זמן איראן מס' 17

  סקירה מס' 17 ● 15 במרץ 2010
 
 
 

בין קרבה אידיאולוגית ליריבות פוליטית: תנועת האחים המוסלמים הסורית 
והרפובליקה האסלאמית
 

ליעד פורת*

מפגש הפסגה בדמשק בין נשיא סוריה, נשיא איראן, מזכ"ל חזבאללה וראש הלשכה המדינית של החמאס, שנערך בסוף פברואר 2010, נועד לאותת לקהילה הבינלאומית והאזורית כי שותפות האינטרסים בין הארבעה שרירה וקיימת. אולם מפגש זה בין בּשאר אסד, מחמוד אחמדינז'אד, חסן נסראללה וח'אלד משעל, חשף גם את המתיחות הקיימת בקרב פלגים אסלאמיים שונים. למרות הניסיון של אסד להפגין חזית אחידה בין דמשק לתהראן, נחשפים בחזית הסורית סדקים, כאשר לאחרונה גוברים הקולות נגד שיתוף הפעולה בין סוריה לאיראן, מצד תנועת האחים המסלמים הסורית (להלן: "האחים הסורים"), שמרכזה בלונדון.

כבר במהלך 2007, בעקבות מלחמת לבנון השנייה, התבטאו מנהיגי האחים הסורים בגנות הברית האסטרטגית המתהדקת בין דמשק לתהראן ואף התריעו על סכנה, שבהסכמת בּשאר אסד, סוריה תיכבש על ידי איראן ולבנון על ידי השלוחה שלה, חזבאללה. חששות אלה מצטרפים להאשמות תכופות המופנות כלפי המשטר הסורי, שמתיר לגורמים זרים ועוינים לעשות הן בסוריה והן בלבנון כבשלהם. במקביל, מזה כשנתיים מפנים האחים הסורים טענות חמורות גם נגד הרפובליקה האסלאמית, בשל התמיכה והסיוע שהיא מעניקה למשטר הבּעת' הכופר - זאת בניגוד לסולידריות אסלאמית שאותה מבקשת תהראן לקדם – וכן פעילותה לייצא את המהפכה האסלאמית השיעית של ח'מיני לסוריה. בנוסף לייחוס מגמות שיעיזציה, מאשימים האחים הסורים את איראן בניסיון להשתלט על המרחב הערבי-סוני לא רק מבחינה אידיאולוגית-דתית, אלא גם מבחינה צבאית, כלכלית ותרבותית.

היחס העוין שמגלים האחים הסורים בתקופה האחרונה כלפי המשטר באיראן טמון במשקעי עבר ובנסיבות שהתפתחו מראשית שנות השמונים של המאה העשרים. בראשית דרכו של המשטר המהפכני באיראן, ביקשו האחים הסורים לשאוב ממנו חיזוקים והשראה. במהלך שנות השבעים, פעלו תנועת האחים המסלמים הסורית הסונית מזה ותנועת המהפכה האסלאמית השיעית באיראן מזה, בשם ערכים ועקרונות דומים. שתי התנועות שאפו, בין השאר, להחליף את המשטר החילוני המקומי, להשליט את השריעה (ההלכה האסלאמית) ולכונן סוג של שלטון אסלאמי. בנוסף לכך, עולם מושגים דומה הנחה את שתי התנועות במאבקן נגד המשטר בכל אחת מהמדינות. כך, למשל, נהגו האחים הסורים לכנות את חאפט' אסד בתואר "השאה הסורי". כינוי זה נועד לבטא את השקפתם כלפי מי שנתפס בעיניהם כאויב של האסלאם, של העם הסורי והערביות, וכן את תקוותם שגורלו של אסד יהיה דומה לזה של השאה מחמד רזא פהלוי. השימוש בכינוי זה נועד גם לאותת לח'מיני כי אסד הוא אויב האסלאם, וכי מדובר במאבק בעל אינטרסים משותפים. ואולם, תקוותה של הנהגת התנועה לתמיכה ממשית במאבקה מצד המשטר החדש בתהראן מעולם לא התממשה.

מראשית שנות השמונים, נמנעה הרפובליקה האסלאמית מתמיכה כלשהי באחים הסורים ובמקום זאת סיפקה משענת למשטר אסד. כבן למיעוט העלוי, הואשם אסד, על ידי האחים הסורים בהשתלטות כוחנית על המדינה באמצעות כת עדתית שאינה אסלאמית. בעוד שהאחים הסורים השתמשו בפוסקי הלכה סונים על מנת להדיר את העלוים מחיק האסלאם, פנה אסד להשיג לגיטימציה דתית מהמחנה השיעי. כבר ב-1973 הוא זכה בהכרה דתית מהאמאם מוסא א-צדר, מנהיג השיעים בלבנון יליד איראן שנעלם ב-1978, ובהמשך גם בלגיטימציה מצד מנהיגה הרוחני של איראן, האיתאללה ח'מיני. תמיכתו של ח'מיני פגעה קשות בתעמולה של האחים הסורים, במיוחד משום שהיא הוענקה למשטר הסורי בשלב קריטי במאבקם, בשעה שאסד הכריז על התנועה מלחמת חרמה.

על רקע זה ניתן להבין את תמיכת האחים הסורים בצדאם חסין, בימי מלחמת איראן- עיראק (1980-1988). במהלך המלחמה ובעקבות העימות הגובר בין משטר הבּעת' בדמשק למשטר הבּעת' בבגדאד, מצאו פעילי התנועה מקלט וחסות בעיראק. על פניו דומה שבחירתם לחסות בצלו של שליט עיראק הייתה תולדה של כורח המציאות יותר מאשר בחירה "טבעית", ונבעה משיקולים טקטיים ולא אידיאולוגיים. בעוד שחאפט' אסד טבח באחים המסלמים בחמאה בפברואר 1982, אפשר צדאם חסין לחברי התנועה למלט עצמם מעבר לגבול ולחדש את לחימתם. לכן, למרות שהנהגת האחים הסורים גינתה את המשך הלוחמה בין איראן לעיראק על כך שהיא מכלה את משאבי "האומה האסלאמית", היא הטילה את האחריות העיקרית לכך על ח'מיני בלבד. ביטוי להאשמה זו ניתן למצוא בדבריו של מנהיג התנועה באותה העת, עבד אל-פתאח אבו ע'דה, שטען כי ההתעקשות האיראנית להמשך הלחימה "משקפת תוקפנות חדשה כלפי האומה האסלאמית, דת האסלאם, אנשיה ומשאביה". הוא אף המשיך וטען שאם ח'מיני תומך במשטר אסד, הרי שהוא בעקיפין אויב התנועה.

בהזדמנויות נוספות תקפו האחים הסורים את המשטר באיראן וייחסו לו האשמות חמורות אף יותר. כך למשל, בעקבות השתלטות עולי הרגל האיראנים על הכעבה במכה ב-1987 האשימו האחים הסורים את ח'מיני בכך שחילל את האתר הקדוש ביותר בעונת החג' ובכך שכמעט הבעיר מחדש "מלחמת אחים" (פתנה) בתוך האסלאם, בין סונים לשיעים. זאת ועוד, עם מותו של ח'מיני ב-1989, הביעה התנועה שביעות רצון מהאירוע, התייחסה למותו כמהלך טבעי ורצוי, ואף האשימה אותו במתן סיוע לנשיא הסורי בטבח של מסלמים.

לאור כל זאת, מייחסת ההנהגה הגולה של האחים הסורים למשטר באיראן תפקיד מכריע במצוקות שאליהן נקלעה תנועתם. המשך תמיכתה של הרפובליקה האסלאמית במשטר הסורי, גם בהנהגת בּשאר אסד, משפיעה על עמדת הנחיתות של תנועת האחים המסלמים הסורית. עלי אל-בּיאנוני, מנהיג התנועה מ-1996, טוען בהקשר זה "שהמשטר הסורי שואב את כוחו מאיראן" וכי ניכר "חלחולה של ההשפעה האיראנית בסוריה מבחינה כלכלית וחינוכית-תרבותית". אל-בּיאנוני מקפיד להתייחס בשנים האחרונות לסכנה הטמונה בהתפשטות השיעית בסוריה בחסותה של איראן, וכן לשיתוף הפעולה הצבאי בין שתי המדינות. שיתוף הפעולה בין דמשק לתהראן לא נתפס בעיניו כסכנה מוחשית לסוריה בפרט, אלא כאיום על המרחב הערבי- סוני בכלל.

עם זאת, עלי אל-בּיאנוני נוטה לערוך הבחנה בין העם האיראני, שהוא חלק בלתי נפרד מאומת האסלאם לבין המשטר באיראן, שהוא סכנה לאחדות האסלאם. בראיון שהוצג באתר הרשמי של האחים הסורים בדצמבר 2008, הוא התייחס לפעילות הכלכלית ולמשאבים הרבים שמשקיע המשטר האיראני בקידום פעילות מיסיונרית של האסכולה השיעית, והזהיר שהיא עלולה להביא ל"מלחמת אחים עדתית". לטענתו, "מתקפת האסכולה השיעית" על סוריה היא דבר ברור נוכח ברית "הסהר השיעי" בין המשטר הסורי לבין תהראן וחזבאללה. לפיכך, כמענה למה שנתפס בעיניהם כסכנה שעלולה להוביל ל"מלחמת אחים" ולהחרפת הפיצול העדתי, מציעים האחים הסורים פתרון מקומי בדמות כינונה של "מדינת האזרחות" (דולת אל-מואטנה), כישות מדינית שכלל אזרחיה יהיו שווים בזכויותיהם וחובותיהם ללא הבדל של מוצא או שיוך עדתי. חזון זה, שהופיע במצעם המדיני ב-2004, מצדד בשוויון אזרחים, בזכויות פוליטיות ובחירויות אדם ונעשה בו שימוש תכוף יותר בתקופה האחרונה.

לסיום, ההתפתחויות האחרונות שהתרחשו באיראן, בעקבות הבחירות לנשיאות ביוני 2009, עוררו עניין מיוחד גם בקרב האחים הסורים. אתר האינטרנט הרשמי של התנועה (http://www.ikhwansyria.com/) סיקר בהרחבה את פעילותם של הכוחות הרפורמיסטיים והדגיש את הדיכוי האלים של האופוזיציה באיראן על ידי המשטר. בספטמבר 2009 אף נערכה השוואה מפורשת באתר התנועה בין המצב באיראן בעקבות הבחירות האחרונות לבין הנסיבות המהפכניות, שקדמו להפלת השאה לפני כשלושה עשורים. בהשוואה מעין זו ניתן לראות מעין משאלת לב כמוסה של האחים הסורים לגבי תרחיש אפשרי ביחס לעתידו של המשטר הנוכחי באיראן. על פי תפיסתה של התנועה, עתידו של משטר אסד הנוכחי כרוך במידה רבה בעתידה של הרפובליקה האסלאמית■

divider

* ליעד פורת הוא עמית מחקר במרכז ללימודים איראניים שבאוניברסיטת תל אביב.


 

מר כ ז    א ל י א נ ס    ל ל י מ ו ד י ם    א י ר א נ י י ם  ( A C I S ) 

אוניברסיטת תל אביב, רמת אביב 61390, תל אביב ת.ד. 39040

דוא"ל Irancen@tauex.tau.ac.il 

טל':03-640-9510    פקס03-640-6665 :

זמן איראן ● 17  15 במרץ 2010

©  כל הזכויות שמורות 

 

facebook

 

אוניברסיטת תל אביב עושה כל מאמץ לכבד זכויות יוצרים. אם בבעלותך זכויות יוצרים בתכנים שנמצאים פה ו/או השימוש
שנעשה בתכנים אלה לדעתך מפר זכויות, נא לפנות בהקדם לכתובת שכאן >>