קורסי החוג לספרות

הקורס מקיף את יסודות תורת הפרוזה מנקודת הראות של תהליכי הקליטה של הקורא. מבחינה תיאורטית הוא מתמודד עם תיאוריות מקובלות בשנים האחרונות בתורת הספרות ובפסיכולוגיה של ההבנה, תוך דגש על "אסכולת תל-אביב". אך הקורס אינו אבסטרקטי: הוא מתקדם תוך הדגמה מסיפורי מופת מן הספרות העברית והכללית,

הקורס יעסוק בהתפתחות התיאוריה של הספרות לאורך המאה העשרים. בסמסטר הראשון נעקוב אחר האסכולות הביקורתיות המרכזיות במחצית הראשונה של המאה העשרים כגון פורמליזם רוסי, מרקסיזם, ביקורת פסיכואנליטית,הביקורת החדשה והסטרוקטורליזם. בסמסטר השני נעקוב אחר עליית הביקורת הפוסט-סטרוקטורלית והפוסט-מודרנית

קורס המבוא סוקר את הסיפורת העברית שנכתבה מראשית תקופת ההשכלה ועד ימינו, ומתאר את יוצריה הבולטים ואת המגמות הפואטיות המרכזיות שהסתמנו בה. פרקיו העיקריים: הסטירה והאוטוביוגרפיה המשכילית; הרומן המשכילי מאמצע המאה התשע-עשרה; יצירתו של ש"י אברמוביץ (מנדלי מוכר ספרים); "דור המעבר" בשלהי המאה התשע

יצירות מופת בספרות העברית
הקורס יציג קריאה בשורה של יצירות מופת בספרות העברית לדורותיה. כל שיעור ינתן על ידי מרצה אחר/ת ויוקדש ליצירה נבחרת אחת. רשימה מפורטת של המרצים היצירות וחומר הקריאה הנילווה יפורסמו באתר הקורס, ועל לוח המודעות של החוג בסמוך למועד ההרשמה.

הקורס יעסוק בקריאת רומאנים ובהתבוננות בהם משתי פרספקטיבות עיקריות: א. הרומאן כמסע, כתהליך.ב. הרומאן כמגדיר ומשקף מצב תרבותי וחברתי.
מטרת הקריאה בכשמונה רומאנים מרכזיים מתקופות שונות ומיבשות שונות היא כפולה:
היכרות עם אבני דרך בתרבות המערבית; ונסיון לשרטט דרכי התבוננות אפשריות המאירות

- מטרות הקורס הן (א) הצגה ראשונית של תחומים מרכזיים וטיפוסיים לשיר הקצר ו-(ב) פיתוח מיומנויות פרשניות, תוך דגש על תופעות אופייניות לשיר. התחומים השונים אשר יידונו ויודגמו בשעור ישמשו בסיס לעבודות הדרכה במהלך הקורס ובסיומו.
- דרישות הקורס: עבודות ההדרכה ומבחן סיום (להשלמות מ.א., עבודת

במרכז הקורס נידונה שיטת השקילה הטוני-סילאבית של השירה העברית המודרנית (בהברה הספרדית והאשכנזית). הלומדים בו מתוודעים אל שורה של מושגי יסוד מתחום הפרוזודיה ורוכשים מיומנות בזיהוי ובהגדרת סכמות חריזה ומשקל.

ד"ר עידית עינת-נוב
מטרתו העיקרית של הקורס היא לימוד שיטת המשקל של השירה

במרכז הקורס נידונה שיטת השקילה הטוני-סילאבית של השירה העברית המודרנית (בהברה הספרדית והאשכנזית). הלומדים בו מתוודעים אל שורה של מושגי יסוד מתחום הפרוזודיה ורוכשים מיומנות בזיהוי ובהגדרת סכמות חריזה ומשקל.

ד"ר עידית עינת-נוב
מטרתו העיקרית של הקורס היא לימוד שיטת המשקל של השירה

במרכז הקורס נידונה שיטת השקילה הטוני-סילאבית של השירה העברית המודרנית (בהברה הספרדית והאשכנזית). הלומדים בו מתוודעים אל שורה של מושגי יסוד מתחום הפרוזודיה ורוכשים מיומנות בזיהוי ובהגדרת סכמות חריזה ומשקל.

ד"ר עידית עינת-נוב
מטרתו העיקרית של הקורס היא לימוד שיטת המשקל של השירה

לקורס שתי מטרות עיקריות: הכרת היסודות התיאורטיים והפואטיים של הספרות העממית, הסוגות (הז'אנרים) העיקריים שבהם היא מעוצבת ומגמות ראשיות בשיטות מחקרה; ובחלקו השני, הכרת המהלכים העיקריים של סיפור העם העברי מאז ראשיתו בתקופת המקרא ועד לסיפורי העם של עדות ישראל בתקופה המודרנית. במהלך הקורס יוצגו

מטרת הקורס: לשרטט קווי מתאר להתפתחות השירה העברית של מאתיים השנים האחרונות, תוך הארת השינויים הפואטיים במעבר מתקופה לתקופה ומאסכולה לאסכולה, על רקע התמורות החברתיות והפוליטיות. מהלך הקורס: במהלך הקורס יתוארו הנסיבות שהובילו ללידתה של השירה העברית החדשה, והתלמידים ייפגשו, שלב אחרי

סקירה כללית של תולדות השירה העברית בימי הביניים, קודש וחול, כפי שנתגבשה למן ראשיתה (סביב המאה החמישית) בארץ ישראל, לאחר מכן בארצות המזרח ובספרד, עד סוף תקופת תור הזהב (אמצע מאה 12). בשיעור יידונו סוגי יצירה ליעדים שונים: שירים שנכתבו לבית הכנסת (פיוטים) וכאלה שנועדו להקשרים חברתיים מגוונים (שירי

השיעור יעסוק בתולדות השירה העברית ובתופעותיה המרכזיות למן שלהי תור הזהב ועד לתקופות הרנסנס והבארוק. נבקר בספרד הנוצרית, בדרום צרפת ובאיטליה. נקרא שירים קלסיציסטיים, ניאו קלסיציסטיים וסונטים, סיפורים מחורזים ומקאמות, ונטעם טעמם של פרודיה ראשונה בעברית ושל מחזה עברי ראשון.
בסוף הקורס:

במרכז הקורס תעמוד שאלת ייצוגה של השואה בתרבות הישראלית (ספרות, שירה, מחזאות ועוד) תוך מעקב אחרי התמורות והשינויים בדימויה השואה שחלו מאז תום מלחמת העולם השנייה ועד עצם הימים האלה. בין הנושאים שידונו: "הפלנטה האחרת: עדותו של ק. צטניק", "חנה סנש: לידתו של מיתוס", "חיים גורי נוכח משפט

הקורס יתמקד בדברי הגות ועיון בענייני יהדות, ציונות ומדינת ישראל, פרי עטם של אישים מובילים שפעלו בשדה הספרות העברית מאז סוף המאה ה-19 ובמהלך המאה ה-20. בין הסופרים שיידונו: ברדיצ'בסקי, אחד העם, ביאליק, ברנר, עגנון, אורי צבי גרינברג, יצחק למדן, יונתן רטוש, נתן אלתרמן, א. ב. יהושע ועמוס

הקורס ידון בייצוגיה הספרותיים של פוזיציית הנוודות והפזורה כעמדה קיומית נבחרת, כהשקפה מערערת על נורמות תרבותיות, פוליטיות וחברתיות וכנקודת מוצא ליצירה האמנותית. הדיון יתבסס על המשגות תיאורטיות שונות של מצבי נוודות פזורה. בהקשר היהודי-ישראלי הספציפי יידונו טקסטים ספרותיים המציעים להגדיר את

מאז תום מלחמת העולם השנייה הולך ומצטבר מגוון רחב ביותר של ייצוגים של שואת יהודי אירופה, ואלה מכוננים את מחוזות הזיכרון הקולקטיביים של השואה. הזיכרון המתגבש במסגרתם הוא דינמי ומשתנה, ומשקף את הזמן והנסיבות התרבותיות, פוליטיות וחברתיות שבהקשרן הוא נוצר. נקודת המוצא של הקורס תהיה דיון במושגים

הקורס יוקדש לקריאה בטקסטים עכשוויים של פרוזה ישראלית. ננסה לעמוד על כיוונים ומגמות שונים, ולאפיין קווי מתאר של היצירה המתהווה.

קריאה במבחר יצירות ספרות מקוריות ומתורגמות, עם בסיס תיאורטי מגוון מתחום תורת הספרות ומתחומים אחרים, כגון גיאוגרפיה, אורבניזם וארכיטקטורה.
נוכחות חובה.

העובדה שמחבריה של ספרות הילדים הם מבוגרים בעוד נמעניה צעירים, השפיעה מאז ומתמיד על היותה ערוץ קבוע וחד-צדדי של הנחלת מסרים, העוברים מבעלי הידע וקובעי מדיניות התרבות אל מי שנתונים לחינוכם ולפיקוחם. בתרבות העברית בארץ ישראל הייתה לעובדות אלה חשיבות ראשונה במעלה; מלאכת הבניין של הבית הלאומי נזקקה

הקורס יעסוק בעיר התל-אביב מפרספקטיבה מרחבית, היסטורית, תרבותית ואידיאולוגית. נבחן את דרכי ייצוג החוויה העירונית של תל-אביב בשירה העברית החל מן ההופעות הטקסטואליות הראשונות ועד הפרק המרכזי של שירת אלתרמן. בין המשוררים: שמעונוביץ, ראב, טמקין, למדן, אצ"ג, קרני, טלפיר, בת-מרים, שלונסקי,

הקורס יעסוק בסוגיות מרכזיות במחשבת העיר הגדולה כמרחב פיסי-ארכיטקטוני וכמרחב אנושי. תתברר הסוגיה העקרונית של ייצוג עיר גדולה בטקסט הספרותי, אפשרויות הייצוג, מגבלותיו וגישות יסוד במיפוי התמה העירונית. בשלב זה נשלב עיון ביצירות עקרוניות מן הספרות הכללית.
בהמשך נתאר מהלך אבולוציוני של השתנות

אלישיה אוסטריקר, בספרה 'גניבת השפה', מספרת כי נשים כותבות ניסו תמיד לגנוב את השפה של התרבות הפטריארכלית. אחת הטקטיקות החשובות לביצוע פרוייקט זה היא החזרה לסיפורים המיתולוגיים, כמוסדות מרכזיים בתרבות, כאתרים שבהם מיוצרת ובהם מבוצרת מערכת הערכים הבסיסית ביותר שלנו כבני התרבות וקריאה בהם

תיאור הקורס
מתי נולד הילד המודרני ומתי נוצרו הטקסטים עבורו? מה קרה לכיפה אדומה בדרך למאה העשרים? למה כתב לואיס קרול שלושה נוסחים ל"הרפתקאות אליס בארץ הפלאות"? את מי צריכה ספרות הילדים לרצות? לאן נעלמים המבוגרים בספרות הילדים הפופולרית? מה מייחד את הפואטיקה של ספרות הילדים מהפואטיקה של ספרות

כל שירה העוסקת במציאות עליונה (מטאפיסית), נסתרת או אי רציונאלית, מתמודדת התמודדות "חזיתית" עם קשיי הבעתה בכלים המושגיים של הלשון. הלשון המושגית קשורה קשר הדוק אל מה ששרוי בגבולות ההשגה השכלית שלנו, ומה שמצוי מעבר לגבולות ההכרה השכלית שלנו הוא לפיכך בגדר הבלתי ניתן להבעה (The Ineffable). מכאן

הקורס יציג את דמותו של המשורר נתן אלתרמן (1970-1910) בהקשר היסטורי וביוגראפי, תוך סימון צמתים מרכזיים בתולדות חייו וביצירתו.

השיעור יתאר את השירה שנכתבה בישראל על ידי יוצרים ויוצרות מזרחים מאז שנות השבעים של המאה העשרים ועד ימינו. כיצד משתקפת החוויות המזרחיות של עליה/הגירה, של שוליות מרחבית וחברתית, של זרות לשונית, בשירה? האם ישנן עמדות פוליטיות מזרחיות או פמיניזם מזרחי? המשוררים המרכזיים שידובר בהם: ארז ביטון, מואיז

השיעור יסקור את התפתחות השירה שנכתבה על ידי נשים משנות העשרים ועד ההוה. במרכזו יעמדו מספר שאלות אידיאולוגיות-ספרותיות: מה מאפייני הכתיבה הנשית בראשיתה (רחל, אסתר ראב, פינקרפלד) בהשוואה למשוררים המודרניסטיים של שנות העשרה והעשרים? האם משוררות תקופת המדינה הביאו לשינוי בשיח הספרותי של תקופתן

הקורס יעסוק בגרסאות שונות סיפורי חיים: רומנים המייצגים עלילות חיים בדויות, אוטוביוגרפיות (אוטנטיות לכאורה) המעוצבות כטקסטים ספרותיים – ומה שביניהם. הדיון יתייחס לאסטרטגיות דומות ושונות של כתיבה וכתיבה מחדש של סיפורי חיים - מבחינת מבני העומק של העלילות, הסמכות המספרת, התחבולות הרטוריות

שיעור שיציע דיון ביצירתו של ס. יזהר לשלביה ולתקופותיה, תוך דגש על יחסי הזמן והמרחב שיצירה זו מגבשת והשפעתם על הסובייקט המתהווה בהקשרם, הפוליטיקה של הזהות הישראלית המתהווה בה, השאלות האקזיסטנציאליסטיות שהיא מעוררת והפואטיקה הייחודית האופיינית לה.

הקורס משרטט דיוקנאות של משוררים בשירה העברית בת זמננו. הקורס ישים דגש על האקלים הסגנוני, ההיסטורי והפוליטי שעיצב את הפואטיקה של כל אחד מהם ושקבע את מקומם המרכזי או השולי בתוך ה"דור" ממנו צמחו.
הקורס מבוסס על הרצאות מתחלפות של מורי החוג ושל מרצים אורחים.

הקורס יעסוק בקריאה לעומק של יצירותיה של קסטל-בלום, תוך ניסיון להדגיש את קשרי הגומלין שביניהן. הקריאה ביצירות תכוון לא רק לאינטרפרטציה שלהן, אלא גם לניסיון לתאר את טביעת האצבע הייחודית של היוצרת, העדפותיה במישורים השונים של הטקסט, והקשר האפשרי בין העדפות אלה.

השירה העברית באיטליה בימי הביניים היא יצירה מעניינת וייחודית בשל היותה צומת למפגש השפעות מכיוונים שונים: מארץ ישראל והמסורת הפייטנית, מספרד והמסורת האנדלוסית והשפעות שמקורן בתרבות האיטלקית. במהלך הקורס נקרא מבחר מיצירות שנתחברו בין המאות התשיעית ועד החמש עשרה: שירי קודש וחול, חיבורי פרוזה

מטרת הקורס להציג יצירות מספרות העולם ומן הספרות

,הישראלית, המתקיימות על קו התפר שבין השירה לסיפורת

:תוך התייחסות לתיאוריות בתחום הז'אנר. דרישות הקורס:

.נוכחות בשיעורים וכתיבת עבודת סיכום

מטרת הקורס להציג את חשיבותו של הביצוע הקולי של היצירה הספרותית
וללמוד את השלבים המובילים מאינטרפרטציה מפורטת שלו אל הקלטתו
תוך אפשרות לשלב גם הקלטה של פסקול, שנערך או שהולחן במיוחד עבורו
]בשילוב עם בית הספר למוסיקה ע"ש בוכמן-מהטה[
בקורס נקרא יצירות מן הספרות הישראלית

מקובל על חוקרים רבים להגדיר את קבלת הספירות, שהיא הזרם העיקרי במיסטיקה היהודית, כמאופיינת בזיקה מהותית לסמלים וסמליות. לפי שיטה מיסטית זו, כל רבדי המציאות – עולם ומלואו, התורה, הלשון, ההיסטוריה, גופו ונשמתו של האדם – משקפים את החיים הנסתרים של הכוחות העליונים. מתוך כך יש בקבלה עושר עצום וססגוני

קריאת שלושת ספרי הפרוזה של שבתאי ברצף, עם התמקדות בעיצוב המרחב של העיר תל אביב והשתנותו ההדרגתית. הקורס יכלול סיור ב"מעונות עובדים" ובמה שהיה פעם שכונת נורדיה ויציץ להיסטוריה האורבנית של מקומות אלו.
נוכחות חובה.

העניין שמגלה מחקר הספרות העברית בסיפורת של אורי ניסן גנסין אינו פוחת עם השנים. חידושי הסגנון שהנהיג בסיפוריו, תפיסתו הדקה את נפש האדם, שיטות הסיפר שפיתח, יניקתו – ובו בזמן התנתקותו – מן הסביבה הספרותית ומן ה"חיים" גם יחד, מוסיפים לפרנס את שדה המחקר הספרותי ולרתקו. בקורס זה נתוודע אל הסיפורת של

רוברט פארק (Park) בחיבורו הקלאסי: "העיר: הצעות לחקירת ההתנהגות האנושית בסביבה האורבנית" ([1925] 2004) כותב בהתייחסו לשכונה:
אין ספק שאחת העובדות החברתיות יוצאות הדופן ביותר, שהורתה ולידתה בעבר הרחוק, היא אותה הבנה אינסטינקטיבית שאדם המקים את ביתו ליד ביתך, יש לו חזקה מסוימת על הרגשת החברות

רחל בלובשטיין, אסתר ראב ויוכבד בת-מרים היו המשוררות הראשונות שהופיעו במרחב השירה העברית בראשית שנות העשרים של המאה העשרים, והופעתן שינתה ללא היכר את פניה של השירה העברית, הנכיחה בה לראשונה קולות של נשים והניחה את היסודות להתפתחותה של מסורת מגוונת ורציפה של שירה לירית עברית הנכתבת על-ידי נשים.

האמונה בעל טבעי והתפקיד המרכזי שניתן לה בתרבות מהווים מאפיין בולט של חברת ימי-הביניים. בשיעור נעמוד על המופעים השונים של העל טבעי בסיפורת העברית של התקופה בטקסטים הדתיים והלא דתיים שבה. ניפגש עם גיבורים וגיבורות, מפלצות ודרקונים, שדים ושדות. נקרא על נפלאותיהם של מחוזות מרוחקים ועל התרחשויות

בקורס ייבחנו יצירות המדגימות פרקטיקה של כתיבה המבקשת לייצר אירועים טראומטיים קיצוניים כאובייקטים של ידע עבור נמענים שאין להם קשר ביוגרפי ישיר אליהם. תודגם התופעה, כי כתיבה המבקשת לגרום לקוראיה או לדמויות בסיפורים עצמם להכיר בקשר שלהם לסביבה פוסט-טראומטית משיגה את המעורבות מצדם, בתוך שהיא מעוררת

הפיוט בראשיתו היה שירת קודש המשולבת בתפילה ומושרת בבית-הכנסת. לימים יצא הפיוט מבית הכנסת אל אירועים משפחתיים וקהילתיים שונים, סביב מעגל השנה והחיים, ובקהילות ישראל השונות נוצרו מסורות שונות ומגוונות מבחינה טקסטואלית, מוזיקלית וטקסית. מסורות אלו עברו תהליכים מתמידים של שינוי, כאשר בדור האחרון, עם

הקורס יעסוק במורכבות של מושג הבית בתרבות ובספרות, ובהשלכותיה על תפישות לאומיות של מולדת כ"בית". ננסח שאלות הקשורות לזיקה בין המרחב הפרטי למרחב הציבורי והלאומי; נעמוד על הקשר בין תפישת הבית לתפישת הגוף, על הקשרים בין בית, משפחה ומגדר, על קביעות לעומת ארעיות, על תפישת המרחב ותחושת השייכות, על הבית

המאכלים ומנהגי האכילה תופסים חלק מרכזי באופן שבו מבינה ומבנה החברה הישראלית את זהותה. הקורס יבקש לבחון כיצד משתתפת הספרות העברית בניסוח טקסי האכילה הישראליים, ולהתחקות מפרספקטיבה קולינרית אחר הזיקות בין מיניות ללאומיות באמצעות דיון ביצירותיהם של ח.נ. ביאליק, י.ל. גורדון, יהודית הנדל, דליה

בקורס נעסוק בייצוגי האלימות ביצירותיהם של שלוש דמויות מרכזיות בספרות היידית במאה העשרים: הסופר למד שפירו והמשוררים פרץ מרקיש ואורי צבי גרינברג. בקריאת היצירות ננסה להתחקות אחר העמדה של מחבריהן ביחס למסורת היהודית, המרטירולוגיה ותפיסת ההיסטוריה שלה. במהלך הקורס נקרא טקסטים תיאורטיים של וולטר

הקורס יעסוק בסיפורי חניכה של סופרים וסופרות, מתוך התמקדות באחד המתחים המרכזיים המלווים חניכה ספרותית; הקונפליקט בין הכתיבה ל"חיים" ובפרט לחיי אהבה, הנתפסים, באופן מסורתי, כ"הפרעה" בדרכו של האמן למימוש עצמי מלא.
במהלך הקורס נבחן את היבטיו הפואטיים, הפסיכולוגיים והמגדריים של הקונפליקט כפי

כדי לגדול צריך לאכול. אולם יחד עם החלבונים, הפחמימות, הפלפל והמלח אנו סופגים לתוכנו את ההיסטוריה, האידיאולוגיה והמערך התרבותי-כלכלי שאפשרו את הכנת המאכל. במהלך הקורס ייבחנו הקשרים בין מזון למיניות, מוסר וזהות לאומית כפי שהם משתקפים בספרי ילדים מאת ח.נ. ביאליק, רואלד דאל, קורניי צ'וקובסקי

הקורס יעסוק בסיפורת העברית של ראשית המאה העשרים. שילוב של תנאים: יוצרים גדולים, פואטיקה ודרכי ביטוי מורכבים, השפעות של הספרות האירופית בת הזמן, אמצעי פרסום וקהל קוראים הביאו ליצירתו של פרק מפואר של הספרות העברית המודרנית. החידוש הבולט ביותר של ספרות ראשית המאה הוא הופעתה של דמות

סוגית כתיבת נשים כשונה מן הכתיבה "האוניברסלית", קרי הגברית, נמצאת כבר כמה עשרות שנים במקום מרכזי בתורת הספרות. הקורס יבדוק את האיפיונים הייחודיים ביצירות מאת הסופרות הבולטות ה "משתבות" את הנושאים המרכזיים הקשורים לנשיות בהקשר החברה ההיסטוריה והתרבות של אמריקה הלטינית במאה

הרעיון הכנעני, פרי רוחו של המשורר יונתן רטוש, ביקש ליצור הבדלה מוחלטת בין ה"יהודים" ל"עברים" ולהכריז על כינונה של אומה עברית חדשה; היה זה רעיון מאתגר ומעורר פולמוס, שזכה לתהודה ארוכת טווח במגזרים שונים של החברה הישראלית. מטרת הקורס היא לענות על השאלה – "הכנעניות, מהי?" – וזאת על יסוד בחינה מקפת

המלה 'שירה' בעברית היא דו-משמעית: היא מציינת יצירה מורכבת ממלים ((poem וגם זמר ((song . בימי קדם בכל התרבויות העתיקות שירה (לירית) נעה יחד עם מנגינתה והיו מהות אחת בלתי נפרדת. כך היה ברוב המקרים גם בשירה העברית, קודש וחול כאחד. בסמינריון נבקש לבדוק את מקומה של המוסיקה בביצוע הטקסטים של

המשורר החשוב והפורה ביותר של התקופה, שהיה בן בית בחבורת המקובלים המפורסמים (האר"י, אלקבץ, אזכרי ואחרים), ומי שייסד אסכולה שירית חדשה הוא ישראל נג'ארה (צפת 1550 – עזה 1625). רבים משירי ישראל נג'ארה ושירי המקובלים מושרים עד היום בהתכנסויות פרה-ליטורגיות מגוונות .
בסמינר נקרא ונדון

'דרך המלך' היהודית לקבלת ידע 'שמימי' הייתה עיסוק אינטלקטואלי-אנליטי בתורה שבכתב ובעל פה, ובמיסטיקה היהודית – קבלת סודות בעל פה מפי מקובל מוסמך. אולם היו שביקשו לעשות 'קיצור דרך' אל הידע הנסתר, באמצעות טכניקות מיסטיות ומאגיות שהמשתמשים בהן האמינו כי הן מזכות אותם

מטרת הקורס לבחון את שיח האהבה בספרות מימי קדם ועד ימינו. עיון בתיאוריות פילוסופיות, פסיכולוגיות וסוציולוגיות בנושא האהבה, ישולבו בקריאת טקסטים מן הספרות העברית וספרות העולם. השפעת המסורת המערבית, לצד

המסורת היהודית על יצירות בספרות הישראלית. דרישות הקורס: נוכחות בשיעורים, הגשת רפרט

הסמינר יתחקה אחר דילמות של אמנות ויצירה, כפי שהן מיוצגות בסיפורי האמן של שמואל יוסף עגנון, ויעמיד מולן את ההתמודדויות עם דילמות אלו ביצירות את"א הופמן, אונורה דה בלזאק, תומס מאן ופרנץ קפקא. הדיון יידרש למפנה ההיסטורי-תרבותי מרומנטיקה למודרניזם, ויציע הבנות פסיכואנליטיות לדמותו של האמן תוך

בקורס ייבחנו התכונות המייחדות את הסיפור שבעל-פה לעומת הסיפור הכתוב. יוגדרו הז'אנרים של הסיפור העממי בימי הביניים: המיתוס, האגדה, המעשייה, המשל, הנובלה. העיון בעקרונות הז'אנריים יודגמו באמצעות מבחר סיפורים בני התקופה. הנושאים העיקריים של הסיפור הביניימי: היסטוריה, מאגיה, סיפורים

מטרת הקורס לקרוא יצירות ספרות, שבהן משולבים תצלומים, תוך התייחסות
אל התמונה כטקסט, ולבחון את מאפייני הצורות המעורבות, המחייבות קריאה
בשתי שפות - הוויזואלית והוורבאלית.
.הקורס יקנה כלים בקריאת תצלומים ויאפשר היכרות עם התאוריה בתחום.
כמו כן, יוצגו במסגרתו סיפורים ורומנים

שנות הששים מסמנות צומת מעניין בתולדות השירה הישראלית: בראשית העשור מתפרסם ספרו של נתן זך "שירים שונים" המבטא את הפואטיקה החדשה של חבורת "לקראת" בצורה המסכמת והמגובשת ביותר. בשנים אלה מנסחים משוררים מבוגרים יותר השייכים לחבורת שלונסקי-אלתרמן את הפואטיקה שלהם, מתוך התמודדות עם

מאז תקופה קדומה נערכו טקסי החתונה בקהילות ישראל בחגיגיות רבה. בטקסים הללו היה מרכיב פולחני כגון עלייתו של החתן לקרוא בתורה ומעמד החופה וסעודת המצווה, וכן מרכיב חברתי מקומי שהתבטא במסיבות ובמשתאות. בשני ההקשרים הללו תפסה השירה מקום מרכזי וחשוב. בקורס נקרא ונדון ביצירות שנכתבו להזדמנויות אלה

הסמינר מבקש לבחון את הממשק שבין יצירה פואטית להתנסות נבואית ומיסטית ביצירתם של רשב"ג, ריה"ל והראב"ע. בסמינר נבחן את התפתחותם של מספר מסורות מיסטיות במאות ה"יא והי"ב בשירה העברית האנדלוסית. באמצעות עיון במספר שירים נבחן מספר רעיונות עומק שמקורם במיסטיקה היהודית הקדומה ונבחן כיצד הם מפותחים ובאים

בעיות יסוד בתורת הספרות: מבט מפרספקטיבה קוגניטיבית.

מטרתו העיקרית של הקורס היא לדון בבעיות יסוד שונות המעסיקות את תורת הספרות באמצעות קישורן למסגרות תיאורטיות שונות במדעים הקוגניטיביים.

הקורס יעסוק בעיקר בסוגיות הבאות:
- מהם המדעים הקוגניטיביים ומהו מעמדה של תורת הספרות

בקורס תידון בפרוטרוט שורה של מושגי-יסוד בתורת התרגום המודרנית: טקסטים מקבילים, תרגומיות מול תרגום, התרגום כפעולה חברתית-תרבותית, כתהליך קוגניטיבי וכתוצר, תרגום "אופטימאלי" לעומת תרגום ממשי, האילוצים שהתרגום כפוף להם מתוך הדגשת מושג הנורמה, יחסים בין תרגום למקור (אפשריים, קיימים

שיעור מבוא פילוסופי-תיאורטי ללימודי הספרות והתרבות שבו יוצגו בסקירה כרונולוגית-שיטתית הפרקים המרכזיים בתולדות התיאוריה הביקורתית מעמנואל קאנט ועד ג'ודית באטלר, מהיגל עד דלז וגואטרי. הקורס יתמקד בהוגי המאה התשע-עשרה והעשרים ובמסורות מחשבה כגון הפנומנולוגיה, המארקסיזם, הפסיכואנליזה,

במרכז הקורס יעמדו מושגים, סוגיות ותיאוריות שבחזית המחקר המגדרי היום. כבסיס להבנתם, יוצגו בקורס התשתיות הפילוסופיות והתיאורטיות שבבסיס התיאוריות הפמיניסטיות העכשוויות, כמו גם תיאוריות הממוקדות לאו דווקא בחקר המגדר אך משיקות זו לזו ומזינות זו את זו, כמו תיאוריות פוסטקולוניאליות וקוויריות. הקורס,

קורס זה יעסוק בשירה ובתפיסות תיאורטיות של השיר ושל השירה. נעקוב אחר התפתחות החשיבה התיאורטית על השיר הלירי באמצעות קריאה של תיאורטיקנים כגון מוקזז'ובסקי, יאקובסון, ריפאטר, בלום, בנימין, אגמבן ועוד.
מטלת סיום: בחינת בית.

הקורס יעסוק ביצירות בפרוזה שנכתבו בתקופת הרנסאנס באיטליה ובצרפת. הקורס לא יעסוק ברנסאנס האנגלי, הספרדי או העברי ואחרים, וכן לא בשירה. יצירות הפרוזה שנבחרו לקורס מאפשרות להבין מספר שאלות בנוגע לתקופה ולארצות האלה, סוגיות שהעסיקו את בני-הזמן והגילום הז'אנרי של העקרונות הרנסאנסיים. השאלה

הקורס יעסוק בהתהוותה של מפת תיאטרון וגיבוש קנון של תיאטרון בהקשר חברתי ותרבותי. נדון בגורמי ההשפעה והתהליכים המעורבים הן ביצירת מפת תיאטרון והן בהתגבשותו של קנון. מקרה המבחן בו יתמקד הקורס הוא התיאטרון הבריטי לאחר מלחמת העולם השנייה: החידושים שהציעו מגמות תיאטרוניות שונות, כמו דרמה חברתית וגישות

הקורס יעסוק בקריאה לעומק של יצירותיה של טוני מוריסון, תוך ניסיון להדגיש את קשרי הגומלין שביניהן. הקריאה ביצירות תכוון לא רק לאינטרפרטציה שלהן, אלא גם לניסיון לתאר את טביעת האצבע הייחודית של היוצרת, העדפותיה במישורים השונים של הטקסט, והקשר האפשרי בין העדפות אלה.

ה"פאם פאטאל" משתמשת בקסמיה האירוטיים נגד גברים, ואיפיוניה משקפים חרדות ומשאלות של גברים ושל נשים כאחד. במשך דורות הייתה ה"פאפ פאטאל" דגם בלעדי כמעט של אישה משוחררת או מתמרדת. גלגוליה משקפים הבדלים תרבותיים ביחס למעמד האישה ולמיניותה.
הקורס יכלול סקירה שלהם החל במצרים וביון הקלאסית, דרך מזרח

הקורס יעסוק ביחסים המורכבים שבין ספרות וביקורת הספרות לבין מוסר ומחשבה אתית – נעמוד על ההשתלשלות ההיסטורית של יחסים אלה, מהביקורת של אפלטון על הכוח המשחית של האמנות ועד לעמדות מגוונות שהופיעו במאה העשרים (מרתה נוסבאום, ווין בות', ז'אק דרידה ואחרים). בנוסף לקריאת טקסטים תיאורטיים נבחן

בהפרש של כמה שנים, הצמיחה המאה ה-19 שני גיבורים חדשים, שקירבה גדולה ביניהם: הבלש והפסיכואנליטיקאי; שניהם ניחנו בראייה יוצאת דופן, שניהם הציעו פרוצדורה חדשה של גילוי האמת, ושניהם ביקשו לדעת עוד על האדם. מה אפשר ללמוד ממפגש בין שני הגיבורים האלה ומן האנלוגיה בין שתי הסוגות הספרותיות שהם עומדים

לימודים הומו-לסביים או תאוריה קווירית הוא תחום אינטרדיסציפלינרי שצמח באקדמיה האמריקנית בשנות השמונים. מאפייניו המרכזיים של התחום הם ניתוח המיניות כתוצר תרבותי והיסטורי ופרובלמטיזציה של היחסים שבין מין, מיניות ומגדר. הקורס יפגיש את הסטודנטים עם הוגים וטקסטים מרכזיים בשדה הלימודים ההומו-לסביים

הקורס יעניק מבט כולל על הסיפורת הלטינו-אמריקאית מפרספקטיבה היסטורית. דגש מיוחד יושם על המחצית השנייה של המאה הקודמת. במהלך הקורס נסקור יוצרים בולטים - הוֹרָסְיוֹ קירוֹגה, חואָן רוּלְפוֹ, אלֶחוֹ קרפנטיר, ח.ל. בוֹרחס, חוּליוֹ קורטסר וגבריאל גרסיה מרקס - ונעמוד על חשיבות היצירות של סופרים אלה

השיעור יתמקד ביצירתו של יוסף חיים ברנר – במכתביו, סיפוריו ואף ברומנים שלו – תוך מעקב אחר התפתחותו כמודרניסט. דגש מיוחד יושם על מה שג'וליה קריסטבה כינתה בזות. באמצעות קריאה אינטנסיבית בכתביו השונים נעקוב אחר תהליכי כינון הסובייקטיביות של הגיבור הברנרי, תהליכים הכרוכים תמיד בהקצאה של הבזוי.

השיעור יעסוק בכתיבתם של פרימו לוי ומרק אדלמן על השואה – על אושוויץ במקרה של לוי ועל גטו ורשה במקרה של אדלמן. נשאל שאלות הנוגעות לכתיבת זיכרונות לעומת כתיבה ספרותית, ספרות המתחפשת לזכרונות, וסלקציה של חומרים כאקט פואטי ופוליטי.

בתחילת המאה התשע-עשרה עלתה גרמניה לראשונה על במת הספרות העולמית, עם סופרים ומשוררים כמו גיתה, שילר ואחרים, שיצירותיהם תופסות עד היום מקום מרכזי בקאנון הספרותי הכללי. הקורס יעסוק בספרות הגרמנית בתקופה הקלאסית הזאת, על רקע הקשריה התרבותיים וההיסטוריים. נסקור את הרקע להתגבשות התרבות הגרמנית,

הקורס יתמקד בסיפורים מן המיתולוגיה היוונית ומן האגדות הקלאסיות של האחים גרים. המקור הקולקטיבי של המיתוסים והאגדות מבליט דפוסים תרבותיים נפוצים: מו האב הגונן ועד האב הרודן דרך אבות נוכחים-נפקדים בחיי בנותיהם. דפוסים אלה ייבחנו הן בהשוואה ליחסי אימהות-בנות והן בהשוואה ליחסי אבות-בנים.

רומן החניכה או ה"בילדונגסרומן"(Bildungsroman) , הוא ז'אנר שבמרכזו עלילת חייו המתגבשת של אדם צעיר, העוקבת אחר שלבי צמיחתו, עיצוב זהותו ו"כניסתו לחיים". הקורס יעסוק בז'אנר מפרספקטיבה ביקורתית-פמיניסטית שתבחן את ההקשר החברתי-תרבותי של צמיחתו ושל מאפייניו הספרותיים, של

מעבר למרכזיותה של תשוקה הומוארוטית בקנון הספרותי המערבי כולו, הזהות הגיית המודרנית הולידה ספרות שעוסקת במפורש בחוויית החיים ההומואית בחברה הומופובית. על אף ההבדלים הסגנוניים וההקשרים ההיסטוריים והלאומיים השונים, ניתן למצוא קוים משותפים, תמטיים ומבניים, ביצירתם של סופרים הומואים במאה העשרים.

הסמינר יתאר קשרים בין צדק לקולנוע וספרות תוך בדיקה של מאמרים פסיכואנליטיים ופוסטמודרנים. הקולנוע והספרות מתעניינים בצדק מפני שבאופן גלוי או סמוי יש בהם דבר מה מועיל. "בכל מקרה המספר הוא אדם שיכול לתת עצה לקוראיו," אומר ולטר בנימין. הקולנוע הוא מערכת של אימאז'ים שחושבת את החיים באופן

הסמינר יתרכז בתיאוריות של הרומן של המאה ה- 19, שהוא הרומן הריאליסטי בשיאו, ואולי גם ז'אנר הרומן בכלל בשיאו. מבט מהיר לאחור יאיר שורה של טקסטים שנחשבים במחקרים שונים לראשיתו של הרומן – הרומן הפיקרסקי; רומן המכתבים; ורומנים של המאה ה- 17 ובעיקר המאה ה- 18. אולם עיקר הסמינר ייסוב סביב התפישות

הקורס יעסוק במחזות של מספר מחזאים אמריקניים מרכזיים בהקשר של ההיסטוריה של תיאטרון אמריקני. נבחן את העקרונות הפואטיים של מחזאים כמו יוג'ין אוניל, טנסי וויליאמס ואדוארד אולבי וכן נדון בהתקבלותם הביקורתית.
חובות הקורס: קריאה של מספר מחזות של המחזאים הנידונים וכמה מאמרים העוסקים

הסמינר יעסוק בשני תחומים. א. הגדרה ותיחום של הז'אנר המכונה "ריאליזם מאגי" מול ז'אנרים קרובים לו אך נבדלים ממנו כגון הפנטסטי, פנטזיה, מדע-בדיוני וכדומה. ב. קריאה בטקסטים של יוצרי פרוזה ריאליסטית- מאגית – מארקס, מאיר שלו, ואחרים.

הסמינר יבחן קטגוריות של פעולה ברומנים וסיפורים קצרים של שלושת הסופרים הקנוניים ובסרטים שחוקרים את המקור של הפעולה או של אי האפשרות לפעול. הסמינר יאבחן את ההבדל בין סוגים שונים של פעולות אנושיות ואת ההקשר שאליו הן משתייכות. הסטודנטים ילמדו להבדיל בין פעולות שמקורן בדחף (passion), ובתשוקה

הסמינר יחקור את התשוקה של סופרים, משוררים, ופילוסופים לייצג את צמיחתו של האדם לתוך האנושיות ואת הרצון להסביר את גדילתו של האני האינדיבידואלי. החל מרוסו ודניאל דפו, דרך וורדסוורת, ביירון, מרי שלי, וולט ויטמן, ניטשה, אמרסון, אידית וורטון, נלה לרסן, ועד מרסל פרוסט ופיליפ רות, מנסים סופרים ומשוררים

'הסובייקט' הוא אחד המושגים הרווחים ב'שיח' התרבותי היום ולבטח אחד השנויים ביותר במחלוקת. בסמינר זה ננסה להבין מה עבר על הסובייקט מתקופת פריחתו הגדולה בנאורות ועד כמעט 'מותו' בידי 'האחר' של הפוסט-סטרוקטורליזם; נמפה את המקומות המרכזיים שבהם הוא מופיע –

התנ"ך הוא הספר המתורגם ביותר: הוא תורגם למספר עצום של שפות, ולרבות מהן - יותר מפעם אחת. למה? מה משמעותו התרבותית של תרגום התנ"ך לשפה כלשהי? אלה קשיים מעורר התרגום, וכיצד התמודדו אתם מתרגמים בלשונות ובזמנים שונים? מה בין תרגום יהודי לתרגום נוצרי של התנ"ך? מה חשיבותם של תרגומי התנ"ך להיסטוריה

בקורס תידון בפרוטרוט שורה של מושגי-יסוד בתורת התרגום המודרנית: טקסטים מקבילים, תרגומיות מול תרגום, התרגום כפעולה חברתית-תרבותית, כתהליך קוגניטיבי וכתוצר, תרגום "אופטימאלי" לעומת תרגום ממשי, האילוצים שהתרגום כפוף להם מתוך הדגשת מושג הנורמה, יחסים בין תרגום למקור (אפשריים, קיימים

מטרת הקורס היא לבדוק כיצד תרגום, ממש ככתיבה יוצרת, יכול לשמש כלי להעברת מסרים גלויים וסמויים.
הקורס יציג ויחקור סוגים שונים של התערבות מניפולטיבית בתרגום, החל משינויים קלים ועד לצנזורה.
מבנה הקורס:
הקורס יכלול מספר שיעורים בסיסיים, ולאחריהם יתבקשו הסטודנטים לבחור תחום מחקר ולחקור

במסגרת הלימודים המעשיים בתרגום, סדנה זאת נועדה להקנות ולפתח את מיומנויות התרגום באמצעות התמקדות בעריכת טקסט מתורגם. הדגש אינו על לשון המקור (שתהיה על-פי רוב אנגלית; ידיעת שפות נוספות אינה הכרחית) ולא על שפת היעד ("עריכת לשון"), אלא על "הדבר השלישי", הנוסף, שהוא מלאכת התרגום. באמצעות שורה של

VERSIONS AND TRANSLATIONS OF THE BIBLE
למקרא נוסחים רבים. לצד נוסח המסורה (הוא הנוסח העברי המשמש אותנו כיום) מצויים לנו טקסטים מקראיים ממגילות קומראן;

הקורס סוקר מספר תיאוריות מודרניות
> ופוסט-מודרניות בתרגום מאת חוקרים ומבקרים כוולטר בנימין, ג'ורג' שטיינר,
> גדעון טורי, איתמר אבן זוהר, אדווין גנצלר, לורנס וונוטי, דאגלס
> רובינסון, סוזן באסנט, אנדרה לפברה, אנטואן ברמן, סנדרה ברמן ואחרים.
>

קורס לתאר שני (מ"א), שיעור.
קורס חובה לתלמידי/ות תואר שני בתכנית ללימודי מגדר, ובחוג לספרות (לאחר סיום ההשלמות, אם נדרשו).

מטרת הקורס לשרטט מפה של התיאוריות הבולטות היום במחקר העכשווי, היינו, במחקר שאינו ממשיך ישירות תיאוריות משנות הששים אלא שמפתח תיאוריות שראשיתן והתפתחותן סביב שנות

הז'אנר העממי הקרוי "אגדה", ליווה את התרבות העברית מאז ראשיתה במקרא, דרך כל התקופות הראשיות של התפתחותה. ייחודו של ז'אנר זה היא שהוא מעוגן באירועים ההיסטוריים, אך בונה עלילה סיפורית המבוססת על דימיון ועל תפיסות עממיות על-טבעיות. האגדה היא חומר הגלם העיקרי של הזכרון הקולקטיבי של החברה.

הטענה המקובלת על ידי היסטוריונים היא שההתייחסות לשואה עד ראשית שנות הששים נשלטה על ידי עמדות אידיאולוגיות שיפוטיות (העדפת מורדי הגטאות והפרטיזנים על פני ההולכים "כצאן לטבח", לדוגמה), ואילו מאז שנות הששים החלה להופיע צורות התמודדות אישיות יותר עם השואה. מטרתו של הסמינר היא לבדוק לא רק

הסמינר יעסוק בראשיתו של המודרניזם העברי באירופה שלפני מלחמת העולם הראשונה. השאלות המרכזיות שיעלו במהלך הסמינר: כיצד הם התמודדו עם נוסח הכתיבה של מנדלי ועם העולם החווייתי והאידיאי שלו; אילו חידושים פואטיים הוכנסו לסיפורת העברית בתקופתם; מהו דיוקנו של האדם ושל היהודי כפי שעולה מיצירותיהם; מהם

.

המטפורה בשפה, בספרות, ובאמנות:

הקורס יציג וינתח מספר גישות מודרניות במחקר המטפורה, בתורת הספרות, בפילוסופיה, בלשנות, אמנות, בשיח הפוליטי, ובחשיבה החינוכית.

1. מהי מטפורה: האם היא תופעה לשונית או תופעה מושגית.
2. מהן הפונקציות העיקריות של המטפורה?
3. המטפורות שאנו

במסגרת הקורס נדון במחזות מרכזיים של המחזאי זוכה פרס נובל ל-2005, הארולד פינטר. נבחן עקרונות פואטיים במחזותיו, המייצרים אפקט אניגמטי ומאיים. כמו כן נבחן את ה"דיאלוג" החמקמק ורב התהפוכות בין המחזאי לבין הביקורת – מחד, תגובות המבקרים ליצירותיו בשלבים שונים בקריירה שלו ומאידך, תרומתו של המחזאי

הסמינר יתמקד ב"המצאת" הפסיכולוגיה ותיאור חיי הנפש בספרות העברית בשלהי המאה התשע עשרה. נעקוב אחר הקשיים הלשוניים והאידיאולוגיים שעמדו בפני הכותבים העברים בבואם לתאר "פסיכולוגיה" ונבחן את דרכי התמודדותם עם קשיים אלו לאורך המחצית הראשונה של המאה העשרים. לאורך הסמינר נקרא יצירות של מנדלי מוכר ספרים,

סמינר לתלמידים מתקדמים, בעלי הכרות קודמת עם סוגיות יסוד בתיאוריה הפסיכואנליטית בהקשר של מדעי הרוח. הסמינר יציג מודלים של ביקורת ספרות פסיכואנליטית ויציע דיון ביקורתי בהם. יידונו בו הזרמים והאסכולות בתיאוריה של המפגש בין פסיכואנליזה וספרות והפולמוסים ביניהם, תוך דגש על ההבדלים בין עמדות

מטרת הקורס לעמוד על מאפייני הפוסט-מודרניזם ולבחון את השפעתו .

קריאה בטקסטים תיאורטיים תשולב בניתוח על ספרות ישראלית.
ביצירות מן הספרות הישראלית בתחומי השירה והסיפורת. נתמקד

ביצירתם של יונה וולך, יואל הופמן, רונית מטלון , ואורלי קסטל-בלום.

דרישות הקורס:

מיועד אך ורק למתרגלי הדרכות אישיות במוא לסיפורת

הקורס יתרכז בשני הספרים על אליסה - בארץ הפלאות ומבעד למראה - תוך התייחסות ליצירות אחרות של לואיס קארול. הקריאה בהן תתמקד במכלול של שאלות הקשורות זו בזו, ובראשן: היחסים בין לשון לעולם, הכשלים בתקשורת האנושית, והגדרת הנונסנס כסוג של כתיבה ספרותית. התלמידים יוכלו לכתוב עבודות גם על חומר שלא נלמד

הסמינר יעסוק בקשרים שבין עגנון לבין העולם המזרח אירופי שבו גדל ואותו תיאר ביצירתו רבת הפנים, תוך שימת דגש על תנועת החסידות. תנועה דתית וחברתית זו עיצבה במידה רבה את פניה של ה'חוויה' היהודית בעת החדשה, בין מתוך התלהבות או הערצה בין מתוך הסתייגות או איבה. על בסיס עיון בסיפורים נבחרים

הקורס יעמוד על ריבוי הפנים של האקספרסיוניזם בעידן שיא השפעתו על השירה
העברית; יצביע על מכנים משותפים, אך גם על המגמות השונות, שמצאו להן מקום
תחת גג פואטי משותף. ידונו שירי המשוררים: אורי צבי גרינברג, דוד פוגל,
בר פומרנץ, אסתר ראב

חשיבה מטפורית ואנלוגית: פרספקטיבה בין-תחומית

בחלקו הראשון של הקורס יוצגו עקרונות החשיבה המטפורית. לאחר מכן נדון בחשיבה המטפורית בגילוייה בתחומים כמו בניית מושגים, עיצוב תפישות, למידה, היסקים ועוד.

סמינריון מ.א. (פתוח לתלמידי ב.א. במסלול תורת הספרות בעלי ממוצע 85 לפחות).
במוקד הסמינר שאלה שיש לה אופי ייחודי בבידיון. לצורך זה נבדוק את מעמדו של המספר ביחס למשתתפים האחרים באקט התקשורת הסיפורי (המחבר, הקוראים והדמויות). נושאים עיקריים: אופן קיומו של המספר, טווח ידיעתו, (חוסר) מהימנותו,

הקורס יעסוק בתהליכי התקבלות של יוצרים בתיאטרון. נבחן אסטרטגיות ודינמיקה של ביקורת ואת תפקידם במסגרת תהליך התקבלותו של יוצר בתיאטרון וכן נדון בתרומתם של יוצרים שונים לגיבוש דימויים הביקורתי.
במהלך הקורס נדון במספר מקרי מבחן ספציפיים וכן בדוגמאות (מן התיאטרון הבריטי, האמריקני או הישראלי)

הסמינר יעסוק בסופרים הכותבים בשפה שאינה שפת אימם, או בשפה שהם מזהים עם שפתו של הרוב השולט או המדכא. סופרות שחורות שכותבות אנגלית בארצות הברית וסופרים ערבים שכותבים עברית בארץ: אפשרויות של חתרנות, כניעה, התרסה?

החברה הים-תיכונית היהודית של המאות העשירית – השלוש עשרה היא חברה אוהבת וצורכת שירה שהיקפה מפתיע את הקורא המודרני. בסמינר נתמקד בבחינת ההקשר החברתי של יצירות שירה ופרוזה אומנותית שנתחברו במרכזים הגדולים של אגן הים התיכון: ארץ ישראל (כולל סוריה ועיראק), מצרים, איטליה ספרד וצפון אפריקה בתקופה זו.

תיאור הקורס: בספר הקלאסי של ביקורת הספרות הפמיניסטית The Madwoman in the Attic, מפרקות סנדרה גילברט וסוזן גובר את הדרכים להבניית הסובייקט הנשי בספרות: " Thus, because he is an author, a 'man of letters' is simultaneously, like his divine counterpart, a father, a master or ruler, and

הסמינריון יוקדש לבירור המושג "משפחה" כפי שהוא עולה מפרשנותן של יצירות ספרות שונות. היצירות יהיו משל סופרות וסופרים שכתבו בתקופה של מאה השנים האחרונות, וביניהם: נחמה פוחצ'בסקי, דבורה בארון, י"ד ברקוביץ, יעקב שטיינברג, לאה גולדברג, ש"י עגנון, ע' עוז, עמליה כהנא-כרמון, רות אלמוג, יואל