"תיאורטיקן המלחמה " של איראן: איתאללה מוחמד מהדי מיר-באקרי

"תיאורטיקן המלחמה " של איראן: איתאללה מוחמד מהדי מיר-באקרי
______________________________________________________
זמן איראן מס' 84 \ 24 דצמבר 2024
רז צימט
איש הדת הבכיר וחבר "מועצת המומחים" , הגוף האמור לבחור את המנהיג העליון, איתאללה מוחמד מהדי מיר-
באקרי, עורר לאחרונה סערה ציבורית באיראן בעקבות שני ריאיונות, שהעניק לטלוויזיה האיראנית ואשר שודרו
באוקטובר 2024 . מיר-באקרי התייחס בדבריו להתפתחויות האחרונות במזרח התיכון ואמר, כי הן משקפות את
תוכניתו הגדולה של האל עבור תושבי העולם: מלחמה בין הכופרים למאמינים. הוא ציין, כי מלחמה זו נועדה להפריד
בין שני המחנות כדי לטהר את מחנה המאמינים ולאפשר להם להתקרב לאל והיא תימשך עד לניצחונם הסופי
והמוחלט. יתר על כן, השגת מטרת המלחמה ראויה גם במחיר מותם של מחצית מאוכלוסיית העולם. לפיכך, גם
למותם של 42 אלף פלסטינים בעזה אין חשיבות, משום שהדבר משרת את המטרה האלוהית העליונה. מיר-באקרי
הישווה את מצבה הנוכחי של איראן לתקופת "קרב השוחה", שהתנהל בשנת 627 ובו הצליחו הנביא מוחמד ותומכיו
להביס את בני שבט קורייש שהטילו מצור על העיר אל-מדינה ותקפו את הנביא. הוא אמר, כי באמצעות הקמת חזית
מוסלמית מאוחדת יהיה ניתן לכונן סדר עולמי חדש, שיכשיר את הדרך לאחרית הימים ולהופעתו מחדש של האמאם
השיעי ה- 12 כמהדי )משיח(, שישליט משטר צדק אלוהי עלי אדמות.
דבריו של מיר-באקרי עוררו ביקורת חריפה בטענה שהם משקפים פרשנות קיצונית ומסולפת של דת האסלאם. איש
הדת הבכיר איתאללה מוחמד-עלי איאזי טען, כי דברי מיר-באקרי מנוגדים למחשבה האסלאמית ולקוראן המייחס
חשיבות רבה לחיי אדם. לטענת חבר אגודת אנשי הדת של המכללה הדתית בקום, גם המלחמות שהנביא מוחמד ניהל
מוכיחות שהוא ניסה לצמצם עד כמה שניתן את מספר הקורבנות שבהן. עוד ציין איאזי, כי אזרחי איראן סובלים
כיום מעוני וממצוקה כלכלית ואין זה ראוי להחריף את מצוקותיהם אף יותר באמצעות מלחמה. איש הדת הרפורמיסט י
מוחמד תקי פאזל-מיבודי הצטרף אף הוא לביקורת והאשים את מיר-באקרי כי דבריו מעודדים אסלאמופוביה
ואיראנופוביה ומרחיקים את הדור הצעיר מהדת. בריאיון לעיתון הרפורמיסטי הם-מיהן, שכינה את מיר-באקרי
"תיאורטיקן המלחמה", אמר מיבוד י כי מי שרוצה להוביל את העם האיראני למלחמה פועל בניגוד להיגיון ולאסלאם
ויש להתייצב מולו. העיתונאי והאינטלקטואל הרפורמיסטי עבאס עבדי תקף בחריפות את חזונו האפוקליפטי של מיר-
באקרי והזהיר מפני הפיכת רעיונותיו לבסיס למדיניות רשמית. בהתייחסו לבחירות האחרונות לנשיאות איראן, בהן
ניצח מסעוד פזשכיאן את המועמד הרדיקלי סעיד ג'לילי, כתב עבדי כי נורא לדמיין מה היה קורה אילו בעלי השקפות
דומות לאלה של מיר-באקרי )כלומר ג'לילי( היו מנצחים בבחירות .
דרכו של מיר-באקרי מהאקדמיה למדעי האסלאם לפוליטיקה
מיר-באקרי נולד ב- 1961 למשפחה של אנשי דת בעיר קום, בה גם התחנך במכללה הדתית ולימד בה. במהלך לימודיו
הושפע בעיקר משני אנשי דת אולטרה-שמרנים בכירים: מוחמד-תקי מצבאח יזדי, שנחשב משך שנים הסמן הימני -
רדיקלי בממסד הדתי האיראני עד מותו בינואר 2021 בגיל 85 , ומוניר אל-דין חוסיני האשמי שיראזי, שהיה ממגבשי
החוקה האיראנית לאחר המהפכה האסלאמית ומייסד האקדמיה למדעי האסלאם בשנת 1981 . שיראזי גר ס אז, כי
האסלאם צריך לשמש מקור לכל סוגי המדעים וכי על המוסלמים לייצר ציוויליזציה מוסלמית טהורה. לאחר מותו
של שיראזי בשנת 2001 , הועמד מיר-באקרי בראשות האקדמיה, שהשפעתה גברה לאורך השנים בפוליטיקה ובקרב
הפיקוד הבכיר של משמרות המהפכה. לאחר בחירתו של מחמוד אחמדינז'אד לנשיאות איראן בשנת 2005 , השתלבו
כמה מחברי האקדמיה במשרות שלטוניות, למשל סגן נשיא האקדמיה, עלי-רזא פירוזמנד, שמונה כיועץ תרבותי של
"המועצה העליונה של המהפכה התרבותית".
בשני העשורים האחרונים הגביר מיר-באקרי את מעורבותו הפוליטית. בעשור הראשון של המאה ה- 21 תמך בנשיא
אחמדינז'אד, בבחירות לנשיאות בשנת 2013 ולאחר מכן ב- 2024 תמך במועמדותו של סעיד ג'לילי ובמערכות
הבחירות של 2017 ו- 2021 תמך במועמדותו של אבראהים ראיסי. במקביל, מתח מיר -באקרי ביקורת חריפה על
הנשיאים לשעבר אכבר האשמי רפסנג'אני ) 1997-1989 (, מוחמד ח'אתמי ) 2005-1997 ( וחסן רוחאני ) 2021-0132

והאשים אותם בבגידה בערכי המהפכה ובקידום תפיסות קפיטליסטיות וליברליות-מערביות בפוליטיקה,
בתרבות ובכלכלה תוך ערעור יסודותיה הדתיי ם של החברה האיראנית. לדבריו, ממשלה שאינה דוגלת במאבק בין
כופרים ומאמינים, חותרת להשתלב בקהילה העולמית ותומכת בגלובליזציה ובציוויליזציה החומרית המערבית, אינה
יכולה להיחשב ממשלה אסלאמית וכי נשיא איראן צריך להיבחר על בסיס מחויבותו לתפיסה כי יש לקרב את המדינה
לעבר הציוויליזציה האסלאמית ולעידן הופעתו המחודשת של המהדי.
בשנת 2016 נבחר כנציג מחוז אלבורז בבחירות ל "מועצת המומחי ם" ובשנת 2024 נבחר כנציג מחוז סמנאן במועצה.
לאחר מותו של הנשיא ראיסי בהתרסקות מסוקו במאי 2024 , דחה מיר-באקרי פניות מצד חוגים רדיקליים להציג
את מועמדותו בבחירות המוקדמות לנשיאות איראן ו קרא להם לתמוך במועמדים "מאמינים ומהפכנים". הוא נחשב
כיום לתיאורטיקן המוביל של "חזית העמידה האיתנה" )פאידארי( המזוהה עם הימין הרדיקלי בפוליטיקה האיראנית
ומקורב גם לחוגים במשמרות המהפכה. ביולי 2024 דיווחה התקשורת האיראנית על פגישתו עם חסן עבאסי, ראש
"המרכז למחקרים דוקטרינר יים לביטחון ללא גבולות" המזוהה עם משמרות המהפכה. בעקבות פגישה זו, כינה
העיתון האיראני סאזנגדי, המזוהה עם המחנה הפרגמטי באיראן, את מיר-באקרי "תיאורטיקן הצללים" וטען כי
הפגישה מבטאת את כוונת המחנה הרדיקלי באיראן לגבש תוכניות על מנת להתמודד עם השלכות עם בחירתו של
הנשיא פזשכיאן.
השקפותיו של מיר-באקרי
הצהרותיו של מיר-באקרי לאורך השנים מבטאות תפיסות משיחיות אסכטולוגיות, גישה הדוגלת במאבק מתמשך בין
מחנה המאמינים למחנה הכופרים עד לאחרית הימים, דרישה להובלה איראנית במאמצים לכינון סדר עולמי חלופי
וגישה אנטי-מערבית רדיקלית, שבמרכזה דחייה מוחלטת של כל ביטוי להשפעה מערבית בתחומי החברה, התרבות,
הפוליטיקה והכלכלה.
מיר-באקרי סבור כי הקהילה המוסלמית נמצאת בעיצומו של עידן אחרית הימים המתבטא במאבקים פנימיים
ובמבחנים קשים בהם מעמיד האל את מאמיניו. לתפיסתו, המאבק נגד הכפירה והמודרנה הכרחי כדי לסלול את הדרך
להופעתו המחודשת של המהדי. בריאיון לערוץ הטלוויזיה אופוק ביולי 2019 אמר מיר-באקרי, כי המהפכה
האסלאמית לא נועדה לאפשר לאיראן להצטרף לקהילה הבינלאומית או לאמץ את הדמוקרטיה הליברלית אלא לסלול
את הדרך להופעתו המחודשת של האמאם הנעלם. הוא תהה מדוע מאמצי המערב להפצת הדמוקרטיה במזרח התיכון
נחשבים מוסריים בעוד שהעימות, שאיראן מנהלת נגד המערב כדי להביא להופעתו של המהדי, נחשב לבלתי מוסרי.
עמדותיו בעניין זה מתכתבות עם תפיסותיו המשיחיות של הנשיא לשעבר אחמדינז'אד, שכבר מראשית כהונתו כנשיא
הדגיש שמדיניות ממשלתו נועדה לסלול את הדרך לשובו של המהדי. יתרה מזאת, אחמדינז'אד ומקורביו הובילו
תפיסה שלא הסתפקה בציפייה לשובו של המהדי אלא דרשה לקדם באופן פעיל את חזון שובו. תפיסות אלה נתפסו
על ידי הממסד הדתי כאיום משמעותי משום שהיה בהן כדי לערער על מעמדם של אנשי הדת כמתווכים בין המאמין
לאמאם הנעלם. כמו כן, הם חששו שטיפוח תקוות משיחיות רדיקליות בציבור יסתיים במשבר אמונה נרחב, אם
המהדי לא יבוא .
כאמור, מיר-באקרי מטיף למלחמה מתמשכת בין המאמינים לכופרים. לדבריו, יש הסבורים בטעות כי עמק האמונה
דרכו נדרשים המאמינים לעבור הוא עמק של דיבורים, אך למעשה זהו עמק של מלחמה המחייב מבחנים קשים. כמו
כן, הוא גורס שאיראן ניצבת בפתחו של שלב חד ש במאבק נגד אויבי ה בדרך לכינון סדר עולמי חדש ושהסכנה
הגדולה ביותר עבורה טמונה בזרם הנוטה למערב )ע'רבגראא'י(, שאינו מאפשר לרפובליקה האסלאמית ולעם
האיראני למלא את ייעודם ההיסטורי וחותר להפוך את "עידן ההופעה המחודשת ]של המהדי[" ל"חלום האמריקאי".
עוד טוען מיר-באקרי, כי הסדר העולמי בהובלת ארצות הברית נמצא בתהליך של התפרקות וכי סדר חלופי של
אחרית הימים עתיד לנצח. לדבריו, כינונו של סדר חדש במזרח התיכון יתאפשר באמצעות החלשת ארצות הברית,
העברת העוצמה לאסיה וחיזוק "חזית ההתנגדות". עם זאת, הוא מדגי ש כי אם איראן לא תמלא את תפקידה בשינוי
הסדר העולמי לטובתה, המערב עלול להצליח בתוכניתו לכונן מזרח תיכון חדש. יתר על כן, אם איראן לא תממש את
ייעודה, יבחר האל באומה אחרת שתשיג את הניצחון הסופי. גישה זו אינה מאפיינת רק את החוגים האולטרה-שמרנים
האיראניים והיא ניכרת היטב בשנים האחרונות בהצהרותיהם של בכירים איראניים, בהם גם המנהיג עלי ח'אמנהאי,
בהתייחסותם לתמורות המתחוללות בעולם.
בגישתו כלפי המערב מבטא מיר-באקרי התנגדות בלתי מתפשרת לכל השפעה מערבית וסבור שיש לקדם מהפכה
תרבותית שתבלום את השפעת המערב שנועדה, בראייתו, לערער את יסודות החברה המוסלמית. גם בעניין זה ניתן
למצוא קווים משותפים בין תפיסתו לעמדתם העקרונית של שלטונות הרפובליקה האסלאמית, ובראשם מנהיג איראן,
הרואים בחדירה תרבותית מערבית איום על החברה האיראנית, במיוחד על בני הדור הצעיר. מיר-באקרי מדגיש את
"המלחמה הרכה", שהמערב מנהל נגד איראן במגוון תחומים במאמץ לערער את הערכים האסלאמיים עליהם
מושתתת החברה האיראנית.
גם ביחסו למעמד הנשים ולשימוש באינטרנט וברשתות חברתיות משקפת עמדתו גישה בלתי מתפשרת. לא זו בלבד
שהוא סבור שיש לכפות את עטיית הרעלה על נשים, אלא שהוא סבור שהמערב חותר לשנות את מעמד הנשי ם
בחברות המוסלמיות ולהפוך אותן לבעלות השכלה במובן המערבי, כלומר ללא כל מגבלות, דבר המנוגד לאסלאם.
הוא רואה באינטרנט, ברשתות החברתיות ואף בטלפונים ניידים אמצעים בשימוש השטן וסבור שיש לבסס את כל
המדעים, לרבות הכלכלה, הפסיכולוגיה והסוציולוגיה על עקרונות הדת. בהקשר הכלכלי תומך מיר-באקרי בגישתו
של מנהיג איראן הדוגל באימוץ "כלכלת התנגדות", שעיקרה הפחתת התלות האיראנית בגורמים זרים והישענות
עצמית. לטענתו, איראן צריכה להעדיף את מודל הפיתוח הכלכלי האסלאמי על פני מודל הפיתוח הכלכלי המערבי,
משום שרק הוא יכול לנצח.
גישתו הפוליטית מבטאת תמיכה בגישתו של איש הדת הבכיר איתאללה מצבאח-יזדי ושל ח'אמנהאי בזכות "שלטון
מוחלט של חכם ההלכה" )ולאית-י פקיה מטלק(. הוא סבור, כי תפקידה של הממשלה צריך להיות מוגבל למימוש
מדיניותו של שליט חכם ההלכה )מנהיג איראן( וכי ל "מועצת המומחים " אין זכות לפקח על המנהיג אלא רק לתמוך
בו ולפעול למימוש ד רישותיו.
מיר-באקרי והתיאורטיקן הרוסי אלכסנדר דוגי ן
תפיסותיו האולטרה-שמרניות והאנטי-מערביות של מיר -באקרי סיפקו בסיס אידאולוגי משותף לאיש הדת האיראני
ולאלכסנדר דוגין, הנחשב לאידאולוג הבולט בקרב הלאומנים הקיצוניים הרוסיים כיום. דוגין הוא ממובילי תפיסת
האירו-אסיאניזם הדוגלת במאבק אנטי-אימפריאליסטי ומתיימרת לאחד את העולם כולו תחת מנהיגות רוסית כדי
לשחררו מהקולוניאליזם התרבותי המערבי. הוא מדגיש את היסוד האפוקליפטי באירו-אסיאניזם וסבור שהרוסים
ניצבים בפני מלחמה סופית של טוב מול רע, שבראשו הליברליזם.
בפברואר 2015 ביקר דוגין באיראן ונפגש עם מיר-באקרי. השניים הדגישו את הצורך בשיתוף פעולה בין רוסיה
ואיראן במערכה נגד המודרנה ובהגנה על המסורת. במפג ש ביניהם טען דוגין, כי הברית הטקטית בין איראן ורוסיה
צריכה להפוך לברית אסטרטגית המבוססת על מאבק משותף בדמוקרטיה הליברלית ובציוויליזציה המערבית. מיר -
באקרי מצדו הדגיש את הצורך במאבק מתמשך בין חסידי האל והנביאים לתומכי המודרנה והליברליזם. לדבריו,
המהפכה האסלאמית באיראן החלה תהליך המקרב את האנושות לאחרית הימים. לפני ארבעה עשורים העולם היה
מקוטב בין המרקסיזם לקפיטליזם, לאחר המהפכה באיראן הוא הפך מקוטב בין האסלאם למערב, בעקבות התפרקות
ברית המועצות הוא היה מקוטב בין אסלאם לליברל-דמוקרטיה וכיום המאבק המרכזי מתנהל בין האסלאם האמיתי
לאסלאם המסולף וכוחות חזית המערב והשטן. הוא טען כי קיים מכנה משותף נרחב בין איראן ורוסיה וכי שיתוף
הפעולה ביניהן אינו צריך להיות מוגבל רק לסוגיות גיאופוליטיות אלא להתרחב לברית מטפיזית המבוססת על
תפיסות אידאולוגיות משותפות.
בסיכומו של דבר, איתאללה מיר-באקרי הפך בשנים האחרונות לאחד הקולות הבולטים במחנה הרדיקלי באיראן.
חרף הביקורת הנשמעת נגדו, לרבות בקרב הממסד הדתי, השפעתו ניכרת היטב בימין האידיאולוגי-מהפכני
ברפובליקה האסלאמית ובמשמרות המהפכה. רבים מיוצאי משמרות המהפכה לא נחשפו כמעט לחינוך ולהשפעה
מערביים והם מאמצים לעתים קרובות גישה ניצית, לאומנית ומתריסה כלפי המערב, על בסיס השקפת עולם הגורסת
שהמערב נמצא בתהליכי שקיעה, ושעל איראן לנקוט מדיניות תקיפה בחתירתה להשפעה אזורית ואף לעוצמה
בינלאומית. להתחזקות משמרות המהפכה ולהפיכתם לגורם כוח משמעותי במערכת הפוליטית האיראנית – לצד
השפעתם הגוברת של זרמים רעיוניים רדיקליים, כדוגמת אלה של מיר-באקרי, עשויות להיות השלכות מרחיקות
לכת על מדיניותה של הרפובליקה האסלאמית, במיוחד לאחר מותו של מנהיג איראן הנוכחי.