הצעת חוק למינוי "מפקחים הלכתיים" בבנקים מעוררת ביקורת ציבורית

איראניX מס' 8 | 6 בספטמבר  2022

הצעת חוק להרחבת הפיקוח מצד הבנק המרכזי האיראני על הבנקים במדינה מעוררת לאחרונה ביקורת נוקבת, במיוחד ביחס לסעיף שנועד להגדיל את סמכויותיה של "מועצה הלכתית" הפועלת במסגרת הבנק המרכזי. תפקידה של המועצה לוודא כי פעילות הבנקים עולה בקנה אחד עם עקרונות "הבנקאות האסלאמית", ובראשם האיסור על גביית ריבית. תומכי הצעת החוק מדגישים את הצורך בחיזוק הפיקוח ההלכתי על התנהלות הבנקים החורגת, לטענתם, מעקרונות ההלכה המוסלמית. לעומתם, טוענים מתנגדי החוק כי חיזוק מעמדה של המועצה ההלכתית יביא להתערבות אנשי דת בתחומים שאינם מעניינם ויפגע בהתנהלות המקצועית של הבנקים. הביקורת נגד הכוונה לשלב אנשי דת בתפקידי פיקוח פיננסיים מספקת עדות נוספת להתנגדות הגוברת למעורבותם במערכות השלטון התורמת לשחיקת מעמדם הציבורי.

 

הצעת חוק שנועדה לחזק את מעמדו של הבנק המרכזי של איראן ולהרחיב את הפיקוח מצדו על פעילות המערכת הבנקאית במדינה, מעוררת לאחרונה שיח ציבורי וביקורת נוקבת. במוקד הביקורת על ההצעה, הנידונה בימים אלה בפרלמנט (מג'לס), עומד סעיף להרחבת סמכויותיה של "המועצה ההלכתית" הפועלת בבנק המרכזי ואחראית לקידום עקרונות "הבנקאות האסלאמית". בנקאות זו מבוססת על ההלכה המוסלמית ועיקרה פעילות בחסות איסור מוחלט על גביית ריבית. לנוכח איסור זה, פותחו מנגנונים שונים לעשיית רווח, למשל "מוראבחה" בה הלקוח משלם סכום קבוע עבור רכישת המוצר, או "מושארכה" בה הלווה והמלווה הם שותפים המתחלקים בסיכון בכל השקעה, בדומה להיתר עסקה הנהוג ביהדות. על פי הצעת החוק, תפעל במסגרת המוסדות הניהוליים של הבנק המרכזי מועצה הלכתית בת חמישה חברים שיפקחו על פעילות הבנקים ויוודאו כי אלה נוהגים בהתאם לעקרונות הבנקאות האסלאמית. בדיווחים הראשונים באמצעי התקשורת האיראנים וברשתות החברתיות על אודות המועצה המוצעת נטען כי בכוונת הבנק המרכזי להעסיק כ-20 אלף אנשי דת ביותר מ-20 אלף סניפי בנקים הפרוסים ברחבי המדינה. בחלק מהדיווחים אף נטען כי אנשי דת אלה יהיו אחראים, בין היתר, על אכיפת קוד הלבוש האסלאמי בסניפים. דיווחים אלה הוכחשו עד מהרה על ידי ראשי הבנק המרכזי.

ב- 28 באוגוסט, בריאיון לסוכנות הידיעות "חוזה ניוז" המזוהה עם הממסד הדתי אמר חוג'ת אלאסלאם ע'ולאם-רזא מצבאח-מוקדם, יו"ר המועצה ההלכתית של הבנק המרכזי, כי אין כל כוונה להציב אנשי דת בכל אחד מסניפי הבנקים אלא רק במרכזים של 36 מקרב אלה הפועלים ברחבי המדינה. הוא הבהיר כי הבנק המרכזי מעוניין להגביר את הפיקוח על הבנקים בתחומים שונים, לרבות התחום ההלכתי וכי הדיווחים על העסקתם הצפויה של כ-20 אלף אנשי דת לשם כך הינם שקר מוחלט ונועדו להסית את דעת הקהל נגד אנשי הדת. הוא ציין כי המועצה ההלכתית פועלת בבנק המרכזי במסגרת חוק שאושר ב-2018 ובהתאם ל'חוק הבנקים ללא ריבית' שאושר ב-1983. הוא הצביע על פער גדול בין החוק הקיים לבין התנהלותם בפועל של הבנקים, המחייב להגביר את הפיקוח באמצעות אנשי מקצוע בעלי מומחיות הן בתחום הפיננסי-הבנקאי והן בהלכה אסלאמית. מצבאח-מוקדם המשיך והדגיש, כי למפקחים לא תהיה כל זכות להתערב בניהול ענייני הבנקים אלא רק לייעץ להנהלתם ובמקרה הצורך לדווח למועצה ההלכתית על חריגות מיישום סעיפי החוק. גם נגיד הבנק המרכזי, עלי-צאלח אבאדי, הכחיש כי בכוונת הבנק להעסיק עשרות אלפי אנשי דת בכל סניפי הבנקים ואף הבהיר כי אין בהכרח צורך בשילוב אנשי דת בתפקידי פיקוח הלכתי. לדבריו, המומחים שיועסקו בפיקוח על חוקי הבנקים ועל פעילותם בהתאם לבנקאות האסלאמית יכולים להיות בעלי תעודת הסמכה מטעם הבנק לעסוק בתחום זה – בין אם הם בעלי השכלה דתית או אקדמית.

התומכים בהצעת החוק הדגישו את הצורך בחיזוק הפיקוח ההלכתי על התנהלות הבנקים החורגת מעקרונות ההלכה המוסלמית. חבר ועדת הכלכלה של המג'לס, אצע'ר סלימי, אמר בריאיון לסוכנות הידיעות איסנ"א (29 באוגוסט), כי איראן היא מדינה אסלאמית וכי הבנקאות שלה צריכה להיות אסלאמית. הוא טען כי אלה המפיצים שמועות על כך שהצעת החוק דורשת להציב עשרות אלפי אנשי דת בסניפי הבנקים מנסים להביא לריחוק בין הציבור לאנשי הדת וליצור את הרושם שיש כוונה להפקיד משרות ממשלתיות בידי אנשי דת, בעוד שהכוונה היחידה היא לחזק את מעמדה של המועצה ההלכתית בבנק המרכזי.

מית'ם מהרפור, מומחה לענייני בנקאות אסלאמית, אמר בריאיון לסוכנות הידיעות אימנ"א (31 באוגוסט), כי קיימים פערים בעבודתה של המועצה ההלכתית בבנק המרכזי. הוא הסביר כי מאז אישור חוק הבנקים ללא ריבית בשנות ה-80, הותקנו תקנות שאינן עולות בקנה אחד עם החוק, שאף הוא לא עודכן מאז, וכן הוקמו מוסדות ובנקים פרטיים שאינם פועלים בהתאם לחוק. כתוצאה מכך, רוב העסקאות המתבצעות כיום במסגרת הפעילות הבנקאית אינן תואמות את דרישות ההלכה.

לעומתם, טענו מתנגדי החוק כי חיזוק מעמדה של המועצה ההלכתית בבנק המרכזי תגביר את התערבות אנשי הדת בהתנהלותם המקצועית של הבנקים ותפגע בתהליך קבלת ההחלטות במערכת הבנקאית. במכתב שנשלח בחודש אוגוסט ליו"ר המג'לס, מוחמד באקר קאליבאף, טענו 130 בכירים לשעבר במערכת הבנקאית, כי פעילות המועצה ההלכתית תפגע ביכולתו של הבנק המרכזי לבצע ביעילות ובמקצועיות את משימותיו, ובראשן שימור היציבות המוניטרית והפיננסית. בהתייחסם לסעיף הנוגע לפיקוח ההלכתי על הבנקים טענו החתומים על המכתב, כי הרחבת סמכויותיה של המועצה ההלכתית עומדת בסתירה לחוקת איראן המכירה אך ורק בסמכות "מועצת שומרי החוקה" לפסול חוקים שאינם עולים בקנה אחד עם החוקה או עם ההלכה. הם הביעו חשש שמא המועצה תהיה שותפה לעיצוב המדיניות המוניטרית, דבר שעלול לסבך את תהליכי קביעת המדיניות וקבלת ההחלטות ולהחריף אף יותר את הבעיות הניצבות בפני המערכת הבנקאית.

היומון ג'ומהורי-י אסלאמי, שביטא בשנים האחרונות עמדות שנויות במחלוקת גם בסוגיות הנחשבות לרגישות ברפובליקה האסלאמית, מתח, אף הוא, ביקורת חריפה על הצעת החוק. במאמר מערכת שפרסם ב-3 בספטמבר נטען, כי ההבהרות שנמסרו על ידי ראשי הבנק המרכזי בעניין זה אינן מספקות תשובה לשאלה המרכזית: מדוע בכלל נדרש פיקוח הלכתי בבנקים. לטענת העיתון, הבנקים נוהגים בהתאם לחוק המדינה המסדיר את פעילותם גם בהיבטים ההלכתיים. לפיכך, אגף הפיקוח של הבנק המרכזי יכול לפקח על התנהלות הבנקים בכלל הסוגיות ואין כל צורך במינוי מפקחים הלכתיים ייעודיים. זאת ועוד, התערבות אנשי דת בעניינים ביצועיים כאלה היא עניין מזיק. העיתון הזהיר כי לא זו בלבד שנוכחות אנשי דת בבנקים אינה משרתת את הממסד הדתי אלא שהיא מערבת אותם בסוגיות הנוגעות לממשל ואינן מעניינם. אין זו הפעם הראשונה שעיתון זה מותח ביקורת על שילובם של אנשי דת בתפקידים החורגים מתחומי אחריותם המסורתית. בספטמבר 2017 טען עורך העיתון, מסיח מוהאג'רי, כי עיסוקם של אנשי הדת בסוגיות פוליטיות, כלכליות וצבאיות פוגע בתדמיתם הציבורית.

ביקורת על העסקתם של מפקחים הלכתיים מטעם הבנק המרכזי נשמעה גם מצד אנשי דת במרכז הדתי השיעי בעיר קום. ב-4 בספטמבר קיימו אנשי דת אספה במחאה על החוק בטענה, שפעילות המועצה ההלכתית עלולה דווקא לפגוע בערכי הדת, משום שכפיפותה לבנק המרכזי עלולה להפוך אותה כלי בידי הנהלת הבנק לאישור התנהלות שאינה עולה בקנה אחד עם עקרונות הבנקאות האסלאמית. עמדה זו מצד נציגי הממסד הדתי הלמדני משקפת חשש גובר מפגיעה מתמשכת בעצמאותו של הממסד הדתי. בהתאם לתפישה זו, הממסד הדתי, שנהנה לפני המהפכה האסלאמית מעצמאות ביחס לשלטונות, איבד במידה רבה את עצמאותו לאחר המהפכה, השתלב במנגנוני השלטון והפך תלוי בו, מה שהביא לירידה משמעותית בכוחו ובהשפעתו.

הביקורת הנשמעת כנגד הכוונה לשלב אנשי דת בתפקידי פיקוח בבנק המרכזי מספקת עדות נוספת להתנגדות הגוברת להשתלבותם במערכת השלטונית התורמת לשחיקה במעמדם הציבורי. בשנים האחרונות הלכה והשתרשה בקרב אנשי דת, אינטלקטואלים ועיתונאים, בעיקר במחנה הרפורמיסטי ובאגף הפרגמטי במחנה השמרני, התפישה כי הרוב המוחלט של אנשי הדת סובלים מחוסר הפופולריות הגובר של אנשי הדת אשר בשלטון ונתפשים כאשמים קולקטיבית במשגים ובעוולות של אלה האוחזים ברסן השלטון. אנשי הדת המשולבים במערכות השלטון הפכו למוציאים לפועל של מדיניות המשטר במקום לבקר את השלטונות ולפקח על פעילותם. כתוצאה מכך, הם מתרחקים מהאזרחים הפשוטים, שאינם רואים עוד בהם נציגי הדת כי אם נציגי השלטון. ההתנגדות להכפפת המערכת הבנקאית למעורבות רבה יותר של אנשי דת בולטת במיוחד על רקע המשבר הכלכלי הקשה והבעיות המבניות בכלכלת איראן, שמחריפות אותו אף יותר, ובהן שחיתות, ניהול כושל ומעורבות יתר של משמרות המהפכה בכלכלה.

 

 

אוניברסיטת תל אביב עושה כל מאמץ לכבד זכויות יוצרים. אם בבעלותך זכויות יוצרים בתכנים שנמצאים פה ו/או השימוש
שנעשה בתכנים אלה לדעתך מפר זכויות, נא לפנות בהקדם לכתובת שכאן >>