אודות

תוכנית המצטיינים בפילוסופיה, כלכלה, מדעי המדינה (פכ״מ) של אוניברסיטת תל אביב נוסדה בשנת 2014 בהשראה של תוכניות מצטיינים בדמותה הנהוגות מסביב לעולם. התוכנית עצמה נוסדה ראשית באוניברסיטת אוקספורד, אך נהוגה כיום במדינות רבות בעולם ומהווה תקן של מצוינות בלימודי הפילוסופיה, הכלכלה ומדעי המדינה בעולם האקדמי. בוגרי התוכניות השונות משמשים בתפקידי מפתח בפוליטיקה ובכלכלה העולמית.

​ רציונל תוכנית פכ״מ

ההבנה של תופעות חברתיות ופוליטיות, כמו גם שאלות של מדיניות ציבורית, מערבת שיקולים ממגוון דיסציפלינות. מדיניות כלכלית מערבת שיקולים מוסריים והיא בעלת השלכות חברתיות. עקרונות של צדק תומכים במבנים מוסדיים מסוימים שמעצבים הסדרים כלכליים. כל אלה מעוגנים בחוקים ומיושמים על ידי המוסדות המשפטיים והפוליטיים. המטרה של תוכנית פכ”מ היא להעניק ידע וכלי ניתוח בתחומי הידע הללו וכן הבנת הקשרים ביניהם באופן מעמיק.

היתרון בגישה בין-תחומית ללימוד וחקר ענייני חברה ומדינה הוכר זה מכבר בעולם. לכן אין פלא שתוכניות פכ”מ פופלריות מאוד ומתקיימות במספר רב של אוניברסיטאות מובילות, הגדולה והמפורסמת שבהן היא תוכנית הלימודים של אוניברסיטת אוקספורד >>. לימודי פכ״מ באוניברסיטת תל אביב מבוססים על המודל המקובל, קרי שילוב שלושת תחומי הלימוד – פילוסופיה, כלכלה ומדע המדינה, אך מוסיפים גם מרכיב ייחודי: חטיבת לימוד במשפטים. שילוב של לימודי יסוד במשפטים, בשימת דגש על תחומי הידע הנוגעים באופן ישיר למדיניות ציבורית וממשל, היא השלמה חשובה להשכלה שמעניקה התוכנית, ומקנה לה יתרון מובהק על פני תכניות דומות.

 מה לומדים בתוכנית 

פילוסופיה

במסגרת הלימודים בתוכנית פכ"מ ייחשפו התלמידים ללימודים משמעותיים ומעמיקים בחוג  לפילוסופיה. דגש מרכזי יינתן לשאלות של פילוסופיה פוליטית ופילוסופיה של המוסר. מבין השאלות שיידונו בקורסים אלו ישאלו השאלות הבאות. האם קיימת אמת? האם ניתן לדעת אותה? האם יש לנהוג באופן מוסרי? מהו טיב הקשר בין חוק ומוסר? מהו החוזה החברתי בין מנהיג לעם? מהן גבולות המדינה? וכיצד אם בכלל ניתן ליישב את המתח בין חירות ושוויון?

מעבר לכך ייחשפו התלמידים לסוגיות מרכזיות בפילוסופיה של העת חדשה, ויקיימו דיון מעמיק במושגי היסוד של הפילוסופיה של העת החדשה, בתפיסות המטאפיסיות ובתורת ההכרה שהתפתחה באותה תקופה. המשך ישיר ללימודים אלו יינתן במסגרת לימודי הפילוסופיה של המאה ה-19, בגישה הרומנטית שרווחה בה, בהתפתחות התיאוריה הביקורתית ובקשר שבין היסטוריה, פילוסופיה, כלכלה ומדינה.

תלמידי התוכנית, בדומה לכל תלמיד בחוג לפילוסופיה, יתוודעו למעל 2000 שנות חשיבה של הפילוסופיה המערבית, החל מהפילוסופיה של יוון העתיקה, דרך העת החדשה, המאה ה-20 ומגמות בחשיבה פילוסופית בשנים אלו. מבין ההוגים המרכזיים שיילמדו ניתן למצוא את אפלטון, אריסטו, רנה דקארט, עמנואל קאנט, גיאורג הגל, ג׳ון סטיוארט מיל, פרידריך ניטשה, קארל מרקס, מישל פוקו וג׳ון רולס.

כלכלה

בתחום הכלכלה יילמדו תיאוריות כלכליות, החל מהתיאוריות הבסיסיות ביותר ועד לתיאוריות מתקדמות ועדכניות שפותחו על ידי הכלכלנים הבכירים בעולם בימנו. לימודי הכלכלה מתחלקים לשלושה תחומים עיקריים – לימודי מיקרו כלכלה, לימודי מאקרו כלכלה ואקונומטריקה.

במסגרת לימודי המיקרו כלכלה יכירו התלמידים מושגים בסיסיים בעולם הכלכלה, החל מהעדפות, תורת הביקוש, תורת הייצור, מגבלת תקציב, שיווי משקל תחרותי, השלכות של התערבות ממשלתית, מונופולים, ועוד. במסגרת הלימודים ייחשפו התלמידים גם לאלמנטים של קבלת החלטות בתנאי אי ודאות, השלכות של רגולציה מיקרו-כלכלית, יצירת תמריצים, תיאוריות איתות ואלמנטים בסיסיים של כלכלה התנהגותית תוך מתן דגש לכלים מתמטיים ואנליטיים לפתרון בעיות.

בתחום המאקרו ילמדו הסטודנטים כיצד התפתחה החשיבה המאקרו-כלכלית, תיאוריות קלאסיות של שוק חופשי אל מול תיאוריות קיינסיאניות בסיסיות, השפעות ריבית, מט״ח, פתיחות וסגירות של המשק, הכנסה לאומית, תמ״ג, אינפלציה, אבטלה, היצע וביקוש מצרפיים. לעומת זאת, במסגרת לימודי האקונומטריקה יינתן דגש לכלכלה אמפירית ויישומית, קשרים סיבתיים ובחינת מודלים ותיאוריות במציאות.

באופן כללי, לימודי הכלכלה במסגרת התוכנית מאפשרים פיתוח של חשיבה אנליטית, יצירת הקשרים מורכבים כמו גם מיומנויות מתמטיות וסטטיסטיות. הערך המוסף לתלמידי פכ״מ ניתן בצורת קורסים מתקדמים בקבלת החלטות וביכולת לקשור בין התיאוריות הכלכליות לגישות פילוסופיות כמו גם לתיאוריות וליישום שלהן בהקשר של מדעי המדינה. בכך לתלמידים הסתכלות רחבה ומעמיקה על הגישות הכלכליות המקובלות היום בעולם.

מדע המדינה

הלימוד של מדעי המדינה משקף את המחויבות ההיסטוריה, הפילוסופית והכלכלית לחקר הפוליטיקה  ומאפשר היכרות עם כלים כמותניים, התנהגותיים ורשמיים. במהלך הלימודים, יתאפשר לתלמידי פכ״מ לימוד מעמיק בארבע הדיסציפלינות העיקריות של מדע המדינה – פוליטיקה ומשטר בישראל, יחסים בינלאומיים ואסטרטגיה, מנהל ומדיניות ציבורית והתנהגות וכלכלה פוליטית. תחת הקטגוריה של פוליטיקה השוואתית יידונו סוגיות כגון ריבונות, משטר, תרבות פוליטית ובחירות. קורסים התחום של הפוליטיקה הישראלית יאפשרו העמקה בסוגיות בלב ליבה של הציבוריות הישראלית – הסכסוך הישראלי פלסטיני, דת ומדינה, שסעים עדתיים ומגדריים, מיעוטים בחברה הישראלית, תקשורת, אלימות ומשפט.

התחום של יחסים בינלאומיים עוסק במערכת הגלובלית המורכבת, בתהליכי הגלובליזציה המהירים שמאפיינים את סוף המאה ה-20 ותחילת המאה ה-21, בהסדרים בינלאומיים, הרתעה, פיוס, מלחמה, שלום, טרור ומלחמת גרילה. בהקשר הישראלי נידונים הסדרי הביטחון של ישראל כמו גם הקשרים הבינלאומיים של ישראל עם מעצמות תבל ושכנותיה. תחת הדיסציפלינה של מדיניות ציבורית וכלכלה פוליטית נחשפים התלמידים להשפעה של כוחות השוק, לתיאוריות שונות של כלכלה מדינית, חינוך, תקצוב, הפרטה, פוליטיקה קבוצות אינטרס ועוד. ​

אם אתם שואפים להעמיק בחקר הפוליטיקה או להשתלב בה; אם אתם רוצים להבין כיצד עקרונות המוסר משפיעים על הכלכלה, כיצד מדע המדינה מבוסס על הפילוסופיה ובאיזה אופן משפטים הם הבסיס לשיטות הממשל המודרניות; ואם אתם שואפים להצטיין בכל אלו – הצטרפו לתוכנית המצטיינים בפילוסופיה, כלכלה ומדעי המדינה  של אוניברסיטת תל אביב.

שימו
בוגרי התוכנית זכאים לתואר ראשון בתוכנית המשלבת את שלושת התחומים, המאפשר המשך לימודים לתואר שני בכל אחד מתחומי התוכנית למעט משפטים, בכפוף להשלמת הדרישות בכל אחד מהתחומים. את קורסי ההשלמה הנדרשים ניתן ללמוד במסגרת שעות הבחירה של התוכנית.