יום פתוח לתואר שני

האם שפות טבעיות מצייתות לחוקים אוניברסליים? מהו אופיה של היכולת הלשונית האנושית? כיצד רוכשים ילדים מיומנות לשונית? בחוג לבלשנות נדונות תיאוריות המסבירות תופעות לשוניות בשפות מבוגרים ושפות ילדים, תוך התייחסות לעקרונות אוניברסליים להם מצייתות שפות טבעיות. המחקר הבלשני מציע מודלים תיאורטיים של היכולת הלשונית האנושית על סוגיה השונים, והוא תופס מקום מרכזי בתחום הלימודים הקוגניטיביים.

החוג להיסטוריה של עם ישראל מציע מפתחות להכרת תולדות היהודים לאורך הדורות ובאזוריו השונים של העולם. אגב כך מזומנת לסטודנטים היכרות עם תקופות ורבדים של התפתחות התרבות האנושית, מן העת העתיקה ועד ימינו. תוכנית הלימודית הינה אישית ומותאמת לצרכיו ולתחומי עניינו של הסטודנט, היכול להתמחות בכל אחת משלוש התקופות ההיסטוריות: העת העתיקה, ימי הביניים והעת החדשה.

הלימודים בחוג לפילוסופיה יהודית עוסקים במחשבה היהודית מימי בית שני (אפוקליפסה, הלניזם, כיתות, יהדות-נוצרית) ובהגות חז"ל על ענפיה. כן עוסקים הלימודים במיסטיקה ומאגיה לגווניהם, בהוגים היהודיים הגדולים בימי הביניים (כגון שלמה אבן גבירול, יהודה הלוי, הרמב"ם, חסדאי קרשקש ויצחק אברבנאל) ובעת החדשה (כגון שפינוזה, משה מנדלסון, רנ"ק, הס, הרמן כהן, פרנץ רוזנצוויג, מרטין בובר, א"ד גורדון והרב קוק) עד ימינו אלה.

החוג לאריכאולוגיה ולתרבויות המזרח הקדום מזמין להצטרף למסע מרתק בזמן: מסע אל עברו של המין האנושי, אל תרבויות מפוארות שנכחדו ואל ראשית ישראל. ארץ ישראל והמזרח התיכון הם מהאזורים העשירים ביותר בעולם בשרידי תרבויות קדומות ובאתרים ארכיאולוגיים, המלמדים על אורח חייהם, פועלם ותפיסות עולמם של בני-האדם שחיו כאן בעבר.

החוג למקרא שואף להקנות לתלמידים כלי מחקר מתקדמים בחקר התנ"ך וידיעה כוללת בריבוי רבדיה של הספרות המקראית. כמתבקש ממעמדו של המקרא כ-"ספר הספרים", ספר תשתית בתרבות היהודית, הישראלית והמערבית, הלימודים מיוסדים על הקניית הבנה עשירה ורבת פנים של היצירה המקראית בתחומי הנוסח והספרות, בתחומי ההגות המקראית, בקריאה האינטר-טקסטואלית ובתולדות הפרשנות של המקרא לתקופותיה השונות (חז"ל, ימי הביניים, הרנסנס, המודרניזם והפוסט-מודרניזם).