הקיבוץ ובית הכנסת

התנועה הקיבוצית, שקמה בתחילת המאה ה-20, ביקשה ליצור יהודי חדש בקומונות חקלאיות שוויוניות. רוב חברי התנועה היו חילונים, ואף אתיאיסטים. הם דחו מסורות יהודיות ישנות, וייסדו חדשות. לפיכך, במרבית הקיבוצים לא רצו בהקמה של בתי כנסת. מציאות זו השתנתה בשנים האחרונות. כמה קיבוצים אפשרו בנייה של בתי כנסת – ובכך עוררו מחלוקת פנימית, וקינות על אובדן המהות החילונית של התנועה.

מחקרם של ד"ר עומר עינב, ד"ר לי יונג וד"ר צ'ן יאן יאן, המתקיים בתמיכה מלאה של מכון שנדונג למחקר ישראל והיהדות, מתמקד במקרי-מבחן של הקמת בתי כנסת חדשים בקיבוצים. הוא מנתח את הסיבות לתפנית ההיסטורית, את הכוחות החברתיים שתומכים בה ומתנגדים לה, ואת השינויים החברתיים שחוללה.

 

 ד"ר עומר עינב סיים את לימודיו לתואר השלישי באוניברסיטת ת"א. הוא התמחה במחקר סוציולוגיה של ספורט בפלשתינה המנדטורית, ועוסק כיום בכמה פרויקטים נוספים, בהם ההיסטוריה של הקיבוץ בו נולד – בית אלפא.

 

 

 

 

ד"ר לי יונג מרצה במרכז ללימודי יהדות ודתות באוניברסיטת שנדונג. מחקרו עוסק במרקסיזם, היסטוריה יהודית במזרח התיכון ואירופה. כרגע עוסק בחקר התנועה הקיבוצית והציונות. 

 

 

 

 

 

 

 

 

ד"ר צ'ן יאן יאן עובדת מחקר במרכז ללימודי יהדות ודתות אוניברסיטת שנדונדג. רכזת הפרוייקטים של מכון שנדונג תל אביב ללימודי ישראל והיהדות. מחקרה עוסק בהיסטוריה, תרבות ופוליטיקה של הקיבוצים בישראל. 

אוניברסיטת תל אביב עושה כל מאמץ לכבד זכויות יוצרים. אם בבעלותך זכויות יוצרים בתכנים שנמצאים פה ו/או השימוש
שנעשה בתכנים אלה לדעתך מפר זכויות, נא לפנות בהקדם לכתובת שכאן >>