קורסי הקבץ רטוריקה . אמנות הדיבור, הנאום והשכנוע

הרטוריקה היא אומנות הנאום, ואכן באופן מקורי זוהתה עם הנאומים ואומנותם. אך הוגים שונים לאורך תולדות המחשבה המערבית הציגו השקפות שונות ביחס למהותה, לתכליתה ולתחומי הדיון בהם היא לוקחת חלק.
הקורס מציג, באופן היסטורי ורעיוני, השקפות בולטות בתולדות הרטוריקה מהעת העתיקה ועד "הרטוריקה

התלהמות, אלימות, הפרה בוטה של כללי הדיון התרבותי – אלוהן מקצת התכונות המיוחסות לשיח הפולמוסי. ובכל זאת, נוכחותו במרחב הציבורי גדלה והולכת. קורס זה מבקש להעמיד במבחן את הדעות המקובלות לגבי השיח הפולמוסי, לאפיין את דפוסי התנהלותו ולהצביע על תפקידיו השונים בזירה הדמוקרטית. בעזרת כלים השאובים מתורת

הקורס יעסוק בבעיות המרכזיות הנדונות בחקר השיח. מושג השיח מתייחס לכל מיני טקסטים, בין אם הם כתובים (כמו מאמר) או מדוברים (כמו שיחה). שאלות כמו תקינות השיח (קוהורנטיות), מבנה השיח (האינפורמטיבי, הסיפורי, הבדיחה, וכו') יתבררו מפרספקטיבה קוגניטיבית. ייעשה נסיון להסביר את מבנה הטקסט כמשקף תהליכי

התמוטטותו של הרייך הגרמני ב- 1918 ציינה לא רק את המעבר למשטר חדש כי אם גם שינוי בתרבות הפוליטית בכללה ובצורת השיח הפוליטי הציבורי. אמנם דפוסים מסוימים של השיח האמור מהתקופה הוילהלמינית המשיכו להתקיים גם בשנותיה של רפובליקת ויימאר, ואולם חלק מהמפלגות הפוליטיות בתקופה אימצו כלים חדשים לפנייה אל

אומנות הרטוריקה הוגדרה עוד מקדמת דנה כמרכיב חיוני בחינוכו של כל אדם משכיל ובן חורין. היא הייתה כלי רב עוצמה בעולם הפוליטי, הרשיעה וזכתה דמויות ידועות באולמות המשפט, אך יתרה מכך, אומנות הנאום והשכנוע גם תפסה מקום מרכזי בהתנצחות בין תורות אקדמיות, היוותה כלי חינוכי מרכזי ושמשה כמושא הערצה והשראה

מדוע אנו צופים בקולנוע? מהם מנגנוני ההשפעה של מדיום זה הכופים עלינו להאמין, או לפחות לחשוב, על הרעיונות המשוגרים אלינו? הקורס יעסוק במכלול האמצעים שבהם משתמש הקולנוע על מנת לפתות אותנו לחשוב על חיינו, השקפותינו, אמונותינו לאור מטאפורה בדיונית המציבה בפנינו סוגיות הרלוונטיות לחיינו. סוגיות אלה

קולנוע הוא חוויה אנושית. ככזה הוא מכוון לפעול על המנגנונים התפיסתיים, המחשבתיים וההכרתיים של הצופה. המדעים הקוגניטיביים מנסים להבין מהם כלים אלו. התיאוריה הקוגניטיבית של הקולנוע היא תחום חדש המבקש לשפוך אור על החוויה הקולנועית, באמצעות חשיפת המנגנונים הסמויים והגלויים העומדים מאחורי הצפייה

הסמינר יתאר קשרים בין צדק לקולנוע וספרות תוך בדיקה של מאמרים פסיכואנליטיים ופוסטמודרנים. הקולנוע והספרות מתעניינים בצדק מפני שבאופן גלוי או סמוי יש בהם דבר מה מועיל. "בכל מקרה המספר הוא אדם שיכול לתת עצה לקוראיו," אומר ולטר בנימין. הקולנוע הוא מערכת של אימאז'ים שחושבת את החיים באופן

הקורס יעסוק ביחסים המורכבים שבין ספרות וביקורת הספרות לבין מוסר ומחשבה אתית – נעמוד על ההשתלשלות ההיסטורית של יחסים אלה, מהביקורת של אפלטון על הכוח המשחית של האמנות ועד לעמדות מגוונות שהופיעו במאה העשרים (מרתה נוסבאום, ווין בות', ז'אק דרידה ואחרים). בנוסף לקריאת טקסטים תיאורטיים נבחן

הלוגיקה היא מרכיב חשוב בתולדות הפילוסופיה ובהבנת טקסטים עדכניים. הקורס "מבוא ללוגיקה" נועד להקנות לתלמידים כלים בסיסיים להכרת הלוגיקה על ידי איתור והערכת טיעונים תקפים. מטרה זו נשענת על פיתוח יכולת הניתוח של השפה הטבעית על מנת לחשוף, בעזרת שפה פורמלית, את מבניה ה"לוגיים". הקורס הינו יחידה של 4

הלוגיקה היא מרכיב חשוב בתולדות הפילוסופיה ובהבנת טקסטים עדכניים. הקורס "מבוא ללוגיקה" נועד להקנות לתלמידים כלים בסיסיים להכרת הלוגיקה על ידי איתור והערכת טיעונים תקפים. מטרה זו נשענת על פיתוח יכולת הניתוח של השפה הטבעית על מנת לחשוף, בעזרת שפה פורמלית, את מבניה ה"לוגיים". הקורס הינו יחידה של 4

הלוגיקה היא מרכיב חשוב בתולדות הפילוסופיה ובהבנת טקסטים עדכניים. הקורס "מבוא ללוגיקה" נועד להקנות לתלמידים כלים בסיסיים להכרת הלוגיקה על ידי איתור והערכת טיעונים תקפים. מטרה זו נשענת על פיתוח יכולת הניתוח של השפה הטבעית על מנת לחשוף, בעזרת שפה פורמלית, את מבניה ה"לוגיים". הקורס הינו יחידה של 4

הלוגיקה היא מרכיב חשוב בתולדות הפילוסופיה ובהבנת טקסטים עדכניים. הקורס "מבוא ללוגיקה" נועד להקנות לתלמידים כלים בסיסיים להכרת הלוגיקה על ידי איתור והערכת טיעונים תקפים. מטרה זו נשענת על פיתוח יכולת הניתוח של השפה הטבעית על מנת לחשוף, בעזרת שפה פורמלית, את מבניה ה"לוגיים". הקורס הינו יחידה של 4

הלוגיקה היא מרכיב חשוב בתולדות הפילוסופיה ובהבנת טקסטים עדכניים. הקורס "מבוא ללוגיקה" נועד להקנות לתלמידים כלים בסיסיים להכרת הלוגיקה על ידי איתור והערכת טיעונים תקפים. מטרה זו נשענת על פיתוח יכולת הניתוח של השפה הטבעית על מנת לחשוף, בעזרת שפה פורמלית, את מבניה ה"לוגיים". הקורס הינו יחידה של 4

הלוגיקה היא מרכיב חשוב בתולדות הפילוסופיה ובהבנת טקסטים עדכניים. הקורס "מבוא ללוגיקה" נועד להקנות לתלמידים כלים בסיסיים להכרת הלוגיקה על ידי איתור והערכת טיעונים תקפים. מטרה זו נשענת על פיתוח יכולת הניתוח של השפה הטבעית על מנת לחשוף, בעזרת שפה פורמלית, את מבניה ה"לוגיים". הקורס הינו יחידה של 4

הלוגיקה היא מרכיב חשוב בתולדות הפילוסופיה ובהבנת טקסטים עדכניים. הקורס "מבוא ללוגיקה" נועד להקנות לתלמידים כלים בסיסיים להכרת הלוגיקה על ידי איתור והערכת טיעונים תקפים. מטרה זו נשענת על פיתוח יכולת הניתוח של השפה הטבעית על מנת לחשוף, בעזרת שפה פורמלית, את מבניה ה"לוגיים". הקורס הינו יחידה של 4

הלוגיקה היא מרכיב חשוב בתולדות הפילוסופיה ובהבנת טקסטים עדכניים. הקורס "מבוא ללוגיקה" נועד להקנות לתלמידים כלים בסיסיים להכרת הלוגיקה על ידי איתור והערכת טיעונים תקפים. מטרה זו נשענת על פיתוח יכולת הניתוח של השפה הטבעית על מנת לחשוף, בעזרת שפה פורמלית, את מבניה ה"לוגיים". הקורס הינו יחידה של 4

הלוגיקה היא מרכיב חשוב בתולדות הפילוסופיה ובהבנת טקסטים עדכניים. הקורס "מבוא ללוגיקה" נועד להקנות לתלמידים כלים בסיסיים להכרת הלוגיקה על ידי איתור והערכת טיעונים תקפים. מטרה זו נשענת על פיתוח יכולת הניתוח של השפה הטבעית על מנת לחשוף, בעזרת שפה פורמלית, את מבניה ה"לוגיים". הקורס הינו יחידה של 4

הלוגיקה היא מרכיב חשוב בתולדות הפילוסופיה ובהבנת טקסטים עדכניים. הקורס "מבוא ללוגיקה" נועד להקנות לתלמידים כלים בסיסיים להכרת הלוגיקה על ידי איתור והערכת טיעונים תקפים. מטרה זו נשענת על פיתוח יכולת הניתוח של השפה הטבעית על מנת לחשוף, בעזרת שפה פורמלית, את מבניה ה"לוגיים". הקורס הינו יחידה של 4

המבוא לפילוסופיה של הלשון מציג סוגיות יסוד בתחום אשר הפך למרכזי ביותר בעיסוק הפילוסופי המודרני. לאחר הצגת השאלה "מהי פילוסופיה של הלשון?" ולאחר הבהרת הגבולות בינה לבין לימודי לשון אחרים, יטופלו נושאים קלאסיים בפילוסופיה של הלשון במאה ה-20 (עפ"י סדר היסטורי-כרונולוגי).
תכנית הקורס עפ"י

בשיעור זה נעסוק באופן מעמיק במספר נושאים מרכזיים בפילוסופיה של הלשון. בלב הקורס יעמוד הדיון בשאלת המשמעות הלשונית: מהי משמעות זו, ומדוע למבעינו ישנה המשמעות שאנו מורגלים לייחס להם. נקשור דיון זה למספר סוגיות סמנטיות קונקרטיות, כגון שאלת ההצבעה, הויכוח בנוגע להבדל (אם יש כזה) בין משמעות מילולית

הקורס מציג את אפיקי המחקר בתחום הבלשנות המודרנית. בתחילת הקורס נגדיר את הנחות היסוד של הבלשנות המודרנית ואת מטרותיה. במהלך הקורס נכיר את תחומי המחקר השונים שהיא כוללת: תחביר העוסק במבנה המשפט, סמנטיקה - במשמעות היחידות שמרכיבות את המשפט ומשמעות המשפט כולו, פרגמטיקה - במשמעות ביחס להקשר,

נושאי הקורס הם הנושאים הקלאסיים בתחום הפרגמטיקה, כלומר הסברים חוץ-לשוניים לתופעות לשוניות בפרט ותקשורתיות בכלל: פעולות דיבור(speech acts)עקרון שיתוף הפעולה של גרייס, פונקציות תקשורתיות של מבנים תחביריים שונים, סימון של מידע נתון לעומת חדש, הבסיס התקשורתי של הדקדוק הפורמלי, ועוד. תובחן פרגמטיקה

הצגת ענף הפרגמטיקה בבלשנות תוך עמידה על נקודות הזיקה והשוני בינו ובין הסמנטיקה; הכרת מושגי יסוד בפרגמטיקה והתוודעות אל תיאוריות מרכזיות; עיון בתופעות תחביריות וניתוחן מנקודת מבט פרגמטית.

מבוא איטי למדי (אם כי מעמיק למדי) לסמנטיקת-תנאי-אמת של שפה טבעית.
חלק 1: מושגים, שיטות ומטרות יסודיים (כולל קשרים לתחביר ולפרגמטיקה). הוראה, מובן, גרירה, אימפליקטורה שיחתית, קדם-הנחות, קומפוזיציונאליות...
חלק 2: דיון מפורט במאמרו של גוטלוב פרגה 'על מובן והוראה'.
לסילבוס המלא

מבוא איטי למדי (אם כי מעמיק למדי) לסמנטיקת-תנאי-אמת של שפה טבעית.
חלק 1: מושגים, שיטות ומטרות יסודיים (כולל קשרים לתחביר ולפרגמטיקה). הוראה, מובן, גרירה, אימפליקטורה שיחתית, קדם-הנחות, קומפוזיציונאליות...
חלק 2: דיון מפורט במאמרו של גוטלוב פרגה 'על מובן והוראה'.
לסילבוס המלא

מבוא איטי למדי (אם כי מעמיק למדי) לסמנטיקת-תנאי-אמת של שפה טבעית.
חלק 1: מושגים, שיטות ומטרות יסודיים (כולל קשרים לתחביר ולפרגמטיקה). הוראה, מובן, גרירה, אימפליקטורה שיחתית, קדם-הנחות, קומפוזיציונאליות...
חלק 2: דיון מפורט במאמרו של גוטלוב פרגה 'על מובן והוראה'.
לסילבוס המלא

מבוא איטי למדי (אם כי מעמיק למדי) לסמנטיקת-תנאי-אמת של שפה טבעית.
חלק 1: מושגים, שיטות ומטרות יסודיים (כולל קשרים לתחביר ולפרגמטיקה). הוראה, מובן, גרירה, אימפליקטורה שיחתית, קדם-הנחות, קומפוזיציונאליות...
חלק 2: דיון מפורט במאמרו של גוטלוב פרגה 'על מובן והוראה'.
לסילבוס המלא

ז'אק לאקאן ידוע כפסיכואנליטיקאי השנוי ביותר במחלוקת מאז פרויד, וכזה שהוא "קשה" להבנה. בקורס זה ננסה להתמודד עמה כשנציג את עיקרי מחשבתו, במספר תחנות חשובות בהתפתחותה: הדיון המוקדם על שלב המראה, הדיון בשנות ה-50 על הסדר הסימבולי והיחס בין שפה ללא-מודע והעניין ההולך וגובר אצל לאקאן

השיעור יעסוק בהיבטים מגוונים של יחסי הגומלין שבין החברה והתרבות לבין השפה בסין מאז ראשית הציוויליזציה ועד ימינו. בין הנושאים שיידונו: משפחת הלשונות הסינו-טיבטניות לעומת משפחות לשון אחרות במזרח אסיה; היחס בין הדיאלקטים ל"שפה המשותפת"; מערכת הכתב הסינית בהשוואה למערכת הכתב היפני - מזה והקוריאני –

מטרת הקורס לתת בידי הסטודנט כלים ללימוד הסמנטיקה, ענף הבלשנות שעניינו המשמעות. הקורס יקנה ידע בסיסי הן בסוגיות שהסמנטיקה עוסקת בהן והן בקשר שבינה ובין תחומי מדע אחרים, כגון:לוגיקה, ופילוסופיה של הלשון, ותחומי בלשנות נוספים כגון: תחביר, פרגמטיקה ולקסיקולוגיה.
הקורס ידון בסוגיות הללו באמצעות

הסמנטיקה ומעמדה בחקר השפה; הגישות השונות להגדרת משמעות של מילה; המטען הריגושי של המשמעות והתופעות הסוציו-לשוניות הקשורות בו; שינויי משמעות של מילים על-פני ציר הזמן; יחסי משמעות בין מילים בזמן נתון; השפעות זרות על מבנה הלקסיקון.

הקורס עוסק בעיון בסגנונות השונים הנוהגים בכתיבה העברית המודרנית ובסגנונות העברית לדורותיה המשפיעים על דרכה. במסגרת הקורס יעוין בספרות היפה לגווניה, בלשון העיתונות והכתיבה הפובליציסטית, בלשון הכתיבה המדעית¬-מחקרית ובלשון הכתיבה המשרדית-¬פורמלית. העיון ילווה בקריאת טקסטים, ניתוחם וחשיפת מקורותיהם

השאלות העקרוניות שיידונו בשיעור הן: מהו סגנון? מהי נורמה סגנונית? היש סגנון מופת? עיון בטקסטים מתקופות שונות של העברית החדשה יעלה סוגיות נוספות: בהירות מול סיבוך; הגיון הטקסט ודפוסי הגיון לשוניים; מקומו של הלעז בסגנון העברי; ניביות מול קלישאיות; אחידות סגנונית; יצירתיות, סגנון אישי וגיוון מול

מטרת הסמינר היא לבחון את היחסים בין שלש גישות בולטות לחקר השיח (discourse): "משחקי שפה" של לודביג ויטגנשטיין, "ארכיאולוגיית הידע" של מישל ופוקו ו"הרטוריקה החדשה" של חיים פרלמן. כל אחת מהגישות מסבירה באופן שונה את התנאים לשיח רציונאלי ואפשרותו, יחד עם זאת כולן עושות זאת דרך דחיית הקשר המסורתי

א. רציונל הקורס ומטרותיו
המפגש בין חלשים (עניים, מיעוטים אתניים וגזעיים, מיעוטים לאומיים, קבוצות פריפריאליות, נשים, צעירים, זקנים) לחזקים (קבוצות הגמוניות למיניהן), יתפתח כמעט תמיד על בסיס יחסי כוח ומאבק. במקרה הטוב יסתיים עימות ביצירת קווי שיח משותפים. במקרה הרע הוא יסתיים בפרצי התקוממות

הסמינר מבקש להתמקד בהיבטים חברתיים, תרבותיים ופוליטיים וכן, בהשלכותיו של השינוי הטכנולוגי— הדפוס, מכונת הדפוס הממוכנת והמדיומים האלקטרונים השונים— על ההיסטוריה של העיתונות החל מן המאה השמונה ועד לעידן האינפורמציה הנוכחי. בסמינר יידונו סוגיות מפתח להבנת היסטוריה זו, בראש ובראשונה: הזיקה בין

.

המטפורה בשפה, בספרות, ובאמנות:

הקורס יציג וינתח מספר גישות מודרניות במחקר המטפורה, בתורת הספרות, בפילוסופיה, בלשנות, אמנות, בשיח הפוליטי, ובחשיבה החינוכית.

1. מהי מטפורה: האם היא תופעה לשונית או תופעה מושגית.
2. מהן הפונקציות העיקריות של המטפורה?
3. המטפורות שאנו

תיאור הקורס
מטרת הקורס להציג את חקר רכישת שפת האם במודל הגנרטיבי. נתמקד בתופעות השונות הבאות לידי ביטוי בתהליך הרכישה, נדון בבעיות שתופעות אלה מעלות לתיאורה הגנרטיבית, נעריך את הפתרונות המוצעים, ונתוודע אל המתודולוגיה הנהוגה בתחום.

נושאים
1. רכישת שפה במודל הגנרטיבי: הנחות יסוד