תפקיד: חוקרת בכירה
דואר אלקטרוני: ilanaw@tauex.tau.ac.il
תחומי מחקר:
חקר חיבורים אסטרונומיים ומתמטיים בעברית בתקופת הרנסנס האיטלקי, חקר נוכחותם של ניבים איטלקיים ולטינית בחיבורים אלה ומשמעותם, מדע עברי בימי הביניים בספרד, במזרח, בצפון צרפת ובאשכנז, עברית כשפת מדע, היסטוריה אינטלקטואלית יהודית בימי הביניים
רקע אקדמי:
תואר ראשון במתמטיקה עיונית, אוניברסיטת תל אביב
תואר שני במתמטיקה שימושית (בהצטיינות), אוניברסיטת תל אביב
תואר שני בבלשנות כללית, אוניברסיטת תל אביב
תואר שלישי בהיסטוריה ופילוסופיה של המדע (בהצטיינות יתרה), אוניברסיטת פאריז דידרו, בשיתוף עם אוניברסיטת תל אביב
רשימת פרסומים:
ספר
The Epistle of the Number by Ibn al-Aḥdab; the transmission of Arabic mathematics to Hebrew circles in medieval Sicily, in the series ‘Perspectives on Society and Culture’, (Gorgias Press, 2015). ISBN 978-1463204174
מאמרים
‘A non-linear transmission of Euclid’s Elements in a medieval Hebrew calendrical treatise’, in Centaurus, Vol. 62 (2020), pp. 158-180.
https://onlinelibrary.wiley.com/doi/full/10.1111/1600-0498.12277
‘La trasmissione italiana dello Yesod ‘Olam (1309/10 e.v.) di Isaac Ha-Israeli’, in Materia giudaica XXIII (2018), Ed. Mauro Perani, Florence: Giuntina, pp. 331-348.
‘The Persian Zoroastrian Calendar in a Medieval Hebrew Treatise on The Jewish Calendar by Abraham bar Ḥiyya’, in Tarikh-e Elm (History of Science), 10 (1), University of Tehran (2013), pp. 31-53.
‘The discovery of a fragment of Isaac ha-Israeli's Yesod Olam in the Cairo Genizah’, in Zutot: Perspective on Jewish Culture 9 (2012), pp. 51-58.
‘The Epistle of the Number: An Episode of Algebra in Hebrew’, in Zutot: Perspective on Jewish Culture 5 (2008), pp. 95-101.
‘Iggeret ha-Mispar by Isaac ben Solomon Ibn al-Aḥdab (Sicily, 14th century) (Part I: The Author)’, in Judaica 64 (2008), Issue 1, pp. 18-36.
‘Iggeret ha-Mispar by Isaac ben Solomon Ibn al-Aḥdab (Sicily, 14th century) (Part II: The Text)’, in Judaica 64 (2008), Issue 2, pp. 149-161.
פרקים בספרים
‘Linguistic innovations in the mathematical Hebrew in treatises on the Jewish calendar in the Middle Ages’ in Studies in Language, Eds. Elitzur Bar-Asher Siegal, Doron Yaakov, Hebrew and Aramaic in the Middle Ages – Language Studies and Grammatical Thought, (Hebrew Language Academy. 2020), pp. 153-162 (in Hebrew).
‘Mudejar decorations within calendrical, geographical, and mathematical tables and diagrams in a fifteenth-century Sephardic manuscript of Isaac Israeli’s Yesod Olam from the British Library (Add. 15977)’, in Sephardic Book Art of the fifteenth-century, Eds. Luís Urbano Afonso, Tiago Moita (Brepols, 2019), pp. 157-174.
(With Wagner, R., Aradi, N., Baraness, A., Garber, D., Segev, S., & Simonson, S.) in ‘Mathematics in Hebrew’ in Sourcebook in the Mathematics of Medieval Europe and North Africa, Eds. V. J. Katz, M. Folkerts, B. Hughes, R. Wagner, J. L. Berggren, pp. 224-380, (Princeton University Press, 2016).
‘The Naissance of the Medieval Hebrew Mathematical Language as Manifest in Ibn al-Aḥdab’s Iggeret ha-Mispar’, in A Universal Art: Hebrew grammar across disciplines and faiths, Eds. Nadia Vidro, Irene Zwiep, Judith Olszowy-Schlanger, pp. 117-131, (Brill, 2014).
‘The Hebrew calendrical bookshelf of the early 12th century: the cases of Abraham Bar Ḥiyya and Jacob Bar Samson’, in Time, Astronomy, and Calendars in the Jewish Tradition, Eds. C. Burnett and S. Stern, pp. 97-111 (Leiden: Brill, 2013).
‘The Epistle of the Number: The Diffusion of Arabic Mathematics in Medieval Europe’, in Circolazione Dei Saperi Nel Mediterraneo: Filosofia E Scienze (Secoli IX-XVII), Circulation des Savoirs Autour de la Méditerranée: Philosophie Et Sciences (IXe-XVIIe Siècle): Atti Del VII Colloquio Internazionale Della Société Internationale d'Histoire des Sciences Et de la Philosophie Arabes Et Islamiques: Firenze, 16-28 Febbraio 2006, Eds. Graziella Federici-Vescovini and Ahmad Hasnaoui, pp. 101-110 (Edizioni Cadmo, 2013).
