הכר את המרצה

בשבועות הקרובים נציג כאן, מדי שבוע, מרצים בחוג ואת הקורסים שילמדו.

14 ינואר 2018

2/10/18

הכירו את מר עומר חלבי, שיהיה אחד המורים של הקורס "ערבית א'".

- ספר על עצמך.

"נולדתי בגולן, שם אני נמצא ברגעים אלה – זו התקופה של קטיף התפוחים, ואני מבלה בשדות עם המשפחה. ביומיום אני גר בתל אביב ועובד כמורה לערבית בתיכון עירוני ד׳. בשנה הקרובה אתחיל את לימודי התואר השני בחוג שלנו".

- מה מעניין אותך לחקור?

"מרתקת אותי ההשפעה של הפילוסופיה היוונית על זרמים כמו האסמעיליה והדרוזים. נושא אחר שמושך אותי הוא השפעת הקוראן על המחשבה הדרוזית ועל ספרי הקודש של הדרוזים. אני מתעניין גם בהיסטוריה החברתית בתקופה העבאסית המאוחרת. מעניין אותי מאוד לחקור את חיי החברה בתקופה זו, למשל היצירה המוסיקלית ודפוסי ההאזנה למוסיקה, והאופן שהם משתקפים בספרות הערבית הקלאסית. ויש עוד נושא נוסף שמרתק אותי: 'שירת המסכנים' של מצרים. מדובר בשירתם של האנשים 'הפשוטים' שישבו בבתי הקפה בקהיר, בתקופת נאצר למשל, ושרו כל מיני שירים שהייתה בהם ביקורת סמויה על הממשל".

- מוסיקה חשובה לך מאוד. מה ברשימת ההשמעה שלך?

"אני מאזין למגוון של ז'אנרים. היום אני שומע בעיקר אינדי רוק ומוסיקה אלטרנטיבית עכשווית, אבל אני גם מאזין למוסיקה פרסית. אני לא מבין את השפה, אבל אני נוהג לתרגם שירים שמוצאים חן בעיני. אני אוהב את מחסן נמג'ו ומרג'ם אמרסאד. שניהם אמנם חיים מחוץ לאיראן, אך עדיין יוצרים מוסיקה נפלאה ממקומות מושבם בהולנד ובקנדה".

- נסיים בהמלצה על ספר.

"הספר שעליו אני ממליץ בחום הוא האחרון שקראתי: קובץ שירה של אחד מעמודי התווך של התרבות העולמית, סופר, משורר, מחזאי, הוגה דעות, הומניסט, בונה חופשי – יוהאן וולפגנג פון גתה. שם הקובץ West-östlicher Divan, ובערבית: ״الديوان الغربي الشرقي״. הקובץ מיוחד מאוד, והוא נכתב בהשראה מלאה מהמשורר הפרסי חאפז אל-שיראזי". 

 

2/10/18

הכירו את  מר דוד לסרי, שישמש כמתרגל בקורס "מושגי יסוד באסלאם"

- ספר על עצמך.

"גדלתי בתל אביב, לא רחוק מהאוניברסיטה. למדתי משפטים באוניברסיטת בר אילן, שם גם סיימתי לימודים לתואר שני בפילוסופיה. עבדתי כעורך דין, אבל לא כל כך אהבתי את התחום. תוך כדי העבודה התחלתי ללמוד ערבית מדוברת. הרגשתי שזה לא מספיק, אז החלטתי להצטרף למכינת הקיץ של החוג. מאוד אהבתי את לימודי הערבית הספרותית, ונרשמתי ללימודי התואר הראשון בחוג, שאותם סיימתי השנה. בשנה הקרובה אתחיל את הלימודים לתואר שני בחוג, במקביל ללימודי הוראה – ולעבודתי כמתרגל".

- לא כל אחד משנה מסלול בצורה כזו. מה היה הגורם – סקרנות?

"כן, אני אדם סקרן, ומגלה עניין בהרבה מאוד תחומים. אחד התחומים שמושכים אותי ביותר הוא הדת. למדתי יהדות שנים רבות, ותמיד עניין אותי לדעת איך הדת משפיעה על אנשים ומעצבת את אורח חייהם. כשהתחלתי ללמוד את השפה הערבית, אהבתי בה הכול – את ההגייה, את הצורה ואת הדקדוק שלה, ומכאן גם נמשכתי להכיר את האסלאם טוב יותר".

- ערבית היא השפה השלישית שלך?

"למען האמת - החמישית. הורי נולדו במרוקו ודיברו אך ורק צרפתית. התרבות הצרפתית מאוד נוכחת במרוקו עד היום. בגלל שהורי עשו עלייה כשנתיים לפני שנולדתי, אצלי בבית דיברו רק צרפתית, ואת העברית למדתי בבית הספר".

- בבית לא דיברו מרוקאית?

"לא. במרוקו ניתן היה להסתדר עם הצרפתית, ולא היה צורך, בחלק מהמקומות, כמו קזבלנקה לדוגמה, בשפה המקומית. הורי לא דיברו מרוקאית, וגם לא הוריהם".

- ומהי השפה הרביעית שלך?

"ספרדית. בבית אנחנו מדברים גם ספרדית, בגלל שמשפחותיהם של הורי עזבו את מרוקו ועברו לספרד".

- מה התחביבים שלך?

"יש שלושה דברים שאני ממש אוהב לעשות כשאני צריך הפסקה. אני אוהב ללכת לים; אני מחבב סרטים מסוגת גיבורי העל; ואני נהנה לשוטט בגלקסיות רחוקות באמצעות תוכנה שהורדתי. התוכנה מדמה כוכבי לכת, גלקסיות וחורים שחורים, והיא מאפשרת להפליג לנקודות מרוחקות ביקום. סוג של אסקפיזם".

- נסיים בהמלצה על ספר.

"אני ממליץ על 'צילה של הרוח' של קרלוס רואיס סאפון. זהו הרומן הטוב ביותר שקראתי בחיי. הספר מתאר את ברצלונה של שנות החמישים. והעלילה סובבת סביב הצד האפל של עולמם של סוחרי ספרים".

 

 

29/9/18

הכירו את ד"ר אופיר וינטר, שילמד את הקורס "הציונות וישראל בעיניים אסלאמיות".

- במה יעסוק הקורס?

"הקורס יוקדש לעיון בטקסטים של הוגים ערבים ומוסלמים מסוף המאה ה-19 ועד ימינו ביחס למפעל הציוני ולמדינת ישראל. בין הטקסטים שיילמדו יהיו פסקי הלכה בעד ונגד השלום עם ישראל, יומני מסע של תיירים ערבים בישראל, ופרשנות של הוגים מוסלמים ליחס בחברה הישראלית לדת, למדע ולדמוקרטיה".

- ספר על עצמך.

"נולדתי בירושלים. למדתי בליד"ה ועשיתי בגרות בערבית אצל לינדה ישראלי, מורה אגדית ואחת ממחברי ספר הלימוד 'אל-ערביה'. אני נשוי ואב לשניים, אוהד הפועל קטמון מיום הקמתה. הדוקטורט שלי עסק במאבקיהם של המשטר המצרי ושל המשטר הירדני על הלגיטימיות של הסכמי השלום עם ישראל, ועיקר זמני מוקדש כיום לחקר מצרים במסגרת המכון למחקרי ביטחון לאומי".

- מדוע בחרת להתמחות דווקא במחקר מצרים?

"למדתי ערבית מתוך אמונה שכל ישראלי מוכרח להכיר את השפה של שכניו. בעקבות ההתמקדות שלי בלימודי התואר השלישי בהסכם השלום פורץ הדרך שנחתם לפני ארבעים שנה, נשאבתי לנושא המצרי בכלל וליחסי מצרים-ישראל בפרט".

- באיזה פרויקט מחקר אתה עוסק בימים אלה?

"אני בשלבי סיום של כתיבת מאמר על הפולמוס האסלאמי סביב הלגיטימיות הדתית של השלום עם ישראל".

- נסיים בהמלצה על ספר.

"שני ספרים על מצרים: הראשון – 'עלה טרף' של שמעון שמיר שמספר בגוף ראשון את סיפורו של המרכז האקדמי הישראלי בקהיר; השני – האוטוביוגרפיה של הבדרן המצרי, באסם יוסוף, שנאלץ להגר ממצרים. הספר המרתק ביותר שקראתי על האביב הערבי".

 

4/3/18

ד"ר אחמד אגבריה ילמד את הקורס "סוגיות באטומיזם אסלאמי" (مسائل في المذهب الذرّي عند المسلمين)

- ما هو موضوع المساق

- سوف تعالج هذه الحلقة الدراسيّة واحدة من أهمّ النظريات الكلاميّة التي نشأت بداية في أوساط المتكلّمين المعتزلة، ثمّ انتقلت بعد ذلك إلى المتكلّمين الأشاعرة. تُعرف هذه النظرية، عادة، باسم "الجزء الذي لا يتجزّأ" أو "الجوهر الفرد"، وفي الدوائر البحثية المعاصرة تُسمّى بـ"المذهب الذرّي". حاولت هذه النظرية تقديم رؤية فيزيائية للكون مغايرة لتلك التي كان يعتمدها الفلاسفة في أبحاثهم. وتتلخّص هذه النظرية بالقول إنّ الموجودات تتجزّأ إلى أجزاء، وهذه الأجزاء إلى أجزاء أخرى، غير أنّ ذلك لا يستمرّ إلى ما لا نهاية، بل لا بدّ من الوصول إلى ذرّات لا تتجزّأ. خلال الحلقة الدراسيّة، سوف نناقش إسقاطات هذه النظرية على قضايا هي في صميم العقيدة الإسلامية، كالثّواب والعقاب، حرّية الإرادة الإنسانيّة، خلق العالم، وغير ذلك من القضايا.

- حدّثنا قليلًا عن نفسك-

- أنا متخصّص بالفلسفة الإسلاميّة الكلاسيكية (فلسفة، منطق وعلم كلام). أنهيتُ اللقب الأوّل في موضوعيْ اللغة العربية والفلسفة في جامعة حيفا. ثم انتقلت إلى جامعة تل أبيب حيث أنهيت فيها في العام 2002 دراستي للقب الثاني بامتياز، وكان موضوع أطروحتي "نقد ابن تيميّة لنظرية الحدّ المنطقية"، وذلك تحت إشراف بروفيسور إلعاي ألون. ثمّ واصلت دراستي للقب الثالث في جامعة حيفا، وأنجزت أطروحة بعنوان "تطوّر نظرية المقولات الأرسطية في الفلسفة الإسلامية" في العام 2009، مع مرتبة الشرف، وذلك تحت إشراف بروفيسور إلعاي ألون ود. مناحيم لوز. بعد ذلك، انضممت إلى معهد كوهن في جامعة تل أبيب لدراسة ما بعد الدكتوراه، وفي أعقاب ذلك تمّ ترشيحي لمنحة "معوف" التي فزتُ بها فأصبحتُ محاضرًا في الجامعة في قسم اللغة العربية والدراسات الإسلامية وفي معهد كوهن (المعهد لتاريخ العلوم وفلسفتها).

- ما الذي أدّى بك إلى دراسة الفلسفة الإسلامية؟

- منذ بداية دراستي للقب الأوّل كنتُ حريصًا على الجمع بين اللغة العربية والحضارة الإسلاميّة، لأنني أؤمن أنّ المركب الحضاري- الإسلامي هو الذي أكسب هذه الحضارة أهميتها وجعلها أهمّ حضارة ظهرت في القرون الوسطى. لقد درست تاريخ الفلسفة في اللقب الأوّل، غير أنني تفاجأت من عدم ذكر الفلسفة الإسلاميّة في أيّ من المساقات التي درستها آنذاك. فبدأتُ الاهتمام بهذه الفلسفة وبدراستها بشكل ذاتي، حتى انتابني الشعور بأنني قد عثرت على أكبر كنز في حياتي. ومنذ ذلك الحين وأنا منشغل بدراسة جوانب مختلفة من هذه الفلسفة، لا بل إنّ شخصيتي الفكريّة راحت تتطوّر من خلال هذا الموضوع إلى درجة أنّه أصبح جزءًا من هويّتي الشخصيّة، واليوم لا يمكن أن أتصوّر نفسي إلّا دارسًا لهذا الموضوع الشائك والشائق.

- ما هي اهتماماتك البحثيّة في المرحلة الرّاهنة؟

- الحقيقة أنني منشغل في هذه الفترة في غير موضوع ومشروع. فهنالك مشروع دراسة المصطلح المنطقي عند ابن المقفع. وهنالك مشروع دراسة نظرية المقولات في المؤلفات المنطقية المتأخّرة عند المسلمين (بعد القرن الثالث عشر). فضلًا عن ذلك، لديّ اهتمامات بالفكر العربي المعاصر، لا سيّما في النصف الثاني من القرن العشرين، ولديّ دراسة قيد الإنجاز حول بعض المساهمات الفكريّة لمفكّري الشيعة المعاصرين.

- كتاب توصي به ؟

- كتاب "المناظر" لابن الهيثم. أعتبر هذا الكتاب من أهمّ الإنجازات العلمية والفكريّة التي قدّمها المسلمون والتي ساهمت بدفع عجلة العلم في أوروبا اللاتينية بشكل حاسم.

- ما هي النصيحة التي تعطيها لطالب يفكّر في التسجيل للتعلّم في قسم الدراسات العربيّة والإسلاميّة؟

- ألّا يتردّد في التسجيل للقسم الذي أعتبره رائدًا في مجاله. بشكل عام، هنالك جوّ مريح ومنفتح للدراسة في هذا القسم. وهنالك طاقم متمرّس من المحاضرين ومن كافة التخصصات. بالإضافة إلى ذلك، هنالك الكثير من النشاطات اللامنهجية والترفيهية التي يقوم بها القسم بين الحين والآخر. كما ويخصّص القسم ميزانية ليست قليلة للمنح ولدعم الطلاب المتفوّقين في كافّة مراحل الدّراسة.

 

25/2/18

ناريمان كرّوم، طالبة ماجستير، ومعيدة في قسم الدّراسات العربيّة والإسلاميّة في جامعة تلّ أبيب.

- ما هو موضوع المساق؟

- تدريب في الأدب العربيّ الحديث؛ هو مساق مُكمّل لمساق "مدخل إلى الأدب العربيّ الحديث"، فيه نتناول عدّة أنواع أدبيّة حديثة نشأت في عصر النّهضة، وأُخرى بعد عصر النّهضة، نرصد عبرها أهمّ التّطوّرات والتّغييرات الّتي مرّ بها الأدب العربيّ الحديث.
المساق الثّاني، تدريب في النّصوص النّظريّة الحديثة؛ فيه نناقش النّصوص والمقالات النّظريّة والنّقديّة الّتي تناولت الأدب الحديث من جوانبه المختلفة.

- حدّثينا عن نفسك.

- ناريمان كرّوم، بالأصل من قرية فرّاضية المهجّرة، ومن مواليد وسكّان قرية الرّامة، نلت الدّرجة الأكاديميّة الأولى (بكالوريوس) من كلّيّة صفد، برعاية جامعة بار إيلان، حيث درست اللّغة العربيّة وآدابها، والأدب العبريّ، ثمّ نلت شهادة التّدريس في اللّغة العربيّة. أدرسُ في قسم الدّراسات العربيّة والإسلاميّة لنيل الدّرجة الثّانية (ماجستير)، حاليًّا في مرحلة كتابة البحث النّهائيّ بإرشاد وإشراف أ. د. جريس خوري. 
بالإضافة إلى عملي معيدة في قسم الدّراسات العربيّة والإسلاميّة، أعمل في مجال التّحرير اللّغويّ والأدبيّ، وفي مجال الإرشاد الكتابيّ الإبداعيّ.

- ما الذي أدّى بك إلى تعلّم موضوع الأدب العربيّ؟

- الشّغف؛ نشأتُ على حبّ اللّغة العربيّة وجَرْسها منذ الصّغر، فقد كانت للّغة العربيّة وقَصصها وشِعرها حصّة كبيرة في البيت والمدرسة، ممّا زاد شغفي وفضولي لسبر علومها وآدابها، وكلّما ظنّنت أنّي أتعمّق فيها أكثر وجدت نفسي على الضّفاف. مَن يهوى هذه اللُّغة الهُويّة يدرك أنّ لا اكتفاء منها.

- ما هي خططك المستقبليّة في مجال البحث الأكاديمي؟

- أعمل لإنهاء رسالة الماجستير في الوقت الحاليّ، وأطمح إلى مرحلة الدّكتوراه في المستقبل القريب.

- ما هي هواياتك؟

- القراءة ونظم الشّعر.

- كتاب أدبيّ جميل توصين به.

- ديوان الحلّاج.

- ما هي النصيحة التي تعطينها لطالب يفكّر في التسجيل للتعلّم في قسم الدراسات العربيّة والإسلاميّة؟

- إنّ قسم الدّراسات العربيّة والإسلاميّة في جامعة تلّ أبيب، من أكثر الأقسام المتطوّرة مقارنة مع جامعات أخرى؛ فالهيئة التّدريسيّة في القسم مكوّنة من أفضل الأساتذة المختصّين في مجالات اللّغة والأدب والدّراسات الإسلاميّة في البلاد، والمساقات متنوّعة وشاملة وفي تطوّر دائم، تتيح للطّالب التّعامل مع الموادّ بأساليب متجدّدة تحثّه على التّحليل والتّفكير النّقديّ، ممّا يسهم في التّقدّم في المجال البحثيّ. أنصح كلّ من يريد تعلّم العربيّة والدّراسات الإسلاميّة أن يسجّل في هذا القسم.

18/2/18

ד"ר ח'אלד שייח' אחמד יעביר בסמסטר ב' את הקורסים "ערבית שימושית" ו"סוגת אלפַרַג' בַּעְד אלשִדַה".

-במה עוסקים הקורסים?

- "הקורס 'ערבית שימושית' מיועד לדוברי ערבית כשפת אם, ולמי שיודעים ערבית על בוריה. אחת המטרות היא לשפר את המיומנות בדיבור בערבית ספרותית. הקורס 'סוגת אלפַרַג' בַּעְד אלשִדַה' מתמקד באחד הספרים המעניינים ביותר שראו אור במאה העשירית. המחבר, אל-קאצ'י אל-תנוח'י, הצטיין בין לוקטי הסיפורים. אלה סיפורים שעניינם מצוקה, ומסתיימים ב'סוף טוב'".

- ספר קצת על עצמך.

- "נולדתי בכפר קטן ושקט, שמשתרע על הרים גבוהים. עשיתי תואר ראשון בלימודי האסלאם והקוראן, ואחר כך עשיתי תואר ראשון נוסף בערבית ובהיסטוריה של המזרח התיכון. בלימודי התואר השני עברתי לאוניברסיטת תל אביב. למדתי בחוג לערבית, וסיימתי בהצטיינות. המשכתי לתואר שני נוסף, בהיסטוריה של המזרח התיכון, וגם אותו סיימתי בהצטיינות.
"המשכתי ללימודים לתואר שלישי, תחת הדרכתו של פרופ' יוסף סדן, שלימד אותי רבות. זכיתי למלגת קיום לשלוש שנים. בסמטאות של פריז, לא רחוק מהספרייה הלאומית של צרפת, כתבתי את המחקר שלי על כתבי יד מימי הביניים של סיפורים דמויי אלף לילה ולילה. אלה סיפורים שנולדו רחוק מעיני השלטון ופרחו בסמטאות של קהיר, דמשק ובגדאד, סיפורים ששיקפו את החיים האמנותיים של המוני העם בעולם הערבי. סיפורים שציירו את החלומות ואת התקוות והחששות של הערבי מן היישוב".
"כשסיימתי את המחקר לעבודת הדוקטור וחזרתי לארץ, מצאתי שתחום החינוך מאתגר אותי. נרשמתי לקורס מנהלים של משרד החינוך, וסיימתי אותו בהצטיינות יתרה".

- מה אתה עושה בימים אלה?

- "משלים כתיבת שני ספרים על סיפורים מכתבי יד".

- נסיים בהמלצה על ספר.

- "אחד הספרים המעניינים ביותר שקראתי מימיי הוא 'قواعد العشق الاربعون' של סופרת ממוצא טורקי בשם אֶליף שאפק.
"ספר שנוגע ללב, וגם עליו אני ממליץ עליו בחום, הוא 'סיפורו של אדגר סוטל' מאת דיוויד רובלסקי".

 
 

14/2/18

מר כפיר גרוס, תלמיד לתואר שלישי בבית הספר להיסטוריה, ילמד בסמסטר ב' את הקורס "חברה ודת במצרים בראי הספרות והקולנוע".

- במה יעסוק הקורס?

- "הקורס יתמקד ביצירות ספרותיות וקולנועיות מצריות בנות זמננו, בין השאר: נגיב מחפוט', אלבר קוסרי, עלאא' אל-אסואני ואחרים. הוא יפגיש את הסטודנטים עם מה שאפשר לכנות 'קריאת חובה' לכל מי שעוסק בספרות ערבית ובהיסטוריה מצרית. הקריאה והצפייה יפתחו בפנינו צוהר נוסף להכרת החברה, התרבות, הדת, חיי היומיום וההיסטוריה של החברה המצרית".

- ספר על עצמך.

- את התואר הראשון שלי בפילוסופיה ובלימודי האסלאם והמזרח התיכון למדתי באוניברסיטה העברית. עוד לפני שהשאלה תעלה אומר שמזרח תיכון זה בשביל הנפש ופילוסופיה זה בשביל הפרנסה. עם סיום התואר הראשון המשכתי לתואר שני באוניברסיטת תל אביב. לאחר סמסטר אחד התקבלתי למסלול הישיר לדוקטורט והתחלתי את המחקר שלי בנושא: "דת, חברה ומדינה בהגותו של מחמד אל-ע'זאלי (1996-1917)".

- מדוע בחרת לכתוב עבודת דוקטור דווקא על מחמד אל-ע'זאלי?

- "המחקר שלי הוא בהיסטוריה אינטלקטואלית, כלומר מחקר על האופן שבו רעיונות, במקרה זה הגות אסלאמיסטית, התפתחו, השתנו והתעצבו לאורך זמן. הוא משלב בין כל תחומי העניין שלי: פילוסופיה, דת האסלאם ומזרח תיכון. אל-ע'זאלי הוא אחד ההוגים הבולטים ורבי ההשפעה במצרים במחצית השנייה המאה העשרים ובאופן מעורר תמיהה כתביו הרבים כמעט שלא נחקרו. ראוי לציין שקיים בלבול נפוץ בין מושא המחקר שלי לבין אבו-חאמד אל-ע'זאלי, ההוגה הידוע מימי הביניים. אל-ע'זאלי שאני חוקר קרוי על שמו".

- חוץ מהעיסוק האקדמי, יש לך תחביבים?

- "לדוקטורנטים אין חיים. הכתיבה וההוראה שואבים הרבה זמן ואנרגיה, אבל אני משתדל למצוא זמן לצאת לריצה. זה תחביב יחסית חדש, מהשנתיים האחרונות. המעניין הוא שבזמן ריצה המחשבות רצות יחד אתך ובשעה אחת של פעילות גופנית אפשר להגיע לתובנות ולרעיונות שאחרת היה לוקח לי ימים ארוכים לגבש. אני גם חובב כלבים ויש לי כלבה מופלאה (שאפשר לראות בתמונה). אגב, גם לטיולים ארוכים עם הכלבה יש השפעה דומה בסידור הבלגאן בראש".

- נסיים בהמלצה על ספר.

- "האמן ומרגריטה של מיכאיל בולגקוב. לדעתי, הספר הטוב ביותר שנכתב אי-פעם".

4/2/18

ד"ר אריאל שיטרית תעביר בסמסטר ב' את הקורס "ספרות פלסטינית"

- במה יעסוק הקורס?

- "בסיפורת פלסטינית, בעיקר סיפורים קצרים ופרקים מתוך רומנים נבחרים ואוטוביוגרפיות. מרבית הטקסטים שנקרא נכתבו בערבית ספרותית, אבל נקרא גם טקסטים פלסטיניים שנכתבו בעברית. נדון ביצירות מגוונות בהקשרן החברתי והתרבותי תוך הדגשת ההיבטים הספרותיים. נדון בזהות קולקטיבית ואישית המשתקפת ביצירות, ובתמות ובמוטיבים שעולים בהן. נעשיר את הדיון בצפייה בקליפים ביו-טיוב ובסרטים, לצד הקריאה בטקסטים".

- למי כדאי להירשם לקורס?

- "הקורס מיועד לסטודנטים שיודעים לקרוא ערבית ברמה גבוהה, ושרוצים לטעום מהיצירה המקומית בערבית".

- באילו מחקרים את עסוקה כיום?

- "אני מסיימת ספר על אוטוביוגרפיות ערביות מודרניות. כמו כן, אני חוקרת קולנוע פלסטיני ושוקדת על כמה מחקרים בנושא זה. נוסף על כך, אני מתחילה בכתיבת ספר על ספרות פלסטינית".

- מה הביא אותך לחקור את הספרות הערבית?

- "אין רגע מסוים שבו החלטתי לחקור ספרות ערבית. מהרגע שהערבית שלי הייתה ברמה מספיק גבוהה, התחלתי להשתמש בה ולקרוא יצירות, ולא יכולתי לעצור".

- מה התחביבים שלך?

- "ריצה, רכיבה על אופניים, טיפוס הרים, סוגים שונים של אומנות, תרגום, טיולים - וגידול ילדים".

- נסיים בהמלצה על ספר.

- "הרומנים של Chimimanda Ngozie Adichie. כל הרומנים שלה שונים זה מזה, וכל אחד יצירת מופת בדרך שלה".

28/1/18

ميسون شيبي، سأدرّس مساق "مدخل إلى الأدب العربيّ الحديث" خلال الفصل الدراسيّ الثاني.

- ما هو موضوع المساق؟

- "مدخل إلى الأدب العربيّ الحديث"، مساق إجباريّ للطالب الذي يدرس في المسار المخصّص لنيل الدرجة الأكاديميّة الأولى في اللغة العربيّة والأدب العربيّ. هو عبارة عن خلفيّة تاريخيّة ثقافيّة أدبيّة لعصر النهضة وما بعده. نتحدّث فيه عن أدب النهضة الثقافيّة العربيّة، بدءًا بالأدب الذي نشأ مع حملة نابليون، مرورًا بمراحل مختلفة منه حتى يومنا هذا.

- حدّثينا عن نفسك.

- أنا بالأصل من مدينة الطيرة المثلث. أنهيت الدرجة الأكاديميّة الأولى في جامعة تل أبيب ضمن برنامج ثنائيّ المسار: الأدب الإنجليزي في قسم اللغة الإنجليزية والدراسات الأمريكية، واللغة العربيّة والأدب العربيّ في قسم الدراسات العربيّة والإسلاميّة. وأنهيت الدرجة الثانية في الأدب العربيّ الحديث في المسار البحثيّ في قسم الدراسات العربيّة والإسلاميّة في جامعة تل أبيب بإرشاد أ. د. جريس خوري، وموضوع البحث هو "وزن الرجز في الشعر العربيّ الحديث". حاليًّا أدرُس في مسار الدكتوراة في مدرسة الثقافات في جامعة تل أبيب بإرشاد أ. د. جريس خوري مرّة أخرى، وأعدّ لكتابة دراسة بنيويّة في الأدب العربيّ. بالإضافة إلى عملي في القسم، أعمل في مجال الترجمة.

- ما الذي أدّى بك إلى تعلّم موضوع الأدب العربيّ؟

- لطالما أحببتُ اللغة العربيّة ووجدتُ فيها منفذًا واسعًا للأفكار. يعود حبّي لها إلى كلّ من علّمني إيّاها منذ المرحلة الابتدائيّة، مرورًا بكلّ مراحل الدراسة. ولم أفكّر أبدًا بأن أجعلها موضوع بحث، حتّى قرّرتُ بأنّني سأتعلّم شيئًا أحبّه عوضًا عن شيء يعود عليّ بالأموال. 
بدأت تعليمي في قسم الدراسات العربيّة والإسلاميّة، فجذبتني المواضيع الأدبيّة فيه إلى البحث الأكاديمي، خاصّة موضوع العروض. والآن قرّرتُ أن أتّخذ توجّهًا جديدًا في النظريّات الأدبيّة وفي تطبيقها على الأدب العربيّ، وذلك بمثابة تحدٍّ بيني وبين نفسي بهدف توسيع الآفاق الثقافيّة عندي.

- ما هي خططك المستقبليّة في مجال البحث الأكاديمي؟

- سيصدر مقالي الأكاديمي الأوّل في فصل الربيع من هذه السنة، وهو مقال في وزن الرجز في شعر أمل دنقل. حاليًّا أقوم بإعداد المقال الثاني (وزن الرجز في شعر صلاح عبد الصبور) والمقال الثالث (دراسة مقارنة في أدب إميل حبيبي) من أجل النشر. بالإضافة إلى ذلك، سأركّز بشكل مكثّف على وظيفة الدكتوراة خلال السنين القريبة.

- ما هي هواياتك؟

- أحبّ الرسم منذ الصغر، وكذلك أحبّ التقاط الصور في أوقات الفراغ.

- كتاب أدبيّ جميل توصين به...

- رواية أولاد حارتنا لنجيب محفوظ

- ما هي النصيحة التي تعطينها لطالب يفكّر في التسجيل للتعلّم في قسم الدراسات العربيّة والإسلاميّة؟

- القسم يحاول جاهدًا التقدّم في مواضيع متعدّدة، ونرى أنّ بعض المحاضرين يقومون بتجديد مساقاتهم كلّ سنة من أجل التنويع، ومن أجل إكساب الطلاب معرفة أوسع في مجالات عديدة ترتبط باللغة العربيّة. القسم يلائم كلّ من يبحث عن مجال لدراسة أكاديميّة بحتة في الأدب العربيّ.

 

22/1/18

מר ישראל שרנצל ילמד בסמסטר ב' את הקורס "מלחמה ושלום באסלאם מראשיתו ועד ימינו - עיונים טקסטואליים"

 

 

- במה יעסוק הקורס? 

"הקורס ינתח גישות בעולם האסלאם למושגי המלחמה והשלום (כלומר ג'יהאד וצולח, או סלאם) בעיקר מבחינה עקרונית-רעיונית, אך גם מהזווית המעשית-היסטורית. נתחיל בימי מוחמד ונשתדל להגיע עד ימינו אנו (אל-קאעידה, דאע"ש ולהבדיל הסכמי השלום עם ישראל). נקרא טקסטים מהקוראן, מהחדית', מספרות הלכתית והיסטורית מוסלמית, ומכתבי הוגים קלאסיים ומודרניים. כמו כן, נדון במחקרים בנושא".

- ספר מעט על עצמך.

"צבר, בן כמעט שישים. עשיתי מסלול מזרחני אופייני: לימודי ערבית ברמה גבוהה בתיכון, לימודים לתואר ראשון בחוגים לערבית ומזה"ת כעתודאי (לפני כ- 40 שנה!), שירות צבאי בחיל המודיעין. סיימתי תואר שני אחרי שהשתחררתי, ועמדתי לכתוב עבודת דוקטור, אבל העדפתי לעבור לעבודה ממשלתית. לאחר שפרשתי ממנה, שבתי לשמחתי לפני 12 שנה לחיים האקדמיים, בעיקר כמורה בחוג, בתחום האסלאם המודרני, עם נגיעה למישור הקלאסי. שילוב מומלץ!
"לימוד הערבית דחף אותי להכיר במידה מסוימת את השפה הפרסית, ועוד כמה שפות אירופיות בנוסף על אנגלית. בעתיד הקרוב אני שואף להתעמק בתפסיר המודרני של הקוראן, בעיקר תפסיר אל-מנאר.
"אני שמח ללמד בחוג שלומדים ומלמדים בו תלמידים ומרצים מכל הדתות, ביחסי חברות והגינות. תחומי הלימוד מטבעם יוצרים אצל הלומד יחס של כבוד והערכה לתרבות הערבית והאסלאמית, ואם ישנם לעתים ויכוחים ברוח טובה, הרי שלשם כך נועדה האקדמיה!
"בנוסף לעיסוקי האקדמי, אני גם שחמטאי בעל תואר אמן בינלאומי, לא מאוד פעיל בתחרויות. מזה 30 שנה אני כותב את מדור השחמט של עיתון 'הארץ'. מעת לעת אני כותב ומרצה בנושאים אקטואליים".

- נסיים בהמלצה על ספר.

"אחד מ'גיבורי התרבות' שלי הוא הסופר וההוגה המצרי טה חוסיין. עוד בתיכון במגמה המזרחנית, קראנו קטע קצר מספרו 'אל-איאם' - זיכרונותיו כנער עיוור, פורץ דרך. ממליץ על ספר זה (הופיע גם בתרגום לעברית), וגם על ספריו ההגותיים".

 

14/1/18

ד"ר ביאטה שייחטוביץ', מלמדת השנה את הקורסים ערבית א', יסודות הדקדוק, דקדוק ב', ניתוח דקדוקי של טקסטים ערביים, ונושאים נבחרים בכתבי המדקדקים הערביים של ימי הביניים.

- במה עוסקים הקורסים? 

- "'ערבית א'' הוא קורס שמיועד לסטודנטים חסרי רקע בשפה. הם מתחילים מהאותיות ורוכשים את יסודות הערבית הכתובה תוך סמסטר אחד. אחרי קורס ההמשך (ערבית ב') הם מגיעים לרמת פטור. המסלול הזה מאפשר לסטודנטים להגיע תוך שנה אחת לרמה של בוגרי חמש יחידות ערבית בתיכון, ואני מתרגשת כל פעם מחדש לעבור את התהליך הזה ביחד איתם.

"'יסודות הדקדוק' הוא קורס שנועד לחזק את מיומנויות הקריאה והניקוד בערבית; 'יישור קו' בין סטודנטים שמגיעים מרקעים שונים, לקראת השתלבותם בשיעורים מתקדמים יותר.

"'דקדוק ב'' מתמקד בתחביר הערבית הכתובה. הסטודנטים לומדים לנתח משפטים ולהשתמש בידיעת התחביר לצורך שיפור הבנת הנקרא.

"'ניתוח דקדוקי של טקסטים ערביים' הוא בעצם קורס ההמשך של דקדוק ב', שבו אני מכסה נושאים שלא מכוסים בקורס הבסיסי, ומראה את יישום שיטת הניתוח בטקסטים ברמת מורכבות גבוהה.

"'נושאים נבחרים בכתבי המדקדקים הערביים של ימי הביניים' הוא סמינר מ"א שעוסק בתחום ההתמחות שלי - התאוריה הדקדוקית הערבית של ימי הביניים. אנחנו קוראים בכיתה קטעים מחיבורים דקדוקיים מתקופות שונות ודנים בהם, במטרה להבין את עקרונות התיאוריה, את המושגים הבסיסיים הקשורים בה ואת התפתחותה לאורך השנים".

- ספרי קצת על עצמך.

-"נולדתי במינסק והגעתי לארץ בגיל 12. התעניינתי בשפות ובתרבויות שונות מאז שאני זוכרת את עצמי. בתואר הראשון למדתי לימודי מזרח אסיה (בדגש על השפה היפאנית) וערבית. בסוף התואר הראשון זכיתי במלגה לשנת לימודים בקיוטו (שם המשכתי ללמוד יפאנית ולימדתי עברית). זאת הייתה חוויה מדהימה, יפאן לעולם תישאר בשבילי מקום שבו אני מרגישה בבית. אבל הכיוון היפאני שניסיתי רק חיזק את תחושתי שעלי לעסוק בערבית. חזרתי לארץ והתחלתי תואר שני באוניברסיטת תל אביב. כתבתי את עבודת המאסטר שלי בהנחיית פרופ' ישי פלד בנושא 'המושג פאא'דה במסורת הדקדוקית הערבית של ימי הביניים', ולאחר מכן המשכתי לתואר שלישי בהדרכת פרופ' פלד בנושא 'רצ'י אל-דין אל-אסתראבאד'י ומקומו בתאוריה הדקדוקית הערבית של ימי הביניים'".

- מדוע בחרת לכתוב עבודת דוקטור דווקא בנושא זה?

- "תמיד ידעתי שאני הולכת לעשות משהו שקשור לשפות, רק לא ידעתי מה בדיוק. היו לי תקופות בהן רציתי להיות מתרגמת (ואכן עבדתי בתרגום). כאשר נחשפתי לכתבי המדקדקים הערביים, הבנתי שזה החומר שאני רוצה לעבוד אתו. הקסימו אותי התובנות העמוקות שלהם וההסברים שהם מוצאים לתופעות שלכאורה אי אפשר להסביר. השפה מצטיירת בכתבים שלהם כמערכת מושלמת, בעלת סדר והיגיון מופתיים (וזה כה שונה מהמציאות היומיומית שלנו). "בחרתי לכתוב את עבודת הדוקטור שלי דווקא על אסתראבאד'י, מדקדק בן המאה ה-13, משום שבתחומנו נהוג לחשוב שכתיבתו קשה במיוחד. אני רציתי להבין את מקור הקושי ולגלות 'מפתחות' להבנת הטקסט. בנוסף, חוקרים רבים מטילים ספק במקוריותם של המדקדקים המאוחרים יחסית, ואני מראה בעבודתי שגם בתקופה שלא נחשבת לתקופת הזוהר של הציוויליזציה הערבית-אסלאמית פעלו אינטלקטואלים מבריקים".

- מה מעסיק אותך בימים אלה?

- "לאחרונה סיימתי לכתוב ספר המבוסס על עבודת הדוקטור שלי. כעת אני מנסה לעבוד על פרויקטים נוספים, ככל שהזמן הפנוי מהוראה ומנסיעות מהבית בבאר שבע לתל אביב מאפשר לי".

- נסיים בהמלצה על ספר.

- "'שרח אל-כאפיה מאת אסתראבאד'י', כמובן! אבל אם רוצים משהו קליל יותר, אני ממליצה על 'שאנטראם' מאת גרגורי דייוויד".

1/1/18

מר קרל יונקר, דוקטורנט בבית הספר להיסטוריה, ילמד בסמסטר ב' את הקורס "סוגיות בנות-זמננו בלימודי הערבית והאסלאם".

- במה יעסוק הקורס?

- "המטרה של הקורס, שיתקיים במקביל בשתי רמות קושי שונות, לקדם את האנגלית האקדמית של תלמידי החוג – ובכך לשפר לא רק את ההישגים הלימודיים שלהם בתואר הראשון, אלא גם להגדיל את הסיכוי שימשיכו לתואר שני, ולחזק את מעמדם בשוק העבודה. הקורס יהיה הזדמנות לדון בסוגיות מרתקות רבות, שבדרך כלל לא מקבלות ביטוי בלימודים אקדמיים, כמו תרבות אסלאמית צעירה, ניו-מדיה בחברה הערבית, ומוזיקה, אופנה וספורט בעולם האסלאם".

- ספר על עצמך.

- "במקור אני מקולורדו, ארצות הברית. באתי לארץ ב-2010 ללימודי תואר שני בהיסטוריה של המזרח התיכון, וכיום אני כותב תואר שלישי על המפלגה הסורית הלאומית-חברתית של אנטון סעאדה. בשעות הפנאי אני אוהב להיות עם המשפחה, לרכב על אופני כביש, לשחק כדורסל, ולשתות קפה ובירה".

- מדוע בחרת לכתוב דוקטורט דווקא על המפלגה הסורית הלאומית-חברתית?

- "בתואר השני לקחתי קורס של פרופ' אייל זיסר על סוריה ועל לבנון. התבקשנו לקרוא מאמרים על המפלגה הזו, והם עניינו אותי מאוד. חיפשתי עוד חומר – והתאכזבתי. גם מהמבחר הדל, גם מהאיכות. לכן החלטתי לחקור אותה בעצמי".

- מה מעסיק אותך בימים אלה?

- "נתקלתי בסיפור מעניין על איש פלמ"ח, גמליאל כהן שמו, שהצטרף למפלגה הסורית הלאומית-חברתית ב-1949 כמרגל. הוא חשב שזו תנועה משמעותית שראויה למאמץ. במוזיאון הפלמ"ח יש צילומים שצילם בחגיגות יום ההולדת של אנטון סעאדה. כמה חודשים לאחר שהצטרף, המפלגה ניסתה להפיל את הממשלה. סאעדה נעצר, והוצא להורג".

- נסיים בהמלצה על ספר.

- "פרנקשטיין בבגדאד, של אחמד סעדאווי".

ידיעות נוספות בנושא

אוניברסיטת תל-אביב, ת.ד. 39040, תל-אביב 6997801
UI/UX Basch_Interactive