זמן איראן מס' 47

סקירה מס' 47  21 בפברואר 2014

לאחר שנים של הכחשה, ממשלת איראן מכירה במשבר "בריחת המוחות"

ד"ר רז צימט*

השר האיראני למדעים וטכנולוגיה, רזא פרג'י דאנא, הודה לאחרונה כי כ-150 אלף מומחים איראנים מהגרים לחו"ל מדי שנה. בטקס לכבוד זוכי אולימפיאדת המדע ה-18 לסטודנטים, שנערכה באוניברסיטת תרבית מדרס בטהראן, הגדיר השר את "בריחת המוחות" כגורם המרכזי כיום להפסדים כלכליים בקרב מדינות מתפתחות. הוא ציין כי איראן משקיעה כמיליון דולר מדי שנה בהכשרת כל מומחה ומשמעות הגירתם של 150 אלף מומחים לחו"ל בשנה היא סיוע איראני בהיקף של 150 מיליארד דולר בשנה למדינות זרות. פרג'י דאנא הוסיף והדגיש כי איראן אינה מתנגדת ליציאת סטודנטים לצרכי לימודים בחו"ל, אך העובדה שרבים מהם אינם חוזרים לארצם בהעדר תנאים מספקים מסבה למדינה הפסדים כלכליים משמעותיים. בניגוד למצב באיראן, הציג השר את סין כדוגמא למדינה המצליחה להשיב אליה צעירים משכילים שיצאו ללמוד בארצות-הברית באמצעות הצעת משכורות גבוהות במיוחד לאחר חזרתם. איראן, לעומת זאת, מסתפקת במעקב אחר מספר המומחים העוזבים אותה (אנתחאב). 

דברי השר למדעים וטכנולוגיה עוררו מחדש את השיח הציבורי סביב משבר "בריחת המוחות" מאיראן. בשנים האחרונות התפרסמו נתונים מדאיגים בנוגע להיקף התופעה. מנתונים שפרסמה הקרן האמריקאית הלאומית למדעים (NSF) בשנת 2011 עולה, כי איראן ממוקמת במקום השני בעולם (אחרי סין) ביחס למספר הדוקטורנטים הלומדים בארצות-הברית ומתכוונים להישאר בה בתום לימודיהם. כ-89% מהדוקטורנטים האיראנים הלומדים בארצות-הברית הביעו את רצונם להישאר בה לאחר קבלת הדוקטורט. קרן המטבע העולמית פרסמה אף היא נתונים המצביעים על חומרת הבעיה. בדוח שפרסמה הקרן בשנת 2009 איראן מוקמה במקום הראשון מבין 91 מדינות מתפתחות מבחינת היקף התופעה. על-פי הנתונים שהציגה הקרן, בין 150 ל-180 אלף משכילים איראנים בעלי תואר אקדמי מהגרים מדי שנה לחו"ל. שיעור אבטלה גבוה, רמת הכנסה נמוכה של מרצים ומומחים, רמה מדעית שאינה מספקת ואי-יציבות פוליטית וחברתית צוינו כגורמים מרכזיים המעודדים "בריחת מוחות", שגורמת לאובדן הכנסות בהיקף של למעלה מ-50 מיליון דולרים מדי שנה. 

במאי 2012 פרסם היומון הרפורמיסטי "שרק" תוצאות מחקר שעסק ב"בריחת מוחות" בקרב צעירים איראנים, שזכו במדליות בתחרויות אולימפיות למדעים (במקצועות הפיזיקה, כימיה, מתמטיקה ומחשבים). על-פי נתוני המחקר כ-62% מקרב התלמידים האיראנים, שזכו במדליות בתחרויות אולימפיות שנערכו בין השנים 1993 ו-2007 (140 מתוך 225 תלמידים שהשתתפו ב-53 אולימפיאדות מדעיות בשנים אלה), היגרו בתום לימודיהם למערב, רובם לארצות-הברית ולקנדה. קרוב ל-70% מזוכי המדליות באולימפיאדות לפיזיקה, 76.7% מזוכי המדליות באולימפיאדות למתמטיקה, 50% מזוכי המדליות באולימפיאדות למחשבים ו-50% מזוכי המדליות באולימפיאדות לכימיה בחרו להגר לחו"ל (איראן אמרוז). מנתונים נוספים שהתפרסמו לאחרונה עולה, כי בשנים 2011 ו-2012 היגרו 48.4% מקרב בוגרי תואר ראשון בפקולטה להנדסה של אוניברסיטת "שריף" בטהראן, הנחשבת לאחד המוסדות הטכנולוגיים הנחשבים ביותר באיראן, לחו"ל לצורך המשך לימודיהם האקדמיים. שיעור הנשים בקרב בוגרי התואר הראשון שהחליטו לעזוב את איראן גבוה משיעור הגברים: 58% מבין הנשים לעומת 45% מבין הגברים. 37.3% מבוגרי התואר הראשון בחרו להמשיך בלימודיהם במוסדות להשכלה גבוהה בארצות-הברית, 6.8% עזבו לקנדה ו-4.3% עזבו לאירופה (התפרסם באתר אוניברסיטת קליפורניה בסנטה קרוז). נתונים אלה מעוררים בשנים האחרונות דאגה גוברת בקרב מומחים איראנים, שקראו לממשלה לנקוט בצעדים הדרושים על מנת לצמצם את מימדי התופעה. ד"ר עלי מקדארי, סגן נשיא אוניברסיטת שריף לשעבר, הפציר לאחרונה בממשלה להגביר את השקעותיה באוניברסיטאות על מנת לעודד את המומחים המהגרים לשוב לאיראן. הוא ציין כי יש ליצור תנאים כלכליים, תעסוקתיים ומדעיים טובים, שיאפשרו להשיב את המומחים לאיראן ולנצלם לטובת האינטרסים הלאומיים (טהראן אמרוז).

בתקופת כהונתה של הממשלה הקודמת המעיטו בכיריה מחומרת התופעה של "בריחת המוחות". באוקטובר 2010 הצהיר שר המדעים, כאמראן דאנשג'ו, כי קיימת הפרזה בהערכת מימדי התופעה והנתונים המעידים על חומרתה אינם עדכניים. הוא גם ציין כי נתוני "קרן המטבע העולמית" מעודכנים לשנות התשעים ואף הם מוטלים בספק. גם סגנו לענייני סטודנטים, מחמוד מולאבאשי, המעיט בחומרת הבעיה וטען כי המושג "בריחת מוחות" הוא ריק מתוכן ואינו מדעי. בנובמבר 2010 ציין סגן השר כי איראן אינה ניצבת בפני "בריחת מוחות", אלא מקיימת "מעגל מוחות", במשמעות חילופי סטודנטים. הוא המשיך וטען שאין כל פסול בתופעה של סטודנטים איראנים המבקשים ללמוד לתארים מתקדמים בחו"ל וכי לא ניתן להתייחס לתופעה כאל "בריחת מוחות". מאז המהפכה האסלאמית שלח משרד המדעים, לדבריו, 12,500 סטודנטים לחו"ל במסגרת חילופי סטודנטים ורק 400 מהם, כלומר פחות משלושה אחוזים, לא שבו לארצם בתום לימודיהם. עוד ציין כי 80 אלף סטודנטים איראנים לומדים מחוץ לאיראן לעומת 4 מיליון סטודנטים הלומדים במוסדות להשכלה גבוהה בתוך איראן, בהם גם סטודנטים מיותר מ-90 מדינות. הצהרות בכירי הממשלה עוררו ביקורת פנימית חריפה בטענה כי הן מעידות על התעלמות ממשלת אחמדינז'אד מהתופעה החמורה ואינן מסייעות בפתרונה.

הצהרתו האחרונה של השר למדעים וטכנולוגיה בממשלת רוחאני עשויה להצביע על שינוי במדיניות הממשלתית, על נכונותה להכיר בחומרת התופעה ועל חתירתה למציאת דרכי התמודדות עימה. המצוקות הכלכליות והחברתיות החריפות בפניהן ניצבים הצעירים האיראנים, ובראשן משבר האבטלה בקרב צעירים משכילים, מעלות, עם זאת, ספק רב בנוגע ליכולתה של הממשלה לצמצם את מימדי התופעה בהעדר שיפור משמעותי במצב הכלכלי

 BrainDrain

divider

*ד"ר רז צימט הוא עמית מחקר במרכז אליאנס ללימודים איראניים באוניברסיטת תל אביב.  

 


מ ר כ ז    א ל י א נ ס    ל ל י מ ו ד י ם    א י ר א נ י י ם   ( A C I S )

אוניברסיטת תל אביב, רמת אביב 61390, תל אביב ת.ד. 39040

דוא"ל:  Irancen@tauex.tau.ac.il

 טל' 03-640-9510 פקס' 03-640-6665

זמן איראן 47 ● 21 בפברואר 2014

© כל הזכויות שמורות

 

אוניברסיטת תל אביב עושה כל מאמץ לכבד זכויות יוצרים. אם בבעלותך זכויות יוצרים בתכנים שנמצאים פה ו/או השימוש
שנעשה בתכנים אלה לדעתך מפר זכויות, נא לפנות בהקדם לכתובת שכאן >>