רשימת הקורסים

סמסטר א'

 

ד"ר רחל שאול - יפן בזירה הבינלאומית

קורס זה עוסק בחקר ובלימוד הנושאים הקשורים להתפתחות הפוליטיקה, הכלכלה, הביטחון ומדיניות החוץ היפנית מאז תום הכיבוש האמריקאי ( 1952 ) ועד היום. נדון בסוגיות שונות של מדיניות חוץ מההיבט ההיסטורי-דיפלומטי, פוליטי-כלכלי, פוליטי-בטחוני ותרבותי-חברתי. דגש יינתן ללימוד הנושאים הקשורים להתפתחות מדיניות החוץ של יפן בקונטקסט האזורי והבינלאומי, תוך הדגשת מכלול האילוצים והצרכים הפוליטיים הפנימיים של יפן.

נדון בשאלות רבות ביניהן: כיצד עקרונות מדיניות החוץ היפנית כפי שגובשו מתום תקופת הכיבוש ועד תום המלחמה הקרה ערוכים להתמודד עם המגמות והשינויים המתרחשים בזירה הבינלאומית כיום? מה טבעה של הדמוקרטיה היפנית בראי הזמן? בפני אילו אתגרים ניצבת כיום בריתה האסטרטגית של יפן עם ארה"ב? מה טיבעה ומעמדה של כלכלת יפן בזירה הבינלאומית כיום? כיצד מאזן הכוח המתהווה בצפון מזרח אסיה כיום, בין סין-רוסיה ויפן, משפיע על מעמדה של יפן ככוח דומיננטי באזור? מה ניתן ללמוד ממגמות לאומנות פוליטית חברתית יפנית כיום בראי ההיסטורי שלה? אילו השפעות ניכרות על 'החברה האזרחית' היפנית בעקבות אסון פוקושימה 2011 ? ומה ניתן ללמוד מהשינויים במדיניות הביטחון של יפן על החברה ועל הפוליטיקה בפרט?

 

ד"ר ליאורה צרפתי - תרבות קוריאה העכשווית בראי המסורת העתיקה

עד סוף המאה התשע עשרה כונתה קוריאה "המדינה הנזירית". היא נחשבה לשוחרת שלום, מאוחדת ומנותקת מההתפתחויות בשאר העולם. בתקופה קצרה של כמה עשורים התהפכה תפיסה זו לחלוטין. קוריאה כיום היא מדינה השסועה לשתי ישויות מדיניות עוינות, שונות וקוטביות. בצפון קוריאה שולט דיקטטור, בן לשושלת שעברה מאב לבן בשבעים השנים האחרונות. זוהי מדינה מסוגרת שעיצבה זן ייחודי של סוציאליזם ובו היא מצדיקה את דיכוי זכויות הפרטים החיים בה ואיום על מדינות העולם באמצעות נשק אטומי. מנגד, בדרום קוריאה היה משטר צבאי במשך כארבעים שנה ואילו כיום ישנו משטר דמוקרטי וכלכלה קפיטליסטית מהמתקדמות בעולם. קוריאה היא חידה תרבותית והסטורית.

במהלך הסמינר נעקוב אחר הסברים שונים להתפתחותה של קוריאה בת ימינו בהקשר לתרבותה המסורתית. נעסוק בתפיסות פילוסופיות, חברתיות, דתיות וכלכליות שניתבו את קוריאה למציאות המורכבת בה היא מתקיימת.

 

ד"ר עודד אבט - חברה ותרבות בסין: שינוי והמשכיות

סין היא המדינה בעלת האוכלוסייה הגדולה בעולם. מיליארד ושלוש מאות מיליון תושביה מהווים חמישית מאוכלוסיית כדור הארץ. לציוויליזציה הסינית היסטוריה רצופה של כמעט ארבעת אלפים שנים וקיום כמעט רציף כקיסרות וכיחידה פוליטית מוגדרת של למעלה מאלפיים שנים. כלכלתה של מדינת ענק זאת צומחת בקצב מסחרר ולאחרונה היא תפשה את המקום השני בין כלכלות העולם. בסמינר זה נתוודע לחברה ולתרבות בסין על רקע השינויים והזעזועים שמתחוללים בה במאה וחמישים השנים האחרונות: מחברה פטריארכאלית בעלת ריבוד מעמדי נוקשה, לחברה המושתת על אידיאולוגיה מרקסיסטית – מאואיסטית קיצונית, ועד להיפר מודרניזציה התיעוש והעיור המואצים המאפיינים אותה בשלושת העשורים האחרונים. לפיכך, לצד סוגיות מרכזיות כגון: מבנה המשפחה וארגון קבוצות שארות, דת, פולקלור, סיווג לקבוצות אתניות וזהות לאומית, יידונו בסמינר זה גם תהליכים היסטוריים שהתרחשו בסין במהלך המאה ה- 20 ואשר השפעתם על החברה הסינית כיום היא מכרעת: שקיעת מוסד הקיסרות, המפגש הטראומטי של סין עם המערב במאה ה- 19, הכיבוש היפני, המהפכה הקומוניסטית, תקופת שלטונו הסוערת של מאו דזה-דונג (1949-1976) והרפורמות שהונהגו בה החל מסוף שנות ה – 70.

 

  סמסטר ב'

 

ד"ר ליאור רוזנברג - תהליכים פוליטיים, חברתיים וכלכליים בסין תחת שלטון המפלגה הקומוניסטית הסינית

מאז עלייתה לשלטון של המפלגה הקומוניסטית הסינית (מק"ס), עוברת סין שינויים פוליטיים, חברתיים וכלכליים מרחיקי לכת. תחת הנהגתו של מאו (1949-1976), הונהג משטר המתאפיין בכלכלה מולאמת / קולקטיבית, עוני, שליטה הדוקה בחיי התושבים, חינוך אידיאולוגי, והרס של אליטות ומוקדי כח מסורתיים והבניית מעמדות חדשים תחתם. זאת במטרה ליצור "חברה חדשה" וקידום מהפכה שאמורה הייתה, בסופו של דבר, ליצור מציאות חיים טובה יותר עבור ההמונים.

עלייתו לשלטון של דנג סיאופינג (Deng Xiaoping), בסוף שנות השבעים, הביאה לזניחת הקו המאואיסטי / האידיאולוגי לטובת פיתוח כלכלי מהיר. בלב ליבו תהליכי תיעוש, עיור, וגלובליזציה המשנים לחלוטין את פניה של סין. בחלקו, הביא הפיתוח הכלכלי אף לתופעות המנוגדות לחלוטין את האידיאולוגיה בשמה עלתה המק"ס לשלטון (כגון, פיתוח סקטור פרטי והפרטה, התפתחות תרבות צריכה והתעשרות, וכו'). אולם, נראה כי לא רק שאלו לא מערערים את מעמדה של המק"ס בסין, אלא אולי אף מחזקים אותו.

מטרתו של קורס זה להקנות ידע וכלים להבנה טובה יותר ולחשיבה ביקורתית כלפי התפתחותה החברתית, הכלכלית, והפוליטית של סין מתקופת מאו ועד היום. שתי סוגית מרכזיות תעמודנה בלב קורס זה. האחת, להבין טוב יותר מהי המק"ס ומהם מקורות עצמתה. השנייה, הבנה טובה יותר של הפיתוח הכלכלי המהיר וחסר התקדים שסין עוברת והשפעותיו. בדיון בסוגיות אלו, הקורס ישפוך אור על כמה מהאתגרים המרכזיים בהם עסוקה סין כיום, כגון: אי שוויון, עיור, שחיתות, דה צנטרליזציה, שינויים דמוגרפיים מהירים, חיזוק שלטון החוק, מחאות המוניות ועוד. ליכולתה של המפלגה להתמודד עם אתגרים אלו השפעה רבה על עתידה של סין במאה ה 21.

 

ד"ר אביטל בייקוביץ וד"ר דלית בלוך - יפן בראי הגלובליזציה: חברה, תרבות וארגוני עבודה

תהליכי הגלובליזציה ושינויים סוציו-כלכליים אשר חלו ביפן החל מסוף שנות ה 90 הביאו לתהליכים ותמורות משמעותיות במישור החברתי, התרבותי ובעולם העבודה בחברה היפנית.

בקורס נבחן את החברה היפנית בת-זמננו על מורכבותה, ריבוי-קולותיה והדינמיות שלה תוך התייחסות לסוגיות חברתיות ותרבותיות עכשוויות, כגון: המהפכה הדמוגרפית ותמורות במבנה המשפחה, שינוים בדפוסי התקשורת, בעיות ורפורמות במערכת החינוך, בשוק העבודה ובדפוסי תעסוקה, שינויים בדפוסי ניהול וצמיחתם של ארגוני עבודה גלובליים, עלייתם של סגנונות חיים מגוונים ועוד.

מטרת הקורס: להקנות ידע והיכרות עם היבטים מרכזיים ביפן המודרנית לאור תהליכי שינוי המתרחשים בה בשלושת העשורים האחרונים. הקורס יעסוק בניתוח ביקורתי והשוואתי של היבטים אלו, תוך בחינת המתח בין שימור לשינוי לגבי ערכים, תהליכים ומבנים חברתיים, תרבותיים וארגוניים המתקיימים בחברה היפנית העכשווית.

 

ד"ר עדיאל פורטוגלי - מעבר לחומה הגדולה:  תרבות פופולארית ומדיה בסין העכשווית

בסמינר זה נבחן כיצד תמורות וציוני דרך שחלו לאורך ההיסטוריה הסינית המודרנית, מראשית המאה שעברה ועד ימינו, השפיעו על הלך הרוח התרבותי ועל התפתחותה של תקשורת ההמונים בסין. בחלקו הראשון של הסמינר נדון בגורמים ובתהליכים החברתיים, הפוליטיים, הכלכליים והטכנולוגיים המרכזיים שהיו ועודם כרוכים בהתהוותה ואופייה של התרבות הסינית הרשמית, כמו גם הבלתי רשמית. בחלקו השני, נתמקד בדוגמאות אתנוגרפיות של חקר מקרה העוסקות בתרבות פופולארית, תהליכי גלובליזציה ומדיה חדשה (דיגיטאלית) בסין הקומוניסטיתאינטרנט, בלוגרים, רשתות חברתיות, תעמולה, צנזורה, מוסיקה, אופנה, תרבות הוויצ'ט ועוד. באופן זה, מתוך נקודת מבט כפולה, חיצונית פנימית, נעמוד על הקשר המורכב שבין תרבות, ממשל ותקשורת ונראה כיצד הוא משפיע על חיי היומיום ועל הזהות הקולקטיבית והאישית של תושבי סין בת זמננו.

במהלך השיעורים נעזר בחומרי עזר מגוונים, כגון, ראיונות עומק, מסמכים ממשלתיים, קטעי עיתונות, סרטים וקטעי וידאו.

 

סמסטר קיץ

 

פרופ' יואב אריאל  - פילוסופיה סינית ברשת

 

בסמינר נקרא, נתאר ונדון בצורה ביקורתית בקבוצה של טקסטים קנוניים שעיצבו את מחשבת סין

לדורותיה. נשרטט קווים לדמותם ההיסטורית ו/או המיתית של גדולי הפילוסופים בסין כגון קונפוציוס

 ("Confucianism")  ולאו-דזה ("Daoism / Taoism"). נשווה בין מספר מגמות פילוסופיות מן הפסיפס המושגי שהעמידה סין בעבר לאלה שנוצרו הן בפילוסופיה המערבית והן בפילוסופיה היהודית ונתוודע לרגעים נשגבים בתולדות ציורי הנוף בסין שהיו עבור האינטלקטואל בסין הקיסרית "עיר מקלט"

ל-"אני" המהורהר שלו. כמו כן נעקוב באופן ביקורתי אחרי הרפרזנטציה של הפילוסופיה הסינית הקלאסית כפי שהיא באה כיום לידי מאות רבות של ביטויים ברשת האינטרנט ונדון ברלוונטיות שיש (או אין) למסורת הסינית הקלאסית בפורמט הדיגיטלי הזה בעצוב ערכיה של החברה הסינית כיום.

 

פרופ' יעקב רז וגב' איריס דותן כץ - הספה והעץ - פסיכולוגיה, פסיכותרפיה ומחשבת המזרח

 

מה לפילוסופיות של המזרח לפסיכולוגיה ופסיכותרפיה? איך מתחברות תורות ההגות של הודו, סין ויפן - הינדואיזם, בודהיזם, דאטואיזם, זן בודהיזם - עם התיאוריה והפרקטיקה של תורות הנפש המערביות המודרניות? איזה שיח מתקיים ביניהן במשך מאה השנים האחרונות, ואיזו תורה חדשה צומחת מן השיח הזה? מה מקומו של העצמי, מהי הגדרת הסבל, מה מקומם של המוח ושל התודעה בנפש האדם? איך מדברות הפסיכואנליזה שעל הספה עם המדיטציה שמתחת לעץ?

הסמינר יסקור את הדיאלוג המרתק שבין המזרח והמערב בנושא תורות הנפש וריפוי הנפש מאז וויליאם ג׳יימס ויונג, דרך אריך פרום, ביון ואחרים, עד האופנות האחרונות של מיינדפולנס ודרכי תרפיה חדשות במערב - במטרה להבין את אחד המפגשים המאתגרים ביותר בהגות האדם המודרני. 

 

פרופ' גליה פת-שמיר - סמינר מתודולוגי - סמינר בהנחייה אישית

אוניברסיטת תל אביב עושה כל מאמץ לכבד זכויות יוצרים. אם בבעלותך זכויות יוצרים בתכנים שנמצאים פה ו/או השימוש
שנעשה בתכנים אלה לדעתך מפר זכויות, נא לפנות בהקדם לכתובת שכאן >>