קורסי המכון להיסטוריה ופילוסופיה של המדעים והרעיונות ע"ש כהן

סמינר (שנתי). יום שני שעה 18-16, בשיתוף עם אודי אדלמן ויואב קני.

סילבוס
הסמינר יהווה סדנת עריכה של כתב עת לפילוסופיה ותיאוריה פוליטית. מדובר בכתב עת מקוון שיראה אור בחסות מכון כהן ובשיתוף עם גורמים אחרים בתוך האוניברסיטה ומחוצה לה. בכתב העת יתפרסמו מאמרים שכל אחד מהם יוקדש למושג אחד

Conventionally the history of economics begins with the publication of Adam Smith’s Wealth of Nations (1776). In the following century, so the story continues, Malthus, Ricardo, and Marx developed certain of Smith’s doctrines, thereby creating ‘classical political economy’. Then around 1870

קורס תשתית במדעי החיים לתלמידי מדעי הרוח והחברה. זהו קורס של "ביולוגיה ללא ביולוגים". מטרת הקורס להציג דרכי חשיבה בביולוגיה, ולא להוות קורס מבוא למדעי החיים לביולוגים מתחילים. אף שאין דרישה לידע מוקדם בביולוגיה, יתכן כי חלק מהסטודנטים ירצו להיעזר בקריאת חומר רקע, שינתן על ידי המרצה. הקורס

במהלך הסמי נר נבחן את שיטות העבודה והמחקר הנדרשות לכתיבה של עבודות גמר ומאמרים בהיסטוריה ופילוסופיה של המדע. הסמינר יתחיל בתרגיל, במהלכו יוצג נושא מחקר בפני התלמידים והם ודרשו להסביר כיצד יכתבו מאמר על נושא זה - כיצד יגיעו למקורות המתאימים, אופי האנליזה שיעשו, השיקולים הקשורים לפרסום המאמר

סילבוס:
בסמינר נדון בנסיונו של דורקהיים לכונן סוציולוגיה מדעית בצרפת בשלהי המאה התשע עשרה כמקרה מבחן למקומם של מודלים מדעיים בכינונה של דיסציפלינה חדשה במדעי החברה , וכתאור של מאבק בשדה התרבות ברפובליקה השלישית בצרפת במפנה המאה.

קבלת קרדיט:
/ עבודה - רפרט או

סילבוס
הסמינר יציע קריאה בטקסטים של סופרים, פילוסופים והוגים מתחומי
הפילוסופיה הפוליטית ולימודי התרבות שהקדישו מקום מרכזי במחשבתם לאלימות,
כמושג וכתופעה חברתית ופוליטית. נקרא טקסטים של הובס, קלייסט, ניטשה,
פוקו, ארנדט, שמיט, ג'יראר, דרידה, בנימין, פאנון, סלין,

שלמה מימון (1753-1800) כתב פירושים לכתבים פילוסופיים, החל באריסטו וחלה בקאנט. הסמינר יתמקד בשאלה אם ניתן לייחס לו פילוסופיה שיטתית שממנה נובעות העמדות שהוא נוקט בפירושיו או שעמדותיו אינן עקביות, או לחילופין מתאימות עצמן לפילוסופיה אותה הוא מפרש. נתרכז בכתבים המצויים בעברית או באנגלית: "מסה על

בימינו נראית הגישה המדעית-טבעית לבאורן של תופעות טבע ולעיצובן של מערכות טכנולוגיות כמובנת מאליה. לא כך היו פני הדברים בתרבויות הקדם-הלניסטיות של הים התיכון והמזרח התיכון. תופעות טבע נבחנו, הוסברו, חושבו מתמטית, ובחלקן אף נובאו בהצלחה במסגרת תובנות שהיו יותר דתיות ומיתולוגיות מאשר מדעיות

לאחר מבוא שיטתי קצר הסוקר גישות שונות לפילוסופיה של המדע, ואוריינטציה בסיסית באשר להיבטים תוכניים ומבניים אחדים האופייניים לידע מדעי, יוקדש עיקרו של הקורס לתיאור וניתוח תולדות המאמץ לבאר ביאור פילוסופי של המדע למן המאה ה-17. בתוך כך, וככל שיותיר הזמן, נדון בפילוסופיות המדע של בייקון ודקארט;

סילבוס:
הסמינר יעסוק בהיבטים שונים של הגותו של הארי פרנקפורט הנוגעים agency, ובכלל זה דיוניו בזהות עצמית, מחוייבות נורמטיבית, רצון חופשי ושכילה מעשית. נעיין במבחר מכתביו בנושאים אלה, בדגש על עבטודותיו האחרונות, ובכתבי חלק ממבקריו הבולטים.
הסמינר מיועד לתלמידי מוסמך בעלי רקע בפילוסופיה

האם היה גליליאו גליליי אבי המדע החדש - כפי שעיצב הוא עצמו את דמותו בספרו הגדול על שני המדעים החדשים? כיצד צומח מדע חדש ממדע אחר שקדם לו? מה בין תוכן מדעי לשיח מדעי בתקופתו של גליליאו? שאלות אלה יעמדו במרכז הקריאה שלנו בספרו המוקדם של גליליאו "על התנועה" (1590 ). עיקר הדגש יהיה על פענוח התהליכים

סילבוס
שיעור מבואי שבו יוצגו בסקירה כרונולוגית-שיטתית הפרקים המרכזיים בתולדות התיאוריה הביקורתית מקאנט עד פרויד. השיעור ידגיש את ההקשר הפילוסופי המודרני של שממנו מתפתחות ואחר כך נפרדות התיאוריות הביקורתיות של המאה העשרים. הסקירה תכלול את תפיסת הביקורת של קאנט, מבוא קצר לשיטה ההגליאנית,

סילבוס: הסמינר יוקדש כולו לקריאה בטקסטים של אדורנו על אמנות, מוסיקה וספרות ולדיונים בהקשריהם הסוציולוגיים והפילוסופיים

קבלת קרדיט:
עבודה סמינריונית או עבודת רפרט

סילבוס: הסמינר יעסוק בעיונים היסטוריים ופילוסופיים במושג הפילוסופיה. ספר היסוד שישמש כמקראה בסיסית לסמינר Slavoj Žižek (ed.), Mapping Ideologyהוא:

קבלת קרדיט:
עבודה סמינריונית או עבודת רפרט

הסמינר עוסק באתגר לפניו עומדים כיום חקר התורשה והאבולוציה. גילויים חדשים בביולוגיה מולקולרית ומחקרים וגישות חדשות בתחומי חקר התנהגות בעלי חיים וההתנהגות אנושית מצטרפים יחדיו ליצירת תמונה שונה מזו שהייתה מקובלת במשך 50 השנים האחרונות. על פי תמונה חדשה זו:

לא רק גנים ווריאציה תורשתית

מקובל לראות בפיסיקה המודרנית, ובמיוחד בתורת היחסות, מעבר מתפיסה אבסולוטית של הטבע לתפיסה יחסותית בה אין נקודת השקפה אחת המוצדקת יותר מן השניה ו"הכל יחסי". גם תורת הקוונטים, עם הדגש המקובל (אסכולת קופנהגן) על מקומו של הצופה המשפיע (ומשנה) את תוצאות המדידה, נתפסת כתורמת לכיוון זה. ברצוני להראות כי

”פרוגרס” ו”אבולוציה” הן שתי הנחות-על מרכזיות בתרבות המאה ה19 ומיוצגות האחת בשיח על החברתי, האחרת בשיח על הטבע החי. במהלך המאה שני מיני השיח משפיעים ומושפעים הדדית ונשזרים זה בזה . הסמינר ידון בשזירה זו בהקשר תהליכי התיעוש, התגבשות מוסדותיה של מדינת הלאום הריכוזית ושלוחותיה הקולוניאליות וכינונם

פילוסופיה של המתמטיקה
הקורס עוסק בבעיות הפילוסופיות היסודיות שעניינן בידע המתמטי: מה טיבו של הידע הזה? איך הוא מן האפשר? מה שונה ומה משותף לידע המתמטי ולידע המדעי בכלל? מה בינו לבין סוגי ידע אחרים? האם הידע המתמטי הוא ידע וודאי, ואם כן, מה המקור לוודאות זו? מהו נושא המחקר המתמטי ומהו מושא

קורס תשתית בפיזיקה לתלמידי מדעי הרוח והחברה. מטרת הקורס להציג דרכי חשיבה בפיזיקה, ולא להוות קורס מבוא לפיזיקאים מתחילים. הקורס יתחיל במכניקה ותורת הכבידה של ניוטון. בשלב זה של הקורס ינתן דגש על מהות ההסבר הפיזיקאלי עפ"י ניוטון שכולל מושגים כגון כוח, מאסה, מרחב וזמן מוחלטים, וחוקי תנועה. בהמשך

בסמינר זה נעסוק בפילוסופיה של מייצגה המובהק של הנאורות בתקופת "ויימאר", לאמור בתקופה שבין שתי מלחמות העולם בגרמניה. נשים דגש מיוחד על תפישתו של קאסירר את ההפכים של נאורות: מיתוס, דת, הרומאנטיקה, פילוסופית החיים וכו'. נדרשת נכונות לקרוא ולדווח בסמינר על כתבים של קאסירר ואחרים, ורצויה (אך לא

הקורס יתמקד בהתפתחות המחשבה המדעית בתרבות המערב, מאז תקופת המהפיכה מהדעית ועד תחילתה של המאה העשרים. לצורך זה יבחנו מספר נושאים ומספר תקופות, שמקובל לראות בהם ציוני דרך מרכזיים בתולדות המדעים בפרק הזמן האמור: 1) המהפכיה המדעית והשכלותיה; 2); מדע, המהפיכה מצרפתית והנאורות; 3) מדע בתקופת

תרגיל בפילוסופיה של המדע (המשך)
------------------------------------------------------------
סילבוס – סמסטר ב', תשס"ט

במסגרת התרגיל נקרא ונדון בכמה מן הטקסטים המרכזיים של הפילוסופיה של המדע, במאה העשרים. הקורס יעסוק בשאלת מקור הידע המדעי, מבנהו ותוקפו, באמצעות התמקדות

תרגיל בפילוסופיה של המדע (המשך)
------------------------------------------------------------
סילבוס – סמסטר ב', תשס"ט

במסגרת התרגיל נקרא ונדון בכמה מן הטקסטים המרכזיים של הפילוסופיה של המדע, במאה העשרים. הקורס יעסוק בשאלת מקור הידע המדעי, מבנהו ותוקפו, באמצעות התמקדות

הקורס יבקש להוודע מקרוב אל המסורת האנליטית בפילוסופיה של המדע, ולעמוד על כוחה ועל מגבלותיה. נעשה זאת תוך עיון קרוב בשלושה אספקטים פילוסופיים בעייתיים של הפעילות המדעית באשר היא: (א) הבעייתיות הכרוכה בניתוח מה שמוענק להשערה על ידי תוצאה חיובית של מבחן אמפירי, (ב) הבעייתיות כרוכה בבירור וניתוח

סיר ישעיה ברלין (1997-1909) נחשב כאחד מהוגי-הדעות החשובים ורבי-ההשפעה של המאה העשרים. הגותו הקיפה תחומים רבים: פילוסופיה פוליטית, תולדות הרעיונות, היסטוריה אינטלקטואלית, ספרות רוסית, ועוד. כמו כן נודע ברלין בפעילותו הדיפלומטית ובתרומותיו לויכוחים האידיאולוגיים הגדולים של תקופתנו, שבהם

המכניקה היא אחד המדעים העתיקים שנולדו ביוון הקלסית. יחד עם זאת, מה נחשב לידע מכני בתקופות שונות משתרע על פני תחום רחב ובלתי מובחן שכולל שימוש במכונות פשוטות כמו מאזניים ומנוף, התחקות אחר העקרונות שמאחורי פעולת המכונות, מדע של תנועות טבעיות ותנועות מאולצות ומדע מתימטי של שיווי משקל בנוסח ארכימדי.

השיעור יהיה הזדמנות לפגישה ראשונה עם כמה מן ההוגים המרכזיים שתרמו לתיאוריה הביקורתית במאה העשרים: אדורנו, בנימין, פוקו, דרידה, סעיד, באטלר וז'יז'ק. מחשבתם תוצג על רקע התפתחויות אינטלקטואליות רלוונטיות בתחומי הסמיוטיקה, הסוציולוגיה, האנתרופולוגיה והפסיכואנליזה. בשיעור יובלטו מושגי

סילבוס: הסמינריון ידון בהיבטים שונים של הקשר בין המאורע ההיסטורי, ייצוגו ההיסטוריוגרפי ועיצובו של הזיכרון ההיסטורי. המהפכה הצרפתית תשמש כמקרה מבחן

קבלת קרדיט:
עבודה סמינריונית או עבודת רפרט

הסמינר יתבסס על קריאה שיטתית בהרצאות של מישל פוקו בקולג' דה פראנס בשנים 1979-1976. נעקוב אחרי החקירה הגנאלוגית שפוקו מציע למערך השליטה הריבוני, למשילה (governmentalitי) ולגלגוליה מהכוח הפסטורי (pastoral power) עד למדינה המודרנית, ולביו-כוח (bio-pouvoir). נשתמש בשילוב יוצא הדופן שפוקו מציע

תולדות הטכנולוגיה הן מוקד למחקר תוסס, רב גוני, ומעניין במיוחד, אשר הולך ומתפתח במהירות רבה בחמישים השנים האחרונות. השיעור יציג כמה משאלות היסוד המדריכות תחום יחסית צעיר זה בלימודי ההיסטוריה. סביב ספרו המרתק עדיין של Lynn White Jr. תועלה שאלת הדטרמיניזם הטכנולוגי – דהיינו, באיזו מידה כופות

סילבוס: השיעור יציג באורח פנורמי את הגותם של דמויות מפתח בתיאוריה החברתית של המאה ה-19 – אוגוסט קונט, קרל מרקס, הרברט ספנסר, אמיל דירקהיים, מקס ובר, וילפרדו פארטו

קבלת קרדיט:
מבחן בית

הקורס יערך ב- 7 שבועות מרוכזים 30/4/09-11.6.09

Emotions were the focus of intense debates in medieval and early modern philosophy. Tho-mas Aquinas, William Ockham, Renי Descartes, Baruch de Spinoza and many other philoso-phers explored the nature of emotions, the role they play in our