירותיהם; מהם

החברה הים-תיכונית היהודית של המאות העשירית – השלוש עשרה היא חברה אוהבת וצורכת שירה שהיקפה מפתיע את הקורא המודרני. בסמינר נתמקד בבחינת ההקשר החברתי של יצירות שירה ופרוזה אומנותית שנתחברו במרכזים הגדולים של אגן הים התיכון: ארץ ישראל (כולל סוריה ועיראק), מצרים, איטליה ספרד וצפון אפריקה בתקופה זו.

הסמינריון יוקדש לבירור המושג "משפחה" כפי שהוא עולה מפרשנותן של יצירות ספרות שונות. היצירות יהיו משל סופרות וסופרים שכתבו בתקופה של מאה השנים האחרונות, וביניהם: נחמה פוחצ'בסקי, דבורה בארון, י"ד ברקוביץ, יעקב שטיינברג, לאה גולדברג, ש"י עגנון, ע' עוז, עמליה כהנא-כרמון, רות אלמוג, יואל

האם יהודים במרכז ובמזרח אירופה תמיד חלמו לחיות אך ורק בארץ-ישראל? אם לא, מתי ואיך התגבשה האידיולוגיה הקרויה היום "ציונות"? יתרה מזו, איזה סוגים שונים של "ציונויות" ולאומיות יהודית התפתחו באזורים אלו ומתי? שאלות אלו ושאלות רבות אחרות יהוו את מוקד הדיון בסמינר זה. בנוסף לקריאה אינטנסיבית של

הסמינר יעסוק בעלייתה של צפת במאה השש-עשרה, על רקע התמורות החדות שהתחוללו בעולם היהודי האירופי: גירוש ספרד ועליית המרכז הספרדי באימפריה העות'מנית מזה שקיעת המרכז האשכנזי הימי ביניימי בגרמניה ועלייתו של המרכז בפולין מזה. מלבד ההיכרות עם שאלות היסוד, כגון התהוות הקהילה ומעמדה החברתי, הכלכלי

תופעת התפוצות, כלומר חיים קהילתיים של יהודים מחוץ לארץ ישראל, החלה כבר לאחר חורבן בית ראשון ורבתה במהלך תקופת הבית השני ולאחריה. אך בתקופה שבין חורבן הבית השני לבין הכיבוש המוסלמי רק שני מרכזי חיים יהודיים מדברים בשם עצמם: יהודי ארץ ישראל ויהודי בבל.
עובדה זו משקפת גם את חשיבותם ועוצמתם

בשנת 970 כבשו הפאטימים השיעים את מצרים ואת ארץ ישראל. הפאטימים הקימו את קהיר והפכוה לבירת ח'ליפותם. בארץ ישראל נמצאה באותה עת ישיבת ארץ ישראל. עולה השאלה אם הגאון, ראש הישיבה, היה ראש היהודים בח'ליפות הפאטימית. יש הגורסים שהנגיד שישב בקהיר שימש ראש היהודים. בעקבות כיבוש ארץ ישראל על

סמינריון זה יתמקד בתופעה ובספרות של הפולמוס היהודי-נוצרי, החל מתקופת אבות הכנסייה ולאורך ימי הביניים. ננסה להכיר את הפולמוס הבינדתי בהקשרו החברתי והתרבותי, להבין דרכו את היחסים המורכבים בין הנצרות והיהדות משך התקופה הנדונה, ולבחון את ערכה של ספרות הפולמוס הדתי בחקר ההיסטוריה.

הסמינר יעסוק בקשרים שבין עגנון לבין העולם המזרח אירופי שבו גדל ואותו תיאר ביצירתו רבת הפנים, תוך שימת דגש על תנועת החסידות. תנועה דתית וחברתית זו עיצבה במידה רבה את פניה של ה'חוויה' היהודית בעת החדשה, בין מתוך התלהבות או הערצה בין מתוך הסתייגות או איבה. על בסיס עיון בסיפורים נבחרים

בסמינר זה ידונו המשתתפים ביחסה של הכנסייה

שרידים פיסיים של העבר וצרכי ההווה נפגשים תדיר במציאות הישראלית, ומטבע הדברים ארכיאולוגים ניצבים במקומות המפגש: בחפירות, באתרי עתיקות פתוחים לקהל, במוזיאונים, או בייצוג חזותי וסמלי של העבר. מטרת הקורס לחשוף את התלמידים להקשר החברתי שבו פועלת הארכיאולוגיה ואשר ממנו היא מושפעת: לאופנים שבהם משמשת

נפתח בהקשר המצרי מהאלף השני של האלפבית השמי ונמשיך במהלך השנה לחידושי המחקר בהיבטים אחרים של נושא הסמינר, לפי הצעות התלמידים בתיאום עם המרצה.

Studies in the Hasidic School of Gur
הקורס יעסוק בחסידות גדולה ומרתקת זו, שנתגבשה בפולין במחצית השניה של
המאה ה-19 ובראשית המאה ה-20, והוא יתבסס בעיקר על קריאה בספר "שפת אמת",
קובץ הדרשות הגדול של ר' יהודה אריה ליב, נכדו של מייסד האסכולה, והטקסט
הקאנוני

בעת החדשה המוקדמת (שלהי המאה ה-15 עד המאה ה-17) התחוללו שינויים עמוקים בתולדות אירופה הנוצרית, ובאזורי האסלאם באסיה ובצפון-אפריקה. באירופה נפתחה התקופה בגילויים הגיאוגרפיים הגדולים, ובהופעת זרמים רוחניים חדשים כמו הרנסאנס, ההומניזם והרפורמציה הדתית. בקדמת אסיה ובצפון-אפריקה השתלטה מעצמה חדשה,

Aspects of biblical redaction and composition in pre-modern exegesis

הקורס מתמקד באופיה של לשון מדוברת בכלל והלשון העברית בפרט, תוך קריאת ספרות מתאימה. התלמידים יתנסו בהקלטה ובתמלול של טקסט דבור ספונטני, ולאחר מכן נעמוד על תופעות מיוחדות ללשון המדוברת העולות מתוך הטקסטים. התופעות

THE BIBLICAL DICTIONARY AND ITS HEBREW TRANSFORMATIONS
מטרת הסמינר להפגיש את התלמידים עם כלל הסוגיות הסמנטיות והמילונאיות הכרוכות באוצר המילים של המקרא. במהלך המפגשים מתוודעים התלמידים אל כל מילוני המקרא, קדומים ומאוחרים, עם תרגומי המקרא לארמית וללשונות אחרות, עם ספרות חז"ל הנוגעת

The innovative language and style of H. N. Bialik

הסמינר יבחן את החדשנות בלשון ובסגנון של ביאליק בסוגות השונות של כתיבתו: שירה, עריכה, מסות, שירי ילדים, אגדות, שיר עם, תרגומים, ועוד. תיבחן השפעתו הרבה של ביאליק על העברית בני דורו ועל הבאים אחריו.

תיאור הלשון מתבסס בדרך כלל על נתונים מן הלשון הכתובה. לדוגמה, מושגים תחביריים כגון "משפט" או "נושא" ו"נשוא" נתמכים על ידי המבנה הסולידי של הלשון הכתובה. הלשון המדוברת שונה במבניה מן הלשון הכתובה. מטרת הסמינר לבדוק במה. נשאל את עצמנו האם כדאי לנו להשתחרר מכבלי העיון בלשון הכתובה כדי להכיר

Topics in Israeli Hebrew Research

הסמינר יתמקד בתיאור תופעות נבחרות בפונולוגיה ובמורפולוגיה של העברית הישראלית ובמספר מבנים תחביריים והבחנות סמנטיות – ובשיטות המחקר האופטימאליות לניתוחם. בתחום הפונולוגיה יוצגו וינותחו תהליכים מרכזיים על פי מידת הביסוס הפונטי שניתן

הז'אנר העממי הקרוי "אגדה", ליווה את התרבות העברית מאז ראשיתה במקרא, דרך כל התקופות הראשיות של התפתחותה. ייחודו של ז'אנר זה היא שהוא מעוגן באירועים ההיסטוריים, אך בונה עלילה סיפורית המבוססת על דימיון ועל תפיסות עממיות על-טבעיות. האגדה היא חומר הגלם העיקרי של הזכרון הקולקטיבי של החברה.

הטענה המקובלת על ידי היסטוריונים היא שההתייחסות לשואה עד ראשית שנות הששים נשלטה על ידי עמדות אידיאולוגיות שיפוטיות (העדפת מורדי הגטאות והפרטיזנים על פני ההולכים "כצאן לטבח", לדוגמה), ואילו מאז שנות הששים החלה להופיע צורות התמודדות אישיות יותר עם השואה. מטרתו של הסמינר היא לבדוק לא רק

הסמינר יעסוק בראשיתו של המודרניזם העברי באירופה שלפני מלחמת העולם הראשונה. השאלות המרכזיות שיעלו במהלך הסמינר: כיצד הם התמודדו עם נוסח הכתיבה של מנדלי ועם העולם החווייתי והאידיאי שלו; אילו חידושים פואטיים הוכנסו לסיפורת העברית בתקופתם; מהו דיוקנו של האדם ושל היהודי כפי שעולה מיצירותיהם; מהם

הסמינר יתמקד ב"המצאת" הפסיכולוגיה ותיאור חיי הנפש בספרות העברית בשלהי המאה התשע עשרה. נעקוב אחר הקשיים הלשוניים והאידיאולוגיים שעמדו בפני הכותבים העברים בבואם לתאר "פסיכולוגיה" ונבחן את דרכי התמודדותם עם קשיים אלו לאורך המחצית הראשונה של המאה העשרים. לאורך הסמינר נקרא יצירות של מנדלי מוכר ספרים,

סמינר לתלמידים מתקדמים, בעלי הכרות קודמת עם סוגיות יסוד בתיאוריה הפסיכואנליטית בהקשר של מדעי הרוח. הסמינר יציג מודלים של ביקורת ספרות פסיכואנליטית ויציע דיון ביקורתי בהם. יידונו בו הזרמים והאסכולות בתיאוריה של המפגש בין פסיכואנליזה וספרות והפולמוסים ביניהם, תוך דגש על ההבדלים בין עמדות

מטרת הקורס לעמוד על מאפייני הפוסט-מודרניזם ולבחון את השפעתו .

קריאה בטקסטים תיאורטיים תשולב בניתוח על ספרות ישראלית.
ביצירות מן הספרות הישראלית בתחומי השירה והסיפורת. נתמקד

ביצירתם של יונה וולך, יואל הופמן, רונית מטלון , ואורלי קסטל-בלום.

דרישות הקורס:

הסמינר יעסוק בקשרים שבין עגנון לבין העולם המזרח אירופי שבו גדל ואותו תיאר ביצירתו רבת הפנים, תוך שימת דגש על תנועת החסידות. תנועה דתית וחברתית זו עיצבה במידה רבה את פניה של ה'חוויה' היהודית בעת החדשה, בין מתוך התלהבות או הערצה בין מתוך הסתייגות או איבה. על בסיס עיון בסיפורים נבחרים

הסמינריון יוקדש לבירור המושג "משפחה" כפי שהוא עולה מפרשנותן של יצירות ספרות שונות. היצירות יהיו משל סופרות וסופרים שכתבו בתקופה של מאה השנים האחרונות, וביניהם: נחמה פוחצ'בסקי, דבורה בארון, י"ד ברקוביץ, יעקב שטיינברג, לאה גולדברג, ש"י עגנון, ע' עוז, עמליה כהנא-כרמון, רות אלמוג, יואל

האם יהודים במרכז ובמזרח אירופה תמיד חלמו לחיות אך ורק בארץ-ישראל? אם לא, מתי ואיך התגבשה האידיולוגיה הקרויה היום "ציונות"? יתרה מזו, איזה סוגים שונים של "ציונויות" ולאומיות יהודית התפתחו באזורים אלו ומתי? שאלות אלו ושאלות רבות אחרות יהוו את מוקד הדיון בסמינר זה. בנוסף לקריאה אינטנסיבית של

הסמינר יעסוק ביצירתה של התרבות העברית בארץ ישראל בשנים 1882 – 1948 – במצע האידיאולוגי שלה, במוסדות התרבות, בתוצר הספרותי והאומנותי, ובמערכת הנורמטיבית החדשה – תוך נסיון להבחין בין מה שהוגדר כ"תרבות עברית" ומה שהיה "תרבות בעברית".

בסמינר זה ידונו המשתתפים ביחסה של הכנסייה