הרפובליקה האסלאמית נגד "הרפובליקה האסלאמית"

איראניX מס' 4 | 17 במאי  2022

יוצר ועורך: ד"ר רז צימט, חוקר במרכז אליאנס ללימודים איראניים

 

בימים האחרונים נמצאים היומון השמרני ג'ומהורי-י אסלאמי ועורכו הראשי, מסיח מוהאג'רי, במוקד מתקפה חריפה מצד תומכי הנשיא אבראהים ראיסי בעקבות ביקורת שמתחו על התנהלותו הכלכלית הכושלת וקריאתם להתפטרותו. העיתון  ג'ומהורי-י אסלאמי נוסד בשנת 1979 כביטאון "מפלגת הרפובליקה האסלאמית", שייצגה עד לפירוקה ב-1987 את נאמני הקו של מכונן המהפכה, איתאללה רוחאללה ח'ומיני. בשנים האחרונות ביטא העיתון, שנחשב מקורב לנשיאים לשעבר רפסנג'אני ורוחאני, עמדות שנויות במחלוקת גם בסוגיות הנחשבות לרגישות ברפובליקה האסלאמית. הביקורת על העיתון ועורכו משקפת היטב את תהליכי השינוי, שחלו במערכת הפוליטית האיראנית בעשורים האחרונים, ואת הצרתה הנמשכת של האליטה הפוליטית ברפובליקה האסלאמית. תומכי האגף השמרני-מהפכני במשטר כבר אינם מסתפקים ברדיפת יריביהם הרפורמיסטים ופועלים להדיר גם את רגליהם של מי שנחשב בעבר לבשר מבשרו של המשטר המהפכני.

 

ב-8 במאי תקף היומון הרדיקלי  כיהאן את עורך היומון השמרני  ג'ומהורי-י אסלאמי ("הרפובליקה האסלאמית"), מסיח מוהאג'רי, בעקבות ביקורת שמתח על התנהלותה הכלכלית של הממשלה וקריאתו לנשיא אבראהים ראיסי להתפטר מתפקידו. כיהאן האשים את מוהאג'רי בתמיכה במדיניותו הפייסנית של הנשיא לשעבר, חסן רוחאני, שהובילה, לטענתו, למצבה הנוכחי הקשה של איראן. במקום להתנצל בפני הציבור על עמדותיו, תוקף מוהאג'רי את הנשיא וממשלתו, שהשיגו הצלחות גדולות בתחום הכלכלי, בעוד שהממשלה הקודמת היא הנושאת באחריות למשבר האינפלציה ולגירעון התקציבי החמור, כתב  כיהאן.

הביקורת כלפי  ג'ומהורי-י אסלאמי נשמעה לאחר שיום קודם לכן פרסם מוהאג'רי בעיתונו מאמר מערכת בו האשים את הנשיא ראיסי באחריות לעליות המחירים החדות. במאמר טען עורכו הראשי של היומון כי אפילו בתקופת מלחמת איראן-עיראק (1988-1980) לא עלו מחירי הלחם, משום שמנהיג איראן דאז, איתאללה רוחאללה ח'ומיני, אסר על הממשלה להעלות את מחיר הלחם ולו בריאל אחד.  מוהאג'רי תהה מדוע הממשלה נמנעת מלהשתמש בכל האמצעים העומדים לרשותה כדי להיאבק בתופעת הברחת הסחורות מאיראן לשכנותיה, מדוע היא ממשיכה לתמוך בתוקפנות הרוסית נגד אוקראינה אם היא סבורה שהסיבה להתייקרות המחירים נעוצה במחסור בקמח כתוצאה מהמלחמה ומדוע היא אינה פועלת להשלמת המשא ומתן הגרעיני אם היא רואה בסנקציות את הגורם למשבר הכלכלי. בסיכום המאמר קרא מוהאג'רי לנשיא ראיסי לפנות את כסאו ולהפקיד את ניהול ענייני המדינה בידי אנשים מיומנים, שיוכלו להציל את העם והמדינה מהביצה המסוכנת.

ב-9 במאי הצטרפה גם סוכנות הידיעות תסנים לביקורת החריפה נגד העיתון ועורכו.  במאמר פרשנות תחת הכותרת: "ג'ומהורי-י אסלאמי נגד הרפובליקה האסלאמית" סקר העיתון את השינויים שעבר העיתון מאז היווסדו ואת השחיקה במעמדו ובהשפעתו לאחר שהפך מזוהה לחלוטין עם הנשיאים לשעבר, אכבר-האשמי רפסנג'אני וחסן רוחאני. סוכנות הידיעות המזוהה עם משמרות המהפכה האשימה את מוהאג'רי בהפיכת העיתון למטה הבחירות של הנשיא לשעבר רוחאני ובתמיכה במנהיגי האופוזיציה הרפורמיסטית, מיר-חוסין מוסוי ומהדי כרובי, שהובילו את המהומות שפרצו בעקבות הבחירות לנשיאות בקיץ 2009 ונתונים מאז ראשית 2011 במעצר בית.

חבר המג'לס השמרני, מוחמד-רזא מיר-תאג' אלדיני, תקף, אף הוא, את מוהאג'רי. בציוץ בחשבון הטוויטר שלו (7 במאי) כתב חבר המג'לס כי בארבעת העשורים האחרונים מחזיק מוהאג'רי את העיתון כבן ערובה. הוא האשים את עורך העיתון כי הוא פועל בשירות שוחרי המערב, הליברלים והרפורמיסטים וכי נמנע מביקורת כלשהי כאשר מצבם הכלכלי של אזרחי איראן הורע תחת ממשל רוחאני. אלדיני קרא להשיב את העיתון לידי תומכי המהפכה, יורשיו האמיתיים של איתאללה מוחמד בהשתי, ממייסדי "מפלגת הרפובליקה האסלאמית", שהיה, לדבריו, סמל למאבק נגד הליברלים.

העיתון ג'ומהורי-י אסלאמי נוסד במאי 1979 כביטאון "מפלגת הרפובליקה האסלאמית" שהוקמה זמן קצר לאחר המהפכה וייצגה את תומכי ח'ומיני. לאחר מינויו של מיר-חוסין מוסוי, שהיה שותף להקמת המפלגה, כראש ממשלה בשנת 1981, מונה מוהאג'רי לעורך העיתון. מוהאג'רי, איש דת בדרג ביניים (חוג'ת אלאסלאם), הצטרף בעצמו למפלגה לאחר המהפכה ושימש כחבר המועצה המרכזית שלה. ב-28 ביוני 1981 הוא נפצע בפיגוע במטה המפלגה, שבו נהרגו יותר מ-70 בני אדם, בהם כמה מבכירי המשטר. פעילות העיתון נמשכה גם לאחר פירוק המפלגה ב-1987, לאחר שזו שותקה על ידי מאבקים חריפים בין זרמים פוליטיים מתחרים. בנוסף על תפקידו כעורך, שימש מוהאג'רי גם כיועצם של הנשיאים לשעבר רפסנג'אני ומוחמד ח'אתמי.

בשנים האחרונות ביטא ג'ומהורי-י אסלאמי ועורכו עמדות שנויות במחלוקת גם בסוגיות הנחשבות לרגישות ברפובליקה האסלאמית.  כך, למשל, בספטמבר 2017 טען מוהאג'רי במאמר ביקורת יוצא דופן שאנשי הדת חורגים מתפקידם המסורתי במסגדים ובמכללות הדתיות, עוסקים בסוגיות פוליטיות, כלכליות וצבאיות, שאינן מעניינם ופוגעים בכך בתדמיתם הציבורית. באפריל 2020 קרא מוהאג'רי לראשי קרנות הצדקה (בניאד-הא), בהן שולט מנהיג איראן ח'אמנהאי, להוציא מייד את הכספים שברשותם לשימוש החלשים בחברה האיראנית שנפגעו ממשבר הקורונה.  באוקטובר 2000 הביע מוהאג'רי הסתייגות מן האפשרות לבחירת נשיא שיבוא משורות משמרות המהפכה וטען כי כניסתם של יוצאי הכוחות המזוינים לזירה הפוליטית אינה משרתת את האינטרסים הלאומיים וכי עדיף שאלה ישרתו את ארצם בדרכים אחרות. בעקבות המהומות, שפרצו ברחבי איראן בקיץ 2021 על רקע מצוקת המים והחשמל, הזהיר ג'ומהורי-י אסלאמי, כי הרפובליקה האסלאמית סובלת מ"מחלה כרונית" המחייבת טיפול יסודי וכי אם השלטונות לא יספקו את רצון האזרחים, כל מאגרי הנשק שבעולם לא יספיקו על מנת להגן על המשטר.

המתקפה החריפה כנגד העיתון ועורכו משקפת היטב את תהליכי השינוי, שחלו במערכת הפוליטית האיראנית בעשורים האחרונים, ואת הצרתה הנמשכת של האליטה הפוליטית ברפובליקה האסלאמית. החל מראשית שנות ה-2000, וביתר שאת לאחר מהומות 2009, דחקו השמרנים את הרפורמיסטים מהמוסדות הפוליטיים הנבחרים באמצעות נטרול כוחם הן באמצעים חוקיים, בעיקר באמצעות "מועצת שומרי החוקה", והן באמצעות דיכוי פוליטי ואזרחי. במציאות שנוצרה לאחר המשבר הפוליטי ב-2009 הורחק רפסנג'אני מהובלת דרשת תפילות יום השישי בטהראן ולאחר מכן גם מתפקידו כיושב ראש "מועצת המומחים" לאחר שהוקע כמשתף פעולה עם מנהיגי הרפורמיסטים. לקראת הבחירות לנשיאות ביוני 2013 פסלה "מועצת שומרי החוקה" את מועמדותו של רפסנג'אני שניסה לשוב להתמודד בבחירות. בחירתו של חסן רוחאני כנשיא העלתה מחדש את קרנו של הנשיא לשעבר, אך רפסנג'אני, שסומן בעבר כאחד המועמדים האפשריים לרשת את ח'אמנהאי כמנהיג עליון, לא הצליח לשקם עוד את מעמדו הפוליטי עד למותו בראשית 2017 בנסיבות מסתוריות בבריכת השחייה בביתו בגיל 82.

תהליך הצרתה של האליטה השלטונית באיראן הגיע לשיא חסר תקדים לקראת הבחירות לנשיאות איראן, כאשר "מועצת שומרי החוקה" לא הסתפקה בפסילת רובם המכריע של המועמדים, בהם הנשיא לשעבר אחמדינז'אד והפוליטיקאי הרפורמיסטי הבכיר מוסטפא תאג'זאדה, אלא פסלה מועמדים שמרנים מובהקים, ובראשם יו"ר המג'לס לשעבר עלי לאריג'אני, כדי להבטיח את ניצחונו של אבראהים ראיסי ולשמר את הדומיננטיות השמרנית במוסדות השלטון. הביקורת החריפה מצד גורמים המזוהים עם האגף השמרני-מהפכני במשטר על מי שנחשב בעבר לבשר מבשרו של המשטר המהפכני מספקת עדות נוספת לכך שהמהפכה אינה מסתפקת עוד בלטרוף את יריביה הפוליטיים, כי אם גם את בניה ונכדיה.

אוניברסיטת תל אביב עושה כל מאמץ לכבד זכויות יוצרים. אם בבעלותך זכויות יוצרים בתכנים שנמצאים פה ו/או השימוש
שנעשה בתכנים אלה לדעתך מפר זכויות, נא לפנות בהקדם לכתובת שכאן >>