סמסטר ב תשפו
קורסים בפורמט היברידי
בקורסים ההיברידיים, חלק מהשעורים מוקלטים מראש ללמידה א-סינכורנית וחלק מהשיעורים מתבצעים באופן פרונטלי בכתה. שיעור חדש ייפתח כל שבוע ותוכלו לצפות בו בכל עת, בחלק מהשיעורים ישנם תרגילים שיש לבצע, לכן חשוב לצפות במהלך השבוע, על מנת שלא ליצור פערים ולפספס את מועד הגשת התרגילים.
הוראה וטכנולוגיה בעידן הידע
פרופ' ארנון הרשקוביץ | מס' קורס 0609-1004-01
הקורס יעסוק בשימושים שונים של טכנולוגיות תקשוב (תקשורת מחשבים) בתהליכי הוראה. הטכנולוגיה יכולה לספק הזדמנויות רבות להעצמת תהליכי הוראה מסוגים שונים - למשל, בבית הספר, באוניברסיטה, בצבא, בארגונים מקצועיים ובמסגרות בלתי-פורמליות. בתוך כך, הטכנולוגיה מזמנת גם אתגרים משמעותיים למורים - למשל, מן הבחינות האקדמית, הפדגוגית, החברתית והטכנית. במהלך הקורס נציג מודלים לשילובים מוצלחים של טכנולוגיה בתהליכי הוראה, ונדון בקשיים שבמימושם. מעל רוב הדיונים בקורס תרחף השאלה: טכנולוגיה ופדגוגיה - מי מכשכשת בזנב של מי?
עניין של חיים ומוות : רפואה ובריאות בתקופת הטרום מודרנית
פרופ' מירי שפר-מוסנזון | מס' קורס 0609-1009-01
"הבריאות מעל הכל", נכון? אבל מהם בעצם בריאות, היגיינה וחולי? מהו הטיפול הרפואי שמעביר אותנו ממצב של מחלה לבריאות? מחלה, החלמה ובריאות הן חוויות אוניברסאליות אבל הן גם לא אחידות. רפואה היא מדע שמושפע במיוחד ממציאות חברתית, תרבותית ופוליטית. ההתמודדויות עם מגיפת הקורונה, למשל ההתייחסויות למסיכות, לחיסונים ולסגרים, המחישו לנו את מגוון התפיסות והפרקטיקות שמעצבות את הבחירות שלנו בכל הקשור לבריאותנו.
כך בהווה וכך גם בעבר. בקורס נבחן את האופן שבו אנשים ונשים, מטפלים ומטופלים, הבינו חולי, בריאות וידע רפואי מהעת העתיקה ועד המאה ה-18. הקורס מתמקד באופן שאינו בלעדי במזרח התיכון ובאגן הים התיכון, אך במהלכו נלמד גם על רופאים, מחלות וחולים ממזרח אסיה ומאירופה בתקופות הטרום-מודרניות. ממקרים אלו נלמד על קשת הידע הרפואי ועל מגוון צורות היישום הקליני בתקופות היסטוריות קודמות. נוכל להבין כיצד נוצרו הרפואה ומערכת הבריאות המוכרת לנו היום מתוך מכלול של הצלחות ותגליות אבל גם כישלונות.
מבוא לבלשנות : בונים תאוריה
פרופ' איה מלצר - אשר | מס' קורס 0609-1015-01
כיצד אנו מצליחים להפיק ולהבין, מדי יום, אינספור משפטים מורכבים שלא שמענו לפני כן? בקורס זה נתחקה אחר היכולת הלשונית האנושית, המאפשרת לנו לדבר ולהבין זה את זה. בקורס נתחיל לפתח תיאוריה בלשנית: מערכת כללים היוצרת משפטי השפה העברית.
בחלקו הראשון של הקורס נעסוק בבניית תיאוריה של המערכת התחבירית. נדבר על כללי גזירה, תפקידים תמטיים וקריטריון התטה, וטרנספורמציות. במהלך חלק זה, גם נביא עדויות ניסוייות (פסיכובלשניות ונוירובלשניות) לכמה מן ההכללות התיאורטיות: קיומם של צירופים תחביריים, תכונות תמטיות וקריטריון התטה, טרנספורמציות ועקבות.
בחלקו השני של הקורס נדגים את ממשקי המערכת התחבירית עם רכיבים שונים של הידע הלשוני: הממשק עם המערכת המושגית, מערכת ההיסק, מערכת ההקשר ומערכת הצליל.
הארכיאולוגיה מהי?
פרופ' יובל גדות | מס' קורס 0609-1017-02
קורס היברידי הנעזר בשיטות ההוראה מתקדמות בכדי לעסוק במהותה של הארכיאולוגיה בת-זמננו וחקר העבר כדיסציפלינה בין תחומית המשלבת בין מדעי הרוח למדעי הטבע והמדעים המדויקים. הקורס נחלק לארבע יחידות תוכן עיקריות:
מהותה של הארכאולוגיה: דרכי התפתחותה של הארכאולוגיה מעיסוק של חובבים למדע מגובש, זרמי מחשבה בארכאולוגיה ומגוון הגישות לפירוש הממצא הארכיאולוגי, התפתחות שיטות המחקר. חלק זה ישלב למידה עצמית ולמידה בכיתה.
אתר והממצא הארכאולוגיים: טבעו של המידע הארכאולוגי, שיטות המחקר בשדה, שיטות לתיארוך היסטורי ושיטות תיארוך מהמדעים. בחלק זה יעשה שימוש בחוויית VR בכדי להכיר את האתר הארכאולוגי.
פרשנות ארכאולוגית כמדע בין-תחומי : יחסי אדם והסביבה (בעלי החיים, הצומח, האקלים), סחר ומגע בין תרבות, הארגון החברתי, הכלכלה הקדומה ועולמן הקוגניטיבי של חברות קדומות. חלק זה ימחיש את תרומת המדעים לפרשנות הארכאולוגית. הלמידה תתבסס על שילוב למידה עצמית ומפגשי יישום וחקר משותפים.
ארכאולוגיה ועיצוב תודעת העבר בחברות בנות זמננו: נעסוק בתפקידה הפעיל של הארכאולוגיה בחברה ובפוליטיקה העכשיו, מקומם של המוזיאונים ואתרי העתיקות, סחר העתיקות וזיופים, ארכאולוגיה קהילתית וציבורית.
חברה דמוקרטית, תרבות וחינוך
ד"ר דן מקסים ממלוק | מס' קורס 0609-1010-01
מהי המשמעות של חינוך לדמוקרטיה? קורס זה בא לבחון שאלות הנוגעות לחינוך לדמוקרטיה תוך התבוננות ביקורתית בהקשרים חברתיים ותרבותיים. בפרט, הקורס יתייחס למושגי יסוד בדמוקרטיה, למקורות הדמוקרטיה ולמודלים שונים של דמוקרטיה בעידן המודרני. בנוסף, נדון בחינוך לאזרחות בישראל ובאתגרים הניצבים לדמוקרטיה בעת הנוכחית, תוך פיתוח וטיפוח התבוננות ביקורתית של המציאות החברתית.
מטמורפוזות: גלגולים ומוטציות בספרות עולם
פרופ' אורי ש. כהן וד"ר טדי פסברג | מס' קורס 0609-1019-01
מה הקשר בין שלגיה לפרח הנרקיס? איך התגלגלה מפלצת בעלת עין אחת משירת הומרוס לאושוויץ של פרימו לוי? איך הגיע אותנפשתים הבבלי למסך הקולנוע?
קורס זה יעקוב אחרי גלגולים של יצירות מופת ספרותיות, מהעת העתיקה דרך מגיפת המוות השחור ועלילות אלף לילה ולילה ועד לנטפליקס ומדינת ישראל של ימינו.
לסילבוס המלא>>
מהי גזענות? היסטוריה, תאוריה ומאבקות
ד"ר גליה בונה ד"ר שרף חסא | מס' קורס 0609-1020-01
מהי גזענות? למה היא קיימת והאם היא הייתה מאז ומעולם? איך אפשר לזהות גזענות גם כשהיא מוסווית ומה ההשלכות שלה? והאם בכלל אפשר לדמיין חברה משוחררת מגזענות?
בקורס "מהי גזענות? היסטוריה, תאוריה ומאבק" נתמודד עם השאלות האלה ועם שאלות נוספות: נלמד את תופעת הגזענות לעומקה, ממקורותיה הרעיוניים וההיסטוריים ועד לביטויים שלה במציאות העכשווית בישראל ובעולם. דרך שלושה מימדים בהם הגזענות באה לידי ביטוי: מבני (תרבות ומדיניות), בין אישי ואישי, נדון במושגי יסוד ותיאוריות מרכזיות, ננתח מופעים של גזענות ונבחן דרכים שונות ויצירתיות להיאבק בגזענות ולקדם ערכים של שוויון והכלה.
בינה מלאכותית יוצרת בראי מדעי הרוח: מתיאוריה לפרקטיקה
ד"ר שני אבנשטיין סיגלוב | מס' קורס 0609.1301.01
בשנתיים האחרונות אפליקציות בינה מלאכותית יוצרת (במ"י; באנגלית: Generative AI, או GenAI) הגדירו מחדש את גבולות היצירתיות והחדשנות האנושית ושינו את האופן שבו אנשים צורכים ומייצרים מידע. ההשפעה ניכרת בכל תחומי הדעת ומורגשת ביתר שאת בתעשייה, בחיי היומיום, וגם באקדמיה: החל מאופן ביצוע מחקרים אקדמיים, דרך שינויים בתהליכי הוראה וההערכה, וכלה בשינוי בתהליכי הלמידה והיצירה של סטודנטיות\ים.
למרות השינוי המשמעותי, הרעיון של "בינה מלאכותית" אינו חדש כלל, וזו אינה "הטכנולוגיה המשבשת" הראשונה שהאנושות מתמודדת איתה. הקורס נועד לספק לסטודנטיות\ים מרקע אקדמי מגוון (לרבות מדעים מדויקים, הנדסה ומדעי החיים) הבנה עמוקה של בינה מלאכותית יוצרת והשלכותיה על התרבות האנושית. נבחן את העבר, ההווה והעתיד של בינה מלאכותית יוצרת בראי מדעי הרוח. באמצעות הרצאות, דיונים ותרגילים מעשיים, נבחן קטגוריות של כלי בינה מלאכותית יוצרת ונלמד להתבונן בהם באופן ביקורתי לאור המימדים ההיסטוריים, הפילוסופיים, התיאורטיים והמעשיים של הטכנולוגיה המהפכנית הזו.
מהן השפעותיה של במ"י על התרבות האנושית במרחב הדיגיטלי והפיזי? כיצד היא משנה את הקשר בין האדם למכונה? מהן ההזדמנויות והאתגרים שהטכנולוגיה החדשה הזו מספקת לנו? וכיצד ניתן לרתום אותה לטובת האנושות ולעשות בה שימוש מושכל באקדמיה ומחוץ לה? הצטרפו אלינו למסע אקדמי מרתק בו נדון, נבחן באופן ביקורתי ונתנסה עם אחת הטכנולוגיות המעצבות את זמננו.
