חשדנות איראנית כלפי מוסקבה לאור ציוץ טוויטר של שגרירות רוסיה בטהראן

​

בעקבות פלישת רוסיה לאוקראינה הזדרז נשיא איראן אבראהים ראיסי להטיל את האחריות למלחמה על נאט"ו ושאר מדינות המערב, אך עמדה זו אינה משקפת את יחסה החשדני של איראן כלפי רוסיה, כפי שמעידות על כך תגובות לציוץ שפרסמה לאחרונה השגרירות הרוסית בטהראן. תגובות זעם וטענות להתנהלות מזלזלת ומשפילה מצד מוסקבה, הן ביטוי לחשדנות היסטורית הטבועה באיראן כלפי רוסיה ומניעיה, חרף ההתקרבות הגוברת בין שתי המדינות בשנים האחרונות.

ב-10 בפברואר 2022 פרסמה שגרירות רוסיה באיראן ציוץ בחשבון הטוויטר שלה, בו עדכנה על טקס שנערך לזכרו של הדיפלומט והמחזאי הרוסי, אלכסנדר גריבוידוב, שנהרג בהשתלטות המון על השגרירות הרוסית ב-11 בפברואר 1829. בציוץ נראה שגריר רוסיה בטהראן, לבאן דז'אגריאן, מניח זר על אנדרטה לזכרו של גריבוידוב המוצבת במתחם השגרירות. הטבח בשגרירות הרוסית בטהראן התרחש לאחר שגריבוידוב העניק מקלט בשגרירות לסריס ארמני, שנמלט מהרמון השאה, ולשתי נשים ארמניות, שהיו נשואות לאריסטוקרט איראני. המקלט הוענק בהתאם לחוזה תורכמנצ'אי, שנחתם בפברואר 1828 בין איראן לרוסיה הצארית וסיים את המלחמה השנייה בין המדינות (1828-1826). החוזה כפה על איראן ויתור על שטחים בדרום הקווקז, אובדן זכויות שיט בים הכספי והכרה בזכויות יתר לסוחרים רוסים בתחומה, וכן העניק לארמנים ולגיאורגים שהתגוררו באיראן לשוב לשטחי הקווקז שתחת שליטה רוסית. תנאי חוזה זה היו כה קשים, עד שהוא נחשב עד היום לסמל של תבוסה והשפלה לאומית.

גריבוידוב, שמונה לשגריר רוסיה באיראן לאחר כריתת החוזה, סירב לדרישת השאה למסור את הנמלטים. בעקבות פסק הלכה של איש דת, שקבע כי הצלת נשים מוסלמיות מידי כופרים היא חובה דתית, כיתר המון משולהב של אלפי איראנים את השגרירות בתביעה למסור את שלושת הארמנים לידם. גם לאחר שגריבוידוב הסכים בלית ברירה למסור את השלושה, התפרץ ההמון למתחם השגרירות ובתום עימות עם השומרים הקוזאקים, טבח ב-37 החיילים ועובדי השגרירות. רק מזכיר השגרירות, שהצליח להסתתר, נמלט מהמקום. ראשו של גריבוידוב נערף וגופתו הושלכה לעבר ההמון, שהתעלל בה והשחית אותה.

הציוץ בחשבון הטוויטר של השגרירות הרוסית עורר בתוך זמן קצר תגובות ביקורת וזעם מצד איראנים. רבים מהמגיבים טענו שקיום הטקס לזכרו של גריבוידוב – ועל אחת כמה וכמה סיקורו התקשורתי – משקף זלזול רוסי כלפי איראן. בטור דעה שהתפרסם ביומון הרפורמיסטי שרק (ב-16 בפברואר) כתב עורך הדין נעמת אחמדי כי חוזה תורכמנצ'אי הוא אחד האירועים ההיסטוריים שעדיין מטרידים את נפשו של כל איראני. איראן שלאחר המהפכה האסלאמית, טען אחמדי, היא מדינה עצמאית וחזקה המסוגלת לנהל משא ומתן עם המעצמות החזקות בעולם כשווה בין שוות ולהגן על גבולותיה באמצעות הטילים שברשותה. ואולם, התמונה שפרסמה השגרירות הרוסית מספקת עדות נוספת לכך שרוסיה ממשיכה להתנהל מול איראן ברוח חוזה תורכמנצ'אי. הוקרת כבוד למי שכפה על איראן השפלה כה גדולה, המשיך והדגיש אחמדי, היא תזכורת לתבוסת איראן במלחמותיה עם רוסיה ואין זה ראוי שהשגריר הרוסי יזכיר לאזרחי איראן את תבוסתם.  

היומון השמרני ג'ומהורי-י אסלאמי מתח גם הוא ביקורת על השגריר הרוסי. במאמר מערכת, שהתפרסם בעיתון (14 בפברואר), נטען כי לראשונה מאז 1829 מרשה לעצמו שגריר רוסי לחלוק כבוד בפומבי לגריבוידוב, מה שמעיד על התייחסות בלתי־ראויה מצד רוסיה כלפי איראן. העיתון קרא לשלטונות איראן להבהיר לשגריר רוסיה שהרפובליקה האסלאמית שונה מאיראן שלפני המהפכה ושהעם האיראני לא יאפשר לאף מעצמה – מערבית או מזרחית – לשוב ולהשפילו. לביקורת הצטרף יושב ראש ועדת המג'לס לביטחון לאומי ולמדיניות חוץ לשעבר, חשמת-אללה פלאחת-פישה, שכתב בחשבון הטוויטר שלו (12 בפברואר), כי שגריר רוסיה מייצג מערכת יחסים משפילה ארוכת שנים בין ארצו לאיראן ויש לגרשו.

אין זו הפעם הראשונה במהלך השנה החולפת ששגרירות רוסיה באיראן מעוררת תגובות זעם באיראן.  באוגוסט 2021 זומן שגריר רוסיה בטהראן לשיחת הבהרה, לאחר שבחשבון הטוויטר של שגרירות רוסיה פורסמה תמונה בה נראו שגרירי רוסיה ובריטניה באיראן יושבים בצורה דומה בה ישבו מנהיגי ארצות הברית, ברית המועצות ובריטניה בוועידת הפסגה בטהראן בסוף 1943. רבים באיראן טענו כי התמונה נועדה להזכיר לאיראן את התקופה בה היתה נתונה תחת כיבוש זר של בעלות הברית במהלך מלחמת העולם השנייה.

התגובות החריפות לציוץ השגרירות הרוסית מספקות עדות נוספת לחשדנות הטבועה באיראן כלפי רוסיה ומניעיה. יחסי איראן עם רוסיה ידעו במהלך השנים עליות ומורדות. בתקופת השאה נתפסה ברית המועצות כאיום החמור ביותר בעיני איראן, שהיתה באותה תקופה בעלת ברית מרכזית של ארצות הברית וחששה מפני התפשטות הקומוניזם גם לתחומיה. לאחר המהפכה הפכה הסיסמה "לא המזרח ולא המערב, רק הרפובליקה האסלאמית" לאחת הסיסמאות הבולטות של המהפכה, שביטאו את סלידתה של איראן המהפכנית מברית המועצות ומארצות הברית גם יחד, אף כי יחסה של הרפובליקה האסלאמית כלפי רוסיה היה מתון בהשוואה לעוינותה כלפי ארצות הברית.

מסוף שנות ה-80 של המאה ה-20 הביאו מותו של מכונן המהפכה איתאללה רוחאללה ח'ומיני, התמוטטות ברית המועצות והזדקקותה הגוברת של איראן לסיוע מדיני, צבאי וכלכלי רוסי, לשינוי מהותי בקשריה עם רוסיה. עם זאת, החשדנות האיראנית כלפי רוסיה צפה מעת לעת על רקע טענות כנגד התנהלות רוסיה מול איראן, כמו למשל סירובה להיענות לחלק מהבקשות האיראניות לקבלת מערכות נשק איכותיות, עיכוב משמעותי בהשלמת בנייתו של כור הכוח הגרעיני בבושהר ותמיכתה בהחלטות מועצת הביטחון של האו"ם להטיל סנקציות כלכליות על איראן בשל תוכניתה הגרעינית.  

בידודה הגובר של איראן בזירה הבינלאומית עודד בשנים האחרונות את מדיניות "הפנים מזרחה" אותה אימצה. הפניית המאמצים האיראנים לכיוון רוסיה וסין קיבלה משנה תוקף בעקבות פרישת הנשיא דונלד טראמפ מהסכם הגרעין והשבת הסנקציות הכלכליות במאי 2018 והאכזבה בטהראן מאוזלת ידה של אירופה לנוכח מדיניות "מקסימום הלחצים" האמריקאית נגד איראן. מגמה זו, שהתחזקה מאז בחירתו של הנשיא השמרני ראיסי מהווה סלע מחלוקת בין הזרמים הפוליטיים באיראן. חוגים המזוהים עם המחנה הפרגמטי והרפורמיסטי מזהירים מפני תלות איראנית גוברת ברוסיה שעלולה, לטענתם, להקריב את האינטרסים הלאומיים האיראנים על מזבח האינטרסים שלה בזירה הבינלאומית.

חילוקי דעות פוליטיים אלה באו לידי ביטוי גם בתגובות באיראן לפלישת רוסיה לאוקראינה. בעוד שראשי המשטר בטהראן הביעו תמיכה חד-משמעית ברוסיה, חוגים במחנה הפרגמטי-רפורמיסטי הסתייגו בגלוי מהתקיפה הרוסית. הגדיל לעשות הפרשן הפוליטי ומבקר המשטר צאדק זיבאכלאם, שפרסם בחשבון הטוויטר שלו (26 בפברואר) התנצלות בפני אוקראינה על תמיכת ממשלתו ברוסיה וכתב כי רוב האיראנים תומכים באוקראינה ומגנים את המתקפה הרוסית, אך אינם רשאים להביע את עמדתם.