קורסי הקבץ יהדות כתרבות

לשיעור מבוא זה להגות היהודית בעת החדשה שני מוקדים מרכזיים:
א. דיון בשאלה מי הם היהודים. שאלה זו תבחן לאור התפתחות החילוניות המודרנית והשינויים במקומה של הדת בעת החדשה ולאור השפעת רעיונות המהפכה הצרפתית מצד אחד והתפתחות החשיבה ההיסטורית והלאומית הכללית מצד שני. במרכז הדיון בנושא זה יעמדו

לשיעור מבוא זה להגות היהודית בעת החדשה שני מוקדים מרכזיים:
א. דיון בשאלה מי הם היהודים. שאלה זו תבחן לאור התפתחות החילוניות המודרנית והשינויים במקומה של הדת בעת החדשה ולאור השפעת רעיונות המהפכה הצרפתית מצד אחד והתפתחות החשיבה ההיסטורית והלאומית הכללית מצד שני. במרכז הדיון בנושא זה יעמדו

מטרת הקורס: היא להציג תפיסות אינדיווידואליות שונות של קיום יהודי, באמצעות פניה להוגים יהודים שונים – בובר, ביאליק, סולובייצ'יק, עגנון, פרוייד, רוזנצווייג, שלום, שפינוזה ואחרים – ולשזור אותן בסיפורי חסידים, אגדות, משלים ומדרשים מן המקורות היהודיים.

נושאי הקורס: במסגרת הפילוסופיה

מדינת ישראל תופסת את עצמה כמדינת לאום של העם היהודי. מה משמעות תביעת הריבונות הזו? כיצד היא מתיישבת עם המסורת הדתית היהודית מחד, ומה מידת תלותה בתהליכי החילון בעת החדשה? מה בעצם טיבו של הקולקטיב היהודי? בשאלות אלו ואחרות נדון במהלך השנה .

מחשבתו של ז'אן פול סארטר – אחד מההוגים הצרפתיים החשובים של המאה העשרים – מאופיינת על ידי ניסיונו לחדש את מחשבת המוסר על בסיס שונה מזה עליו ניסו ההוגים הקלאסיים של אירופה המודרנית לבססה, וזאת בלב ליבה של אירופה הקרועה של אחרי מלחמת העולם השנייה. אולם בד בבד, הגותו של סארטר מתאפיינת בכך שהיא

מאז השליש האחרון למאה ה-18 ולאורך המאה ה-19, חל שינוי הדרגתי בתפיסת הילדוּת של העולם היהודי במרכז אירופה ובמזרחה. תפיסת הילדוּת המודרנית שנפוצה בתרבות האירופאית הנוצרית עוד כמאה שנים קודם לכן, אומצה על ידי המשכילים שנתנו לה ביטוי בכתב ובמעשה. לראשונה נוצר במרחב היהודי דיון ציבורי נרחב על

את טורו המחורז בשם: "ברדיו תל-אביב" (1932), סיים המשורר יהודה קרני בשורות: "הוי מה יקרת לי תל-אביב, / אולם כירושלים לא תהיי לי עד עולם". ואילו הסופר י"ד ברקוביץ בהגיעו לירושלים במסגרת מסעות תיירות שערך הגיע למסקנה אחרת:
"כי אתה בעצמך מתהלך בימים הראשונים על-פני חוצות ירושלים ברוח נכאה,

תחת השפעת האידיאולוגיה הציונית אשר הגדירה עצמה כשלילת הגלות, נטו היסטוריונים של הספרות העברית להעניק מעמד הגמוני לנרטיב הציוני הלאומי לגווניו ולביטוייו הספרותיים. נרטיבים מתחרים אשר חתרו תחת אותו נרטיב הגמוני נדחו לשוליים מבחינת תשומת הלב המחקרית, והאופציות התרבותיות-פואטיות שלהם לא עוררו תשומת

זהו קורס בין-תחומי הקשור הן לנושאים של לאומיות, תרבות וזהות והן להיסטוריה היהודית והישראלית. במוקד הקורס תיבחן שאלה מרכזית בזהות הישראלית והיא שאלת יחסי הישראליות והיהודיות כסיפור של רצף והמשכיות מול סיפור של ניתוק והתחלה חדשה. הקורס ידון בשאלות אלה כפי שהן משתקפות בעבודות האמנות הפלסטית (בעיקר

בקורס ייבחנו גישות שונות לזיקה בין נוף, מקום וזהות בארץ ישראל.
הנושאים יילמדו בגישה רב-תחומית המציגה מגוון תוצרי תרבות ביניהם : מקורות היסטוריים, מקורות רעיוניים, אמנות חזותית, שירי זמר, ספרות כללית וחינוכית ומחקרים אקדמיים רלוונטיים. בלמידה תשולב הקניה של מיומנויות קריאה וכתיבה אקדמית.

השעור יכשיר את התלמידים למיומנויות למידה ולכתיבת עבודה דיונית. תחום הידע שבו אנו עוסקים הוא פולקלור, ולכן 'יציאה לשדה' לשם ריאיונות תהיה חלק מחובות הקורס. הנושא שיעמוד במרכז השעור הוא תהליך הסתגלותם והתחדשותם של פסטבלים וקרנבלים ציבוריים בארץ ישראל ובישראל מאז תקופת העלייה הראשונה

"היהודי החדש", "העברי", "האדם החדש", "הצבר" הם מושגים המגלמים את ניסיונה של המהפכה הציונית לעצב זהות אלטרנטיבית ל"יהודי הישן" - "היהודי הגלותי".
קורס זה עוסק בתיאור סוכני השינוי שלקחו חלק בפרויקט בינוי הזהות הישראלית החדשה. בקורס נתמקד בתיאור קווי המתאר ומאפייני היסוד של דמות "האדם החדש"

בקורס נבחן את התמודדותה של החברה הישראלית עם השואה ואת יחסה לניצולי השואה באמצעות דיון בשלוש פרשות משפטיות: פרשת משפטו של מלכיאל גרינוולד, הידועה כ"משפט קסטנר", שנפתח בינואר 1954 והוביל לרצח הפוליטי הראשון במדינת ישראל, פרשת משפט אייכמן בירושלים, הנחשבת לאחת מנקודות המפנה ביחסה של החברה הישראלית

מטרת קורס זה היא לבחון את תפיסת המשפחה ביהדות ובציונות ואת השינויים שחלו בתפיסות אלה בהקשרים היסטוריים ותרבותיים. נדון בתמורות שחלו במבנה המשפחה, בתפקידיה ובהגדרתה למן ימי הביניים ועד לעידן המודרני. נבחן את מקומם המשתנה של האב והאם במסגרת המשפחתית, את היחסים בין הורים לבין צאצאיהם, ואת חובותיהם

השיעור יעסוק בהשפעות תהליכי החילון המודרני על היהדות הישראלית. ראשית, אנו נדון במשמעויות המרובות של המונח 'חילוניות'. שנית, נגדיר את האתגרים המרכזיים אותם מציב תהליך החילון כלפי החברה הדתית, בדגש על האתגרים המוסדיים והתרבותיים (נרטיביים). חלק מרכזי בשיעור יתמקד בדרך בה הקהילות

ירושלים ידועה בזכות היותה עיר הקודש. העיר "אשר בחר ה'". השאלה היא- האם תמיד הייתה ירושלים כזו? במרכזו של הקורס תעמוד ההיסטוריה של ירושלים בתקופת המקרא ובמהלכו נסקור את הממצא הארכיאולוגי מירושלים ביחס לתיאורים המקראיים וההיסטוריים אודותיה. אלו ישמשו אותנו כדי לבחון את הקשר בין התפתחותה של

מטרת הקורס:

מטרת הקורס היא להקנות כלים לניתוח והבנה של התהליכים החברתיים, הכלכליים והתכנוניים – כפי שבאים לידי ביטוי בתל-אביב בת זמננו והשלכותיהם על הסביבה. הקורס כולל: הרצאות, דיונים וסיורים והוא יתמקד בארבעה צמתים של העבר, ההווה ואף העתיד של תל-אביב: תכנון העיר, הסביבה האורבאנית, שאלת

בקורס נעסוק בטלוויזיה החינוכית הישראלית, שהיא הטלוויזיה הראשונה ששידרה במדינת ישראל.
נדון בשאלת טלוויזיה חינוכית מהי? האם ניתן ללמוד מטלוויזיה כמדיום? כיצד צופים ילדים בטלוויזיה? האם זה יומרני לחנך או שזה ערכי?
נעסוק בהיסטוריה של תחנה זו, גילגוליה השונים והתפתחותה עד לימים אלו. במהלך

בקורס נסקור המשגות פילוסופיות שונות של מושג הצדק כמושג מערבי מודרני. נערוך דיון בקשר בין צדק לשוויון. בנוסף נבחן אלו תפיסות שונות של צדק רווחו בקרב מעצבי המדיניות בחברה הישראלית לאורך השנים. לאחר מכן נעסוק באופן בו יושמו התפיסות השונות ואת השלכות התפיסות שונות של מעצבי המדיניות הישראלית על החברה

הקורס יבחן את התפתחות היחסים בין ישראל לגרמניה המערבית מאז הדיונים והחתימה על הסכם השילומים ועד לכינון היחסים הדיפלומטים. הוא יעקוב אחר השינוי ביחס לגרמניה מחרם מוחלט ועד לתפיסת "גרמניה האחרת" והניסיון להפוך אותה לבת ברית מתוך זיקה "לחוב המוסרי". במהלך הפגישות יבחנו גם התפיסות הראשונות שגבשו

הקורס יעסוק בצמתי דרכים ובפרשיות היסטוריות משמעותיות במרוצת שני העשורים הראשונים לקיומה של מדינת ישראל, משלהי מלחמת העצמאות ועד לפרוץ מלחמת ששת הימים. בין הנושאים שיידונו: מעמדה של ירושלים, העלייה הגדולה, הסכם השילומים, מלחמת סיני, משפט אייכמן, פרשת לבון וימי ההמתנה ב-1967. חובות הקורס: עבודה

במרכז הקורס תעמוד שאלת היחסים שבין לאומיות ודת בכלל וביהדות בפרט. במסגרתו יתוודע התלמיד ללידתו, צמיחתו והתפתחותו של הרעיון הציוני משנות הארבעים של המאה ה-19 ועד מלחמת העולם הראשונה ובעיקר להתקבלותו ואי-התקבלותו במחנה הדתי. הדיון בקורס יתמקד סביב הפולמוסים שעיצבו את הזרמים המרכזים ביהדות

העידן המודרני, משלהי המאה ה-18 ואילך, הוא תקופה של זעזועים נמרצים בתולדות האוכלוסיות בעולם. לצד תהליכי התיעוש, העיור וההגירה התפתחו אידיאולוגיות זהות חדשות, יהודים נדרשו להגדיר את זהותם מחדש ועמדו בלחצים ומשברים שלא ידעו לפני-כן. בקורס נתמקד באירועים ובתהליכים מעצבים בתולדות המקומות שבהם

מבוא לארכיאולוגיה של ארץ ישראל מן התקופה הניאוליתית ועד סוף תקופת הברזל. הקורס עוסק בסקירה שיטתית של הממצא הארכיאולוגי בארץ-ישראל למן האלף התשיעי לפנה"ס ועד לסוף תקופת הברזל (המאה הו' לפנה"ס): הממצא החומרי, דגמי היישוב ושחזור המבנה החברתי, הכלכלי והפוליטי של החברות הקדומות. בחלקו הראשון של

מטרת הקורס היא בחינת המשפט הישראלי לאור תיאוריות פמיניסטיות שונות. לצורך בחינה זו נסקור בתמצית תיאוריות פמיניסטיות מגוונות וניסיונות סינתזה ביניהן, תוך התמקדות ברלוונטיות שלהן לניתוח פמיניסטי של המשפט. על בסיס הרקע התיאורטי, נבחן סוגיות מגדריות ספציפיות שבהן עוסק או שותק המשפט הישראלי. בין היתר,

הקורס יעסוק בהגדרת יחסי מיגדר (יחסים חברתיים בין גברים ונשים ) בתרבויות שונות וביטויים במרחב , בעיקר המרחב העירוני הישראלי.
חלקו הראשון של הקורס יעסוק בהגדרת מושגים, הבנית רקע תיאורטי והצגת גישות שונות בגיאוגרפיה אשר קשורות להבנת יחסי מיגדר במרחב. בחלק זה ידונו נושאים כמו: מיגדר וזכויות

המאכלים ומנהגי האכילה תופסים חלק מרכזי באופן שבו מבינה ומבנה החברה הישראלית את זהותה. הקורס יבקש לבחון כיצד משתתפת הספרות העברית בניסוח טקסי האכילה הישראליים, ולהתחקות מפרספקטיבה קולינרית אחר הזיקות בין מיניות ללאומיות באמצעות דיון ביצירותיהם של ח.נ. ביאליק, י.ל. גורדון, יהודית הנדל, דליה

לימוד תולדות היהודים באירופה הנוצרית במאות ה 15-12. נתמקד מצד אחד במצבם הבעייתי והמורכב של המיעוט היהודי בעולם הנוצרי העוין, ובמניעים לגרושם של היהודים מרובו של האזור עד סוף ימי הביניים—ומצד שני ביצירתיות החברתית-תרבותית שהבטיחה את המשך קיומם של היהודים והיהדות

העיר ירושלים תיבחן כמודל להשפעת מערכות היסטוריות, פוליטיות ותרבותיות על המרחב. ירושלים כעיר שקיימת כ - 4,000 שנה מדגימה השפעות של שלטון, דת, תרבות ומהלכים היסטוריים על בינויה של עיר. יסקרו, תוך לימוד תולדותיה של ארץ ישראל, שלבי העיור בירושלים מראשיתה ועד למחצית השניה של המאה התשע-עשרה תוך

עניינו של שעור זה הוא תולדותיו של הסכסוך הישראלי-ערבי למן ראשיתה של הציונות בארץ ישראל, עבור לתקופת המנדט הבריטי והמאבק להקמת מדינת ישראל וכלה במלחמות ישראל-ערב ובמשא ומתן לשלום שמנהלת ישראל עם שכניה הערביים בעשורים האחרונים.

במוקד השיעור יעמוד יחסו של העולם הערבי לסכסוך עם ישראל. האופן

הקיבוץ הוא אחד הרעיונות והמעשים המהפכניים ביותר שנהגו ובוצעו על ידי התנועה הציונית בארץ ישראל ובמדינת ישראל. בסמינר ייבחנו הרעיונות, העקרונות, הערכים, המערכות הארגוניות והמסגרות הפוליטיות של הקיבוץ ושל התנועות הקיבוציות, לגופם ותוך עיון בשיג ושיח שלהם עם החברה הישראלית. הסמינר יתמקד

מה בין נשים לגברים שעברו את השואה? מהם ההבדלים בין חוויותיהן של נשים לחוויותיהם של גברים בתקופת השואה? מהן התובנות החדשות העולות בעקבות התבוננות בתודעת השואה של הציבור בארץ לגווניו ולזרמיו באמצעות דיון בנשים? שאלות אלה ואחרות יעמדו במרכז הסמינריון, בו נעסוק בנושא השואה ותודעת השואה מההיבט

הסמינר יעסוק בהגדרות שונות של מיתוסים כז'אנר המגדיר תופעות קוסמולוגיות וחברתיות. נעסוק בהרחבה באופן שבו מתבטאים המיתוסים בטקסים שונים השייכים למחזור השנה ולמחזור חיי אדם. נדון בשיח בין מיתוסים לטקסים תוך הצגת דוגמאות מגוונות המתייחסות לקבוצות שונות (דתיות, לאומיות, מקומיות ועוד): מיתוסים