זמן איראן מס' 36

​

סקירה מס' 36● 7 באפריל 2013

יהודי איראן בין הפטיש לסדן על רקע המשבר הפנימי ברפובליקה האסלאמית

אורלי ר' רחימיאן*

בימים טרופים אלה, שבהם ניצבת איראן בפני אתגרים לא מעטים - בחירות לנשיאות בפתח (14 ביוני 2013), השיחות המתמשכות בין מדינות המערב לטהראן סביב תוכנית הגרעין שלה ו"סנקציות נושכות" המוטלות עליה ומשפיעות על המצב הכלכלי של אזרחיה - רציחתם של שניים מבני הקהילה היהודית ברפובליקה האסלאמית, מעוררת חשש ותהיות באשר למצבם וגורלם של יהודי איראן. במרוצת החודשים האחרונים דווח על מספר אירועים נקודתיים ויוצאי דופן נגד אזרחים יהודים ברפובליקה האסלאמית, שזעזעו את חברי הקהילה המונה, לפי הערכות שאינן חד-משמעיות, בין 15 ל-20 אלף נפש. נוסף לכך, ניתן להצביע על עלייה ניכרת בפרסומים בעלי אופי אנטישמי באתרים רשמיים ורשמיים למחצה של הרפובליקה האסלאמית בשנים האחרונות (ראו, למשל, זמן איראן מס' 20, 6 בדצמבר 2010). אף על פי שפרסומים מעין אלו עוסקים בעם היהודי בכלל ולא ביהודי איראן בפרט, ניכרה נטייה בעבר להאשים את היהדות האיראנית המקומית בשותפותה בניצול הכלכלי של איראן, ואלו כמובן עלולים להשפיע על האווירה הכללית. מאז פרשת מעצרם של 13 היהודים בשיראז, בערב פסח 1999 והאשמתם בריגול לטובת ישראל, לא דווח באופן רשמי על התנכלויות נגד יהודים באיראן, מלבד דיווחים בלתי רשמיים, כמו ההוצאה להורג של אישה יהודיה בשם אדיווה בת יעקוב ובעלה בכלא אווין במרץ 2011 (באלאתרין, 29 במרץ 2011). מצבה של קהילת יהודי איראן מעורר מעת לעת עניין באמצעי התקשורת הבינלאומיים, במיוחד מאז בחירתו של הנשיא מחמוד אחמדינז'אד לכהונה ראשונה ב-2005, התבטאויותיו הפרובוקטיביות נגד מדינת ישראל והכחשתו את השואה. 

בסוף נובמבר 2012 דיווחו אמצעי תקשורת מערביים כי בעיר אספהאן נרצחה אישה יהודיה בשם טובה נ. על ידי שכניה המוסלמים בעקבות ניסיונות השתלטות חוזרים ונשנים על ביתה (UPI, 29 November 2012; The Algemeiner, 28 November 2012 ). בהתאם לדיווחים אלה, מסרו קרוביה של האישה בת ה-57 כי ליד בית המשפחה נבנה מסגד מקומי ולשם הרחבתו דרשו השכנים את פינוי הבית. עוד נמסר כי ב-26 בנובמבר 2012, לאחר שהאישה הגישה תלונה על הטרדות ועל ניסיון השתלטות על הבית, הגיעו אל ביתה בריונים ורצחו אותה באכזריות לעיני אחיותיה, שעה שבעלה נעדר מהמקום (ראו גםJewish News One on youtube, 29 November 2012 ).

בתגובה על הפרשה, מיהרו אמצעי תקשורת ממלכתיים באיראן לפרסם ראיון בלעדי עם חבר הפרלמנט האיראני (מג'לס) ונציג הקהילה היהודית, סיאמכּ מורה-צדק. הלה דחה על הסף את הדיווחים כי האישה "נרצחה משום שסירבה לפנות את ביתה על מנת להרחיב את המסגד הסמוך" וכינה דיווחים אלה "מגוחכים". מורה-צדק הוסיף והדגיש כי הוא נכח באופן אישי בטקס הלוויה של הנרצחת ואף ביקר בביתה של המנוחה, שממוקם במרחק "שלוש סמטאות" מהמסגד הקרוב ביותר באזור. כמו כן הוא הוסיף שהרקע לאירוע הוא פלילי והתוקפים גנבו תכשיטים ומזומנים (בדולרים) וכי המשטרה כבר עצרה ארבעה חשודים במעשה. גם חבר המג'לס הנוצרי, רוברט בגלריאן, ציין כי אף אחד לא נרצח באיראן בשל אמונותיו הדתיות או ערכיו. הוא אף דחה את הטענות של התקשורת הזרה כי טובה נרצחה בשל דתה והגדירן כטענות פוליטיות. במקביל, הפציר בגלריאן במשטרה לטפל בפרשה ביסודיות ולעצור את מבצעי הרצח (Press-TV, 29 November 2012; IRIB, 29 November 2012 ).

כחודש לאחר מכן, ב-21 בדצמבר 2012, התפרסמה ידיעה חדשותית נוספת על מותו של צעיר יהודי בן 24, בנו של איש עסקים יהודי עשיר ומוכר, בשם דניאל מאה-גרפתה, בטהראן. מקורות בקהילה היהודית המקומית סיפרו כי הצעיר התרועע עם נערה מוסלמית שאביה חבר במשמרות המהפכה. על-פי החשד הקשר בין דניאל לבין הנערה עמד בבסיס הרצח. על-פי ממצאי החקירה שהתפרסמו, מאה-גרפתה נרצח ביריות בביתו והרכב היוקרתי שהיה בבעלותו נגנב (the Jerusalem Post, 2 January 2013; Jewish News One, 4 January 2013 ).

בסוף ינואר 2013 הועלה לערוץ "יוטיוב" סרטון, המיוחס לאירוע שהתרחש בשיראז ב-6 בינואר השנה, ובו מתועד שוד אלים בחנות לממכר תכשיטי זהב. התבוננות מעמיקה מראה כי מעל החנות מתנוסס שלט המעיד על כך שהחנות בבעלות משפחת "כהן" (Youtube, 27 January 2013 ), אף על פי שלא ניתן להעריך מהפרטים האם הרקע לאירוע קשור להשתייכות דתית. מבחינה זו חשוב לציין, כי קיים קושי רב באימות פרטי האירועים המוזכרים בעיקר על שום דיווחים דלים ועמומים שמתפרסמים תחת חיסיון תקשורתי שמטילים הרשויות. נוסף לכך קיימת מחלוקת לגבי נתונים רשמיים הקשורים במפלס הפשיעה באיראן, שבעת האחרונה ניכרת בו עלייה משמעותית (ראו זרקור לאיראן, 10 בדצמבר 2012).

יחד עם זאת, שתי פרשיות הרצח של יהודים, שהתרחשו בערים מרכזיות באיראן בחודשים האחרונים, מעוררות תגובות שונות בקרב פרשנים באשר למצבה של הקהילה היהודית הוותיקה במדינה זו. מצד אחד, יש הרואים באירועים קשים אלה, שורה של התנכלויות מכוונות נגד הקהילה היהודית באיראן, ומקור דאגה לגורלה. זאת, למרות שהם מוגנים במסגרת חוקת הרפובליקה האסלאמית של איראן, יש להם נציג שמקומו משוריין בפרלמנט והם נהנים מחופש פולחן מסוים בהתאם למנהגיהם. תומכי גישה זו גורסים כי "יהודי איראן חיים בפחד" ומצויים תחת איום מתמיד, שמעורר בקרב רבים דמיון למצבם של יהודי גרמניה ערב מלחמת העולם השנייה. במסגרת מסכת דימויים מעין זו, נקשרה לאחרונה דמותו של הנשיא אחמדינז'אד, סמוך לפורים עם זו של "המן" ממגילת אסתר וסמוך לפסח הוא זוהה כ"פרעה המודרני" (Bloomberg, 27 February 2013; Ynet, 24 March 2013 ).

במקביל לעמדה זו, גישה אחרת ממקמת את האירועים האחרונים בהקשר כללי יותר של המשבר הכלכלי הנוכחי שמאפיין את הרפובליקה האסלאמית, בעקבות הסנקציות הבינלאומיות והשלכותיהן, בעיקר החרפת המצוקות הכלכליות והחברתיות. פגיעה מתמשכת באיכות חייהם של תושבי המדינה והקשיים היומיומיים שעמם הם מתמודדים, עולים מעל לפני השטח בשחרור קיטור, בעיקר כלפי הקבוצות החלשות בחברה. עליה בהתנכלויות לבני מיעוטים בעיתות של משבר סוציו-כלכלי ופוליטי אינה תופעה חדשה ברפובליקה האסלאמית בפרט ובאיראן בכלל. תוצאותיה של מלחמת ששת-הימים (1967), שהיוותה נקודת שבר ביחסי איראן-ישראל בעקבות התגברות הסולידאריות האיראנית עם הפלסטינים, היוו רקע להתנכלויות נגד יהודים (ראו גם אימגו, 27 בינואר 2008). גם בעקבות אירועי המהפכה האיראנית של 1979, נרשמה שורה של הוצאות להורג של יהודים ופגיעה ברכוש שהיה בבעלותם.

 כתבה של Press-Tv המדווחת על תנאי החיים הנוחים והנינוחים של קהילת יהודי איראן, 27 בדצמבר 2007

המעניין הוא, שבעוד שישנם אלה ברפובליקה האסלאמית שמתנכלים ליהודים ובכך קוראים תיגר על מקומם כחלק אינטגראלי מהלאום האיראני, דווקא הממסד מנסה "להשיב את הסדר למקומו" ולמנוע הדרדרות של הסטטוס קוו. התבטאויותיהם המרגיעות של שני חברי המג'לס מקרב המיעוטים הדתיים במדינה, שצוטטו לעיל, מעידים על דיאלקטיקה שמטרתה להמעיט בחומרת המעשה בכדי לאפשר את המשך הכללתם של יהודי איראן באומה האיראנית. לו היו נוקטים בעמדה נגדית ומאשימים את מבצעי המקרה בהתנכלות מכוונת כלפי הקהילה היהודית, הרי שבכך היו תורמים ל"סימונם" של היהודים ולהבלטתם "כאחר". הכפפתם של אירועי החודשים האחרונים לתחום הפשיעה הפלילית במדינה, מאפשרת להכליל את יהודי איראן בלאום האיראני, להפנות את אור הזרקורים מעבר לייחודיות המקרה ולתרום בכך גם לשוליותו התקשורתית■

*אורלי ר' רחימיאן היא דוקטורנטית במחלקה ללימודי המזרח התיכון באוניברסיטת בן-גוריון בנגב, המתמחה בחקר איראן ויהודיה.

מרכז אליאנס ללימודים איראניים (ACIS)

אוניברסיטת תל אביב, רמת אביב 61390, תל אביב ת.ד. 39040

דוא"ל: Irancen@tauex.tau.ac.il 

טל' 03-640-9510 פקס' 03-640-6665

זמן איראן 36 ● 7 באפריל 2013 © כל הזכויות שמורות