מדרקון אדום לזאב לוחם – יחסי איראן-סין נוכח משבר הקורונה

ד"ר ליאורה הנדלמן-בעבור* ושינג יאו-מא** 


זמן איראן מס' 72 | 2 ביוני 2020     

 

הנסיבות הבינלאומיות שנוצרו בעקבות מגפת הקורונה בראשית השנה פתחו חלון הזדמנויות לחיזוק קשריה של איראן עם סין באמצעות עוצמה רכה, על רקע התחזקות הפלג הפרו-סיני במערכת הפוליטית של הרפובליקה האסלאמית.

 

במרוצת השנתיים שחלפו מאז פרישת ארצות הברית מההסכם הבינלאומי על תכנית הגרעין האיראנית והמדיניות של לחץ כלכלי מקסימלי שבאה בעקבותיה, התחזק מעמדה של סין כ"חבל ההצלה" של איראן. התחממות היחסים הבילטרליים בין שתי המדינות הובילה בשלהי 2019 לתרגיל ימי משותף, ראשון מסוגו, בין חילות איראן, סין ורוסיה בצפון האוקיאנוס ההודי. היא גם הובילה להסכם אסטרטגי, שנחתם בין המדינות בספטמבר האחרון, לפרק זמן של 25 שנה לפיו סין תקבל מטהראן נפט מוזל ובתמורה תשקיע בייג'ינג בפיתוח של איראן (דה-מרקר, 5 בספט', Ynet 27 בדצמ' 2019). סין, המצויה במלחמת סחר עם ארה"ב למן 2018 ומפגינה התעלמות מלחץ אמריקאי כשזה נוגע לשיקוליה המסחריים והאסטרטגיים, אינה רק צרכנית נפט משמעותית של הרפובליקה האסלאמית, אלא היא גם מדינה מרכזית שממנה חל גידול משמעותי של תיירים לאיראן בשנים האחרונות (Tehran Times Dec.,4,2019). החל מיוני אשתקד, תיירים סינים פטורים מאשרת כניסה לאיראן ורשאים לשהות בה 21 יום. במסגרת המאמצים לבסס את המיתוג שלה כיעד מועדף לתיירות סינית, במיוחד במהלך ראש השנה הסיני שכולל חופשה בת כשבועיים, תוכנן להתקיים השנה פסטיבל 'איראן המפוארת' (ایران با‌شکوه) בתשעה מחוזות ברחבי הרפובליקה האסלאמית (איגוד משווקי התיירות באיראן). ברם, גל התיירות שהיה צפוי להגיע בראשית פברואר מסין לאיראן, התחלף בנחשול קטלני של מגפה שהתפשטה במהירות מווהאן, העיר המאוכלסת ביותר במחוז חוביי, למוקדים נוספים ברחבי אירו-אסיה ובכלל זה איראן ומעבר לה.

התפרצות מגפת הקורונה באיראן בראשית 2020, הציבה אתגר לא פשוט עבור הרפובליקה האסלאמית מבחינת מערכת היחסים שלה עם הרפובליקה העממית של סין. האפידמיה שהפכה במהרה לפנדמיה (11 במרץ), החצינה את הפער המתמשך בין הפלגים השונים באיראן מבחינת עמדתם כלפי בייג'ינג. השמרנים והנצים מקרב האסלאמיסטים במערכת הפוליטית, שרבים מהם נוקטים בעמדות פרו-סיניות, נוטים לבטוח בסין מתוך אמונה שהיא חולקת באופן טבעי סולידריות וקשר היסטורי, תרבותי וציוויליזציוני עם איראן. הם גם תופסים את הקשרים של טהראן עם בייג'ינג כמערכת יחסים המבוססת על כבוד הדדי לצד אינטרסים כלכליים במסגרת 'יוזמת החגורה והדרך,' שעליה הכריז הנשיא שי ג'ינפינג בשלהי 2013, ונועדה להחיות את מרכזיותן מדרך המשי הישנה לחדשה.

 

היבט חשוב באמון שרוכשים השמרנים לסין, ניזון מהתמיכה הפסיבית של בייג'ינג בתכנית הגרעין האיראני, שמצאה את ביטויה בהצבעות באו"ם ובארגונים בינלאומיים אחרים והקִִרבה הרעיונית שלהן (לצד רוסיה) כמדינות המתנגדות להגמוניה המערבית בקביעת הסדר העולמי. לא בכדי בקריקטורות המופיעות לעיתים קרובות באמצעי תקשורת באיראן, מיוצגת סין על ידי דרקון אדום רב ממדים המתעמת עם כוחות מערביים, בעיקר אמריקאים (Tasnim, Oct.,31, 2015). לכך נוסף חוסר האמון של הכוחות השמרניים בארה"ב. אמנם המקור לחוסר האמון של המשטר האיראני בארה"ב הוא אידיאולוגי, אך הוא נעוץ גם במדיניות החוץ של הממשלים השונים בוושינגטון כלפי איראן והנסיגה שיזם הנשיא טראמפ מהסכם הגרעין היא דוגמה מובהקת לכך בעיניהם. בתוך כך, מגלים השמרנים זהירות יתר בהתבטאויותיהם באשר ליחס שמפגינה בייג'ינג כלפי המיעוטים המסלמים שבגבולותיה. כאשר בכירים באיראן נדרשים להתייחס למדיניות של סין כלפי אזרחיה האויגורים בשינג'יאנג, הם נסוגים פעמים רבות לטיעון שגורס כי במערב מפריזים בהצגת נסיבות הדיכוי במחוז משיקולים פוליטיים שביסודם ניסיון לפגוע בתדמיתה של הרפובליקה העממית של סין.

 

לעומת עמדות אלה, במחנה הפרגמטיסטים והרפורמיסטים מגלים ספקנות באשר לשאיפות האמתיות של סין ורבים מהם היו מעדיפים לקדם ולפתח את מערכת היחסים עם מדינות המערב. למרות שהנמנים עם מחנה זה אינם מתנגדים לפירות שמניבות ההשקעה והטכנולוגיה שמספקת סין, היא נתפסת בעיניהם כשותף לא אמין שמשרת אך ורק את האינטרסים הצרים שלו, ואלה עלולים להשתנות בנקל. ישנם גם מבקרים המתריעים מפני הסכנות הטמונות בהתגברות התלות של טהראן בבייג'ינג ומוחים נגד סחר החליפין בין המדינות, שמתמצה לדידם בנפט ואנרגיה יקרי ערך תמורת סחורה זולה באיכות ירודה. אחרים מרחיקים לכת וטוענים כי סין מעורבת ב"משחק כפול," במסגרתו היא תומכת בעקיפין בסנקציות הכלכליות שמובילה ארה"ב, זאת במטרה לחדור לשוק האיראני ולהתבסס בו ללא כל תחרות מן המערב.

 

בעקבות התפרצות נגיף הקורונה, מדינות מערביות ביניהן בריטניה, אוסטרליה וארה"ב הפנו אצבע מאשימה כלפי סין על כך שהסתירה מידע אודות התפרצות המחלה וגרמה להפצה גלובלית של מגפה רבתי (ניוזוויק, 20 באפר'). ברפובליקה העממית עורר מטח האשמות אלה את זיכרון ההשפלה ההיסטורי של הקואליציה הרב-לאומית, שנודעה כ'ברית שמונה האומות,' אשר פלשה לסין ב-1900 במטרה לדכא את מרד הבוקסרים (חיילי המשמר האימפריאלי) ותומכיהם, שהתנגדו לחדירת המודרניזציה למדינה, ובסופה נאלצה קיסרות סין המובסת לשלם פיצויים כבדים לארה"ב ובעלות בריתה (ביביסי, 17 באפריל). בצל המתקפה הבינלאומית על תדמיתה, הפגינו בכירים במשרד החוץ האיראני זהירות יתרה ונמנעו מהשמעת התבטאויות רשמיות שעלולה הייתה להשתמע מהן נימה ביקורתית נגד סין. במקום זאת, הם נקטו באסטרטגיה של עוצמה רכה, הרבו לשחרר הצהרות של סולידריות עם העם הסיני, ביטאו תמיכה במאמצים של בייג'ינג להיאבק במחלה וצידדו במקורות סיניים שטענו כי ארה"ב היא האחראית למגפה שאותה פיתחה וושינגטון כנשק ביולוגי נגד יריבותיה של אמריקה (קול אמריקה, 24 במרץ). שר החוץ האיראני זריף אף הרחיק לכת וטען כי לאחר "הטרור הכלכלי," משגר המערב בראשות ארה"ב, "טרור בריאותי" שנועד לפגוע באיראן ולמנוע ממנה סיוע הומניטארי ונגישות לתרופות וציוד רפואי.

 

העיתונות האיראנית גם חזרה והדגישה את הכרת התודה וההערכה הרבה שביטאה סין בתגובה למחוות מצד איראן, וקבעה שמאמצים אלה יחזקו אף יותר את הקשר העמוק והאיכותי בין שתי המדינות ושני העמים. בתוך כך דווח ששר החוץ הסיני, וואנג יי, ציין לשבח את איראן כמדינה הראשונה שהביעה באופן רשמי תמיכה בסין, וששר החוץ שלה (זריף) בירך על האמצעים שבהם נקטה בייג'ינג נגד המגפה והדגיש שהם היו מוצלחים ואחראיים הרבה יותר מאשר ההתנהלות האמריקאית בהתמודדותה עם שפעת החזירים ב- 2009 (משרק, 6 באפריל). מחווה נוספת של סולידריות עם סין במאבקה במחלה, הייתה יוזמה אותה קידמה הרשות המוניציפלית של עיריית טהראן שהקרינה לעת ערב ה-18 בפברואר על מגדל אזאדי בטהראן שקופיות ססגוניות עם מסרים של תמיכה והזדהות בינלאומית עם העיר ווהאן בפרט ועידוד לאזרחי סין בכלל (Tehran Times, Feb.19). 

 

 

מגדל אזאדי בטהראן (לשעבר מגדל שהיאד) מואר במסרים של הזדהות ותמיכה במאבק של סין בקורונה, 18 בפברואר 2020  

 

התמיכה של איראן בסין מצאה את ביטויה לא רק במישור ההצהרתי והסמלי, אלא גם במישור המעשי, שנודע בהמשך כ'דיפלומטיית המסכות.' בראשית פברואר תרמה טהראן לבייג'ינג מיליון מסיכות רפואיות וביטאה כוונה לתרום 2 מיליון נוספות, חרף אזהרות מצד איגוד יצרני הציוד הרפואי המקומי שהלינו על כך שסוחרים סינים רוכשים מבעוד מועד את כל עתודות המסכות באיראן. בנוסף לתרומה הנדיבה, הם המשיכו והתריעו, שעלול להיווצר מחסור חמור בשוק המקומי, כפי שאכן ארע שבועיים מאוחר יותר (רדיו פרדא, 3 בפברואר).

 

הרשויות באיראן הודיעו באופן רשמי על התפרצות מגפת הקורונה בגבולות המדינה ב-19 בפברואר, במקביל לאישור ששני בני אדם נגפו ממנה. ההודעה הרשמית על התפרצות המגפה בקום, המונה כ-1.2 מיליון תושבים ומהווה מוקד להוראה הדתית-שיעית באיראן, עוררה תרעומת ציבורית רחבה כלפי התנהלות הנשיא חסן רוחאני וממשלתו. ביקורת חריפה, שבהמשך זכתה בתקשורת האיראנית לכינוי "קומפוביה" (قم‌ هراسی), נמתחה על הימנעות הממשלה מהטלת סגר מיידי ומלא על העיר והיעדר מדיניות ברורה שהורתה על סגירת המסגדים והמכללות הדתיות הפועלים בשטחה (תבנק-קום, 29 במרץ). דוברים מטעם משרד הבריאות ונציגים ממערכת הבריאות המקומית היו הרבה פחות דיפלומטיים מאשר עמיתיהם במשרד החוץ, ועוררו בהתבטאויותיהם כלפי סין את מנגנון בקרת הנזקים של הרפובליקה האסלאמית, כאשר אמירות ביקורתיות או שליליות, שעלולות היו לפגוע בבייג'ינג, צונזרו במסגרת המאבק נגד חדשות כזב (פייק ניוז) בנושא הקורונה.

 

בהערכות ראשוניות של דוברי משרד הבריאות, יוחסה התפרצות המגפה לפועלי בניין סינים העובדים בתחנת הכוח הסולארית במחוז קום, בעוד שפרסומים אחרים התייחסו לאיש עסקים מקומי שנסע לסין, חזר לאיראן בעודו נגוע במחלה ובהמשך ניגף ממנה. בריאיון שקיימה סוכנות ידיעות הסטודנטים האיראנים ב-24 בפברואר עם מוחמד-חוסין בחריני, העומד בראש האוניברסיטה למדעי הרפואה במשהד, הלה ציין כי "הנוכחות של 700 סטודנטים סינים ללימודי דת במכללות של העיר קום הכינה את הקרקע להתפרצות בכל רחבי איראן." הדיווח המוזכר הוסר במהרה מהרשת ובמקומו התפרסמה הכחשה לפיה הריאיון לא התקיים מעולם (FPהאוזה, , 24 במרץ). בהמשך, מסרו סוכנויות הנשלטות על ידי רשויות המדינה שמקרים ראשונים של הנגיף זוהו גם באזור גילאן וככל הנראה המקור בסטודנטים איראנים שחזרו מסין, אך הפרסומים שהתייחסו אל קום כמוקד ההתפרצות המרכזי במדינה היו חסרי שחר, משום שאין כלל סטודנטים סינים בעיר (Tabnak Qom). המנהל הכללי של המכללות הדתיות באיראן, איתאללה עלי-רזא אעראפי, הצהיר ברוח דומה שהתפרצות המגפה אינה קשורה לסטודנטים סינים הלומדים בתכנית הבינלאומית בקום, משום שבמרוצת השנה האחרונה הצטרפו אליה רק שני תלמידים מסין והם שוהים בבידוד (Februar 26 ,ABNA).

 

ראוי לציין בהקשר זה כי שיעור הסטודנטים האיראנים הלומדים בסין גבוה משמעותית משיעור הסטודנטים הסינים הלומדים באיראן, רבים מהם נמנים עם החְווֵי, בני מיעוט אתני מוסלמי, שמגיעים מנינגשיה וגנזו, בצפון-מערב הרפובליקה העממית (the paper). לפי נתונים של נציגים ממשרד המדע, בשנה החולפת למדו ברחבי איראן כ-130 סטודנטים סינים לעומת 2,500 סטודנטים איראנים  בסין (IRNA) וזאת בנוסף לפעילות אקדמית ותרבותית של מכון קונפוציוס באוניברסיטת טהראן (מ-2009) ובאוניברסיטת מאזנדראן (מ-2019) (Fars). רבים מהסטודנטים והאזרחים הסינים ששהו באיראן עם התפשטות מגפת הקורונה שם, עזבו או פונו לארצם במהלך חודש מרץ (ChinaNews), במהלך דומה של רכבת אווירית פונו סטודנטים איראנים מווהאן בראשית פברואר (Hamshahri).

 

גל ביקורת נוסף כלפי הרשויות ברפובליקה האסלאמית והקשרים עם בייג'ינג נעור כאשר התברר כי למרות ההכרזה של שר הפנים עבד אל-רזא רחמאני פזלי, על סגירת המרחב האווירי של איראן לטיסות מסין ואליה בסוף ינואר חברת התעופה מהאן-אייר, שהיא אמנם בבעלות פרטית אך משרתת את משמרות המהפכה, קיימה לפחות 55 טיסות לבייג'ינג, שנחאי, גוואנגג'ו ושנזן במהלך חודש פברואר (איסנא). חרף התרעומת הציבורית שהתפתחה כלפי הטיסות המסתוריות של מהאן-אייר והאשמות שהמשטר מעניק עדיפות לאידיאולוגיה על פני בריאות הציבור, כאשר איראן הפכה למוקד התפשטות נגיף הקורונה במזרח התיכון, הייתה סין המדינה הראשונה ששיגרה אליה צוות מומחים רפואי ומשלוחים אדיבים של ציוד רפואי ואמצעי מיגון (פרס-טיוי, 29 בפברואר). משתמשים בסינה ווייבו, שירות המיקרו-בלוג (טוויטר) הסיני, פעלו לגייס חברות עסקיות וכספי תרומה כדי לסייע לעם באיראן הנאבק במגפה. סין גם העבירה לאיראן מידע הסברתי מקיף שהיה ברשותה על דרכי הבלימה של המגפה, והוראות הדרכה להקמת מרכז רפואי מאולתר, ב"קניון איראן," מרכז הקניות הגדול במדינה, על פי המודל של בית החולים הושנשאן שהושלם תוך עשרה ימים בווהאן לטיפול בחולי קורונה (People's Daily)

 

המאמצים של הרשויות למזער נימות ביקורתיות כלפי סין מבית, הגיעו לנקודת השבירה שלהם בראשית אפריל בעקבות חילופי דברים נוקבים בין משרד הבריאות האיראני לבין שגרירות סין בטהראן. בדיווח הטלוויזיוני היומי שלו לאומה ציין כִּיאַנוּש גַ'הַאנְפּור, דובר משרד הבריאות ומִנְהל המזון והתרופות באיראן, שהנתונים הראשוניים שסין פרסמה אודות המחלה היו "בדיחה מרה." הוא המשיך וטען שהפרטים שסין מסרה אודות הנגיף הקטלני למעבדות מחקר בינלאומיות היו מטעים וגרמו לממשלות ברחבי העולם להקל ראש בחומרת המחלה (כאילו מדובר היה בשפעת מסוג A עם שיעור נגפים נמוך), ולאור כל זאת ההודעה לפיה הצליחה הרפובליקה העממית לבלום את התפשטות הנגיף תוך חודשיים צריכה לעורר מחשבה גם כן (עצר-י איראן, 6 באפר' 2020).

 

תגובה מצד סין לביקורת זו לא איחרה להגיע בדמות 'אסטרטגיית הזאב הלוחם,' כאשר השגריר צ'נג חווה המליץ באמצעות חשבון הטוויטר שלו לג'האנפור לקרוא בקפדנות את החדשות היומיות מטעם משרד הבריאות הסיני ולהסיק מהן (ולא משמועות) את המסקנות הראויות. השגרירות הסינית בטהראן הגישה תלונה על דבריו למשרד החוץ האיראני, ובהודעה נוספת הזכיר צ'נג חווה לג'האנפור שעליו לכבד את האמת ואת המאמצים הכבירים של העם הסיני. תגובתו של השגריר צ'נג חווה מצביעה לדעת מומחים ומשקיפים על שינוי שחל בדיפלומטיה הסינית שנודעה בעבר כשמרנית, פסיבית ומאופקת וניכר בשנתיים האחרונות שהיא מפגינה אסרטיביות, פרואקטיביות ותוקפנות שהתגברו בימי הקורונה (The Diplomat).

 

באמצעי התקשורת של סין מזוהה השינוי במדיניות החוץ עם ההשפעה של סרט הפעולה המלחמתי "הזאב הלוחם" (Warrior Wolf), שיצא לאקרנים ב-2017 (כהמשך לסרט בעל שם דומה מ-2015) והפך בעידוד השלטונות לאחד משוברי הקופות הגדולים במדינה. עלילת הסרט עוקבת אחר לוחם מיחידת העלית של צבא סין, לֶנְג פֶנְג, שמגיע לאפריקה ומגן על צוות רפואי השוקד על מציאת תרופה לאוכלוסייה מוכת מגפה בעודו נלחם בסוחרי נשק ומורדים מקומיים. שני הסרטים שופעים במסרים לאומיים ותעמולתיים שהמוטיב המרכזי שלהם הוא שכל מי שפוגע בסין, לא משנה עד כמה הוא רחוק, ישלם על כך מחיר, ושסין היא מעצמה אחראית ונדיבה ויש לתת לה את הכבוד הראוי.

 

חילופי הציוצים העוקצניים בטוויטר (שהוסרו בהמשך) בין דובר משרד הבריאות האיראני לשגריר סין בטהראן, 5 באפריל 2020 

 

מבית, המשבר הדיפלומטי בין שגרירות סין למשרד הבריאות עורר תגובות נחרצות מצד נציגי השמרנים ומשמרות המהפכה בתקשורת האיראנית. העורך של סוכנות הידיעות משרק-ניוז, חסן סולימאני, תהה באמצעות ציוץ בחשבון הטוויטר שלו באם ג'האנפור החל לעבוד בשירות טראמפ או ישראל (טוויטר, 6 באפריל), וחוסין דליריאן, עורך לשעבר בסוכנות הידיעות תסנים שמזוהה עם משמרות המהפכה, קרא לפיטוריו ממשרד הבריאות. מנגד, הפוליטיקאים עלי מוטהרי ומחמוד צאדקי, שמזוהים כפרגמטיסטים ומועמדותם בבחירות לפרלמנט שהתקיימו בפברואר השנה נפסלה, הביעו תמיכה בעמדת משרד הבריאות, גינו את מבקריו של ג'האנפור והצביעו על נימת ההתנשאות בדבריו של שגריר סין. מוטהרי, שנודע בשלוש השנים האחרונות כמבקר חריף של מדיניות השימוש בכוח מצד רשויות החוק, קרא למשרד החוץ לזמן את השגריר הסיני לשימוע והלין על כך שמטרת המסע נגד אמריקה, לא הייתה פיתוח תלות מוחלטת בסין (המשהרי, 9 באפר'). דובר משרד החוץ, עבאס מוסאווי, השמיע מסרים של הרגעה בציינו שהאומץ, המחויבות והמקצועיות של סין בימי קורונה ראויים להערכה והדגיש את הוקרת התודה של איראן על הסיוע הנדיב של בייג'ינג בעתות כאלה לצד ההאשטאג #חזקים_יחד (רדיו אירופה, 6 באפריל). חודש לאחר מכן, עלה בידי טהראן לבטא את הוקרת התודה שלה באמצעות תמיכה בהחלטה של בייג'ינג להטיל 'חוקי ביטחון לאומי' חדשים בהונג קונג, חוקים שלהערכת מומחים מהמערב יגבירו משמעותית את השפעתו של המשטר הקומוניסטי על העיר (אילנא, 25 במאי).

 

הנסיבות הבינלאומיות שנוצרו בעקבות מגפת הקורונה בראשית השנה, תרמו להתקרבות של איראן לסין באמצעות רכיבים של עוצמה רכה על רקע התחזקות הפלג השמרני הפרו-סיני במערכת הפוליטית של איראן. ואולם, ספק רב אם יהיה בהתפתחויות אלה להכריע את הפולמוס הסיעתי בין שמרנים ואסלאמיסטים פרו-סינים וקיצוניים ממשמרות המהפכה לבין רפורמיסטים ופרגמטיסטים שמעדיפים להתקרב למערב, או מנגד לשנות את מתווה מדיניות החוץ של בייג'ינג. 


*ד"ר ליאורה הנדלמן בעבור היא ראשת מרכז אליאנס ללימודים איראניים (ACIS), מרצה בחוג להיסטוריה של המזה"ת ואפריקה באוניברסיטת תל אביב ומחברת הספר Creating the Modern Iranian Woman: Popular Culture between Two Revolutions בהוצאת קיימברידג', 2019.   

** שינג יאו-מא הוא תלמיד מחקר בתכנית ללימודי תואר שני בביטחון ובדיפלומטיה בחוג למדע המדינה באוניברסיטת תל אביב ועוזר מחקר בתכנית המתמחים הבינלאומית של ה-ACIS.


 

מ ר כ ז    א ל י א נ ס    ל ל י מ ו ד י ם    א י ר א נ י י ם    ( A C I S ) 

אוניברסיטת תל אביב, רמת אביב 61390, תל אביב ת.ד. 39040

דוא"ל Irancen@tauex.tau.ac.il 

טל':03-640-9510    פקס03-640-6665 :

זמן איראן ● 72 2 ביוני 2020

©   כל הזכויות שמורות 

אוניברסיטת תל אביב עושה כל מאמץ לכבד זכויות יוצרים. אם בבעלותך זכויות יוצרים בתכנים שנמצאים פה ו/או השימוש שנעשה בתכנים אלה לדעתך מפר זכויות, נא לפנות בהקדם לכתובת שכאן >>
אוניברסיטת תל-אביב, ת.ד. 39040, תל-אביב 6997801
UI/UX Basch_Interactive