זמן איראן מס' 23

​

סקירה מס' 23 ● 16 במרץ 2011

באיראן פתנה כן, מהפכה לא...(?)

ברנדון פרידמן*

במרוצת החודשים האחרונים רווח בדיון הציבורי באיראן השימוש במונח פֽתֽנה, שמזוהה בשיח האסלאמי עם "פרוד", "מחלוקת", "הסתה" ובהקשרים מסוימים עם "כפירה" ו"מלחמת אזרחים". השימוש במונח בלט במיוחד בכותרות עיתונים מקומיים דוגמת ג'וואן, שמזוהה עם הנשיא מחמוד אחמדינז'אד וח'באר, שמזוהה עם יו"ר הפרלמנט עלי לאריג'אני. בשבועות האחרונים, החלו בכירים נוספים באיראן לעשות שימוש תדיר יותר במונח זה בגינויים ציבוריים של מתנגדיהם הפוליטיים בצמרת ההנהגה הדתית והפוליטית.

בסתיו 2010 נשמעו בעיתונות האיראנית קריאות לסיום הפתנה בקרב ההנהגה השלטת, בעקבות מחלוקת חריפה שהתגלתה בין תומכי הנשיא אחמדינז'אד לבין תומכיו של לאריג'אני. לדעת פרשנים אחדים, בשיאה של מחלוקת זו הודיע הנשיא אחמדינז'אד על פיטוריו של שר החוץ האיראני מנוצ'הר מותכּי בדצמבר באותה השנה. בהמשך שולב המונח פתנהגם בסיקור התקשורתי של המחלוקת שנעורה בצמרת ההנהגה עם הצגת תכנית הרפורמות בסובסידיות של אחמדינז'אד. מתנגדי התכנית מקרב ההנהגה הדתית רמזו בעקיפין לנשיא אחמדינז'אד שעליו להשית את הקץ על הפתנה הכלכלית שאותה הוא מחולל. השימוש החוזר ונשנה במונח פתנה בשיח הציבורי העכשווי באיראן יכול להצביע על החרפת המאבק הפוליטי הפנימי בצמרת ההנהגה של הרפובליקה האסלאמית, שחשה מאוימת מאובדן התמיכה הציבורית, בעקבות המחאה העממית שפרצה לאחר הבחירות לנשיאות ביוני 2009.

זאת ועוד, מאז הבחירות השנויות במחלוקת לנשיאות חוזר ונשנה בסיקור התקשורתי באיראן השימוש במונח פתנה גם בתיאור פעילותם של מתנגדי השלטון, בעיקר מנהיגיה הסמליים של התנועה הירוקה, מיר-חוסין מוסווי ומהדי כּרובּי. אנשי דת בכירים כמו מנהיג תפילת יום השישי בתהראן, איתאללה אחמד ח'תאמי, אף גינה את פעילי התנועה הירוקה ואת אלה המשתתפים במחאות הנמשכות נגד השלטון, כמחארֶבֶּה, עבירה שמשולה בחוק האיראני להצהרת מלחמה נגד החברה ונגד אללה ודינה עונש מוות. ב-25 בבּהמאן (המקביל ל-14 בפברואר), בעקבות חידוש המחאות ברחובות תהראן הרחיקו לכת אחדים מחברי המג'לס וקראו להוצאתם להורג של מוסווי וכּרובּי.

ייתכן והאזכור השכיח של פתנה בשיח הפוליטי העכשווי באיראן משקף גם את תחושת האיום שמפעמת בקרב צמרת ההנהגה של הרפובליקה האסלאמית, שחוששת שהאופוזיציה מנסה לחתור תחתיה באופן פעיל. כלומר, אלה שמוקיעים את מבקרי המשטר כמחרחרי פתנה מנסים למעשה לעמעם את גילויי המחלוקת וההתנגדות בספרה הציבורית. בנוסף להחרפה ברטוריקה הפוליטית, ניכר שינוי מהותי גם במענה ובאופי התגובה הנוכחית של ההנהגה הפוליטית לגילויי האופוזיציה. עדות לכך עשויה לשמש המעורבות הגוברת של שר המודיעין חוג'ת אל-אסלאם חיֽדר מצלחי במדיניות הפנים והדיפלומטיה הציבורית של איראן, מאז מינויו לתפקיד באוגוסט 2009. עד למינוי זה כיהן מצלחי כנציג של המנהיג הרוחני העליון עלי ח'אמנהאי בשורות הבּסיג' (ארגון מתנדבים צבאי למחצה בחסות משמרות המהפכה), שהחל למלא אף הוא תפקיד מרכזי יותר במאמציו של המשטר להתעמת עם המפגינים ולדכא באופן אלים את המחאות שפרצו ברחוב האיראני מאז 2009.

בשונה מהמשטרים בטוניסיה ובמצרים, המשטר באיראן מזהה את חוסר שביעות הרצון הציבורית, שפרצה ב-2009 ושמאז מוצאת את ביטויה במחאות תקופתיות ברחבי המדינה, עם מתקפה של מלחמה רכה (soft war). המעורבות הציבורית הבולטת של מצלחי בפוליטיקה המקומית בעת האחרונה יכולה לשקף את החשיבות ההולכת וגדלה שמייחס המשטר למנגנוני המודיעין במיגור מחלוקות עם יריבים מבית. בראשית דצמבר 2010, במהלך נאום פומבי שהתקיים בעיר קום, ציין מצלחי שלפחות שמונים מוסדות, ארגונים, חברות ואגודות, שתקציבן השנתי עומד על 2 מיליארד דולר, מקדישים את פעילותם ומרצם למען ערעור יציבות המשטר באיראן. בשונה מאמירות מעורפלות מעין אלה, בהזדמנות אחרת האשים מצלחי באופן ממוקד יותר את הדובר של מוסווי, אמיר ארג'ומנד, שממוקם בצרפת, וכן את הדובר של כּרובּי, מג'תבּא ואחדי, שממוקם בוושינגטון, בהיותם סוכני ביון זרים.

בנוסף להתקפות מילוליות נגד דובריהם, דיווחו אמצעי תקשורת אחדים על מעצרם של מוסווי וכּרובּי, המזוהים עם התנועה הירוקה באיראן ועם כוחות האופוזיציה, בהמשך למעצר הבית שבו היו נתונים השניים מאז ה-14 בפברואר 2011. בעקבות מעצרם, התרומה של מוסווי וכּרובּי להמשך פעילותה של תנועת המחאה מצויה אף היא בשלב זה במוקד מחלוקת בין פעיליה, שתוהים כיצד תוכל התנועה להתקדם בנסיבות אלה. הפולמוס שמתנהל ברשתות החברתיות באינטרנט חושף את האתגרים שעימם מתמודדת תנועת המחאה הירוקה והאופוזיציה הפוליטית הרחבה יותר באיראן. שאלות בדבר המטרה המשותפת של קבוצות האופוזיציה השונות, כושרה של ההנהגה הנוכחית להניע תנועה המונית ויכולתה להתמיד במאבק נוכח הנחישות של המשטר לדכא אותה בכל מחיר, הן רק אחדות מהסוגיות שמעסיקות את פעילי  האופוזיציה בעת הנוכחית.

במהלך פברואר 2011 בישרו דיווחים תקשורתיים שונים על עימותים אלימים בין מפגינים מהתנועה הירוקה לבין כוחות הביטחון בתהראן, משהד, שיראז, אצפהאן, ותבריז. מקורות שקשורים לתנועת המחאה הודיעו על כוונתה להמשיך בפעילותה ברחבי איראן מדי שבוע ביום שלישי, ועל היערכות מיוחדת של האופוזיציה במהלך הנורוז, ראש השנה האיראני שיתקיים ב-21 במרץ. למרות מאמציהם של פעילי התנועה והמפגינים לאתגר את המשטר באמצעות מחאות רחוב תקופתיות, נראה כי לעת עתה הצביון של ההפגנות האלה לא מגלה סממנים של תנופה והתקדמות. חשוב לא פחות, עד כה התנועה הירוקה לא הצליחה ליצור בריתות מהותיות עם קבוצות חברתיות משמעותיות, כמו למשל סוחרי הבאזאר או האיגודים המקצועיים, ככל הנראה בשל מאמצי השלטון לעמעם מחלוקות ציבוריות ולהפעיל לחץ אפקטיבי על פעילות החברה האזרחית באיראן.

לסיום, קשה להעריך מה טומן העתיד לאיראן, אך ברור כי בשלב זה ידו של המשטר היא על העליונה. המשטר הצליח למנוע את הסיקור של המחאות המתמשכות באיראן ממרבית אמצעי התקשורת הזרים, והדיווחים המקומיים על פעילות האופוזיציה מבית היו מועטים מאוד בחודש החולף. הגברת אמצעי הדיכוי אילצה את פעילי החברה האזרחית לרדת למחתרת, והיא מקשה על המעקב אחר התפתחויות בשורות האופוזיציה. יחד עם זאת, יהיה מעניין לראות אם התנועה הירוקה אכן תצליח להוציא לפועל את כוונתה לגבש קואליציה עם קבוצות אחרות בחברה האיראנית במהלך חג הנורוז. בטווח הרחוק יותר, ונוכח האירועים שרוחשים במזרח התיכון, יהיה מעניין לעקוב אחר המענה של האופוזיציה באיראן לטקטיקות החדשות שמפעיל השלטון■

*ברנדון פרידמן הוא תלמיד מחקר לתואר שלישי בביה"ס להיסטוריה ועמית מחקר במרכז ללימודים איראניים באוניברסיטת תל אביב.

-------------------------------------------------------------------------

מר כ ז    א ל י א נ ס    ל ל י מ ו ד י ם    א י ר א נ י י ם  ( A C I S ) 

אוניברסיטת תל אביב, רמת אביב 61390, תל אביב ת.ד. 39040

דוא"ל Irancen@tauex.tau.ac.il 

טל':03-640-9510    פקס03-640-6665 :

זמן איראן ● 23  16 במרץ 2011

©  כל הזכויות שמורות