שינויים במאזני הכוח בקשריה הכלכליים של איראן עם טורקיה בעידן הפוסט-קורונה

מיכאל תנחום*

בשבוע הראשון של יוני 2020, אחרי כמעט שלושה חודשים של סגר בעקבות התפרצות נגיף הקורונה, נפתחו מעברי הגבול בין איראן לטורקיה לתנועת משאיות. זה היה הצעד הראשון בתהליך שיקומו של אחד מקשרי המסחר החיוניים של איראן; דובר מטעם מינהל המכס של איראן דיווח כי 150 משאיות איראניות פרקו מטענים בטורקיה, אחרי שחצו את מעברי הגבול סֶרוֹ, ראזי ובאזארגאן. אפילו עם שיקומה המלא של התעבורה המסחרית היבשתית, הסחר בין איראן לטורקיה בעידן הפוסט-קורונה מלמד על שינוי משמעותי ביחסים הכלכליים בין שתי המדינות. איראן היא כבר לא אחת הספקיות העיקריות של טורקיה בתחום הנפט הגולמי והגז הטבעי, ובנוסף, בצל התגברות שיתוף הפעולה הכלכלי בין שתי המדינות, התפתחה תופעה של בריחת הון ניכרת מאיראן לטורקיה. השינוי בדינמיקת הסחר בין איראן לטורקיה אמנם החל לפני מגיפת הקורונה, אך הואץ בעקבותיה.

בין ינואר לאפריל 2020, התקופה שבמהלכה התפרצה הקורונה במלוא עוזה באיראן, צנחו היקפי הסחר הדו-צדדי בין איראן לטורקיה ב-75 אחוזים בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד. עם זאת, היקף היצוא האיראני לטורקיה כבר הלך והצטמצם כתוצאה מתמורות נרחבות בקשרים הכלכליים בין שתי המדינות. חידוש הסנקציות האמריקניות נגד איראן, החל מנובמבר 2018, בשילוב עם חולשתה המתמשכת של הכלכלה הטורקית, כבר גרמה לירידה חדה ביצוא האיראני לטורקיה ב-2019. במהלך תשעת החודשים הראשונים של 2019 – שבחמישה מתוכם נהנתה טורקיה מפטור מהסנקציות, אשר אִפשר לה רכישה חלקית של נפט איראני – ייצאה איראן סחורות בשווי 3 מיליארד דולר בלבד לטורקיה, כלומר ירידה של 47 אחוזים בחישוב כלל-שנתי. ולכן, אפילו לפני התפרצות הקורונה, חזתה לשכת המסחר של ענפי התעשייה, המכרות והחקלאות של איראן (ICCIMA) כי מאזן הסחר יתהפך לטובתה של טורקיה.

המגמה הואצה עוד יותר בעקבות הירידה התלולה ביבוא הגז הטבעי מאיראן לטורקיה בשנת 2020. טורקיה בוחנת מזה זמן את האפשרות לגוון את מקורות הגז הטבעי שלה, כדי לצמצם את תלותה האסטרטגית ברוסיה ובאיראן. אנקרה ניצלה את פיגוע הטרור של ה-PKK ב-31 במרץ 2020 נגד צינור הגז הטבעי בין איראן לטורקיה, עצרה את אספקת הגז הטבעי והשהתה את תיקונו של מקטע הצינור שנפגע, סמוך למעבר הגבול באזארגאן. טהראן התרעמה על התמהמהותה של אנקרה בתיקון הצינור, שהזרים בשעתו לטורקיה 10 מיליארד מטרים מעוקבים של גז איראני בשנה, וסיפק לבדו קרוב ל-20 אחוזים מצריכה השנתית של טורקיה. שר הנפט האיראני, בּיזָ'ן נאמדאר זָנגָנֶה, טען כי אפשר להשלים את התיקונים בתוך ימים ספורים, והטיל את מלוא האשמה על ממשלת טורקיה: "איראן הציעה לעזור בתיקון הצינור, אבל הצד השני לא קיבל זאת בברכה." בין מרץ 2019 למרץ 2020, פחתה ב-33 אחוזים רכישת הגז הטבעי האיראני בידי טורקיה. טורקיה ניצלה את הגלישה בשוק הגז הטבעי הנוזלי לאספקה מיידית, והחליפה נתח ניכר מן היבוא מאיראן ומרוסיה ברכישות גט"ן מקטאר ומארצות הברית; ביצוא הגט"ן מארצות הברית לאנקרה נרשם זינוק של 300 אחוזים.

המאמץ לשיקום מירבי של הסחר היבשתי קשור לדינמיקה כלכלית חדשה המתהווה בין איראן לבין טורקיה. את פתיחת הגבולות מחדש ליוו קריאות לכינוס מושב חדש של הוועדה הכלכלית המשותפת (JEC), שלא התכנסה עדיין ב-2020 בשל משבר הקורונה. ה-JEC היא פורום טורקי-איראני חשוב, המבקש להגדיל את שיתוף הפעולה הכלכלי בין שני הצדדים, באמצעות בניית מנגנון שיעניק לכל מדינה יתרון יחסי. בעקבות כינוסה האחרון של ה-JEC באנקרה, בספטמבר 2019, השתתפה טורקיה בכינוס ה-16 של המועצה האיראנית לעסקים בנובמבר 2019. בפורום בינלאומי זה, שהתקיים בטהראן, הדגיש יו"ר המועצה ליחסי חוץ כלכליים של טורקיה (DEIK) את מחויבותה של אנקרה ליעד שעליו הכריזו שתי המדינות במשותף ב-2016, להגדיל את היקף הסחר הדו-צדדי ביניהן ל-30 מיליארד דולר בשנה. בעוד שטהראן ביקשה בעבר להגיע אל רף 30 מיליארד הדולר דרך מכירה מוגברת של נפט, דלקים וגז טבעי לטורקיה בעקבות חתימתה של איראן על ה-JCPOA, אנקרה לעומתה מנסה לקדם יוזמות עסקיות משותפות והשקעות של הון איראני בטורקיה, באמצעות המועצה הטורקית-איראנית לעסקים, המסונפת ל-DEIK.

המועצה הטורקית-איראנית לעסקים, הפועלת תחת חסותם המשותפת של DEIK בטורקיה ושל ICCIMA באיראן, פועלת לקידום הסחר הדו-צדדי באמצעות שיפור הקשרים העסקיים בין שתי המדינות. המועצה פועלת במקביל ל-JEC, ומתמקדת בהעמקת שיתוף הפעולה בבנקאות, בתחבורה, בחוזים ובהשקעות דו-צדדיות באמצעות הסרתם של חסמים משפטיים ואחרים בין שתי המדינות. מאמציה של המועצה הטורקית-איראנית לעסקים משתלבים עם נסיונותיה הכלליים של אנקרה למשוך הון זר לטורקיה. על מנת להקל את הלחץ הכרוני על הלירה הטורקית, יזמה אנקרה ב-2017 תוכנית למשיכת הון זר באמצעות הענקת אזרחות טורקית לזרים שישקיעו כמויות גדולות של הון ונכסים בטורקיה. במסגרת תוכנית זו, הפכה איראן לאחד המקורות העיקריים של זרימת ההון הזר לטורקיה.

ב-2018, כשמשבר המטבע של טורקיה החל לגרור את הכלכלה הטורקית לכדי מיתון, קיצצה אנקרה ב-75 אחוזים את רף ההשקעות בנכסים, מנדל"ן בשווי של מיליון דולר בטורקיה, ל-250,000 דולר בלבד. במקביל, אנקרה הורידה גם את רף השקעות ההון הקבוע הדרוש לשם קבלת אזרחות טורקית, מ-2 מיליון לחצי מיליון דולר, ואת רף הפקדונות בבנקים טורקיים מ-3 מיליון לחצי מיליון דולר. הואיל והורדת רף ההשקעות הנדרשות לקבלת אזרחות התרחשה לאחר הטלתן המחודשת של הסנקציות האמריקניות, ב-4 בנובמבר 2018, היא משכה בעקבותיה שטף של משקיעים איראנים לטורקיה.

בעלי הון איראנים ניצלו את הנפילה במחירי הדיור בשוק הטורקי, וב-2019 רכשו 5,423 בתים בטורקיה, ובכך התבססו במקום השני ברשימת רוכשי הנדל"ן הזרים בטורקיה. ב-2019, פתחו האיראנים 970 חברות בטורקיה – מספר החברות הגדול ביותר שפתחו אזרחים זרים בטורקיה. בריחת ההון הזו מהרפובליקה האסלאמית הפכה את איראן למשקיעת ההון השלישית בגודלה בטורקיה ב-2019, כשרק גרמניה והולנד מקדימות אותה. בהתאם לכך, האיראנים היו גם קבוצת הנתינים הזרים הגדולה ביותר שקיבלה אזרחות מתוקף תוכנית ההשקעות.

העברתו של ההון האיראני לטורקיה והגידול במספרם של האיראנים המחזיקים באזרחות טורקית צפויים להמשיך. "טורקיה הפכה לנתיב היציאה היחיד של ההון האיראני, במיוחד עקב הטלת האמברגו האמריקני," כך הסביר פאתיה צ'איאבּאטְמאז, נציגהּ בטהראן של אגודת התעשיינים ואנשי העסקים העצמאיים של טורקיה (MUSIAD). צ'איאבאטמאז, שעומד גם בראש חברת ייעוץ שתסייע לאיראנים להשקיע בטורקיה ולהשיג אזרחות טורקית, חזה כי בריחת ההון לטורקיה תימשך: "אנחנו מצפים שההתעניינות הזו תמשיך לצמוח גם בשנים הקרובות."

לטורקיה מסורת ארוכת-שנים כמי שמספקת לרפובליקה האסלאמית של איראן חבל הצלה כלכלי בתקופות של עימות בינלאומי. החל משנות השמונים, אז סייעו הטורקים לאיראן ביבוא סחורות חיוניות כשמלחמת איראן-עיראק גדעה את נתיבי הסחר הימיים של המפרץ הפרסי, ועד השנים האחרונות, שבהן, על פי הטענה, טורקיה מסייעת לאיראן לחמוק ממשטר הסנקציות באמצעות תשלום בזהב על נפט איראני. תפקידה של טורקיה כערוץ אספקה צדדי של כלכלת איראן קשור בעבותות לתלות שלה ביבוא פחמימנים מאיראן. המגמה הנוכחית של השקעות הון איראניות בטורקיה, מתרחשת בתוך מערך נסיבות שונה לחלוטין, ומשקפת שינוי במאזני הכוח לטובתה של טורקיה.

עדיין לא ברור כמה זמן יימשך השינוי הזה ביחסים הכלכליים בין איראן לטורקיה, ומה תהיינה השפעותיו לטווח הארוך. בטווח הקצר, הזינוק בהיקפי ההון האיראני והאזרחים האיראנים בטורקיה ייתן לאנקרה ולטהראן תמריץ נוסף להפריד בין האינטרסים המנוגדים שלהם בסוריה, ולחפש שיטות לנטרול עימותים. בטווח הארוך, ייתכן שהוא יביא להגדלת שיתוף הפעולה בין איראן לטורקיה בתוך מסגרת מסחרית אירו-אסייתית. כשמתייחסים אליהן כגוש אחד, שתי המדינות השכנות הן, למעשה, אחד הפרוזדורים הגיאוגרפיים החשובים ביותר לעתידו של המסחר בין אסיה לאירופה. הדינמיקה החדשה ביחסים הכלכליים בין איראן לבין טורקיה עשויה לגרום לטהראן להגביר את שיתוף הפעולה שלה עם אנקרה בפיתוח חיבורים מסחריים ברחבי האזור הדרומי של אירו-אסיה. בכל הקשר פוליטי שבו נבחן אותו – המזרח-תיכוני או האירו-אסייתי – נראה כי השינוי בדינמיקת היחסים הכלכליים בין איראן לבין טורקיה מבשר על היפתחות של טהראן כלפי אנקרה.

דר' מיכאל תנחום הוא עמית בכיר במכון האוסטרי ללימודי אירופה וביטחון (AIES), עמית במכון המחקר טרומן לקידום השלום באוניברסיטה העברית, ועמית שלא מן המניין במרכז ליישום מדיניות אסטרטגית באוניברסיטת בַּשקֶנְט באנקרה. @michaeltanchum

מ ר כ ז    א ל י א נ ס    ל ל י מ ו ד י ם    א י ר א נ י י ם    ( A C I S ) 

אוניברסיטת תל אביב, רמת אביב 61390, תל אביב ת.ד. 39040

דוא"ל Irancen@tauex.tau.ac.il 

טל':03-640-9510    פקס03-640-6665 :

זמן איראן ● 73  26 ביולי 2020

©   כל הזכויות שמורות