תולדות יהדות אתיופיה

על הפרויקט

הדינמיקה המשתנה בין קהילת בתה ישראל והממשל והחברה באתיופיה הסולומונית מ"תקופת השופטים" ועד המאה העשרים

חוקר: ד"ר בר קריבוס

הפרוייקט בוחן באופן מקיף את הדינמיקה בין קהילת בתה ישראל והממשל והחברה בממלכה הסולומונית (אתיופיה הנוצרית), מראשית הביזור הפוליטי בזֶמֶנֶה מֶסַפְנְת ("תקופת השופטים / הנסיכים", 1769–1855) ועד המאה העשרים. מחקרים קודמים שבחנו את הדינמיקה הזו נטו להתמקד באזור גוֹנְדֶר, ששימש כמקום מושבו של השלטון הסולומוני (מאות שבע עשרה עד תשע עשרה), עקב קלות הגישה לאזור זה וריבוי המקורות אודותיו. אבל, קהילת בתה ישראל שכנה באזור נרחב ומאד מגוון מבחינת אקלים, אוכלוסייה, כלכלה ודינמיקה דתית ופוליטית. אזור זה הקיף, בין היתר, מרחבים בספר בין אתיופיה הנוצרית לסודאן המוסלמית, את ליבת הממלכה הסולומונית, ואת הרי סְמֵן, שבהם הקהילה היוותה חלק ניכר מהאוכלוסייה ושמרה על שלטונה העצמי עד המאה השבע עשרה. ההבדלים בין חיי הקהילה והדינמיקה שלה אל מול החברה והשלטונות באזורים השונים היו משמעותיים, וכדי להגיע להבנה מעמיקה של תולדות יהודי אתיופיה באתיופיה הסולומונית, יש לקחת הבדלים אלו בחשבון.

הפרוייקט מתמקד באזורים ובהקשרים שטרם נבחנו לעומק במחקר. כל המקורות הכתובים הנגישים והרלוונטיים ייבחנו, ובכללם יומני מסע ודו"חות של נוסעים, מיסיונרים ופעילים מהמערב שבאו במגע עם קהילת בתה ישראל, וכן כרוניקות ומסמכים אדמיניסטרטיביים סולומוניים. ייערכו ריאיונות הן עם בני הקהילה שחיו באזורים השונים והן עם תושבים מאזורים אלו שחיו בשכנות לבני הקהילה. על בסיס מקורות אלו, תיבחן תחילה לעומק הדינמיקה בין הקהילה לממשל ולחברה הסולומוניים בכל אזור נתון, ולאחר מכן תיערך השוואה בין אזורים וזמנים שונים, ובין המדיניות הרשמית של השליטים הסולומוניים והמצב בפועל באזורים השונים. השוואה זו תאפשר זיהוי של מאפיינים משותפים ושל קווים ייחודיים לכל אזור והקשר.

קטלוג כתבי הקודש של ביתא ישראל שבאחזקה פרטית

ראשת הפרויקט: פרופ' דלית רום-שילוני

חוקרים: גדי מלאכו, נאוה מלקו סולומון

מספר לא ידוע של כתבי יד אתיופיים, כתבי קודש של ביתא ישראל, נמצאים כיום בארץ באחזקה פרטית. בהערכה גסה, אפשר לשער שמדובר במאות כתבי יד, שנמצאים בבתי התפילה ברחבי הארץ או בבתים פרטיים של קסים או של צאצאיהם, והם משמשים כ״ספרים חיים״ בקהילות. כתבי הקודש הללו הכתובים בגעז הם יקרי מציאות לבעליהם, ויחד עם זאת הם אינם נגישים לאיש מלבד לקס או לבני משפחתו, והם לחלוטין אינם בני השגה לחוקרים.ות בארץ ובעולם.

 
במסגרת ״תופסי האורית״ בחוג למקרא, הקמנו את ״המאגר הדיגיטלי של כתבי הקודש של ביתא ישראל״ בשיתוף עם הספרייה הלאומית ועם המרכז למורשת יהדות אתיופיה. תפקידו של המאגר הדיגיטלי הוא מחד גיסא להבטיח שכתבי היד יישארו בידי בעליהם ומאידך גיסא שצילום דיגיטלי של כתבי היד בשלמותם יופיע בדף מיוחד באתר הספרייה הלאומית (ובאתר המרכז למורשת). כך, כל מתעניין.ת בארץ ובעולם יוכלו להגיע אל צילומי כתבי היד – והחומר כולו יהיה פתוח למחקר. כפי שהדבר נשמע, מדובר בלא פחות ממהפכה בתחום המחקר של כתבי הקודש האתיופיים. שכן באופן יחסי מעט מאד מכתבי הקודש של ביתא ישראל מצאו את דרכם לספריות ולארכיונים (אוסף נדיר שכזה מצוי ׳אצלנו׳ בספריית סוראסקי, אוסף פייטלוביץ׳, נמצאים בו כארבעים כתבי יד), וכיוון שכך כתבי הקודש של ביתא ישראל כמעט שאינם מיוצגים במחקר. 

מטרת פרויקט ״קטלוג כתבי הקודש של ביתא ישראל שבאחזקה פרטית״  היא להכין ספר באנגלית וספר בעברית שבהם תובא סקירה על כל אחד מכתבי היד שהתגלו (ושעוד יתגלו) וצולמו לצורך המאגר הדיגיטלי. הסקירות יתייחסו להיסטוריה של כל אחד מכתבי היד ולתהליכי המסירה שלהם (ככל שאפשר לגלות). יובא פירוט מלא של חלקיו של כל כתב יד, תוך התייחסות למרכיבים כגון: חומר, הדגשות, צבעוניות, עיטורים, הערות שוליים ותוספות, הפניות והשוואות לכתבי יד נוספים, יהודים ונוצריים.

הסקירות ייכתבו על ידי שני עוזרי מחקר, סטודנטים-מתקדמים מתופסי האורית, ובתמיכה אקדמית של ראשת הפרויקט ושל מומחים בקיטלוג ובקודיקולוגיה מגרמניה, ד״ר סופיה דגה-מולר, טד ארהו (מאוניברסיטת המבורג) ופרופ׳ לורן שטוקנברוק (מאוניברסיטת מינכן). 

במסגרת הפרויקט נקיים שתי סדנאות חוקרים נודדות בין קסים מביתא ישראל לגילוי וצילום כתבי קודש נוספים; וכנס מסכם בשנה השלישית לפרויקט.