זמן איראן מס' 27

ערכם הלאומי של "משחקי מלחמה": התמרונים הימיים של איראן במפרץ הפרסי

צ'לסי מולר*

בסוף דצמבר 2011 החלה איראן בסדרת תמרונים ימיים (בשם "וילאית 90"), שנועדו להציג לראווה את יכולותיה הצבאיות בים, ולהפגין את הדומיננטיות האזורית שלה במפרץ הפרסי. ערוצי התקשורת הרשמיים סיקרו את "משחקי המלחמה" של חיל הים האיראני ברטוריקה לאומית, מלווה בהתבטאויות מצד בכירים בממשל בדבר הכוונה לסגור את מצר הורמוז, היה ויוטלו על הרפובליקה האסלאמית סנקציות כלכליות נוספות שיגבילו את ייצוא הנפט שלה (מהר, 22 בדצמבר 2011; רסאלת, 31 בדצמבר 2011). הרפובליקה האסלאמית מוצאת במעבר הצר שמצוי תחת ריבונותה, ושבו משונעת כחמישית מתפוקת הנפט הכלל-עולמית, איזור אסטרטגי בעל חשיבות רבה, ומוחה נגד נוכחותם של כלי מלחמה זרים באזור.

איום סגירת מצר הורמוז בפני כלי שיט זרים, שנשמע מפי פוליטיקאים ואנשי צבא איראניים, ביניהם סגן הנשיא מחמד רזא רחימי ומפקד הצי האיראני חביבוללה סיארי, עורר דיון סוער באמצעי תקשורת שונים במדינות המערב, בעיקר לגבי הנכונות האיראנית לממש מהלך זה ולגבי ההשלכות שעשויות להיות לו (Press TV, 3 January 2012). שיבוש ייצוא הנפט באמצעות סגירת המצר, אפילו לזמן מוגבל בלבד, עלול להשפיע על מחירי הנפט, ומכאן על הכלכלה העולמית בכלל. ראש המטות המשולבים של צבא ארצות-הברית, הגנרל מרטין דמפסי, מיהר להגיב שאמנם לאיראן יש יכולת לסגור את המצר, אך לא לפרק זמן ממושך כיוון שארצו תפעל במהרה למען חידוש התעבורה בנתיב ימי חשוב זה (Face the Nation, 8 January 2012).

מבחינת איראן, איום הסגירה של מצר הורמוז נועד לאותת לארצות-הברית ולקהילה הבינלאומית שיש לתהראן יכולת השפעה גלובלית, שחורגת מגבולותיו של המפרץ הפרסי. בנוסף למדיניות החוץ נועד איום זה גם לשרת את מדיניות הפנים האיראנית, באמצעות הסחת דעת הקהל המקומית מהבעיות הכלכליות שבפניהן ניצבת הרפובליקה האסלאמית וריכוזה סביב הגאווה הלאומית. בעבור הציבור האיראני אזור המפרץ הוא שטח פרסי, כפי שמשתמע משמו, והיכולת של איראן לפקח על הפעילות הימית שמתנהלת בו נתפסת כמבחן ליכולותיה של המדינה להגן על ריבונותה ועצמאותה.

סדרה נוספת של תמרונים ימיים בחסות משמרות המהפכה, שצפויה להתקיים ב-27 בינואר, כרוכה סמלית בסממנים דתיים ולאומיים. ל"משחק המלחמה" המתוכנן הוענק השם: "הנביא הגדול", ובמסגרתו יעמוד הצי של משמרות המהפכה בחזית מול הצי החמישי האמריקאי, שמוצב בבחריין. סדרה זו תהיה מערכה נוספת מבחינת איראן נגד "השטן הגדול" ו"השחצנות הגלובלית", הכינויים שמיוחסים לארצות-הברית ובנות בריתה בטרמינולוגיה הרפובליקנית אסלאמית. על פי דיווחי התקשורת האיראנית הרשמית, "השחצנות הגלובלית" ספגה בעת האחרונה מפלה במזרח התיכון, והיא נסוגה בהדרגה מהאזור בעקבות גל "ההתעוררות האסלאמית", כפי שמכונה "האביב הערבי" באיראן (IRNA, 5 January 2012).

החרפת המתיחות הצבאית הנוכחית באזור המפרץ הפרסי מזכירה, במובנים רבים, את האתגר שהציבה איראן בפני ההגמוניה הבריטית בתקופת שלטונו של רזא שאה פהלוי (1941-1925). רזא שאה ערער על מעמדה של בריטניה במפרץ הפרסי ויזם שינויים במדיניות האזורית של האימפריה הבריטית. באמצעות הצבת כוחות צבאיים בנמלי המפרץ, הקמת צי איראני, חידוש התביעה האיראנית על בחריין ועל מצר הורמוז, עלה בידיו להביא לנסיגת הבריטים מבסיסי הצי הצבאיים שלהם באיים קַשְׁם והֶנְגָאם. בנוסף לכך, הצגת חוק המים הטריטוריאליים (1934) מנעה מהאימפריה הבריטית וממדינות נוספות לשוט במים הטריטוריאליים של איראן ללא אישורה. הדיפת הכוחות הבריטיים מהמים הטריטוריאליים של איראן התקבלה בברכה על ידי הציבור האיראני, בעיקר אלו שהתגוררו בערי הנמל שלחופי המפרץ הפרסי, ותרמה לתחושת הגאווה הלאומית המקומית. כיום, כלי השיט האיראניים במפרץ סובלים מנחיתות מספרית לעומת אוניות ממדינות מערביות, במיוחד אמריקאיות. במסגרת גיוס דעת הקהל הלאומית לטובת תביעה ציבורית לנסיגת הכוחות הזרים מהמפרץ, התקשורת האיראנית הרשמית מציגה את הנוכחות של הכוחות הצבאיים האמריקאיים באזור כזמנית בלבד. מבחינת הרפובליקה האסלאמית נסיגתם של הכוחות הזרים תבטיח את מעמדה ככוח הימי החזק ביותר במפרץ (Fars News Agency, 29 July 2011).

לעת עתה, אם כן, המכשול הגדול ביותר שניצב בפני ההגמוניה האיראנית באזור, הוא התלות של מדינות המפרץ הערביות בכוחות זרים. חלק ניכר ממדינות המפרץ הערביות, ביניהן כווית, בחריין, קטר, איחוד האמירויות הערביות ועומאן, מארחות בשטחן בסיסים צבאיים וכוחות אמריקאיים. מזה זמן מנסה איראן לשכנע את שכנותיה כי נסיגת הכוחות הזרים מהאזור תבטיח את יציבותו, ושבתמיכתן תוכל איראן לספק את כל צורכי הביטחון של המפרץ. שידור טלוויזיוני חוזר ונשנה של שיגור טילים מעל האוקיינוס, צוללות העולות מעל פני הים, תרגול ספינות טורפדו, וצילום לוחמי קומנדו שצונחים ממסוקי קרב, נועד לחזק את האמון הלאומי והאזורי ביכולותיה הצבאיות של איראן (Al-Alam TV News, in BBC Worldwide Monitoring, 4 January 2012). אמנם ההשפעה של תעמולה זו שנויה במחלוקת, אך רוב האיראנים נוטים לתמוך בשאיפתה של איראן להפוך לכוח ההגמוני במפרץ הפרסי. גם אלה שאינם תומכים נלהבים של השלטון הנוכחי עשויים, בסוגיה זו, לתמוך במה שנתפס בעיניהם כזכות הטבעית של איראן להגן על משאבי הנפט שלה ועל מעמדה במפרץ הפרסי.

אמצעי התקשורת הרשמיים באיראן שמסקרים באופן נרחב את "משחקי המלחמה" העכשוויים, מקפידים להדגיש בשידוריהם את עליונות הצי האיראני ושליטתו במפרץ (Fars News Agency, 5 January 2012). בהתייחסותו לעניין זה ציין הרמטכ"ל, סיד חסן פירוז אבאדי, ש"השינוע של כלי שיט אמריקאים, בריטיים, צרפתיים ורוסיים במפרץ הפרסי הוא דבר שבשגרה ומשקף את החמדנות לנפט של המדינות האלו". בהמשך הוא הוסיף והדגיש ש"הצבא האיראני מנהל מעקב תדיר אחר [השינוע] במפרץ הפרסי, והוא זה שמאפשר את הכניסה והיציאה של ספינות למימיו" רק בתום בדיקה יסודית (Fars News Agency, 31 January 2011). בהתאם לכך, במהלך התמרונים הימיים האחרונים, שבהם השתתפו כוחות הצי האיראני וצי משמרות המהפכה, שחרר צבא איראן הקלטה מצולמת ובה נמסר כי נושאת מטוסים אמריקאית שעברה את מצר הורמוז כבר הוזהרה שלא לחזור על כך בעתיד (Al-Alam TV News, in BBC Worldwide Monitoring, 4 January 2012).

התמרון של משמרות המהפכה שצפוי להתקיים בסוף ינואר 2012, יתמקד בניסיון הצי האיראני להטיל סגר על מצר הורמוז במהירות מרבית (Press TV, 8 January 2012). מהלך זה מעורר דאגה בקרב בכירים בצי האמריקאי, שחוששים שהתמרון הימי של הרפובליקה האסלאמית עלול לחרוג מגבולות "משחק המלחמה" לכדי איום ברור ומיידי (ראו למשל הצהרתו של האדמירל האמריקאי ג'ונתן גרינרט ב- 10 בינואר 2012). הלאומיות האיראנית מהווה מרכיב מהותי בהגדרת שאיפותיה של איראן במפרץ הפרסי, ושעה שההנהגה האיראנית פונה לגאווה הלאומית של אזרחיה באמצעות השמעת איומים ראוותניים, היא מצמצמת למעשה את מרחב התמרון שלה, ועלולה להיגרר אחר מגמות השאפתנות שאותן היא מייצרת. הפעילות הצבאית המוגברת במפרץ הפרסי, במקביל לתכנית הגרעין האיראנית, החרם האירופאי על הנפט האיראני, החרפת הסנקציות הכלכליות, האיום בתגובה איראנית ואזהרת ספינות בינלאומיות שמשייטות באזור, כל אלה עלולים להגביר את הסיכוי לעימות לא מתוכנן במפרץ הפרסי■

​

*צ'לסי מולר היא עמיתת מחקר זוטרה במרכז ללימודים איראניים ותלמידת מחקר לתואר שלישי בחוג להיסטוריה של המזרח התיכון ואפריקה באוניברסיטת תל אביב.  

  **תרגם מאנגלית: רן לוי

-------------------------------------------------------------------------------------

מר כ ז    א ל י א נ ס    ל ל י מ ו ד י ם    א י ר א נ י י ם  ( A C I S ) 

אוניברסיטת תל אביב, רמת אביב 61390, תל אביב ת.ד. 39040

דוא"ל Irancen@tauex.tau.ac.il 

טל':03-640-9510    פקס03-640-6665 :

זמן איראן ● 27  23 בינואר 2012

©  כל הזכויות שמורות