עמית אתיה

amitetya@gmail.com

תואר שני

נושא עבודת המחקר: התקופה החשמונאית והתקופה הרומית המוקדמת בעמק לוד: מבט מתל חדיד

מנחה: פרופ' עידו קוך

בשנת 2019 התגלו על פסגתו של תל חדיד קווי ביצור שתוארכו באופן ראשוני לתקופה החשמונאית – שלהי המאה השניה וראשית המאה הראשונה לפנה״ס. עד לאחרונה חדיד החשמונאית הייתה מוכרת מממצא חומרי מועט וממקור היסטורי אחד – ספר מקבים א׳ (י״ב 38) בו מסופר על ביצור האתר בידי שמעון התרסי, בנו של מתתיהו החשמונאי, במהלך המלחמה בטריפון. יוסף בן-מתתיהו מזכיר את חדיד (קדמוניות היהודים י"ג: 392; מלחמות היהודים א': 99–102) כמקום הקרב בין אלכסנדר ינאי לחרתת הנבטי – וייתכן שמדובר באותו המקום.
חשיפתו של הביצור בתל חדיד מעלה מספר שאלות: (1) מהו מועד הקמת הביצורים? (2) מהו היקף הביצור ומה הייתה מטרתו? (3) האם ניתן לייחסו לימי שמעון, לימי ינאי, או למועד מאוחר יותר? (4) מה מקומו של הישוב המבוצר בתל חדיד בתוך המארג החברתי של עמק לוד וסביבתו בתקופה זו? ו-(5) האם ניתן ללמוד ממצאים אלה על ההתפשטות החשמונאית לאזור זה? כדי לענות על שאלות אלו ונוספות, העבודה המוצעת תעמוד על הממצא החומרי (מבנים, כלי-חרס, קברים ומטבעות) מתל חדיד בהשוואה לאתרים השכנים בעמק לוד ובסביבתו. הנתונים מאתרים אלה מראים שחלק ניכר מהיישובים שקמו או התקיימו בתקופה ההלניסטית המשיכו עד התקופה הרומית המוקדמת (יש לציין שהתמונה היישובית מורכבת וחלק מהאתרים ננטשו בעוד שחלק המשיכו), ולכן אבחן את תל חדיד בתוך מסגרת כרונולוגית זו: מעליית בית סלאוקוס סביב שנת 200 לפנה"ס עד לחורבן הבית השני בשנת 70 לספירה ואף עד למרד בר-כוכבא בשנים 132 עד 136 לספירה.

פרוייקטים:

חבר משלחת הפרויקט הארכאולוגי בתל חדיד (אתר המשלחת >)

פרסומים:

אתיה, ע'. תשפ"ד. ההתפשטות החשמונאית מערבה: עמק לוד ותל חדיד כמקרה מבחן. בתוך: שביט, א'. עורך.  לוד "דיוספוליס – עיר האלוהים": קובץ מחקרים בהיסטוריה ובארכיאולוגיה של לוד – כרך י': 51–76.

קישורים :

פרופיל באתר אקדמיה