פרופ' שלמה סימונסון ז"ל

קורות חייו -

פרופ' סימונסון נולד ב-30 באוקטובר 1923 בברסלאו, גרמניה, למשפחה שאילן היוחסין שלה מגיע עד המאה ה-15 לפחות. זכרם של הוריו ומורשתה היהודית של משפחתו היו טבועים בו כל ימי חייו. בשנת 1933 עלה לארץ ישראל עם משפחתו, בתחילה לכפר סבא ולאחר מכן התמקמה המשפחה בחיפה.

בשנת 1942 סיים את לימודיו בבית הספר "מעלה" בירושלים. לאחר מכן גויס לשנת שירות בפלמ"ח והוצב בגוש עציון. תוך כדי שנת השירות החל את לימודיו לתואר ראשון ושני באוניברסיטה העברית, בהיסטוריה כללית, בהיסטוריה של עם ישראל ובתלמוד וספרות רבנית.

בשנת 1946 סיים את לימודי התואר השני באוניברסיטה העברית: נושא עבודת הגמר היה "הכנסייה הלטינית במלכות ירושלים הצלבנית". העבודה היתה מבוססת על הכרוניקות והתיעוד שניתן היה להשיגן באותה עת, ונגעו למלכות הצלבנים, והיא דנה בעיקר בארגון, במשטר וברכוש של הכנסייה הקתולית בארץ ישראל בתקופתם. איסוף התיעוד וניתוח הטקסטים לעבודתו לתואר שני שימשו בסיס לשיטת המחקר שפיתח מאוחר יותר.

לאחר סיום הלימודים ייעץ לו מורו, פרופ' יצחק בער, להתמקד באחת מיהדויות אירופה והוא קיבל את המלצתו ובחר ביהדות איטליה בתור מסגרת לעבודתו, ונרשם ללימודים ב-University College שבאוניברסיטת לונדון.

בשנת 1948 עם הידיעות על המתרחש בארץ, עצר את לימודיו ושב ארצה. במהלך מלחמת השחרור שירת במטכ"ל ביחידת "מערכות" שתעדה את הקרבות לדורות הבאים תוך כדי התרחשותם.

בתום המלחמה שוחרר מהצבא וחזר ללימודיו באנגליה. בשלב זה הוא החליט לצמצם את הקף מחקרו ולהתמקד בחקר אישיותו וחיבוריו של יהודה אריה ממודינה (Leone da Modena).

בראשית שנת 1952 סיים את עבודת הדוקטורט שלו: Leone da Modena: A Monograph Based on Hitherto Unpublished Manuscripts והוענקה לו תעודת "דוקטור לפילוסופיה" (PhD).

עם חזרתו לארץ הוא הקדיש כל זמנו למחקרו על תולדות היהודים במנטובה; לפעילות צבאית לאחר שסיים את קורס המ"מים; ולפעילות ציבורית בארגון "שורת המתנדבים", בו היה בעל חלק מרכזי ופעיל. היה זה ארגון סטודנטים שהחליט להילחם בשחיתות שפשתה בממסד בארץ, והתבטאויותיו ומעשיו משכו תשומת לב ציבורית רבה.

בשנת 1957 נישא לגבריאלה (גבי) מנפילד ולזוג נולדו שלושה ילדים.

בעצת מורו, פרופ' ריכרד קבנר, הוא החליט לפעול להקמת אוניברסיטה חדשה בתל אביב ושם לבנות לא רק את עתידו, אלא לפתח מקום שיהווה מוקד אקדמי לצעירים ולחוקרים במרכז הארץ.

לאחר שהוא פרסם את המחקר המקיף הראשון שלו על יהודי מנטובה, הקים את מפעל "איטליה יודאיקה", לו הקדיש פרופ' סימונסון את רוב שנותיו כחוקר. במסגרת מפעל זה פורסמו רוב ספריו ומאמריו, בשיטה שהוא פיתח: איסוף המקורות ופרסומם המוער בשלב הראשון, וכתיבת המונוגרפיה על סמך המקורות בשלב השני. פרויקט מחקרי זה, הנמשך כשישים שנה, מטרתו פרסום התיעוד הארכיוני לתולדות היהודים באיטליה כתשתית לחקר ההיסטוריה של היהודים בחצי האי האפניני תחת הכותרת "היסטוריה תיעודית של היהודים באיטליה". 

פרופ' סימונסון היה אחד מתוך שישה אנשים אשר ניהלו את "הקרב" על הקמת אוניברסיטת תל אביב: הבוטניקאי יעקב גלילי, הפילוסוף משולם גרול, ההיסטוריון צבי יעבץ, הביוכימאי חנן מאיר והזואולוג היינריך מנדלסון – הם קראו לעצמם "התורכים הצעירים".

כחלק מהקמת האוניברסיטה, הקים פרופ' סימונסון שלוש מסגרות גדולות, הפועלות ומשפיעות עד היום:

המסגרת הראשונה הייתה החוג להיסטוריה של עם ישראל, שהוקם באמצע שנות החמישים. פרופ' סימונסון ייחס חשיבות רבה לייעוץ אישי לתלמידים בעת קבלתם ללימודים בחוג ובמהלך לימודיהם ועל קליטת מרצים מסורים ובקיאים. ואכן מספר שנים לאחר ייסוד החוג יצא שמו לתפארת בארץ ומחוצה לה, ומספר המועמדים ללימודים בארץ ומחו"ל הלך וגדל.

בשנת 1964, בשנה הראשונה למעבר האוניברסיטה לקמפוס רמת אביב, ייסד פרופ' סימונסון את המסגרת השנייה – המכון לחקר התפוצות (לימים המרכז לחקר התפוצות ע"ש גולדשטיין-גורן). פרופ' סימונסון כיהן כראש המכון קרוב לשלושים שנה. המכון בראשותו היה מעורב בפעולות למען יהודי ברית המועצות וזאת במסגרת לשכת הקשר, שייסדה "סניף מוסווה" באוניברסיטאות תחת הכותרת "האגודה לחקר תולדות היהודים". בשנות העלייה ממזרח אירופה, דאג פרופ' סימונסון לקלוט אקדמאים רבים מבין העולים.

במהלך שלושים השנים בהם כיהן כראש המכון, פרסמו חוקרי המכון אלפי מחקרים, מאמרים וספרים. רבים מאלה היו פרי עטו של פרופ' סימונסון ובאחרים הוא שימש כעורך. במסגרת המכון הונחו היסודות לשלושה כתבי עת שחשיבותם למחקר התבררה כעצומה: שבות, גלעד ומיכאל.

המסגרת השלישית שהקים באוניברסיטת תל אביב הייתה בית הספר למדעי היהדות שהוקם בשנת 1971. בית הספר משמש עד היום מסגרת גג ללימודי התואר השלישי, למחקר, בעיקר במכונים, בקתדרות ובתחומים נוספים במקצועות מדעי היהדות. כמו כן, היה מופקד הקתדרה למדעי היהדות על שם סיר אייזק וולפסון, מיום היווסדה בשנת 1977 ועד לפרישתו לגמלאות. בשנת 1971 מונה פרופ' סימונסון לרקטור האוניברסיטה. במהלך כהונתו הארוכה, כמעט עשור שנים, עסק בניהול האוניברסיטה על כל חלקיה ותחומיה.

במהלך כל השנים האלה שירת פרופ' סימונסון בצה"ל כקצין מילואים, רוב השנים בחיל רגלים בחטיבה 16 ולאחר מכן בחיל הקשר. הוא השתתף במלחמות ישראל ובכיבוש ירושלים במלחמת ששת הימים. הפלוגה שלו נלחמה באבו טור נגד הלגיון הירדני. בשנת 1973, עם פרוץ מלחמת יום כיפור, על אף שכבר שוחרר משירות מילואים, התנדב פרופ' סימונסון ועזר בהטמעת נשק הנ.ט. טאו (TOW) והמשיך לעשות למען קליטת הטאו גם לאחר המלחמה.

לאחר כארבעים שנה, בהן כיהן בתפקידי מפתח באוניברסיטת תל אביב, יצא פרופ' סימונסון לגמלאות בשנת 1993, אך המשיך להקדיש את כל מרצו וזמנו למחקר. הוא השלים את הגדול ורב ההיקף מבין מחקרי ההיסטוריה היהודית בדור האחרון, A Documentary History of the Jews in Italy. פרופ' סימונסון צירף אליו  חוקרים רבים מאיטליה ומהארץ, כדי לקדם מחקר רב היקף זה. במסגרת 60 שנה של מחקר הופיעו 33 כרכים עבי כרס של תיעוד ארכיוני והם מתייחסים ליהודי דוכסות מילנו, פיימונטה, ג'ינובה, רומה, אומבריה, קלבריה וסיציליה. הוא ערך את כל המפעל וכתב בערך שני שלישים ממנו. פרויקט זה יצר התעוררות מחקרית בתחום, ועד אמצע המאה העשרים נכתבו עליו 1,000 מחקרים, ובשישים השנים האחרונות עלה המספר ל-12,000 מחקרים לערך. כמו כן, המונוגרפיה המקיפה שלו "בין הפטיש והסדן", המספרת את תולדות היהודים בסיציליה, פורסמה באנגלית, עברית ואיטלקית.

לאורך השנים דאג פרופ' סימונסון לאסוף ולסדר ביבליוגרפיה של כל ספרות המחקר, ספרים ומאמרים, הנוגעים לתולדות היהודים באיטליה. במשך קרוב לחמישים שנה נאספו רשימות ביבליוגרפיות מלאות ככל שניתן, והן נדפסו בשישה כרכים המכילים את כל הפרסומים שהופיעו בין 1954 ל-2005 (כלומר החיבורים שהופיעו לאחר פרסום האוסף הראשון שהכיל למעלה מאלף ערכים). כשזיהה פרופ' סימונסון את עוצמת החידוש הטכנולוגי של עולם המחשוב והאינטרנט, יזם ויצר לקסיקון אינטרנטי מכול החומרים הללו – לקסיקון היסטורי גאוגרפי, המקיף כאלף יישובים יהודים באיטליה, מן העת העתיקה עד האמנציפציה. בכל ערך מובא בקיצור כל מה שידוע לנו על אותו ישוב. לקסיקון זה מופיע כיום באינטרנט והערכים והביבליוגרפיות ממשיכים ומתעדכנים בידי צוות עורכים. זהו מפעל המשלב את שיטות המחקר הקפדניות שפיתח לאורך השנים, עם הבנה מעמיקה וחדשנית של פיתוחים טכנולוגיים עכשוויים לתועלת המחקר.

פרופ' סימונסון הלך לעולמו ב - 14 במרץ 2019.