סקירות המרכז

רן לוי*

ב-19 ביוני 2010 הובא לתלייה בכלא אוין שבתהראן עבּד אל-מאלכּ ריגי, לאחר שהורשע ב-79 סעיפי אישום, ביניהם הקמה והנהגה של ארגון הטרור ג'ֹנְדאללה ("חיל האלוהים").ג'נדאללה, המכנה עצמו גם בשם "תנועת ההתנגדות העממית האיראנית", הוקם באיראן ב-2002 במחאה נגד מדיניות האפליה המתמשכת מצד המשטר כלפי הסונים בכלל ובני המיעוט האתני-דתי-לשוני הבַּלוּצ'י בפרט. הארגון שם לו למטרה להילחם ב"שלטון חכם ההלכה", שאותו הוא מגדיר כ"רצחני" ו"פאשיסטי", כמו גם להיאבק למען החירות ומימוש זכויות האדם והאזרח באיראן. עיקר המאבק של הארגון ניכר גם בסיסמתו: "חיים בגאווה או מוות בכבוד" (יא זנדגי בּא עזת יא מרג בּא שרפ) (ראו בבלוג הרשמי של הארגון). ברוח זו הוא יזם משנת 2005 ואילך מספר פיגועים ראוותניים נגד אזרחים וחיילים מקומיים, אשר על-פי דיווחים רשמיים הביאו למותם של 154 ולפציעתם של יותר מ- 320 איש. פעילותו של ג'נדאללה היא דוגמה נוספת לחוסר שביעות רצון המאפיין שכבות שונות ברפובליקה האסלאמית, והוצאתו להורג של ריגי מלמדת על הניסיון של המשטר האיראני להיאבק בכוחות בדלניים מקרב בני המיעוטים הפועלים בתחומי המדינה.

המיעוט הבלוצ'י, שמהווה על פי הערכות כ-2 אחוז מכלל האוכלוסייה באיראן (המונה מעל 70 מיליון נפש), מורכב ברובו ממסלמים-סונים הישובים בדרום-מזרח איראן, במחוז סיסתאן-בלוצ'יסתאן. מחוז זה הוא חלק מחבל בלוצ'יסתאן שחולק במאה ה-19 על ידי הבריטים בין איראן, אפגאניסתאן והודו, ובמחצית הראשונה של המאה ה-20 בין שתי הראשונות ופאכסתאן. חלוקה זאת נעשתה חרף תביעותיהם של הבלוצ'ים להקים אוטונומיה באזור, והובילה לפילוגם לקהילות מיעוט אתניות המאכלסות מרחבים טריטוריאליים-לאומיים שונים. בעקבות זאת השתלבו הבלוצ'ים באופן מוגבל במרקם החיים הפוליטי, החברתי, התרבותי והכלכלי במקומות מושבם.

בימי המלוכה הפהלוית (1979-1925) נאלצו הבלוצ'ים באיראן להתמודד עם מדיניות האחדה תרבותית שאותה הנהיג המשטר במטרה לחזק את ריכוזיות השלטון. הפרסום והלימוד בשפה הבלוצ'ית נאסר, ונעשו מאמצים ליישב את מחוז סיסתאן-בלוצ'יסתאן באוכלוסייה ממוצא אתני מגוון. מדיניות זו נמשכה גם לאחר המהפכה ב-1979, כאשר הרפובליקה האסלאמית ראתה באסלאם השיעי מרכיב מרכזי בזהותם של אזרחי איראן, והתייחסה בהתנשאות ובחשדנות כלפי האוכלוסייה הסונית שבתחומיה. מאותה העת הבלוצ'ים לא סבלו מאפליה אתנית בלבד אלא גם מאפליה דתית שהחריפה את היחס השלילי כלפיהם מצד הרוב במדינה.

בבחירות האחרונות לנשיאות זכה נושא המיעוטים ומעמדם בחברה האיראנית למקום מרכזי בסדר היום הציבורי. שלושה מהמועמדים - מיר־חוסין מוסאוי, בן המיעוט האזרי ומנהיג התנועה הרפורמיסטית, מהדי כּרוּבּי ומחסן רזאא'י בני המיעוט הלורי - הבטיחו במצעם הפוליטי חופש לשוני ותרבותי רב יותר למיעוטים במדינה. כ-49 אחוז מהאוכלוסייה של הרפובליקה האסלאמית של איראן מוגדרת כמיעוט אתני ו/או דתי במדינה שבה רוב האוכלוסייה מזהה עצמה כפרסית ומסלמית-שיעית. בדומה לקבוצות מיעוטים אחרות, כמו המיעוט הכורדי שמבקש אוטונומיה טריטוריאלית ונתפס כאיום המשמעותי ביותר למשטר ולהבדיל מהמיעוט האזרי שהצליח להשתלב בחברה האיראנית במידה לא מבוטלת - סובלים הבלוצ'ים מעוני, נגישות מוגבלת למשאבים, כוח פוליטי מועט וסטאטוס חברתי נמוך, אשר עורר את מאבקם בשלטון למען שיפור תנאי חייהם וזכויותיהם במדינה. אך מאבקו של הארגון במשטר איננו יכול להתפרש על רקע סוציו-אקונומי בלבד. באקלים חברתי-תרבותי שאינו מקבל זהויות שאינן מתיישבות עם הזהות ההגמונית השיעית-פרסית, מבטאות פעולות הטרור הראוותניות של הארגון כנגד המשטר האיראני את רצונם העז של לפחות חלק מבני המיעוט הבלוצ'י להגן על "גבולות" הזהות המובחנת שלו. מתוך כוונה לחתור תחת הסמל המובהק ביותר של המשטר, יזם ג'נדאללה בדצמבר 2005 ניסיון התנקשות כושל בחייו של נשיא הרפובליקה מחמוד אחמדינז'אד בעת ביקור שערך בעיר זאבול שבמחוז סיסתאן-בלוצ'יסתאן(TheWashington Quarterly 2006-7).

במאי 2009, כחודש לפני הבחירות לנשיאות באיראן, הטמין הארגון מטען חבלה במסגד בעיר זאהדאן והפעילוֹ בעת תפילה לציון יום מותה של פאטמה, בתו של הנביא מחמד. בפעולה זו נהרגו לפחות 19 אזרחים ונפצעו יותר מ- 60 (בי.בי.סי. 28 במאי 2009). באוקטובר אותה שנה הארגון הוציא אל הפועל פיגוע התאבדות שסימן שינוי בפעילותו הטקטית. בעת מפגש בין קצינים בכירים ממשמרות המהפכה לבין ראשי שבטים המתגוררים באזור פישין שבמחוז סיסתאן-בלוצ'יסתאן פוצצו עצמם אחדים מפעילי הארגון. פיגוע זה שנועד לסכל את ניסיונות המשטר לשאת ולתת עם כוחות פריפריאליים גרם למותם של לפחות שישה קצינים בכירים, ביניהם סגן מפקד כוחות היבשה של משמרות המהפכה, נור־עלי שושתרי, ומפקד נפת המחוז, עלי מחמד־זאדה (בי.בי.סי. 18 באוק' 2009). בתגובה לכך החל המשטר לרדוף את פעילי הארגון עד חורמה, כאשר אלה שנתפסו נכלאו, הואשמו בבגידה במדינה וחלקם, כמו ריגי, הוצאו להורג בתלייה פומבית.

לדעת רשיד אחמד ח'אן מאוניברסיטת סארגודהא שבפאכסתאן, הוצאתו להורג של מנהיג הארגון מהווה מכה קשה לג'נדאללה שממנה הוא יתקשה להתאושש (אירנ"א, 22 ביוני 2010). ואולם זמן קצר לאחר לכידתו של ריגי, בפברואר השנה, מיהר הארגון להכריז על מינויו של מחמד ט'אהר בלוצ' כממשיכו, בתמיכת כל השבטים בסיסתאן-בלוצ'יסתאן. כמו כן הדגיש הארגון כי הוא ימשיך בג'האד נגד המשטר האיראני "עד טיפת הדם האחרונה". מבחינה זו דומה שהשלטונות האיראניים וג'נדאללה נקלעו ל"ספירלת הטרור". המדיניות של המשטר אינה מצביעה על נכונותו לפעול למען שיפור תנאי חייהם ומעמדם של הבלוצ'ים היות וג'נדאללה, המתיימר לייצג את המיעוטים הסונים באיראן, נוקט בפעולות טרור המסכנות חיי אדם. מן העבר השני, ג'נדאללה מצהיר כי לא יחדל מהמאבק המזוין כל זמן שהמשטר לא ייענה לדרישותיו. בנסיבות אלו עלול המשך המאבק האלים של פעילי ג'נדאללה להפוך מאמצעי הגנה על גבולותיהם התרבותיים של הבלוצ'ים לחלק בלתי נפרד מן הזהות שמגדירה אותם, דבר אשר יקשה מאד על הצדדים להגיע לסוג של פשרה זה עם זה.

במרוצת השנים האחרונות מאיץ המשטר גם את התעמולה ההסברתית נגד הארגון. באמצעי התקשורת האיראנים, שפועלים תחת מעטה צנזורה כבד ולרוב משקפים את הלך-הרוח של הנהגת המדינה, מוצג ג'נדאללה כארגון טרור הפועל נגד ביטחונו ויציבותו של המשטר, ואף חותר תחת הלאום האיראני תוך שהוא מקיים קשרים עם הבלוצ'ים באפגאנסתאן ופאכסתאן בניסיון להשיג אוטונומיה בלוצ'ית באזור. במסגרת הדה-לגיטימציה של הארגון והנהגתו, ייחסה התעמולה האיראנית למנהיג הארגון ריגי פעילות מטעם משטר הטאלבאן הסוני הקיצוני וכן סחר בסמים (אפתאב, 4 באפ' 2007). כתב התביעה נגד ריגי, שהתפרסם באתר של משרד המשפטים, כלל האשמה בגין מעשי שוד אלימים, הברחת נשק ותחמושת, זריעת טרור ופחד בקרב הציבור, פגיעה בביטחון המדינה וכוונה לפגוע בעשרות אזרחים ואנשי כוחות ביטחון. כמו כן פועל המשטר לפגום באמינות ההצהרות הגורפות של ג'נדאללה כארגון שזוכה בתמיכתם המלאה של תושבי המחוז. יממה לאחר התלייה של עבד אל-מאלכ ריגי צוטט בתקשורת האיראנית מנהיג שבט ריגי הנוכחי, באשיר אחמד, שהדגיש כי אפיזודה זו מעידה על חוסנו וחוזקו של המשטר ויש בה להסיר את אות הקלון משבטו (אירנ"א, 20 ביוני 2010).

ואולם, עיקר התעמולה האיראנית מייחסת את פעילות הארגון להשפעה אימפריאליסטית של המעצמות, בראשן ארצות-הברית, המבקשות לערער את יציבותו של המשטר ואף פועלות למען הפלתו. ביומון השמרני כיהאן נטען לאחרונה כי ארגון ג'נדאללה פועל בשירות כוחות הביון האמריקאים וכי במסעותיו לאירופה נפגש ריגי עם פוליטיקאים ממדינות שונות ודן עימם על נקיטת פעולות נגד המשטר האיראני (כיהאן, 24 בפב' 2010). בכתב התביעה שהוגש נגדו, הואשם ריגי גם ביצירת קשר עם פעילים של שירותי ביון זרים המעוניינים לפעול כנגד יעדי המהפכה האסלאמית. טענה דומה השמיע גם הנשיא מחמוד אחמדינז'אד, שהדגיש כי לכידתו של ריגי מהווה השפלה לארצות-הברית, בריטניה ו"המשטר הציוני" אשר העניקו לו תמיכה בניסיון לחתור תחת המשטר האיראני (אירנ"א, 6 במרץ 2010).

בזירת הפנים, אם כן, המאמץ הצבאי והתעמולתי של הרפובליקה האסלאמית נגד ג'נדאללה נועד לשלול או לנטרל את הבסיס האתני-דתי של המאבק הבלוצ'י. זאת מתוך החשש של המשטר כי אחדות המדינה תתערער בעקבות התעוררותן של קבוצות אתניות-דתיות פרטיקולאריות נוספות בתחומיה. בזירה האזורית והבינלאומית, המשטר האיראני דואג להציג את עצמו כמי שנקלע ל"מאבק" בעל כורכו עם כוחות מחוץ ומבית המעוניינים להפילו, ולכן עליו לנקוט במדיניות דפנסיבית בכדי להגן על ריבונות המדינה ושלום אזרחיה. מבחינות אלו דומה שחרף ביטויים של חוסר שביעות רצון מצד קבוצות מיעוט ברפובליקה האסלאמית, ממשיך המשטר להציג את מדיניותו ככזו שנועדה לחזק את אחדות הלאום האיראני. כך הוא מבקש להחליש את אלו המעוניינים לחתור תחתיו ולהבטיח לעצמו את המשך התמיכה של מצדדיו מבית ומחוץ■

*רן לוי הוא עוזר מחקר במרכז ללימודים איראניים וסטודנט לתואר שני בחוג להיסטוריה של המזרח התיכון ואפריקה, אוניברסיטת תל אביב.

מר כ ז    א ל י א נ ס    ל ל י מ ו ד י ם    א י ר א נ י י ם  ( A C I S ) 

אוניברסיטת תל אביב, רמת אביב 61390, תל אביב ת.ד. 39040

דוא"ל Irancen@tauex.tau.ac.il 

טל':03-640-9510    פקס03-640-6665 :

זמן איראן ● 18  29 ביוני 2010

©  כל הזכויות שמורות