תחומי המחקר במכון

מחקר אקדמי

היסטוריה ופילוסופיה של מדעי האדם, מדעי החברה
וביקורת התרבות

פרופ' אמריטוס ז'וזה ברונר
ברונר פרסם יותר ממאה פרסומים מחקריים, שהופיעו באנגלית, גרמנית, עברית, ספרדית, יוונית ויפנית, וכוללים 2 מונוגרפיות ו-17 כרכים ערוכים. הם עוסקים במגוון רחב של נושאים: הקשר בין משפט, זיכרון וזהות, הזכות לאמת, היסטוריית הפיצויים לניצולי שואה בגרמניה ובישראל, ההיסטוריה והפוליטיקה של הפסיכואנליזה, הפוליטיקה של שיח בריאות הנפש על טראומה נפשית, תיאוריות פסיכולוגיות של נאציזם וסוגיות שונות בהגות המדינית המודרנית והעכשווית. לפרטים נוספים אודות פרופ׳ ז׳וזה ברונר >>
פרסומים Beyond the Consulting Room: Psychological Discourse in Contemporary Culture (Tel Aviv: Resling, 2016) [Hebrew]. Co-Edited with Galia Plotkin-Amrami. Recht auf Wahrheit. Genese eines neuen Menschenrechts. Co-edited with Daniel Stahl (Göttingen: Wallstein Verlag, 2016). Die Politik des Traumas. Gewalterfahrungen und psychisches Leid in den USA, in Deutschland und im Israel/Palästina Konflikt* (Frankfurt Adorno Lectures; Frankfurt/Main: Suhrkamp Verlag, 2014).*

פרופ' אמריטוס ז'וזה ברונר

ברונר פרסם יותר ממאה פרסומים מחקריים, שהופיעו באנגלית, גרמנית, עברית, ספרדית, יוונית ויפנית, וכוללים 2 מונוגרפיות ו-17 כרכים ערוכים. הם עוסקים במגוון רחב של נושאים: הקשר בין משפט, זיכרון וזהות, הזכות לאמת, היסטוריית הפיצויים לניצולי שואה בגרמניה ובישראל, ההיסטוריה והפוליטיקה של הפסיכואנליזה, הפוליטיקה של שיח בריאות הנפש על טראומה נפשית, תיאוריות פסיכולוגיות של נאציזם וסוגיות שונות בהגות המדינית המודרנית והעכשווית.

לפרטים נוספים אודות פרופ׳ ז׳וזה ברונר >>

פרסומים

Beyond the Consulting Room: Psychological Discourse in Contemporary Culture (Tel Aviv: Resling, 2016) [Hebrew]. Co-Edited with Galia Plotkin-Amrami.

Recht auf Wahrheit. Genese eines neuen Menschenrechts. Co-edited with Daniel Stahl (Göttingen: Wallstein Verlag, 2016).

Die Politik des Traumas. Gewalterfahrungen und psychisches Leid in den USA, in Deutschland und im Israel/Palästina Konflikt (Frankfurt Adorno Lectures; Frankfurt/Main: Suhrkamp Verlag, 2014).

פרופ' אמריטוס משה צוקרמן
תחומי המחקר של פרופ׳ צוקרמן הם היסטוריה ופילוסופיה של מדעי החברה והתרבות, אסכולת פרנקפורט, אסתטיקה וסוציולוגיה של האמנות, והשפעת השואה על התרבות הפוליטית בישראל ובגרמניה. לפרטים נוספים אודות פרופ׳ משה צוקרמן >>
פרסומים Zweierlei Holocaust. Der Holocaust in den politischen Kulturen Israels und Deutschlands, Göttingen 1998 Kunst und Publikum. Das Kunstwerk im Zeitalter seiner gesellschaftlichen Hintergehbarkeit, Göttingen 2002 Antisemit! Ein Vorwurf als Herrschaftsinstrument, Vienna 2010 Israels Schicksal. Wie der Zionismus seinen Untergang betreibt, Vienna 2014 Freud und das Politische. Psychoanalyse, Emanzipation und Israel

פרופ' אמריטוס משה צוקרמן

תחומי המחקר של פרופ׳ צוקרמן הם היסטוריה ופילוסופיה של מדעי החברה והתרבות, אסכולת פרנקפורט, אסתטיקה וסוציולוגיה של האמנות, והשפעת השואה על התרבות הפוליטית בישראל ובגרמניה.

לפרטים נוספים אודות פרופ׳ משה צוקרמן >>

פרסומים

Zweierlei Holocaust. Der Holocaust in den politischen Kulturen Israels und Deutschlands, Göttingen 1998

Kunst und Publikum. Das Kunstwerk im Zeitalter seiner gesellschaftlichen Hintergehbarkeit, Göttingen 2002

Antisemit! Ein Vorwurf als Herrschaftsinstrument, Vienna 2010

Israels Schicksal. Wie der Zionismus seinen Untergang betreibt, Vienna 2014

Freud und das Politische. Psychoanalyse, Emanzipation und Israel

פרופ' עמוס מוריס-רייך
מחקרו של פרופ' עמוס מוריס – רייך עוסק בקשרי גומלין בין היסטוריה של המדע והיסטוריה יהודית מודרנית במאות התשע עשרה והעשרים. מחקריו מתמקדים בשאלות של מתודולוגיה ואפיסטמולוגיה במדעי החברה ומדעי הרוח, עם עניין מיוחד בהקשר הגרמני והאירופי במאות התשע עשרה והעשרים. ספריו עוסקים ביהודים מתבוללים ובמושג ההתבוללות באנתרופולוגיה ובסוציולוגיה, בצילום כראיה מדעית בחקר הגזע מאנתרופולוגיה פיסית ועד לפנומנולוגיה, ובצילום והיסטוריה יהודית במאה העשרים. יש לו עניין מתמשך בנאציזם, בגזענות, ובאנטישמיות בתולדות המדע, במושגי גזע ובהמשגה של הבדלים ביולוגיים במדע אחרי 1945 בהקשר הגרמני. פרופ' עמוס מוריס – רייך הוא עורך-שותף של שני קבצים, על רעיונות של גזע בהיסטוריה של מדעי הרוח, ועל צילום ודמיון. ובעברית, הוא העורך של הכרך הראשון של כתבי הסוציולוג והפילוסוף גיאורג זימל בעברית ושל אסופה מכתבי חוקר התרבות סנדר גילמן. מחקרו הנוכחי עוסק בפילוסופיה של הטכנולוגיה, תוך עניין מיוחד במעמד הביולוגיה אחרי הנאציזם והשואה, בשאלות מתודולוגיות בחקר האנטישמיות והגזענות, ובמושג הקונטיגננטיות בהיסטוריה ובמדעי החברה ובתאוריה של "שטח אפור". לפרטים נוספים אודות פרופ׳ עמוס מוריס-רייך >>
פרסומים ספר בדפוס: Photography and Jewish History: Five Twentieth Century Cases (in press, Jewish Culture and Contexts Series, University of Pennsylvania Press). מאמרים: “The Stranger as a Threshold Figure” (special forum on Georg Simmel’s ‘The Stranger’ and Jewish History), The Jewish Quarterly Review 111 (2) 2021, 314–317. “History and ‘Noise,’,” Zion [special issue on David Engel’s “Away from a Definition of Antisemitism,”], LXXXV (1-4) 2020, 59-72 [Hebrew]. “Georg Simmel’s Logic of the Future: ‘The Stranger’, Zionism, and ‘Bounded Contingency’,” Theory Culture & Society 36 (5) 2019, 71-94. “Two Modes of Political Engagement in Contemporary Israeli Photography,” Images: A Journal of Jewish Art and Visual Culture, 11 (2018), 85–108.

פרופ' עמוס מוריס-רייך

מחקרו של פרופ' עמוס מוריס – רייך עוסק בקשרי גומלין בין היסטוריה של המדע והיסטוריה יהודית מודרנית במאות התשע עשרה והעשרים. מחקריו מתמקדים בשאלות של מתודולוגיה ואפיסטמולוגיה במדעי החברה ומדעי הרוח, עם עניין מיוחד בהקשר הגרמני והאירופי במאות התשע עשרה והעשרים.

ספריו עוסקים ביהודים מתבוללים ובמושג ההתבוללות באנתרופולוגיה ובסוציולוגיה, בצילום כראיה מדעית בחקר הגזע מאנתרופולוגיה פיסית ועד לפנומנולוגיה, ובצילום והיסטוריה יהודית במאה העשרים. יש לו עניין מתמשך בנאציזם, בגזענות, ובאנטישמיות בתולדות המדע, במושגי גזע ובהמשגה של הבדלים ביולוגיים במדע אחרי 1945 בהקשר הגרמני.

פרופ' עמוס מוריס – רייך הוא עורך-שותף של שני קבצים, על רעיונות של גזע בהיסטוריה של מדעי הרוח, ועל צילום ודמיון. ובעברית, הוא העורך של הכרך הראשון של כתבי הסוציולוג והפילוסוף גיאורג זימל בעברית ושל אסופה מכתבי חוקר התרבות סנדר גילמן. מחקרו הנוכחי עוסק בפילוסופיה של הטכנולוגיה, תוך עניין מיוחד במעמד הביולוגיה אחרי הנאציזם והשואה, בשאלות מתודולוגיות בחקר האנטישמיות והגזענות, ובמושג הקונטיגננטיות בהיסטוריה ובמדעי החברה ובתאוריה של "שטח אפור".

לפרטים נוספים אודות פרופ׳ עמוס מוריס-רייך >>

פרסומים

ספר בדפוס:

Photography and Jewish History: Five Twentieth Century Cases (in press, Jewish Culture and Contexts Series, University of Pennsylvania Press).

מאמרים:

“The Stranger as a Threshold Figure” (special forum on Georg Simmel’s ‘The Stranger’ and Jewish History), The Jewish Quarterly Review 111 (2) 2021, 314–317.

“History and ‘Noise,’,” Zion [special issue on David Engel’s “Away from a Definition of Antisemitism,”], LXXXV (1-4) 2020, 59-72 [Hebrew].

“Georg Simmel’s Logic of the Future: ‘The Stranger’, Zionism, and ‘Bounded Contingency’,” Theory Culture & Society 36 (5) 2019, 71-94.

“Two Modes of Political Engagement in Contemporary Israeli Photography,” Images: A Journal of Jewish Art and Visual Culture, 11 (2018), 85–108.

ד"ר לין חלוזין-דברת
ד״ר חלוזין-דברת עוסקת בפילוסופיה של הבלשנות, בהיסטוריה של הרעיונות על הלשון ובחקר מוסדות ידע (בפרט באוניברסיטאות בישראל) בגישה ביקורתית. מחקריה מתמקדים ביחסים בין זמן ומרחב בתיאוריה הבלשנית במודרנה ובתפקיד של יחסים אלה בדיסציפלינריזציה של הבלשנות (הפיכתה של הבלשנות למדע דיסציפלינרי). חלוזין-דברת הראתה כיצד מושג המרחב השגור שינה את משמעותו בלקסיקון של שפות מערב אירופה כתוצאה משינויים מושגיים במטאפיזיקה ובתיאוריה הפיזיקלית, וכיצד שינויים מדעיים השפיעו על הבנת דקדוק הזמן. ספרה בכתובים, על זמן ומרחב בתיאוריות לשוניות, סוקר שאלות אלה בעבודותיהם של בלשנים מאז המאה ה-17 (כמו Arnauld & Lancelot, Grammaire de Port-Royal) עבור במאה ה-18 (אצל Du Marsais, Harris, Beauzée ואחרים), ועד המאה ה-20 (אצל Meillet, Guillaume, Chomsky, Clark, Traugott, Langacker למשל). חלוזין‑דברת עורכת (עם י. שורץ, ה. קוטף, א. חוברס וש. לביא) את קובץ המאמרים "לחשוב על האוניברסיטה: ידע, פוליטיקה ואקדמיה בישראל" העומד לראות אור בהוצאת אוניברסיטת תל-אביב.
פרסומים: לפרסומים של ד״ר לין חלוזין-דברת >>

ד"ר לין חלוזין-דברת

ד״ר חלוזין-דברת עוסקת בפילוסופיה של הבלשנות, בהיסטוריה של הרעיונות על הלשון ובחקר מוסדות ידע (בפרט באוניברסיטאות בישראל) בגישה ביקורתית. מחקריה מתמקדים ביחסים בין זמן ומרחב בתיאוריה הבלשנית במודרנה ובתפקיד של יחסים אלה בדיסציפלינריזציה של הבלשנות (הפיכתה של הבלשנות למדע דיסציפלינרי).

חלוזין-דברת הראתה כיצד מושג המרחב השגור שינה את משמעותו בלקסיקון של שפות מערב אירופה כתוצאה משינויים מושגיים במטאפיזיקה ובתיאוריה הפיזיקלית, וכיצד שינויים מדעיים השפיעו על הבנת דקדוק הזמן. ספרה בכתובים, על זמן ומרחב בתיאוריות לשוניות, סוקר שאלות אלה בעבודותיהם של בלשנים מאז המאה ה-17 (כמו Arnauld & Lancelot, Grammaire de Port-Royal) עבור במאה ה-18 (אצל Du Marsais, Harris, Beauzée ואחרים), ועד המאה ה-20 (אצל Meillet, Guillaume, Chomsky, Clark, Traugott, Langacker למשל).

חלוזין‑דברת עורכת (עם י. שורץ, ה. קוטף, א. חוברס וש. לביא) את קובץ המאמרים "לחשוב על האוניברסיטה: ידע, פוליטיקה ואקדמיה בישראל" העומד לראות אור בהוצאת אוניברסיטת תל-אביב.

פרסומים:

לפרסומים של ד״ר לין חלוזין-דברת >>