זמן איראן מס' 51

סקירה מס' 51  16 במאי 2014

 

המאבק על הוראת השפות האתניות באיראן: האם נראה שינוי באופק?

רז צימט*

שיח ציבורי נוקב מתנהל לאחרונה באיראן סביב כוונת הממשלה לממש את סעיף 15 בחוקת הרפובליקה האסלאמית, שמכיר בזכותם של בני המיעוטים האתניים ללמוד בבתי הספר שאותם הם פוקדים בשפת אמם. סעיף זה, שאינו מיושם בפועל מאז המהפכה האסלאמית, קובע כי השפה הרשמית של איראן היא פרסית אך מתיר את השימוש בשפות מקומיות ושבטיות בעיתונות, באמצעי התקשורת ובהוראת הספרות בבתי הספר במקביל לפרסית.

בינואר 2014 הצהיר חג'ת אל-אסלאם עלי יונסי, היועץ של הנשיא חסן רוחאני לענייני מיעוטים אתניים ודתיים, כי סוגיית ההוראה בשפות המיעוטים נמצאת על סדר יומה של הממשלה וכי משרד החינוך החל בגיבוש תוכניות מעשיות שיאפשרו את הוצאתה לפועל (מהר). השר להסברה והכוונה אסלאמית, עלי ג'נתי, הביע אף הוא תמיכה ביוזמה והדגיש שהממשלה מחויבת לסעיפי החוקה (עצר-י איראן). הצהרות בכירי הממשלה בנוגע להוראת השפות האתניות בבתי הספר משקפות את ההבטחות שהשמיע רוחאני במהלך מערכת הבחירות לנשיאות, שעיקרן קידום זכויות המיעוטים האתניים-לשוניים, ובכלל זה הזכות ללמוד את שפתם במסגרת מערכת החינוך (איסנ"א). בני המיעוטים האתניים שמהווים כמעט מחצית מאוכלוסיית איראן מתגוררים בעיקר באזורי הפריפריה לאורך גבולותיה של המדינה: התורכים-האזרים בצפון-מערב, הכורדים במערב, הבלוצ'ים בדרום-מזרח, התורכמנים בצפון-מזרח והערבים בח'וזסתאן שבדרום-מערב. הבחירה של רוחאני כנשיא עוררה ציפיות בקרב המיעוטים לשינוי מדיניות האפליה הנהוגה כלפיהם, במיוחד נוכח העובדה כי הנשיא הנבחר זכה בלמעלה מ-70% מהקולות במחוזות הבלוצ'ים והכורדים.

הוראת השפות האתניות: מזימה מערבית ופגיעה במעמד השפה הפרסית

הצהרות הממשלה על כוונתה ליישם את סעיף 15 בחוקה עוררו תוך זמן קצר ויכוח ער בין מצדדי הוראת השפות המקומיות בבתי הספר למתנגדי המהלך. בראש המתנגדים ניצבת האקדמיה לשפה הפרסית (פרהנגסתאן), שהוקמה בשנת 1935 במטרה לקדם את השפה והספרות הפרסית ולטהר אותה מהשפעות זרות. בפגישה עם שר החינוך, עלי-אצע'ר פאני, הביעו רוב חברי האקדמיה התנגדות נחרצת לכוונה לאפשר הוראה בשפות המקומיות והגדירו אותה כאיום על מעמד השפה הפרסית. חבר האקדמיה מחמד עלי מוחד ציין כי אל לממשלה להתערב בסוגיית לימוד השפות המקומיות והביע צער על כך שהממשלה מבקשת "להשכיח" את השפה הפרסית. ביקורת חריפה במיוחד נמתחה מצד חבר האקדמיה פתח-אללה מג'תבאא'י שטען כי הוראה בשפות המקומיות היא "מזימה", שיובאה לאיראן במסגרת מאמצי מדינות המערב להביא לפיצול פנימי בתוכה. הוא הזהיר כי הפיכת השפות המקומיות לשפת חינוך ומדעים תסיג את איראן לאחור. גם חבר המג'לס ע'לאם-עלי חדאד עאדל, המשמש כנשיא האקדמיה לשפה הפרסית, הביע הסתייגות מכוונת הממשלה והזהיר מפני פגיעה בהון הלאומי של איראן ובכלל זה בשפה הפרסית, למטרת הישגים פוליטיים קצרי טווח (פרארו).

אחד החששות המרכזיים שהועלו מצד מתנגדי היוזמה הממשלתית קשור להשפעה האפשרית של הוראה בשפות המקומיות על האחדות הלאומית באיראן. חוקר השפה והספרות הפרסית חסן אנוארי טען בריאיון שהוא העניק לסוכנות הידיעות איסנ"א כי יישום סעיף 15 בחוקה יזיק לאחדות האיראנים, לאומה האיראנית ולשפה הפרסית המשמשת אמצעי לקירוב לבבות בין הקבוצות השונות במדינה. הוא ציין, כי קיים הבדל משמעותי בין לימוד השפות המקומיות ללימוד הערבית והאנגלית בבתי הספר, כיוון שהערבית היא השפה של דת האסלאם והאנגלית היא שפת המדע ולכן אין בעיה ללמדן (איסנ"א).

חשש נוסף שהועלה על-ידי המתנגדים להצעה קשור לחיזוק המגמות הבדלניות בקרב המיעוטים האתניים. הסופר והמתרגם מחמד בקאא'י מאכאן ציין כי לא ניתן להתעלם מכך שאיראן ניצבת בפני מתקפות בדלניות הן מצד המעצמות והן מצד גורמים בעלי נטיות קיצוניות וכי נטיות אתניות בדלניות התחזקו מאז המהפכה האסלאמית בשל "חולשת הניהול התרבותי" במדינה (איסנ"א).

המערכה לקידום זכות הלימוד בשפות האתניות

על רקע הביקורת נגד כוונת הממשלה של רוחאני, יזמו תומכי ההצעה מערכה ציבורית ותקשורתית שנועדה לקדם את הוראת השפות המקומיות במערכת החינוך. בראש התומכים התייצבו נציגי המיעוטים האתניים-הלשוניים והעיתונות הרפורמיסטית. ג'לאל ג'לאליזאדה, חבר המג'לס לשעבר מטעם סננדג' שבמחוז כורדיסטן, קרא לממשלה לממש את הבטחותיה בעניין וטען כי "גישה ביטחונית", שרואה בהוראת שפת האם "מזימה" שנועדה לפצל את איראן, היא שמונעת מזה שנים את המהלך שמאושר בחוקה. ג'לאליזאדה דחה את הטענה לפיה הוראת השפות המקומיות תעודד בדלנות בקרב המיעוטים האתניים והגדירה כחסרת בסיס. מי שתומך בזכות ללמד בשפות אלו אינו דוגל בפיצול איראן, אלא ביישום זכויות המיעוטים תחת דגל איראן ותוך שמירה על לכידותה הטריטוריאלית. קיים אומנם מיעוט קטן שמחזיק בהשקפה שונה אך הוא אינו מייצג, לדבריו, את דעת רוב בני המיעוטים המבקשים לממש את דרישותיהם במסגרת גבולותיה הגיאוגרפיים של איראן (פרארו).

גם חבר המג'לס לשעבר מהעיר תבריז אכבר אעלמי, הביע תמיכה ביוזמת הממשלה. בריאיון לעיתון הרפורמיסטי אעתמאד ציין הפוליטיקאי ממוצא אזרי, כי איראן היא פאזל של גזעים וקבוצות בעלות שפה, תרבות, ספרות ופולקלור ייחודיים התורמים ליופיה. ניסיונות לכפות את השפה הפרסית תוך דיכוי שפות אחרות, כפי שנעשה בתקופה הפהלווית, רק הגבירו את ההתנגדות האתנית ואת העוינות מצד המיעוטים כלפי שפתה הרשמית של המדינה. הענקת זכויות מלאות לקבוצות האתניות והגברת תחושת הכבוד כלפיהן מצד המדינה רק תחזק את הקשר שלהן למדינה ותחליש את הנטיות הבדלניות. הוא דחה מכל וכל את הטענה כי הוראת השפות המקומיות היא ביטוי למזימה מערבית וציין כי מדובר בטענת שווא הנובעת ממחשבה שגויה לפיה אחדות לאומית מחייבת אחדות לשונית. איראן היתה מאז ומעולם מגוונת מבחינה אתנית ולשונית והמיעוטים הם ששמרו לרוב על גבולותיה ועל שלמותה הטריטוריאלית (אעתמאד).  

שורת מאמרים שהתפרסמו בעיתונות הרפורמיסטית, ביטאו אף הם דעה חיובית ביחס להוראת השפות המקומיות בבתי הספר. במאמר שהתפרסם ביומון שרק תחת הכותרת: "הוראת שפת האם: זכות או מזימה?", מתח העיתונאי אצע'ר זארע כהנמואי ביקורת חריפה על עמדת חברי האקדמיה ללשון הפרסית והגדירה כ"מצערת ומעוררת פליאה". הוראה בשפת האם היא זכות אזרחית שלא ניתן להתעלם ממנה, זכות שמעוגנת בחוקה האיראנית ובאמנות בינלאומיות שונותהוראת השפות המקומיות גם אינה צפויה לפגוע במעמד הפרסית כשם שהוראת האנגלית או הערבית אינה מחלישה את הפרסית. ההגנה על הפרסית אינה צריכה להיעשות, לדברי העיתונאי, על חשבון פגיעה בשפות אחרות או במחיר שלילת הזכויות של הקבוצות האתניות (שרק).

חוקר השפה והספרות הפרסית וחיד צאדקי המצדד במהלך הדגיש שאחדותה הלאומית של איראן אינה נשענת רק על השפה הפרסית, אלא גם על יסודות חזקים נוספים, ביניהם האסלאם, ההיסטוריה המשותפת של תושביה, הערכים הלאומיים והגאווה ההיסטורית המשותפת המבוססת על המהפכה האסלאמית, מלחמת איראן-עיראק ועשרות אלפי החללים מקרב המיעוטים האתניים והדתיים שנהרגו למען המהפכה והמולדת. בהמשך דבריו ציין צאדקי כי כשם שהשפה הפרסית לא הפסיקה להתפתח כאשר השפה הערבית שלטה באיראן, כך לימוד בשפות מקומיות לא יבוא על חשבון הוראת הפרסית אלא תיושם במסגרת מקצוע לימוד נוסף במערכת החינוך בדומה לאנגלית ולערבית. הוא גם דחה את הטענה לפיה הוראת השפות האתניות מחייבת השקעה כספית גדולה, כאשר ניתן להתבסס, לדבריו, על מורים שכבר מלמדים במערכת החינוך ואילו פרסום מספר ספרי לימוד נוספים לא יכביד על משרד החינוך שמפרסם למעלה מאלף ספרי לימוד מדי שנה (בהאר ניוז).

הקריאה להוראת השפות האתניות התרחבה גם לרשתות החברתיות. בין היתר נפתח דף פייסבוק בשם: "שפת אם", שמרכז דיווחים מהתקשורת האיראנית העוסקים בסוגיה זו (לדף הפייסבוק). המערכה הציבורית לקידום הסוגיה ברשתות החברתיות הגיעה לשיאה לקראת ה-21 בפברואר 2014, שהוגדר על-ידי אונסק"ו כ"יום שפת האם הבינלאומי.

 

מה חטאי שאיני דוברת פרסית?" מדף פייסבוק "שפת אם" 

 

השיח סביב לימוד השפות האתניות על רקע רגישות סוגיית המיעוטים

השיח הציבורי סביב הוראת השפות המקומיות העלה מחדש את סוגיית המיעוטים האתניים-לשוניים המעוררת מזה שנים רגישות רבה באיראן. המתיחויות על רקע אתני אף הובילו במספר הזדמנויות לעימותים אלימים בין בני המיעוטים לשלטונות. כך, למשל, פרצו במאי 2006 מהומות בעיר תבריז ובערים נוספות במחוז אזרביג'אן, לאחר שהעיתון הממשלתי "איראן" פרסם קריקטורה בה הוצג דובר תורכית-אזרית כג'וק. בעקבות המהומות נסגר היומון למספר שבועות. לאחרונה שבה והתעוררה מתיחות על רקע אתני בעקבות שידורה של סדרת טלוויזיה, שנתפסה כפגיעה בבני המיעוט הבח'תיארי המרוכז בדרום-מערב איראן. הסדרה ההיסטורית "ארץ ישנה" ששודרה בטלוויזיה הממלכתית עוררה את זעמם של אזרחים המשתייכים למיעוט הבח'תיארי, לאחר שהציגה משפחה ממוצא בח'תיארי כמשתפת פעולה עם הכובשים הבריטים באיראן במלחמת העולם השניה. בעקבות הפגנות אלימות שפרצו במספר ערים בדרום-מערב המדינה נאלצה רשות השידור להפסיק את שידור הסדרה (טהראן טיימס).

 יכולתה של הממשלה לממש את כוונתה לאפשר את הוראת השפות המקומיות במערכת החינוך מוטלת בספק רב.  הרגישות הרבה שסוגיית המיעוטים מעוררת באיראן, המגבלות הניצבות בפני הממשלה מצד יריביה הפוליטיים בימין השמרני וניסיון העבר המצביע על כך שהבטחות מצד ממשלות קודמות לקדם את זכויות המיעוטים לא התממשו בסופו של דבר, מציבים סימן שאלה כבד על יכולתה של ממשלת רוחאני להוביל שינוי משמעותי במדיניות האפליה הנהוגה כלפי המיעוטים. בהקשר זה ראוי לציין כי גם הבטחת הנשיא לשלב בני מיעוטים בממשלתו לא יושמה על-ידו עד עתה ולא מן הנמנע כי גם ההבטחה להסיר את המגבלות על ההוראה בשפות המקומיות תיוותר בסופו של דבר חסרת כיסוי. 

 

 

divider

 

*ד"ררז צימט הוא עמית מחקר במרכז אליאנס ללימודים איראניים באוניברסיטת תל אביב.  

 


מ ר כ ז    א ל י א נ ס    ל ל י מ ו ד י ם    א י ר א נ י י ם   ( A C I S )

אוניברסיטת תל אביב, רמת אביב 61390, תל אביב ת.ד. 39040

דוא"ל: Irancen@tauex.tau.ac.il

טל' 03-640-9510 פקס' 03-640-6665

זמן איראן 51 ● 16 במאי 2014

©כל הזכויות שמורות

 

אוניברסיטת תל אביב עושה כל מאמץ לכבד זכויות יוצרים. אם בבעלותך זכויות יוצרים בתכנים שנמצאים פה ו/או השימוש
שנעשה בתכנים אלה לדעתך מפר זכויות, נא לפנות בהקדם לכתובת שכאן >>