איראן והמשבר בתימן: הזדמנויות לצד אילוצים בדרך לביסוס ההשפעה האיראנית

ד"ר רז צימט* 

על רקע הישגי החות'ים בתימן, הנתפסים כעדות נוספת לביסוס מעמדה האיזורי של איראן, הזהירו בכירים ופרשנים בימים האחרונים מפני כוונותיה של איראן להעמיק את אחיזתה באיזור. ראש הממשלה, בנימין נתניהו, הצהיר בראשית השבוע כי איראן מבצעת תנועת מלקחיים שנועדה להשתלט ולכבוש את המזרח התיכון כולו. נשיא תורכיה, רג'פ טאיפ ארדואן, התבטא, אף הוא, בחריפות נגד איראן והאשים אותה בניסיון להשתלט על האיזור. בחינה מדוקדקת של ההתפתחויות האיזוריות מעלה, עם זאת, תמונה מורכבת יותר ביחס למידת הצלחתה של איראן ויכולתה להרחיב את השפעתה במזרח התיכון הערבי.

התמורות הפוליטיות, שהתחוללו בשנים האחרונות בעולם הערבי, פתחו בפני איראן הזדמנויות חדשות להרחיב את השפעתה באיזור. הרפובליקה האסלאמית חותרת למעמד הגמוני באיזור ונוהגת בהתאם לכך תוך ניצול חולשתן של מדינות ערב לצרכיה. עם פרוץ "האביב הערבי" הציגו מנהיגיה את התמורות בעולם הערבי כביטוי להתעוררות אסלאמית השואבת את השראתה מהמהפכה האסלאמית וכראשיתו של מפנה שעתיד לשנות את פני האיזור. עד מהרה התחוור, עם זאת, כי המציאות הפוליטית בעולם הערבי מורכבת יותר ממה שהעריכו האיראנים וכי יכולתה של הרפובליקה האסלאמית לשמש מודל חיקוי עבור העולם הערבי מוטלת בספק רב.

ההתקוממות השיעית בבחרין בשנת 2011 הגבירה את החששות בקרב מדינות ערב, ובראשן ערב הסעודית ומדינות המפרץ, מפני השפעתה הגוברת של איראן והעמיקה את החשדנות הגדולה ממילא בינה לבין מדינות ערב הסוניות. ניצחונו של מחמד מורסי בבחירות לנשיאות מצרים ביוני 2012, שהתקבל בתחילה בשביעות רצון מופגנת בטהראן, הפך תוך זמן קצר למפח נפש עבור האיראנים. חודשים ספורים לאחר ניצחונו הסתבר, כי התחזקות האסלאמיסטים אינה מבשרת על שינוי אסטרטגי בקשרים בין איראן למצרים וכי מדיניות החוץ שאימץ מנוגדת לאינטרסים האיראנים.

מלחמת האזרחים בסוריה, בעלת בריתה האסטרטגית החשובה ביותר של איראן בעולם הערבי, הציבה בפניה אתגר משמעותי נוסף. היחלשות המשטר הסורי איימה לערער את לכידות "מחנה ההתנגדות" בהנהגת איראן. בשעה שטהראן העמיקה את מעורבותה בסוריה בתמיכה במשטרו של הנשיא אסד, חמאס הפנתה עורף לאיראן והצהירה על תמיכתה באופוזיציה הסורית. אף כי בשלב זה נראה, שתמיכת איראן בסוריה הצליחה לשמר את משטר אסד על כנו, הרי שמעורבותה הצבאית גובה ממנה מחיר כבד.

הישגיו של הארגון הסלפי הקיצוני דאע"ש (המדינה האסלאמית בעיראק ובסוריה) הציבו בפני איראן אתגר אסטרטגי משמעותי במיוחד. השתלטות הארגון על שטחים נרחבים בעיראק איימה על שלמותה הטריטוריאלית של עיראק והציבה בגבולה של איראן ישות עוינת ואלימה. הישגי דאע"ש חייבו את איראן לשגר לעיראק נשק ויועצים, ובראשם מפקד כוח קודס של משמרות המהפכה, קאסם סולימאני, שמוביל את המערכה הצבאית בעיראק בשיתוף הממשל העיראקי ומיליציות שיעיות הנתמכות על-ידי איראן. איראן גם אילצה את חזבאללה הלבנוני, שחייליו לוחמים בסוריה להגנת משטר אסד, לשגר כוח גם לעיראק כדי להשתתף בלחימה.

בצל המעורבות הצבאית האיראנית בסוריה ובעיראק, הגובה ממנה כבר כיום מחיר כלכלי ואנושי יקר, מהווה מבצע "סופה נחרצת" בה פתחו הסעודים בתימן התפתחות מדאיגה מבחינתה של איראן. התקשורת האיראנית גינתה את המבצע הסעודי כ"מעשה תוקפנות בתמיכת ארה"ב" והבליטה את הקורבנות בנפש וברכוש בעקבות התקיפות בתימן. שר החוץ האיראני, מוחמד ג'ואד זריף, גינה, אף הוא, את התקיפות ואמר כי המבצע הוא צעד מסוכן המנוגד להתחייבויות הבינלאומיות. הוא הזהיר כי המבצע רק יחמיר את המצב בתימן ויקשה על מציאת פתרון למשבר ודרש מערב הסעודית לעצור מיד את הפעולות הצבאיות במדינה.

במישור המדיני מאיימות ההתפתחויות בתימן להוריד לטמיון את המאמצים הרבים, שהשקיע ממשל הנשיא רוחאני בשנה האחרונה בשיפור הקשרים בין איראן לשכנותיה, ובראשן ערב הסעודית ותורכיה. מאז בחירתו כנשיא בקיץ 2013 הדגיש חסן רוחאני את הצורך בהרחבת שיתוף הפעולה עם ערב הסעודית ופעל להפגת המתיחות עימה שהגיעה בשנים האחרונות לשיאים חדשים בצל מלחמת האזרחים בסוריה, ההתקוממות השיעית בבחרין והתגרענותה הנמשכת של איראן. ההתפתחויות בתימן שבו והעמיקו את תהום העוינות והחשדנות בין שתי המדינות. ימים ספורים לאחר תחילת המבצע בתימן נמסר מטהראן על ביטול ביקורו המתוכנן בריאד של יו"ר "המועצה לקביעת האינטרס של המשטר", עלי-אכבר האשמי רפסנג'אני והתקשורת האיראנית חידשה את מתקפותיה הארסיות כנגד בית המלוכה הסעודי.

האירועים בתימן מאיימים לטרפד גם את המאמצים לשיפור הקשרים בין איראן לתורכיה, שהידרדרו בעקבות מלחמת האזרחים בסוריה. הצהרותיו התקיפות של הנשיא ארדואן בגנות איראן ותמיכתו במבצע הצבאי בתימן כבר מעוררות ביקורת חריפה בטהראן. חבר הפרלמנט האיראני, אחמד תואכולי, קרא לבטל את ביקורו של ארדואן בטהראן, שתוכנן לימים הקרובים, ועורך העיתון השמרני "כיהאן", חוסיין שריעתמדרי, טען כי הצהרותיו האחרונות של נשיא תורכיה מהוות עלבון כלפי העם האיראני ו"חזית ההתנגדות". בתגובה להצהרותיו של ארדואן זימן משרד החוץ האיראני את מיופה הכוח התורכי בטהראן לשיחת הבהרה.

המאמצים האיראנים לשיקום היחסים עם תנועת חמאס עלולים, אף הם, להיקלע למבוי סתום בעקבות ההתפתחויות בתימן. מלחמת האזרחים בסוריה הובילה לקרע עמוק בין איראן לחמאס. בשעה שטהראן העמיקה את מעורבותה בסוריה באמצעות תמיכה במשטרו של הנשיא אסד, הפנתה חמאס עורף לאיראן והצהירה על תמיכתה באופוזיציה הסורית. נפילת שלטון האחים המוסלמים במצרים בקיץ 2013 ומבצע "צוק איתן" עוררו תקוות מחודשות בטהראן בנוגע לאפשרות לשקם את יחסיה עם חמאס בדרך להשגת דריסת רגל מחודשת ברצועת עזה ולהגברת השפעתה בזירה הפלסטינית. בחודשים האחרונים התפרסמו מספר דיווחים בנוגע לכוונת מנהיג חמאס, ח'אלד משעל, לבקר בטהראן. במקביל דיווחו מקורות בעזה כי מנהיגי חמאס דנו באפשרות לחדש את הקשרים עם איראן לנוכח הצורך שחשים ראשי הארגון בסיוע איראני בשיקום תשתיות הארגון שנפגעו במהלך המערכה האחרונה בעזה. אלא שעם תחילת מבצע "סופה נחרצת" פרסם ארגון חמאס הודעת תמיכה בנשיא תימן המודח והביע למעשה תמיכה במתקפה הסעודית. הודעה זו נתפסת בעיני איראן כסטירת לחי מצד חמאס וכעדות להעדפתה את קידום קשריה עם ערב הסעודית והמחנה הסוני על פני הידוק קשריה עם טהראן. האתר האיראני "פרדא ניוז" תקף במאמר פרשנות את הודעת חמאס וטען כי היא מעידה על כך שחמאס לא למדה לקח מניסיון העבר שלה כאשר הפנתה עורף לאיראן ולסוריה חרף תמיכתן ההיסטורית בפלסטינים.

ההסלמה בתימן מהווה התפתחות מדאיגה מבחינת איראן לא רק מבחינה מדינית אלא גם מבחינה צבאית. ההתפתחויות בתימן עלולות לחייב את איראן להסיט משאבים צבאיים וכלכליים לתימן דווקא בשעה שהמערכה הצבאית שמשמרות המהפכה מנהלים בסוריה ובעיראק נקלעה לקשיים. בתיכרית שבעיראק מתקשים הכוחות העיראקים בסיוע כוח קודס של משמרות המהפכה להדוף את כוחות דאע"ש, שהצליחו לאחרונה להשתלט על העיר. בימים האחרונים החלו כוחות הקואליציה הבינלאומית בהובלת ארה"ב להפציץ את העיר לאחר שבועיים שבמהלכם הישעו כוחות הביטחון של עיראק הנתמכים על-ידי מיליציות שיעיות פרו-איראניות את המבצע לכיבוש העיר מחדש לאחר שספגו אבידות קשות. ההתקפות האוויריות החלו בעקבות בקשה של ממשלת עיראק שחששה, ככל הנראה, מאבידות רבות בקרבות רחוב עם לוחמי דאע"ש.

גם בסוריה ספגו כוחותיו של משטר אסד, בעל בריתה האסטרטגי של איראן, מכה קשה לאחר שהמורדים השלימו בסוף השבוע האחרון את כיבוש העיר אידליב בצפון-מערב המדינה. מדיווח ארגוני זכויות האדם בסוריה עולה כי העיר נכבשה על-ידי כוחות מכמה ארגונים, בהם ג'בהת אל-נוסרה וג'ונד אל-אקצא, לאחר מתקפה בת חמישה ימים. העיר קרובה לכביש אסטרטגי המחבר את הבירה דמשק לחלב והיא ממוקמת לא הרחק מאיזור לאטקיה הנחשב למעוזו של הנשיא אסד. כיבוש העיר מצטרף להישגים אחרים של המורדים בשבועות האחרונים, בהם ההשתלטות על העיר בושרה שבמחוז דרעא.

התפתחויות אלה מציבות סימן שאלה לגבי יכולתה של איראן להקצות משאבים נוספים על מנת לסייע לחות'ים בתימן. על אף חשיבותה הגיאו-אסטרטגית של תימן יתקשו משמרות המהפכה להרחיב את פעילותם לזירת פעילות שלישית בשעה שהם נתקלים בקשיים בעיראק ובסוריה הנמצאות מבחינתם בעדיפות עליונה. יש להדגיש כי על אף הסיוע בכסף ובאמצעי לחימה, שהעבירה איראן בשנים האחרונות לידי החות'ים בתימן, נראה שאת עיקר הצלחותיהם של החות'ים יש לזקוף לגורמים פנימיים בתוך תימן, כדוגמת חבירתם לנשיא לשעבר, עלי עבדאללה סאלח, ולגישתם למצבורי נשק של צבא תימן. לאחרונה חתמה איראן על הסכם להרחבת שיתוף הפעולה עם הממשל החדש בתימן הכולל, בין היתר, סיוע איראני לפיתוח נמל אל-חודידה החולש על מיצרי באב אל-מנדב והשקת 14 טיסות שבועיות בין שתי המדינות, שעשויות לאפשר לאיראן דרך יעילה להעברת אמצעי לחימה לחות'ים הלוחמים. ספק רב, עם זאת, אם איראן תוכל להרחיב עוד יותר את מעורבותה הצבאית בתימן על רקע המשאבים הניכרים הנדרשים ממנה לבלימת דאע"ש בעיראק והמורדים בסוריה.

בסיכומו של דבר, המשבר בתימן עשוי לפתוח בפני איראן הזדמנויות חדשות לביסוס השפעתה האיזורית. איראן כבר הפגינה בעבר יכולת טובה בניצול כל הזדמנות לשיפור אחיזתה ומעמדה כמעצמה איזורית. הערכת האתגר שאיראן מציבה בפני שכנותיה צריכה, עם זאת, לקחת בחשבון גם את חולשותיה ולא רק את עוצמותיה. ההתגייסות הערבית הפעילה בהובלת ערב הסעודית לבלימת בעלי בריתה השיעים של איראן, השסעים הפנימיים החריפים בתימן והאתגרים המשמעותיים הניצבים בפני איראן בעיראק ובסוריה - כל אלה מגבילים את כוחה של איראן ומעמידים בספק את יכולתה לממש את שאיפותיה להגמוניה איזורית. גם אם יש בסיס לחשש שחשות שכנותיה של איראן ביחס לכוונותיה וחרף ההצהרות המתלהמות מטהראן כנגד יריביה במפרץ, נראה כי הדרך להשתלטות איראנית על המזרח התיכון הערבי – בין אם באופן ישיר ובין אם באמצעות שליחיה השיעים - רחוקה מלהיות פשוטה.

ד"ר רז צימט הוא חוקר במרכז אליאנס ללימודים איראנים באוניברסיטת תל אביב ועמית מחקר ב"פורום לחשיבה איזורית"

מ ר כ ז    א ל י א נ ס    ל ל י מ ו ד י ם    א י ר א נ י י ם   ( A C I S ) 

אוניברסיטת תל אביב, רמת אביב 61390, תל אביב ת.ד. 39040

דוא"ל: Irancen@tauex.tau.ac.il

טל' 03-640-9510 פקס' 03-640-6665

זמן איראן 57 ●  30 במרץ 2015

עורכת הסדרה: ד"ר ליאורה הנדלמן בעבור

©כל הזכויות שמורות