קורסי החוג להיסטוריה של המזה"ת ואפריקה

הקורס סוקר ומנתח את התהליכים ההיסטוריים המרכזיים שהתחוללו במזרח התיכון במאתיים השנים האחרונות, שעיקרם פעולת הגומלין בין תהליכים פנימיים ובין השפעות המגע בין החברות המוסלמיות במזרח התיכון ו"המערב." בין היתר, הקורס ידון בהשפעות הכלכליות, הפוליטיות והתרבותיות של "המערב" על האזור, בנסיונות רפורמה,

.סדרת ההרצאות מספרת את ההיסטוריה של עולם האסלאם בימי הביניים מתחילה בראשית הקריירה של הנביא מוחמד בחצי האי-ערב במאה השביעית ומסתיימת בשנת 1500 לערך. חלקה הראשון של הסדרה משרטט את התהליכים הפוליטיים העיקריים בתקופה זו. נעקוב אחרי הקמת המדינה המוסלמית, השושלות הערביות העיקריות וכיצד הצטרפה אליהן

סקירה שיטתית של עיקרי דת האסלאם תוך התייחסות אל הזיקה שבין עיקרים אלה לבין ההיסטוריה של האסלאם.הנושאים הנדונים: התקופה שקדמה לאסלאם, המסורת המוסלמית על הנביא מחמד, הקוראן,פרשנות קוראן, התורה שבע"פ (חדית'),הלכה, תיאולוגיה,מיסטיקה,תפיסת הג'האד,האסלאם השיעי,כיתות באסלאם,אסלאם מודרני.

לסילבוס המלא

שיעור זה דן בתולדות האימפריה העת'מאנית מראשית ימיה במאה ה-14 ועד להפיכתה לרפובליקה התורכית המודרנית ב-1923. תוך כדי בחינת תולדותיה הכרונולוגיות של האימפריה, ינתח השיעור מוסדות, אישים, אירועים, מבנים כלכליים, ודפוסי תרבות וחברה. סוגיות שונות שייבחנו כוללות: הקמת האימפריה, שושלת בית

שיעורי המבוא יתקיימו במהלך הסמסטר הראשון במתכונת של פגישה אחת בכל שבוע של לימודים.

שיעורי המבוא יועברו בסדרה של הרצאות שביניהן ישולבו סרטים תיעודיים.

בכוונת המבוא להקנות לך ידיעה בסיסית בהיסטוריה של יבשת אפריקה שמדרום לסהרה. נושאי הפגישות השונות אורגנו באופן כרונולוגי ויקיפו שלוש

קריאה במאמרים (אנגלית ועברית) המתמקדים בנושאים מרכזיים בתפיסה הדתית של האסלאם על דורותיו: אופיו של הקוראן ודרכי פרשנות (מודרני וקלאסי), הבעייתיות שבחדית' ושימוש במקורות היסטוריים, תפיסות שונות של דמותו של הנביא מחמד (מזרח ומערב, מודרני וקלאסי), מחשבה תיאולוגית-פילוסופית קלאסית, עיקרים שיעיים

התרגיל בתולדות האימפריה העות'מאנית יבחן מקרוב את הנושאים הנדונים בשיעור (ראה תאור של קורס מס' 06221004). חומר הקריאה בתרגיל יכלול מקורות עות'מאניים מסוגים שונים: כרוניקות היסטוריות, מסמכים, ספרות נוסעים (עות'מאניים וזרים באימפריה), ובחינת מבנים, וחפצים כדי ללמוד כיצד הבינו

התרגיל בתולדות האימפריה העות'מאנית יבחן מקרוב את הנושאים הנדונים בשיעור (ראה תאור של קורס מס' 06221004). חומר הקריאה בתרגיל יכלול מקורות עות'מאניים מסוגים שונים: כרוניקות היסטוריות, מסמכים, ספרות נוסעים (עות'מאניים וזרים באימפריה), ובחינת מבנים, וחפצים כדי ללמוד כיצד הבינו

בקורס זה, שלושה מרצים יסקרו את התפתחותה של ההיסטוריוגרפיה המודרנית מאז המאה ה-19 ועד ימינו בשלושה תחומי-מחקר: תולדות הציוויליזציה האירופית, תולדות עם ישראל, ותולדות המזרח התיכון והעולם המוסלמי. נתמקד בארבע תקופות מוגדרות – המאה ה-19 הארוכה (1914-1815); עידן מלחמות-העולם (1945-1914); עידן המלחמה

להמצאת הדפוס במאה החמש-עשרה היו השפעות מרחיקות לכת על האדם, החברה והתרבות בעולם המערבי, בזיקת גומלין אל תהליכים אחרים שהתחוללו באותה תקופה. החברה היהודית מיהרה לאמץ אף היא את הטכנולוגיה החדשה, שחוללה גם בקרבה שינויים חשובים ביותר. עולם האסלאם, מסיבות שונות, נמנע מלאמץ את "ההעתקה המלאכותית" עד

תקופה זו מכונה בתולדות עם ישראל תקופת הגאונים. הגאונים עמדו בראש ישבת ארץ ישראל, והנהיגו חלקים רבים מהעם בארץ ישראל ומחוצה לה. עד גילוי גניזת קהיר לא ידענו דבר על מרכז הנהגתי חשוב זה. המקורות שברשותנו מלמדים גם על מערכת היחסים שבין ישיבת ארץ ישראל לשלטונות המוסלמים. הכיבוש המוסלמי פתח את

שיעור: היישוב היהודי בבבל מראשית הכיבוש המוסלמי עד נפילת הח'ליפות העבאסית.
הכיבוש המוסלמי חיסל את האימפריה הפרסית הסאסנית ששלטה בבבל ובפרס. עם הכיבוש המוסלמי נפתחת בבבל תקופת הגאונים בהיסטוריה היהודית. הבולט מבין גאוני בבל היה ללא ספק סעדיה גאון, שבחשיבותו נדון. במסגרת שיעור זה יעלו

במהלך השעורים נציג את המאה ה-19 מנקודת מבט של מורשת המהפכה הצרפתית, המאבק בין כוחות ההמשך לכוחות השינוי ונעקוב אחרי תהליכי המודרניזציה באירופה כפי שבאו לידי ביטוי במהפכה התעשייתית – ומכלול השינויים הדרמטיים אשר היא חוללה- השפעת המהפכה הדמוגרפית, תהליך העיור, גיבוש המעמד הבינוני, צמיחת

מטרת השיעור היא להקנות לתלמידים ידע ותובנות בסיסיות בתולדות התרבות הפוליטית של המאה העשרים. תוך בדיקת מעלותיו וחסרונותיו של חקר ההיסטוריה הקרובה, יעסוק השיעור בסדרה של תהליכים ומאורעות שעיצבו ועדיין מעצבים את פניה של המודרניות החברתית, הפוליטית והתרבותית. יערך בירור של מכלול ההקשרים שהביאו

סמינר זה יבחן את תולדותיה של תורכיה המודרנית מאז סוף מלחמת העולם הראשונה ועד לימינו. הסוגיות הנדונות הן פוליטיות, כלכליות, חברתיות, ותרבותיות. נבחן גם את מקומה של תורכיה באזור ובעולם. חומר הלימוד כולל ספרים ומאמרי מחקר של חוקרים מודרניים, ספרי זיכרונות של תורכים, ספרות תורכית (בתרגום), מידע

הקורס יעסוק בעיצוב זהויות לאומיות וישויות פוליטיות מודרניות במדינות ה"גרעין" של המגרב על רקע התקופות הפרה-קולוניאלית וקולוניאלית. הוא יבחן את עוצמת ההשפעות מהתקופות הללו על הזהות הלאומית המודרנית ויבדוק את מידת ההצלחה של תהליכי בניית המדינה ובניית העם בשלוש המדינות.

הקורס מתמקד בניתוח אופי הסולידריות המדינתית האופיינית לרוב מדינות העולם הערבי. נקודת המוצא היא העובדה כי רוב מדינות אלה אינן ניתנות לסיווג כ"מדינות לאום" על פי הדגם המוכר מההסטוריה האירופית, ולפיכך גם מספרות המחקר (להוציא את מצרים). הקורס עוסק בהסבר הסולידריות המדינתית של רוב מדינות, שלא

מוות הוא אולי האירוע הדרמטי ביותר בחייו של אדם ובחיי קהילה. זו נקודת המוצא של הקורס שעוקב אחרי המשמעויות הדתיות, החברתיות והתרבויות שיוחסו למוות בקהילות מוסלמיות מזרח תיכוניות בתקופות שונות בהיסטוריה. המוקד שלנו יהיו שאלות של זהות, קהילתיות, מאבקי כוח, גבולות חברתיים, וכיצד כל אלו נקבעו תוך

זה כמה עשורים משמשת זירת המפרץ הפרסי מוקד עניין לנוכח עתודות הנפט המצויות בה וגורמי החיכוך בין המדינות השונות באזור. אמברגו הנפט, המהפכה האסלאמית באיראן, מלחמת איראן-עיראק, פלישת עיראק לכווית הם רק חלק מהאירועים הדרמטיים שהתרגשו על זירת המפרץ. הקורס יבחן את התהליכים המרכזיים בזירה זו תוך הצגת

הקורס יתמקד בקולנוע כטקסט ביקורתי המהווה ערוץ ייחודי לדיון בסוגיות חברתיות ופוליטיות במרחב שבו חופש הביטוי וההבעה אינו בגדר המובן מאליו. הקורס יתמקד בעיקר בהתייחסויות השונות של הקולנוע במזרח התיכון לסוגיות חברתיות כגון היחס למיעוטים דתיים, עדתיים ואתניים וסוגיות מגדריות. סוגיה אחרת היא הביקורת

ענינו של השעור הינו תולדותיהן של סוריה ושל לבנון בעת החדשה ועד לראשית שנות השבעים. השעור יבחן את השורשים והמקורות ההיסטוריים והרעיוניים של המדינה הסורית ושל המדינה הלבנונית, ויעסוק בהרחבה בהקמתן בשנות העשרים ובדרכן בשנות העצמאות הראשונות שלהן.

עיקרו של השעור יוקדש ראשית, לסוריה בעשרים

עניינו של שעור זה הוא תולדותיו של הסכסוך הישראלי-ערבי למן ראשיתה של הציונות בארץ ישראל, עבור לתקופת המנדט הבריטי והמאבק להקמת מדינת ישראל וכלה במלחמות ישראל-ערב ובמשא ומתן לשלום שמנהלת ישראל עם שכניה הערביים בעשורים האחרונים.

במוקד השיעור יעמוד יחסו של העולם הערבי לסכסוך עם ישראל. האופן

הקורס יתמקד בתהליכים הפוליטיים, החברתיים והתרבותיים שהתרחשו במצרים בעשורים הראשונים של המאה העשרים ועודם מתרחשים בה בעצם ימינו אלה. בין השאר ידונו בקורס סוגיות הנוגעות למאפייניה של הפוליטיקה המצרית בעידן המלוכה, בעידן הנאצריסטי וכן בתקופותיהם של הנשיאים אנואר סאדאת וחוסני מובארכ. הפוליטיקה

הקורס יעסוק בהתפתחויות הפוליטיות, החברתיות והכלכליות שעברו על מדינות צפון אפריקה (מרוקו, תוניסיה ואלג'יריה) במאה העשרים ובהשפעות הקולוניאליזם והלאומיות על התפתחויות אלה. הקורס יתמקד גם בכיוונים הבולטים כיום במחקר ההיסטורי על צפון אפריקה

השבטיות נתפסה עד לא מכבר כשריד מן העבר שנגזר עליו להיעלם עם התקדמות תהליכי המודרניזציה שהתרחשו במדינות המזרח התיכון במאה העשרים. אולם תופעה זו מוכיחה כוח שרידות מרשים במיוחד. בכך היא ממשיכה להיות אחד המאפיינים הבולטים של התרבות הפוליטית ברבות ממדינות האיזור. יתרה מכך, במחצית השניה של המאה העשרים

הקורס ייבחן סוגיות חברתיות פוליטיות וכלכליות מרכזיות באפריקה המודרנית תוך שימוש בסרטי תעודה וסרטי קולנוע.. בקורס ייבחנו תופעות כמו קולוניאליזם, יחסי שחור –לבן, שחיתות, שימוש לרע בכוח, איידס, מילת נשים ועוד. השיעור ימשך 4 שעות רצופות אשר יחולקו להרצאה, דיון וצפייה בסרט. על התלמידים יהיה לקרוא

הקורס יעסוק במאבקן של נשים מוסלמיות לשיפור תנאי חייהן במדינות הערביות והאסלאמיות במזרח-התיכון ובמדינת ישראל. במובחן מן המאבק הפמיניסטי שהתנהל במערב במקרים שלפנינו מדובר בנשים הנאבקות להשגת חירויותיהן כשהן רעולות ובתוך המסגרות הדתיות כשלטענתן הרעלה מהווה עבורן סממן לעוצמה ולא לחולשה. הן מצהירות

בשלהי המאה ה- 19 וראשית המאה ה- 20, הולך ומתפתח במצרים ובמקומות נוספים זרם הגותי רב השפעה- המודרניזם האסלאמי- החותר למציאת מענה אסלאמי לאתגרי המפגש הטעון עם המערב וערכיו.

בקורס נקרא מכתביהם של שניים מההוגים המרכזיים של זרם זה- מחמר עבדה ורשיד רדא (תוך ניסיון לעמוד גם על ההבדלים ביניהם),וכן

עיונים בכתבי טברי ומסעודי ההיסטוריים
החלק העיוני: הקדמה ארוכה על התפתחות כתיבת ההיסטוריה בעולם המוסלמי החל מן כתיבת המסורות ועד לכתיבת היסטוריה ממש בכתבי טברי ומסעודי. בשלב השני קריאת חיבורים עתיקים המבוססים על מסורות בלבד. בשלב השלישי קריאת קטעים נבחרים מכתבי טברי ומסעודי, קטעים שיהיו

על פי החוק האסלאמי הריגה או פציעה מחייבות פיצוי כספי, שתשלומו מוטל על קבוצת הסולידריות של הפוגע. הקורס סובב סביב השאלה מי הם האנשים המרכיבים קבוצה זו. על בסיס טקסטים הלכתיים והיסטוריים, פרשנות קוראן וחדית' יידונו שינויים בהרכב הקבוצה המשלמת. אלה משקפים שינויים פוליטיים וחברתיים, ובאמצעותם

סמינר זה יעסוק בהשתנות החברה במפרץ הפרסי תוך מעבר מישויות שבטיות וצורת חיים בדואית למדינות מודרניות ולרמת – חיים של התעשרות. בעיות ההסתגלות לשינויים אלה כמו גם למכשולים והאטה בתהליך ינותחו.

הסמינריון יעסוק בהיסטוריה הפוליטית, החברתית והתרבותית של ארץ ישראל/פלסטין בתקופה שבה נולד וצמח הסכסוך בין תושבי הארץ הערבים והיישוב הציוני, ובתהליכים שהובילו לעימות המכריע ביניהם ב-1947/48. נבחן את נקודות המוצא של שתי החברות, את שאיפותיהן, ואת מערכת היחסים המשתנה ביניהם לאורך התקופה. נבדוק את

סמינר זה יעסוק בהיבטים של רפואה ושל אתיקה רפואית בחברות מסלמיות מימי הביניים ועד העת החדשה. חומר הקריאה והדיונים ישלבו דיון בתיאוריות הרפואיות המקובלות עם סוגיות אתיות וחברתיות שונות. יִדוֹנוּ, למשל, קונפליקטים בין ההלכה לרפואה בסוגיות כגון פיריון או מוות; תפיסות רפואיות ותרבותיות על אודות הגוף

הקורס יחתור לניתוח ולהבנת אחד הגורמים המרכזיים המעצבים את הפוליטיקה במזרח התיכון בזמן החדיש: היחסים המורכבים בין מדינות ערב, והשפעות הגומלין בין המערכת הבין-ערבית וסוגיות כגון חדירת המעצמות למזה"ת, הסכסוך הישראלי ערבי ועליית כוחות של האסלאם הפוליטי. תוך כדי שימוש בתיאוריות היחב"ל וביניהן

הקורס סוקר ומנתח את התהליכים ההיסטוריים המרכזיים שהתחוללו במזרח התיכון במאתיים השנים האחרונות, שעיקרם פעולת הגומלין בין תהליכים פנימיים ובין השפעות המגע בין החברות המוסלמיות במזרח התיכון ו"המערב." בין היתר, הקורס ידון בהשפעות הכלכליות, הפוליטיות והתרבותיות של "המערב" על האזור, בנסיונות רפורמה,

שיעורי המבוא יתקיימו במהלך הסמסטר הראשון במתכונת של פגישה אחת בכל שבוע של לימודים.

שיעורי המבוא יועברו בסדרה של הרצאות שביניהן ישולבו סרטים תיעודיים.

בכוונת המבוא להקנות לך ידיעה בסיסית בהיסטוריה של יבשת אפריקה שמדרום לסהרה. נושאי הפגישות השונות אורגנו באופן כרונולוגי ויקיפו שלוש

הקורס יעסוק בהתפתחויות הפוליטיות, החברתיות והכלכליות שעברו על מדינות צפון אפריקה (מרוקו, תוניסיה ואלג'יריה) במאה העשרים ובהשפעות הקולוניאליזם והלאומיות על התפתחויות אלה. הקורס יתמקד גם בכיוונים הבולטים כיום במחקר ההיסטורי על צפון אפריקה

.סדרת ההרצאות מספרת את ההיסטוריה של עולם האסלאם בימי הביניים מתחילה בראשית הקריירה של הנביא מוחמד בחצי האי-ערב במאה השביעית ומסתיימת בשנת 1500 לערך. חלקה הראשון של הסדרה משרטט את התהליכים הפוליטיים העיקריים בתקופה זו. נעקוב אחרי הקמת המדינה המוסלמית, השושלות הערביות העיקריות וכיצד הצטרפה אליהן

סקירה שיטתית של עיקרי דת האסלאם תוך התייחסות אל הזיקה שבין עיקרים אלה לבין ההיסטוריה של האסלאם.הנושאים הנדונים: התקופה שקדמה לאסלאם, המסורת המוסלמית על הנביא מחמד, הקוראן,פרשנות קוראן, התורה שבע"פ (חדית'),הלכה, תיאולוגיה,מיסטיקה,תפיסת הג'האד,האסלאם השיעי,כיתות באסלאם,אסלאם מודרני.

לסילבוס המלא

בקורס זה, שלושה מרצים יסקרו את התפתחותה של ההיסטוריוגרפיה המודרנית מאז המאה ה-19 ועד ימינו בשלושה תחומי-מחקר: תולדות הציוויליזציה האירופית, תולדות עם ישראל, ותולדות המזרח התיכון והעולם המוסלמי. נתמקד בארבע תקופות מוגדרות – המאה ה-19 הארוכה (1914-1815); עידן מלחמות-העולם (1945-1914); עידן המלחמה

תקופה זו מכונה בתולדות עם ישראל תקופת הגאונים. הגאונים עמדו בראש ישבת ארץ ישראל, והנהיגו חלקים רבים מהעם בארץ ישראל ומחוצה לה. עד גילוי גניזת קהיר לא ידענו דבר על מרכז הנהגתי חשוב זה. המקורות שברשותנו מלמדים גם על מערכת היחסים שבין ישיבת ארץ ישראל לשלטונות המוסלמים. הכיבוש המוסלמי פתח את

שיעור: היישוב היהודי בבבל מראשית הכיבוש המוסלמי עד נפילת הח'ליפות העבאסית.
הכיבוש המוסלמי חיסל את האימפריה הפרסית הסאסנית ששלטה בבבל ובפרס. עם הכיבוש המוסלמי נפתחת בבבל תקופת הגאונים בהיסטוריה היהודית. הבולט מבין גאוני בבל היה ללא ספק סעדיה גאון, שבחשיבותו נדון. במסגרת שיעור זה יעלו

במהלך השעורים נציג את המאה ה-19 מנקודת מבט של מורשת המהפכה הצרפתית, המאבק בין כוחות ההמשך לכוחות השינוי ונעקוב אחרי תהליכי המודרניזציה באירופה כפי שבאו לידי ביטוי במהפכה התעשייתית – ומכלול השינויים הדרמטיים אשר היא חוללה- השפעת המהפכה הדמוגרפית, תהליך העיור, גיבוש המעמד הבינוני, צמיחת

מטרת השיעור היא להקנות לתלמידים ידע ותובנות בסיסיות בתולדות התרבות הפוליטית של המאה העשרים. תוך בדיקת מעלותיו וחסרונותיו של חקר ההיסטוריה הקרובה, יעסוק השיעור בסדרה של תהליכים ומאורעות שעיצבו ועדיין מעצבים את פניה של המודרניות החברתית, הפוליטית והתרבותית. יערך בירור של מכלול ההקשרים שהביאו

הקורס יעסוק בעיצוב זהויות לאומיות וישויות פוליטיות מודרניות במדינות ה"גרעין" של המגרב על רקע התקופות הפרה-קולוניאלית וקולוניאלית. הוא יבחן את עוצמת ההשפעות מהתקופות הללו על הזהות הלאומית המודרנית ויבדוק את מידת ההצלחה של תהליכי בניית המדינה ובניית העם בשלוש המדינות.

הקורס ייבחן סוגיות חברתיות פוליטיות וכלכליות מרכזיות באפריקה המודרנית תוך שימוש בסרטי תעודה וסרטי קולנוע.. בקורס ייבחנו תופעות כמו קולוניאליזם, יחסי שחור –לבן, שחיתות, שימוש לרע בכוח, איידס, מילת נשים ועוד. השיעור ימשך 4 שעות רצופות אשר יחולקו להרצאה, דיון וצפייה בסרט. על התלמידים יהיה לקרוא

Language and Society in Ethiopia

מטרת הקורס להעניק ידע בסיסי על נושאים שקשורים לשפה ולחברה באתיופיה. בקורס זה נכללים בין היתר: סיווג של שפות באתיופיה, דיאלקטים של אמהרית, שפת נשים, שפה של קבוצות מסוימות, אמהרית מעורבבת, שמות פרטיים בשפות שונות, וכו'.

הסמינר יעסוק בשאלות מפתח במחקר על תולדות סכסוך ישראל-ערב תוך בחינה של מגוון סוגיות היסטוריות ומתודולוגיות. המטרה של הסמינר היא ללבן סוגיות כגון רוויזיה ורוויזיוניזם היסטורי; מקורות היסטוריים והשימוש בהם; שינויים בפרספקטיבות היסטוריות ואידיאולוגיות; תודעה היסטורית ואחריות

הקורס עוסק בעיצוב המדינה הערבית וקשיי הקיום שלה. הסברים תיאורטיים והדגמות מעשיות הם מוקד הדיון, תוך הדגשת השיח המקובל והתפיסות החדשניות הקשורות בו.

סמינר זה יעסוק בהשתנות החברה במפרץ הפרסי תוך מעבר מישויות שבטיות וצורת חיים בדואית למדינות מודרניות ולרמת – חיים של התעשרות. בעיות ההסתגלות לשינויים אלה כמו גם למכשולים והאטה בתהליך ינותחו.

מטרת הסמינר היא לתרגל מחקר היסטורי בתולדות המזרח התיכון בעת החדשה תוך שימוש במקורות ראשוניים, רובם ככולם בערבית, והתמודדות עם בעיות מתודולוגיות ומחקריות. נעשה זאת באמצעות בחינת סוגיות בהיסטוריה של הספר הערבי, ייצורו, שיווקו, וקריאתו בעשורים שלאחר כניסת הדפוס לאזור, מאמצע המאה התשע-עשרה ואילך.

מהפכות ומלחמות אזרחים הנן תופעה נפוצה בקורותיו של המזרח התיכון בעידן המודרני. הסמינר מתחקה אחר שורשיהן ומהלכיהן של מרידות ומהפכות באזורנו ובדינאמיקה של מלחמות אזרחים במזרח התיכון. מרד עראבי, המהפכה הכמאליסטית, הפיכות הקצינים במדינות ערב השונות, המהפכה האסלאמית באיראן, האנתפאדה ומלחמות האזרחים

הקורס ינתח את קשרי הגומלין בין לאומיות לדת במזה"ת המודרני, תוך דגש על סוגיות המעבר מזהות דתית לזהות לאומית, על אופן גיוס הדת לצרכיהן של תנועות לאומיות שונות, וכיצד התייחסו תנועות דתיות לאתגר הלאומי. בין היתר יעסוק הקורס במתח שבין זהות מצרית פרטיקולרית המתייחסת לעבר הפרעוני מול הדגש על

הקורס יעסוק בעיצוב זהויות לאומיות וישויות פוליטיות מודרניות במדינות ה"גרעין" של המגרב על רקע התקופות הפרה-קולוניאלית וקולוניאלית. הוא יבחן את עוצמת ההשפעות מהתקופות הללו על הזהות הלאומית המודרנית ויבדוק את מידת ההצלחה של תהליכי בניית המדינה ובניית העם בשלוש המדינות.

העיר אדירנה שימשה כבירתה השנייה של האימפריה העת'מאנית, בשנים 1421 (בקירוב) ועד ל-1453, שנת כיבוש קונסטנטינופל. גם לאחר מכן, המשיכה אדירנה להיות עיר חשובה במישור הפוליטי, צבאי, כלכלי-מסחרי ותרבותי, ואף לשמש כמקום מושבו של הסלטאן, לפעמים לתקופות ארוכות. בעיר היה ארמון אימפריאלי בהיקף