קורסי החוג לפילוסופיה

ד"ר אורנה הררי - סמסטר א'
סקירה של התפתחות הפילוסופיה היוונית מהפילוסופים הקדם סוקרטיים דרך אפלטון ועד אריסטו. הסקירה תתמקד בשלושת עקרונות ההסבר העומדים ביסוד כל אחת מהגישות הפילוסופיות הללו: היחסים בין חלק ושלם, דגם וההעתק, וכללי ופרטי. נחשוף את השאלות שעליהם עקרונות הסבר אלה משיבים

מטרת הקורס היא להכיר תפיסות מרכזיות ומושגי יסוד בפילוסופיה של העת החדשה (מאות 18-17), באמצעות עיון בהגותם של נציגיה הבולטים: רנה דקארט, ברוך שפינוזה, ג'והן לוק, גוטפריד וילהלם לייבניץ, ג'ורג' ברקלי, דויד יום, ועמנואל קאנט.
הקורס יתמקד בשאלות מתחומי המטאפיסיקה ותורת ההכרה,

הלוגיקה היא מרכיב חשוב בתולדות הפילוסופיה ובהבנת טקסטים עדכניים. הקורס "מבוא ללוגיקה" נועד להקנות לתלמידים כלים בסיסיים להכרת הלוגיקה על ידי איתור והערכת טיעונים תקפים. מטרה זו נשענת על פיתוח יכולת הניתוח של השפה הטבעית על מנת לחשוף, בעזרת שפה פורמלית, את מבניה ה"לוגיים". הקורס הינו יחידה של 4

הלוגיקה היא מרכיב חשוב בתולדות הפילוסופיה ובהבנת טקסטים עדכניים. הקורס "מבוא ללוגיקה" נועד להקנות לתלמידים כלים בסיסיים להכרת הלוגיקה על ידי איתור והערכת טיעונים תקפים. מטרה זו נשענת על פיתוח יכולת הניתוח של השפה הטבעית על מנת לחשוף, בעזרת שפה פורמלית, את מבניה ה"לוגיים". הקורס הינו יחידה של 4

הלוגיקה היא מרכיב חשוב בתולדות הפילוסופיה ובהבנת טקסטים עדכניים. הקורס "מבוא ללוגיקה" נועד להקנות לתלמידים כלים בסיסיים להכרת הלוגיקה על ידי איתור והערכת טיעונים תקפים. מטרה זו נשענת על פיתוח יכולת הניתוח של השפה הטבעית על מנת לחשוף, בעזרת שפה פורמלית, את מבניה ה"לוגיים". הקורס הינו יחידה של 4

הלוגיקה היא מרכיב חשוב בתולדות הפילוסופיה ובהבנת טקסטים עדכניים. הקורס "מבוא ללוגיקה" נועד להקנות לתלמידים כלים בסיסיים להכרת הלוגיקה על ידי איתור והערכת טיעונים תקפים. מטרה זו נשענת על פיתוח יכולת הניתוח של השפה הטבעית על מנת לחשוף, בעזרת שפה פורמלית, את מבניה ה"לוגיים". הקורס הינו יחידה של 4

הלוגיקה היא מרכיב חשוב בתולדות הפילוסופיה ובהבנת טקסטים עדכניים. הקורס "מבוא ללוגיקה" נועד להקנות לתלמידים כלים בסיסיים להכרת הלוגיקה על ידי איתור והערכת טיעונים תקפים. מטרה זו נשענת על פיתוח יכולת הניתוח של השפה הטבעית על מנת לחשוף, בעזרת שפה פורמלית, את מבניה ה"לוגיים". הקורס הינו יחידה של 4

הלוגיקה היא מרכיב חשוב בתולדות הפילוסופיה ובהבנת טקסטים עדכניים. הקורס "מבוא ללוגיקה" נועד להקנות לתלמידים כלים בסיסיים להכרת הלוגיקה על ידי איתור והערכת טיעונים תקפים. מטרה זו נשענת על פיתוח יכולת הניתוח של השפה הטבעית על מנת לחשוף, בעזרת שפה פורמלית, את מבניה ה"לוגיים". הקורס הינו יחידה של 4

הלוגיקה היא מרכיב חשוב בתולדות הפילוסופיה ובהבנת טקסטים עדכניים. הקורס "מבוא ללוגיקה" נועד להקנות לתלמידים כלים בסיסיים להכרת הלוגיקה על ידי איתור והערכת טיעונים תקפים. מטרה זו נשענת על פיתוח יכולת הניתוח של השפה הטבעית על מנת לחשוף, בעזרת שפה פורמלית, את מבניה ה"לוגיים". הקורס הינו יחידה של 4

הלוגיקה היא מרכיב חשוב בתולדות הפילוסופיה ובהבנת טקסטים עדכניים. הקורס "מבוא ללוגיקה" נועד להקנות לתלמידים כלים בסיסיים להכרת הלוגיקה על ידי איתור והערכת טיעונים תקפים. מטרה זו נשענת על פיתוח יכולת הניתוח של השפה הטבעית על מנת לחשוף, בעזרת שפה פורמלית, את מבניה ה"לוגיים". הקורס הינו יחידה של 4

הלוגיקה היא מרכיב חשוב בתולדות הפילוסופיה ובהבנת טקסטים עדכניים. הקורס "מבוא ללוגיקה" נועד להקנות לתלמידים כלים בסיסיים להכרת הלוגיקה על ידי איתור והערכת טיעונים תקפים. מטרה זו נשענת על פיתוח יכולת הניתוח של השפה הטבעית על מנת לחשוף, בעזרת שפה פורמלית, את מבניה ה"לוגיים". הקורס הינו יחידה של 4

הלוגיקה היא מרכיב חשוב בתולדות הפילוסופיה ובהבנת טקסטים עדכניים. הקורס "מבוא ללוגיקה" נועד להקנות לתלמידים כלים בסיסיים להכרת הלוגיקה על ידי איתור והערכת טיעונים תקפים. מטרה זו נשענת על פיתוח יכולת הניתוח של השפה הטבעית על מנת לחשוף, בעזרת שפה פורמלית, את מבניה ה"לוגיים". הקורס הינו יחידה של 4

הלוגיקה היא מרכיב חשוב בתולדות הפילוסופיה ובהבנת טקסטים עדכניים. הקורס "מבוא ללוגיקה" נועד להקנות לתלמידים כלים בסיסיים להכרת הלוגיקה על ידי איתור והערכת טיעונים תקפים. מטרה זו נשענת על פיתוח יכולת הניתוח של השפה הטבעית על מנת לחשוף, בעזרת שפה פורמלית, את מבניה ה"לוגיים". הקורס הינו יחידה של 4

המטרה המרכזית של תרגיל "קריאה מודרכת א'" הינה הקניית ופיתוח יכולות ההתמודדות עם טקסט פילוסופי, בכתב ובע"פ. בהנחייתם של מתרגלי הקורס, עורכים הסטודנטים קריאה צמודה באחד מהטקסטים הפילוסופים המכוננים של העת המודרנית "הגיונות על הפילוסופיה הראשונית" לרנה דיקרט.
הקריאה המודרכת בטקסט מתחקה

המטרה המרכזית של תרגיל "קריאה מודרכת א'" הינה הקניית ופיתוח יכולות ההתמודדות עם טקסט פילוסופי, בכתב ובע"פ. בהנחייתם של מתרגלי הקורס, עורכים הסטודנטים קריאה צמודה באחד מהטקסטים הפילוסופים המכוננים של העת המודרנית "הגיונות על הפילוסופיה הראשונית" לרנה דיקרט.
הקריאה המודרכת בטקסט מתחקה

המטרה המרכזית של תרגיל "קריאה מודרכת א'" הינה הקניית ופיתוח יכולות ההתמודדות עם טקסט פילוסופי, בכתב ובע"פ. בהנחייתם של מתרגלי הקורס, עורכים הסטודנטים קריאה צמודה באחד מהטקסטים הפילוסופים המכוננים של העת המודרנית "הגיונות על הפילוסופיה הראשונית" לרנה דיקרט.
הקריאה המודרכת בטקסט מתחקה

המטרה המרכזית של תרגיל "קריאה מודרכת א'" הינה הקניית ופיתוח יכולות ההתמודדות עם טקסט פילוסופי, בכתב ובע"פ. בהנחייתם של מתרגלי הקורס, עורכים הסטודנטים קריאה צמודה באחד מהטקסטים הפילוסופים המכוננים של העת המודרנית "הגיונות על הפילוסופיה הראשונית" לרנה דיקרט.
הקריאה המודרכת בטקסט מתחקה

המטרה המרכזית של תרגיל "קריאה מודרכת א'" הינה הקניית ופיתוח יכולות ההתמודדות עם טקסט פילוסופי, בכתב ובע"פ. בהנחייתם של מתרגלי הקורס, עורכים הסטודנטים קריאה צמודה באחד מהטקסטים הפילוסופים המכוננים של העת המודרנית "הגיונות על הפילוסופיה הראשונית" לרנה דיקרט.
הקריאה המודרכת בטקסט מתחקה

המטרה המרכזית של תרגיל "קריאה מודרכת א'" הינה הקניית ופיתוח יכולות ההתמודדות עם טקסט פילוסופי, בכתב ובע"פ. בהנחייתם של מתרגלי הקורס, עורכים הסטודנטים קריאה צמודה באחד מהטקסטים הפילוסופים המכוננים של העת המודרנית "הגיונות על הפילוסופיה הראשונית" לרנה דיקרט.
הקריאה המודרכת בטקסט מתחקה

השיעור עוסק בשאלות מרכזיות שמעלה המחשבה הפילוסופית אודות מקומה של האמנות ומעמדו של היפה, תוך התמקדות בפרקים נבחרים מהעת העתיקה ועד המאה ה - 20. כך, דרך דיון בהוגים כגון אפלטון, פלוטינוס, קאנט, שילר, קירקגור, ניטשה ופרויד, נבחן את האופן בו מאירה המחשבה האסתטית לא רק את התופעה האמנותית, אלא גם את

האם אלוהים קיים? האם ניתן להוכיח באמצעים פילוסופים שהוא קיים או שאינו קיים? בקורס זה נעסוק בתשובות שונות לשאלות אלה החל מימי הביניים ועד המאה ה-21. נתבונן בטיעונים שונים לקיום האל, כגון בטיעוניהם של אנסלמוס, של תומס אקווינס ושל פיילי. נתבונן בשלל טיעונים לאי-קיום האל, כגון טיעונים לחוסר

לשיעור "מבוא להגות היהודית בעת החדשה" שני מוקדים מרכזיים:
א. דיון בשאלה מי הם היהודים. שאלה זו תבחן לאור התפתחות החילוניות המודרנית והשינויים במקומה של הדת בעת החדשה ולאור השפעת רעיונות המהפכה הצרפתית מצד אחד והתפתחות החשיבה ההיסטורית והלאומית הכללית מצד שני. במרכז הדיון בנושא זה יעמדו

פרופ' צבי טאובר / סמסטר א' Prof. Zvi Tauber
"... המדינה נמנית על הדברים הטבעיים והאדם הוא בעל חיים מדיני על-פי טבעו" (אריסטו, הפוליטיקה א').
"היה זה יופיטר –

ד"ר עובדיה עזרא / סמסטר א'
מטרת הקורס: הכרת מושגי-יסוד ותפיסות עקרוניות בתורת המוסר, על פי הגותם של נציגיה המרכזיים בתולדות הפילוסופיה המערבית.
נושאי הקורס: הקורס יתחיל בדיון קצר במטא-אתיקה, בו יוצגו דרכים ואפשרויות שונות לניהול דיונים באתיקה. בהמשך יוצגו ארבע תפיסות מוסריות שונות

ד"ר אורנה הררי - סמסטר א'
סקירה של התפתחות הפילוסופיה היוונית מהפילוסופים הקדם סוקרטיים דרך אפלטון ועד אריסטו. הסקירה תתמקד בשלושת עקרונות ההסבר העומדים ביסוד כל אחת מהגישות הפילוסופיות הללו: היחסים בין חלק ושלם, דגם וההעתק, וכללי ופרטי. נחשוף את השאלות שעליהם עקרונות הסבר אלה משיבים

מטרת הקורס היא להכיר תפיסות מרכזיות ומושגי יסוד בפילוסופיה של העת החדשה (מאות 18-17), באמצעות עיון בהגותם של נציגיה הבולטים: רנה דקארט, ברוך שפינוזה, ג'והן לוק, גוטפריד וילהלם לייבניץ, ג'ורג' ברקלי, דויד יום, ועמנואל קאנט.
הקורס יתמקד בשאלות מתחומי המטאפיסיקה ותורת ההכרה,

המטרה המרכזית של תרגיל "קריאה מודרכת א'" הינה הקניית ופיתוח יכולות ההתמודדות עם טקסט פילוסופי, בכתב ובע"פ. בהנחייתם של מתרגלי הקורס, עורכים הסטודנטים קריאה צמודה באחד מהטקסטים הפילוסופים המכוננים של העת המודרנית "הגיונות על הפילוסופיה הראשונית" לרנה דיקרט.
הקריאה המודרכת בטקסט מתחקה

המטרה המרכזית של תרגיל "קריאה מודרכת א'" הינה הקניית ופיתוח יכולות ההתמודדות עם טקסט פילוסופי, בכתב ובע"פ. בהנחייתם של מתרגלי הקורס, עורכים הסטודנטים קריאה צמודה באחד מהטקסטים הפילוסופים המכוננים של העת המודרנית "הגיונות על הפילוסופיה הראשונית" לרנה דיקרט.
הקריאה המודרכת בטקסט מתחקה

המטרה המרכזית של תרגיל "קריאה מודרכת א'" הינה הקניית ופיתוח יכולות ההתמודדות עם טקסט פילוסופי, בכתב ובע"פ. בהנחייתם של מתרגלי הקורס, עורכים הסטודנטים קריאה צמודה באחד מהטקסטים הפילוסופים המכוננים של העת המודרנית "הגיונות על הפילוסופיה הראשונית" לרנה דיקרט.
הקריאה המודרכת בטקסט מתחקה

המטרה המרכזית של תרגיל "קריאה מודרכת א'" הינה הקניית ופיתוח יכולות ההתמודדות עם טקסט פילוסופי, בכתב ובע"פ. בהנחייתם של מתרגלי הקורס, עורכים הסטודנטים קריאה צמודה באחד מהטקסטים הפילוסופים המכוננים של העת המודרנית "הגיונות על הפילוסופיה הראשונית" לרנה דיקרט.
הקריאה המודרכת בטקסט מתחקה

המטרה המרכזית של תרגיל "קריאה מודרכת א'" הינה הקניית ופיתוח יכולות ההתמודדות עם טקסט פילוסופי, בכתב ובע"פ. בהנחייתם של מתרגלי הקורס, עורכים הסטודנטים קריאה צמודה באחד מהטקסטים הפילוסופים המכוננים של העת המודרנית "הגיונות על הפילוסופיה הראשונית" לרנה דיקרט.
הקריאה המודרכת בטקסט מתחקה

ד"ר עובדיה עזרא / סמסטר א'
מטרת הקורס: הכרת מושגי-יסוד ותפיסות עקרוניות בתורת המוסר, על פי הגותם של נציגיה המרכזיים בתולדות הפילוסופיה המערבית.
נושאי הקורס: הקורס יתחיל בדיון קצר במטא-אתיקה, בו יוצגו דרכים ואפשרויות שונות לניהול דיונים באתיקה. בהמשך יוצגו ארבע תפיסות מוסריות שונות

פרופ' צבי טאובר / סמסטר א' Prof. Zvi Tauber
"... המדינה נמנית על הדברים הטבעיים והאדם הוא בעל חיים מדיני על-פי טבעו" (אריסטו, הפוליטיקה א').
"היה זה יופיטר –

בקורס זה יידונו הנושאים הבאים:
1. נקודות מוצא שונות להבנת הפילוסופיה ההודית ומעמדה
2. משמעותו של השחרור ומקומו כאידיאה מנחה בפילוסופיה ההודית
3. פולחן, מעשה, ואתאיזם: הוודה ואסכולת המימאמסא
4. מושג הדהרמה וחוק הקרמה
5. תורת 'האני' של האופנישדות
6. המהפכה

הקורס מיועד לתת מושגים ראשוניים על הבעיות והגישות העיקריות בפילוסופיה של המדע, בהתפתחותן זו מתוך זו, או זו בתשובה לזו. בין השאלות בהן נדון: מהו מדע? כיצד הוא פועל? במה הוא שונה מדרכים אחרות לחקר העולם, כאלו שהיו קיימות לפני המהפכה המדעית וכאלה עימן המדע מתמודד היום?
בתחילת הסמסטר נדון במדע

הסינולוג A. C. Graham כתב כי הפילוסופיה הסינית העתיקה יכולה לעזור לאדם "להפטר מהרגליו המושגיים". בהשראת קביעה זו, קורס המבוא לפילוסופיה סינית מיועד להציג לסטודנט את הפילוסופיה הסינית בעידן הקלאסי (מאות שישית על שניה לפנה"ס) במאמצעות מעקב היסטורי אחר מהלך גיבושם של מושגים, תמות, ופרקטיקות

שאלת הקשר שבין מושג הידיעה ומושג ההוויה עמדה במרכז עיסוקה של הפילוסופיה בעת החדשה והייתה מקור פורה לחידוש וצמיחה אינטלקטואלים. מטרת השיעור היא להציג בפני התלמיד את תמונת הידע העכשווית של תחומי דיון אלה בזמננו מתוך רגישות למקורותיה ההיסטוריים. בחלקו הראשון של השיעור נטפל במושג הידיעה ובתנאיו. דגש

המבוא לפילוסופיה של השפה מציג סוגיות יסוד בתחום מרכזי ביותר בעיסוק הפילוסופי המודרני. לאחר הצגת השאלה "מהי הפילוסופיה של השפה?" ולאחר הבהרת הגבולות בינה לבין תחומי מחקר אחרים שהשפה היא נושא עיסוקם, יטופלו סוגיות קלאסיות בפילוסופיה של השפה כמו: מהי משמעות, מהו הקשר בין השפה לעולם, ומהו תפקידה של

מטרת הקורס היא להעמיק ולהרחיב את היכרות התלמידים עם תחשיב-הפרדיקטים מסדר ראשון, וכן לסקור מספר נושאים נוספים מתחום הלוגיקה, אשר לא נדונו בקורס המבוא הכללי. בין הנושאים שיטופלו בקורס: מושגי-יסוד בתורת-הקבוצות; תחשיב-הפרדיקטים מסדר ראשון עם זהות, כולל מערכת-הוכחה וסמנטיקה; לוגיקות מודאליות

השיעור ממשיך את הסקירה ההיסטורית שניתנה ב"מבוא לפילוסופיה חדשה", החל ברומנטיקה ועד לראשיתו של המפנה הלשוני בפילוסופיה של המאה ה- 20. נתמקד בשאלת אפשרותה ואופייה של הפילוסופיה לאחר המהפכה שחולל קאנט, ונקרא מכתביהם של מספר הוגים, ביניהם פיכטה, היגל, מארקס, ניטשה, פרגה והוסרל.

רשימת ספרות

הקורס הוא המשך והעמקה לתרגיל "קריאה מודרכת א'" ומטרותיו דומות: פיתוח מיומנות בקריאת טקסטים פילוסופיים ותרגול כתיבת עבודות אקדמיות. חלקים מתוך מסכת טבע האדם לדוד יום ינותחו בכיתה. במהלך הקורס יידרשו התלמידים לכתוב כמה עבודות קצרות הנוגעות לסוגיות ספציפיות בטקסט. הציון הסופי בקורס מורכב

הקורס הוא המשך והעמקה לתרגיל "קריאה מודרכת א'" ומטרותיו דומות: פיתוח מיומנות בקריאת טקסטים פילוסופיים ותרגול כתיבת עבודות אקדמיות. חלקים מתוך מסכת טבע האדם לדוד יום ינותחו בכיתה. במהלך הקורס יידרשו התלמידים לכתוב כמה עבודות קצרות הנוגעות לסוגיות ספציפיות בטקסט. הציון הסופי בקורס מורכב

הקורס הוא המשך והעמקה לתרגיל "קריאה מודרכת א'" ומטרותיו דומות: פיתוח מיומנות בקריאת טקסטים פילוסופיים ותרגול כתיבת עבודות אקדמיות. חלקים מתוך מסכת טבע האדם לדוד יום ינותחו בכיתה. במהלך הקורס יידרשו התלמידים לכתוב כמה עבודות קצרות הנוגעות לסוגיות ספציפיות בטקסט. הציון הסופי בקורס מורכב

הקורס הוא המשך והעמקה לתרגיל "קריאה מודרכת א'" ומטרותיו דומות: פיתוח מיומנות בקריאת טקסטים פילוסופיים ותרגול כתיבת עבודות אקדמיות. חלקים מתוך מסכת טבע האדם לדוד יום ינותחו בכיתה. במהלך הקורס יידרשו התלמידים לכתוב כמה עבודות קצרות הנוגעות לסוגיות ספציפיות בטקסט. הציון הסופי בקורס מורכב

הקורס הוא המשך והעמקה לתרגיל "קריאה מודרכת א'" ומטרותיו דומות: פיתוח מיומנות בקריאת טקסטים פילוסופיים ותרגול כתיבת עבודות אקדמיות. חלקים מתוך מסכת טבע האדם לדוד יום ינותחו בכיתה. במהלך הקורס יידרשו התלמידים לכתוב כמה עבודות קצרות הנוגעות לסוגיות ספציפיות בטקסט. הציון הסופי בקורס מורכב

הקורס הוא המשך והעמקה לתרגיל "קריאה מודרכת א'" ומטרותיו דומות: פיתוח מיומנות בקריאת טקסטים פילוסופיים ותרגול כתיבת עבודות אקדמיות. חלקים מתוך מסכת טבע האדם לדוד יום ינותחו בכיתה. במהלך הקורס יידרשו התלמידים לכתוב כמה עבודות קצרות הנוגעות לסוגיות ספציפיות בטקסט. הציון הסופי בקורס מורכב

הקורס הוא המשך לתרגילים "קריאה מודרכת א'" ו "קריאה מודרכת ב'" ומטרותיו דומות: פיתוח מיומנות בקריאת טקסטים פילוסופיים, ותרגול בכתיבת עבודות אקדמיות. במהלך הקורס יידרש מהתלמידים לכתוב כמה עבודות קצרות הנוגעות לסוגיות ספציפיות בטקסט.
ב-"קריאה מודרכת ג" יילמדו חלקים מתוך שני טקסטים

הקורס הוא המשך לתרגילים "קריאה מודרכת א'" ו "קריאה מודרכת ב'" ומטרותיו דומות: פיתוח מיומנות בקריאת טקסטים פילוסופיים, ותרגול בכתיבת עבודות אקדמיות. במהלך הקורס יידרש מהתלמידים לכתוב כמה עבודות קצרות הנוגעות לסוגיות ספציפיות בטקסט.
ב-"קריאה מודרכת ג" יילמדו חלקים מתוך שני טקסטים

השיעור ממשיך את הסקירה ההיסטורית שניתנה ב"מבוא לפילוסופיה חדשה", החל ברומנטיקה ועד לראשיתו של המפנה הלשוני בפילוסופיה של המאה ה- 20. נתמקד בשאלת אפשרותה ואופייה של הפילוסופיה לאחר המהפכה שחולל קאנט, ונקרא מכתביהם של מספר הוגים, ביניהם פיכטה, היגל, מארקס, ניטשה, פרגה והוסרל.

רשימת ספרות

הקורס הוא המשך והעמקה לתרגיל "קריאה מודרכת א'" ומטרותיו דומות: פיתוח מיומנות בקריאת טקסטים פילוסופיים ותרגול כתיבת עבודות אקדמיות. חלקים מתוך מסכת טבע האדם לדוד יום ינותחו בכיתה. במהלך הקורס יידרשו התלמידים לכתוב כמה עבודות קצרות הנוגעות לסוגיות ספציפיות בטקסט. הציון הסופי בקורס מורכב

הקורס הוא המשך והעמקה לתרגיל "קריאה מודרכת א'" ומטרותיו דומות: פיתוח מיומנות בקריאת טקסטים פילוסופיים ותרגול כתיבת עבודות אקדמיות. חלקים מתוך מסכת טבע האדם לדוד יום ינותחו בכיתה. במהלך הקורס יידרשו התלמידים לכתוב כמה עבודות קצרות הנוגעות לסוגיות ספציפיות בטקסט. הציון הסופי בקורס מורכב

הקורס הוא המשך לתרגילים "קריאה מודרכת א'" ו "קריאה מודרכת ב'" ומטרותיו דומות: פיתוח מיומנות בקריאת טקסטים פילוסופיים, ותרגול בכתיבת עבודות אקדמיות. במהלך הקורס יידרש מהתלמידים לכתוב כמה עבודות קצרות הנוגעות לסוגיות ספציפיות בטקסט.
ב-"קריאה מודרכת ג" יילמדו חלקים מתוך שני טקסטים

הקורס הוא המשך לתרגילים "קריאה מודרכת א'" ו "קריאה מודרכת ב'" ומטרותיו דומות: פיתוח מיומנות בקריאת טקסטים פילוסופיים, ותרגול בכתיבת עבודות אקדמיות. במהלך הקורס יידרש מהתלמידים לכתוב כמה עבודות קצרות הנוגעות לסוגיות ספציפיות בטקסט.
ב-"קריאה מודרכת ג" יילמדו חלקים מתוך שני טקסטים

הקורס הוא המשך לתרגילים "קריאה מודרכת א'" ו "קריאה מודרכת ב'" ומטרותיו דומות: פיתוח מיומנות בקריאת טקסטים פילוסופיים, ותרגול בכתיבת עבודות אקדמיות. במהלך הקורס יידרש מהתלמידים לכתוב כמה עבודות קצרות הנוגעות לסוגיות ספציפיות בטקסט.
ב-"קריאה מודרכת ג" יילמדו חלקים מתוך שני טקסטים

הקורס הוא המשך לתרגילים "קריאה מודרכת א'" ו "קריאה מודרכת ב'" ומטרותיו דומות: פיתוח מיומנות בקריאת טקסטים פילוסופיים, ותרגול בכתיבת עבודות אקדמיות. במהלך הקורס יידרש מהתלמידים לכתוב כמה עבודות קצרות הנוגעות לסוגיות ספציפיות בטקסט.
ב-"קריאה מודרכת ג" יילמדו חלקים מתוך שני טקסטים

לנוכח ההתקדמות המדעית שהושגה בעשורים האחרונים בחקר המוח, מניחים רבים מאיתנו כי מצבי נפש אינם אלא מצבי מוח: שהרי מה עוד יכולים הם להיות? לעומתם, יש הממאנים לקבל קביעה זו וטוענים כי תכונות נפשיות מסוימות הינן דבר מה מעל ומעבר למצבי מוח גרידא, וכי לא ניתן להעמיד תכונות אלו על תכונות פיסיקליות

ספרו לי את כל מה שמדעי הטבע – פיזיקה, נוירולוגיה, מדעי המוח, אופטיקה וכו' – יכולים ויוכלו אי פעם לספר לי על ראיה של דבר-מה אדום, ולא סיפרתם לי על האופי ההתנסותי המיוחד של ראיית דבר-מה אדום; עליי לחוות בעצמי התנסות מסוג זה כדי לדעת מה טיבה. לפיכך, יש בעולם משהו, כלומר התנסויות חושיות, שהוא

הקורס ינסה להבין מהי מודעות, ולבחון את ההנחות הפילוסופיות שעליהן נשענים המחקרים המנסים למצוא את התשתית העצבית לחוויה המודעת, ואת ההשלכות שלהם על הבעיה הפסיכופיסית. בין השאר, הקורס יעסוק בנושאים הבאים: בעיית ה-Qualia,
הפער ההסברי (Explanatory gap) לגבי המודעות, שאלת האינטרוספקציה כאבן בוחן

הקורס יתמקד בספקנות, וידון בשאלות הבאות: ספקנותה מתודולוגית מול ספקנות קטיגורית; מעמד הטיעון הספקני ודרכים להתמודד עימו; האם ספקנות רדיקלית מקעקעת את עצמה? האם ניתן לחיות חיים ספקנים? אם לא, האם אי-האפשרות הזו מהווה הפרכה "פרגמטית" של הספקנות? תשובות לספקנות: נטורליזם; השכל הישר.
קריאה:
לסילבוס המלא

הפוסטמודרניזם הוא מונח מקובל בקרב חוקרים והוגים רבים לציון תגובה, ואף דחייה, לתקופה המודרנית ולערכיה, שבר שנוצר בעקבות מלחמת העולם השניה. הרעיון הפוסטמודרני כולל בתוכו תקופה היסטורית חדשה, הבאה לאחר המודרניות. זוהי תפיסה תאורטית חדשה הקשורה גם בהרגלי שיח חברתיים אחרים, באמנות חדשה ובתרבות צריכה

בשעור זה אנו שואפים להציג דיוקן פילוסופי של בנימין, היינו להציג את כתביו הרבים והמגוונים כקונפיגורציה פילוסופית ייחודית. השאלה שתנחה אותנו בהצגת אופי מחשבתו של בנימין היא: כיצד אפשרי "פרוייקט הפסאז'ים" כפילוסופיה. אנו נפנה ליצירה בלתי שלמה זו של בנימין שלא על מנת לפרשה ישירות אלא נשתמש

פרדוקסים אינם רק שעשוע או קוריוז אינטלקטואלי. את הטענה שכל פרדוקס רציני מצביע על בעייה פילוסופית עמוקה נדגים בשיעור זה ע"י בחינת פרדוקסים בתחומים שונים: פילוסופיה של החלל והזמן )הפרדוקסים של זנון), תורת ההכרעה )הפרדוקס של Newcomb), לוגיקה ופילוסופיה של הלשון )פרדוקס הערימה), תורת האישוש )פרדוקס

סקירה של היבטים שונים של האסכלות הפילוסופיות של התקופה ההלניסטית: הספקנות, הסטואה, והאפיקוראים. נתמקד בהשקפות האפיסטמולוגיות, פיסיקליות, מטאפיסיות ואתיות של האסכולות הללו.
דרישות: נוכחות בלפחות 80% מהשיעורים, קריאה שוטפת של המקורות, ובחינת בית.

הלכתי לים כי רציתי לברוח מהחום והאמנתי שהים קריר. האמנות ורצונות הם הדוגמא הפרדיגמטית למצבים מנטאליים מייצגים: הם מייצגים את המציאות החיצונית. אבל מהו ייצוג מנטאלי? האם הוא כמו תמונה מנטאלית, או שמא כמו מילה בשפה פנימית, או אולי כמו מד-מהירות המייצג מהירות? מה בין ייצוג לאינפורמציה? באיזה מובן

מהי נפשיות, ומהו מקומה בעולם הפיסיקלי? כיצד זה רצוני לכתוב את תיאור הקורס הזה משפיע על אצבעותיי להקליד את הדברים? האומנם מצבי נפש אינם אלא מצבי מוח? האם כפיל פיסיקלי שלי יהא בהכרח גם כפיל מנטאלי? האם זומבי הוא מן האפשר? וכיצד, אם בכלל, מענה על שאלות אלו יאפשר לי להבין מי אני?

הקורס יוקדש

קריאה צמודה ביצירה הפילוסופית רבת ההשפעה של היידגר, הוויה וזמן (1927).

משתתפי הסמינר מתבקשים לבוא לפגישה הראשונה עם הספר בתרגום לאנגלית.
Martin Heidegger, Being and Time translation of Sein und Zeit
בתרגום
John Macquarrie and Edward Robinson
או בתרגומה של
Joan

עובדת התודעה מוכרת לכל אחד מאיתנו. אינטואיציה אנושית בסיסית היא שהיותנו יצורים מודעים היא סממן מובהק של הווייתנו. בשאלות שמעוררת תופעת התודעה עוסקים פסיכולוגים, חוקרי מוח, ביולוגים, בלשנים ופילוסופים. מה מבחין יצורים מודעים מיצורים לא-מודעים? מה טיבען של חוויות נפשיות מודעות? האם יש היבטים

נקודת המוצא של הסמינר היא בהנחת חשיבותו של הפיצול שבין המסורת האנליטית לזו הקונטיננטלית בפילוסופיה המודרנית. נרצה לדון בשורה של מקרי מבחן מתוך ההיסטוריה המוקדמת של הפילוסופיה ה אנליטית בהם מתגלה אותו פיצול בהתהוותו. ההתחקות אחר מצע משותף שממנו אפשר לאמוד את המרחק בין שתי המסורות יוביל אותנו לדון

מאז אפלטון הפילוסופיה עסקה ועוסקת במשמעות של היות האדם יצור גופני וכיצד היבט זה של חיים אנושיים קשור להיבטים אחרים כמו מחשבה, חיים חברתיים, פוליטיקה ומוסר. הקורס ידון בתיאוריות עכשוויות של גוף הבאות להמשיג מחדש את המקום של הגוף בקיום האנושי. בין השאלות שידונו: כיצד העובדה כי אדם הוא בעל גוף

"Phenomenology is the study of human experience and of the ways things present themselves to us in and through such experience."
Robert Sokolowski, Introduction to Phenomenology, p. 2

השיעור יוקדש לקריאה צמודה במספר טקסטים קאנונים בפנומנולוגיה על מנת להאיר מתוכם ובעזרתם תמות ומושגים

השיעור מוקדש לדיון במושגי יסוד של המחשבה האקזיסטנציאליסטית: קיום, אותנטיות, חירות, בחירה, אחריות. הדיון יבחן את התפתחותם של מושגים אלה בהגותם של קירקגור, היידגר, סרטר, תוך ניסיון לברר את משמעותם כיום, בשלהי המחשבה הפוסט-מודרנית.
השיעור יסתיים בבחינת בית:
מועד א' בתאריך 3.7.11

קורס המשך למבוא לפילוסופיה יוונית אשר מטרתו היא להעמיק את ההכרות עם תורתו של אריסטו על כל היבטיה העיקריים.

השיעור יסתיים בבחינת בית.

מהו השכל הישר? כולם יודעים, האין זה מובן מאליו?
קורס זה יעסוק ביחסים בין הפילוסופיה לבין השכל הישר ומחשבת "האדם הפשוט" או "האיש ברחוב". מהו השכל הישר? האם על הפילוסופיה להטיל ספק בשכל הישר או לכבד ולקבל אותו? מהם הנימוקים שניתן להציג כהגנה על השכל הישר וכביקורת עליו? ומהן המשמעויות החברתיות

לאופולד פון רנקה, אחד מן האבות המייסדים של ההיסטוריה כדיסציפלינה מדעית, ביקש לשחרר אותה מאחיזתה של הפילוסופיה. לטענתו, ההיסטוריה של כל תקופה מאופיינת על-ידי יסוד פרטיקולארי, ואילו הפילוסופיה מפשיטה אותה מיסוד זה, וניגשת אליה רק כדי למצוא את הגילומים של היסודות ההכרחיים שממילא הגיעה אליהם בדרך

מאז ימי קדם הייתה המטאפיזיקה אחד מתחומי הדיון הפילוסופים העיקריים אם לא העיקרי שבהם. בראשיתה של המאה ה20 סברו פילוסופים מרכזיים מאסכולות שונות שהמטאפיזיקה היא תחום דיון עקר שעתיד לחלוף מן העולם. והנה, בסופה המאה ה20 ובראשיתה של המאה ה21, חלה התחדשות רחבת היקף ורבת פנים של המטאפיזיקה כתחום

כיצד אנו לומדים? כיצד אנו מכירים? כיצד אנו מתפתחים? הן פילוסופים והן פסיכואנליטיקאים העסיקו את עצמם בשאלות יסוד אלו. בקורס זה נבחן את שאלת ההכרה דרך אחת התשובות המרתקות שהעניקו לה הן פילוסופים והן פסיכואנליטיקאים: ההכרה, ההתפתחות, התודעה העצמית, מסבירה הפסיכואנליזה – כמו גם הוגים

אנו מסיקים אמיתות תאוריה ע"ס היותה ההסבר הטוב ביותר של הנתונים. הקורס יעסוק בשתי בעיות שדפוס הסק זה מעורר: התיאורית - מהו הסבר טוב? האם הסבריות ניתנת לאפיון "אובייקטיבי"? - והנורמטיבית - מהי (אם בכלל) ההצדקה להסקים כאלה? לאור התשובות דניתן לשאלות אלה נדון בדוגמאות של הסקים להסבר הטוב ביותר:

הסמינר יתבסס על קריאה בעל הנפש של אריסטו ויתמקד בסוגיות כגון: (1) התלות בין פעילויות הנפש ומהמאפיינים החומריים של הגוף, (2)המכניזם של תפיסה חושית וקוגניציה של רשמי חושים, (3) דמיון וזיכרון, (4)חשיבה ופעילות השכל. לקראת סוף הסמסטר נדון בפרשנות המטריאליסטיות של תפיסת אריסטו באסכולה הפריטטית

סמינר מ.א. פתוח לב.א. (4 ש"ס)
לאחרונה הולך וגובר העניין בכתבים האתיים והפסיכולוגיים של דקארט שהעסיקו אותו בשנים האחרונות לחייו. בניגוד לכתביו המוקדמים יותר (ובכללם ההגיונות), המתמקדים בשאלות תיאורטיות ומדעיות ומאופיינים בהתנכרות אל הגופני, הכתבים המאוחרים עוסקים בפרקטיקה של החיים -- במה

מטרת הקורס להעמיק את הכרות הסטודנטים עם מושגי יסוד של הלוגיקה, ולהרחיבה למטה תיאוריה בתחשיב פסוקים ופרדיקטים. הקורס יעניק יסודות להבנת התכונות היסודיות של שפות ומערכות פורמאליות, הכנה ללימוד מפורט וריגורוזי יותר של התכונות המודל-תיאורטיות והתורת הוכחתיות של מערכות פורמאליות, ואת הכלים ללימוד

מטרת הקורס להעמיק את הכרות הסטודנטים עם מושגי יסוד של הלוגיקה, ולהרחיבה למטה תיאוריה בתחשיב פסוקים ופרדיקטים. הקורס יעניק יסודות להבנת התכונות היסודיות של שפות ומערכות פורמאליות, הכנה ללימוד מפורט וריגורוזי יותר של התכונות המודל-תיאורטיות והתורת הוכחתיות של מערכות פורמאליות, ואת הכלים ללימוד

השיעור ממשיך את הסקירה ההיסטורית של תפישות שפה בשנה בה הסתיים שיעור המבוא – 1950. לאחר שני שיעורים, בהם נתוודע לפרשנויות שונות למורשת ויטגנשטיין, נעבור לדון ביחסי משמעות ואמת כפי שהם עולים במספר שיטות פילוסופיות וכן בקשר בין אלה לבין עמדות יסוד באשר למהות הפילוסופיה ואפשרויותיה. בין הגישות

"מחשבות ללא תוכן הן ריקות, הסתכלויות ללא מושגים הן סומות". -הקביעה המפורסמת של קאנט מבטאת את הגישה הגורסת שבין ה-mind לבין העולם מתקיימים יחסי גומלין, וכי יחסי הגומלין הללו הם המעצבים את האופן בו אנו חווים את העולם. האלמנט המבטא את העולם במערך זה הוא ה"נתון" – קלט שמקורו חיצוני לאדם. האלמנט

במהלך העשורים האחרונים חלה תמורה נרחבת באופן שבו מבין העולם המדעי את דמותו של ג'ואנג דזה (莊周 המאה הרביעית לפנה"ס), הניצב לצידו של לאו דזה כאחד משני ההוגים החשובים של אסכולת הדאואיזם. במקביל לתשומת הלב הגוברת אל ייחודם של 'הפרקים הפנימיים' המיוחסים לג'ואנג דזה

בשיעור זה נשאף להציג קריאה שיטתית וממצה של ספרו המוקדם של ויטגנשטיין. במוקד הדיון תעמד השאלה של אפיון גבולות השפה באופן המגלה את הקשר הפנימי שבין הלוגי והאתי שויטגנשטיין שואף לבטא בספרו. כרקע לדיון בויטגנשטיין נקרא מכתביהם של פרגה וראסל.

השיעור יסתיים בבחינת בית.

הרטוריקה היא אומנות הנאום, ואכן באופן מקורי זוהתה עם הנאומים ואומנותם. אך הוגים שונים לאורך תולדות המחשבה המערבית הציגו השקפות שונות ביחס למהותה, לתכליתה ולתחומי הדיון בהם היא לוקחת חלק.
הקורס מציג, באופן היסטורי ורעיוני, השקפות בולטות בתולדות הרטוריקה מהעת העתיקה ועד "הרטוריקה החדשה" של

פרדוקסים אינם רק שעשוע או קוריוז אינטלקטואלי. את הטענה שכל פרדוקס רציני מצביע על בעייה פילוסופית עמוקה נדגים בשיעור זה ע"י בחינת פרדוקסים בתחומים שונים: פילוסופיה של החלל והזמן )הפרדוקסים של זנון), תורת ההכרעה )הפרדוקס של Newcomb), לוגיקה ופילוסופיה של הלשון )פרדוקס הערימה), תורת האישוש )פרדוקס

בחלקו הראשון של הסמינר נעסוק בפילוסופיה של המדידה (של אורך או מסה, למשל), ובתיאוריות פורמליות של מדידה. בפרט, נדון בקשר שבין המעמד המטאפיזי של תכונה/גודל מסוימים לבין האופי שבו הם נמדדים, וכן בשאלה מה ניתן ללמוד מן הקשרים בין אופני המדידה של תכונות/גדלים שונים (כגון מרחק, זמן ומהירות) לבין

נקודת המוצא של הסמינר היא בהנחת חשיבותו של הפיצול שבין המסורת האנליטית לזו הקונטיננטלית בפילוסופיה המודרנית. נרצה לדון בשורה של מקרי מבחן מתוך ההיסטוריה המוקדמת של הפילוסופיה ה אנליטית בהם מתגלה אותו פיצול בהתהוותו. ההתחקות אחר מצע משותף שממנו אפשר לאמוד את המרחק בין שתי המסורות יוביל אותנו לדון

"דמיינו כי מערת אפלטון אינה מושלכת בפשטות על ידי תנועה פילוסופית, אלא הופכת בכללותה לכדי אזור תחום המוכל במבנה אחר, אחר לחלוטין, מכונה בלתי צפויה ומורכבת לאין ערוך" (ז'ק דרידה, 1972).
האדם הוא זואון טכניקון, זה כמעט בלתי אפשרי לחלוק על כך, ויחד עם זאת זאת נדמה כי אין דבר יסודי יותר

הרוח המודרניסטית משותפת לזרמים בולטים בתרבות סוף המאה ה- 19 וראשית המאה ה- 20. שניים ממאפייניה המרכזיים הם שבירה חדה מן המסורת בכל מה שנוגע למושג הייצוג ותשומת לב לתפקידה המהותי של הצורה. אולם למרות העניין הפילוסופי המובהק הזה, המודרניזם מיוחס, בדרך כלל, לאמנות ולא לפילוסופיה – ולא בכדי, משום

מהו מקור השפה? דיסיפלינות שונות נתנו תשובות שונות לשאלה וויכוחים רבים ומרים נסובו עליה: האם מקור השפה האנושית הוא אלוהי או מקורו בספונטניות אנושית? האם השפה מופיעה בגלל צורך פסיכולוגי או חברתי? האם היא שלב מפותח יותר של השפה החייתית או דווקא שונה ממנה במהותה? הקורס יקרא תיגר על ההבחנה המקובלת

סמינר מ.א. פתוח לב.א.
בסמינר נבחן את ביטוייהם הפוריים של הזיקות והמתחים בין מושגי האינטואיציה להם הגיבה המסורת האנליטית, לבין ה"מהפך הלשוני", בעיית הצורה הלוגית, והחיפוש אחר היסודות הלוגיים של המטפיזיקה, מנקודות מבט של העניין המחודש במושג האינטואיציה בפילוסופיה בת ימינו.

דרישות

הסמינר יוקדש ליחסי הגומלין בין פילוסופיה ותרגום, לתרגום כמושא של חקירה פילוסופית, לתרגום ככלי פילוסופי, לפילוסופיה כתרגום. נתמקד בתרגום בינתרבותי, תרגום לא רק בין שפות אלא גם בין תקופות, בין גישות טקסטואליות שונות, בין טקסט ואימג' (קולנוע, קומיקס). הטקסטים בהם נעסוק הם מתחום הפילוסופיה

"מר מוט לקח פריט חיים יומיומי, מיקם אותו כך שהחשיבות השימושית שלו נעלמה תחת הכותרת החדשה ונקודת המבט, ויצר מחשבה חדשה בעבור האובייקט" (ארתור דנטו מצטט ב-2001 את מרסל דושאן על יצירתו המזרקה. האיש העיוור. 1917)

בשיעור זה ננתח את המטפורה כתופעה ,תרבותית, אסתטית, לשונית ואמנותית, המהווה נקודת

השיעור יוקדש לדיון במשנתן של כמה מן האסכולות הבולטות בפילוסופיה ההודית: ניאיה, מימאמסא, אדוַיטה-ודאנטה, סאנקהיה ויוגה, ולפולמוסים בין העמדות הפילוסופיות השונות. נתייחס גם לפילוסופיית הלשון של בהרטרהרי, לקווי-היסוד של תורות האסתטיקה ההודית הקלאסיות, ולפילוסופיה הודית בת-זמננו.
השיעור יסתיים

התרגיל הצמוד יתמקד בפילוסופיה בודהיסטית, בדגש על נאגארג'ונה ו-וָסובנדהו.

על פי המסורת הליברלית המערבית, agency ["סוכנות"] היא יכולתו של אדם לפעול מתוך אוטונומיה וחרות. מתוך השענות על ביקורות פמיניסטיות ופוסט-סטרקטורליסטיות לתפיסה זו של agency, ובהתבסס על מחקרים בפילוסופיה, אנתרופולוגיה, סוציולוגיה ומדע הדתות, שיעור ההמשך בפילוסופיה סינית ישרטט את האופנים התרבותיים

קורס זה משלב מתודות והיבטים במדע המדינה ובחקר הדתות לצורך דיון בסוגיות מרכזיות על המפה הציבורית והפוליטית בהודו העכשווית, תוך חשיפת ההיבטים הדתיים המכוונים אותן ועשויים להוות מפתח להבנת הפונדמנטליזם ההינדואי. במהלך הקורס נקרא טקסטים שכתבו מנהיגי תנועות לאומיות והוגים לאומיים בהודו של המאה ה – 19

האוּפָּנִישָדות הן אבני היסוד של הפילוסופיה ההודית. שנקרה, פרשן האוּפָּנִישָדות, נחשב לגדול הפילוסופים שהצמיחה הודו. השיעור יוקדש לקריאה קרובה של מספר פרקים אופנישדיים (בעיקר מהבְּרְהָדְאָרָנְיָקָה אוּפָּנִישָד) בפנייה מתמדת לפרשנותו הלא במיוחד נאמנה אבל הבהחלט מרתקת של שנקרה. ננסה לברר מה הן

במהלך העשורים האחרונים חלה תמורה נרחבת באופן שבו מבין העולם המדעי את דמותו של ג'ואנג דזה (莊周 המאה הרביעית לפנה"ס), הניצב לצידו של לאו דזה כאחד משני ההוגים החשובים של אסכולת הדאואיזם. במקביל לתשומת הלב הגוברת אל ייחודם של 'הפרקים הפנימיים' המיוחסים לג'ואנג דזה

הקורס יבחן באופן מעמיק את הפילוסופיה, ההיסטוריה, הפסיכולוגיה והתרגול הבודהיסטי המוקדם: מדרשות הבודהה שבקנון הפאלי ועד הסוטרות המהאיאניות המוקדמות. חלקו הארי של הקורס יוקדש לניתוח מעמיק של רעיונות מרכזיים המופיעים בסוטות שבקנון הפּאלי, הגרעין העתיק ביותר של המסורת הבודהיסטית. כמו כן, נסקור

מהו האתגר של הזן בודהיזם? זן בודהיזם הוא אחת התופעות המרתקות ביותר בין הזרמים הרוחניים של מזרח אסיה, ובמאה השנים האחרונות גם במערב. הוא נוכח כפילוסופיה, כאסתטיקה, כאימון רוחני, בהקשרים אמנותיים, בעולם הפסיכותרפיה, ובתחומים רבים אחרים. הקורס יעסוק בהסטוריה ובמחשבה הזן בודהיסטית מראשיתו בסין, דרך

השיעור יעסוק בתפיסת המוות בבודהיזם בכלל, ובבודהיזם הטיבטי בפרט. מה משמעותו של המוות? מדוע המוות הוא נושא שיש לדבר עליו, ולא להחביאו? מהם התרגולים המיוחדים לנושא המוות, ולזמן המוות? מה קורה לפני המוות, אחריו, ותוך כדי? לידה מחדש במסורת הטיבטית, ומציאתו של הגלגול הבא של המורה.

השיעור יכלול

השיעור עוסק באופנים השונים שבהם נתפשה הודו, הארץ הקסומה הרחוקה והעתיקה, ע"י המערב; החל מסיפוריהם של שגרירים, "היסטוריונים", סוחרים, הרפתקנים ואנשי-דת; וכלה בחוקרים הודו המודרניים. בהלך הקורס אנסה לבחון ולהציג את האופן שבו השפיעו "העיניים המערביות", על עיצוב הדימוי-העצמי ההודי.

במהלך קורס זה נבחן מושגים מרכזיים הטווים כולם ביחד את תמונת חייו של האדם כפי שהיא משורטטת על ידי ההינדואיזם הקלאסי וזה בן זמננו. כל שיעור יוקדש לדיון במושג אחר, תוך התבוננות בהגות פילוסופית, בספרות, ובביטויים תרבותיים קלאסיים ופופולריים. בין המושגים שיידונו בקורס: קרמה, סמסרה, דוקהה, מוקשה, אלים

הסמינר יעסוק במה שאפשר לקרוא לו פילוסופיה אקולוגית-דיאלוגית, כפי שבאה לידי ביטוי בעיקר בכתביהם של שני ההוגים: דוגן ובובר, אבל גם בכתביהם של הוגים אחרים, מזרח ומערב. הדיון יתמקד באופן תיאור הקיום כרשת של התהוות גומלין בין יחיד ויחיד, בין יחיד וחברה, יחיד ועולם.

הסמינר יתמקד בשני האפוסים הגדולים של הודו, המהאבהארטה והראמאינה. נקרא אפיזודות מרכזיות וניגע בשאלות הקיומיות העולות מתוכן לגבי טבע האדם והמתח בין דהרמה ('יומיומיות') ו-מוֹקְשָה ('חופש', 'טרנס-יומיומיות'). נדון בטכניקות ספרותיות וסיפוריות, בממדים פילוסופיים

לדיאלוג במשנתו של שנקרה צורות וביטויים שונים. בין היתר מדובר בדיאלוג בין מורה (גורו) לתלמיד, בין דובר מנצח למתחרה מפסיד, ועוד. הדיאלוג הוא דומיננטי בדרך החיבור של שנקרה בפירושיו לאופנישדות, לבהגווד-גיטא ולחיבורו העצמאי "אלף תורות" במסגרת הקורס יתקיים עיון ומחקר בחשיבותו הפילוסופית

מהי ידיעה? מהי תפיסת חושים? מהי טעות ומהי אשליה? כיצד השיבה הפילוסופיה ההודית על השאלות הללו? במהלך השיעור נסקור דיונים שנערכו החל מסביבות אמצע האלף הראשון לספירה בין המסורת הבודהיסטית לבין מסורת הניאיה בנושא תורת ההכרה. מטרתנו תהיה לברר אילו סוגיות הכרתיות תפסו את קדמת הבמה של הדיון הפילוסופי

השיעור יתמקד ביוגה-סוטרה לפטנג'לי, טקסט מרכזי של מסורת היוגה ובפרשנויותיו השונות, 'קלאסיות' ומודרניות כאחד. נפתח בקריאה בסאנקהיה-קָארִיקָא, על מנת להתוודע למושגי המפתח ש'שואל' פטנג'לי מאסכולת הסאנקהיה: פּוּרוּשָה ('עצמיות'), פְּרָקְרְטִי ('הקיום

השיעור יעסוק בהבטים השונים של מושג הריקות, שהוא כל כך מרכזי בבודהיזם המאוחר בשלושת התרבויות הבודהיסטיות הגדולות: הודו, סין ויפן, כולל הנגיעה בהיבטים משיקים של פילוסופיות אחרות, כגון דאואיזם. זה ייעשה על ידי קריאה פרשנית של טכסטים נבחרים מתוך המסורת הבדוהיסטית המוקדמת ובעיקר המאוחרת:

בשנים האחרונות הפך אתר שיתוף קבצי הוידיאו YouTube למאגר רב-ממדי ולא-טכסטואלי של ידע אקדמי רב ערך. המרחף בחללו של האתר יכול להשתתף כשומע חופשי ולנווט את עצמו אל אין ספור עולמות, מצגות והרצאות אקדמיות, בכל נושא ונושא - כמים לים מכסים. הרפרזנטציות הויזואליות משתנות מקישור לקישור, יש בהן הרצאות

הסמינר עוסק במושג הזהות העצמית (personal identity) בהודו, עם דגש על בחינה ביקורתית של הנחת הפנימיות – דהיינו התפיסה כי האני מושתת על מעין 'מרחב' פנימי, פרטי ומרובד. נסקור את הנחות היסוד המבססות את תפיסת הסובייקט בשיח הפילוסופי המוקדם בהודו (אסכולת הסאנקיה, האופאנשידות, האפוסים)

הסמינר יוקדש ליחסי הגומלין בין פילוסופיה ותרגום, לתרגום כמושא של חקירה פילוסופית, לתרגום ככלי פילוסופי, לפילוסופיה כתרגום. נתמקד בתרגום בינתרבותי, תרגום לא רק בין שפות אלא גם בין תקופות, בין גישות טקסטואליות שונות, בין טקסט ואימג' (קולנוע, קומיקס). הטקסטים בהם נעסוק הם מתחום הפילוסופיה

הקורס יעסוק בשאלה האם ניתן לדבר עם ואודות האל. נתחיל בניסיון להבין את טיבעו של האל עליו ברצוננו לשוחח ושעימו מבקש האדם הדתי לקיים מערכת יחסים. נעסוק ב"אלוהי הפילוסופים", ב"אלוהי אברהם יצחק ויעקב" ובקשיים שונים אשר מושגי אלוהות אלה מעוררים. נתמקד בקושי לדבר אודות זה אשר "מושלם ממנו לא ניתן להעלות

מטרת השיעור להקנות לתלמידים הכרות ראשונית ויסודית עם 'מורה הנבוכים' לרמב"ם כיצירת מופת של תיאולוגיה פילוסופית יהודית. השיעור יתמקד בקריאה קשובה של הטקסט עצמו בתרגומו העברי של ר' שמואל אבן תיבון. העיסוק בספר ישא אופי תמאטי ונעבור משאלות של הרמנויטיקה ופרשנות לשאלות של תיאלוגיה

הכרת הפילוסופיה היהודית בימי הביניים, מונחיה והוגיה המרכזיים על פי סדר כרונולוגי וענייני.

מרטין בובר היה מהבולטים שבהוגים היהודיים במאה ה-20, והנציג הבולט ביותר בפילוסופיה הכללית לזרם הדיאלוגי ולהומניזם הדתי. בספרו "אני ואתה", הביא מרטין בובר לידי הבשלה את משנתו הדיאלוגית, העוסקת בפנומנולוגיה של המפגש הבינאישי, והגוזרת ממפגש זה אונטולוגיה, אפיסטמולוגיה, אתיקה, פסיכולוגיה ותיאולוגיה

מטרת הקורס: הצגת תשובות שונות לשאלת משמעות החיים: אושר, אמונה, מוסר, אהבה, כסף ועוד.

נושאי הקורס: התחלת הדיון בשאלות: למה לחיות? בשביל מה ואיך ראוי לחיות? במהלך הקורס יוגדרו מבחינה פילוסופית: משמעות המשמעות, קיום בעל משמעות והיחס שבין המשמעות לבין הקיום בפועל. תוצגנה גישות פסיכולוגיות

הסמינר יבחן באופן ביקורתי את המשפחה בתרבות המערב. נקודת המוצא לדיון יוצאת מהתרבות האוסרת על גילוי עריות ומאורגנת במערך משפחתי. המערך המשפחתי והמשפחה הגרעינית בפרט מכילים ידע נרחב שמבטיח את השרדות התרבות. המערך המשפחתי אינו רק מבנה ביולוגי ושרירותי, אלא גם מבנה שמאורגן בכללים, חוקים ואיסורים.

ספר "הוידויים" הוא מהיצירות החשובות של אוגוסטינוס (סוף המאה הרביעית לספירה) שנודעה לה השפעה עצומה על הפילוסופיה הימי ביניימית ואפילו על הפילוסופיה המודרנית. הנושאים המרכזיים בהם יתמקד הסמינר: הזיקה בין הביוגרפיה לפילוסופיה, השפה ורכישת השפה, היחס בין פילוסופיה לדת, המניכאיזם, פלוטינוס

משנתו של ניטשה מבשרת ומטרימה, בהרבה מובנים, את המודרניות שלנו. מחשבת מות האל של ניטשה, והביקורת הרדיקלית שלו לא רק על הדת, אלא גם על כל צורות החיים המושתתות על הנחות יסוד מטאפיזיות אשלייתיות (המדע, ההיסטוריה, או הפוליטיקה), הינה עדיין אחת מההתבוננויות העמוקות והרציניות על משמעות האדם בעולם

מטרת הקורס: עיצוב הגדרת זהות יהודית מנקודת מבט אינדיווידואליות, באמצעות פניה להוגים יהודים שונים – בובר, ביאליק, סולובייצ'יק, עגנון, פרוייד, רוזנצווייג, שלום, שפינוזה ואחרים – ושזירתה בסיפורי חסידים, אגדות, משלים ומדרשים מן המקורות היהודיים.

נושאי הקורס: במסגרת הפילוסופיה הקיומית

השיעור יתמקד בהוגים המרכזיים של הפילוסופיה הנוצרית בימי הביניים (500-1500)- אוגוסטינוס, בואציוס, פסוידו-דיוניסוס, אבלאר, תומאס אקווינס, אוקהאם, דונס-סקוטוס, ובמגוון הנושאים שהעסיקו את הגותם:
תורת ההכרה, אתיקה, פילוסופיית הלשון, מקומו של האל בפילוסופיה, אסתטיקה, פילוסופיה פוליטית, פילוסופיה

הסמינר יעסוק בשאלת טבעה של האמונה הדתית ובשאלת היחס בין האמונה הדתית לתבונה. הסמינר יחולק לארבעה חלקים. בחלקו הראשון נתמקד בתשובות בנות זמננו, מהמסורת האנגלו-אמריקאית, בסווינבורן ובפלנטינגה הרואים את האמונה כיחס אל טענה, והמתיימרים להוכיח את הרציונליות שלה. בחלקו השני, נתמקד בפידאיזם של קירקגור,

סמינר מ.א. פתוח לב.א. (4 ש"ס)
לאחרונה הולך וגובר העניין בכתבים האתיים והפסיכולוגיים של דקארט שהעסיקו אותו בשנים האחרונות לחייו. בניגוד לכתביו המוקדמים יותר (ובכללם ההגיונות), המתמקדים בשאלות תיאורטיות ומדעיות ומאופיינים בהתנכרות אל הגופני, הכתבים המאוחרים עוסקים בפרקטיקה של החיים -- במה

תיאור הקורס
השיעור יתמקד בתפיסות שונות של הקשר בין חופש למוסר, המאפיינות גישות מרכזיות לפילוסופיה של המוסר. במקביל, נעמוד על משמעויות אפשריות שונות של מושג החופש ושל הניגוד המושגי בין חופש לבין שעבוד. נאפיין תפיסות של החופש על-ידי בירור הקשרים שלהן למושגים של טבע אוניברסלי ואינדיבידואלי,

תיערך קריאה מודרכת בטקסטים של ניטשה, ובטקסטים של פוקו והוגים פוסט-מודרניים נוספים.

תיערך קריאה מודרכת בטקסטים של ניטשה, ובטקסטים של פוקו והוגים פוסט-מודרניים נוספים.

"המדיניות אומרת: 'היו פקחים כנחשים', ואילו המוסר מוסיף (בחינת תנאי מגביל) לכך: 'אך בלי מירמה, כיונים'. אם שניהם אינם יכולים להתקיים יחד באותו צו עצמו, כי אז קיימת מחלוקת ממש בין מדיניות למוסר [...]" (קאנט, לשלום הנצחי).
"מעולם [עד למהפכה הצרפתית], מאז שהשמש ניצבת ברקיע

"התנועה הדמוקרטית, לא זו בלבד שהיא צורת ניוון של הארגון הפוליטי, כי אם גם צורת ניוונו והקטנתו של האדם, גימודו לבינוניות, פיחות ערכו" (ניטשה, מעבר לטוב ולרוע, ס' 203).
ניטשה הוא אחד ממבקריה הרדיקליים ביותר של החברה הדמוקרטית המודרנית. לדידו, ערכי המהפיכה הצרפתית - חירות, שוויון ואחווה -

הפוסטמודרניזם הוא מונח מקובל בקרב חוקרים והוגים רבים לציון תגובה, ואף דחייה, לתקופה המודרנית ולערכיה, שבר שנוצר בעקבות מלחמת העולם השניה. הרעיון הפוסטמודרני כולל בתוכו תקופה היסטורית חדשה, הבאה לאחר המודרניות. זוהי תפיסה תאורטית חדשה הקשורה גם בהרגלי שיח חברתיים אחרים, באמנות חדשה ובתרבות צריכה

מטרת הקורס להציג את הביקורת של הגל על שיטתו הפילוסופית של קאנט. הוא בנוי לפיכך כדלהלן: בחציו הראשון של הסמסטר ננסה להרכיב שיטה פילוסופית מתוך מכלול כתביו הביקורתיים של קאנט, ואילו בחציו השני נבחן את הביקורת שמעלה כנגדה הגל מתוך שיטתו שלו. דברים כלליים אלה יקרמו עור וגידים רק במהלך הסמסטר, עם

אין ספק שכפי שטען אריסטו, "האדם הוא בעל-חיים פוליטי", אך האם האדם הוא בעל-החיים הפוליטי היחיד? במהלך הקורס ננסה להשיב על שאלה זו באמצעות דיון השוואתי וביקורתי במופעים השונים של בעלי-חיים לא-אנושיים בפילוסופיה הפוליטית המערבית, החל בכתבים הקלאסיים וכלה בדיונים עכשוויים. בין הנושאים שיידונו:

הקריאה הפמיניסטית לשינוי במעמדן וערכן של נשים בחברה הביאה עמה את הצורך לחשוב מחדש על עקרונות יסוד שבאמצעותם אנו מבינים את העולם סביבינו. הקורס יציג את הביקורת של הפילוסופיה הפמיניסטית על מסורת המחשבה המערבית ואת האלטרנטיבות שהיא מציעה בסוגיות אלו.
בין הסוגיות שיבחנו: האם מגלמת תפיסת האדם

מרטין בובר היה מהבולטים שבהוגים היהודיים במאה ה-20, והנציג הבולט ביותר בפילוסופיה הכללית לזרם הדיאלוגי ולהומניזם הדתי. בספרו "אני ואתה", הביא מרטין בובר לידי הבשלה את משנתו הדיאלוגית, העוסקת בפנומנולוגיה של המפגש הבינאישי, והגוזרת ממפגש זה אונטולוגיה, אפיסטמולוגיה, אתיקה, פסיכולוגיה ותיאולוגיה

מטרת הקורס: הצגת תשובות שונות לשאלת משמעות החיים: אושר, אמונה, מוסר, אהבה, כסף ועוד.

נושאי הקורס: התחלת הדיון בשאלות: למה לחיות? בשביל מה ואיך ראוי לחיות? במהלך הקורס יוגדרו מבחינה פילוסופית: משמעות המשמעות, קיום בעל משמעות והיחס שבין המשמעות לבין הקיום בפועל. תוצגנה גישות פסיכולוגיות

סקירה של היבטים שונים של האסכלות הפילוסופיות של התקופה ההלניסטית: הספקנות, הסטואה, והאפיקוראים. נתמקד בהשקפות האפיסטמולוגיות, פיסיקליות, מטאפיסיות ואתיות של האסכולות הללו.
דרישות: נוכחות בלפחות 80% מהשיעורים, קריאה שוטפת של המקורות, ובחינת בית.

קורס בחירה במסגרת ביה"ס לרפואה.
מרכזת הקורס : ד"ר לימור שרייבמן- שריר נייד: 0528327102
מזכירות ביה"ס לרפואה: הדר מליחי-סליבאנוב טל' 03-6409661 hadarm@post.tau.ac.il

במסגרת הקורס יופיעו לפני הסטודנטים סופרים ומשוררים שיקראו מיצירותיהם וביניהם הסופרים:
עמוס עוז, א. ב.

סמינר, 4 ש"ס, סמסטר א
הסמינר יעסוק ביחס שבין הביקורת הפוליטית המרקסיסטית לביקורת הפוסט-מודרנית. זאת, תוך בחינת הזיקה של שתי הגישות לעקרונות הנאורות ולשאלת היחס ידע-כוח. בסמינר תודגש הקרבה שבין שני הזרמים בסוגיות מרכזיות.
במהלך הסמינר נעיין בחלקים מן הטקסטים הבאים: ק. מרקס, פ. אנגלס,

הסמינר יבחן באופן ביקורתי את המשפחה בתרבות המערב. נקודת המוצא לדיון יוצאת מהתרבות האוסרת על גילוי עריות ומאורגנת במערך משפחתי. המערך המשפחתי והמשפחה הגרעינית בפרט מכילים ידע נרחב שמבטיח את השרדות התרבות. המערך המשפחתי אינו רק מבנה ביולוגי ושרירותי, אלא גם מבנה שמאורגן בכללים, חוקים ואיסורים.

הסמינר עוסק בהיבטים המוסריים, החברתיים והפוליטיים של סוגיות אקטואליות. במסגרתו יבחנו נושאים כגון הפלות, הנדסה גנטית, פונדקאות, חופש הדיבור, עונש מוות, זכויות ילדים, איכות הסביבה ועוד.
מטרתו של הסמינר אינה להתיר את הדילמות הכרוכות בסוגיות אלה, אלא לבחון את ההיבטים השונים שלהן ואת היתרונות

אמפטיה היא יכולתו של סוביקט לשים עצמו במקומו של האחר, להבין ולחלוק את רגשותיו, גם מבלי שרגשות אלה מועברים באופן ישיר. הסמינר יבחן את מושג האמפטיה כנקודת מפגש בין אסתטיקה ואתיקה, ויציג את האופנים השונים בהם ניתן לבחון את יחסי הגומלין ונקודות המעבר ביניהן. נבחן את ההבדלים בין אמפטיה, סימפטיה,

ספר "הוידויים" הוא מהיצירות החשובות של אוגוסטינוס (סוף המאה הרביעית לספירה) שנודעה לה השפעה עצומה על הפילוסופיה הימי ביניימית ואפילו על הפילוסופיה המודרנית. הנושאים המרכזיים בהם יתמקד הסמינר: הזיקה בין הביוגרפיה לפילוסופיה, השפה ורכישת השפה, היחס בין פילוסופיה לדת, המניכאיזם, פלוטינוס

מאז אפלטון הפילוסופיה עסקה ועוסקת במשמעות של היות האדם יצור גופני וכיצד היבט זה של חיים אנושיים קשור להיבטים אחרים כמו מחשבה, חיים חברתיים, פוליטיקה ומוסר. הקורס ידון בתיאוריות עכשוויות של גוף הבאות להמשיג מחדש את המקום של הגוף בקיום האנושי. בין השאלות שידונו: כיצד העובדה כי אדם הוא בעל גוף

מטרת הקורס היא לשרטט את דיוקנה של ההגות הפוסט מודרנית מתוך האתגר שזו מציבה להנחות היסוד של המחשבה הפוליטית המסורתית. בתוך כך, אנו נדון בשאלת משמעותה והשלכותיה של עמדה זו לאור חשיפתה את יחסי הכוח הפוליטיים והאילוצים האידיאולוגיים שעומדים בבסיס מה שמזוהה במסגרתה כ"מובן מאליו". בקורס נקרא, בין

השותפות האינטלקטואלית של הפילוסוף ז'יל דלז ושל הפסיכואנליטיקאי פליקס גואטרי בשלהי המאה ה-20 הולידה בין היתר פילוסופיה פוליטית מקורית ורבת תנופה. במסגרת הקורס נעמוד על כמה מן המושגים הבסיסיים בפילוסופיה הפוליטית של צמד ההוגים הזה – מושגים שקוראים תיגר על עיקרי המחשבה המדינית הליברלית ומציגים

החוג לפילוסופיה, בשיתוף עם אגודת הסטודנטים יקיים בסמסטר ב' תשע"א קורס במתכונת המשלבת תיאוריה ומעשה. במסגרת הקורס (2 ש"ס), ילמדו מספר שיעורים בהם תוצג עמדה לפיה מעורבות בקהילה היא מרכיב מרכזי בצדק חברתי. עיקר הקורס יהיה פעילות בתוך הקהילה בהיקף של שעתיים בשבוע בארגונים לשינוי חברתי, אליהם

התווית "קוויר" (Queer) שימשה בעבר מילת גנאי לשונות מינית ומגדרית. כיום ומזה כעשרים שנה, קוויריות מציינת עמדה (תיאורטית ומעשית כאחת) של ביקורת רדיקלית. קוויר שימר את הוראתו כ"מוזר" והפך לפרספקטיבה "זרה" הממנפת את הזרות שלה להשקיף באופן ביקורתי על מגוון של תחומי ידע ופרקטיקה: פוליטיקה, היסטוריה,

מהו מושג ה"צדק"? מהו מ"שוויון"? האם יש מוסר אוניברסלי? האם צדק משמעותו שוויון? בקורס זה נסקור תפיסות פילוסופיות וסוציולוגיות שונות של צדק ושוויון. במהלך הקורס נדון במתח שבין צדק ושוויון מזוויות תיאורטיות שונות ונאתר ונדגים מתח זה בחברה אשר בישראל.

חובות הקורס: נוכחות ומבחן סיום.

סדרת הרצאות על הוגים חברתיים מרכזיים במאה ה-19 ותחילת המאה ה-20: אוגוסט קונט, קרל מרקס, הרברט ספנסר, אמיל דורקהיים, מקס ובר, ולפרדו פארטו

השיעור יתמקד בהוגים המרכזיים של הפילוסופיה הנוצרית בימי הביניים (500-1500)- אוגוסטינוס, בואציוס, פסוידו-דיוניסוס, אבלאר, תומאס אקווינס, אוקהאם, דונס-סקוטוס, ובמגוון הנושאים שהעסיקו את הגותם:
תורת ההכרה, אתיקה, פילוסופיית הלשון, מקומו של האל בפילוסופיה, אסתטיקה, פילוסופיה פוליטית, פילוסופיה

סדר השיעורים ורשימה ביבליוגרפית

1. מבוא: תיאוריה, ביקורת, תרבות
פילוסופיה קדם-ביקורתית (וולף ובאומגרטן)
קאנט הקדם ביקורתי (הדיסרטציה של 1770).

2 - 6 מהי ביקורת?
מהי נאורות?
- עמנואל קאנט, "תשובה לשאלה נאורות מהי?" , בתוך עזמי בשארה, עורך, הנאורות – פרויקט

הסמינר ידון בשאלת המעמד המוסרי שיכול להיות לקשרי קרבה וזיקה בין אדם לעצמו או בין אדם לאחרים מסוימים: אהוב/ה, ידיד/ה, הורה,ילד/ה. במהלך הסמסטר נדון בכמה מתפיסות מרכזיות המדגימות את המתח בין השאיפה של תורות מוסר להציב אופק ערכי אוניברסלי ליכולת לתת משקל לחוויה האנושית של אינטימיות כחוויה שהיא חלק

סמינר מ.א. פתוח לב.א. (4 ש"ס)
לאחרונה הולך וגובר העניין בכתבים האתיים והפסיכולוגיים של דקארט שהעסיקו אותו בשנים האחרונות לחייו. בניגוד לכתביו המוקדמים יותר (ובכללם ההגיונות), המתמקדים בשאלות תיאורטיות ומדעיות ומאופיינים בהתנכרות אל הגופני, הכתבים המאוחרים עוסקים בפרקטיקה של החיים -- במה

הסמינר יעסוק בקשר בין תפיסת נפש לבין השקפה מוסרית. נבחן כיצד תפיסת הנפש של מספר פילוסופים בולטים קובעת את ההשקפה המוסרית שלהם, או להפך. הפילוסופים שבהם נדון: ברוך שפינוזה, עמנואל קאנט, פרידריך ניטשה ועמנואל לוינס.

המועד להגשת עבודה סמינריונית / רפראט בסמסטר ב' הוא עד תאריך

הסמינר יעסוק בספרו של מיכאל וולצר מלחמות צודקות ולא צודקות. הוא ידון בעיקר בסוגייה המכונה "מסורת המלחמה הצודקת". מסורת זו שואפת להחיל מגבלות מוסריות על המלחמה ועילותיה, וניתן לראות בה כניצבת בין שני קצוות, שבאחד עומד הפציפיזם הגורס כי כל שימוש באלימות אינו מוסרי, ובאחר, הריאליזם הפוליטי הגורס

המושג "אסתטי" יכול לאפשר לנו להבין את ההתנסות הייחודית שהאמנות גורמת
לנו. כדי להבהיר מהו האסתטי ולרדת לחקרה של החוויה האסתטית נבחן את
התיאורים הפילוסופיים של היופי וההנאה האסתטית. לשם כך נתמקד בשלוש תחנות
עיקריות בהיסטוריה של האסתטיקה: "ביקורת כוח השיפוט" של קאנט, האסתטיקה

הקורס מבקש לבחון את שאלת הסובייקט והמעמד המיוחד שלו במדיום הקולנועי. מהו הסובייקט הקולנועי? האם הוא הצופה? מהו המעמד של הנצפה? האם הוא סובייקט או אובייקט או שהוא "אחר"? מה הם היחסים בין הצופה לבין הנצפה? כיצד ניתן לקשור במסגרת הדיון הפילוסופי בקולנוע בין סובייקטיביות ואחרות? הקורס ישיב על שאלות

בשעור זה אנו שואפים להציג דיוקן פילוסופי של בנימין, היינו להציג את כתביו הרבים והמגוונים כקונפיגורציה פילוסופית ייחודית. השאלה שתנחה אותנו בהצגת אופי מחשבתו של בנימין היא: כיצד אפשרי "פרוייקט הפסאז'ים" כפילוסופיה. אנו נפנה ליצירה בלתי שלמה זו של בנימין שלא על מנת לפרשה ישירות אלא נשתמש

קריאה צמודה ביצירה הפילוסופית רבת ההשפעה של היידגר, הוויה וזמן (1927).

משתתפי הסמינר מתבקשים לבוא לפגישה הראשונה עם הספר בתרגום לאנגלית.
Martin Heidegger, Being and Time translation of Sein und Zeit
בתרגום
John Macquarrie and Edward Robinson
או בתרגומה של
Joan

אמפטיה היא יכולתו של סוביקט לשים עצמו במקומו של האחר, להבין ולחלוק את רגשותיו, גם מבלי שרגשות אלה מועברים באופן ישיר. הסמינר יבחן את מושג האמפטיה כנקודת מפגש בין אסתטיקה ואתיקה, ויציג את האופנים השונים בהם ניתן לבחון את יחסי הגומלין ונקודות המעבר ביניהן. נבחן את ההבדלים בין אמפטיה, סימפטיה,

למרות שהיסטוריונים רבים רואים את ראשית העת המודרנית כבר במאה ה-17, בדרך כלל כאשר מדברים על התקופה המודרנית, מכוונים למערך של שינויים חברתיים, פוליטיים, תרבותיים, טכנולוגיים ודיסיפלינאריים שהחלו באמצע המאה ה-19. בקורס זה נבדוק מהם המאפיינים המרכזיים של המודרניזם – המהלך האסתטי שיוצא לדרך בתקופה

"Phenomenology is the study of human experience and of the ways things present themselves to us in and through such experience."
Robert Sokolowski, Introduction to Phenomenology, p. 2

השיעור יוקדש לקריאה צמודה במספר טקסטים קאנונים בפנומנולוגיה על מנת להאיר מתוכם ובעזרתם תמות ומושגים

השיעור מוקדש לדיון במושגי יסוד של המחשבה האקזיסטנציאליסטית: קיום, אותנטיות, חירות, בחירה, אחריות. הדיון יבחן את התפתחותם של מושגים אלה בהגותם של קירקגור, היידגר, סרטר, תוך ניסיון לברר את משמעותם כיום, בשלהי המחשבה הפוסט-מודרנית.
השיעור יסתיים בבחינת בית:
מועד א' בתאריך 3.7.11

לאופולד פון רנקה, אחד מן האבות המייסדים של ההיסטוריה כדיסציפלינה מדעית, ביקש לשחרר אותה מאחיזתה של הפילוסופיה. לטענתו, ההיסטוריה של כל תקופה מאופיינת על-ידי יסוד פרטיקולארי, ואילו הפילוסופיה מפשיטה אותה מיסוד זה, וניגשת אליה רק כדי למצוא את הגילומים של היסודות ההכרחיים שממילא הגיעה אליהם בדרך

מהו מקור השפה? דיסיפלינות שונות נתנו תשובות שונות לשאלה וויכוחים רבים ומרים נסובו עליה: האם מקור השפה האנושית הוא אלוהי או מקורו בספונטניות אנושית? האם השפה מופיעה בגלל צורך פסיכולוגי או חברתי? האם היא שלב מפותח יותר של השפה החייתית או דווקא שונה ממנה במהותה? הקורס יקרא תיגר על ההבחנה המקובלת

רגשות ותשוקות נחשבו מאז סוקרטס כמנוגדות לתבונה, ובמקרים רבים כמסיטות אותנו ממחשבה בהירה ורציונלית ואף מסוכנות לה. אם התבונה היא הניצוץ האלוהי, הרי שהתשוקות והרגשות סימנו תמיד את נקודת החיבור של האנושי לחייתי ובעת ובעונה אחת את ההתעלות מעל החייתי שבאדם. אבל אם הרגשות הם הרסניים למחשבה, האם אי

"מר מוט לקח פריט חיים יומיומי, מיקם אותו כך שהחשיבות השימושית שלו נעלמה תחת הכותרת החדשה ונקודת המבט, ויצר מחשבה חדשה בעבור האובייקט" (ארתור דנטו מצטט ב-2001 את מרסל דושאן על יצירתו המזרקה. האיש העיוור. 1917)

בשיעור זה ננתח את המטפורה כתופעה ,תרבותית, אסתטית, לשונית ואמנותית, המהווה נקודת

הסמינר יוקדש להצגת הניגוד בין עמדותיהם הפילוסופיות של ניטשה ובנימין. מוקד הדיון יהיה בבחינתן של שתי צורות אמנותיות - הטרגדיה ומחזה התוגה- כפי שאלה נידונות בספרו של ניטשה "הולדתה של הטרגדיה" ובספרו של בנימין "מקור מחזה התוגה". מתוך ההנגדה של שתי הצורות האמנותיות נצא אל שאלות רחבות יותר כגון

"מחשבות ללא תוכן הן ריקות, הסתכלויות ללא מושגים הן סומות". -הקביעה המפורסמת של קאנט מבטאת את הגישה הגורסת שבין ה-mind לבין העולם מתקיימים יחסי גומלין, וכי יחסי הגומלין הללו הם המעצבים את האופן בו אנו חווים את העולם. האלמנט המבטא את העולם במערך זה הוא ה"נתון" – קלט שמקורו חיצוני לאדם. האלמנט

בקורס נעיין בתרומותיהם של לייבניץ, יום וקאנט, שלושה מחשובי הפילוסופים של המאות ה-17 וה-18, למהפכה המדעית של התקופה ולפילוסופיה של הטבע. נעיין הן בתרומות הקונקרטיות שלהם למדע החדש המתגבש והן בהשלכות הפילוסופיות שנגזרו לדעתם מהמפכה המדעית.
המהפכה האינטלקטואלית המודרנית הציעה שינוי רדיקלי של

סקירה של היבטים שונים של האסכלות הפילוסופיות של התקופה ההלניסטית: הספקנות, הסטואה, והאפיקוראים. נתמקד בהשקפות האפיסטמולוגיות, פיסיקליות, מטאפיסיות ואתיות של האסכולות הללו.
דרישות: נוכחות בלפחות 80% מהשיעורים, קריאה שוטפת של המקורות, ובחינת בית.

עובדת התודעה מוכרת לכל אחד מאיתנו. אינטואיציה אנושית בסיסית היא שהיותנו יצורים מודעים היא סממן מובהק של הווייתנו. בשאלות שמעוררת תופעת התודעה עוסקים פסיכולוגים, חוקרי מוח, ביולוגים, בלשנים ופילוסופים. מה מבחין יצורים מודעים מיצורים לא-מודעים? מה טיבען של חוויות נפשיות מודעות? האם יש היבטים

בחלקו הראשון של הסמינר נעסוק בפילוסופיה של המדידה (של אורך או מסה, למשל), ובתיאוריות פורמליות של מדידה. בפרט, נדון בקשר שבין המעמד המטאפיזי של תכונה/גודל מסוימים לבין האופי שבו הם נמדדים, וכן בשאלה מה ניתן ללמוד מן הקשרים בין אופני המדידה של תכונות/גדלים שונים (כגון מרחק, זמן ומהירות) לבין

הקורס יבקש להוודע מקרוב אל המסורת האנליטית בפילוסופיה של המדע, ולעמוד על כוחה ועל מגבלותיה. נעשה זאת תוך עיון קרוב בארבעה אספקטים פילוסופיים של הפעילות המדעית באשר היא: (א) הבעייתיות הכרוכה בניתוח מה שמוענק להשערה על ידי תוצאה חיובית של מבחן אמפירי (בעיית האישוש), (ב) הבעייתיות כרוכה בבירור

במסגרת התרגיל נדון בכמה מן הטקסטים המרכזיים של הפילוסופיה של המדע במאה העשרים.

על המשתתפים בתרגיל מוטלות חובת ההשתתפות, קריאת הטקסטים הנלמדים והגשת מספר תרגילים.

"דמיינו כי מערת אפלטון אינה מושלכת בפשטות על ידי תנועה פילוסופית, אלא הופכת בכללותה לכדי אזור תחום המוכל במבנה אחר, אחר לחלוטין, מכונה בלתי צפויה ומורכבת לאין ערוך" (ז'ק דרידה, 1972).
האדם הוא זואון טכניקון, זה כמעט בלתי אפשרי לחלוק על כך, ויחד עם זאת זאת נדמה כי אין דבר יסודי יותר

הקורס עוסק בבעיות הפילוסופיות היסודיות שעניינן בידע המתמטי: מה טיבו של הידע הזה? איך הוא מן האפשר? מה שונה ומה משותף לידע המתמטי ולידע המדעי בכלל? מה בינו לבין סוגי ידע אחרים? האם הידע המתמטי הוא ידע וודאי, ואם כן, מה המקור לוודאות זו? מהו נושא המחקר המתמטי ומהו מושא הידע הזה?
במהלך הקורס

מטרת הקורס היא לבחון ולדון במידת הלגיטימיות של מספר סוגי הסברים הנמצאים מחוץ לזרם המרכזי של הפילוסופיה של המדע העוסק בהסברים מדעיים. בכדי ליצור בסיס טוב לדיון, נתחיל בתשובות לשאלות בסיסיות כגון מהו הסבר מדעי, מה בין הסבר לתיאור, מהי חשיבותו של הסבר למדע ועוד. בשלב השני יוצגו לעומק (בהסתמך על

רגשות ותשוקות נחשבו מאז סוקרטס כמנוגדות לתבונה, ובמקרים רבים כמסיטות אותנו ממחשבה בהירה ורציונלית ואף מסוכנות לה. אם התבונה היא הניצוץ האלוהי, הרי שהתשוקות והרגשות סימנו תמיד את נקודת החיבור של האנושי לחייתי ובעת ובעונה אחת את ההתעלות מעל החייתי שבאדם. אבל אם הרגשות הם הרסניים למחשבה, האם אי

כיצד אנו לומדים? כיצד אנו מכירים? כיצד אנו מתפתחים? הן פילוסופים והן פסיכואנליטיקאים העסיקו את עצמם בשאלות יסוד אלו. בקורס זה נבחן את שאלת ההכרה דרך אחת התשובות המרתקות שהעניקו לה הן פילוסופים והן פסיכואנליטיקאים: ההכרה, ההתפתחות, התודעה העצמית, מסבירה הפסיכואנליזה – כמו גם הוגים

הסמינר יתבסס על קריאה בעל הנפש של אריסטו ויתמקד בסוגיות כגון: (1) התלות בין פעילויות הנפש ומהמאפיינים החומריים של הגוף, (2)המכניזם של תפיסה חושית וקוגניציה של רשמי חושים, (3) דמיון וזיכרון, (4)חשיבה ופעילות השכל. לקראת סוף הסמסטר נדון בפרשנות המטריאליסטיות של תפיסת אריסטו באסכולה הפריטטית

סמינר מ.א. פתוח לב.א.
בסמינר נבחן את ביטוייהם הפוריים של הזיקות והמתחים בין מושגי האינטואיציה להם הגיבה המסורת האנליטית, לבין ה"מהפך הלשוני", בעיית הצורה הלוגית, והחיפוש אחר היסודות הלוגיים של המטפיזיקה, מנקודות מבט של העניין המחודש במושג האינטואיציה בפילוסופיה בת ימינו.

דרישות

הדיאלוג הינו כלי מרכזי לחקירת רעיונות ולהתפתחות זהות פילוסופית. ניתן להצביע על סגנונות שונים של דיאלוגים פילוסופיים, ולזהות הנחות יסוד פילוסופיות שונות שבבסיסם. בין הנחות אלה ישנן כאלה, שהן עקרוניות בדיון אודות אפשרות החקירה הפילוסופית של המציאות.
על רקע זה, הסמינר הנוכחי בנוי במתכונת סדנה

הסמינר יוקדש לקריאה שיטתית וביקורתית בספרו החדש של פיטר גודפרי-סמית' Darwinian Populations and Natural Selection (Oxford University Press, 2009), וקריאת ההוגים עימם הוא מתווכח בספרו. הספר מציע ניתוח חדש של הקריטריונים העומדים בבסיס תהליכי ברירה טבעית, ומציג את השלכותיו של ניתוח זה להבנת

תיאור הסמינר: עיסוק ממוקד באתגר הפמיניסטי להנחות היסוד של תפישת הידע המדעי ולפרקטיקה המדעית הכרוך, בין היתר, בערעור על או בתביעה להמשגה מחדש של רעיון האובייקטיביות המדעית, של היחס ערך-עובדה, של תהליך הגילוי המדעי ושל אופן בנייתן וכינונן של תיאוריות מדעיות.
נקודת המוצא לסמינר היא בחינה

הפגישה הראשונה תתקיים ביום ג', 19.10.10, בשעה 16:00 בחדר 260.

העניין הפילוסופי בשאלת הקשר שבין גופו של אדם ונפשו זכה לפריחה מחודשת בחמישים השנה אחרונות. בסמינר זה נעסוק באחד ממוקדיה של שאלה זו – באופן שבו היבטיה השונים של שאלת הגוף והנפש קשורים לשאלת הזהות הפרסונאלית. על מה מבוססת

הפגישה הראשונה תתקיים ביום א', 17.10.10, בשעה 16:00, בחדר 261.

הסמינר ישמש סדנא לכתיבה פנומנולוגית וכתיבה על פנומנולוגיה.
פגישות הסמינר יתנהלו סביב עבודותיהם של התלמידים.
הפגישות תתקיימנה בימי א' בשעות 18:00-16:00 בחדר 261 בניין גילמן.

הפגישה הראשונה תתקיים ביום ה', 21.10.10, בשעה 15:00, בחדר 260.

שיטת הדיון העיקרית בתחום מדעי הרוח היא ניתוח המקור תוך בחינה ביקורתית של הפרשנויות המוצעות. מטרת הסמינר היא שיכלול המיומנות בהערכה ביקורתית של הפרשנות. התלמידים יכתבו שתי עבודות על סדרות המאמרים הגורסים פרשנות שונה של

הפגישה הראשונה תתקיים ביום ג', 19.10.10, בשעה 10:00, בחדר 449.

הפגישות הבאות תתקיימנה בימי ג' בשעות 10:00 עד 12:00 בחדר 260 בתאריכים הבאים:
2.11.10
30.11.10
18.1.11

האתיקה הפוסטמודרנית, מתאפיינת בניסיון לבקר ולחרוג מתפיסות אחדותיות של הסובייקט. זוהי

הפגישה הראשונה תתקיים ביום ג', 22.02.11, בשעה 18:00, בחדר 497.

"חשוב מאד שהקהילה המלומדת באוניברסיטה תקבל פקולטה משלה שתהיה חפה מהוראות השלטון בקביעת החומר הנלמד בה, פקולטה שאינה צריכה לחלק הוראות ועקב כך הנה חופשייה להעריך כל דבר הקשור לעניין המדעי, כלומר לאמת." (עמנואל

הפגישה הראשונה תתקיים ביום ד', 23.02.11, בשעה 14:15, בחדר 317א'.

בסמינר נעסוק ביחסה של הפילוסופיה אל עצמה. נבחן תשובות עכשוויות לשאלות כמו מהי הפילוסופיה בימנו, ומהי תכליתה; באיזו מידה ניתן לראותה כדיסציפלינה העומדת ברשות עצמה; האם ניתן לדבר על פרוגרס בפילוסופיה; האם מטרותיה של

הפגישה הראשונה תתקיים ביום ב', 21.02.11, בשעה 15:00, בחדר 497.

מטרת הסמינר היא לשפר מיומנות בקריאה ביקורתית של טקסטים פילוסופיים פרשניים. מיומנות זו כוללת בחינת הטיעון הפרשני משתי הזוויות העיקריות: התאמתו לטקסט המקור ותקפותו ועקביותו של הארגומנט הפרשני. 
התלמידים יכתבו שתי

הפגישה הראשונה תתקיים ביום ה', 24.02.11, בשעה 14:15, בחדר 450.

מה בין פליאה, חרדה, בושה ושעמום לפילוסופיה? באיזה מובן הלכי רוח בכלל והלכי רוח אלה בפרט עומדים ביסוד המחשבה הפילוסופיה? שאלות אלו ואחרות יעמדו במרכז סמינר זה שיבחן את הקשר האינהרנטי בין מחשבה פילוסופית לבין הלכי רוח.

הפגישה הראשונה תתקיים ביום א', 20.02.11, בשעה 10:15, בחדר 449.

נהוג לחשוב שהפילוסופיה האנליטית עוסקת בתיאוריות מופשטות ו"מנותקות מהחיים", וגם כשהיא נסובה אודות נושאים "ארציים" יותר, דיוניה עקרים ותפלים. נבדוק סברה זו ע"י בחינת דיונים אנליטים בסוגיות קיומיות: המוות (ומדוע – אם בכלל –

האל והרע: מבט משווה יהודי ונוצרי
ד"ר נחמה ורבין

הסמינר יעסוק בסוגים שונים של בעיית "צדיק ורע לו" ובדרכים שונות להתמודדות עמן. נתבונן בתיאודיצאות שונות, באיוב, במערכת יחסיו הסבוכה עם האל, ובפרשנויות שונות, יהודיות ונוצריות, של המתרחש ביניהם, ובתיאולוגיות של מחאה

לקורס זה יש שלושה ספרי לימוד: שניים קצרים בעברית ואחד ארוך באנגלית.
שלושת הספרים מצויים בספרייה.

ספרי הלימוד הם:
1. "ציפורים,פילים,ואומנים אחרים" / עם עובד/Xargol 2006
2. "ספונטאניות באומנות" / עם עובד 2006
3. "Art without Borders": a philosophical Exploration of

קריאה ב-Kongzi jia-yu ;Kong-cong-zi; ו-Yanzi chun-qiu המייצגים

גישה חתרנית כנגד התגבשות הפלטפורמה הקנונית של טכסטים בסין שבין

המאה ה-3 לפנה"ס ועד המאה ה-3 אחרה"ס .

הקריאה תיעשה ברובה בסינית קלאסית..

דרך קריאה ב"מסכת טבע האדם" וב"דיאלוגים" ננסה להבין אספקטים שונים ב"מדע האדם" של יום: תורת האידיאות, חוקי האסוציאציות, ותפיסת העולם והנפש שיום מייחס לנו. כמו כן, נבחן את הספקנות והנטורליזם שלו, והקשר הבעייתי ביניהם. האם הטיעונים הספקניים שהוא מביא מקעקעים את עצמם או את הנסיון שלו לבנות תורה מדעית

כיצד ניתן לחשוב על מושג המלנכוליה הלקוח במקורו מחיי הנפש האנושיים או ממצבים פסיכולוגיים של סובייקטים – כשהוא מועמד ביחס למחשבה פילוסופית? איזה סוג של יחסים יכולים להיבנות בין מושג המלנכוליה ההיסטורי, המשתנה והמגוון כל כך, לבין הפילוסופיה? ומה אפשר לומר על פילוסופיה שהמבנה הפנימי שלה נובע או קשור

מהי התפישה הפוליטית העולה מתוך כתביו השונים של דרידה? בסמינר ננסה לברר נושא זה דרך קריאה באחדים ממאמריו של דרידה הנוגעים לחוק, למוסר, למטאפיסיקה הפוליטית, ולהוגים שונים שעסקו בכל אלה. רשימת המאמרים תיבחר בעצה אחת עם התלמידים ומתוך התחשבות בחומר המוכר להם כבר.

המועד להגשת עבודה סמינריונית

בספרו "אלברטין איננה" כותב פרוסט:
"אבל תבניתו הרת האסון של העולם הפסיכופתלוגי גוזרת שמעשה כשל, מעשה שיש למנוע אותו יותר מכל, הוא הוא המעשה המרגיע, המעשה הפותח לפנינו בטרם נדע מה יהיו תוצאותיו,אופקים חדשים לתקווה, ומשחרר אותנו לזמן מה מן הכאב הקשה מנשוא שהוליד בנו הסירוב, וכך כאשר הכאב קשה

במהלך הסמינר נקרא בחיבורו החשוב של שפינוזה, "אתיקה", תוך דגש מיוחד על שלושת חלקיו האחרונים. ננסה להבין מהי, לפי שפינוזה, תכליתה הקיומית, התרפויטית של הפילוסופיה; כיצד יכול האדם, באמצעות החשיבה הרציונלית הנוקשה, למצוא את דרכו אל האושר העליון, אל אהבת אלוהים השכלית; מהי הגרסה החילונית,

"פילוסופים גרמנים [...] יואילו נא להשיב אל ליבם כי המעט שאני אומר, כולו ברור ומחוּוָר, והחיבורים שלהם אמנם מושתתים מאוד, לאין שיעור מושתתים, עמוקים מאוד, עד להדהים עמוקים, אבל סתומים הם כמו כן. מה בצע לעם באסמים הנעולים ומפתח אין לו. העם רעב לדעת ומחזיק טובה לי על פרוסת לחם-הרוח שאני מחלק אתו

בחלקו הראשון של הסמינר נעסוק בפילוסופיה של המדידה (של אורך או מסה, למשל), ובתיאוריות פורמליות של מדידה. בפרט, נדון בקשר שבין המעמד המטאפיזי של תכונה/גודל מסוימים לבין האופי שבו הם נמדדים, וכן בשאלה מה ניתן ללמוד מן הקשרים בין אופני המדידה של תכונות/גדלים שונים (כגון מרחק, זמן ומהירות) לבין

לאקאן והפילוסופים
סמינר מ.א.
פרופ' רות רונן

הזיקה הבולטת בין הפסיכואנליזה של ז'אק לאקאן לבין טקסטים מרכזיים בתולדות הפילוסופיה המערבית היא זיקה שמעוררת תמיד את השאלה האם המחשבה הפסיכואנליטית איננה ביסודה פילוסופיה. זיקה זו באה לידי ביטוי בכך שמושגי יסוד במחשבה של

הנס יונס ועמנואל לוינס הנמנים על החשובים שבהוגים היהודים המודרניים במחצית השניה של המאה העשרים העמידו את מושג האחריות במרכז הגותם מבלי שקיימו כל דיאלוג ביניהם. בסמינר זה נפתח בעיון מעמיק בתפישת האחריות העולה מכתביהם, נערוך השוואה ביניהם ונבחן את היחס שבין דיוניהם בשאלה זו לבין דיונים בנושאים

הסינריון יוקדש כולו לקריאת "התיזות על ההיסטוריה" של ואלטר בנימין ועיגונן במכלול הגותו

הסמינר מוקדש לתורות הנפש אשר פותחו ביוון העתיקה והיוו בסיס להגות הפילוסופית בעת החדשה. במרכז הדיון יעמוד סיפרו של אריסטו "על הנפש" שבו אריסטו דן במהותה ותפקודיה של הנפש תוך בחינה ביקורתית את התפיסות היריבות, כולל זו של אפלטון.

המועד להגשת עבודה סמינריונית / רפראט בסמסטר א' הוא עד

הסמינר יעסוק בדיאלוג המפורסם ביותר של אפלטון: המדינה (פוליטאה). בספר יבחן בעיקר המודל האוטופי של מדינה שהציע אפלטון כאלטרנטיבה לאתונה של אחרי מות פריקלס, בה חי ופעל. כעיקרון תתנהל קריאה שיטתית של הספר על פי סדר הספרים בו.
מתכונת הסמינר תהיה הגשת רפראטים על ידי התלמידים ודיון בסוגיה שהועלתה

תורות אמת משלושה טיפוסים העסיקו פילוסופים במאות ה19 וה20: "תורות התאמה", "תורות קוהרנטיות", ו"תורות פרגמטיות". התורות הללו עצמן אינן עומדות בסטנדרטים עכשוויים של בהירות, אך לכל אחת מהן יש בימינו ממשיכים. לצידם, התפתחה משפחה חדשה של תאוריות המכונות "דיפלציוניות"("Deflationary"). בין התורות

מהו דימוי? מה פירוש להיות דימוי? מה ההבדל בין לראות דימוי לבין לראות אובייקט?
הסמינר יעסוק בשאלות יסוד אודות הוויתו ואופני הפעולה של הדימוי החזותי תוך ניסיון להפגיש את הדיון הפילוסופי עם דיונים עכשויים בתולדות האמנות.
קריאה תכלול: היידגר, באטאי, מרלו-פונטי, בארת', דלז,

חומר ורוח-משמעויות רוחניות של ידע ביולוגי
סמינר
ד"ר רונית רותם
החיים הם מסע, מסע של הגשמה דרך חוויה.
על מנת לחוות את המסע שלנו בצורה המספקת ביותר עלינו להכיר טוב יותר את חוקי היקום והקיום המשתקפים בעקרונות הביוכימיים של תהליכים תאיים, המתאימים גם לעולם הרוח, ואת

ככל שמתרבה ספרות הניאו-מרקסיזם, כך נשכח המרקסיזם עצמו. מטרת הקורס היא להקנות בסיס מושגי מוצק לתיאוריה החברתית של מרקס על-סמך קריאה מדויקת של "הקפיטל" ושל טקסטים משלימים. לא נדרשות ידיעות קודמות, אך נדרשת נכונות לקרוא כל שבוע טקסט בעיון.

הקורס יתקיים באנגלית ויכלול כשבעה מפגשים של 4 שעות כל אחד בחודשים פברואר - אפריל
שיעור ראשון יתקיים ביום ב' 21.2 בשעה 14-18 בחדר 450

The lectures will address the following topics:

- Humanities and „Geisteswissenschaften“: the different approaches the continental and

חידת התודעה מצויה במוקדו של המחקר הפילוסופי העכשווי שעוסק בנפש. בדרך כלל עיקר תשומת הלב ניתנת לבעיה אותה כינה צ'למרס "הבעיה הקשה של התודעה", השאלה בדבר טיבען של האיכויות המוחשות המודעות ומקומם ואופן השתלבותן בעולם הפיזיקאלי. אך אין לזהות רק עם ההיבט האיכותי של חוויות מודעות. חוויות מודעות

הסמינר יתבסס על קריאה בעל הנפש של אריסטו ויתמקד בסוגיות כגון: (1) התלות בין פעילויות הנפש ומהמאפיינים החומריים של הגוף, (2)המכניזם של תפיסה חושית וקוגניציה של רשמי חושים, (3) דמיון וזיכרון, (4)חשיבה ופעילות השכל. לקראת סוף הסמסטר נדון בפרשנות המטריאליסטיות של תפיסת אריסטו באסכולה הפריטטית

סמינר מ.א. פתוח לב.א. (4 ש"ס)
לאחרונה הולך וגובר העניין בכתבים האתיים והפסיכולוגיים של דקארט שהעסיקו אותו בשנים האחרונות לחייו. בניגוד לכתביו המוקדמים יותר (ובכללם ההגיונות), המתמקדים בשאלות תיאורטיות ומדעיות ומאופיינים בהתנכרות אל הגופני, הכתבים המאוחרים עוסקים בפרקטיקה של החיים -- במה

"[...] 1) מה אני יכול לדעת? 2) מה עלי לעשות? 3) לְמה רשאי אני לקוות? 4) מהו האדם? השאלה הראשונה נענית על-ידי המטאפיסיקה, השניה על-ידי תורת-המוסר, השלישית על-ידי הדת, והרביעית על-ידי האנתרופולוגיה. ביסודו של דבר כל אלה היו יכולות להיחשב כאנתרופולוגיה, מכיוון ששלוש השאלות הראשונות מתייחסות אל

"הכל עומד על כך שנבין ונבטא את האמיתי לא [רק] בתור עצם [[Substanz, אלא בה-במידה גם בתור נושא [Subjekt]." (ג.ו.פ.היגל, פנומנולוגיה של הרוח).

מטרת הקורס: הכרת היסודות של הגות היגל באמצעות קריאה בפרקים נבחרים מתוך ספרו: פנומנולוגיה של הרוח (1807).
אופן הלימוד: הרצאות מבוא, קריאה מודרכת,

סמינר מ.א. פתוח לב.א.
בסמינר נבחן את ביטוייהם הפוריים של הזיקות והמתחים בין מושגי האינטואיציה להם הגיבה המסורת האנליטית, לבין ה"מהפך הלשוני", בעיית הצורה הלוגית, והחיפוש אחר היסודות הלוגיים של המטפיזיקה, מנקודות מבט של העניין המחודש במושג האינטואיציה בפילוסופיה בת ימינו.

דרישות

הסימנריון יוקדש כולו לריאת יצירת-המפתח של ארתור שופנהאואר "העולם כרצון וכדימוי".

הסמינר יוקדש ליחסי הגומלין בין פילוסופיה ותרגום, לתרגום כמושא של חקירה פילוסופית, לתרגום ככלי פילוסופי, לפילוסופיה כתרגום. נתמקד בתרגום בינתרבותי, תרגום לא רק בין שפות אלא גם בין תקופות, בין גישות טקסטואליות שונות, בין טקסט ואימג' (קולנוע, קומיקס). הטקסטים בהם נעסוק הם מתחום הפילוסופיה

הסמינר יציג פרספקטיבות דרמטיות של השיח הפילוסופי וידון באופן בו מושגים ורעיונות מתגלגלים ב"משחק" וב"דיאלוג", ב"מחוות" וב"מסכות". במסגרת זו יבחן גם הדיוקן הפילוסופי של "השחקן" אצל דידרו, גיתה, ניטשה, קאמי וארטו. הסמינר יעסוק גם בזיקה שבין התיאטרון הטרגי והתרבות הפילוסופית ובאופן בו הגיבור הטרגי,

הסמינר יתקיים בימי ה' 24 בפברואר עד 7 באפריל - 7 מפגשים בני 4 שעות כל אחד
Much of post-Freudian culture criticism has characterized the “de-centered subject” and explored opportunities for a psychoanalytic-inspired reconfiguration of social repression. Using Nietzschean readings of

תיאור הסמינר: עיסוק ממוקד באתגר הפמיניסטי להנחות היסוד של תפישת הידע המדעי ולפרקטיקה המדעית הכרוך, בין היתר, בערעור על או בתביעה להמשגה מחדש של רעיון האובייקטיביות המדעית, של היחס ערך-עובדה, של תהליך הגילוי המדעי ושל אופן בנייתן וכינונן של תיאוריות מדעיות.
נקודת המוצא לסמינר היא בחינה

הסמינר נועד להקנות כלים תאורטיים ומתודולוגיים למחקר טקסטואלי, בדגש על הגות הודו הקלאסית ובהסתמך על תאוריה הרמנויטית (פרשנית) פילוסופית בת זמננו. במהלך הסמינר נדון באופן כללי בהווצרותם ומשמעותם של קנונים טקסטואליים, באופן שבו מובנת הפעילות הפרשנית כמכוננת תפיסת מציאות ומושג של זהות אישית