"דוד, ירושלים ומה שביניהם: על המחלוקת הקראית-רבנית בפרשנות המקרא"

21 במאי 2019, 16:00 
אוניברסיטת ת ל אביב 
בתשלום

השאלה "מי היה דוד" ולא  השאלה "האם היה דוד" הטרידה את פרשני המקרא, יהודים כנוצרים, מהעת העתיקה ועד התבססות ביקורת המקרא המודרנית, בראשית המאה התשע-עשרה, ובמובנים רבים, גם אחרי התבססותה, עד היום. ה"היסטוריות" של דוד (כן או לא), מושכת לא מעט תשומת לב בימינו, בעיקר בשל המחקר הארכאולוגי, וגם בשל השימוש הפוליטי במקרא, אבל שאלה זו העסיקה את הפרשנים הקדם-מודרניים הרבה פחות משאלת אופיו המוסרי, כמתואר במקרא, וזאת בעיקר משום שהפך לסמל של המלך המאמין והאדוק עבור בני שלוש הדתות: יהודים, נוצרים ומוסלמים. למקרא התיאור המקראי ועיבודיו, הם שאלו את עצמם: האם היה מלך שחתר תחת קודמו, שאול, והשמיד את משפחתו וצאצאיו באכזריות, בנה את ממלכתו בעריצות, ועבר על חוקי המוסר כולל במעשה הניאוף עם בת שבע, וכלשון התיאור המקראי, מלך שידיו מלאו דם או שמא היה מלך נועז, נעים זמירות ישראל, לוחם אמיץ, ואב אוהב, שביסס את ירושלים כמוקד הממלכה המאוחדת והכין את הקרקע למפעליו של בנו, עתיר התהילה הפוליטית והבינלאומית, שלמה. התיאור המקראי של דמותו  של דוד הוא מהמורכבים ביותר בספרות המקראית, ואין ספק כי השניות בה מעוצבת דמותו השפיעה על תולדות הפרשנות שלה, ועל הצורך "לטהר" או "לגהץ" את חטאיו. בהרצאה אעסוק בפרק אחד, מרתק, של המחלוקת הפרשנית המתמשכת סביב דמותו ופועלו של דוד והוא השיח הקראי-רבני על מעמדם של דוד וירושלים, ובאמצעותם גם מעמד המקרא, באמונה היהודית. נעיין בטקסטים שונים המלמדים על דחף לבטל, מחד, את הקריאה ההיסטורית במקורות, ולנתק את דוד מהלוקאליות שלו, לעומת דחף אחר, להיאחז בירושלים, וגם בדמותו של דוד, כדי למנף שינוי היסטורי בחיי יהודי ימי הביניים.

מאירה פוליאק היא פרופ' למקרא, ומלמדת בחוג למקרא, אוניברסיטת תל אביב. היא בין מובילי פרויקט המחקר הבינלאומי "ביבליה ערביקה" www.biblia-arabica.com)), על התרגומים הערביים הביניימיים, יהודיים ונוצריים, למקרא ולברית החדשה, בהשוואה למקורות וכן בעלת מענק מחקר של הקרן הלאומית (הישראלית) למדע, בנושא: "סיפורי דוד אסלאמיים ועיצוב דמותו של דוד (ספרי שמואל ותהלים) בפרשנות ימי הביניים והרנסנס  היהודית, בגישה השוואתית למקורות הנצרות והאסלאם". תחומי העניין שלה הם פרשנות המקרא היהודית בארצות האסלאם בימי הביניים, התרגומים הערביים למקרא, פרשנות המקרא הקראית, חקר המקרא כספרות, מחקר גניזת קהיר. מבין פרסומיה שתי מהדורות של תרגום ופירוש יפת בן עלי הקראי לספרי הושע וצפניה (יחד עם פרופ' אליעזר שלוסברג). היא שוקדת כעת על עריכת אנתולוגיה של ספרות קראית (יחד עם פרופ' יורם ארדר), ועל מונוגרפיה בנושא תפיסת המחבר המקראי בפרשנות ימי הביניים.

​יום ג', 21/5/19  ט"ז אייר תשע"ט, בנין גילמן, קומה 2, אולם 223 בשעה 16:00

 

 

 

 

 
אוניברסיטת תל-אביב, ת.ד. 39040, תל-אביב 6997801
UI/UX Basch_Interactive