זמן איראן מס' 28

​

סקירה מס' 28 ● 2 בפברואר 2012

"מטה עמאר": ביטוי לתמורות במערכת הפוליטית האיראנית

רז צימט*

בראשית 2011 דיווחה התקשורת האיראנית על הקמתו של "מטה עמאר" (קרארגאה-י עמאר), מטה מיוחד למאבק באתגרים הקונטמפורניים שבפניהם ניצבת הרפובליקה האסלאמית. המטה קרוי על שם עמאר יאסר (ממקורבי הנביא מחמד ומתומכי האמאם השיעי הראשון עלי), שנהרג במהלך קרב ציפין במאה השביעית לספירה. בכנס הפתיחה של המטה נטלו חלק כשבעים משתתפים, רובם תומכי המנהיג הרוחני העליון, איתאללה עלי ח'אמנהאי, שמשתייכים לאגף הימני-רדיקלי בפוליטיקה האיראנית, ביניהם: אנשי דת, פעילים בתחומי התרבות, חברי מג'לס ויוצאי משמרות המהפכה. בראש המרכז עומדים חג'ת אל-אסלאם מהדי טאא'ב, מרצה במכללה הדתית בעיר קום, וסגנו חג'ת אל-אסלאם עלי-רזא פנאהיאן, שמשמש גם כנציג של איתאללה ח'אמנהאי במרכז החשיבה הממלכתי שאחראי על הפעילות של האוניברסיטאות במדינה.

בראיון לסוכנות הידיעות פארס ציין פנאהיאן שהמטה הוקם בעקבות המהומות, שפרצו לאחר הבחירות לנשיאות בקיץ 2009, ועל רקע הפנייה של איתאללה ח'אמנהאי לאליטות הפוליטיות והתרבותיות להתגייס לטובת מניעת התרחשויות דומות בעתיד. פנאהיאן המשיך והדגיש שבעקבות קריאה זו התקיימו מספר פגישות ונקבעו משימותיו המרכזיות של המטה, שעיקרן: גיבוש אסטרטגיה תרבותית ופוליטית, תיאום בין גופים שונים הפועלים בזירה התרבותית, גיבוש חזון להתמודדות עם "המלחמה הרכה", שמנהל המערב נגד איראן והתמודדות עם פעילותם החשאית והגלויה של אויבי הרפובליקה האסלאמית וסוכניהם מבית (פארס, 15 באפריל 2011).

בכנס שהתקיים בראשית 2011 נבחרה המועצה המרכזית של המטה, שכוללת חמש עשרה דמויות מרכזיות מהמחנה הימני-רדיקלי, ביניהם: סעיד קאסמי, ד"ר חסן עבאסי וקאסם רואנבח'ש. קאסמי, קצין מודיעין בדימוס ואסטרטג בכיר במשמרות המהפכה, תמך בעבר בהקמת תאי התנגדות איראנים בלב אירופה והציע לשלוח מתנדבים למבצעי התאבדות נגד ישראל ונגד מטרות מערביות במהלך מלחמת לבנון השנייה (2006). עבאסי, שמזוהה עם משמרות המהפכה, משמש כראש "המרכז לעיונים דוקטרינריים לביטחון לאומי" וממעצבי ה"לוחמה הא-סימטרית" של איראן, התבטא במרוצת השנים האחרונות נגד בכירים באופוזיציה הרפורמיסטית והדגיש את הצורך בגיוס מתאבדים במקרה של מתקפה צבאית נגד איראן. איש הדת רואנבח'ש הוא עורך השבועון פרתו-י סח'ן ומתלמידיו של האיתאללה הימני-הרדיקלי מחמד תקי מצבאח-יזדי.

הקמת "מטה עמאר" משקפת את הדאגה המתמשכת של בכירי הממסד הדתי-שמרני בעקבות המשבר הפוליטי החריף שפרץ לאחר הבחירות האחרונות לנשיאות. המהומות בהנהגת האופוזיציה הרפורמיסטית נתפסו על-ידי המשטר כאיום המשמעותי ביותר על יציבותו מאז המהפכה האסלאמית (1979), וכביטוי להשפעתם הגוברת של רעיונות מערביים-ליברליים על החברה האיראנית, ובעיקר על צעירים. בהתאם לכך אחת מההצעות הראשונות של מייסדי המטה הייתה להעמיד לדין את מנהיגי האופוזיציה הרפורמיסטית, מיר-חסין מוסוי ומהדי כרובי. אלא, שחודשים ספורים לאחר הקמת המטה, העבירו בכירי המטה את עיקר תשומת הלב שלהם מהמאבק באופוזיציה הרפורמיסטית למאבק באתגר פוליטי חדש שניצב בפני הממסד הדתי השמרני, ובמרכזו משבר נוסף בצמרת הנהגת הרפובליקה האסלאמית.

באפריל 2011 דיווחו כלי התקשורת האיראנים שהנשיא מחמוד אחמדינז'אד קיבל את ההתפטרות של שר המודיעין, חידר מצלחי. זמן קצר לאחר מכן פרסם איתאללה ח'אמנהאי הודעה שבה הוא הביע תמיכה בשר המודיעין והנחה שעליו לשוב ולאייש את משרתו. חילוקי הדעות בין אחמדינז'אד לח'אמנהאי הפכו עד מהרה למשבר פוליטי חריף בצמרת האיראנית. בכירים במחנה השמרני מיהרו להתייצב לצד ח'אמנהאי, מתחו ביקורת חריפה על התנהלות הנשיא ודרשו ממנו לציית להנחיות של מנהיגה הרוחני של איראן. לבד מיריבות פוליטית פנימית, העימות המסתמן מאז הבחירות האחרונות בין נאמני ח'אמנהאי לתומכי אחמדינז'אד משקף מאבק אידיאולוגי חריף שמתחולל באיראן על זהותה של הרפובליקה האסלאמית ועתידה. תפיסותיהם המשיחיות והאנטי-קלריקליות של מקורבי הנשיא, שמזוהים בפי מתנגדיהם בתואר "הזרם הסוטה" (ג'ריאן-י אנחראפי), הדגשת הרכיב הלאומי-תרבותי בזהות האיראנית על פני האסלאם וקריאת התגר על מעמדם של אנשי הדת, נתפסים על-ידי הממסד השמרני כאיום משמעותי (Middle East Monitor June 2011).

המאבקים הפנימיים באליטה השלטונית והערעור מצד תומכי הנשיא על הפרשנות הרשמית המקובלת על הממסד הדתי ואף על עיקרון "שלטון חכם ההלכה" הוכיחו לבכירי המשטר כי ממדי הביקורת כלפיו אינם מוגבלים עוד לחוגים מצומצמים של אינטלקטואלים, אנשי דת ופוליטיקאים שמזוהים עם השמאל הרפורמיסטי. התרחבות מעגל האתגרים הפוליטיים והאידיאולוגיים שבפניו ניצבת צמרת המשטר חייבה את הממסד השמרני למקד את תשומת לבו גם ביריביו בימין הפוליטי. דיכוי האופוזיציה הרפורמיסטית אפשר למשטר להפנות את משאביו ותומכיו, ובכללם חברי "מטה עמאר", למערכה נגד "הזרם הסוטה".

בנובמבר 2011 תקף ראש המטה מהדי טאא'ב את תומכי אחמדינז'אד בטענה ש"הזרם הסוטה" מבקש לפגוע במשטר ולעורר חילוקי דעות פנימיים(פרארו, 21 בנובמבר 2011). ימים ספורים מאוחר יותר הוא אף הצהיר ש"הזרם הסוטה" חותר להפלת המשטר (סחאם ניוז, 6 בדצמבר 2011). בכירי "מטה עמאר" מתחו ביקורת חריפה גם על תפיסותיהם הרעיוניות של מקורבי הנשיא. בתגובה להצהרות שהושמעו מפי ראש לשכת הנשיא, אספנדיאר רחים משאא'י, בדבר הצורך להעדיף את "האסכולה האיראנית" על פני "האסכולה האסלאמית", ציין חג'ת אל-אסלאם עלי ת'מרי מ"מטה עמאר" כי מנאומיו ודרשותיו של ח'אמנהאי עולה שמתן עדיפות למרכיב הזהות האיראנית על פני הזהות האסלאמית הוא טעות(אעתמאד, 3 בספטמבר 2011).

הבחירות למג'לס שצפויות להיערך בראשית מרץ 2012, פתחו בפני פעילי "מטה עמאר" חלון הזדמנויות להרחבת השפעתם הפוליטית, ולקידום מועמדים מהאגף הימני-רדיקלי שאינם מזוהים עם תומכי הנשיא ו"הזרם הסוטה". ההיערכות לבחירות אלה חושפת רובד נוסף במחלוקות הפנימיות שגועשות במחנה השמרני. מועמדים מהזרם השמרני המרכזי צפויים להתמודד בבחירות במסגרת החזית המאוחדת של האצולגראיאן (מילולית: "הנאמנים לעקרונות"), שנתמכת על-ידי אנשי הדת השמרניים הבכירים: איתאללה מחמד רזא מהדוי-כני, יו"ר "מועצת המומחים", ואיתאללה מחמד יזדי, מזכיר אגודת המרצים של המכללות הדתיות בעיר קום. תומכי הנשיא אחמדינז'אד כבר הודיעו על כוונתם להתמודד בבחירות באופן עצמאי ולא במסגרת החזית המאוחדת של האצולגראיאן. בנוסף לכך, ביולי 2011, הצהירו מספר פעילים פוליטיים מהאגף הימני-רדיקלי, על הקמת "חזית העמידה האיתנה" (ג'בהה-י פאידארי) בתמיכת איתאללה מצבאח-יזדי, שנחשב עד השנה החולפת לפטרונו הרוחני של הנשיא אחמדינז'אד.

בינואר 2012, במסגרת ההיערכות לקראת הבחירות הקרובות למג'לס, הצהיר טאא'ב כי "מטה-עמאר" לא תומך באף אחת מהתארגנויות הפוליטית. במקום זאת, הוא קרא לשתי החזיתות הפוליטיות השמרניות לשתף ביניהן פעולה על מנת למנוע את בחירתם של מועמדים שמזוהים עם הזרם הרפורמיסטי או עם "הזרם הסוטה" (תאבנאכ, 8 בינואר 2011). גם פנאהיאן הכריז באמצעי התקשורת שהמטה לא יציג רשימת מועמדים מטעמו לקראת הבחירות, והדגיש את מחויבות עמיתיו למאבק ב"זרם הסוטה" (פרדא, 16 במאי 2011). על אף הצהרות אלה, פעילים מרכזיים ב"מטה עמאר" היו שותפים להקמת "חזית העמידה האיתנה" והם משתתפים באופן פעיל בקידום יעדיה הפוליטיים.

הקמת "מטה עמאר" והטיית פעילותו מעימות רעיוני-תרבותי נגד הזרם הרפורמיסטי למאבק ב"זרם הסוטה" משקפות היטב את התמורות שהתרחשו במהלך השנה האחרונה בפוליטיקה האיראנית. המאבק בין האופוזיציה הרפורמיסטית לבין הנהגת המשטר, שהגיע לשיאו במהומות 2009, הוביל לדחיקת מנהיגי המחנה הרפורמיסטי אל מחוץ לקונצנזוס הפוליטי הנסבל על-ידי המשטר. מנהיגי האופוזיציה, שהשתייכו בעבר לאליטה הפוליטית, הוקעו מאז כבוגדים וכמסיתים. במרוצת השנתיים האחרונות נשחק גם מעמדו של יו"ר "המועצה לקביעת האינטרס של המשטר", איתאללה עלי-אכבר רפסגנ'אני. במרץ 2011 הועבר הנשיא לשעבר רפסנג'אני מתפקידו כיו"ר "מועצת המומחים" (תפקיד בו החזיק מאז ספטמבר 2007), ומתנגדיו ביקרו אותו על כך שהוא לא התייצב באופן חד משמעי לצד המשטר במאבק נגד האופוזיציה הרפורמיסטית ואף שיתף פעולה עם מנהיגיה. בנוסף לכך, לאחרונה אף נחסם האתר הרשמי של רפסנג'אני על-ידי השלטונות ובחודש פברואר הקרוב הוא עלול לאבד את תפקידו כיו"ר "המועצה לקביעת האינטרס של המשטר" במסגרת סבב מינויים שצפוי במועצה. במקביל למהלכים שנועדו לפגום במעמדו של רפסנג'אני בפרט ובמחנה הרפורמיסטי בכלל, התפנה הממסד הדתי-שמרני, אם כן, להיערך למאבק גם נגד מקורבי הנשיא הנוכחי.

ההתפתחויות הפוליטיות האחרונות שמתרחשות בצמרת הרפובליקה האסלאמית משקפות שינויים בתפיסת המשטר לגבי האיומים האידיאולוגיים המרכזיים שניצבים בפניו. המאמצים של הממסד הדתי-שמרני להוקיע את מקורבי הנשיא אחמדינז'אד כ"זרם סוטה", הם ביטוי נוסף לסדקים שמסתמנים בבסיס הכוח של האליטה הפוליטית באיראן. תהליך זה עשוי לפגוע בלגיטימציה של המשטר, שהתיימר בעבר לשלב בין מרכיב אסלאמי, שמבטא את ריבונות האל, לבין מרכיב דמוקרטי-רפובליקני, שמבטא את ריבונות העם. הדחיקה של זרמים פוליטיים ורעיוניים מתחרים מהמערכת הפוליטית, עשויה בטווח הקצר לסייע לממסד הדתי-שמרני לשמר את מעמדו בצמרת הפוליטית. מבחינה זו משקף ההרכב של "מטה עמאר" את מעגל התומכים הנוכחי שמבטיח, לעת עתה, את המשכיות שלטון חכמי-הדת. מעגל זה כולל, בין השאר, אנשי דת רדיקלים ויוצאי משמרות המהפכה, שמעורבותם בפוליטיקה המקומית גברה במהלך העשור האחרון. יחד עם זאת, עדיין מוקדם לקבוע אם תמיכה זו תוכל להבטיח את שלטון חכמי-הדת בטווח הרחוק. האליטה השמרנית עלולה לגלות בעתיד, כי במאמציה לדכא כל מוקד כוח פוליטי ורעיוני חלופי, היא צמצמה למעשה את מרחב התמרון שלה בהתמודדות עם האתגרים הפוליטיים הפנימיים שנכונו לה■

*רז צימט הוא חוקר במרכז ללימודים איראניים באוניברסיטת תל-אביב.

-------------------------------------------------------------------------------------

מר כ ז    א ל י א נ ס    ל ל י מ ו ד י ם    א י ר א נ י י ם  ( A C I S ) 

אוניברסיטת תל אביב, רמת אביב 61390, תל אביב ת.ד. 39040

דוא"ל Irancen@tauex.tau.ac.il 

טל':03-640-9510    פקס03-640-6665 :

זמן איראן ● 68  11 בנובמבר 2019

©  כל הזכויות שמורות