זמן איראן מס' 8

סקירה מס' 8 ● 11 בספטמבר 2008

 

האם נשחק מעמדם של אנשי הדת באיראן?

רז צימט*

ביוני 2008 פרצה באיראן סערה ציבורית בעקבות פרסום עיקרי הרצאותיו של ד"ר עבאס פאליזדאר, ששימש בעבר יועץ עבור המג'לס (הפרלמנט) האיראני. פאליזדאר, המזוהה עם מחנה הנשיא מחמוד אחמדינז'אד ואף התמודד במסגרת רשימת תומכי הנשיא בבחירות המקומיות לעיריית תהראן בדצמבר 2006, חשף בהרצאותיו באוניברסיטאות המדאן ושיראז, פרטים חדשים על מעורבותם לכאורה של אנשי דת בכירים בפרשיות שחיתות. הוא אף הסביר כי מעורבותם של אישים בכירים בפרשיות אלה, מקשה על הממשלה להתמודד בהצלחה עם תופעת השחיתות במדינה. בדבריו הזכיר פאליזדאר אישים בולטים דוגמת איתאללה עבאס ואעז-טבסי, חבר "מועצת המומחים" המשמש גם כאחראי על קרן האמאם רזא שבבעלותה נכסים בשווי מיליארדי דולרים בעיר משהד; איתאללה מחמד אמאמי-כאשאני, חבר "מועצת המומחים" ודרשן בתהראן; איתאללה מחמד יזדי, לשעבר ראש הרשות השופטת, חבר "מועצת המומחים" ומזכיר אגודת המרצים במכללה הדתית בעיר קום; איתאללה אבו-אל-קאסם ח'זעלי; עלי-אכּבּר נאטק נורי, לשעבר יו"ר המג'לס ויועץ למנהיג הרוחני העליון איתאללה ח'אמנהאי; וכן הנשיא לשעבר, עלי אכבר האשמי רפסנג'אני, המשמש כיום כיו"ר "מועצת המומחים" ויו"ר "המועצה לקביעת האינטרס של המשטר". בכירים אלה הואשמו על-ידי פאליזדאר, בין היתר, בהשתלטות בלתי-חוקית על מפעלים ומכרות גדולים, במעורבות בעסקאות נדל"ן מפוקפקות, בקבלת טובות הנאה ובהברחה של סחורות.

ימים ספורים לאחר חשיפת הפרשה נעצר פאליזדאר בגין הפצת שקרים, הסתת דעת הקהל ועבירות כלכליות שונות. בראשית ספטמבר 2008, שלושה חודשים בלבד לאחר חשיפת הפרשה ומעצרו של פאליזדאר, הועלו האשמות חדשות נגד בכירי הממסד הדתי ברפובליקה האסלאמית. הפעם היה זה העיתונאי ובמאי הקולנוע והטלוויזיה, מחמד נוריזאד, שנמנה בעבר עם מערכת היומון השמרני "כיהאן" היוצא לאור בתהראן. בבלוג האישי שלו ("גאה נושת"), קרא נוריזאד לבכירים מקרב אנשי הדת באיראן (בעלי המעמד הרם ביותר של "מקור חיקוי"), להימנע מהתערבות בענייני ממשל. בצעד זה הגיב נוריזאד לנציגי הממסד הדתי שקראו להדיח את סגן הנשיא, אספנדיאר רחים משאי, בעקבות "הצהרתו השערוריתית" בנוגע ליחסי ידידות בין העם האיראני לעם בישראל. נוריזאד הדגיש בדבריו כי רק הממשלה, הרשות השופטת, המג'לס, "המועצה לקביעת האינטרס של המשטר", "מועצת המומחים" והמנהיג הרוחני העליון רשאים להכריע בסוגיית המשך הכהונה או ההדחה של סגן הנשיא, וכי סוגיה זו אינה מעניינם של בכירי הממסד הדתי. זאת ועוד, נוריזאד טען שבשל מעורבותם של בכירי הממסד הדתי בענייני הממשל ובנושאים המצויים בתחומי אחריותו של המנהיג הרוחני העליון, הם זונחים לא אחת את חובותיהם הדתיות.

דבריו של נוריזאד עוררו גל מחאה וביקורת, בעיקר מצד בכירים במחנה הדתי-שמרני באיראן. התובע הכללי, קרבאן-עלי דרי נג'ף-אבאדי אף הינחה את משרדו לפתוח בהליכים משפטיים נגד נוריזאד באשמת פגיעה בכבודם של אנשי הדת הבכירים במדינה. הנחיה זו יצאה בעקבות תלונה שהוגשה נגד נוריזאד על-ידי אגודת המרצים במכללה הדתית של העיר קום. איתאללה מרתזא מקתדאי, מנהל המכללה, קרא לרשות השופטת להיאבק נגד אלה המבקשים לפגוע בכבודם של בכירי הממסד הדתי. תמוה הדבר, טען מקתדאי, כי ברפובליקה האסלאמית נשמעים דברי בלע נגד אנשי דת האמונים על מלאכתם ופועלים על פי ההלכה האסלאמית. גם דרשן תפילות יום השישי בתהראן, סיד אחמד ח'אתמי, מתח ביקורת על אלה הפוגעים בדבריהם ובמעמדם של אנשי הדת הבכירים. ח'אתמי ציין כי מחובתם של אנשי הדת להביע דעה בנושאים דתיים, תרבותיים ופוליטיים כל אימת שיש צורך בכך, וכי אין כל מקום להגביל את פעילותם רק לתחום ההלכתי. בתגובה טען יו"ר המג'לס, עלי לאריג'אני, כי יש להגן על מעמדם המיוחד של בכירי הממסד הדתי והגדיר את הפגיעה בהם כ'צעד מכוער'.

גם בקרב חוגים רפורמיסטיים באיראן עוררו דבריו של נוריזאד ביקורת חריפה. במאמר מערכת שהתפרסם ב-6 בספטמבר 2008, ביומון "אעתמאד-י מלי", נכתב כי בשנים האחרונות נעשו מספר ניסיונות מצד גורמים מפוקפקים לפגוע בבכירי הממסד הדתי באיראן. בהתייחסות מרומזת לנציגי הממשלה ותומכיה נטען ביומון, כי לניסיונות הפגיעה האלה לא ניתן כל מענה מצד גורמים שמתיימרים להגן על ערכי המהפכה האסלאמית. המאמר הוסיף והדגיש כי אנשי הדת אינם חפים מטעויות, אך אין לאפשר פעילות שתפגע במעמדם המיוחד ובעצמאותו של הממסד הדתי. עצמאות זו, הזכיר היומון, היא שאיפשרה לאנשי הדת להתייצב לצד הציבור ונגד גילויי הדיכוי הפנימי והאימפריאליזם הזר במשך מאות השנים האחרונות. העיתונות הרפורמיסטית אף טענה כי בדומה לעבאס פאליזדאר, גם נוריזאד מקורב לנשיא אחמדינז'אד, למרות שנוריזאד עצמו וכן עלי רזא זאכר אצפהאני, יו"ר המרכז למחקרים אסטרטגיים בלשכת הנשיא, הכחישו קשר שכזה. אצפהאני גם הדגיש כי עמדותיו של נוריזאד אינן מייצגות את עמדת הממשלה.

ביקורת כלפי אנשי הדת ומעורבותם בפוליטיקה באיראן איננה תופעה חדשה. מאז פרוץ המהפכה האסלאמית, וביתר שאת מאז מותו של מכונן המהפכה איתאללה רוחאללה ח'מיני בשנת 1989, תבעו אינטלקטואלים ואנשי דת לצמצם את מעורבות בכירי הממסד הדתי בניהול ענייני המדינה וקראו תיגר על ניסיונות המשטר האסלאמי לכפות את פרשנותו הרשמית. אם לשפוט על פי ההתפתחויות האחרונות באיראן, הרי שממדי הביקורת הולכים ומתרחבים, ואינם מוגבלים עוד לחוגים מצומצמים של אינטלקטואלים, אנשי דת ומתנגדי משטר.

הביקורת על אנשי הדת הבכירים נמתחת על רקע ירידה בשיעור ייצוגם בחלק מהמוסדות הפוליטיים הנבחרים באיראן. אמנם אנשי הדת עדיין נהנים מעוצמה פוליטית משמעותית באיראן, בעיקר בזכות שליטתם במוסד המנהיג הרוחני העליון, ב"מועצת המומחים" וב"מועצת שומרי החוקה". אך עם זאת ניכרת בשנים האחרונות ירידה משמעותית בנוכחותם של אנשי דת במוסדות הפוליטיים הנבחרים על-ידי הציבור, כמו למשל המג'לס. בעוד שבמג'לס הראשון היוו אנשי הדת רוב, ירד מספרם במג'לס השלישי ל-87, במג'לס החמישי ל-53, במג'לס השביעי ל-41 ובעקבות הבחירות האחרונות למג'לס במרץ 2008, מספרם הגיע לשפל חסר תקדים מאז המהפכה והוא עומד על כ-30 נציגים בלבד.

בעשור האחרון מתגברת ההשפעה הפוליטית והכלכלית של טכנוקרטים - בעיקר יוצאי הכוחות המזויינים ו"משמרות המהפכה" - בשורות האליטה הפוליטית. מעורבותם בכלכלה באה לידי ביטוי, בין היתר, בהפעלת עסקים וחברות. בשנת 2006 נחתם חוזה בשווי של כ-2.5 מיליארד דולר בין משרד הנפט לבין תאגיד "ח'אתם אל-אנביא'" ("חותם הנביאים"), שבבעלות "משמרות המהפכה" לפיתוח שדה הגז "דרום פארס", אחד ממיזמי הפיתוח המרכזיים בתחום האנרגיה באיראן. בנוסף לכך, חברות שמנוהלות על ידי "משמרות המהפכה" אחראיות על פרוייקטים בתחומי התשתית, הפיתוח והבינוי. יכולת ההשפעה של "משמרות המהפכה" השתקפה במיוחד בסירובם לאפשר את פתיחת שדה התעופה הבינלאומי החדש על שם האמאם ח'מיני בתהראן במאי 2004, בטענה כי קיים חשש ביטחוני בשיתופם של עובדי קונסורציום אוסטרי-תורכי בהפעלת השדה. גם במערכת הפוליטית מהווים כיום "משמרות המהפכה" גורם כוח מרכזי. למרות שבצוואתו הפוליטית ביקש איתאללה רוחאללה ח'מיני למנוע את מעורבות הכוחות המזויינים בפוליטיקה, הרי שבפועל ניכרת מעורבות כזו מפעם לפעם. דוגמה נוספת לכך משתקפת במכתב ששלחו בכירים ב"משמרות המהפכה" לנשיא ח'אתמי בעקבות מהומות הסטודנטים של יולי 1999, ובו דרשו פעולה תקיפה נגד המפגינים. במערכת הבחירות לנשיאות 2005 טענו אחדים מיריבי הנשיא אחמדינז'אד, כי גורמים ב"משמרות המהפכה" ובבסיג' היו מעורבים בגיוס תמיכה במועמדותו של אחמדינז'אד. גם לקראת הבחירות למג'לס השמיני הביעו תמיכה בלתי מסוייגת במועמדים של המחנה השמרני, והדבר התפרש כהתערבות בוטה בעניינים פוליטיים. מאז בחירתו של הנשיא אחמדינז'אד בשנת 2005 נמשך במרץ תהליך השילוב של מפקדים לשעבר ב"משמרות המהפכה" במשרות פוליטיות בכירות, ובכלל זה בתפקידי שרים, כגון: שר האנרגיה, ההכוונה האסלאמית, הנפט, ההגנה והמסחר, ומושלי מחוזות.

למגמת הירידה במשקל הפוליטי של אנשי הדת והתגברות השפעתם של טכנוקרטים ויוצאי הכוחות המזויינים, עשויה להיות השפעה מרחיקת לכת על הפוליטיקה האיראנית. רבים מהטכנוקרטים ובוגרי "משמרות המהפכה" הם נציגי הדור הצעיר, בוגרי מלחמת איראן-עיראק, אשר גדלו והתחנכו ברפובליקה האסלאמית, ונחשפו אך במעט לחינוך ולהשפעה מערביים. רבים מהם מזוהים עם הזרם השמרני החדש, שדוגל בחזרה לערכי המהפכה האסלאמית בעקבות התרופפותם בשנות הנשיאות של רפסנג'אני וח'אתמי. אנשי הזרם השמרני החדש אף טוענים כי יש לשוב ולבסס את המדיניות החברתית והכלכלית על ערכי הצדק האסלאמי, שנזנחו זה מכבר לטובת רפורמות כלכליות וחברתיות ומדיניות שוק חופשי והפרטה. בתחום מדיניות החוץ, נוקטים אנשי הזרם השמרני החדש לרוב בגישה לאומנית ומתריסה כלפי המערב. השקפת עולמם גורסת כי המערב נמצא בתהליכי שקיעה, וכי על איראן לשוב ולנקוט מדיניות חוץ התקפית שתחתור להגמוניה איזורית ואף לעוצמה בינלאומית, וזאת לאחר שנים ארוכות במהלכן נקטה איראן מדיניות חוץ פרגמטית, שהתבססה על רצון להפיג מתחים הן עם מדינות המערב והן עם מדינות האיזור. גם אם ביכולתה של ההנהגה הדתית לסכל כל איום על מרכזיותו של הממסד הדתי ועל מעמדם הפוליטי של אנשי הדת, הרי שהמשך המגמה הביקורתית כלפי התנהלותם, עשוי להציב אתגר בפני תפיסת שלטון חכם הדת (ולאית-י פקיה), במיוחד אם מוסד זה יעמוד בפני משבר משמעותי, כמו למשל הסתלקותו של המנהיג הרוחני העליון, עלי ח'אמנהאי

divider

*רז צימט הוא תלמיד מחקר לתואר שלישי בביה"ס להיסטוריה ועמית מחקר במרכז ללימודים איראניים באוניברסיטת תל אביב.

מרכז אליאנס ללימודים איראניים (ACIS)

אוניברסיטת תל אביב, רמת אביב 61390, תל אביב ת.ד. 39040

דוא"ל:irancen@tauex.tau.ac.il טל' 03-640-9510 פקס' 03-640-6665

זמן איראן 8 ● 11 בספטמבר 2008 © כל הזכויות שמורות.

אוניברסיטת תל אביב עושה כל מאמץ לכבד זכויות יוצרים. אם בבעלותך זכויות יוצרים בתכנים שנמצאים פה ו/או השימוש
שנעשה בתכנים אלה לדעתך מפר זכויות, נא לפנות בהקדם לכתובת שכאן >>