יפית קידר
תואר שלישי
נושא עבודת המחקר:
ניתוח ההשפעות של פיזור העשן וזרימת האוויר על האדם במערות ומחסות סלע בתקופה הפלאוליתית
מנחה: פרופ' רן ברקאי
המחקר אודות השימוש באש בתקופה הפלאוליתית מהווה נושא משמעותי וער מאד, בעיקר מפאת המשמעויות הניכרות המיוחסות ליתרונות ההסתגלותיים הבאים לידי ביטוי בשימוש קבוע באש. מסתמן כי לקראת סוף תקופת הפליאולית התחתון בני האדם הקדומים עשו שימוש קבוע וסדרתי באש, ויתכן אף הציתו אש בצורה יזומה ולמדו לשלוט בה. אחד החסרונות הבולטים של שימוש באש נובע מהעשן הנפלט מתהליך שריפת חומר הבעירה. השימוש באש מייצר תוצרי שריפה המכילים כמות גדולה של חלקיקים המזיקים לבריאותם של בני- האדם. בכדי להבין כיצד התמודדו בני האדם הקדומים עם חסרונות אלו התאמתי מודל תרמודינמי של זרימת אויר טבעית במערות לארכיאולוגיה, בנוסף השתמשתי בהדמיות ממוחשבות של המכון הלאומי לתקנים וטכנולוגיה (NIST) בכדי לנתח את הפרמטרים השונים המשפיעים על פיזור העשן במערה. המודל התיאורטי בשילוב עם הסימולציות הממוחשבות מאפשרים ניתוח של מרחבי הפעילות השונים במערה מתוך הנחה שבני האדם הקדומים לא שהו במקום אשר גרם להם לאי –נעימות בטווח המיידי. כמו כן, מודל פיזור העשן במערה מספק הסברים למיקום הצפוי של מוקדים באתרים השונים ולתפקידם במרחב האתר. נראה כי הפרמטרים המשפיעים ביותר על פיזור העשן במערה הם: מבנה המערה, גודל ובעיקר גובה הפתח, מיקום המוקדים, הפונקציונליות שלהם, ועונות השנה שבהן נעשה שימוש במוקד. בנוסף, בחרתי שני מקרי בוחן, מערה ומחסה סלע, מהתקופה הפליאוליתית אשר נחפרו וממצאיהם נותחו בצורה אינטנסיבית על מנת להשוות את הפרמטרים השונים של המודל והסימולציות אל הניתוח הארכיאולוגי. כמו כן, השתמשתי במודל ובסימולציות על מנת להבין מהי ההשפעה של הכנסת אש למטרות תאורה במערות פליאוליתיות מעוטרות שאורכן מאות מטרים והמעברים בהן צרים.
פרסומים:
Kedar, Y., & Barkai, R. (2019). The Significance of Air Circulation and Hearth Location at Paleolithic Cave Sites. Open Quaternary, 5(1).
Kedar, Y., Kedar, G., & Barkai, R. (2020). Setting fire in a Paleolithic Cave: The influence of cave dimensions on smoke dispersal. Journal of Archaeological Science: Reports, 29, 102112.
Kedar, Y., Kedar, G., & Barkai, R. (2021). Hypoxia in Paleolithic decorated caves: the use of artificial light in deep caves reduces oxygen concentration and induces altered states of consciousness. Time and Mind, 1-36.
Kedar, Y., Kedar, G., & Barkai, R. (2022). The influence of smoke density on hearth location and activity areas at Lower Paleolithic Lazaret Cave, France. Scientific Reports, 12(1), 1-14.
Kedar, Y., Kedar, G., & Barkai, R. (2023). Lamp for light: How temperature and humidity determine light management in Upper Paleolithic decorated cave environments. Journal of Archaeological Science: Reports, 52, 104281.
Vandevelde, S., Medina-Alcaide, M. Á., Rueff, B., Kedar, Y., Higginbottom, G., Deldicque, D., ... & Leblanc, J. C. (2024). A shared lexicon for the multidisciplinary field of pyroarchaeology with a focus on the archaeology of light. Journal of Archaeological Science: Reports, 55, 104503.
