קורסי לימודי נשים ומגדר

הקריאה הפמיניסטית לשינוי במעמדן וערכן של נשים בחברה הביאה עמה את הצורך לחשוב מחדש על עקרונות יסוד שבאמצעותם אנו מבינים את העולם סביבינו. הקורס יציג את הביקורת של הפילוסופיה הפמיניסטית על מסורת המחשבה המערבית ואת האלטרנטיבות שהיא מציעה בסוגיות אלו.
בין הסוגיות שיבחנו: האם מגלמת תפיסת האדם

הקורס יעסוק בהגדרת יחסי מיגדר (יחסים חברתיים בין גברים ונשים ) בתרבויות שונות וביטויים במרחב , בעיקר המרחב העירוני הישראלי.
חלקו הראשון של הקורס יעסוק בהגדרת מושגים, הבנית רקע תיאורטי והצגת גישות שונות בגיאוגרפיה אשר קשורות להבנת יחסי מיגדר במרחב. בחלק זה ידונו נושאים כמו: מיגדר וזכויות

מטרת הקורס היא בחינת המשפט הישראלי לאור תיאוריות פמיניסטיות שונות. לצורך בחינה זו נסקור בתמצית תיאוריות פמיניסטיות מגוונות וניסיונות סינתזה ביניהן, תוך התמקדות ברלוונטיות שלהן לניתוח פמיניסטי של המשפט. על בסיס הרקע התיאורטי, נבחן סוגיות מגדריות ספציפיות שבהן עוסק או שותק המשפט הישראלי. בין היתר,

בקורס נערוך סקירה ביקורתית של הקאנון המקובל בזרמי האמנות המודרנית, דרך סוגיות פמיניסטיות העולות מן היצירות והנדונות בטקסטים של בקורת מגדרית.

במהלך הסמסטר נבחן שאלות מרכזיות כמו למשל מדוע כה רבות מיצירות האמנות של התקופה מתארות את הגוף הנשי, לרוב העירום; מה באמת בין פורנוגרפיה לאמנות

במרכז הקורס יעמדו מושגים, סוגיות ותיאוריות שבחזית המחקר המגדרי היום. כבסיס להבנתם, יוצגו בקורס התשתיות הפילוסופיות והתיאורטיות שבבסיס התיאוריות הפמיניסטיות העכשוויות, כמו גם תיאוריות הממוקדות לאו דווקא בחקר המגדר אך משיקות זו לזו ומזינות זו את זו, כמו תיאוריות פוסטקולוניאליות וקוויריות. הקורס,

המחקר האיכותני הולך ותופס מקום נכבד בחקר העולם החברתי. לתיאוריות הפמיניסטיות תרומה רבה להתפתחות העקרונות התיאורטיים והמעשיים של מחקר זה. הקורס עוסק בקשר שבין תיאוריות פמיניסטיות לבין שיטות המחקר האיכותניות תוך התייחסות לסוגיות של שאלת מחקר, אוכלוסיית המחקר, כלי המחקר, ניתוח ופרשנות, ייצוג, תוקף

הקריאה הפמיניסטית לשינוי במעמדן וערכן של נשים בחברה הביאה עמה את הצורך לחשוב מחדש על עקרונות יסוד שבאמצעותם אנו מבינים את העולם סביבינו. הקורס יציג את הביקורת של הפילוסופיה הפמיניסטית על מסורת המחשבה המערבית ואת האלטרנטיבות שהיא מציעה בסוגיות אלו.
בין הסוגיות שיבחנו: האם מגלמת תפיסת האדם

הקורס יעסוק בהגדרת יחסי מיגדר (יחסים חברתיים בין גברים ונשים ) בתרבויות שונות וביטויים במרחב , בעיקר המרחב העירוני הישראלי.
חלקו הראשון של הקורס יעסוק בהגדרת מושגים, הבנית רקע תיאורטי והצגת גישות שונות בגיאוגרפיה אשר קשורות להבנת יחסי מיגדר במרחב. בחלק זה ידונו נושאים כמו: מיגדר וזכויות

תיאור הקורס:
נרטולוגיה (narratology) היא תורת הסיפור – כל סיפור באשר הוא רצף של אירועים המייצגים את פעולותיהן של דמויות במשך של זמן.
לפיכך לימוד עיקרי הנרטולוגיה הוא משמעותי עבור מי שעוסק ביצירת "סיפורים" בספרות, בקולנוע, בכתיבה עיתונאית, בדיווח על אירועים, בכתיבה דוקומנטארית,

הקורס ידון בתפקיד "הרעיה הטובה" המסורתי, כפי שהוא משתקף ב"בית הבובות" של איבסן, "מרת דאלוויי" של וירג'יניה וולף, "הו, הימים המאושרים" של בקט ועוד. לניתוח הטקסטים יתלווה רקע היסטורי על תפקידי הרעיה בתרבות המערב.

יצירתה של סימון דה בובואר היא אבן פינה בהתפתחות המחשבה הפמיניסטית של המאה העשרים.

הקורס יבחן את התפתחות הפמיניזם הצרפתי מדה-בובואר ועד ימינו, תוך התייחסות לכותבות הפמיניסטיות המרכזיות של שנות השבעים: הלן סיקסו, לוּס איריגארי, ג'וליה קריסטבה, קריסטין דלפי, אנטואנט פוק, מוניק ויטיג

הסמינר יתאר קשרים בין צדק לקולנוע וספרות תוך בדיקה של מאמרים פסיכואנליטיים ופוסטמודרנים. הקולנוע והספרות מתעניינים בצדק מפני שבאופן גלוי או סמוי יש בהם דבר מה מועיל. "בכל מקרה המספר הוא אדם שיכול לתת עצה לקוראיו," אומר ולטר בנימין. הקולנוע הוא מערכת של אימאז'ים שחושבת את החיים באופן

במרכז הקורס יעמדו מושגים, סוגיות ותיאוריות שבחזית המחקר המגדרי היום. כבסיס להבנתם, יוצגו בקורס התשתיות הפילוסופיות והתיאורטיות שבבסיס התיאוריות הפמיניסטיות העכשוויות, כמו גם תיאוריות הממוקדות לאו דווקא בחקר המגדר אך משיקות זו לזו ומזינות זו את זו, כמו תיאוריות פוסטקולוניאליות וקוויריות. הקורס,

בעברו, תיפקד המונח "קוויר" (Queer) כתיוג משפיל למוזרות ולשונות מינית. כיום, ומזה כעשרים שנה, קוויריות מציינת עמדה (תיאורטית ומעשית כאחת) של ביקורת רדיקלית. קוויר שימר את הוראתו כ"מוזר" והפך לפרספקטיבה "זרה" הממנפת את הזרות שלה להשקיף באופן ביקורתי על מגוון של תחומי ידע, יצירה ועשייה: פוליטיקה,

הקורס בודק דפוסים שכיחים של תפיסת האם בתרבות המערב, החל מדמטר וכלה באגדות הילדים הפופולריות עד היום ("כיפה אדומה", "שלגיה", "רפונזל" ועוד).

אתיקה פמיניסטית מציעה ביקורת על הערכים, ועקרונות הצדק המקובלים, מרחיבה את הדיון המוסרי אל תחומים שמוסר המסורתי לא מצא בהם עניין, ומציעה עקרונות אלטרנטרבים להערכה מוסרית. בקורס נכיר זרמים שונים במחשבה האתית הפמיניסטית ואת הביקורת שזרמים אלו מציגים ביחס למציאות החברתית וביחס לתפיסות מוסר מקובלות.

במסגרת המסורות הדומיננטיות של התרבות הפטריארכלית נומקה נחיתותה החברתית של האשה במונחי גופה.
הגוף הנשי הוא אם כן המצע המטריאלי שעליו נחקק ובאמצעותו מגולם ההבדל המיגדרי ולכן הוא מהווה אחת מן הסוגיות המרכזיות בתאוריה ובביקורת הפמיניסטית.
במסגרת הקורס נקרא בטקסטים מן התאוריה והביקורת

בקורס נערוך סקירה ביקורתית של הקאנון המקובל בזרמי האמנות המודרנית, דרך סוגיות פמיניסטיות העולות מן היצירות והנדונות בטקסטים של בקורת מגדרית.

במהלך הסמסטר נבחן שאלות מרכזיות כמו למשל מדוע כה רבות מיצירות האמנות של התקופה מתארות את הגוף הנשי, לרוב העירום; מה באמת בין פורנוגרפיה לאמנות

הסמינר יתאר קשרים בין צדק לקולנוע וספרות תוך בדיקה של מאמרים פסיכואנליטיים ופוסטמודרנים. הקולנוע והספרות מתעניינים בצדק מפני שבאופן גלוי או סמוי יש בהם דבר מה מועיל. "בכל מקרה המספר הוא אדם שיכול לתת עצה לקוראיו," אומר ולטר בנימין. הקולנוע הוא מערכת של אימאז'ים שחושבת את החיים באופן

סוגיות בפמיניזם ובאמנות עכשווית:
גלובליזציה, הגירה וטראנס לאומיות – השפעתם על מקומן ומיקומן של נשים בתרבות

(סמינריון)

ד"ר טל דקל

תופעת הגלובליזציה המתגברת הביאה לגלים של הגירה ועקירות, ואלו בתורם אילצו סובייקטים רבים להתמודדות עם שאלות בסיסיות ואסטרטגיות חדשות בהקשר

השיח הפסיכואנליטי מתאפיין בניסיונות מגוונים ודינאמיים להבין, להבנות ולפרק את המשמעויות של מגדר בעבור סובייקטים אנושיים. בקורס נתעכב על נושאים כמו נשיות, ההקשרים בין מיניות ומגדר, ההקשרים בין מין ומגדר, והתפתחות מגדרית.
נעקוב אחר השתנות השיח הפסיכואנליטי ביחס לנושאים אילו מראשיתו, דרך

הקורס בוחן את המיקום והזיקה של הנשים הערביות-פלסטיניות בישראל לפוליטיקה במובניה וברמותיה השונות, דרך התבוננות בזירות ובאתרים סוציו-פוליטיים רלוונטיים, בתופעות ובפרקטיקות חברתיות שונות, החל מייצוגים ואופני השתתפות בפוליטיקה הפורמאלית בשתי הרמות המוניציפאלית והארצית, עובר בעמותות ובארגונים

הקורס יעסוק בהגדרת יחסי מיגדר (יחסים חברתיים בין גברים ונשים ) בתרבויות שונות וביטויים במרחב , בעיקר המרחב העירוני הישראלי.
חלקו הראשון של הקורס יעסוק בהגדרת מושגים, הבנית רקע תיאורטי והצגת גישות שונות בגיאוגרפיה אשר קשורות להבנת יחסי מיגדר במרחב. בחלק זה ידונו נושאים כמו: מיגדר וזכויות

מטרת הקורס : פתיחות רגישות , שיפור תקשורת בין-אישית ובין-קבוצתית , הגברת המודעות העצמית והבנת הזולת. למידה על הקבוצה הקטנה והבנת תהליכים קבוצתיים.
הלמידה מבוססת על התנסות אישית בתהליך קבוצתי והמשגתה בעבודה מסכמת.

ביולוגיה ומגדר הקורס הוא מבוא לביקורת פמיניסטית על תחומי הביולוגיה שהם רלוונטייים לדיון הציבורי העכשווי על מגדר. בקורס נדון על דוגמאות מתחומי הגנטיקה, האבולוציה, הסוציוביולוגיה, האתולוגיה, מדעי המוח ונציג ניתוח של גישת הביולוגיה לנקבות ונקביות. הביקורת במדעי המוח גם מראה את השימוש בביקורת

המחקר האיכותני הולך ותופס מקום נכבד בחקר העולם החברתי. לתיאוריות הפמיניסטיות תרומה רבה להתפתחות העקרונות התיאורטיים והמעשיים של מחקר זה. הקורס עוסק בקשר שבין תיאוריות פמיניסטיות לבין שיטות המחקר האיכותניות תוך התייחסות לסוגיות של שאלת מחקר, אוכלוסיית המחקר, כלי המחקר, ניתוח ופרשנות, ייצוג, תוקף

הסמינר יתאר קשרים בין צדק לקולנוע וספרות תוך בדיקה של מאמרים פסיכואנליטיים ופוסטמודרנים. הקולנוע והספרות מתעניינים בצדק מפני שבאופן גלוי או סמוי יש בהם דבר מה מועיל. "בכל מקרה המספר הוא אדם שיכול לתת עצה לקוראיו," אומר ולטר בנימין. הקולנוע הוא מערכת של אימאז'ים שחושבת את החיים באופן

מטרת הקורס היא לחשוף את התלמידות לתיאוריות פמיניסטיות מתקדמות המתמקדות במשפט ובחברה שבה הוא פועל. הדיון במשפט יהווה אמצעי לדיון תיאורטי באופנים שבהם החברה מתייחסת למערכות היחסים שבין נשים לגברים, מעצבת זהויות מיניות דיכוטומיות והיררכיות, ומתעלמת מחוויות החיים של נשים. בנוסף לדיון התיאורטי, הקורס

קורס לתאר שני (מ"א), שיעור.
קורס חובה לתלמידי/ות תואר שני בתכנית ללימודי מגדר, ובחוג לספרות (לאחר סיום ההשלמות, אם נדרשו).

מטרת הקורס לשרטט מפה של התיאוריות הבולטות היום במחקר העכשווי, היינו, במחקר שאינו ממשיך ישירות תיאוריות משנות הששים אלא שמפתח תיאוריות שראשיתן והתפתחותן סביב שנות

הסמינר עוסק בסוגיית המגדר בחברות מזרח-תיכוניות דרך בחינתם של נושאים מרכזיים. מתוך גישה ביקורתית הוא סוקר ובוחן מגוון של שיחים, תפיסות, אידיאולוגיות ופרקטיקות חברתיות, כללית ובהתמקד במקרים ספציפיים. אוריינטליזם, פוסטקולוניאליזם, פטריארכיה, 'מודרניזציה', מדינה, לאומיות ופרוייקטים

"The mother/ daughter relation is the dark continent of the dark continent, the most obscure area of our social order."
(אליזבת גרוס)
הקורס יצא למסע אל לב המאפליה של הסוביקטיביות הנשית. הוא יבקש לתור אחר מופעיו של הקשר הסבוך בין בנות לאימותיהן ואחר פישרו בטקסטים מן הספרות הקולנוע

הקורס הינו קורס שנתי המציע התבוננות סלוטוגנית, אשר בוחנת את התהליכים במסגרתם מתרחשת תנועה של אנשים לכיוון הקצה הבריא של הרצף בריאות/חולי. הדגש יהיה על נשים ונערות ששרדו מצבי קושי וטראומה בחייהן. לצד הלימודים התיאורטיים אודות גישות רלוונטיות כדוגמת גישת הכוחות, יתנסו הסטודנטיות בפועל בעשייה

הסמינר יעסוק בקשרים בין טראומה חברתית (טראומה שהגורם לה הוא מבנה חברתי דכאני: סקסיזם, הומופוביה, גזענות וכד') לבין בושה, כרגש דומיננטי בפסיכופתולוגיה פוסט-טראומטית.
טראומה ובושה יבחנו במסגרות השיח הפסיכואנליטי, הפמיניסטי, הפוסט -קולוניאלי והקווירי. את רגש הבושה נבחן גם במסגרת השיח

מטרת הקורס
בעוד שגברים הם ש"עשו" את האירועים המרכזיים של ההיסטוריה המערבית באמצעות השתלטות על הדת, הכלכלה, הפוליטיקה, הצבא, המדע וכל תחום מכריע אחר, הרי שלבחינת התנהגותם כבעלי מגדר וכמבני מגדר לא נודעה חשיבות מחקרית כלל. מזה כמה עשורים ולאחר התנגדויות אמוציונאליות רבות הפכו לימודי מגדר

תיאור הקורס:
הגישה הפמיניסטית למשפט תופסת בעשורים האחרונים מקום מרכזי בחקר המשפט. בה בעת, המשפט
תופס מקום מרכזי בהבנת סוגיות במדעי הרוח והחברה. הקורס נועד לצייד חוקרות בכלים של ניתוח
משפטי-מגדרי, מתוך ההשקפה שקשה לחשוב על שאלה מחקרית במדעי הרוח והחברה שאין לה השלכות
משפטיות

הקורס יציע היכרות עם ההגדרות, המודלים והתיאורים הקלאסיים של סיפור ההתבגרות והחניכה במסורת הספרות והתרבות האירופית ובמסורת הספרות העברית החדשה, על רקע ההבנות התיאורטיות של המושגים "ילדות", "התבגרות", "חניכה", "טקסי מעבר", "הצגת האני" – ועוד. הכרות זו תוליך לקריאה ביקורתית של המודלים האלה

תיאור הקורס: בספר הקלאסי של ביקורת הספרות הפמיניסטית The Madwoman in the Attic, מפרקות סנדרה גילברט וסוזן גובר את הדרכים להבניית הסובייקט הנשי בספרות: " Thus, because he is an author, a 'man of letters' is simultaneously, like his divine counterpart, a father, a master or ruler, and

הסמינריון יעסוק באתגר הפמיניסטי לכמה מהנחות היסוד של תפישת הידע המדעי ולפרקטיקה המדעית, הכרוך, בין היתר, בערעור או בתביעה להמשגה מחדש של רעיון האובייקטיביות המדעית, של היחס בין הערכי לעובדתי, של תהליך הגילוי המדעי ואופן בנייתן וכינונן של תיאוריות מדעיות. נקודת המוצא העקרונית של הביקורת

הקורס מספק מבט סוציו-משפטי ביקורתי על התפקיד שממלא המשפט הישראלי בעיצוב משפחתיות, בעיצוב שוק העבודה בשכר, ובעיצוב הזיקות שביניהם. במסגרת הקורס נדון באופנים שבהם המשפט מסמן את גבולות המשפחתיות המותרת ומנרמל את האפשרויות לשלב חיי משפחה ועבודה בשכר. ההתבוננות בכללי המשפט תעשה מתוך תיאוריות

מטרת הסמינר היא להקנות את הכישורים האקדמיים הנדרשים מתלמידות לתארים מתקדמים, החל מחיפוש חומרי קריאה, דרך ניתוח טקסטים וכתיבה, וכלה בהצגת העבודה בפני קהל. זאת, תוך חשיפה לעשייה האקדמית המובילה והחדשנית ביותר בתחום המגדר. השנה נבחר הנושא 'אמהות' כתמה המארגנת את תכנית את הסמינר.
לסילבוס המלא

הקריאה הפמיניסטית לשינוי במעמדן וערכן של נשים בחברה הביאה עמה את הצורך לחשוב מחדש על עקרונות יסוד שבאמצעותם אנו מבינים את העולם סביבינו. הקורס יציג את הביקורת של הפילוסופיה הפמיניסטית על מסורת המחשבה המערבית ואת האלטרנטיבות שהיא מציעה בסוגיות אלו.
בין הסוגיות שיבחנו: האם מגלמת תפיסת האדם

הקורס יעסוק בהגדרת יחסי מיגדר (יחסים חברתיים בין גברים ונשים ) בתרבויות שונות וביטויים במרחב , בעיקר המרחב העירוני הישראלי.
חלקו הראשון של הקורס יעסוק בהגדרת מושגים, הבנית רקע תיאורטי והצגת גישות שונות בגיאוגרפיה אשר קשורות להבנת יחסי מיגדר במרחב. בחלק זה ידונו נושאים כמו: מיגדר וזכויות

מטרת הקורס היא בחינת המשפט הישראלי לאור תיאוריות פמיניסטיות שונות. לצורך בחינה זו נסקור בתמצית תיאוריות פמיניסטיות מגוונות וניסיונות סינתזה ביניהן, תוך התמקדות ברלוונטיות שלהן לניתוח פמיניסטי של המשפט. על בסיס הרקע התיאורטי, נבחן סוגיות מגדריות ספציפיות שבהן עוסק או שותק המשפט הישראלי. בין היתר,

בקורס נערוך סקירה ביקורתית של הקאנון המקובל בזרמי האמנות המודרנית, דרך סוגיות פמיניסטיות העולות מן היצירות והנדונות בטקסטים של בקורת מגדרית.

במהלך הסמסטר נבחן שאלות מרכזיות כמו למשל מדוע כה רבות מיצירות האמנות של התקופה מתארות את הגוף הנשי, לרוב העירום; מה באמת בין פורנוגרפיה לאמנות

במרכז הקורס יעמדו מושגים, סוגיות ותיאוריות שבחזית המחקר המגדרי היום. כבסיס להבנתם, יוצגו בקורס התשתיות הפילוסופיות והתיאורטיות שבבסיס התיאוריות הפמיניסטיות העכשוויות, כמו גם תיאוריות הממוקדות לאו דווקא בחקר המגדר אך משיקות זו לזו ומזינות זו את זו, כמו תיאוריות פוסטקולוניאליות וקוויריות. הקורס,

המחקר האיכותני הולך ותופס מקום נכבד בחקר העולם החברתי. לתיאוריות הפמיניסטיות תרומה רבה להתפתחות העקרונות התיאורטיים והמעשיים של מחקר זה. הקורס עוסק בקשר שבין תיאוריות פמיניסטיות לבין שיטות המחקר האיכותניות תוך התייחסות לסוגיות של שאלת מחקר, אוכלוסיית המחקר, כלי המחקר, ניתוח ופרשנות, ייצוג, תוקף

שיעור מבוא פילוסופי-תיאורטי ללימודי הספרות והתרבות שבו יוצגו בסקירה כרונולוגית-שיטתית הפרקים המרכזיים בתולדות התיאוריה הביקורתית מעמנואל קאנט ועד ג'ודית באטלר, מהיגל עד דלז וגואטרי. הקורס יתמקד בהוגי המאה התשע-עשרה והעשרים ובמסורות מחשבה כגון הפנומנולוגיה, המארקסיזם, הפסיכואנליזה,

תיאור הקורס:
נרטולוגיה (narratology) היא תורת הסיפור – כל סיפור באשר הוא רצף של אירועים המייצגים את פעולותיהן של דמויות במשך של זמן.
לפיכך לימוד עיקרי הנרטולוגיה הוא משמעותי עבור מי שעוסק ביצירת "סיפורים" בספרות, בקולנוע, בכתיבה עיתונאית, בדיווח על אירועים, בכתיבה דוקומנטארית,

הקורס מקיף את יסודות תורת הפרוזה מנקודת הראות של תהליכי הקליטה של הקורא. מבחינה תיאורטית הוא מתמודד עם תיאוריות מקובלות בשנים האחרונות בתורת הספרות ובפסיכולוגיה של ההבנה, תוך דגש על "אסכולת תל-אביב". אך הקורס אינו אבסטרקטי: הוא מתקדם תוך הדגמה מסיפורי מופת מן הספרות העברית והכללית, ואגב כך

המטרה של הקורס היא להכיר את יצירותיהן של כמה סופרות ערביות בולטות שהחלו לכתוב במאה ה-20 ולעמוד על תכנים וסוגיות שהעסיקו את הסופרות הערביות. האם ישנה מיוחדות לספרות נשים, דילמות, מוטיבים, אתגרים וכו'?

שיעור מבוא פילוסופי-תיאורטי ללימודי הספרות והתרבות שבו יוצגו בסקירה כרונולוגית-שיטתית הפרקים המרכזיים בתולדות התיאוריה הביקורתית מעמנואל קאנט ועד ג'ודית באטלר, מהיגל עד דלז וגואטרי. הקורס יתמקד בהוגי המאה התשע-עשרה והעשרים ובמסורות מחשבה כגון הפנומנולוגיה, המארקסיזם, הפסיכואנליזה,

מתי נולד הילד המודרני ומתי נוצרו הטקסטים עבורו? מה קרה לכיפה אדומה בדרך למאה העשרים? למה כתב לואיס קרול שלושה נוסחים ל"הרפתקאות אליס בארץ הפלאות"? את מי צריכה ספרות הילדים לרצות? לאן נעלמים המבוגרים בספרות הילדים הפופולרית? מה מייחד את הפואטיקה של ספרות הילדים מהפואטיקה של ספרות המבוגרים? כיצד

הביקורת הפסיכואנליטית המסורתית ייחסה מעמד מועדף לפסיכואנליזה, כמי שבידה, כביכול, כלי הניתוח והפרשנות לטקסט הספרותי, גיבוריו ומחברו. בחלקו הראשון תידון בקורס התפתחותו של מפגש מסורתי זה בין הפסיכואנליזה לספרות, יוצגו פרשנויות פסיכואנליטיות קלאסיות ליצירות ספרות, וכן ידונו טקסטים ספרותיים המעמידים

הקורס יעסוק הן בקריאה של יצירות פרוזה פוסטמודרניות והן בקריאת תיאוריות של פוסטמודרניזם. ננסה לראות את הקשרים בין התיאוריה לפרקטיקה, את הקשרים והפערים בין מודרניזם לפוסטמודרניזם, ולעמוד על מידת היכולת שלנו, מהנקודה בה אנו מצויים, לשרטט את קווי המתאר של הזרם המדובר.

הקורס יעסוק ביחסים המורכבים שבין ספרות וביקורת הספרות לבין מוסר ומחשבה אתית – נעמוד על ההשתלשלות ההיסטורית של יחסים אלה, מהביקורת של אפלטון על הכוח המשחית של האמנות ועד לעמדות מגוונות שהופיעו במאה העשרים (מרתה נוסבאום, ווין בות', ז'אק דרידה ואחרים). בנוסף לקריאת טקסטים תיאורטיים נבחן

בקורס נבקש לבחון את ההתמודדות של מספרים ודרשנים בימי הביניים עם התפיסות שרווחו בתקופתם לגבי שאלות גוף, מיניות ומגדר. באמצעות הסיפורים העממיים והאמנותיים, נבקש לעמוד על האופן שבו יוצגו הגוף הנשי והגוף הגברי, הגוף היהודי והגוף ה''גויי'', ההטרוסקסואליות וההומוסקסואליות, הגוף

הקורס ידון בתפקיד "הרעיה הטובה" המסורתי, כפי שהוא משתקף ב"בית הבובות" של איבסן, "מרת דאלוויי" של וירג'יניה וולף, "הו, הימים המאושרים" של בקט ועוד. לניתוח הטקסטים יתלווה רקע היסטורי על תפקידי הרעיה בתרבות המערב.

המאכלים ומנהגי האכילה תופסים חלק מרכזי באופן שבו מבינה ומבנה החברה הישראלית את זהותה. הקורס יבקש לבחון כיצד משתתפת הספרות העברית בניסוח טקסי האכילה הישראליים, ולהתחקות מפרספקטיבה קולינרית אחר הזיקות בין מיניות ללאומיות באמצעות דיון ביצירותיהם של ח.נ. ביאליק, י.ל. גורדון, יהודית הנדל, דליה

יצירתה של סימון דה בובואר היא אבן פינה בהתפתחות המחשבה הפמיניסטית של המאה העשרים.

הקורס יבחן את התפתחות הפמיניזם הצרפתי מדה-בובואר ועד ימינו, תוך התייחסות לכותבות הפמיניסטיות המרכזיות של שנות השבעים: הלן סיקסו, לוּס איריגארי, ג'וליה קריסטבה, קריסטין דלפי, אנטואנט פוק, מוניק ויטיג

רחל בלובשטיין, אסתר ראב ויוכבד בת-מרים היו המשוררות הראשונות שהופיעו במרחב השירה העברית בראשית שנות העשרים של המאה העשרים, והופעתן שינתה ללא היכר את פניה של השירה העברית, הנכיחה בה לראשונה קולות של נשים והניחה את היסודות להתפתחותה של מסורת מגוונת ורציפה של שירה לירית עברית הנכתבת על-ידי נשים.

הקורס יעסוק במעשיות כספרות עממית ובגלגוליהן עד ימינו. במהלך הקורס יתמקד הדיון באופן שבו העלו האחים גרים את המעשיות על הכתב במאה ה-19 ובאופן שבו הם התאימו אותן לילדים, בהשוואה לאופן שבו מעובדות מעשיות אלה לילדים בימינו, ובייחוד למדיום הקולנועי באולפני וולט דיסני כתופעה תרבותית.
ההשוואה תמחיש

מגילת רות הוא סיפור העוסק בעיקר במערכת היחסים המיוחדת המתפתחת בין אשה לחמותה, כששתיהן אלמנות ועסוקות במלחמת הישרדות בארץ יהודה. קורס זה דן בשאלות של ביקורת ספרותית וביקורת נוסח, כגון: בהבנת המגילה מבחינת ההתפתחות העלילתית שלה, שמות הגיבורים ופירושיהם, המסרים העולים מן הסיפור ומנהגים מחיי

נרטיבים סאדו-מזוכיסטיים ליוו את הספרות העברית המודרנית למן תחילתה, והפכו, בספרות מפנה המאה, ובהשראת סיפור יוסף ואשת פוטיפר התנ"כי, לאחת המטפורות המרכזיות ליחסי יהודים- גויים.
עם המעבר לארץ ישראל, הוסיפו מערכות יחסים סאדו-מזוכיסטיות להעסיק את הספרות העברית, אך לבשו פנים אחרות, בהתאם

אלימות מינית במקרא ובמזרח הקדום
אלימות מינית היא פעולה תוקפנית על רקע מיני, שמטרתה להגדיר את עליונותו של התוקף במסגרת יחסי הכוח. בשלב הראשון, נבחן סוגיה זו כפי שהיא מוצגת בחוקי המקרא ובמזרח הקדום, במטרה לחשוף את התפיסות החברתיות לגבי סוגיה זו. בשלב השני, נעיין בסיפורים מקראיים המטפלים

הסמינר יתאר קשרים בין צדק לקולנוע וספרות תוך בדיקה של מאמרים פסיכואנליטיים ופוסטמודרנים. הקולנוע והספרות מתעניינים בצדק מפני שבאופן גלוי או סמוי יש בהם דבר מה מועיל. "בכל מקרה המספר הוא אדם שיכול לתת עצה לקוראיו," אומר ולטר בנימין. הקולנוע הוא מערכת של אימאז'ים שחושבת את החיים באופן

בחברה פטריארכאלית האישה תלויה בגבר בכל, לכן האהבה מושתתת על יחסים בין כל יכול לחסר אונים. כמו כן, השורש אה"ב במקרא אינו מתייחס בהכרח לאהבה במובן המודרני. במסגרת הקורס נבחן את האופן שבו נתפסת האהבה במקרא על רקע יחסי הכוחות בין המינים בחברה הפטריארכאלית, תוך התייחסות למשמעות החברתית והתרבותית

במרכז הקורס יעמדו מושגים, סוגיות ותיאוריות שבחזית המחקר המגדרי היום. כבסיס להבנתם, יוצגו בקורס התשתיות הפילוסופיות והתיאורטיות שבבסיס התיאוריות הפמיניסטיות העכשוויות, כמו גם תיאוריות הממוקדות לאו דווקא בחקר המגדר אך משיקות זו לזו ומזינות זו את זו, כמו תיאוריות פוסטקולוניאליות וקוויריות. הקורס,

המאמר "המלך במבט אירוני" מ-1968 (פרי ושטרנברג) נחשב לאבן-הפינה של כיוון מחקרי חדש שעניינו "הפואטיקה הספציפית של הסיפור המקראי". בעקבותיו 'חשפו' חוקרים בסיפור המקראי מסוף שנות השישים ואילך שפע של תחבולות וטכניקות, קונוונציות סיפוריות, שנינויות אירוניות, ודרמה של תהליך קריאה שתואר צעד

ההגות הפמיניסטית, בהגדרתה הרחבה כהשקפת עולם ספקנית וחתרנית הבודקת מחדש נורמות ומוסכמות בכל תחומי החיים והתרבות, לא פסחה על חקר השואה בכלל ועל ספרות השואה בפרט, והיא תובעת להכיר בחירות הקורבנות בני קבוצות שוליים, אשר קולם, גם בנסיבות נורמטיביות, הוא רָפֶה ממילא, להשמיע את שונותם ולהשתתף בהבנייתו

הקורס יתמקד ביצירות של סופרות מן המאה ה-20 וה-21 (סימון דה-בובואר, מרגריט דיראס, מרי קרדינל, נטלי סארוט, אני ארנו, לילה סבר, מרי דריוסק, לידיה פלם, ), וינסה לברר מה מציע הקול הנשי: האם הסופרות מצליחות לאפיין חוויות ייחודיות לסוביקטיביות הנשית? האם הן מציעות אסטרטגיות חדשות הקוראות תיגר על העולם

. הקורס עוסק בז'אנר של רומן החניכה מפרספקטיבה ביקורתית-פמיניסטית הבוחנת את ההקשר החברתי-תרבותי של צמיחתו ושל מאפייניו הספרותיים, של ההנחות התיאורטיות, החברתיות והערכיות שבבסיסו, ושל האידיאלים שהוא מעמיד. כל אלה נידונים באמצעות קריאה ברומנים שונים של "בילדונגסרומן" (מאת י.' ו'.

לפני שהסדיזם והמזוכיזם מצאו את מקומם זה לצד זה בלקסיקון הסטיות, הם הופיעו ראשית בשדה הספרות בכתביהם של המרקיז דה סאד והרוזן זאכר-מאזוך. את פעילותם הספרותית של השניים מפרידות כמעט מאה שנה, ולמרות הקירבה המיוחסת לילדי רוחם, כתביהם משקפים עולם פסיכולוגי והקשרים תרבותיים שונים לחלוטין. הקורס יתמקד

הקורס בודק דפוסים שכיחים של תפיסת האם בתרבות המערב, החל מדמטר וכלה באגדות הילדים הפופולריות עד היום ("כיפה אדומה", "שלגיה", "רפונזל" ועוד).

הקורס עוסק בדרך הופעתם של ילדים ומתבגרים בסיפורת הישראלית. הכוונה לחשיפתם של תהליכי התבגרות שיש בהם ממדים של הכרת "האני", גילוי הייעוד האישי ונטילה של אחריות חברתית. הילדים נתפשים ומומשגים בתרבות כקבוצה חלשה, שולית במקומה, ביחס למרכז פעיל ואקטיבי ותלותית בגורמי סמכות. האפקט האומנותי-טקסטואלי של

מכתבי נשים מימה"ב עד המאה ה-17 מאלואיז עד מאדאם דה סביניה (בצרפתית)
שו''ת
השיעור יציג את סוגיית הכתיבה הנשית במשטר הישן במכתביה של אלואיז במאה ה-12, של היסטוריונית החצר הצרפתי בסוף המאה ה14 , קריסטין דה פיזן, של נשות הרנסנס כגון מלכת נאווארה, ז'אן דאלברה, ביתה, מרגריט דה

הסמינר יחקור את הקשר בין חיים שהאנרגיה שלהם נובעת מהבנת החשיבות של התשוקה, הרצון לממש חלומות אישיים ופנטזיות של הגשמה עצמית, לבין עלייתה של הבורגנות והפיכתן של העבודה והצרכנות לערכים נעלים. עוד יבחן הסמינר כיצד במקביל לעליית הבורגנות מצטמצם הכוח הפוליטי והחברתי של אצולת האדמות באירופה.

ייצוגי המיניות בשיח הרפואי והספרותי
הסמינר בוחן סוגיות שקשורות לתפיסת המיניות וייצוגיה בשיח הספרותי והרפואי של המאה ה- 17 והמאה ה- 18 בצרפת. תקופה זו נחשבת למהפכנית הן בשדה המדעי והן בשדה הפילוסופי והתרבותי. תפיסת האדם וגופו, תיאוריות של רביה וילודה ותיאוריות מגדריות חדשות משפיעות באופן

הקורס יעסוק בהיסטוריה של הפורנוגרפיה כז'אנר מערבי מודרני ובויכוחים התיאורטיים-פוליטיים סביב סוגיית הפורנוגרפיה. נבחן את הופעת הפורנוגרפיה כקטגוריה של ייצוגים בהקשר של כינון שדה המיניות במאות ה18- וה19-, ונבדוק את ההבנייה הבו-זמנית שלה כקטגוריה אסתטית ומשפטית; נתעכב על היבטים אסתטיים של

הסמינר יציג את הסיפור העברי של ימי הביניים דרך הפרספקטיבה המגדרית. בצד עיסוקם של סיפורי ימי הביניים בנושאים דתיים ולאומיים, הם עסקו הרבה ביחסי המשפחה, במתחים הבינאישיים והבין מגדריים. הקורס ינסה למפות את הסיפורים הביניים על סוגיהם השונים, את נושאיהם הפמיניסטיים והמגדריים, ולהציג את משמעותם

במסגרת המסורות הדומיננטיות של התרבות הפטריארכלית נומקה נחיתותה החברתית של האשה במונחי גופה.
הגוף הנשי הוא אם כן המצע המטריאלי שעליו נחקק ובאמצעותו מגולם ההבדל המיגדרי ולכן הוא מהווה אחת מן הסוגיות המרכזיות בתאוריה ובביקורת הפמיניסטית.
במסגרת הקורס נקרא בטקסטים מן התאוריה והביקורת

הקורס יעסוק בהתפתחויות הפוליטיות, החברתיות והכלכליות שעברו על מדינות צפון אפריקה (מרוקו, תוניסיה ואלג'יריה) במאה העשרים ובהשפעות הקולוניאליזם והלאומיות על התפתחויות אלה. הקורס יתמקד גם בכיוונים הבולטים כיום במחקר ההיסטורי על צפון אפריקה

הקורס יטפל בהתפתחות הרעיונית וההיסטורית של זרמים אינטלקטואלים מרכזיים בחברות המזרח תיכוניות הערביות ממחצית המאה התשע-עשרה ועד לשלהי המאה העשרים.

כללי: "המאה העשרים הארוכה" משתרעת משנת 1870 ועד ימינו אלה. התמורות בתקופה זו התרחשו בקצב מהיר ביותר ואין דרך לכלול את כולן במסגרת קורס סמסטריאלי אחד. לפיכך, חלק מן המורים שמים את הדגש על זירה גיאוגרפית מסוימת (רוסיה ומזרח אירופה, מרכז אירופה או מערבה), חלקם מתרכזים רק בחלק מן התקופה; אחדים

כללי: "המאה העשרים הארוכה" משתרעת משנת 1870 ועד ימינו אלה. התמורות בתקופה זו התרחשו בקצב מהיר ביותר ואין דרך לכלול את כולן במסגרת קורס סמסטריאלי אחד. לפיכך, חלק מן המורים שמים את הדגש על זירה גיאוגרפית מסוימת (רוסיה ומזרח אירופה, מרכז אירופה או מערבה), חלקם מתרכזים רק בחלק מן התקופה; אחדים

הקורס סוקר ומנתח את התהליכים ההיסטוריים המרכזיים שהתחוללו במזרח התיכון במאתיים השנים האחרונות, שעיקרם פעולת הגומלין בין תהליכים פנימיים ובין השפעות המגע בין החברות המוסלמיות במזרח התיכון ו"המערב." בין היתר, הקורס ידון בהשפעות הכלכליות, הפוליטיות והתרבותיות של "המערב" על האזור, בנסיונות רפורמה,

העידן המודרני, משלהי המאה ה-18 ואילך, הוא תקופה של זעזועים נמרצים בתולדות האוכלוסיות בעולם. לצד תהליכי התיעוש, העיור וההגירה התפתחו אידיאולוגיות זהות חדשות, יהודים נדרשו להגדיר את זהותם מחדש ועמדו בלחצים ומשברים שלא ידעו לפני-כן. בקורס נתמקד באירועים ובתהליכים מעצבים בתולדות המקומות שבהם

כללי: התמורות שהתחוללו במערב אירופה ובמרכזה בין שלהי ימי הביניים למהפכה הצרפתית (מאות 15-18) הן שעיצבו את העולם המודרני והניחו את היסודות להגמוניה המערבית. הקורס נועד להבהרת מושגי יסוד, ניתוח תעודות, היכרות עם אסכולות היסטוריוגרפיות שונות ואימון בקריאה ביקורתית ובכתיבה אקדמית.
חוברת תעודות:

המחקר התייחס עד כה אך במעט לשאלת הילדים והילדות בחברה הערבית. הקורס שעיקרו קריאת טקסטים בערבית ינסה לטפל בסוגיות הללו על ידי ניתוח וקריאת מקורות המתייחסים לשאלות של ילודה, מקומם של הילדים בחברה הערבית, ודרכי החינוך והלימוד של בנים ובנות בחברה הזאת.

כללי: "המאה העשרים הארוכה" משתרעת משנת 1870 ועד ימינו אלה. התמורות בתקופה זו התרחשו בקצב מהיר ביותר ואין דרך לכלול את כולן במסגרת קורס סמסטריאלי אחד. לפיכך, חלק מן המורים שמים את הדגש על זירה גיאוגרפית מסוימת (רוסיה ומזרח אירופה, מרכז אירופה או מערבה), חלקם מתרכזים רק בחלק מן התקופה; אחדים

כללי: "המאה העשרים הארוכה" משתרעת משנת 1870 ועד ימינו אלה. התמורות בתקופה זו התרחשו בקצב מהיר ביותר ואין דרך לכלול את כולן במסגרת קורס סמסטריאלי אחד. לפיכך, חלק מן המורים שמים את הדגש על זירה גיאוגרפית מסוימת (רוסיה ומזרח אירופה, מרכז אירופה או מערבה), חלקם מתרכזים רק בחלק מן התקופה; אחדים

התרגיל יתמקד בסדרי חינוך, בתכני הלימוד ובדרכי ההוראה שהיו מקובלים בחברה היהודית המסורתית במזרח אירופה במאות י"ח-י"ט, תוך תיאור מוסדות החינוך השונים לילדים ובראשם ה'תלמוד תורה', ה'חדר' והישיבה, על ההווי המיוחד שנכרך בהם. בין מוקדי הדיון: ספרי הלימוד לילדים ולנערים ותכניהם;

אישה רומית מי יידע חייך? כל המידע על עולמן של הנשים בעולם הרומי נכתב, נחרז , צויר ופוסל על-ידי גברים. מבעד לצל שמטילות עיניים גבריות על חייהן, ינסה השיעור להאיר את עולמן של נשות רומא העתיקה ולהשמיע את קולן. השיעור יעסוק במעמדן המשפטי של נשים מלידה ועד מוות, יעקוב אחרי ילדותן, נעוריהן

ד"ר מיכאל זכים
התרגיל עוסק בהיסטוריה של ההתיישבות האירופאית בצפון אמריקה, החל מהניסיונות במאה ה-17 להעתיק את הסדר החברתי מהעולם הישן אל "החדש", ועד העימות הגורלי באמצע המאה ה-19 בין הצפון לדרום על אופי המדינה הלאומית האמריקאית. נתמקד במושגים המרכזיים המתבנתים את החוויה האמריקאית: קידמה,

ד"ר מיכאל זכים
התרגיל עוסק בהיסטוריה של ההתיישבות האירופאית בצפון אמריקה, החל מהניסיונות במאה ה-17 להעתיק את הסדר החברתי מהעולם הישן אל "החדש", ועד העימות הגורלי באמצע המאה ה-19 בין הצפון לדרום על אופי המדינה הלאומית האמריקאית. נתמקד במושגים המרכזיים המתבנתים את החוויה האמריקאית: קידמה,

היבטי התרבות יוצגו ברמה בסיסית. הארץ, שכנותיה בימי קדם, המלך, האלים, הדת והפולחן, פולחן המתים, כתבים ולשונות, עקרונות האמנות, הצבא, נקודות ציון בהיסטוריה של התקופה, חיי יומ-יום.
רשימה ביבליוגרפית (* = קריאת חובה)

בן תור, ד., (1989). החרפושית. ירושלים. מוזיאון ישראל.
וולדרינג,

הקורס יטפל בהתפתחות הרעיונית וההיסטורית של זרמים אינטלקטואלים מרכזיים בחברות המזרח תיכוניות הערביות ממחצית המאה התשע-עשרה ועד לשלהי המאה העשרים.

הקורס יעסוק בצמתי דרכים ובפרשיות היסטוריות משמעותיות במרוצת שני העשורים הראשונים לקיומה של מדינת ישראל, משלהי מלחמת העצמאות ועד לפרוץ מלחמת ששת הימים. בין הנושאים שיידונו: מעמדה של ירושלים, העלייה הגדולה, הסכם השילומים, מלחמת סיני, משפט אייכמן, פרשת לבון וימי ההמתנה ב-1967. חובות הקורס: עבודה

"היהודי החדש", "העברי", "האדם החדש", "הצבר" הם מושגים המגלמים את ניסיונה של המהפכה הציונית לעצב זהות אלטרנטיבית ל"יהודי הישן" - "היהודי הגלותי".
קורס זה עוסק בתיאור סוכני השינוי שלקחו חלק בפרויקט בינוי הזהות הישראלית החדשה. בקורס נתמקד בתיאור קווי המתאר ומאפייני היסוד של דמות "האדם החדש"

מגילת רות הוא סיפור העוסק בעיקר במערכת היחסים המיוחדת המתפתחת בין אשה לחמותה, כששתיהן אלמנות ועסוקות במלחמת הישרדות בארץ יהודה. קורס זה דן בשאלות של ביקורת ספרותית וביקורת נוסח, כגון: בהבנת המגילה מבחינת ההתפתחות העלילתית שלה, שמות הגיבורים ופירושיהם, המסרים העולים מן הסיפור ומנהגים מחיי

ד"ר מיכאל זכים
התרגיל עוסק בהיסטוריה של ההתיישבות האירופאית בצפון אמריקה, החל מהניסיונות במאה ה-17 להעתיק את הסדר החברתי מהעולם הישן אל "החדש", ועד העימות הגורלי באמצע המאה ה-19 בין הצפון לדרום על אופי המדינה הלאומית האמריקאית. נתמקד במושגים המרכזיים המתבנתים את החוויה האמריקאית: קידמה,

ד"ר מיכאל זכים
התרגיל עוסק בהיסטוריה של ההתיישבות האירופאית בצפון אמריקה, החל מהניסיונות במאה ה-17 להעתיק את הסדר החברתי מהעולם הישן אל "החדש", ועד העימות הגורלי באמצע המאה ה-19 בין הצפון לדרום על אופי המדינה הלאומית האמריקאית. נתמקד במושגים המרכזיים המתבנתים את החוויה האמריקאית: קידמה,

אלימות מינית במקרא ובמזרח הקדום
אלימות מינית היא פעולה תוקפנית על רקע מיני, שמטרתה להגדיר את עליונותו של התוקף במסגרת יחסי הכוח. בשלב הראשון, נבחן סוגיה זו כפי שהיא מוצגת בחוקי המקרא ובמזרח הקדום, במטרה לחשוף את התפיסות החברתיות לגבי סוגיה זו. בשלב השני, נעיין בסיפורים מקראיים המטפלים

בחברה פטריארכאלית האישה תלויה בגבר בכל, לכן האהבה מושתתת על יחסים בין כל יכול לחסר אונים. כמו כן, השורש אה"ב במקרא אינו מתייחס בהכרח לאהבה במובן המודרני. במסגרת הקורס נבחן את האופן שבו נתפסת האהבה במקרא על רקע יחסי הכוחות בין המינים בחברה הפטריארכאלית, תוך התייחסות למשמעות החברתית והתרבותית

השיעור יעסוק בתהליכי ההתגבשות של היישוב היהודי בארץ ישראל כחברה וקהיליה פוליטית מתקופת העלייה הראשונה ועד סוף תקופת המנדט. ייבחנו בו התהליכים השונים וההיבטים השונים שיצרו את החברה היהודית החדשה ועיצבו את המבנה החברתי והפוליטי שלה.

בקורס זה נלמד סוגיות מסדר נשים שמבטאות את מכלול היחסים שבין הבעל לאשתו וביניהם לבין ילדיהם, החל מרגע השידוכין ועד לגירושין, עד ועד בכלל. נבדוק את השפעת הגירושין על החזקת הילדים ועל חובת מזונותיהם. הלימוד יהיה השוואתי לשיטות משפטיות קרובות.

בעזרת מקורות מסוגים שונים - יומנים, מכתבים, אינוונטרים, צוואות, חוקים, יצירות ספרות ואמנות - ננסה לשחזר את אורח החיים היומיומי בחברה המערבית (אירופה המערבית ויבשת אמריקה) במאות השש-עשרה והשבע-עשרה. בסמינר נדון בחיי החומר (מזון, לבוש, בתים, ריהוט, ניקיון), אך גם בדפוסים חברתיים (משפחה, חינוך, מגע

בין המאה החמש-עשרה לשלהי המאה השבע-עשרה הוצאו להורג באירופה עשרות אלפי בני-אדם באשמת כישוף וכריתת ברית עם השטן. למרות שקורבנותיהם של משפטי הכישוף כללו גם (ובאזורים מסוימים באירופה בעיקר) גברים, ה"מכשפות" שהוצאו להורג בעת החדשה המוקדמת היו בעיקר נשים. בקורס זה, נתמקד בפמיניזציה

הקורס מתמקד ברקע התיאורטי של העיסוק בדמות "האחר" בתיאוריות הפוסט-קולוניאליות, הפמיניסטיות והפוסט-מודרניות. בקורס זה ייבחנו ייצוגים שונים של האחר בסיפורת הערבית המודרנית, ובעיקר ביצירותיהם של סופרים מובילים בעולם הערבי. עיקר תשומת הלב תופנה לייצוגים של האישה, היהודי/הציוני/הישראלי, ובני התרבות

מרכיב בולט בבניית המדינה המודרנית היה החיבור שהתפתח בין זכויות מלאות לתרומה צבאית מלאה. ראשיתו של חיבור זה בעידן המלחמות המהפכניות בשלהי המאה השמונה עשרה, אך לשיאו הוא הגיע באירופה בתקופה בין איחוד גרמניה וסיום מלחמת העולם השנייה. רטוריקת המאבק הצבאי של השנים 1870-1945 הניחה חלוקת עבודה בין נשים

מטרת הסמינר לבחון את מאמציהם של ניצולי השואה לשקם את חייהם בשנים הראשונות שלאחר סיום המלחמה. הפגישות הראשונות של הסמינר יתמקדו בפרק הזמן הראשון שלאחר השחרור. בפרק זה נדון בניסיונות ראשונים של ניצולים לחזור למקומות מגוריהם הקודמים, אשר מהם גורשו על ידי הגרמנים, ובאופן בו התקבלו על ידי האוכלוסייה

הקורס מציע עיון שיטתי בחלקיה השונים של מסכת קידושין: החל בפרק הקניינים, עבור בהלכות קידושין ושליחות וכלה בדיני יוחסין החותמים את המסכת. הקורס משלב שיעור עם לימוד מונחה במתכונת בית מדרש. במשך שעתיים נלמד בקבוצות קטנות בליווי דפי הדרכה והסבר, ובנוכחות פעילה של המרצים, ולאחר מכן יינתן שיעור

מטרת הקורס: הכרת מושגי-יסוד ותפיסות עקרוניות בתורת המוסר, על פי הגותם של נציגיה המרכזיים בתולדות הפילוסופיה המערבית.
נושאי הקורס: הקורס יתחיל בדיון קצר במטא-אתיקה, בו יוצגו דרכים ואפשרויות שונות לניהול דיונים באתיקה. בהמשך יוצגו ארבע תפיסות מוסריות שונות המייצגות גישות מרכזיות באתיקה. מוסר

הקריאה הפמיניסטית לשינוי במעמדן וערכן של נשים בחברה הביאה עמה את הצורך לחשוב מחדש על עקרונות יסוד שבאמצעותם אנו מבינים את העולם סביבינו. הקורס יציג את הביקורת של הפילוסופיה הפמיניסטית על מסורת המחשבה המערבית ואת האלטרנטיבות שהיא מציעה בסוגיות אלו.
בין הסוגיות שיבחנו: האם מגלמת תפיסת האדם

לאחר מבוא שיטתי קצר הסוקר גישות שונות לפילוסופיה של המדע, ואוריינטציה בסיסית באשר להיבטים תוכניים ומבניים אחדים האופייניים לידע מדעי, יוקדש עיקרו של הקורס לתיאור וניתוח תולדות המאמץ לבאר ביאור פילוסופי של המדע למן שלהי המאה ה-16. בתוך כך, וככל שיותיר הזמן, נדון בפילוסופיות המדע של בייקון ודקארט;

האם אלוהים קיים? האם ניתן להוכיח באמצעים פילוסופים שהוא קיים או שאינו קיים? בקורס זה נעסוק בתשובות שונות לשאלות אלה החל מימי הביניים ועד המאה ה-21. נתבונן בטיעונים שונים לקיום האל, כגון בטיעוניהם של אנסלמוס, של תומס אקווינס ושל פיילי. נתבונן בשלל טיעונים לאי-קיום האל, כגון טיעונים לחוסר

מטרת הקורס היא להכיר תפיסות מרכזיות ומושגי יסוד בפילוסופיה של העת החדשה (מאות 18-17), באמצעות עיון בהגותם של נציגיה הבולטים: רנה דקארט, ברוך שפינוזה, ג'והן לוק, גוטפריד וילהלם לייבניץ, ג'ורג' ברקלי, דויד יום, ועמנואל קאנט.
הקורס יתמקד בשאלות מתחומי המטאפיסיקה ותורת ההכרה,

הלוגיקה היא מרכיב חשוב בתולדות הפילוסופיה ובהבנת טקסטים עדכניים. הקורס "מבוא ללוגיקה" נועד להקנות לתלמידים כלים בסיסיים להכרת הלוגיקה על ידי איתור והערכת טיעונים תקפים. מטרה זו נשענת על פיתוח יכולת הניתוח של השפה הטבעית על מנת לחשוף, בעזרת שפה פורמלית, את מבניה ה"לוגיים". הקורס הינו יחידה של 4

הלוגיקה היא מרכיב חשוב בתולדות הפילוסופיה ובהבנת טקסטים עדכניים. הקורס "מבוא ללוגיקה" נועד להקנות לתלמידים כלים בסיסיים להכרת הלוגיקה על ידי איתור והערכת טיעונים תקפים. מטרה זו נשענת על פיתוח יכולת הניתוח של השפה הטבעית על מנת לחשוף, בעזרת שפה פורמלית, את מבניה ה"לוגיים". הקורס הינו יחידה של 4

הלוגיקה היא מרכיב חשוב בתולדות הפילוסופיה ובהבנת טקסטים עדכניים. הקורס "מבוא ללוגיקה" נועד להקנות לתלמידים כלים בסיסיים להכרת הלוגיקה על ידי איתור והערכת טיעונים תקפים. מטרה זו נשענת על פיתוח יכולת הניתוח של השפה הטבעית על מנת לחשוף, בעזרת שפה פורמלית, את מבניה ה"לוגיים". הקורס הינו יחידה של 4

הלוגיקה היא מרכיב חשוב בתולדות הפילוסופיה ובהבנת טקסטים עדכניים. הקורס "מבוא ללוגיקה" נועד להקנות לתלמידים כלים בסיסיים להכרת הלוגיקה על ידי איתור והערכת טיעונים תקפים. מטרה זו נשענת על פיתוח יכולת הניתוח של השפה הטבעית על מנת לחשוף, בעזרת שפה פורמלית, את מבניה ה"לוגיים". הקורס הינו יחידה של 4

הלוגיקה היא מרכיב חשוב בתולדות הפילוסופיה ובהבנת טקסטים עדכניים. הקורס "מבוא ללוגיקה" נועד להקנות לתלמידים כלים בסיסיים להכרת הלוגיקה על ידי איתור והערכת טיעונים תקפים. מטרה זו נשענת על פיתוח יכולת הניתוח של השפה הטבעית על מנת לחשוף, בעזרת שפה פורמלית, את מבניה ה"לוגיים". הקורס הינו יחידה של 4

הלוגיקה היא מרכיב חשוב בתולדות הפילוסופיה ובהבנת טקסטים עדכניים. הקורס "מבוא ללוגיקה" נועד להקנות לתלמידים כלים בסיסיים להכרת הלוגיקה על ידי איתור והערכת טיעונים תקפים. מטרה זו נשענת על פיתוח יכולת הניתוח של השפה הטבעית על מנת לחשוף, בעזרת שפה פורמלית, את מבניה ה"לוגיים". הקורס הינו יחידה של 4

הלוגיקה היא מרכיב חשוב בתולדות הפילוסופיה ובהבנת טקסטים עדכניים. הקורס "מבוא ללוגיקה" נועד להקנות לתלמידים כלים בסיסיים להכרת הלוגיקה על ידי איתור והערכת טיעונים תקפים. מטרה זו נשענת על פיתוח יכולת הניתוח של השפה הטבעית על מנת לחשוף, בעזרת שפה פורמלית, את מבניה ה"לוגיים". הקורס הינו יחידה של 4

הלוגיקה היא מרכיב חשוב בתולדות הפילוסופיה ובהבנת טקסטים עדכניים. הקורס "מבוא ללוגיקה" נועד להקנות לתלמידים כלים בסיסיים להכרת הלוגיקה על ידי איתור והערכת טיעונים תקפים. מטרה זו נשענת על פיתוח יכולת הניתוח של השפה הטבעית על מנת לחשוף, בעזרת שפה פורמלית, את מבניה ה"לוגיים". הקורס הינו יחידה של 4

שיעור מבוא פילוסופי-תיאורטי ללימודי הספרות והתרבות שבו יוצגו בסקירה כרונולוגית-שיטתית הפרקים המרכזיים בתולדות התיאוריה הביקורתית מעמנואל קאנט ועד ג'ודית באטלר, מהיגל עד דלז וגואטרי. הקורס יתמקד בהוגי המאה התשע-עשרה והעשרים ובמסורות מחשבה כגון הפנומנולוגיה, המארקסיזם, הפסיכואנליזה,

לשיעור מבוא זה להגות היהודית בעת החדשה שני מוקדים מרכזיים:
א. דיון בשאלה מי הם היהודים. שאלה זו תבחן לאור התפתחות החילוניות המודרנית והשינויים במקומה של הדת בעת החדשה ולאור השפעת רעיונות המהפכה הצרפתית מצד אחד והתפתחות החשיבה ההיסטורית והלאומית הכללית מצד שני. במרכז הדיון בנושא זה יעמדו

לשיעור מבוא זה להגות היהודית בעת החדשה שני מוקדים מרכזיים:
א. דיון בשאלה מי הם היהודים. שאלה זו תבחן לאור התפתחות החילוניות המודרנית והשינויים במקומה של הדת בעת החדשה ולאור השפעת רעיונות המהפכה הצרפתית מצד אחד והתפתחות החשיבה ההיסטורית והלאומית הכללית מצד שני. במרכז הדיון בנושא זה יעמדו

"... המדינה נמנית על הדברים הטבעיים והאדם הוא בעל חיים מדיני על-פי טבעו" (אריסטו, הפוליטיקה א').
"היה זה יופיטר – שממנו נולדה מינרווה ושלחוגו שייכים אפולו והמוסות – אשר כפת את הזמן והציב מטרה להיותו בר-חלוף. הוא האל המדיני, אשר כונן את המפעל המוסרי – את המדינה" (היגל, הפילוסופיה של

מטרת הקורס היא להכיר תפיסות מרכזיות ומושגי יסוד בפילוסופיה של העת החדשה (מאות 18-17), באמצעות עיון בהגותם של נציגיה הבולטים: רנה דקארט, ברוך שפינוזה, ג'והן לוק, גוטפריד וילהלם לייבניץ, ג'ורג' ברקלי, דויד יום, ועמנואל קאנט.
הקורס יתמקד בשאלות מתחומי המטאפיסיקה ותורת ההכרה,

מטרת המבוא לגיאוגרפיה חברתית-תרבותית הינה להקנות לסטודנטים כלים תיאורטיים בסיסיים בהתפתחות החשיבה הגיאוגרפית החברתית והתרבותית אשר יהוו תשתית ללימודי המשך בתחום.

הקורס יכלול את הנושאים הבאים:
 יחסי אדם , חברה ומרחב
 המקומי והגלובלי בהקשר חברתי ותרבותי
לסילבוס המלא

מטרת הקורס: הכרת מושגי-יסוד ותפיסות עקרוניות בתורת המוסר, על פי הגותם של נציגיה המרכזיים בתולדות הפילוסופיה המערבית.
נושאי הקורס: הקורס יתחיל בדיון קצר במטא-אתיקה, בו יוצגו דרכים ואפשרויות שונות לניהול דיונים באתיקה. בהמשך יוצגו ארבע תפיסות מוסריות שונות המייצגות גישות מרכזיות באתיקה. מוסר

מטרת הקורס היא להכיר תפיסות מרכזיות ומושגי יסוד בפילוסופיה של העת החדשה (מאות 18-17), באמצעות עיון בהגותם של נציגיה הבולטים: רנה דקארט, ברוך שפינוזה, ג'והן לוק, גוטפריד וילהלם לייבניץ, ג'ורג' ברקלי, דויד יום, ועמנואל קאנט.
הקורס יתמקד בשאלות מתחומי המטאפיסיקה ותורת ההכרה,

"... המדינה נמנית על הדברים הטבעיים והאדם הוא בעל חיים מדיני על-פי טבעו" (אריסטו, הפוליטיקה א').
"היה זה יופיטר – שממנו נולדה מינרווה ושלחוגו שייכים אפולו והמוסות – אשר כפת את הזמן והציב מטרה להיותו בר-חלוף. הוא האל המדיני, אשר כונן את המפעל המוסרי – את המדינה" (היגל, הפילוסופיה של

השיח הפסיכואנליטי מתאפיין בניסיונות מגוונים ודינאמיים להבין, להבנות ולפרק את המשמעויות של מגדר בעבור סובייקטים אנושיים. בקורס נתעכב על נושאים כמו נשיות, ההקשרים בין מיניות ומגדר, ההקשרים בין מין ומגדר, והתפתחות מגדרית.
נעקוב אחר השתנות השיח הפסיכואנליטי ביחס לנושאים אילו מראשיתו, דרך

הזהות כ"אני" וכחלק מקבוצה אתנית, דתית, מגדרית ולאומית, היא תנאי לקיום אנושי בעל משמעות. זהות היא גם הבסיס להתארגנות של תנועות פוליטיות רבות הנאבקות לקבל הכרה כבעלות זהות נפרדת ועצמאית בעלת מעמד שווה לאחרות. ואם זאת, יותר מאי פעם נדמה כי זהות קבועה וברורה איננה אפשרית ואולי איננה רצויה. הקורס

בקורס נסקור המשגות פילוסופיות שונות של מושג הצדק כמושג מערבי מודרני. נערוך דיון בקשר בין צדק לשוויון. בנוסף נבחן אלו תפיסות שונות של צדק רווחו בקרב מעצבי המדיניות בחברה הישראלית לאורך השנים. לאחר מכן נעסוק באופן בו יושמו התפיסות השונות ואת השלכות התפיסות שונות של מעצבי המדיניות הישראלית על החברה

הקריאה הפמיניסטית לשינוי במעמדן וערכן של נשים בחברה הביאה עמה את הצורך לחשוב מחדש על עקרונות יסוד שבאמצעותם אנו מבינים את העולם סביבינו. הקורס יציג את הביקורת של הפילוסופיה הפמיניסטית על מסורת המחשבה המערבית ואת האלטרנטיבות שהיא מציעה בסוגיות אלו.
בין הסוגיות שיבחנו: האם מגלמת תפיסת האדם

הפוסטמודרניזם הוא מונח מקובל בקרב חוקרים והוגים רבים לציון תגובה, ואף דחייה, לתקופה המודרנית ולערכיה, שבר שנוצר בעקבות מלחמת העולם השניה. הרעיון הפוסטמודרני כולל בתוכו תקופה היסטורית חדשה, הבאה לאחר המודרניות. זוהי תפיסה תאורטית חדשה הקשורה גם בהרגלי שיח חברתיים אחרים, באמנות חדשה ובתרבות צריכה

הקורס יעסוק בהגדרת יחסי מיגדר (יחסים חברתיים בין גברים ונשים ) בתרבויות שונות וביטויים במרחב , בעיקר המרחב העירוני הישראלי.
חלקו הראשון של הקורס יעסוק בהגדרת מושגים, הבנית רקע תיאורטי והצגת גישות שונות בגיאוגרפיה אשר קשורות להבנת יחסי מיגדר במרחב. בחלק זה ידונו נושאים כמו: מיגדר וזכויות

הקורס יעסוק ביחסים המורכבים שבין ספרות וביקורת הספרות לבין מוסר ומחשבה אתית – נעמוד על ההשתלשלות ההיסטורית של יחסים אלה, מהביקורת של אפלטון על הכוח המשחית של האמנות ועד לעמדות מגוונות שהופיעו במאה העשרים (מרתה נוסבאום, ווין בות', ז'אק דרידה ואחרים). בנוסף לקריאת טקסטים תיאורטיים נבחן

הקורס יעסוק באופן רוחבי וביקורתי, בינתחומי, בתרבות המערבית כתופעה, כתפיסת עולם וכשיטה, בניסיון לייצר מספר הבחנות או תובנות ביחס למרכיבי יסוד ולמאפיינים מובהקים שלה, וכן לזהות מושגי מפתח וצמתי הכרעה חברתיים, פוליטיים, כלכליים ורעיוניים שעיצבו את הזהות התרבותית המערבית והשפיעו על אופן התגבשותה.

בקורס זה נקרא את הדיאלוג "סופיסט" אשר יהווה מקרה מבחן עבור בחינתן של מספר סוגיות במחשבה הפסיכואנליטית של פרויד ולאקאן. הקורס יעסוק בפונקציה האבהית ביחסה למושג הסובייקט, בבחינת היחס בין הסובייקט והאחר וביחס בין הסובייקט והציווי. סוגיות אלה יידונו תוך התייחסות לפרשנות של היידגר את ה"סופיסטן" בשימת

אחד הסטריאוטיפים הרווחים לגבי יפן הוא תיאור "הגבר היפני הטיפוסי" בדמות ה"סאלרימן": עובד הצווארון הלבן העובד מבוקר עד ערב בתאגיד וחוזר בלילה שתוי לביתו. הקורס שלנו ינסה לבחון את הסטריאוטיפ הזה ולהבין אותו בצורה חדשה, כמודל הגמוני של גבריות ביפן. בקורס ננסה להבין את האופי המובנה חברתית של מונחים

יצירתה של סימון דה בובואר היא אבן פינה בהתפתחות המחשבה הפמיניסטית של המאה העשרים.

הקורס יבחן את התפתחות הפמיניזם הצרפתי מדה-בובואר ועד ימינו, תוך התייחסות לכותבות הפמיניסטיות המרכזיות של שנות השבעים: הלן סיקסו, לוּס איריגארי, ג'וליה קריסטבה, קריסטין דלפי, אנטואנט פוק, מוניק ויטיג

ז'אק לאקאן ידוע כפסיכואנליטיקאי השנוי ביותר במחלוקת מאז פרויד, וכזה שהוא "קשה" להבנה. בקורס זה ננסה להתמודד עמה כשנציג את עיקרי מחשבתו, במספר תחנות חשובות בהתפתחותה: הדיון המוקדם על שלב המראה, הדיון בשנות ה-50 על הסדר הסימבולי והיחס בין שפה ללא-מודע והעניין ההולך וגובר אצל לאקאן

התיאוריה הפסיכואנליטית מתרכזת בפענוח הכוחות המניעים אותנו ובניתוח התהליכים המתרחשים בבסיס קיומנו הנפשי. תהליכים אלו נוגעים בכל צד של חיינו, החל מתחושות קיומיות כגון: מימוש עצמי, חרדה, סיפוק, תסכול, שלווה, סבל ואשמה; עבור דרך: דפוסי התנהגות, חוויתנו את עצמנו ואת המציאות הסובבת, תכונות אישיות, קשר

הסמינר יתאר קשרים בין צדק לקולנוע וספרות תוך בדיקה של מאמרים פסיכואנליטיים ופוסטמודרנים. הקולנוע והספרות מתעניינים בצדק מפני שבאופן גלוי או סמוי יש בהם דבר מה מועיל. "בכל מקרה המספר הוא אדם שיכול לתת עצה לקוראיו," אומר ולטר בנימין. הקולנוע הוא מערכת של אימאז'ים שחושבת את החיים באופן

במרכז הקורס יעמדו מושגים, סוגיות ותיאוריות שבחזית המחקר המגדרי היום. כבסיס להבנתם, יוצגו בקורס התשתיות הפילוסופיות והתיאורטיות שבבסיס התיאוריות הפמיניסטיות העכשוויות, כמו גם תיאוריות הממוקדות לאו דווקא בחקר המגדר אך משיקות זו לזו ומזינות זו את זו, כמו תיאוריות פוסטקולוניאליות וקוויריות. הקורס,

בעברו, תיפקד המונח "קוויר" (Queer) כתיוג משפיל למוזרות ולשונות מינית. כיום, ומזה כעשרים שנה, קוויריות מציינת עמדה (תיאורטית ומעשית כאחת) של ביקורת רדיקלית. קוויר שימר את הוראתו כ"מוזר" והפך לפרספקטיבה "זרה" הממנפת את הזרות שלה להשקיף באופן ביקורתי על מגוון של תחומי ידע, יצירה ועשייה: פוליטיקה,

למרות שהיסטוריונים רבים רואים את ראשית העת המודרנית כבר במאה ה-17, בדרך כלל כאשר מדברים על התקופה המודרנית, מכוונים למערך של שינויים חברתיים, פוליטיים, תרבותיים, טכנולוגיים ודיסיפלינאריים שהחלו באמצע המאה ה-19. בקורס זה נבדוק מהם המאפיינים המרכזיים של המודרניזם – המהלך האסתטי שיוצא לדרך בתקופה

הסכיזואנליזה של דלז וגואטרי קוראת תיגר על הפסיכואנליזה של פרויד ובד בבד מציעה כלי יוצא מן הכלל לביקורת התרבות. במסגרת הקורס נברר מהן טענותיהם העקרוניות של דלז וגואטרי כלפי הפסיכואנליזה ומהי החלופה שהם מציעים. במקביל נקרא יצירות אמנות מתחום הספרות (קפקא, וולף, נבוקוב, פרק), האמנות הפלסטית (טרנר,

בחלקו הראשון הקורס בוחן שאלות פילוסופיות הנוגעות למהות המיניות, כגון מהותה של התשוקה המינית: האם היא יכולה להיות מוסברת כדחף ביולוגי או שמא היא בהכרח מבטאת התכוונות בעלת תוכן קוגניטיבי, וכן השאלה מהו האובייקט המדוייק של התכוונות זו (למה בדיוק אנו משתוקקים בתשוקה מינית); האם קיימת תשוקה מינית

ז'יל דלז ופליקס גואטרי הציעו לא רק ביקורת תרבות רדיקלית אלא גם סדרה של קריאות נועזות בטקסטים ספרותיים קאנוניים. התוצאה היתה ערעור של מושגים מרכזיים בתורת הספרות כגון "רומאן", "גיבור", "אירוע", "נקודת-תצפית", "מחבר", "בידיון" והערכה מחדש של תפקידם. הסמינר יתחקה אחר מהלכיהם של דלז וגואטרי תוך

אתיקה פמיניסטית מציעה ביקורת על הערכים, ועקרונות הצדק המקובלים, מרחיבה את הדיון המוסרי אל תחומים שמוסר המסורתי לא מצא בהם עניין, ומציעה עקרונות אלטרנטרבים להערכה מוסרית. בקורס נכיר זרמים שונים במחשבה האתית הפמיניסטית ואת הביקורת שזרמים אלו מציגים ביחס למציאות החברתית וביחס לתפיסות מוסר מקובלות.

בקורס נערוך סקירה ביקורתית של הקאנון המקובל בזרמי האמנות המודרנית, דרך סוגיות פמיניסטיות העולות מן היצירות והנדונות בטקסטים של בקורת מגדרית.

במהלך הסמסטר נבחן שאלות מרכזיות כמו למשל מדוע כה רבות מיצירות האמנות של התקופה מתארות את הגוף הנשי, לרוב העירום; מה באמת בין פורנוגרפיה לאמנות

זהו קורס בין-תחומי הקשור הן לנושאים של לאומיות, תרבות וזהות והן להיסטוריה היהודית והישראלית. במוקד הקורס תיבחן שאלה מרכזית בזהות הישראלית והיא שאלת יחסי הישראליות והיהודיות כסיפור של רצף והמשכיות מול סיפור של ניתוק והתחלה חדשה. הקורס ידון בשאלות אלה כפי שהן משתקפות בעבודות האמנות הפלסטית (בעיקר

למרות שהיסטוריונים רבים רואים את ראשית העת המודרנית כבר במאה ה-17, בדרך כלל כאשר מדברים על התקופה המודרנית, מכוונים למערך של שינויים חברתיים, פוליטיים, תרבותיים, טכנולוגיים ודיסיפלינאריים שהחלו באמצע המאה ה-19. בקורס זה נבדוק מהם המאפיינים המרכזיים של המודרניזם – המהלך האסתטי שיוצא לדרך בתקופה

בקורס נערוך סקירה ביקורתית של הקאנון המקובל בזרמי האמנות המודרנית, דרך סוגיות פמיניסטיות העולות מן היצירות והנדונות בטקסטים של בקורת מגדרית.

במהלך הסמסטר נבחן שאלות מרכזיות כמו למשל מדוע כה רבות מיצירות האמנות של התקופה מתארות את הגוף הנשי, לרוב העירום; מה באמת בין פורנוגרפיה לאמנות

זהו קורס בין-תחומי הקשור הן לנושאים של לאומיות, תרבות וזהות והן להיסטוריה היהודית והישראלית. במוקד הקורס תיבחן שאלה מרכזית בזהות הישראלית והיא שאלת יחסי הישראליות והיהודיות כסיפור של רצף והמשכיות מול סיפור של ניתוק והתחלה חדשה. הקורס ידון בשאלות אלה כפי שהן משתקפות בעבודות האמנות הפלסטית (בעיקר

למרות שהיסטוריונים רבים רואים את ראשית העת המודרנית כבר במאה ה-17, בדרך כלל כאשר מדברים על התקופה המודרנית, מכוונים למערך של שינויים חברתיים, פוליטיים, תרבותיים, טכנולוגיים ודיסיפלינאריים שהחלו באמצע המאה ה-19. בקורס זה נבדוק מהם המאפיינים המרכזיים של המודרניזם – המהלך האסתטי שיוצא לדרך בתקופה

סוגיות בפמיניזם ובאמנות עכשווית:
גלובליזציה, הגירה וטראנס לאומיות – השפעתם על מקומן ומיקומן של נשים בתרבות

(סמינריון)

ד"ר טל דקל

תופעת הגלובליזציה המתגברת הביאה לגלים של הגירה ועקירות, ואלו בתורם אילצו סובייקטים רבים להתמודדות עם שאלות בסיסיות ואסטרטגיות חדשות בהקשר

הקורס יתמקד בקולנוע כטקסט ביקורתי המהווה ערוץ ייחודי לדיון בסוגיות חברתיות ופוליטיות במרחב שבו חופש הביטוי וההבעה אינו בגדר המובן מאליו. הקורס יתמקד בעיקר בהתייחסויות השונות של הקולנוע במזרח התיכון לסוגיות חברתיות כגון היחס למיעוטים דתיים, עדתיים ואתניים וסוגיות מגדריות. סוגיה אחרת היא הביקורת

הקורס יעסוק במעשיות כספרות עממית ובגלגוליהן עד ימינו. במהלך הקורס יתמקד הדיון באופן שבו העלו האחים גרים את המעשיות על הכתב במאה ה-19 ובאופן שבו הם התאימו אותן לילדים, בהשוואה לאופן שבו מעובדות מעשיות אלה לילדים בימינו, ובייחוד למדיום הקולנועי באולפני וולט דיסני כתופעה תרבותית.
ההשוואה תמחיש

הסמינר יתאר קשרים בין צדק לקולנוע וספרות תוך בדיקה של מאמרים פסיכואנליטיים ופוסטמודרנים. הקולנוע והספרות מתעניינים בצדק מפני שבאופן גלוי או סמוי יש בהם דבר מה מועיל. "בכל מקרה המספר הוא אדם שיכול לתת עצה לקוראיו," אומר ולטר בנימין. הקולנוע הוא מערכת של אימאז'ים שחושבת את החיים באופן

הוליווד במומבאי: חקיינות וזהות תרבותית בראי הקולנוע ההודי הפופולארי

תעשיית הקולנוע הפופולארי של בומביי מנהלת דיאלוג אינטנסיבי עם הוליווד, להיטיה, איקונות התרבות שבה ומרכזיותה בזירה הקולנועית העולמית. סמינר זה יערוך היכרות עם תעשיית הקולנוע הדומיננטית בהודו – זו של מומבאי, תוך דגש על