זרקור לקורסים חדשים

טה חוסיין זכה עוד בימי חייו למעמד של "בכיר האינטלקטואלים הערבים". תואר זה תקף גם היום. בקורס נעסוק ביצירתו הספרותית, במיוחד בספרו האוטוביוגרפי "אל-איאם", שבו תיאר את ילדותו ואת לימודיו באל-אזהר. עיקר הקורס יבחן את הגותו החברתית והפוליטית. נלמד על הרקע ההיסטורי והרעיוני של תקופתו, ונקדיש תשומת לב מיוחדת לספרו "מסתקבל אל-ת'קאפה פי מצר". הקורס יבחן, בין השאר, את ההתקבלות ואת ההשפעה של הגותו – מתקופת המלוכה, דרך ימי "הקצינים החופשיים" ועד למשטר המצרי הנוכחי. לפיכך נעסוק גם בטענות של מתנגדיו, בהן אלה של אסלאמיסטים הרואים בו מתמערב מסוכן.  

מר אלימלך גרוסמן יעביר את הקורס "רעיון ה'רבאט' בקוראן ובמסורת האסלאמית הקדומה"

הקורס ידון ברעיון ה'רבאט', הנזכר בפסוקים 60:8 ו-200:3 בקוראן. נלמד את משמעותו של רעיון זה בשני היבטים: בהקשרו הפנים-קוראני; ובמסורות פרשניות שונות.

נלמד גם על רעיון הרבאט בקבצי המסורות, במילונות הקדומה, בספרות ההלכה ובחיבורים על תקופת הכיבושים. נכיר אותו כפי שהוא בא לידי ביטוי בשירה הג'אהלית ובהיסטוריוגרפיה האסלאמית שעסקה בתקופה הפרה-אסלאמית בזירות הסאסנית והביזנטית. נבחן גם את רעיון הת'ע'ור, המופיע בחלק מהמקורות בצמידות ובזיקה הדוקה לרעיון הרבאט.

ד"ר ביאטה שייחטוביץ' תלמד את הקורס "מרובינזון קרוזו להארי פוטר: אתגרי תרגום משפות מערביות לערבית"

לתרגומים משפות זרות היה תפקיד חשוב בהתפתחות של הציוויליזציה הערבית-אסלאמית, הן בימי הביניים והן בתקופה המודרנית. הספרות הערבית המודרנית הושפעה במידה רבה מתרגומים של ספרות מערבית שנעשו במאות ה-19 וה-20.

הקורס יציע מבוא כללי על תרגום ספרותי ורקע היסטורי על מפעלי התרגום לערבית. עיקרו יוקדש לקריאת טקסטים מתורגמים והשוואתם לטקסטים המקוריים, ולדיון באתגרים השונים שעמם התמודדו המתרגמים. נתחיל בעבודותיהם של רפאעה אל-טהטאוי ובטרס אל-בסתאני מאמצע המאה ה-19, ונסיים ברבי מכר מתחילת המאה הנוכחית, כן – כולל הארי פוטר. 

ד"ר אחמד אגבאריה ילמד את הקורס "עיון בהגותו של מחמד באקר אל-צדר"

הקורס יעסוק במפעלו של אחד מגדולי ההוגים הערבים השיעים של המאה העשרים - מחמד באקר אל-צדר (נפטר ב-1980). אל-צדר נחשב לסמכות דתית-שיעית עליונה, ונמנה עם זרם מחשבתי שהניח את היסודות של השיח הפילוסופי האסלאמי במחצית השנייה של המאה ה-20. שיח זה מתח ביקורת חריפה על תרבות המערב ועל שני אתגרים גדולים שתרבות זו יצרה והציבה מול האסלאם: המטריאליזם ההיסטורי והמדע המודרני. אל-צדר חזר לפילוסופיה האסלאמית הקלאסית, במיוחד זו של אבן סינא (נפטר ב-1037) ושל צדר אל-דין אל-שיראזי (נפטר ב-1640) וגייס אותה בביקורת שלו נגד התרבות המערבית. בקורס נקרא מתוך כתביו של אל-צדר: "הפילוסופיה שלנו", "הכלכלה שלנו" ו"היסודות הלוגיים של האינדוקציה".

מר כפיר גרוס ילמד את הקורס "מעמד האישה בראי ההלכה, הספרות והקולנוע"

הקורס ידון במעמדן החברתי, ההלכתי והתרבותי של נשים בעולם האסלאם. מה אומרים זרמים מתחרים בהלכה האסלאמית על מעמדן של נשים ביחס לגברים? כיצד יושמה ההלכה לאורך ההיסטוריה בחברות שונות? האם יש באסלאם מקום לפמיניזם? המסע שלנו יתחיל בקוראן, במסורות הנבואיות ובפוסקי ההלכה המוקדמים, וימשיך בסקירת הכתבים של הוגים אסלאמיסטים וליברלים ושל הוגות פמיניסטיות מוסלמיות מהתקופה המודרנית. נצפה בסרטים נפלאים שעסקו במעמד האישה באסלאם, ונקרא ספרים קלאסיים הקשורים בנושא.

ד"ר אופיר וינטר ילמד את הקורס "ישראל והציונות בעיניים אסלאמיות"

הקורס יבחן מגוון של טקסטים אסלאמיים, משלהי המאה ה-19 ועד ימינו, שעוסקים במפעל הציוני, במדינת ישראל ובסכסוך הישראלי-ערבי. כיצד התפרש החזון הציוני בימיו הראשונים? אילו מאפיינים במדינת ישראל נתפסו, ועודם נתפסים, על ידי אסלאמיסטים ערבים ושאינם ערבים כמודל לחיקוי? איך התרשמו מהתרבות הישראלית סופרים מצרים שביקרו כאן? באילו אופנים ניסו הנהגות דתיות להעניק הכשר הלכתי להסכמי שלום עם ישראל? וכיצד רואה הדור הצעיר בעולם הערבי את עתידה של ישראל באזור?