זמן איראן מס' 14


סקירה מס14 ● 13 באוגוסט 2009

 

סולידאריות מוסלמית במבחן המעשה: תגובת איראן למהומות במערב-סין

רז צימט*

 

הרצח של מרווא אל-שרבּיני, צעירה מוסלמית ממוצא מצרי, על-ידי גרמני ממוצא רוסי במהלך דיון בבית משפט בעיר דרזדן שבגרמניה בראשית חודש יולי עורר תגובות סוערות ברחבי העולם ובכלל זה גם באיראן. שגריר גרמניה בתהראן זומן לשיחת נזיפה במשרד החוץ האיראני ודובר משרד החוץ גינה את האירוע וטען כי התקרית מבטאת את עומק השנאה כלפי מהגרים ומיעוטים דתיים בגרמניה. גם הנשיא מחמוד אחמדינז'אד התייחס לפרשה והאשים את ממשלת גרמניה באחריות לרצח ואת המערב במוסר כפול בגישתו לזכויות אדם. אחמדינז'אד אף דרש ממועצת הביטחון של האו"ם להתכנס לדיון בפרשה ולגנות את גרמניה. התגובה החריפה בעקבות רצח האישה המוסלמית בגרמניה, הבליטה עוד יותר את השתיקה מצד שלטונות איראן על רקע ההתנגשויות, שפרצו בראשית יולי האחרון בין שלטונות סין לבין המיעוט המוסלמי האויגורי במערב המדינה. המהומות במחוז שינז'אנג שפרצו על רקע טענות בני המיעוט המוסלמי כי הם מופלים לרעה, הובילו למותם של למעלה מ-150 בני אדם.

המהומות בסין הציבו את שלטונות איראן בפני דילמה שאינה פשוטה. למן המהפכה האסלאמית שבה איראן והכריזה על מחויבותה העמוקה לסולידאריות אסלאמית ועל תמיכתה הגורפת במוסלמים ברחבי העולם. אלא שבמקרה זה היה גלום במחויבות זו איום לאינטרסים איראניים ממלכתיים. ראשית, בין איראן לבין סין מתקיימת מערכת יחסים אסטרטגית המקיפה תחומים שונים ומגוונים, ובהם: אנרגיה, מסחר, תקשורת ותחבורה. סין היא אחת השותפות המסחריות המרכזיות עבור איראן בשנים האחרונות. איראן נזקקת גם לתמיכתה המדינית של סין, המשמשת חברה קבועה במועצת הביטחון של האו"ם, על מנת למנוע את החרפת הסנקציות הבינלאומיות כנגדה בנושא תכניתה הגרעינית. התגייסות איראנית רשמית לתמיכה במוסלמים המתקוממים בסין עלולה היתה בראיית שלטונות איראן לפגוע ביחסים הקרובים בין שתי המדינות.

העיתוי של המהומות בסין החריף את הדילמה בפניה ניצבה איראן אף יותר. המהומות פרצו שבועות ספורים בלבד, לאחר שהשלטונות באיראן דיכאו את המהומות האלימות שפרצו במדינה בעקבות פרסום תוצאות הבחירות לנשיאות ב-12 ביוני. הדמיון בין דיכוי המהומות בסין לבין דיכוי המהומות באיראן לא נעלם מעיני מבקריה של ממשלת איראן ומצא ביטוי, למשל, במאמר מאת מעצומה אבּתכּאר, סגנית נשיא איראן לשעבר ונציגה בכירה של הזרם הרפורמיסטי, שהתפרסם ימים ספורים לאחר דיכוי המהומות בסין. במאמר שכותרתו: "המוסלמים בסין ומהפכת הקטיפה", מתחה אבּתכּאר ביקורת על שתיקת שלטונות איראן לנוכח דיכוי המיעוט המוסלמי בסין ופירטה את הצעדים שבהם נקטה ממשלת סין לשם דיכוי המהומות תוך רמיזה ברורה לדמיון הרב בין צעדים אלה לבין הפעולות, שבהן נקטו שלטונות איראן לדיכוי המפגינים באיראן בחודש יוני האחרון (סחאם ניוז: 11 ביולי 2009). הקבלה זו בין האירועים בסין לבין האירועים באיראן חייבו את שלטונות איראן עוד יותר לנקוט במשנה זהירות בתגובתם לנוכח המהומות בסין.

בימים הראשונים שלאחר פרסום הדיווחים בתקשורת העולמית בנוגע לדיכוי המהומות בסין נמנעו שלטונות איראן מתגובה כלשהי למהומות. גם אמצעי התקשורת הממלכתיים לא פרסמו כמעט כל התייחסות לאירועים. רק בחלוף כשבוע ימים לאחר פרוץ המהומות דווח באמצעי התקשורת באיראן על שיחת טלפון שקיים שר החוץ האיראני, מנוש'הר מותכּי, עם עמיתו הסיני, בנוגע לאירועים במערב-סין. על-פי דיווחים אלה הביע מותכּי בשיחה זו את דאגתן של המדינות המוסלמיות לנוכח הרג אזרחים מוסלמים בסין. מתכי הדגיש, עם זאת, את הצורך בשמירת האחדות הלאומית בסין ודחה כל ניסיון להתערבות זרה באירועים הפנימיים בסין, שנועדה לדבריו לערער את היציבות במדינה(אירנ"א: 13 ביולי, 2009).

לא זו בלבד ששלטונות איראן נמנעו מגינוי דיכוי המהומות בסין, אלא שתומכי הממשלה אף ביטאו תמיכה במדיניות שלטונות סין והאשימו את ארה"ב בליבוי המהומות במדינה. כך, למשל, טענה סוכנות הידיעות הממלכתית אירנ"א, כי המפגינים המוסלמים בסין הוסתו על ידי ארצות-הברית, המבקשת לבצע "מהפכת קטיפה" בסין כדי להתמודד עם התחזקות מעמדה הכלכלי של זן. הסוכנות אף ציינה, כי אמצעי התקשורת המערביים הפריזו בדיווחיהם בנוגע לעוצמת המהומות בסין(עצר-י איראן: 11 ביולי 2009). גם האתר האולטרה-שמרני רג'א ניוז טען, כי ארצות-הברית ניצבת מאחורי האירועים בסין בהמשך ישיר למאמצי ממשלות המערב בשנה שעברה להסית את אזרחי טיבט כנגד השלטונות ערב המשחקים האולימפיים בבייג'ין (רג'א ניוז: 12 ביולי, 2009). יש להזכיר כי גם בעיצומן של המהומות באיראן בחודש שעבר האשימו תומכי הממשלה את המפגינים בשיתוף פעולה עם ממשלות המערב בניסיון לבצע "מהפכת קטיפה" במדינה.

טענה דומה הושמעה גם על-ידי חמיד רזא תרקי, בכיר במפלגת "הקואליציה האסלאמית" השמרנית ומתומכי הממשלה. בהתייחסו לאירועים בסין אמר תרקי, כי ניתן להבחין בבירור במעורבות אמריקנית באירועים וטען, כי זו נובעת מתמיכתה של סין באיראן ביחס לתכניתה הגרעינית. לדבריו, האירועים בסין אינם נובעים ממניעים דתיים כי אם ממניעים אתניים, וכי למפגינים העושים שימוש בדת יש מטרות אחרות. הוא הוסיף כי אין כל עדות לכך ששלטונות סין מפלים את המוסלמים לרעה וכי בביקורו בסין לא מצא כל ביטוי למגבלות כלשהן המוטלות על המוסלמים. תרקי טען, כי אלה המבקשים לתאר את האירועים בסין ב"צבעים אסלאמיים" מנסים לפגוע ביחסים בין סין לבין המדינות המוסלמיות, ובהן איראן (עצר-י איראן: 13 ביולי, 2009).

תגובת שלטונות איראן ותומכי הממשלה למהומות בסין לא שיקפה, עם זאת, את תגובת כלל הגורמים באיראן לנוכח האירועים. אדישותה היחסית של הממשלה לנוכח דיכוי המהומות בסין אף עוררה ביקורת חריפה מצד אנשי דת בכירים ואמצעי תקשורת איראנים.

האתר החדשותי עצר-י איראן, המזוהה עם הזרם השמרני הפרגמטי, האשים את ממשלת סין באפליה מתמשכת נגד בני המיעוט המוסלמי במדינה ובמדיניות דיכוי אנטי-אסלאמית (עצר-י איראן: 7 ביולי 2009). האתר תאבּנאכּ טען, כי עמדתה של ממשלת איראן ביחס לאירועים בסין מבטאת מוסר כפול ביחס לפגיעה במוסלמים בסין לעומת פגיעה במוסלמים בפלסטין. האתר תהה האם היחסים עם סין הקומוניסטית חשובים יותר מרציחתם של מוסלמים סינים (תאבּנאכּ: 10 ביולי 2009).

גם היומון השמרני ג'ומהורי-י אסלאמי מתח ביקורת חריפה על שתיקת שלטונות איראן לנוכח דיכוי המהומות בסין. במאמר מערכת, שפרסם היומון תחת הכותרת: "אירועי שינז'אנג ואחריותנו", נכתב, כי מדיניות הממשלה ביחס לאירועים בסין והתעלמות אמצעי התקשורת הממלכתיים מאירועים אלה ניצבים בסתירה למחויבותה של איראן להגן על זכויות המוסלמים בעולם המעוגנת בחוקה האיראנית. אדישותה של איראן לנוכח האירועים בסין מעוררת פליאה, כיוון שניתן היה לצפות ממדינה אסלאמית מהפכנית לנהוג אחרת. אף אם שיקולים פוליטיים הם שמונעים נקיטת עמדה ברורה מצד ממשלת איראן ביחס לאירועים, נכתב במאמר, הרי שלאינטרסים של האומה המוסלמית ולשמירה על מעמדו של המשטר האיראני יש חשיבות רבה מדי מכדי להצדיק אדישות זו ביחס לאירועים בסין (ג'ומהורי-י אסלאמי: 11 ביולי 2009).

לביקורתם של אמצעי התקשורת באיראן הצטרפו עד מהרה גם אנשי דת בכירים, ובראשם שני אנשי הדת הבכירים השמרנים: איתאללה נאצר מכּארם-שיראזי ואיתאללה צאפי-גלפּ'איגאני, וכן איש הדת הבכיר איתאללה יוסף צאנעי, המזוהה עם הזרם הרפורמיסטי. בגילוי דעת, שפרסם איתאללה מכּארם-שיראזי, גינה איש הדת הבכיר את דיכוי המוסלמים בסין וציין, כי על אף היחסים הפוליטיים והכלכליים הידידותיים והקרובים בין איראן לבין סין, אין איראן יכולה להישאר אדישה לנוכח הדיכוי האלים של המוסלמים בסין. העם האיראני, נאמר בגילוי הדעת, מצפה משלטונות איראן לנקוט עמדה חזקה יותר ביחס לאירועים בסין ולא להותיר את האחים המוסלמים בסין לבדם (אילנ"א: 12 ביולי 2009).

העדפתם של אינטרסים פוליטיים ממלכתיים על פני תפישות אידיאולוגיות על-ידי שלטונות איראן אינה תופעה חדשה. כך, למשל, נמנעה איראן במהלך שנות התשעים מהגשת סיוע או אף מהבעת תמיכה במוסלמים הצ'צ'נים, שנאבקו להשתחרר מעול מוסקבה. גם בעימות, שפרץ בשנת 1988 בין אזרבּאיג'אן (המוסלמית השיעית) לבין ארמניה (הנוצרית) בסוגיית נגורנו-קראבּאח' העדיפה איראן את האינטרס המדינתי על פני סולידאריות דתית ואף סייעה למאמץ המלחמתי הארמני במאבק נגד אזרבּאיג'אן. ההתנגשות בין שני שיקולים אלה: האינטרס הפוליטי מזה והחזון המהפכני מזה ניכרה גם בתגובת איראן למשבר בחבל קוסובו (זמן איראן5: 10 במרץ 2008).

על רקע האירועים בסין התייחס האתר השמרני אלף למתח הקיים בין אינטרסים ממלכתיים לבין תפישות אידיאולוגיות במדיניות החוץ האיראנית. במאמר פרי-עטו של הפרשן מחמד חסין אכּבּרי נטען, כי אפילו המנהיג העליון, איתאללה עלי ח'אמנהאי, ביטא את העדיפות שיש לתת לאינטרסים ממלכתיים בעיצוב מדיניות החוץ בנאום, שנשא בפני סטודנטים איראנים בשנת 2003. בדבריו טען ח'אמנהאי, כי אין כל פסול בכך שהממשלה מתבססת על אינטרסים ממלכתיים ביחסיה עם מדינות העולם, וכי לא ניתן לבסס את המדיניות באופן מוחלט על ערכים. אכּבּרי ציין, כי יש להבחין בין עמדת הממשלה, שנדרשת לפעול בהתאם לאינטרסים ממלכתיים, לבין עמדותיהם של גופים בלתי-ממשלתיים, שאינם כפופים לאינטרס ממלכתיים ויכולים לפעול תוך התחשבות רבה יותר בערכים ובתפישות אידיאולוגיות (אלף: 12 ביולי 2009).

בתגובה המאופקת של הממשל האיראני לאירועים בסין אין עדות לכך שאיראן הרפובליקה האסלאמית נטשה את עקרונות המהפכה. היא שבה וממחישה, עם זאת, כי מדיניות החוץ האיראנית מבטאת שילוב מתמשך בין אינטרסים פוליטיים ממלכתיים לבין חזון מהפכני ותפיסות אידיאולוגיות וכי כאשר חשה איראן שהחזון המהפכני עלול לפגוע באינטרסים לאומיים בסיסיים, היא נוטה לפעול בהתאם לשיקולים פרגמטיים

 

 

 

 

divider

·*רז צימט הוא תלמיד מחקר לתואר שלישי בביה"ס להיסטוריה ועמית מחקר במרכז ללימודים איראניים באוניברסיטת תל אביב.


מרכז אליאנס ללימודים איראניים (ACIS)

אוניברסיטת תל אביב, רמת אביב 61390, תל אביב ת.ד. 39040

דוא"ל: irancen@tauex.tau.ac.il טל' 03-640-9510 פקס' 03-640-6665

זמן איראן 14 ● 13 באוגוסט 2009 © כל הזכויות שמורות

 

 

 

 

 

אוניברסיטת תל אביב עושה כל מאמץ לכבד זכויות יוצרים. אם בבעלותך זכויות יוצרים בתכנים שנמצאים פה ו/או השימוש
שנעשה בתכנים אלה לדעתך מפר זכויות, נא לפנות בהקדם לכתובת שכאן >>