הכר את המרצה
בשבועות הקרובים נציג כאן, מדי שבוע, מרצים בחוג ואת הקורסים שילמדו.
4/2/18
ד״ר ברברה מאייר, מרצה בכירה בתוכנית למדעי הדתות, תלמד בסמסטר ב' את הסמינר "תפיסות עכשוויות של רוע". זאת, בנוסף לקורס "מבוא לדתות העולם", קורס חובה לתלמידי התכנית.
- במה יעסוק הסמינר?
- "בסמינר נכיר תאוריות חדשות על רוע. נתמקד בהגותם של עדי אופיר וקלאודיה קארד, שכתבו מזוויות שונות מאוד על רוע במאה העשרים. המשותף ביניהם הוא הדגש ששמו על ניתוח המנגנונים של הפצת הרוע. העיון שלהם בהבנת התהליכים של התפשטות הרוע מתכתב עם מסירותם ומחויבותם לחפש דרכים למניעת רוע, או לפחות להגבלתו.
"הדיון בסמינר יכלול היבטים פילוסופיים ותיאולוגיים כמו גם סוגיות מגדריות בתפיסות מוסר עכשוויות".
- ספרי על עצמך.
- "הכתיבה שלי מתמקדת בהגות פוסט-שואה. כתבתי ספר על הגות נוצרית פוסט-שואה, והיום אני חוקרת ומפתחת הגות בין-דתית בנושא".
- ובשעות הפנאי?
- "אני בתהליך לקבלת קביעות, נדבר בעוד שנה וחצי! אני אוהבת להעביר את השעות הלא כל כך פנויות שלי בכתיבה בבתי קפה (מולין, ביאליק)".
- מדוע בחרת דווקא בנושאים כה קודרים? מה עם מדריך לאושר?
- "בעבר, שאלות על נושא הדוקטורט באמת היו הורסות לי כל מסיבה! אבל אני לא בן אדם קודר. להפך, אולי העימות עם הקודר דווקא מחזק את החיוניות".
- מה מעסיק אותך בימים אלה?
- "מטריף אותי שמתרחש רצח-עם במקומות רבים גם היום. אני מקווה שהנשים היזידיות תשרודנה גם נפשית. ושנפסיק למכור נשק למיאנמר.
"הילדה שלי לומדת בגן לא להרביץ בחזרה. עוד לא הצלחתי לשכנע אותה שזה לפעמים הכרחי. כיצד מחנכים למניעת אלימות - ומתי מתחילים?"
- נסיים בהמלצה על סרט.
- "הדירה".
28/1/18
- במה יעסוק הקורס?
- "הסטודנטים ייפגשו עם הזרמים ועם הקבוצות של החברה החרדית, עם השינויים העוברים עליה בשנים האחרונות, ועם התפיסות הרווחות בה ביחס למגדר, לגוף ולמיניות. במסגרת הקורס נדון במוקדי מתח מבית ומחוץ הקשורים במותר ובאסור, בגלוי ובסמוי, במוצהר ובמושתק".
- ספרי קצת על עצמך.
- "אני ירושלמית שאוהבת את תל-אביב, את הים ואת הקיץ.
"בחרתי בתחום המחקר שלי משום שהוא משלב סוגיות מאתגרות במיוחד עם שדה עשיר, דינמי, חדשני ומרתק. עבודת הדוקטור שלי עסקה בגברים חרדים שנפלו קורבן לפגיעה מינית ובדרכי ההתמודדות שלהם עמה. הסוגיה הזו אפשרה לי לבחון מפגש בין הקשר דתי, תרבותי ומגדרי ייחודי לבין מצבי קיצון".
- ובימים אלה?
- ובמעבר חד, נשמח להמלצה על ספר או מופע.
- "אני ממליצה על הספר 'כלה', מאת אורה אחימאיר – רומן היסטורי אוטוביוגרפי משובח ומוקפד, ללא שורה אחת מיותרת, ועל המופע של ויקטוריה חנה, האחת ויחידה, אמנית במלוא מובן ההגדרה, שהיא גם חברה טובה".
22/1/18
- ספר קצת על עצמך.
"נולדתי בארצות הברית ועליתי ארצה עם הורי בגיל הגן. אני בוגר ישיבה גבוהה שממשיך לקחת חלק במסורת ובדת בחיים הפרטיים ובמחקר שלי, ומתכתב עמן.
"התחביבים שלי, בין השאר, הם לימוד השפה הערבית, שחייה, וקריאת עיתונים מכל קצות הקשת הפוליטית".
- במה עסקו מחקריך עד כה?
- "עבודת הדוקטור שלי, שנכתבה בחוג לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה באוניברסיטה העברית, דנה בתופעת הרווקות המתמשכת בציונות הדתית. תהליכים של מודרניזציה ואינדיבידואליזציה אינם פוסחים על אנשים דתיים. מחקר שערכתי ביחד עם ד"ר נורית נוביס דויטש בחן ספרי הדרכה דתיים לזוגיות, ז'אנר המשלב סגנונות ותכנים מודרניים ומסורתיים. בשנים האחרונות, דרך קורסים שאני מלמד, אני מרבה לעסוק בחברה הישראלית בהקשרים של דת, אתניות ולאומיות".
- ומה אתה חוקר בימים אלה?
- "את הימין הקיצוני בישראל, וספציפית – את תנועת להב"ה. בחרתי בנושא הזה בעקבות השתתפותי בקבוצה מחקרית שעסקה בזוגות מעורבים. שם הגעתי למסקנה שיש לבחון יותר לעומק את עמדותיהם של המתנגדים לזוגיות מעורבת של יהודים וערבים. בהקשר זה אני אמליץ על סרטו הנהדר של מני יעיש 'המשגיחים', המטיל אור על תהליכים המתרחשים בדתיות הישראלית העכשווית שאינם תמיד גלויים לעין, או שלא שמים לב לחשיבותם. אני מתכוון לחיבור של ש"ס, כתנועה חברתית ודתית, לאו דווקא כמפלגה, עם חסידויות ברסלב וחב"ד. החיבור הזה עיצב מחדש את הרחוב הישראלי המזרחי-מסורתי. זו גם הקרקע שעליה צומחות תנועות הימין הקיצוני העירוני שבהם אני עוסק במחקר הנוכחי".
14/1/18
ד"ר נחמה ורבין, מרצה בכירה בחוג לפילוסופיה ובתכנית למדעי הדתות, תלמד בסמסטר ב' את הסמינר "סליחה בפילוסופיה ובדת: סמינר מחקר וכתיבה"
- במה יעסוק הסמינר?
- "הסמינר ידון בטבעם ובחשיבותם של רגשי הטינה, בטבעה של הסליחה וביחס בינה לבין תהליכי התפייסות, הן בהקשר הדתי והבין-דתי והן בהקשר החוץ דתי. היות שמדובר בסמינר מחקר וכתיבה שמטרתו היא פיתוח יכולת הכתיבה והמחקר של הסטודנטים, חלק הארי שלו יורכב מפגישות הנחיה אישיות צמודות, שבמהלכן הסטודנטים יגישו הצעת מחקר וטיוטות לקראת עבודתם הסופית".
- ספרי קצת על עצמך.
- "מאז שאני זוכרת את עצמי, אמונות ודתות עניינו אותי. לכן בחרתי ללמוד פילוסופיה ומדעי הדתות בלימודי התואר הראשון שלי באוניברסיטה העברית. המשכתי ללימודי תואר שני בתיאולוגיה נוצרית בטורונטו, וללימודים לתואר שלישי באוניברסיטת קיימברידג'. בתואר השלישי ניסיתי להבין מהי בדיוק אמונה וכיצד ניתן להבינה, בהתחשב בכך שדמויות מופת דתיות לעיתים מטילות ספק ומוחות כנגד האל. לשם כך, השתמשתי, בין היתר, בפילוסופיה של וויטגנשטיין.
"בשעות הפנאי אני אוהבת להיות עם המשפחה, לטייל במדבר, לשמוע מוזיקה יוונית ולשחק טאקי עם הבת שלי".
- מדוע בחרת לכתוב דוקטורט דווקא על אמונה וספק?
- "דמותו של איוב עניינה אותי מאז התיכון. למעשה, כל לימודי, מאז התואר הראשון שלי ועד היום, הם ניסיון להבין את ספר איוב".
- מה מעסיק אותך בימים אלה?
- "בשנים האחרונות אני עוסקת בעיקר במושג 'השגחה אלוהית'. מעניינות אותי במיוחד תפיסות שמפנימות את השגחת האל, ומתארות אותה לא כפעולה אלוהית אלא דווקא כיכולת אנושית.
- נשמח להמלצה על ספר.
- "על ספרים: ספריו של אהרן אפלפלד: מעניינים מאוד הן בהיבט הפילוסופי והן בהיבט הדתי. ובעיקר, הם אנושיים, מורכבים, מעוררי השראה, מלאי אהבה וחסד".
8/1/18
ד"ר תומר פרסיקו, מרצה בתכנית למדעי הדתות, ילמד בסמסטר ב' את הקורס "תולדות הרוחניות העכשווית: הדת בעידן הנאו-ליברלי" (ימי שני, 14-16, מספר קורס 0697418701)
- במה יעסוק הקורס?
- "בגדול ננסה למפות את המקורות וההתפתחות של הרוחניות העכשווית, שחודרת היום כמעט לכל תחום בחיינו, מתוכניות הבוקר ועד לטיפול בקופות החולים. נדבר על הרפורמציה הפרוטסטנטית כנקודת עיבור, ונתחקה אחר התפתחותה עד לשנות השישים, כשהפכה לתופעה המונית ולצורה הדתית המובהקת של הדמוקרטיה המערבית המודרנית. נדבר על האופן שבו התורות האזוטריות הגדולות של המערב, מהרמטיציזם ועד קבלה, אימצו את ההיגיון המדעי. נאבחן מדוע יש לרוחניות העכשווית עניין מיוחד בדתות המזרח, ונעמוד על התפתחותן של שלוחות הינדואיסטיות (יוגה), בודהיסטיות (ויפאסנה) ויהודיות (קבלה) בין מעגלי הניו-אייג'. בקיצור, נבין למה הרוחניות העכשווית היא צורת הדת המתבקשת בתרבות הדמוקרטית ובכלכלה הנאו-ליברלית".
- ספר על עצמך.
- "אני גר בירושלים עם אשתי יעל ושני בני הקטנים. העניין שלי ברוחניות עכשווית הוא לא רק אקדמי. כך גם העניין שלי בטכניקות של מדיטציה, עליהן כתבתי ספר ("מדיטציה יהודית: התפתחותן של תרגולות רוחניות ביהדות זמננו"). אני מתרגל מדיטציית ויפאסנה שנים רבות, וכן כמה טכניקות מדיטטיביות מהמסורת שלנו. אני מסורתי-דתי מבחינת היחס שלי אל המסורת. מבחינה ציבורית אני מנסה לפעול למען חופש דת בישראל".
- מה מעסיק אותך בימים אלה?
- "אני מנסה לכתוב ספר על כניסתה של היהדות אל המודרנה. אני חושב שאנחנו לא מספיק מבינים עד כמה המסורת שלנו השתנתה בשלוש-מאות השנים האחרונות. כל זרם יהודי עכשווי, מהחרדיות ועד לציונות החילונית, מבטא התפתחות עדכנית שמציגה מאפיינים מודרניים שונים. במובן זה החילוניות קרובה לחרדיות הרבה יותר מאשר האחרונה קרובה לחברה היהודית המסורתית שהתקיימה לפני 500 שנה. מאידך גיסא, אנחנו גם ממעיטים בתרומה של המסורת היהודית לעיצובו של העולם המערבי המודרני. מוסדות תרבותיים עצומים כדמוקרטיה הפרלמנטרית וכרעיון זכויות האדם חבים לא מעט לעקרונות שהתפתחו ביהדות הקדומה ומצאו ביטוי במקרא".
- נסיים בהמלצה על ספר.
- Ritual and Its Consequences: An Essay on the Limits of Sincerity (Oxford, 2008)"של אדם זליגמן, רוברט וולר, מיכאל פואט ובנט סימון. ספר מבריק שמעניק לנו לא פחות מקטגוריה נוספת שדרכה אפשר לחשוב על העולם. המחברים מציעים את ההבחנה בין "טקס" לבין "כנות" כבסיסית בתרבות האנושית. הם מסבירים כיצד מבנים תרבותיים שונים התבססו, כל אחד בדרכו, על דפוסים של טקס או על התשוקה לכנות, ומתוך אלה העמידו מסגרות חברתיות שונות. באמנות, בארכיטקטורה, בפוליטיקה וכמובן בדת שני יסודות אלה מתחרים ביניהם ביצירת התנאים והמסגרות שמתוכם ובתוכן יכוּננו המוסדות התרבותיים השונים. התרבות המערבית הנוכחית, הם מזהים נכונה, מעדיפה באופן גורף את הכנות על פני הטקס. אולם הספר תורם להבנתנו שללא טקס אין תרבות, ושהזלזול העכשווי בפורמליזם, בחוק, בממסד ובמסורת מחמיץ את העומק של המוסדות הללו, ועיוור למתח הפורה שהם מקיימים עם אידיאל ה'כנות', שבלעדיהם הופך לסוליפסיזם אגוצנטרי ואטום".
ידיעות נוספות בנושא
