היהודים באיראן - בין מציאות לבדיה

מרים ניסימוב* 

הקהילה היהודית באיראן מתמודדת עם אתגרים מורכבים מאז כינונה של הרפובליקה האסלאמית ב-1979. נתונה בסבך מלחמת ההצהרות בין איראן לישראל, עמלה הקהילה שלפי הערכות מונה 10,000-15,000 נפש, ליצור חיץ בינה לבין ישראל והציונות מצד אחד ולהביע אמון ברפובליקה האסלאמית של איראן ותמיכה במדיניותה מצד שני. עיון בראיונות שהעניק נציג הקהילה היהודית במג'לס, ד"ר סיאמָכּ מורה-צדק, ודיווחים על מצב הקהילה מהחודשים האחרונים, יש בהם כדי ללמד על דרכי ההתמודדות שלה עם מתחים אלה.

ב-12 במרץ, ימים ספורים לאחר פרסום מכתב פתוח ששלחו 47 סנאטורים רפובליקנים למנהיג איראן בו התריעו על כך שהעסקה העשויה להיחתם בין ממשל אובמה לאיראן לא תחייב את יורשו בבית הלבן, התפרסם באתר האינטרנטאלמוניטור ראיון עם מורה-צדק. בראיון נתבקש מורה-צדק כחבר בית המחוקקים האיראני להביע את עמדתו בנוגע למכתב המוזכר. על כך השיב כי הוא מצר על בורותם של המחוקקים האמריקאים בעניינים בינלאומיים ותמה על הסמכות שנטלו לעצמם לערער על השיחות שמתקיימות בין איראן והמעצמות, והזכיר כי אלה אינן שיחות עם ארצות הברית בלבד. בהמשך, נשאל מורה צדק על דברים שאמר ראש ממשלת ישראל, בנימין נתניהו, בנאום שנשא בראשית חודש מרץ בפני הקונגרס האמריקאי. "כיהודי וכבן דתו של נתניהו וכמי שחי באיראן" שאל המראיין: "מה עמדתך בנוגע להתייחסותו של נתניהו לעוינות עתיקת היומין בין האיראנים ליהודים?". לעניין זה השיב מורה-צדק כי אין הוא שבע רצון מלעמוד בשורה אחת עם נתניהו וכי אין הוא רואה בנתניהו נציג היהודים בכל העולם. "אופן ההתייחסות ליהודים באיראן, במיוחד לאחר כניסת האסלאם לאיראן, הוא כזה הראוי לשמש כמופת" אמר מורה צדק, תוך שהוא מתעלם מן הרדיפות שהיו מנת חלקם של היהודים תחת השושלת הצפווית (1501-1722) והקאג'ארית (1785-1925). ראוי לציין כי מצבה של הקהילה היהודית באיראן היום וסוגיות הקשורות לבריאות הציבור במדינה, נושאים עליהם אמון מורה-צדק כנציג הקהילה היהודית במג'לס האיראני וכחבר בועדת הבריאות בו לא נכללו כלל בראיון.

בראיון אחר, שהתפרסם ביומון הרפורמיסטי שרק נשאל מורה-צדק על הקשר בין היהדות לציונות ועל הכחשת השואה. בתשובתו הוא הציב את הציונות לצד הנאציזם כשתי השקפות עולם גזעניות והביע עמדה נחרצת נגד הכחשת השואה. בהקשר זה הוא גם מתח ביקורת על הנשיא לשעבר מחמוד אחמדינז'אד. על השאלה לגבי עמדתם של "היהודים האיראנים" בנוגע לאמירה כי יש להשמיד את ישראל השיב מורה-צדק:

בסוגיות פוליטיות, איננו נוקטים עמדה החורגת מהעמדה הרשמית של משרד החוץ האיראני, הננו אזרחיה של איראן ואנו פועלים למען האינטרסים הלאומיים. באף מקום בעולם אזרחים אינם מתערבים בסוגיות של מדיניות חוץ. דעתי האישית היא שאני אזרח איראני ואת המסגרת הכללית, את קווי המדיניות של איראן, קובעת ממשלת איראן ואנו גם תומכים בכל מדיניות בה תנקוט ממשלת איראן, מאחר שאינטרסים לאומיים חשובים לנו. 

באופן דומה נוטים גם מנהיגי הרפובליקה האסלאמית לערוך הבחנה בין הציונות ומדינת ישראל – ישויות שיש ביניהם שקוראים למחוק מעל פני האדמה - לקהילה היהודית באיראן שמוכרת כמיעוט דתי לגיטימי הזכאי על פי חוק להגנה של המדינה. ההנהגה האיראנית גם דואגת לצרף את נציג הקהילה היהודית במג'לס למשלחות המלוות את נשיאי איראן למושב העצרת הכללית של האו"ם וכך גם למפגשים שעורכות משלחות מטעם המג'לס עם משלחות של האיחוד האירופי. במספר מקרים אוזכרה הקהילה היהודית באיראן גם בהקשר של תוכנית הגרעין האיראנית. בראיון לסוכנות הידיעות NBC, שר החוץ ג'ואד זריף, הדגיש כי היהודים באיראן נהנים משקט ומביטחון ומייצוג פרלמנטארי, וזאת בניסיון להפריך, לשיטתו, טענות ראש הממשלה נתניהו, כי איראן ותוכנית הגרעין שלה מסכנות את העם היהודי (NBC).

הצהרות אלה אשר מערבות את הקהילה בסוגיות אזוריות ובינלאומיות משקפות רק היבט מסוים במורכבות החיים של היהודים ברפובליקה האסלאמית של איראן. דוחות ופרסומים של ועד הקהילה היהודית מוסיפים פרטים על הסוגיות הקשורות לחיי היום יום של היהודים באיראן והעניינים שמעסיקים את ועד הקהילה. לצד ניהול נכסי הקהילה, הסדרת חיי הדת, החזקה של בתי הספר היהודיים, טיפוח לימודי הדת, ארגון חיי התרבות וניהול קשרים עם מוסדות המדינה וגופים רשמיים, ועד הקהילה היהודית מתמודד עם מספר סוגיות ייחודיות. בדין וחשבון של הועד מ-2010 מצוין כי עיסוקיו כוללים גם התמודדות עם מה שמוגדר כפלגנות והחדרת אמונות תפלות שמיוחסות לפעילויות של גורמים זרים. כמו כן מוזכר בדוח כי הוגשה "מחאה נגד הקרנת סרטים וסדרות טלוויזיה שמציגים דימוי בדיוני של התרבות וההיסטוריה היהודית ומתן מענה הולם לכל התייחסות שגויה כלפי ערכים יהודיים". דברים אלה מתייחסים, כלל הנראה, לשידור החוזר של הסדרה הסורית "מזימה" (בפרסית: דסיסה) במהלך חודש רמדאן במהלך שנת 2009 (אתר ועד הקהילה). הסדרה ששודרה לראשונה ב-2004 עוסקת לכאורה בהיסטוריה של הקמת מדינת ישראל וכוללת מסרים אנטישמיים מובהקים כמו שימוש בדם ילדים להכנת מצות (אתר ועד הקהילה).

האתר הרשמי של ועד הקהילה היהודית באיראן

אירועים נוספים, שצוינו בשנה האחרונה על ידי הקהילה, מאירים גם הם על נסיבות חיי הקהילה היהודית באיראן. בחודש דצמבר 2014 ציינה הקהילה בבית העלמין היהודי בטהראן את חנוכת האנדרטה לזכר החללים היהודים במלחמת איראן-עיראק. בטקס, בו השתתפו נציגים רשמיים של המדינה ביניהם סגן יושב ראש המג'לס האיראני וסגן הנשיא לענייני מיעוטים, ביקשה הקהילה לבטא את נאמנות בניה למולדת האיראנית ואת השתתפותם בנטל ההגנה עליה (אתר ועד הקהילה). באותו חודש חגגה הקהילה גם הוצאה מחודשת ומעודכנת של המילון הפרסי-עברי של הבלשן היהודי איראני סלימאן חיים (1887 - 1970). הפרויקט שגם הוא מהווה סמל לקשר של הקהילה לאיראן ולשפה הפרסית, קיבל את תמיכתם של גופים ממשלתיים ופרטיים כמו המרכז לאינציקלופדיה האסלאמית הגדולה והקרן הלאומית לחברה ולתרבות (אתר ועד הקהילה).

​

האתגרים העומדים בפני הקהילה היהודית בדרכה להגדיר את מקומה בחברה האיראנית זכו בשנים האחרונות גם לביטוי בספרות. סיפור אהבה בין בחורה יהודייה לבחור מוסלמי עומד במרכז רומן שיצא לאור באיראן בשנת 2010.רומן הביכורים "בשמש אופטימית בשעת בין ערביים" (זיר-י אפתאב-י ח'וש ח'יאל-י עצר) מאת הסופרת ג'יראן גאהאן (נ. 1985) מגולל את סיפורה של מונא בת למשפחה יהודית שמבקשת למצוא מפלט מן האדיקות הדתית של משפחתה בזרועות שהריאר, מוסיקאי מוסלמי צעיר ומשכיל. סיפור האהבה של מונא ושהריאר מסתיים בשברון לב והבדלים חברתיים ותרבותיים בין המשפחות מביאים לכישלון הנישואין. מונא שביקשה למצוא את מקומה במשפחה המוסלמית נשארת כלואה בכבלי דתה היא, כך על פי הרומן. נראה כי הקשיים שמעמיד הרומן בפני הנישואין של בחורה יהודייה לגבר מוסלמי מסמלים במעט את אלה אשר מעמידה המציאות בפני הקהילה היהודית באיראן של ימינו.  

*מרים ניסימוב היא חוקרת במרכז אליאנס ללימודים איראניים באוניברסיטת תל אביב

מ ר כ ז    א ל י א נ ס    ל ל י מ ו ד י ם    א י ר א נ י י ם   ( A C I S ) 

אוניברסיטת תל אביב, רמת אביב 61390, תל אביב ת.ד. 39040

דוא"ל: Irancen@tauex.tau.ac.il

טל' 03-640-9510 פקס' 03-640-6665

זמן איראן 59 ● 19 ביוני 2015

עורכת הסדרה: ד"ר ליאורה הנדלמן בעבור

©כל הזכויות שמורות