זמן איראן מס' 45

 סקירה מס' 45 ●  31 בדצמבר 2013

מיזם הבנייה של הודו בנמל צ'אהבהאר עתיד לשנות את מעמדה האסטרטגי הבינלאומי של איראן    

מיכאל תנחום*

הסכם הביניים בין הרפובליקה האסלאמית לשש המעצמות,שנחתם ב-24 בנובמבר 2013, כולל הקלה על מגבלות הסחרהאסטרטגי של איראן בתחום התוצרת הפטרוכימית, חלקי מטוסים ומתכות יקרות. היקף ההקלות, שהוגבלו לפרק זמן של שישהחודשים, מוערך בשבעה מיליארד דולר בקירוב. על רקע האפשרות של הרחבת יחסי המסחר של איראן בעתיד הקרוב,התוכנית של הודו לבניית נמל מים עמוקים ראשון באיראן, עתידה לשנות באופן משמעותי את מעמדה הגיאו-אסטרטגי של איראן, לפגום בלחץ הכלכלי הבינלאומי על טהראן ולהפוך את איראןלנתיב התחבורה הזול והיעיל ביותר למסחר באוקיינוס ההודי עם אירופה. הקשרים בין הודו לאיראן הושתתו, באופן מסורתי, על שיתוף פעולה שנועד להוות משקל נגד השפעתה של פקיסטן באפגניסטן. מאז 2012, פועלת ניו-דלהי בנמרצות להשלים את הבנייה של נמל מים עמוקים בעיר הנמל האיראנית צ'אהבהאר, כשהיא מונעת מפוטנציאל מסחרי שעשוי להעניק לה יתרון בתחרותה הכלכלית מול סין. עבור איראן, שיתוף פעולה בתחום המסחר והתעבורה עם הודו משמעותו שיפור עתידי והרחבת יחסי המסחר שלה עם אירופה והשווקים המתרחבים באסיה. 

אחת החולשות האסטרטגיות של איראן טמונה בהיעדר נמלים מרכזיים באזורי המים העמוקים שלה. הנמלים הדרומיים של איראן, כמו בנדר עבאס, שמרכז כ-85 אחוז מהסחר הימי של איראן, מסוגל לקלוט לעגינה רק ספינות משא של עד100,000 טון. מאחר שמרבית המשלוחים מתבצעים על אוניות מטען של 250,000 טון, משלוחים המיועדים לרפובליקה האסלאמית מגיעים לאיחוד האמירויות הערביות ולאחר פירוקם נשלחים באוניות קטנות יותר לנמלי איראן. לבד מהעלויות הגבוהות שכרוכות בשיטה זו, הסחר הימי של איראן תלוי בשיתוף פעולה מצד איחוד האמירויות הערביות, שעלול להיפגעבמקרה של סכסוך בין המדינות או החרפת היחסים עם מועצת שיתוף הפעולה של מדינות המפרץ הערביות (GCC) או המעצמות, בעלות בריתן.  בשונה מנמל בנדר עבאס, הממוקם באפיק הצר של מייצרי הורמוז, שבהם משייט חיל היםהאמריקאי, נמל צ'אהבהאר, שממוקם מזרחית יותר, הוא המוצא הימי היחיד של איראן לאוקיינוס ​​ההודי. 

עבור הודו, נמל צ'אהבהאר אמור לשמש מוצא באוקיינוס ​​ההודי ליוזמה הבינלאומית הגדולה של ניו-דלהי לקדם מסדרון תעבורה חוצה מדינות מדרום לצפון ( INSTC, International North-South Transit Corridor). מאחר והגישה היבשתית של הודו למרכז אסיה חסומה על ידי פקיסטן, נמל מים עמוקים בצ'אהבהאר ומוצא יבשתי לכיוון צפון, שיחצה את איראן ואפגניסטן, יספק לניו-דלהי גישה חיונית לשווקים במרכז אסיה, רוסיה ומדינות נוספות באירופה, ויאפשר לה להתחרות ביעילות רבה יותר עם סין. בהשוואה לתוואי התחבורה הימיים הנוכחיים בין הודו לאירופה, שעוברים דרך הים האדום, תעלת סואץ והים התיכון, על פי ההערכות פרוזדור תעבורה חוצה מדינות שמוצאו בצ'אהבהאר  יהיה קצר בארבעים אחוז ויפחית את עלויות הסחר ההודי בשלושים אחוז (Meena Singh Roy, Strategic Analysis, November 2012).

הודו החלה בפיתוח נמל צ'אהבהאר בשנת 2002 בעיקר בתגובה ליוזמה של סין, שהחלה בבניית נמל מים עמוקים בגואדרשבפקיסטן, כ-72 ק"מ מזרחית לצ'אהבהאר (Samanta Pranab Dhal, The Indian Express, March 24, 2012). כנדבך נוסף בשיתוף הפעולה האסטרטגי בין סין לפקיסטן, נמל גואדר נועד לספק לסין מוצא חיוני לגישה יבשתית מהאוקיינוס ההודי. השלב הראשון בתוכנית הבנייה של סין, בהיקף של 248 מיליון דולר, הושלם כבר ב-2006. השלב השני, שעלותו מוערכת במיליארד דולר בקירוב, כולל פיתוח של שני מסופי נפט וצינור ישיר של נפט מגואדר לסין. צינור נפטסינו-פקיסטני צפוי להקל על העברת נפט מהמפרץ הפרסי ישירות לסין ולהווה ערוץ חלופי למעבר הימי הנוכחי שמקיף את תת היבשת, וחוצה גבולות המצויים בסיכון גבוה של קונפליקטים בים סין הדרומי. הגם שהמוצא היבשתי העתידי צפוי להיות זול ובטוח יותר, ומכאן יאפשר לבייג'ינג חופש פעולה גדול יותר למימוש שאיפותיה הריבוניות בים סין הדרומי (Micha’el Tanchum, East Asia Forum December 6, 2013). 

עד שנת 2012, כתוצאה מלחץ אמריקאי והקשחת הסנקציות הבינלאומיות נגד איראן, נאלצה הודו להקפיא את תוכנית הבנייה של נמל צ'אהבהאר. ואולם, בעקבות העברת הניהול של נמל גואדר מחברה סינגפורית לחברה סינית בבעלותהמדינה, חידשה ניו-דלהי ב-2012 את הבנייה בצ'אהבהאר חרף התנגדויות תקיפות מצד וושינגטון. יתרה מזאת, בעוד שמיזם הבנייה והפיתוח המקורי של נמל צ'אהבהאר היה כרוך בהסכם משולש בין איראן, הודו ורוסיה, בעקבות היוזמה של הודו לחידוש הבנייה, הצטרפו 11 מדינות נוספות מהמזרח התיכון, הקווקז, מרכז אסיה ואירופה לתוכנית הפיתוח ההודית באיראן, שעתידה לאפשר גם להן גישה מהירה ונוחה יותר לאוקיינוס ההודי.

המיזם ההודי לבנייה ופיתוח של פרוזדור תעבורה בינלאומי מדרום לצפון, כולל הקמת כביש מהיר מעיר הנמל באיראן דרך אפגניסטן. בנוסף להשקעה של 100 מיליון דולר בנמל צ'אהבהאר, הודו השלימה זה מכבר את בנייתו של כביש גישה מעיירת הגבול זרנג' לדלרם באפגניסטן. ממשלת הודו גם מתכננת להקים במקביל קו מסילת ברזל באורך 900 ק"מ מצ'אהבהאר לאזור הג'יגאק, שבמחוז באמיאן באפגניסטן, אזור שעתיר במרבצי עפרת ברזל (The Telegraph,November 2, 2011). איזור זה, שמיושב ברובו על ידי הזארים שיעים, בני המיעוט האתני המקופחים באפגניסטן, עשוי להפוך למקור הכנסה מבטיח בקרב האוכלוסיה המקומית שמגלה אהדה לאיראן. בהקשר זה, נמל צ'אהבהאר צפוי להניב תועלת כלכלית גם לשיווק מרבצי עפרת הברזל מאפגניסטן. הידוק המסחר בין צ'אהבהאר לאפגניסטן יתרום לחיזוק ההשפעה ההודית-איראנית במדינה זו, לאחר יציאת כוחות נאט"ו ב-2014, ושיתוף פעולה ביניהן יערער אף יותר את יכולת ההשפעה של פקיסטן. 

למרות שלעת עתה לא ניכרים סימנים משמעותיים של שיתוף פעולה צבאי ימי בין איראן להודו, סחר ימי ומיזמים משותפים לפיתוח תשתיות תחבורה תורמים להגברת שיתוף הפעולה האסטרטגי בין שתי המדינות (Harsh V. Pant, The Washington Quarterly, 2011). יתר על כן, נמל צ'אהבהאר והתוכנית לבנייה ופיתוח של פרוזדור תעבורה בינלאומי מצפון לדרום, יציבו את איראן במרכזו של נתיב אירו-אסייתי למסחר בינלאומי. מיזם זה טומן בחובו פוטנציאל כלכלי אטרקטיבי עבור מספר לא מבוטל של מדינות, והשלמתו עלולה להוות גורם מכריע במידת ההשפעה של הקהילה הבינלאומית בעניין התקדמות תוכנית הגרעין האיראנית, אם יהיה צורך להחריף את הסנקציות הכלכליות על איראן. בעוד שהודו פועלת להבטיח לעצמה גישה נוחה ותועלתית לשווקים במרכז אסיה, רוסיה ואירופה, שחיונית לצמיחה הכלכלית העתידית שלה, איראן עתידה לייצב את מעמדה בזירת הכלכלה העולמית ומכאן לצמצם את פוטנציאל הלחץ הכלכלי עליה מצד הקהילה הבינלאומית■

*ד"ר מיכאל תנחום ( tanchum@post.tau.ac.il, michael.tanchum@huji.ac.il) הוא עמית בחוג למזה"ת ולימודי האסלאם, מרכז אקדמי שלם בירושלים וקבוצות המחקר של אסיה והמזה"ת במכון טרומן לקידום השלוםבאוניברסיטה העברית בירושלים. ד"ר תנחום מלמד בחוג להיסטוריה של המזה"ת ולימודי מזרח אסיה באוניברסיטת תל אביב.  

מ ר כ ז    א ל י א נ ס    ל ל י מ ו ד י ם    א י ר א נ י י ם   ( A C I S )

אוניברסיטת תל אביב, רמת אביב 61390, תל אביב ת.ד. 39040

דוא"ל: Irancen@tauex.tau.ac.il

 טל' 03-640-9510 פקס' 03-640-6665

זמן איראן 45 ● 31 בדצמבר 2013

© כל הזכויות שמורות