מבנה החוג

בחוג חמש מגמות ותכנית לימודים בתלמוד. להלן הפירוט:

1. לשון עברית
2. בלשנות שמית
3. מקרא
4. פילוסופיה יהודית ספרות חז"ל וקבלה
5. המגמה הבין-תחומית בתרבות עברית ויהודית

למבקשים תואר בתלמוד מוצגת תכנית לימודים ייחודית בתלמוד

להלן פירוט תחומי הידע בחמש המגמות:

הלשון העברית -  

מגמת הלשון העברית שואפת להקנות לתלמידים ידיעה במבנה הלשון העברית על פי גילוייה וסגנונותיה לתקופותיהם ולהציג לפניהם את בעיות מחקרה ואת הישגיו. הלימודים מיוסדים הן על השיטה ההשוואתית הכורכת את הכרת הלשונות השמיות הקרובות עם עיון בהתפתחותה של העברית לדורותיה, והן על מחקר סינכרוני שעיקר מיקודו בגילוייה השונים של העברית בת זמננו.  הלימודים מבוססים על כלי המחקר של הבלשנות בת זמננו, הם כוללים היכרות עם יסודות מדע הלשון ועם שיטות המחקר של הבלשנות המודרנית, והם מתפרסים על פני ענפי הבלשנות השונים: פונולוגיה ומורפולוגיה, תחביר, סמנטיקה ופרגמטיקה.

       תחומי העיון העיקריים במגמה הם: הלשון העברית לתקופותיה, קשריה עם הלשונות השמיות האחרות, לשון המקרא ולשון ימי הבית השני, הלשון בימי הביניים, תחיית הלשון בעת החדשה והלשון העברית בת–זמננו, לשון הספרות החדשה, מדע הלשון ותולדותיו, תורת ההגה והצורות, תחביר הלשון לדורותיה, תורת המשמעים (סמנטיקה), חקר המטפורה וחקר השיח והעברית המדוברת.

חדש! תלמידים הלומדים במגמה ללשון העברית באוניברסיטת ת"א יוכלו להשתלב בלימודי התכנית בעריכה לשונית כבר במהלך לימודיהם לתואר הראשון  וזאת על יסוד בחינת הישגיהם.

בלשנות שמית -

המגמה לבלשנות שמית עוסקת במחקר השפות השמיות ובהוראתן. במגמה לבלשנות שמית ירכשו התלמידים ידיעה בסיסית בלשונות שמיות חיות ועתיקות ובעקרונות הכלליים של הבלשנות המודרנית, כדי שיוכשרו לעסוק בשפות שמיות מתוך גישה בלשנית. המגמה מציעה קורסים תיאורטיים להכרת יסודות הבלשנות השמית (פונולוגיה, מורפולוגיה ותחביר), מבססת מתודולוגיה להשוואה בין הלשונות השמיות השונות, ומניחה יסודות למחקר לשונות עתיקות וחיות.

הלשונות המתועדות מן התקופות העתיקות, למשל געז (אתיופית קלאסית) או פיניקית, נלמדות ונחקרות לצד אמהרית ועברית מדוברת. שפות בעלות תיעוד נרחב, כמו האכדית, נלמדות לצד שפות בעלות תיעוד חלקי, כמו האוגריתית. כל זאת מקנה לסטודנטים כלים בלשניים למחקר הפנים השונים של השפות השמיות. הקורסים הלשוניים משלבים את לימוד יסודותיה הבלשניים של השפה עם קריאת טקסטים (עתיקים או חדשים) או האזנה לטקסטים חיים.

מקרא -

המגמה מקנה לתלמידים כלים בסיסיים בחקר המקרא וידיעה כוללת ברבדיה הרבים של הספרות המקראית, כמתבקש ממעמדו של המקרא כספר תשתית בתרבות היהודית, הישראלית והמערבית. הלימודים מיוסדים על הקניית הבנה עשירה ורבת-פנים של המקרא כ"ספר הספרים" בתחומי המחשבה, הדת, הספרות והאמנות, ועל הקניית כלי ניתוח של המקרא על בסיס הגישות והשיטות המשמשות בחקר המקרא לדורותיו, וכן על בסיס  דרכי מחקר שפותחו בתחומים השונים של מדעי הרוח. המגמה מציעה קורסים המתמקדים בפן הטקסטואלי וכן קורסים כלליים בתחומים אלה: מחשבת המקרא (אמונות ודעות); דרכי העיצוב של הסיפורת ושל השירה במקרא;  חקר המקרא המודרני; ההקשר ההיסטורי-תרבותי שבו התהוותה ספרות המקרא, בייחוד המזרח הקדום; המקרא כתרבות (מגדר ופוסט-מודרניזם); פרשנות המקרא (פרשנות פנים-מקראית, מגילות מדבר יהודה והספרות החיצונית, תרגום השבעים, פרשנות ימי הביניים, פרשנות המקרא בארצות האסלאם). לימודי התואר הראשון של המגמה מייחסים חשיבות מיוחדת למפגש עם ריבוי הפנים של הספרות המקראית. מטרת הלימודים היא להעניק בסיס ידע ראשוני אשר יאפשר לתלמידים לעסוק במקרא וללמדו כטקסט מרתק, ייחודי בעושרו, המהווה יסוד לתרבות היהודית והישראלית.

פילוסופיה יהודית ספרות חז"ל וקבלה

מגמה זו פותחת את מלוא רוחב מחשבת ישראל ועולם ההגות היהודית בפני התלמידים ומאפשרת מספר תחומי  התמחות: תלמידי המגמה המבקשים לקבל תואר בפילוסופיה יהודית נדרשים להתמחות  בשניים מבין שלושת התחומים שלהלן:

1.מחשבת חז"ל וספרות העת העתיקה
בהתמחות זו נלמדים שני תחומים: ספרות חז"ל לרבדיה וספרות הבית השני לגווניה. תחומים אלה כוללים את ספרות התורה שבעל-פה בתקופת חז"ל (המשנה, התוספתא, מדרשי ההלכה והאגדה, ושני התלמודים: הבבלי והירושלמי, ואף ספרות הגאונים והראשונים מן התקופה הבתר-תלמודית), ואת ספרות החכמה היהודית, הספרות האפוקליפטית והפסיאודו-אפיגרפית ומגילות מדבר יהודה בתקופת הבית השני. התמחות בתחום זה מפגישה את התלמיד עם נושאי העיון המרכזיים של מרחב יצירה זה ושל התקופה שהוא משקף: היהדות והנצרות, כיתות וגנוזיס, הלכה ומשפט עברי, זרמים במחשבת חז"ל, התכנים העיוניים של התפילה, מיסטיקה ומאגיה יהודית בתקופת התלמוד והגאונים. שיטת הלימוד היא היסטורית-תרבותית-טקסטואלית: היא מדקדקת בלשון המקורות ומפרשת אותם לפי תנאי הזמן והמקום, וכן עוסקת בהתהוות המקורות, בתולדות הנוסח שלהם ובתולדות האמונות והדעות הנשקפות מהם.

2. קבלה וחסידות
מטרתם של הלימודים בהתמחות זו כפולה: הצגת אוצרות התרבות העברית בתחום תורות הסוד היהודיות לדורותיהן וההתוודעות לעולם המחקר בתחום זה — ההיסטוריה שלו, השאלות העומדות ברום עולמו והמתודולוגיות הנקוטות בו. חלק מן הקורסים מציגים את הטקסטים על פי חתך היסטורי. למשל: הזרמים המיסטיים ביהדות לפני עליית הקבלה (והשאלות הרבות הכרוכות בספר יצירה, כדוגמה לויכוח בין חוקרים); התהוות הקבלה בפרובאנס; ספר הזוהר — התיאולוגיה שלו ושאלת אופן חיבורו; קבלת צפת; צמיחת השבתאות וגלגוליה; הזרמים השונים בעולמה של החסידות ונקודות המבט השונות של החוקרים על מאפייניה.
חלק מן הקורסים מתמקדים בחתך נושאי. למשל: התאוסופיה הקבלית; הטקסטים העוסקים בחוויה המיסטית ומשמעותם; קבלה מעשית; קבלה ומוסר; שאלת הרע; תורת הנפש לגווניה, ובכללם גלגול, דיבוק או החיים אחר המוות; מין ומגדר בטקסטים הקבליים ועוד ועוד. התלמידים יתוודעו במהלך לימודיהם למגוון מתודולוגיות מחקריות, כגון המתודולוגיה ההיסטורית (ובכללה גם דיון בין הגומלין עם זרמים אחרים ביהדות או מחוצה לה), הפילולוגית, הספרותית או הסוציולוגית. המתמחים במגמה זו זכאים לתואר בפילוסופיה יהודית.

3. פילוסופיה יהודית בימה"ב והעת החדשה
התמחות זו מתמקדת בהוגים היהודיים הגדולים בימי הביניים (כגון שלמה אבן גבירול, יהודה הלוי, הרמב"ם, חסדאי קרשקש ויצחק אברבנאל) ובעת החדשה (כגון שפינוזה, משה מנדלסון, רנ"ק, הס, הרמן כהן, פרנץ רוזנצוויג, מרטין בובר, א"ד גורדון והרב קוק). במסגרת ההתמחות זו נלמדים נושאים מרכזיים בפילוסופיה היהודית: העימות בין דת לפילוסופיה, היחס בין פילוסופיה לבין מיסטיקה ובין פילוסופיה לבין שירה, בריאת העולם, הנס, הנבואה, בחירה חופשית, ההשגחה, תורת האדם, אתיקה ופוליטיקה. כן נלמדת שיטתו של שפינוזה כמעבר מן הפילוסופיה של ימי הביניים לפילוסופיה של הזמן החדש. תשומת לב מיוחדת ניתנת גם למחשבה היהודית בזמננו — תורותיהם של א"י השל, של א' פקנהיים, של מ' קפלן, של הרב סולובייצ'יק ושל ישעיהו ליבוביץ, וכן ליחס בין זרמי המחשבה היהודית בזמננו לבין המחשבה הציונית והסוציאליסטית.

לתלמידים המבקשים לקבל תואר בתלמוד מוצגת תכנית ייחודית במסגרת ידיעון החוג.

תלמידים אלה ילמדו לצד ההתמחות במחשבת חז"ל המפורטת לעיל, כלים פילולוגיים והסטוריים יעודיים המאפשרים ניתוח מעמיק של ספרות חז"ל לגווניה ולסוגיה, המשנה והתוספתא, מדרשי ההלכה והאגדה ושני התלמודים.

המגמה הבין-תחומית - מגמת לימוד חדשה זו נפתחה בשנה"ל תשס"ח. מטרתה להציג בפני התלמידים מגוון של נושאים ובעיות יסוד בתרבות היהודית, העברית והישראלית בעבר ובהווה מנקודות מבט שונות ומתוך גישות מחקר שונות. התכנית מציעה גישה חדשה, המשלבת בין תחומי מחקר והיבטים שונים של לימודי היהדות ושל מרחב התרבות העברית. המתמחים במגמה זו זכאים לתואר בפילוסופיה יהודית. הלימודים במגמה הבין-תחומית מורכבים משלושה הקבצים. לפירוט ההקבצים ראו תכנית הלימודים במגמה הבין-תחומית.