הכר את המרצה

בשבועות הקרובים נציג כאן, מדי שבוע, מרצים בחוג ואת הקורסים שילמדו.
14 ינואר 2018

 

14/2/18

מר כפיר גרוס, תלמיד לתואר שלישי בבית הספר להיסטוריה, ילמד בסמסטר ב' את הקורס "חברה ודת במצרים בראי הספרות והקולנוע".

- במה יעסוק הקורס?

- "הקורס יתמקד ביצירות ספרותיות וקולנועיות מצריות בנות זמננו, בין השאר: נגיב מחפוט', אלבר קוסרי, עלאא' אל-אסואני ואחרים. הוא יפגיש את הסטודנטים עם מה שאפשר לכנות 'קריאת חובה' לכל מי שעוסק בספרות ערבית ובהיסטוריה מצרית. הקריאה והצפייה יפתחו בפנינו צוהר נוסף להכרת החברה, התרבות, הדת, חיי היומיום וההיסטוריה של החברה המצרית".

- ספר על עצמך.

- את התואר הראשון שלי בפילוסופיה ובלימודי האסלאם והמזרח התיכון למדתי באוניברסיטה העברית. עוד לפני שהשאלה תעלה אומר שמזרח תיכון זה בשביל הנפש ופילוסופיה זה בשביל הפרנסה. עם סיום התואר הראשון המשכתי לתואר שני באוניברסיטת תל אביב. לאחר סמסטר אחד התקבלתי למסלול הישיר לדוקטורט והתחלתי את המחקר שלי בנושא: "דת, חברה ומדינה בהגותו של מחמד אל-ע'זאלי (1996-1917)".

- מדוע בחרת לכתוב עבודת דוקטור דווקא על מחמד אל-ע'זאלי?

- "המחקר שלי הוא בהיסטוריה אינטלקטואלית, כלומר מחקר על האופן שבו רעיונות, במקרה זה הגות אסלאמיסטית, התפתחו, השתנו והתעצבו לאורך זמן. הוא משלב בין כל תחומי העניין שלי: פילוסופיה, דת האסלאם ומזרח תיכון. אל-ע'זאלי הוא אחד ההוגים הבולטים ורבי ההשפעה במצרים במחצית השנייה המאה העשרים ובאופן מעורר תמיהה כתביו הרבים כמעט שלא נחקרו. ראוי לציין שקיים בלבול נפוץ בין מושא המחקר שלי לבין אבו-חאמד אל-ע'זאלי, ההוגה הידוע מימי הביניים. אל-ע'זאלי שאני חוקר קרוי על שמו".

- חוץ מהעיסוק האקדמי, יש לך תחביבים?

- "לדוקטורנטים אין חיים. הכתיבה וההוראה שואבים הרבה זמן ואנרגיה, אבל אני משתדל למצוא זמן לצאת לריצה. זה תחביב יחסית חדש, מהשנתיים האחרונות. המעניין הוא שבזמן ריצה המחשבות רצות יחד אתך ובשעה אחת של פעילות גופנית אפשר להגיע לתובנות ולרעיונות שאחרת היה לוקח לי ימים ארוכים לגבש. אני גם חובב כלבים ויש לי כלבה מופלאה (שאפשר לראות בתמונה). אגב, גם לטיולים ארוכים עם הכלבה יש השפעה דומה בסידור הבלגאן בראש".

- נסיים בהמלצה על ספר.

- "האמן ומרגריטה של מיכאיל בולגקוב. לדעתי, הספר הטוב ביותר שנכתב אי-פעם".

4/2/18

ד"ר אריאל שיטרית תעביר בסמסטר ב' את הקורס "ספרות פלסטינית"

- במה יעסוק הקורס?

- "בסיפורת פלסטינית, בעיקר סיפורים קצרים ופרקים מתוך רומנים נבחרים ואוטוביוגרפיות. מרבית הטקסטים שנקרא נכתבו בערבית ספרותית, אבל נקרא גם טקסטים פלסטיניים שנכתבו בעברית. נדון ביצירות מגוונות בהקשרן החברתי והתרבותי תוך הדגשת ההיבטים הספרותיים. נדון בזהות קולקטיבית ואישית המשתקפת ביצירות, ובתמות ובמוטיבים שעולים בהן. נעשיר את הדיון בצפייה בקליפים ביו-טיוב ובסרטים, לצד הקריאה בטקסטים".

- למי כדאי להירשם לקורס?

- "הקורס מיועד לסטודנטים שיודעים לקרוא ערבית ברמה גבוהה, ושרוצים לטעום מהיצירה המקומית בערבית".

- באילו מחקרים את עסוקה כיום?

- "אני מסיימת ספר על אוטוביוגרפיות ערביות מודרניות. כמו כן, אני חוקרת קולנוע פלסטיני ושוקדת על כמה מחקרים בנושא זה. נוסף על כך, אני מתחילה בכתיבת ספר על ספרות פלסטינית".

- מה הביא אותך לחקור את הספרות הערבית?

- "אין רגע מסוים שבו החלטתי לחקור ספרות ערבית. מהרגע שהערבית שלי הייתה ברמה מספיק גבוהה, התחלתי להשתמש בה ולקרוא יצירות, ולא יכולתי לעצור".

- מה התחביבים שלך?

- "ריצה, רכיבה על אופניים, טיפוס הרים, סוגים שונים של אומנות, תרגום, טיולים - וגידול ילדים".

- נסיים בהמלצה על ספר.

- "הרומנים של Chimimanda Ngozie Adichie. כל הרומנים שלה שונים זה מזה, וכל אחד יצירת מופת בדרך שלה".

28/1/18

ميسون شيبي، سأدرّس مساق "مدخل إلى الأدب العربيّ الحديث" خلال الفصل الدراسيّ الثاني.

- ما هو موضوع المساق؟

- "مدخل إلى الأدب العربيّ الحديث"، مساق إجباريّ للطالب الذي يدرس في المسار المخصّص لنيل الدرجة الأكاديميّة الأولى في اللغة العربيّة والأدب العربيّ. هو عبارة عن خلفيّة تاريخيّة ثقافيّة أدبيّة لعصر النهضة وما بعده. نتحدّث فيه عن أدب النهضة الثقافيّة العربيّة، بدءًا بالأدب الذي نشأ مع حملة نابليون، مرورًا بمراحل مختلفة منه حتى يومنا هذا.

- حدّثينا عن نفسك.

- أنا بالأصل من مدينة الطيرة المثلث. أنهيت الدرجة الأكاديميّة الأولى في جامعة تل أبيب ضمن برنامج ثنائيّ المسار: الأدب الإنجليزي في قسم اللغة الإنجليزية والدراسات الأمريكية، واللغة العربيّة والأدب العربيّ في قسم الدراسات العربيّة والإسلاميّة. وأنهيت الدرجة الثانية في الأدب العربيّ الحديث في المسار البحثيّ في قسم الدراسات العربيّة والإسلاميّة في جامعة تل أبيب بإرشاد أ. د. جريس خوري، وموضوع البحث هو "وزن الرجز في الشعر العربيّ الحديث". حاليًّا أدرُس في مسار الدكتوراة في مدرسة الثقافات في جامعة تل أبيب بإرشاد أ. د. جريس خوري مرّة أخرى، وأعدّ لكتابة دراسة بنيويّة في الأدب العربيّ. بالإضافة إلى عملي في القسم، أعمل في مجال الترجمة.

- ما الذي أدّى بك إلى تعلّم موضوع الأدب العربيّ؟

- لطالما أحببتُ اللغة العربيّة ووجدتُ فيها منفذًا واسعًا للأفكار. يعود حبّي لها إلى كلّ من علّمني إيّاها منذ المرحلة الابتدائيّة، مرورًا بكلّ مراحل الدراسة. ولم أفكّر أبدًا بأن أجعلها موضوع بحث، حتّى قرّرتُ بأنّني سأتعلّم شيئًا أحبّه عوضًا عن شيء يعود عليّ بالأموال. 
بدأت تعليمي في قسم الدراسات العربيّة والإسلاميّة، فجذبتني المواضيع الأدبيّة فيه إلى البحث الأكاديمي، خاصّة موضوع العروض. والآن قرّرتُ أن أتّخذ توجّهًا جديدًا في النظريّات الأدبيّة وفي تطبيقها على الأدب العربيّ، وذلك بمثابة تحدٍّ بيني وبين نفسي بهدف توسيع الآفاق الثقافيّة عندي.

- ما هي خططك المستقبليّة في مجال البحث الأكاديمي؟

- سيصدر مقالي الأكاديمي الأوّل في فصل الربيع من هذه السنة، وهو مقال في وزن الرجز في شعر أمل دنقل. حاليًّا أقوم بإعداد المقال الثاني (وزن الرجز في شعر صلاح عبد الصبور) والمقال الثالث (دراسة مقارنة في أدب إميل حبيبي) من أجل النشر. بالإضافة إلى ذلك، سأركّز بشكل مكثّف على وظيفة الدكتوراة خلال السنين القريبة.

- ما هي هواياتك؟

- أحبّ الرسم منذ الصغر، وكذلك أحبّ التقاط الصور في أوقات الفراغ.

- كتاب أدبيّ جميل توصين به...

- رواية أولاد حارتنا لنجيب محفوظ

- ما هي النصيحة التي تعطينها لطالب يفكّر في التسجيل للتعلّم في قسم الدراسات العربيّة والإسلاميّة؟

- القسم يحاول جاهدًا التقدّم في مواضيع متعدّدة، ونرى أنّ بعض المحاضرين يقومون بتجديد مساقاتهم كلّ سنة من أجل التنويع، ومن أجل إكساب الطلاب معرفة أوسع في مجالات عديدة ترتبط باللغة العربيّة. القسم يلائم كلّ من يبحث عن مجال لدراسة أكاديميّة بحتة في الأدب العربيّ.

 

22/1/18

מר ישראל שרנצל ילמד בסמסטר ב' את הקורס "מלחמה ושלום באסלאם מראשיתו ועד ימינו - עיונים טקסטואליים"

 

 

- במה יעסוק הקורס? 

"הקורס ינתח גישות בעולם האסלאם למושגי המלחמה והשלום (כלומר ג'יהאד וצולח, או סלאם) בעיקר מבחינה עקרונית-רעיונית, אך גם מהזווית המעשית-היסטורית. נתחיל בימי מוחמד ונשתדל להגיע עד ימינו אנו (אל-קאעידה, דאע"ש ולהבדיל הסכמי השלום עם ישראל). נקרא טקסטים מהקוראן, מהחדית', מספרות הלכתית והיסטורית מוסלמית, ומכתבי הוגים קלאסיים ומודרניים. כמו כן, נדון במחקרים בנושא".

- ספר מעט על עצמך.

"צבר, בן כמעט שישים. עשיתי מסלול מזרחני אופייני: לימודי ערבית ברמה גבוהה בתיכון, לימודים לתואר ראשון בחוגים לערבית ומזה"ת כעתודאי (לפני כ- 40 שנה!), שירות צבאי בחיל המודיעין. סיימתי תואר שני אחרי שהשתחררתי, ועמדתי לכתוב עבודת דוקטור, אבל העדפתי לעבור לעבודה ממשלתית. לאחר שפרשתי ממנה, שבתי לשמחתי לפני 12 שנה לחיים האקדמיים, בעיקר כמורה בחוג, בתחום האסלאם המודרני, עם נגיעה למישור הקלאסי. שילוב מומלץ!
"לימוד הערבית דחף אותי להכיר במידה מסוימת את השפה הפרסית, ועוד כמה שפות אירופיות בנוסף על אנגלית. בעתיד הקרוב אני שואף להתעמק בתפסיר המודרני של הקוראן, בעיקר תפסיר אל-מנאר.
"אני שמח ללמד בחוג שלומדים ומלמדים בו תלמידים ומרצים מכל הדתות, ביחסי חברות והגינות. תחומי הלימוד מטבעם יוצרים אצל הלומד יחס של כבוד והערכה לתרבות הערבית והאסלאמית, ואם ישנם לעתים ויכוחים ברוח טובה, הרי שלשם כך נועדה האקדמיה!
"בנוסף לעיסוקי האקדמי, אני גם שחמטאי בעל תואר אמן בינלאומי, לא מאוד פעיל בתחרויות. מזה 30 שנה אני כותב את מדור השחמט של עיתון 'הארץ'. מעת לעת אני כותב ומרצה בנושאים אקטואליים".

- נסיים בהמלצה על ספר.

"אחד מ'גיבורי התרבות' שלי הוא הסופר וההוגה המצרי טה חוסיין. עוד בתיכון במגמה המזרחנית, קראנו קטע קצר מספרו 'אל-איאם' - זיכרונותיו כנער עיוור, פורץ דרך. ממליץ על ספר זה (הופיע גם בתרגום לעברית), וגם על ספריו ההגותיים".

 

14/1/18

ד"ר ביאטה שייחטוביץ', מלמדת השנה את הקורסים ערבית א', יסודות הדקדוק, דקדוק ב', ניתוח דקדוקי של טקסטים ערביים, ונושאים נבחרים בכתבי המדקדקים הערביים של ימי הביניים.

- במה עוסקים הקורסים? 

- "'ערבית א'' הוא קורס שמיועד לסטודנטים חסרי רקע בשפה. הם מתחילים מהאותיות ורוכשים את יסודות הערבית הכתובה תוך סמסטר אחד. אחרי קורס ההמשך (ערבית ב') הם מגיעים לרמת פטור. המסלול הזה מאפשר לסטודנטים להגיע תוך שנה אחת לרמה של בוגרי חמש יחידות ערבית בתיכון, ואני מתרגשת כל פעם מחדש לעבור את התהליך הזה ביחד איתם.

"'יסודות הדקדוק' הוא קורס שנועד לחזק את מיומנויות הקריאה והניקוד בערבית; 'יישור קו' בין סטודנטים שמגיעים מרקעים שונים, לקראת השתלבותם בשיעורים מתקדמים יותר.

"'דקדוק ב'' מתמקד בתחביר הערבית הכתובה. הסטודנטים לומדים לנתח משפטים ולהשתמש בידיעת התחביר לצורך שיפור הבנת הנקרא.

"'ניתוח דקדוקי של טקסטים ערביים' הוא בעצם קורס ההמשך של דקדוק ב', שבו אני מכסה נושאים שלא מכוסים בקורס הבסיסי, ומראה את יישום שיטת הניתוח בטקסטים ברמת מורכבות גבוהה.

"'נושאים נבחרים בכתבי המדקדקים הערביים של ימי הביניים' הוא סמינר מ"א שעוסק בתחום ההתמחות שלי - התאוריה הדקדוקית הערבית של ימי הביניים. אנחנו קוראים בכיתה קטעים מחיבורים דקדוקיים מתקופות שונות ודנים בהם, במטרה להבין את עקרונות התיאוריה, את המושגים הבסיסיים הקשורים בה ואת התפתחותה לאורך השנים".

- ספרי קצת על עצמך.

-"נולדתי במינסק והגעתי לארץ בגיל 12. התעניינתי בשפות ובתרבויות שונות מאז שאני זוכרת את עצמי. בתואר הראשון למדתי לימודי מזרח אסיה (בדגש על השפה היפאנית) וערבית. בסוף התואר הראשון זכיתי במלגה לשנת לימודים בקיוטו (שם המשכתי ללמוד יפאנית ולימדתי עברית). זאת הייתה חוויה מדהימה, יפאן לעולם תישאר בשבילי מקום שבו אני מרגישה בבית. אבל הכיוון היפאני שניסיתי רק חיזק את תחושתי שעלי לעסוק בערבית. חזרתי לארץ והתחלתי תואר שני באוניברסיטת תל אביב. כתבתי את עבודת המאסטר שלי בהנחיית פרופ' ישי פלד בנושא 'המושג פאא'דה במסורת הדקדוקית הערבית של ימי הביניים', ולאחר מכן המשכתי לתואר שלישי בהדרכת פרופ' פלד בנושא 'רצ'י אל-דין אל-אסתראבאד'י ומקומו בתאוריה הדקדוקית הערבית של ימי הביניים'".

- מדוע בחרת לכתוב עבודת דוקטור דווקא בנושא זה?

- "תמיד ידעתי שאני הולכת לעשות משהו שקשור לשפות, רק לא ידעתי מה בדיוק. היו לי תקופות בהן רציתי להיות מתרגמת (ואכן עבדתי בתרגום). כאשר נחשפתי לכתבי המדקדקים הערביים, הבנתי שזה החומר שאני רוצה לעבוד אתו. הקסימו אותי התובנות העמוקות שלהם וההסברים שהם מוצאים לתופעות שלכאורה אי אפשר להסביר. השפה מצטיירת בכתבים שלהם כמערכת מושלמת, בעלת סדר והיגיון מופתיים (וזה כה שונה מהמציאות היומיומית שלנו). "בחרתי לכתוב את עבודת הדוקטור שלי דווקא על אסתראבאד'י, מדקדק בן המאה ה-13, משום שבתחומנו נהוג לחשוב שכתיבתו קשה במיוחד. אני רציתי להבין את מקור הקושי ולגלות 'מפתחות' להבנת הטקסט. בנוסף, חוקרים רבים מטילים ספק במקוריותם של המדקדקים המאוחרים יחסית, ואני מראה בעבודתי שגם בתקופה שלא נחשבת לתקופת הזוהר של הציוויליזציה הערבית-אסלאמית פעלו אינטלקטואלים מבריקים".

- מה מעסיק אותך בימים אלה?

- "לאחרונה סיימתי לכתוב ספר המבוסס על עבודת הדוקטור שלי. כעת אני מנסה לעבוד על פרויקטים נוספים, ככל שהזמן הפנוי מהוראה ומנסיעות מהבית בבאר שבע לתל אביב מאפשר לי".

- נסיים בהמלצה על ספר.

- "'שרח אל-כאפיה מאת אסתראבאד'י', כמובן! אבל אם רוצים משהו קליל יותר, אני ממליצה על 'שאנטראם' מאת גרגורי דייוויד".

1/1/18

מר קרל יונקר, דוקטורנט בבית הספר להיסטוריה, ילמד בסמסטר ב' את הקורס "סוגיות בנות-זמננו בלימודי הערבית והאסלאם".

- במה יעסוק הקורס?

- "המטרה של הקורס, שיתקיים במקביל בשתי רמות קושי שונות, לקדם את האנגלית האקדמית של תלמידי החוג – ובכך לשפר לא רק את ההישגים הלימודיים שלהם בתואר הראשון, אלא גם להגדיל את הסיכוי שימשיכו לתואר שני, ולחזק את מעמדם בשוק העבודה. הקורס יהיה הזדמנות לדון בסוגיות מרתקות רבות, שבדרך כלל לא מקבלות ביטוי בלימודים אקדמיים, כמו תרבות אסלאמית צעירה, ניו-מדיה בחברה הערבית, ומוזיקה, אופנה וספורט בעולם האסלאם".

- ספר על עצמך.

- "במקור אני מקולורדו, ארצות הברית. באתי לארץ ב-2010 ללימודי תואר שני בהיסטוריה של המזרח התיכון, וכיום אני כותב תואר שלישי על המפלגה הסורית הלאומית-חברתית של אנטון סעאדה. בשעות הפנאי אני אוהב להיות עם המשפחה, לרכב על אופני כביש, לשחק כדורסל, ולשתות קפה ובירה".

- מדוע בחרת לכתוב דוקטורט דווקא על המפלגה הסורית הלאומית-חברתית?

- "בתואר השני לקחתי קורס של פרופ' אייל זיסר על סוריה ועל לבנון. התבקשנו לקרוא מאמרים על המפלגה הזו, והם עניינו אותי מאוד. חיפשתי עוד חומר – והתאכזבתי. גם מהמבחר הדל, גם מהאיכות. לכן החלטתי לחקור אותה בעצמי".

- מה מעסיק אותך בימים אלה?

- "נתקלתי בסיפור מעניין על איש פלמ"ח, גמליאל כהן שמו, שהצטרף למפלגה הסורית הלאומית-חברתית ב-1949 כמרגל. הוא חשב שזו תנועה משמעותית שראויה למאמץ. במוזיאון הפלמ"ח יש צילומים שצילם בחגיגות יום ההולדת של אנטון סעאדה. כמה חודשים לאחר שהצטרף, המפלגה ניסתה להפיל את הממשלה. סאעדה נעצר, והוצא להורג".

- נסיים בהמלצה על ספר.

- "פרנקשטיין בבגדאד, של אחמד סעדאווי".

ידיעות נוספות בנושא

אוניברסיטת תל-אביב, ת.ד. 39040, תל-אביב 6997801
UI/UX Basch_Interactive