הנורוז, אובמה והגרעין האיראני

שלומי יאס*

​דיפלומטיה ציבורית מתייחסת למאמצים של ממשלות להשפיע באופן ישיר על דעת הקהל במדינות אחרות. זאת במטרה לקדם את מטרות המדינה על ידי שכנוע במקום הפעלת כוח. שימוש בדיפלומטיה מסוג זה הוא מאפיין חשוב במדיניות של נשיא ארצות הברית ברק אובמה כלפי איראן, ומהווה כלי בעל ערך להבנת האוריינטציה של הממשל האמריקאי באשר לסוגית הגרעין האיראנית.

מאז היבחרו ב-2009 מקפיד ברק אובמה לברך מדי שנה את העם באיראן לקראת ראש השנה הפרסי, הנורוז, החל ב-21 במרץ בברכה חגיגית המשודרת בסרטון וידאו המלווה בכתוביות בפרסית מהבית הלבן. נאומיו משקפים מאמץ מתמשך לעמעם את העוינות המופגנת שאפיינה את יחסי ארצות הברית ואיראן מאז מהפכת 1979 ובמיוחד בתקופתו של ממשל בוש, תוך שימוש בדיפלומטיה ציבורית, שתכליתה פתיחת ערוץ תקשורת המונים, בשונה ממה שהיה מקובל בעבר. הסקירה הנוכחית מבקשת לעמוד על הטרנספורמציה במסרים של הנשיא אובמה לעם האיראני במסגרת מסכת הברכות שלו לרגל חג הנורוז במרוצת שנות כהונתו עד כה, וכן על תגובות של בכירים איראניים לדבריו, במיוחד בהקשר של סוגיית הגרעין האיראני.

מאפיין בולט בסדרת הברכות שנמסרו בין 2009 ל-2012, היה הדגש ששם הנשיא האמריקאי על סוגיות פנים איראניות, במיוחד על רקע המהומות שפרצו לאחר הבחירות לנשיאות באיראן ביוני 2009. בסדרת הברכות הזו, ניכר דגש רב על המצב העגום של זכויות האדם באיראן, ניכרת ביקורת נוקבת על מדיניות הפנים של המשטר ואיראן מתוארת כמדינה החיה תחת "מסך אלקטרוני". לעומת זאת, כפי שיפורט בניתוח התוכן בהמשך, בנוסח הברכות של השנים 2014-2013 ניכר כי חלה תפנית משמעותית במסרים, תוך העברת הדגש מנושאים הקשורים במדיניות הפנים האיראנית לטובת התייחסות מפורשת לסוגית הגרעין.

קהל היעד והרטוריקה

ניתן לחלק את סדרת הברכות של הנשיא האמריקאי לעם האיראני לרגל הנורוז לשלוש תקופות בהתאם לקהל היעד המרכזי שאליו הן מופנות. בשנים 2010-2009 הברכות הופנו אל ההנהגה האיראנית, בשנים 2012-2011 הן הופנו ישירות אל העם באיראן. בברכה הראשונה (2009) פתח אובאמה והצהיר: "אני רוצה לדבר ישירות למנהיגי הרפובליקה האיראנית", ובברכה השניה (2010), הדגיש: "המשטר האיראני הפנה גבו לנתיב שעשוי להביא הזדמנויות רבות יותר לכל האיראנים". לעומת זאת, בשנה השלישית (2011) המסר המרכזי הופנה ישירות אל הצעירים באיראן, כאשר הנשיא האמריקאי ציין: "אתם, צעירי איראן - טומנים בחובכם את גדולת התרבות הפרסית הנעלה, ואת הכוח לעצב מדינה שתיענה לשאיפותיכם". בשנה הרביעית (2012) הוא המשיך בפנייה ישירה לצעירי איראן וציין: "אמריקה רוצה לשמוע את דעותיכם ולהבין את שאיפותיכם". בשנים 2014-2013 חזר הנשיא האמריקאי לפנות במסר הברכה להנהגה האיראנית. בשנת 2013 הוא ציין ש"הבחירה [ניצבת] כעת בפני מנהיגי איראן. אני מקווה שהם יבחרו בנתיב טוב יותר - למען העם האיראני ולמען העולם", ובברכה של 2014 הדגיש "הצעתי לממשלה האיראנית הזדמנות - אם היא תעמוד בהתחייבויותיה הבינלאומיות, יוכלו להתקיים יחסים חדשים בין שתי המדינות שלנו".

השינוי שחל בקהל היעד שאליו הפנה אובמה את מסרי הברכות שלו במרוצת השנים האחרונות לווה גם בשינוי ברטוריקה. במסרים שהופנו אל העם והצעירים באיראן נוסח הברכות נשא רובו ככולו רטוריקה חיובית. לעומת זאת, כאשר המסר הופנה אל ההנהגה האיראנית בשנים 2012-2009 ניכרת החרפה הדרגתית בהתבטאויות נגד ההנהגה האיראנית והדגשת הפערים שעדיין קיימים בין שתי המדינות. לדוגמא, ב-2009 הנשיא האמריקאי ציין כי עדיין "יש בינינו הבדלים אמיתיים", ובהמשך טען כי "התהליך לא יתקדם באמצעות איומים". ב-2010 הוא ציין: "מנהיגי איראן חיפשו אחר לגיטימציה באמצעות עוינות לאמריקה", והדגיש כי "[כאשר] ניצבו מול יד מושטת, מנהיגי איראן הפגינו רק אגרוף קמוץ". ב-2011 עלה הנשיא האמריקאי מדרגה כאשר טען כי "הממשל האיראני הראה ששימור כוחו חשוב יותר מאשר כיבוד זכויות העם האיראני". נימה חריפה אף יותר נשמעה בדבריו ב-2012 נגד ההנהגה האיראנית תוך דגש על מאמצי המשטר לשבש שידורי רדיו וטלוויזיה, הטלת צנזורה על האינטרנט ושליטה במוצא פיהם של תושבי איראן: "המשטר מצנזר מחשבים וטלפונים סלולריים מתוך מטרה בלעדית של שמירה על כוחו". הרטוריקה של הנשיא בהתבטאויותיו כלפי ההנהגה האיראנית נסוגה למסרים מתונים יותר בשנים 2013-2014, במיוחד על רקע קיומן של שיחות הגרעין. כך, למשל, ב-2013 הוא הזכיר כי "ארצות הברית ביחד עם הקהילה הבינלאומית מוכנה להגיע לפתרון", ושנה לאחר מכן המשיך וציין כי "התקדמות דיפלומטית אמיתית יכולה לסייע בפתיחת אפשרויות ושגשוג לעם האיראני".

יחד עם זאת ולמרות השינויים שחלו בנוסח הברכות של הנשיא האמריקאי, הרי שהן מצביעות על העדפה ברורה של ממשל אובמה לפתרון סוגית הגרעין בדרך דיפלומטית. בשנת 2009 הנשיא הדגיש את המחויבות של ממשלו "לדיפלומטיה אשר תטפל במגוון הסוגיות העומדות בפנינו", ושב והרחיב ב-2010 כי ההצעה האמריקאית לקשרים דיפלומטיים מקיפים עומדת בעינה. למרות שב-2011 הוא תיאר את המשטר האיראני כ"נוקשה ויוצא דופן", בשנה לאחר מכן כבר אוזכר בדבריו כי "אין שום סיבה למחלוקת בין ארצות הברית לאיראן". גם בהתייחסות החריגה בהיקפה לתוכנית הגרעין האיראני במרוצת 2013 ניכר בדבריו כי "ארצות הברית מעדיפה לפתור את הסוגיה בדרכי שלום, בדיפלומטיה", וב-2014 הוא שב והדגיש את מחויבותו האישית לדיפלומטיה "בגלל שאני מאמין שהיא הבסיס לפתרון מעשי".

גרעין איראני, בידוד וסנקציות

ההתייחסות הגוברת של הנשיא אובמה לסוגיית הגרעין במרוצת השנתיים החולפות ניכרת במיוחד באזכורים של המונחים: גרעין (nuclear), בידוד (isolation) וסנקציה (sanction). המונח גרעין הוזכר בארבע השנים הראשונות פעמיים בלבד, לעומת 15 פעמים בשנתיים האחרונות. ב-2010 הודגש בדברי הנשיא כי "יחד עם הקהילה הבינלאומית, ארצות הברית מכירה בזכותכם לאנרגית גרעין למטרות שלום", וב-2012 הוא הסתפק במשפט לקוני וציין כי "לממשלה האיראנית יש אחריות לעמוד בהתחייבויותיה בנוגע לתוכנית הגרעין".

לעומת זאת, שתי הברכות האחרונות עסקו ישירות בסוגית הגרעין. ב-2013 הנשיא ציין כי "המנהיגים האיראנים אומרים שתוכנית הגרעין שלהם היא למטרות מחקר רפואי וחשמל. נכון להיום הם אינם מסוגלים לשכנע את הקהילה הבינלאומית שפעילויות הגרעין שלהם מיועדות למטרות שלום בלבד". בהמשך דבריו צוין: "אכן, אם, כפי שמנהיגי איראן אומרים - תוכנית הגרעין שלהם היא למטרות שלום, אזי יש בסיס לפתרון מעשי". ב-2014 סוגיית הגרעין כבר עמדה במרכז הברכה והנשיא ציין כי "במשך שנים היה חשש בקרב הקהילה הבינלאומית שתוכנית הגרעין האיראנית עלולה להוביל את איראן להשגת נשק גרעיני, אשר יהווה איום לאזור ולעולם", ובהמשך הסביר כי "קייםסיכוי להגיע להסכם אם איראן תנקוט בצעדים משמעותיים ואמיתיים להבטיח לעולם שתוכנית הגרעין שלה מיועדת למטרות שלום בלבד".

המונח בידוד (isolation), הוזכר ארבע פעמים בלבד בכל שש הברכות. ב-2010 צוין כי "היתה זו הממשלה האיראנית אשר בחרה לבודד את עצמה, ולהתמקד בתבוסתנות עצמית השייכת לעבר על פני התחייבות לבניית עתיד טוב יותר", ואילו ב-2013 הוא ציין כי "אם הממשלה האיראנית תמשיך בנתיב הנוכחי, היא רק תמשיך לבודד את איראן".

המונח סנקציה (sanction), הוזכר פעמיים בלבד. ב-2012 הכריז אובמה כי "למרות שהטלנו סנקציות על הממשלה האיראנית, היום, מוציא הממשל שלי קווים מנחים חדשים על-מנת להקל על עסקים אמריקאים לספק תוכנה ושירותים לאיראן, [במטרה] להקל על העם האיראני לעשות שימוש באינטרנט". ב-2014 הנשיא הדגיש כי "יחד עם השותפים הבינלאומיים שלנו, ארצות הברית מאפשרת הקלה מסויימת בסנקציות".

העלייה החריגה במספר האזכורים של המונח גרעין בשנתיים האחרונות, עשויה ללמד על ההכרה של ממשל אובמה בממשיות האיום של התכנית האיראנית, וזאת על רקע העובדה שבשנה זו הזכיר הנשיא האמריקאי לראשונה באופן מפורש בברכה שלו את הביטוי "נשק גרעיני" – פעמיים.

לעומת זאת ההקשרים שבהם נעשה שימוש במונחים 'בידוד' ו'סנקציה' בנוסח הברכות מעורפלים יותר. לא ברור מדבריו איזה סוג של בידוד וסנקציות יוטלו על איראן או מה יתרחש במידה ולא יושג הסכם בין הצדדים.

תגובות באיראן

הברכה הראשונה של אובמה ב-2009 התקבלה במידה מסוימת של הפתעה בקרב בכירים באיראן וזכתה להתייחסויות נרחבות. אתר פרס טי.וי דיווח על הברכה במאמר תחת הכותרת "אובמה מרוויח נקודות עם המסר לאיראן", ואף העלה קישור לברכה של הנשיא באתר הבית הלבן (פרס טי.וי. 20 במרץ 2009). יום לאחר שידור הברכה התייחס לכך האיתאללה עלי ח'אמנהאי בנאום השנתי שלו במשהד: "הם [האמריקאים] מפזרים סיסמאות של שינוי, אך אף שינוי לא נראה בפועל", והפציר בנשיא האמריקאי להבהיר "היכן השינוי הזה? מה הסימן של השינוי הזה? תסביר לנו באופן ברור מה השתנה. אפילו השפה לא השתנתה" (הגרדיאן, 21 במרץ 2009). נימה דיפלומטית יותר ביטא שר החוץ האיראני באותה העת, מנוצ'ר מותקי, בציינו: "נחמד שנעשה שימוש בנורוז כהזדמנות לשלום ולחברות - אך ככל הנוגע לסוגיות אחרות, הן נמצאות תחת הערכה" (פרס טי.וי. 20 במרץ 2009). גם עלי- אכבר ג'וואנפכר, באותה העת יועץ התקשורת של הנשיא אחמדינג'אד, התייחס לברכה ואמר כי "אם מר אובמה ינקוט בצעדים קונקרטיים ויביא לשינוי יסודי במדיניות החוץ האמריקאית כלפי מדינות אחרות, בנוסף לאיראן, הממשלה האיראנית והעם לא יפנו לו את גבם" (סוכנות הידיעות שינחואה, 20 במרץ 2009).

בשנים לאחר מכן זכו הברכות של אובמה לתגובות חריפות יותר תוך התייחסות לתוקפנות האמריקאית. בשנת 2010 האיתאללה ח'אמנהאי התייחס לכך שוב בנאום השנתי במשהד: "אתה לא יכול לדבר על שלום וחברות בעודך זומם לפגוע באיראן... אמרנו שאם הם מושיטים יד של ברזל בכפפה של קטיפה, לא נקבל זאת" (ניו יורק טיימס, 21 במרץ 2010). בחלוף שנה היה זה אחמדינג'אד שהתייחס לברכת הנורוז בעת שנאם בפני קהל בעיר כרמאנשאה, במהלכה כינה את דברי אובמה "עלבון". "ללא ספק", הוא הדגיש, "המסר שלך לכבוד הנורוז הוא עלבון לאומה האיראנית. בזמן שאתה מאיים על האומה האיראנית, שבת וחשפת את העמדת הפנים המכוערת שלך מאחורי מסכת ההונאה" (פרס טי.וי. 7 באפריל 2011).

ב-2012, הדגיש ח'אמנהאי כי "מי שחושב שארצות הברית תחזור בה מאיבתה כלפינו אם נוותר על התיק הגרעיני, טועה" (אלשרק אלאוסט, 21 במרץ 2012). שנה לאחר מכן היה זה סעיד ג'לילי, הממונה האיראני על המשא ומתן בנושא הגרעין, במהלך שיחות הגרעין שנערכו בקזחסטאן, שהתייחס לברכה של אובמה. ג'לילי אמר כי "בנוגע למסר שהועבר על- ידי הנשיא אובמה לנורוז... האדון הקריא בסוף בתים משיריו של חאפז, שקורא לנטוע שתיל של חברות ולעקור את עצי הטינה". ג'לילי המשיך והדגיש "אני מאמין כי המסר של השיר שניתן לנשיא בידי... העם האיראני, מצביע [על כך] שההתנהגות [העוינת] בעבר לא הובילה לשום מקום" (אל מוניטור, 21 במרץ 2013). גם ב-2014 הגיב ח'אמנהאי למסר הנשיאותי המתון ששוגר מוושינגטון בנימה עוינת בציינו שארצות הברית היא "אויבת" ומעצמה "דיקטטורית וגאוותנית" (כריסטיאן סיינס מוניטור, 21 במרץ 2014).

ב-21 במרץ צפוי הנשיא האמריקאי לשאת ברכה נוספת, שביעית במספר, לעם האיראני לרגל חג הנורוז. ניתוח ברכותיו עד כה מעלה כי הממשל האמריקאי בחר בדרך ברורה של דיפלומטיה ציבורית אפולוגטית על פני שימוש ברטוריקה עוינת שיכולה היתה להצביע על סלילת הדרך לפתרון צבאי. ספק אם לאור המאמצים הרבים שמשקיע ממשל אובמה בסוגיה, ישמע בשלב זה שינוי מהותי במסריו. יועצו הבכיר של אובמה, בן רודס, הטיב להבהיר את העיקרון המנחה של וושינגטון כלפי איראן בציינו: "אין ספק שנשק גרעיני בידי מדינה כמו איראן הוא איום גדול מאוד. [אך] מבחינתנו מדובר באיום שונה מדאע"ש, כי מול איראן אפשר להתמודד באמצעים דיפלומטיים - מה שלא ניתן לעשות מול דאע"ש". (נענע 10, 1 באוקטובר 2014).

​

לסיום, בנאומו האחרון בקונגרס העריך נתניהו שאיראן זקוקה להסכם יותר מארצות הברית (ערוץ 7, 3 במרץ 2015). ברכת הנשיא האמריקאי הקרובה עשויה לסמן מי זקוק בשלב זה להסכם יותר, הממשל האמריקאי או האיראני.

​

*שלומי יאס הוא בעל תואר שני בלימודי ביטחון וטרור ומתמחה בתוכנית צבא ואסטרטגיה במכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS).

מ ר כ ז    א ל י א נ ס    ל ל י מ ו ד י ם    א י ר א נ י י ם   ( A C I S ) 

אוניברסיטת תל אביב, רמת אביב 61390, תל אביב ת.ד. 39040

דוא"ל: Irancen@tauex.tau.ac.il

טל' 03-640-9510 פקס' 03-640-6665

זמן איראן 56●  16 במרץ 2015

©כל הזכויות שמורות